פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 543)

עובד מ-7:18, מקווה לסיים פה עוד כמה מטלות לפני שאני עובר לפרוייקט הבא.

צריך להיות זקן בשביל להבין את החשיבות האסטרונומית של קרבות מלחמת העולם השנייה? צריך להיות משכיל בשביל להעדיף סרט גבורה אמיתי על סרט אקשן מלא במדע בדיוני?

ההתנקות או המאבק נגדה לבין מלחמת העולם השנייה? ועוד לא ענית איך אנשים מעדיפים גבורה בדיונית על פני גבורה אמיתית (יש לא פחות גבורה ואקשן במלחמת העולם השנייה מאשר סרטי וויל סמית' מה שאי אפשר לומר על המאבק נגד הגירוש)

ראשית, זירת המלחמה הפסיפית רחוקה מהתודעה הישראלית, בצדק כמובן (בהשוואה למאורעות אירופה ההיסטוריים כולל ), ואין ספק שאילו היה יוצא סרט על המסע של רומל בקירנאיקה ובכיוון ארץ ישראל המנדטורית, האולמות בארץ היו מלאים. ובאותו הקשר, דווקא מדע בדיוני ובפרט בנושאי הייטק הרבה יותר מושכים מהבחינה העניינית את הצופה הישראלי בתום העשור השני של המאה העשרים ואחת.

שנית, יש בעיה קטנה עם כל נושא המעורבות האמריקאית במלחמת העולם השנייה, ותתפלא אבל לדעתי זו סיבה מכרעת מדוע לסרט כזה יהיה שיעור צפייה נמוך בישראל. כל בר דעת מבין שאמריקה - בפרט השמרנים ומה שמוכר לנו פוליטית כרפובליקנים - היו בדלניים מאוד בפרוץ המלחמה, ואפילו בחלקם מסוייגים בנוגע לאנגליה ולבעלות בריתה ובמידה מסויימת אוהדים של הגרמנים (מכל סיבה שלא ניכנס לעניין כאן, ואפשר להאריך עד אין קץ בקשר לכך). וברור שהנשיא הדמוקרט רוזוולט חירחר מלחמה ככל יכולתו מול יפאן, כפי שמאשים טולנד בספר "קלון" (Infamy). יש מרירות קשה מאוד - אפילו אפלה וקודרת - בקרב שמרנים (וכמובן בקרב אלט רייט אנטישמי) על ההיגררות למעורבות במלחמת העולם השנייה, ובוודאי על התרגיל שהוביל אליה מצד הדמוקרטים, וכמובן בהקשר הזה האשמה בוטה נגד היהודים שכביכול בשבילם הכניסה אמריקה את ידה למלחמה ותפשה צד. אני מאמין שרוב הישראלים מודעים לבעיה העמוקה הזו, ולכן עדיף מבחינתם לא לצפות בכלל בסרט, שאותו דווקא הוליווד הדמוקרטית מפיקה, ומהלל את אותה מעורבות, שדווקא מי שנתפסים כיום כידידי ישראל הנאמנים יותר מאמריקה - היינו השמרנים וחוגי הימין - אולי לא ממש זוכרים באהדה רבה. קשה גם לנחש מה למשל מחשבותיו האמיתיות של הנשיא המכהן טראמפ בהקשר לשאלות כאלו, בפרט אחרי שראינו באיזו קלות התכחש לברית החשאית עם הכורדים, ומכר אותם בן לילה לתורכי ארדואן. הישראלים בוודאי יעדיפו להדחיק את הבדלנות האמריקאית הזו - שבאופן פרדוקסלי דווקא השמרנים מייצגים - ולא להיטען במטען קולנועי ותרבותי בעייתי פוליטית, שייתכן וכלל אינו נושא חן בעיני מי שנחשבים ידידינו (אם כי כמובן חוגי אובמה וסאנדרס טוענים שהם הם ידידי ישראל האמיתיים, ושעדיפה הידידות הביקורתית שלהם מאשר החיבוק האוונגליסטי בעיניים מזוגגות). ברור שהתפקיד של "שוטר עולמי" - כפי שהנראטיב של סרט הירואי בסגנון מידוויי מציג - בכלל מקובל יותר כיום דווקא בקרב הדמוקרטים המתונים, שכמובן עשויים לכלול בתוך זה גם כפיית הסדרים מדיניים על ישראל.

אני מודע לכך שזה נשמע משונה לייחס פרשנות כל כך מעמיקה לאי-פופולריות של איזה סרט שחבוי באולמות קולנוע, אבל לעניות דעתי הישראלים חשים ברובם כווייה עמוקה משליחת יד לתוך מה שיפה הגדיר טראמפ בזמנו כ"ביצה" (swamp) הפוליטית המאוד-מאוד-עמוקה ומאוד-מאוד-מאיימת של האמריקאים בוושינגטון.

יש דברים שמתפללת שיגיעו כבר.

סתם יש לי דברים יותר חשובים להתפלל עליהם . סתם. מתפללת גם וגם

מאחלת לנו שיהיה יום משמעותי!

אם אתה כבר נותן ציונים, אנא פרט לנו במה הוא צדק ובמה טעה.

אגב, הוא הוביל את החרמת ספרי הרמב''ם (נגד חכמי פרובאנס וצרפת, ואפילו הרמ''ה שהיה גדול המתנגדים לרמב''ם כבר חזר בו עד אז), מה שהבי לשריפה שלהם ומאוחר יותר של ספרי התלמוד ושאר כתבים יהודיים ע"י הכנסייה. נזק עצום לעולם היהודי. יש אומרים שגם הוא חזר בו על המעשים האלה ועשה תשובה.

בכל דרך אפשרית:

בכי, כתיבה, שירה, דיבור, הליכה, אכילה (לאמיצים בלבד חח), עשיה

וחשוב שתרגישי שאת בהתקדמות מסוימת ולא בתוך איזה בור שחור שאי אפשר לצאת ממנו

אם תראי את הכאב בתור התקדמות ותשימי לב במה התקדמת זה מקל.

כמובן שחשוב כל הזמן להשתחרר מהכאב, ולהגיע לרווחה נפשית. לרוגע.

לדבר עם ה' ולחכות לראות מה הוא יזמן לך. (זאת העצה הכי קשה והכי יעילה.)

יש קו ישיר לאריאל  דרך כביש 6, אולי אפשר ליסוע עד לקסם ומשם לקחת עוד קו, לא בדקתי אבל הגיוני