פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 618)

השניה ואילך צריך מול פקיד שומה.

להפסיד קצת כסף (זמנית), ובסוף השנה פשוט להגיש דו"ח מלא.

מס הכנסה יחזיר את הכסף בסוף, בתוספת ריבית פטורה ממס מה-1.1  ועד למועד התשלום בפועל.

לפי החוק אין הבדל אם אתה מגיש תאום באמצע השנה או דוח בסוף.

אבל בתאום יש סיטואציות שתשלם יותר מס לעומת דו"ח. למשל אם אתה מגיש תרומות, או שיש חודשים שלא עבדת או עבדת פחות.

ביטוח לאומי גם מאוד חשוב אחרת מורידים הרבה

מומלץ להדפיס ולמלא ידנית לפני שמגיעים.

חוסך כאב ראש

של כל הנרגילות והבירות

אבל לדעתי זה לא מקום נחמד

יש גם בתחנה מרכזית - נראלי שקוראים לזה גואה

ליד המדרגות בחוץ

חיים ארוכים.

בדיוק חשבתי עלייך, הגיע הזמן לפתוח את המשימה שהצעת בחכם הרזים!

(@בא לי בירה רק צריך לעצב לנו את הפרס בגימפי שהוא יפתח בקרוב ונצא לדרך)

התכוונתי ללוז רשום

לרשום כל יום מה עשית במהלך היום במשך שבועיים

שלך זה בשביל לעמוד במטלות, שלי זה בשביל לקבל נקודת מבט על היום שלי

מתלבטת מתי ללכת לישון

הרי לא מדובר בעני שצריך כרגע כסף.

היום, שהדבר הזה של התרמות-המונים נהיה דבר רגיל - אז מי שמתרים, מביא בחשבון שהוא מטלפן למכרים, וחלקם יגידו שלא.

זה בעצם אותו עיקרון, רק על תרומות. מפעיל לחץ לא נעים ומעוות את שיקולי עלות/תועלת שאני מפעיל בדרך כלל על תרומות.

החלטתי לסרב באופן גורף לכל הצ'רידי האלה.

כי יש מטרות חשובות יותר, אבל בסה"כ זו מטרה חיובית, והגיוני [אך לא מחוייב] לעשות טובה קטנה לחבר, ולתרום סכום לא גדול. [כל אחד והמושגים שלו, כמה זה 'סכום לא גדול'].

לבין מטרות שלא מסכימים איתם בכלל.

כמובן, המתרימים צריכים להבין שלא חייבים לתרום להם, ואני מניח שרובם הגדול מבינים זה.

אם כל אחד היה בודק בעצמו את כל מטרות הצדקה האפשריות, בונה תכנית מסודרת מה היכולות הכלכליות שלו, ומה המטרות החשובות שראוי לתרום אליהן, ותורם ככל יכולתו, אז כל היענות למתרימים מעבר לתכנון הייתה באה על חשבון מטרות צדקה חשובות יותר, או הצרכים הבסיסיים של התורם.

נדמה לי, שאצל רוב הציבור, יש מטרות שחשובות בעיניהן, ואם יפנו אליהם הם יתרמו מתוך הזדהות עם חשיבות המטרה, ובכל זאת, בלי פנייה הם לא תורמים להן.

אני ובעלי

תודה!

תכננו משהו וסגור בבוקר...

עשינו כבר את רוב הדברים שכתובים פה, ומנסים לחשוב על משהו חדש.

נישן ביום חופש אחר

{{ $root.title!=

(ולא אקזיט רום)

היום נלחמתי גם כן במערכת מעצבנת קטנה. לא נוראית, סתם מבזבזת זמן. וזה נגמר.

עד עכשיו היה אביב, באביב יש מזג אוויר תנודתי -מצד אחד ימים קרירים ואפילו גשם אבל שני ימים עם חום קיצוני (תזוזה של אוויר חם מהמדבריות מדרום) עם טמפרטורות גבוהות במיוחד.

דווקא בקיץ מזג האוויר מתאזן ואז הטמפרטורות לרוב נמוכות יותר מהשיא של האביב.

ספציפית הקיץ הזה התחזית היא שיהיה נעים יותר (לא ממש הבנתי את אופן החישוב אבל הוא מבוסס על טמפרטורת האוקיינוס).

עובדת בונוס: למעשה היום נחשב היום הראשון של הקיץ (היום הארוך בשנה).

ו-כן.

הקיץ החל מג' של חול המועד פסח- לוהט. לא פחות. 

אטרקציות - כלומר דברים שהם לא טיולים?

צוק מנרה (על שלל הדברים), קייאקים, טיול ג'יפים בגולן/עמק החולה, הייתי אומר גם סיור באגמון החולה/שמורת החולה, אבל עכשיו כבר לא עונת הנדידה אז קצת פחות שווה...

כשהייתי סטודנטית ולמדתי כל השבוע הייתי ממלצרת.

זו אחלה עבודה לסטודנטים.

משמרת ערב מתחילה בשעה מאוחרת ואפשר להספיק

להגיע אחרי הלימודים ויש אפשרות לעבוד גם בשישי / מוצ"ש.

גם המשכורת מאד טובה ביחס לכמות השעות. 

(תלוי איפה כמובן...)

א. אם המוסר הוא ערך אובייקטיבי בבסיסו ואילו השינויים בנורמות ובערכים בין תרבויות ותקופות הן סטיות מהמוסר הישר, או שהמוסר בהגדרתו הוא דבר מלאכותי מוסכם ותלוי חברה וחברה (ואם כן מה מטרתו).

ב. אם נכון לשאוף לסטנדרט מוסרי אחיד, או שכל חברה (או כל אדם) תגדיר לעצמה את הערכים המוסריים שלה ואת הגבולות שלהם.

בשתי השאלות אני חושב שהתשובה הנכונה היא באמצע:

א. יש 'מוסר טבעי' בסיסי שטבוע באדם - תחושות עוול וצדק גולמיות שמתנגדות אינסטינקטיבית למעשים קיצוניים כמו רצח, גזל, אפליה ולחילופין מתעוררות לעזרה וערבות הדדית (הדברים האלה קיימים גם בעולם החי, לדוגמה: בע"ח עדריים/להקתיים כמו זאבים לרוב דואגים לפצועים ולחולים שלהם. בכמה מחקרים הוכח שקופים מסוגלים להבין כשנעשה להם עוול, למשל כשהם מקבלים תמורה לא שווה על אותה פעולה, ואפילו שהם מראים חמלה ורצון שיהיה לאחר טוב כשלהם זה לא מזיק כשהאחר מופלה באותו אופן). אבל הגבולות של המוסר הטבעי והגולמי הזה נתונים לפרשנות, אפילו במקרה של רצח (קניבליזם או עבדות למשל), והפרשנות הזו היא מלאכותית ומוסכמת חברתית. 

ב. מצד אחד לכאורה אם משהו טוב ונכון אז כנראה שהוא טוב ונכון לכולם ולכן ההיגיון אומר לשאוף למוסר אחיד, בלי תלות בשאלה אם המוסר הוא אמת אובייקטיבית או לא. אבל האמת היא שדברים שונים יכולים להיות טובים לאנשים שונים ולתרבויות שונות, ומכוונים לתנאים ולמטרות שונים (אפילו אם מדובר באמת אובייקטיבית), ולכן בפרשנות של גבולות המוסר יש מקום לנורמות מוסריות משתנות מחברה לחברה ואפילו מאדם לאדם (למשל - הנורמות של עמ''י שונות משל שאר האומות, וזה בסדר גמור שהם לא כמונו).