פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 524)

סיטואציה מוכרת

אכן יכולת הלמידה של ילדים, כשלא מדכאים את יצר הסקרנות בכיתות מלפני 200 שנה, באמת מדהימה.

אבל התפקיד של מורה הוא לא רק ללמד, כי את זה כאמור אפשר לעשות לבד (ממוצע הציונים של ילדים שלומדים בחינוך ביתי גבוה יותר), אלא להכין את התלמידים לחיים מבחינת מוסר ומידות.

וכל עוד אין חובה בחוק להופיע ולהצביע אז לבוחר יש את כל הפריבילגיה בעולם לא להצביע.
גם הפרוגרסיבים נמנעו בשנת 2016 בהמוניהם מלבוא להצביע וכך הילארי קלינטון איבדה 5 מיליון קולות קריטיים והפסידה בבחירות.

אם לא מתאים למישהו להצביע זו אמורה להיות זכות דמוקרטית מוקנית לא להצביע.

ואם מישהו חושב שהפוליטיקאים לא ראויים לזכות בקול שלו זה לגיטימי וגם חשוב להפגין זאת.
ואני בספק רב אם אצביע.

או לפחות להחסיר לשכירים יום חופש במידה ולא הצביעו.
מובן שזה לא איום שהיה משכנע אותי לטרוח לקלפי, גם אם היה קיים בחוק.
מצד שני זה גם לא איום ממשי אלא הפחדה ריקה, כי לכל היותר המצביע בעל כורחו הממורמר יכניס למעטפה פתק פסול.

אבל מכל מקום באמת אף אחד לא יתעסק בישראל בניסויים מטופשים כאלו, וזו דווקא בעיניי אינדיקציה לדמוקרטיה די איתנה, הרבה יותר ממה שחושבים לגבי ישראל. חופש מחשבה וחופש הצבעה ממשי עדיין יש כאן.

לגבי הטענה שנשמעה כלפיך, לאמור שאין פריווילגיה מוסרית לא להצביע, ובכן זה כבר גובל בפארסה מוחלטת. כאילו שאם אתה ואני ועוד חמש מאות אלף איש נימנע מלהצביע, ותורכב ממשלה ישראלית שנתמכת בקואליציה שבה חברה הרשימה המשותפת, זה איזה אסון גדול. למען האמת זה כלום יחסית לעצם העניין שהמדינה הציונית "ישראל" היא מדינת כל אזרחיה וחילונית למהדרין, למרות כל התחפושות הכביכול-לאומיות וכביכול-דתיות השקריות לחלוטין, שבהן מלבישים את המנגנון (כמו "חוק הלאום" הפופוליסטי והעקר, או חוק השבות מייבא הנוכרים, ושאר ירקות רקובים ומעופשים).

בין אם פנית או לא פנית.

ובין אם אתה מעוניין או לא מעוניין.

או יותר נכון- בגלל יום הזיכרון לחללי צהל שמקום קבורתם לא נודע, שחל כמובן בז' באדר.

באמת?

ובאמת יהיה שוב בחירות?

מה הכוונה שוב?

ב ו' אדר יש בחירות

אם אח"כ תקום ממשלה או שנלך לעוד בחירות א"א לדעת..

לשבת בבית עם עצמך, וממש לדמיין את עצמך מוסרת את השיעור בצורה טובה,

ואיך אנשים מגיבים לך בצורה טובה ואיך הכל מסתדר יפה וכו' וכו'   לפרטים.. לא בכללי.

זה עוזר לבטל את המחשבות של החשש, ובאים בהרגשה שמוכנים.  אצלי לפחות..

מומלץ אפילו לעשות את זה כמה פעמים מידי פעם ביום ולא רק פעם אחת.

תנסי... אני מקווה שיעזור גם לך.

אמי קדי: שפת הגוף שלכם מעצבת אתכם

עבר בסדר גמור ברוך ה'.

אמנם קצר ממה שהיה צריך כי הייתי קצת לחוצה ודיברתי מהר אבל לא נורא

תודה לכולכם על הטיפים, עזרתם מאוד!

במקום 18  אבל עדיין.. כן.

גם בתור נשוי אני לא נרדם במוצ"שים.

משפחתו של אבי מנתה נפשות רבות בארץ מוצאה המרכז אירופי. אחד מבני המשפחה זיהה את סכנת הנאציזם באמצע שנות השלושים של המאה העשרים למניינם והחליט לעזוב את המשפחה והארץ ההיא ולעלות לארץ ישראל. הם היו חרדים ואדוקים, הוא נטש אותם ואת הקהילה הדתית והיגר, והם קרעו עליו קריעה וישבו שבעה על לכתו. הם לא היו מאמינים לרגע שיקרה להם מה שקרה, שהצבא הגרמני יגיע עד אליהם ושמישהו מהממשלה הגרמנית יעז בכלל לגעת בהם או בזכויותיהם, אפילו שבאותו זמן ממש כבר אירעו פרעות ממשלתיות מאורגנות ברחבי גרמניה תחת המגף הנאצי. בסופו של דבר, אחרי מספר שנות כיבוש וחיי אימה מבהילים ומבעיתים, בא היום הנמהר, כל יהודי המקום נלקחו באיום קני רובים לרכבות וישר למחנה המוות אושביינצ'ים.
אני לא יודע באיזו פלנטה אתה חי, אבל מי שהיה שם נלקח כצאן לטבח חד וחלק.

היו את יהודי גרמניה רומניה ואיטליה שנלקחו ללא אפשרות להילחם בצבא המקומי (כי היוו חלק מהברית הנאצית). ואני מעריך שלא בהכרח בכל מדינות הברית שירתו יהודים בצבא המקומי. אבל זה לא סיבה לשכוח שיהודים נלחמו בצבא הפולני, היווני, הצרפתי והצבא האדום לפני בא הנאצים והיו יהודים שנלחמו כדי לשחרר את אחיהם מהצרה (ולא במסגרת צה"ל, אז לכן מסתירים את זה לענ"ד) דרך הצבא האמריקאי, הקנדי, האוסטרלי, הצבא הפולני והיוונים הגולים, הצבא האדום, צבאו של שארל דה גול, וצבא בריטניה, שבו גויסו גם יהודים תושבי ארץ ישראל בקרב אל עלמיין השני ומאוחר יותר גם במסגרת הבריגדה היהודית שנלחמה באיטליה.

ומנחם בגין ששירת בו, תיאר יפה מאוד איך הוא היה לא יותר מאשר איזה מחנה תירגול חסר משמעות, לצורך הפוליטי של כינון העצמאות מחדש אחרי המלחמה, ואיך סטאלין תימרן את שיקורסקי כדי שזה לא יקרה, וכדי שהמדינה אחר שיחרורה תהיה בוודאות גרורה של הבולשביזם. שלא לדבר על אנטישמיות בקרב החיילים הגויים בשורותיו, ועוינות כלפי יהודים פולניים שחשבו שזה המקום להתנדב אליו.
ושוב לענייננו, שלושה מיליון יהודים אזרחי פולין נטבחו, בדרכים שעדיף לא לתאר אפילו בסתם דיון כזה כמו כאן, ובסיטואציות של פחדים ואימים שלקוחות מפרשת האזינו, "מחדרים אימה". מי בדיוק עזר להם, ויותר מכך, האם הם עצמם הצליחו לעשות יותר מאשר אחוז אולי של התנגדות ממשית? האם מצבם הנפשי היה איתן, כשהם כלואים במאות אלפיהם בגטאות כאסירים?
תשמע חבר. דעתך לגיטימית ואף אחד לא יכול לעקור אותה מראשך אם אכן היא מקובעת שם. אבל אני מציע לקורא - שהרי עבורו מתנהל הדיון הזה - לחשוב רגע מי צודק בוויכוח הזה כאן. ועוד יותר מכך גם לקרוא וללמוד. על סדר המאורעות בוורשה, בלודז', בקרקוב, בסוסנובייץ, באוטבוצק, בכל מקום ואתר ברחבי גיא ההריגה הזה. הגולה התגלתה שם במלוא מסכנותה ואף גסיסתה, יהודים חשבו שזה הגיוני שאדם במאה העשרים יעמוד במסדר הרכנת ראש במחנה ריכוז מול קלגסים נובחים במעילי עור שחורים ומגלבים. אין שום קשר בין זה לבין הבריגדה, או הקצינים היהודיים בצבא האדום, או אפילו מרגלים מהמחתרות היהודיות בתחפושות במעשי גבורה. מבחינתי כצד בדיון, הרעיון לגייס את הנופלים היהודיים במלחמה לטובת איזו ביקורת נגד הציונות הישראלית, זה טירוף מערכות דיאלקטי מוחלט, מחול שדים מעוות והזוי.
אני מעדיף כרגע כלל לא להתייחס לשאלת האפשרות לתקוף את המחנות הגרמניים, אבל ארמוז שלהבנתי אכן היתה זו אדישות מרתיחה ביותר של מנהיגי בנות הברית.

נרצח בידי בני עוולה לאומנים אוקראינים. הי"ד

אז כנראה שהופצצו מסילות ברזל שהובילו למחנות המוות

@חסדי הים

@אריך וייס

אשמח שתצרפו לדיונים שיש כאן...

ממש נותן לי כח להמשיך לעשות 

גם כיף לחלוק עם מישהו את הרשימה