אתה יודע שזה היצר הרע. אם תרצח מישהו, יבוא הקול בראש ויגיד לך "לא נורא. הוא יכול היה לא להיות קיים בכלל. ובכלל, הגיע הזמן שלו למות. אתה עשית את רצון הקב"ה".

אם הקב"ה אמר לא לעשות משהו, זה דבר רע.

אם אני ארצח אני ארגיש שהפסקתי חיים של מישהו עם כל ההשלכות...

אבל יש מעשים שאני לא מרגיש שזה באמת רע- למרות שהקב"ה אמר שאסור.

כי הרי גם אם הקב"ה אמר שזה רע, אבל מצד שני הוא שולח ניסיונות קשים עד כדי שהרבה באמת נופלים

והקב"ה ידע שאני אפול רק שזה שווה לו בגלל שאני אקום אח"כ...

מזה אני יכול להגיד לך שאולי גם בשבילו זה לא כזה רע

זה אומר שהוא רוצה שתהיה מובטל?

זה אומר שהוא רוצה שתתאמץ

סבבה נפלתי - קמתי...

אני לא שואל על הקימה למה לקום? או למה לא לעשות עבירות?

אלא מאיפה באה חרטה שהלב ממש מצטער שעשיתי עבירה

אז הקב"ה ברא מערכת חוקים להורדת שפע...

מה יש כל כך להצטער ולבקש סליחה מהקב"ה אם לא הורדתי שפע? כזה ביג דיל?

וזה לא שאני עושה בכוונה, זה תוצאה של ניסיונות שהקב"ה שלח.  

אז כאילו ההרגשה היא

"פשוט תמשיך הלאה, מה אתה מצטער כאילו מי ישמע מה עשית"

אם נוריד  את זה למשל בעולמנו.

מה ביג דיל לתת לרוצחים בעזה עזרה?

במקום לעניי שדרות?

השפע זה חיות שמגיע לקדושה או שלא

הרי הקב"ה ברא את המערכת הזאת של השפע למי תרד מתי... זה שנכשל בכלל לא מתכוון לזה.

זה נראה לי יותר כמו עונש על המעשה מאשר המעשה עצמו.

אם אתה אומר שזו הסיבה, בעצם אתה אומר שהמעשה עצמו לא נורא רק שכך הוחלט שזה יוריד שפע לאויב.

ועל פי המשל, נניח שאני במלחמה ובטעות הבאתי נשק לאויב..

אז ממי אני אמור לבקש סליחה? אני אתבאס לכמה זמן ואמשיך להלחם.  

העובדה שאני אוהב את הקב"ה ולא חי בפחד ממנו, אמורות להחליף את הפחד של "מה יקרה לי אם אחטא" בבושה של "איך פגעתי בקשר שלי עם בורא עולם" - תחושה הרבה יותר חזקה, לדעתי. לפחות עבור קטני אמנה כמוני

נניח שאתה מצטער שהתרחקת מהקב"ה... אז סבבה אתה "מבקש סליחה" מעצמך.

כמו כל נפילה בחיים

אבל ידוע לי שצריך להתחנן לסליחה מהקב"ה...

אם פעלת נגד מישהו שאתה אוהב, אתה מתחנן לסליחה הרבה יותר מאשר מישהו שאתה מפחד ממנו (כמובן תלוי כמה אתה מפחד...)

הרי הוא בעצמו מביא לי ניסיונות ויודע שאני אפול לא מעט...

לא מרגיש שזה לא כמו אשה או בנאדם בכלל.

אני חייב ללכת... תמשיכו לכתוב תשובות אני אשמח

ולא אומרים את זה למישהו שאתה אוהב. אף פעם, בשום מצב.

לא הגיוני שתתייחס לאדם יותר יפה מאשר תתייחס למי שברא אותך.

הקב"ה ברא אנשים בעולם כדי שתלמד איך להתנהג, כדי שתוכל לעבוד אותו כמו בן אדם.

ודי כבר עם הטיעון של "הוא מביא לי נסיונות". אם הוא לא היה מביא לך נסיונות הוא לא היה בורא אותך בכלל. אתה חושב שהוא צריך אוך כדי שתעשה בטן-גב? חסר לו מלאכים שמסוגלים לעשות בטן גב? אם הוא ברא אותך זה כי הוא מצפה ממך לעשות משהו, וזה רלוונטי רק כי יש לך אופציה לעשות הפוך (זאת המשמעות של "בחירה חופשית". לא שאת אמור לעשות הפוך, אלא שאם הצלחת לעשות מה שהקב"ה לא רוצה, זה לא מעיד עליו אלא על הבחירה הגרועה שלך)

ובאמת לא ברור לי לאיפה הלכה הדתיות הפשוטה, העמוקה והפנימית של עובדי ה' שקודם כל עושים מה שהוא אומר ומשאירים את הדיונים הפילוסופיים לספרים (אל דאגה, אני מכיר את הספרים. אבל כשאני אומר תהלים אני לא מפלסף)

להפך, אני לדוגמא כל הזמן אומר לקב"ה שיעזור לי לקום לתפילה ויעזור לי לא לעשות עבירות...

איך אפשר לומר דבר כזה?  

אם הילד שלך יעשה איזו שטות אתה תגיד לעצמך שאתה כנראה לא מעניין אותו??

לא אמרתי שבאתי לעשות פה בטן גב...

אבל כמו כל אתגר לא קל, ברור שנופלים בדרך...

לא הבנתי מה הכוונה לדתיות פשוטה, אני באמת מנסה להבין את העניין של התשובה

כי אני מרגיש קצת מעצבן שאני נלחם, אבל על כל נפילה אני צריך לבכות ולפחד שמא יגרום החטא וכו'..

זה הרגשה באסה ולא מובן לי מה העניין.

לא ראיתי דבר שונה ממה שכתבתי.

@מבקש אמונה אתה מניח הנחות של שיטת המוסר (הקב"ה "כועס", להתחנן לסליחה) ושואל מצורת הסתכלות של דורנו (סה"כ ניסיון, הקב"ה גרם לי וכו'). נראה לי שאם תלך על אחת מהן או לפחות אחת לאחר השניה שאלותיך יפתרו. 

הבנתי מדבריך כאילו עבודת ה' מאהבה מתמקדת באדם; על זה חלקתי ואמרתי שאדרבה, עבודה מאהבה ממוקדת בה' הרבה יותר.

כשאדם עושה עבירה הוא מורד במלכו של עולם. נ-ק-ו-ד-ה!!!

הבנה שיטחית של מושג התשובה גורמת לנו להתייחס בקלות אל העבירות. ממילא אפשר לעשות תשובה.

בנאדם הגיע לעולם בשביל יעד מסויים והוא לא ממש אותו! להיפך הוא עושה כנגד מה שהוא נברא עליו! זה נורא! לא צריך לתת הסברים גדולים למה זה נורא!

מה גם שוגג? 

מה עם אחד שכל יום מתפלל לה' בדמעות שיעזור לו להפסיק לחטוא?

אני אשאל שאלה על עצם מה שכתבת..

למה אדם אמור להרגיש שזה נורא כל כך לעבור על רצון ה'? 

יש הרבה מרגישים שזה כמו אבא ובן... לא קורה שהילד עושה קצת שטויות או נכשל?

הדמעות פשוט מוחקות את העבירות?

למה הוא בוכה, סתם?

אם בנאדם כל כך בוכה - נראה לי שהוא כבר לא שואל את השאלה ששאלת.

אבא ובן זה פרספקטיבה שלא מתאימה לנידון דידן.

אדרבה, בחינוך זה כלל גדול שבן ימרוד באביו. זה חלק מההתפחות הטבעית שלו, למרוד באבא.

מבחינת התחושה האינטימית, שהקב"ה שומר עלינו ומשגיח עלינו - פה נחוצה ההשוואה של אבא ובן. 

ולא ליחס לקבלת עול מלכות שמיים.

בקבלת עול מלכות שמיים - היחס שלנו צריך להיות כמו נתינים לאדוננו. עבדים ומלך.

וזה היחס שמוזכר על בתנ"ך בקשר בין הקב"ה גדולי האומה שמהווים מבחינתנו מודל ביראת שמים.

אברהם אבינו קרא לקב"ה בשם "אדון". משה רבינו נקרא "עבד ה'".

עמ"י בכללתו נקרא "בני בכורי ישראל" שפה אכן מדובר על אזכור לפרעה שהקב"ה מגן על בניו.

לעומת זאת על ענקי עולם ונאמנותם לקב"ה התורה לא המשילה את היחס של אב ובן. אלא - עבד ואדון.

 אני יודע שמי שמומר הוא מורד, לא מי שנכשל... 

בכל אופן... אני לא מרגיש ככה מה אני אגיד לך..

ואני ממש לא מבין מה הקשר בין מה שכתבתי ללדעת מה זה נסיונות..

שנגיד לך "זה לא כזה נורא לחטוא.. לא צריך לעשות מזה כ"כ עניין"?

אם נגיד לך את זה כבר איבדנו את כל העניין הדתי בחיים.

זה ממש הופך אותנו ל'דת האהבה' בנצרות.. יש רק האהבה. אין דין. זה בטח לא מה שאתה רוצה.

מז"א "אני לא מרגיש ככה"?

האם בנאדם מנהל את החיים שלו ע"פ "מה שאני מרגיש"? ככה הוא גם מהנל את חשבון הבנק שלו ואת המשכנתא שלו?

דברים רציניים דורשים בירור שיכלי ואל רק "מה שאני מרגיש"..

פשוט יש מרחק גדול בין "לא נורא" לבין להגיד שאדם מורד.  יש אמצע

לדעתי לא חייבים להגיד לשם כדי לחזור בתשובה

אפשר לחזור בתשובה ולבקש סליחה גם על פחות מזה אם מבינים שיכלנו יותר או שעשינו משהו לא טוב.

אדרבא תביא מקורות שמצדיקים אותך, כי לדעתי גם חכמים חולקים על מה שאתה אומר 

מה זה משנה אם זה מרידה בה' יתברך או שיש לזה שם אחר?

הרי בכל מקרה אתה צריך להתאמץ הכי הרבה שאפשר ולמצוא דרך מעשית לחזור בתשובה.

זה כזה משנה איך נקרא לזה?

הרי בדיוק לאחרונה למדנו בדף היומי (כח ע"ב) את מה שר' יוחנן אמר כשהוא בכה לפני מותו

"ואם כועס עלי - כעסו כעס עולם"

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.