שֶׁהָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה זֶה חוּשׁ וְזֶה לֹא יֶדַע
כמוֹ שֶׁיֵּשׁ אֶת הַחוּשׁ שֶׁל הַטֶּבַע,
שֶׁבָּרֶגַע שֶׁמִּישֶׁהוּ פָּגַע בִּי אוֹ עָשָׂה לִי אֵיזוֹ עַוְלָה,
הַטֶּבַע מֵגִיב כַּעַס, טְעָנוֹת, בִּקּרֶֹת, רְכִילוּת, לָשׁוֹן הָרַע,
בְּלִי מַחֲשָׁבָה מֻקְדֶּמֶת זֶה מֵאֵלָיו,
אָז הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ זֶה לַעֲבדֹ עִם עַצְמֵנוּ,
שֶׁכְּמוֹ שֶׁהַטֶּבַע מֵגִיב אוֹטוֹמָטִי
כָּךְ גַּם הַנֶּפֶשׁ תָּגִיב לֶאֱמוּנָה לַבּוֹרֵא,
דּוּמִיָּה ,
וְלֹא לְהָגִיב לְעוֹלָם
שֶׁהָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה זֶה חוּשׁ וְזֶה לֹא יֶדַע
