אתה יודע שזה היצר הרע. אם תרצח מישהו, יבוא הקול בראש ויגיד לך "לא נורא. הוא יכול היה לא להיות קיים בכלל. ובכלל, הגיע הזמן שלו למות. אתה עשית את רצון הקב"ה".

אם הקב"ה אמר לא לעשות משהו, זה דבר רע.

אם אני ארצח אני ארגיש שהפסקתי חיים של מישהו עם כל ההשלכות...

אבל יש מעשים שאני לא מרגיש שזה באמת רע- למרות שהקב"ה אמר שאסור.

כי הרי גם אם הקב"ה אמר שזה רע, אבל מצד שני הוא שולח ניסיונות קשים עד כדי שהרבה באמת נופלים

והקב"ה ידע שאני אפול רק שזה שווה לו בגלל שאני אקום אח"כ...

מזה אני יכול להגיד לך שאולי גם בשבילו זה לא כזה רע

זה אומר שהוא רוצה שתהיה מובטל?

זה אומר שהוא רוצה שתתאמץ

סבבה נפלתי - קמתי...

אני לא שואל על הקימה למה לקום? או למה לא לעשות עבירות?

אלא מאיפה באה חרטה שהלב ממש מצטער שעשיתי עבירה

אז הקב"ה ברא מערכת חוקים להורדת שפע...

מה יש כל כך להצטער ולבקש סליחה מהקב"ה אם לא הורדתי שפע? כזה ביג דיל?

וזה לא שאני עושה בכוונה, זה תוצאה של ניסיונות שהקב"ה שלח.  

אז כאילו ההרגשה היא

"פשוט תמשיך הלאה, מה אתה מצטער כאילו מי ישמע מה עשית"

אם נוריד  את זה למשל בעולמנו.

מה ביג דיל לתת לרוצחים בעזה עזרה?

במקום לעניי שדרות?

השפע זה חיות שמגיע לקדושה או שלא

הרי הקב"ה ברא את המערכת הזאת של השפע למי תרד מתי... זה שנכשל בכלל לא מתכוון לזה.

זה נראה לי יותר כמו עונש על המעשה מאשר המעשה עצמו.

אם אתה אומר שזו הסיבה, בעצם אתה אומר שהמעשה עצמו לא נורא רק שכך הוחלט שזה יוריד שפע לאויב.

ועל פי המשל, נניח שאני במלחמה ובטעות הבאתי נשק לאויב..

אז ממי אני אמור לבקש סליחה? אני אתבאס לכמה זמן ואמשיך להלחם.  

העובדה שאני אוהב את הקב"ה ולא חי בפחד ממנו, אמורות להחליף את הפחד של "מה יקרה לי אם אחטא" בבושה של "איך פגעתי בקשר שלי עם בורא עולם" - תחושה הרבה יותר חזקה, לדעתי. לפחות עבור קטני אמנה כמוני

נניח שאתה מצטער שהתרחקת מהקב"ה... אז סבבה אתה "מבקש סליחה" מעצמך.

כמו כל נפילה בחיים

אבל ידוע לי שצריך להתחנן לסליחה מהקב"ה...

אם פעלת נגד מישהו שאתה אוהב, אתה מתחנן לסליחה הרבה יותר מאשר מישהו שאתה מפחד ממנו (כמובן תלוי כמה אתה מפחד...)

הרי הוא בעצמו מביא לי ניסיונות ויודע שאני אפול לא מעט...

לא מרגיש שזה לא כמו אשה או בנאדם בכלל.

אני חייב ללכת... תמשיכו לכתוב תשובות אני אשמח

ולא אומרים את זה למישהו שאתה אוהב. אף פעם, בשום מצב.

לא הגיוני שתתייחס לאדם יותר יפה מאשר תתייחס למי שברא אותך.

הקב"ה ברא אנשים בעולם כדי שתלמד איך להתנהג, כדי שתוכל לעבוד אותו כמו בן אדם.

ודי כבר עם הטיעון של "הוא מביא לי נסיונות". אם הוא לא היה מביא לך נסיונות הוא לא היה בורא אותך בכלל. אתה חושב שהוא צריך אוך כדי שתעשה בטן-גב? חסר לו מלאכים שמסוגלים לעשות בטן גב? אם הוא ברא אותך זה כי הוא מצפה ממך לעשות משהו, וזה רלוונטי רק כי יש לך אופציה לעשות הפוך (זאת המשמעות של "בחירה חופשית". לא שאת אמור לעשות הפוך, אלא שאם הצלחת לעשות מה שהקב"ה לא רוצה, זה לא מעיד עליו אלא על הבחירה הגרועה שלך)

ובאמת לא ברור לי לאיפה הלכה הדתיות הפשוטה, העמוקה והפנימית של עובדי ה' שקודם כל עושים מה שהוא אומר ומשאירים את הדיונים הפילוסופיים לספרים (אל דאגה, אני מכיר את הספרים. אבל כשאני אומר תהלים אני לא מפלסף)

להפך, אני לדוגמא כל הזמן אומר לקב"ה שיעזור לי לקום לתפילה ויעזור לי לא לעשות עבירות...

איך אפשר לומר דבר כזה?  

אם הילד שלך יעשה איזו שטות אתה תגיד לעצמך שאתה כנראה לא מעניין אותו??

לא אמרתי שבאתי לעשות פה בטן גב...

אבל כמו כל אתגר לא קל, ברור שנופלים בדרך...

לא הבנתי מה הכוונה לדתיות פשוטה, אני באמת מנסה להבין את העניין של התשובה

כי אני מרגיש קצת מעצבן שאני נלחם, אבל על כל נפילה אני צריך לבכות ולפחד שמא יגרום החטא וכו'..

זה הרגשה באסה ולא מובן לי מה העניין.

לא ראיתי דבר שונה ממה שכתבתי.

@מבקש אמונה אתה מניח הנחות של שיטת המוסר (הקב"ה "כועס", להתחנן לסליחה) ושואל מצורת הסתכלות של דורנו (סה"כ ניסיון, הקב"ה גרם לי וכו'). נראה לי שאם תלך על אחת מהן או לפחות אחת לאחר השניה שאלותיך יפתרו. 

הבנתי מדבריך כאילו עבודת ה' מאהבה מתמקדת באדם; על זה חלקתי ואמרתי שאדרבה, עבודה מאהבה ממוקדת בה' הרבה יותר.

כשאדם עושה עבירה הוא מורד במלכו של עולם. נ-ק-ו-ד-ה!!!

הבנה שיטחית של מושג התשובה גורמת לנו להתייחס בקלות אל העבירות. ממילא אפשר לעשות תשובה.

בנאדם הגיע לעולם בשביל יעד מסויים והוא לא ממש אותו! להיפך הוא עושה כנגד מה שהוא נברא עליו! זה נורא! לא צריך לתת הסברים גדולים למה זה נורא!

מה גם שוגג? 

מה עם אחד שכל יום מתפלל לה' בדמעות שיעזור לו להפסיק לחטוא?

אני אשאל שאלה על עצם מה שכתבת..

למה אדם אמור להרגיש שזה נורא כל כך לעבור על רצון ה'? 

יש הרבה מרגישים שזה כמו אבא ובן... לא קורה שהילד עושה קצת שטויות או נכשל?

הדמעות פשוט מוחקות את העבירות?

למה הוא בוכה, סתם?

אם בנאדם כל כך בוכה - נראה לי שהוא כבר לא שואל את השאלה ששאלת.

אבא ובן זה פרספקטיבה שלא מתאימה לנידון דידן.

אדרבה, בחינוך זה כלל גדול שבן ימרוד באביו. זה חלק מההתפחות הטבעית שלו, למרוד באבא.

מבחינת התחושה האינטימית, שהקב"ה שומר עלינו ומשגיח עלינו - פה נחוצה ההשוואה של אבא ובן. 

ולא ליחס לקבלת עול מלכות שמיים.

בקבלת עול מלכות שמיים - היחס שלנו צריך להיות כמו נתינים לאדוננו. עבדים ומלך.

וזה היחס שמוזכר על בתנ"ך בקשר בין הקב"ה גדולי האומה שמהווים מבחינתנו מודל ביראת שמים.

אברהם אבינו קרא לקב"ה בשם "אדון". משה רבינו נקרא "עבד ה'".

עמ"י בכללתו נקרא "בני בכורי ישראל" שפה אכן מדובר על אזכור לפרעה שהקב"ה מגן על בניו.

לעומת זאת על ענקי עולם ונאמנותם לקב"ה התורה לא המשילה את היחס של אב ובן. אלא - עבד ואדון.

 אני יודע שמי שמומר הוא מורד, לא מי שנכשל... 

בכל אופן... אני לא מרגיש ככה מה אני אגיד לך..

ואני ממש לא מבין מה הקשר בין מה שכתבתי ללדעת מה זה נסיונות..

שנגיד לך "זה לא כזה נורא לחטוא.. לא צריך לעשות מזה כ"כ עניין"?

אם נגיד לך את זה כבר איבדנו את כל העניין הדתי בחיים.

זה ממש הופך אותנו ל'דת האהבה' בנצרות.. יש רק האהבה. אין דין. זה בטח לא מה שאתה רוצה.

מז"א "אני לא מרגיש ככה"?

האם בנאדם מנהל את החיים שלו ע"פ "מה שאני מרגיש"? ככה הוא גם מהנל את חשבון הבנק שלו ואת המשכנתא שלו?

דברים רציניים דורשים בירור שיכלי ואל רק "מה שאני מרגיש"..

פשוט יש מרחק גדול בין "לא נורא" לבין להגיד שאדם מורד.  יש אמצע

לדעתי לא חייבים להגיד לשם כדי לחזור בתשובה

אפשר לחזור בתשובה ולבקש סליחה גם על פחות מזה אם מבינים שיכלנו יותר או שעשינו משהו לא טוב.

אדרבא תביא מקורות שמצדיקים אותך, כי לדעתי גם חכמים חולקים על מה שאתה אומר 

מה זה משנה אם זה מרידה בה' יתברך או שיש לזה שם אחר?

הרי בכל מקרה אתה צריך להתאמץ הכי הרבה שאפשר ולמצוא דרך מעשית לחזור בתשובה.

זה כזה משנה איך נקרא לזה?

הרי בדיוק לאחרונה למדנו בדף היומי (כח ע"ב) את מה שר' יוחנן אמר כשהוא בכה לפני מותו

"ואם כועס עלי - כעסו כעס עולם"

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.