במשך כ"כ הרבה זמן.
וגם נגדם מחו, מי שנתקע בחסימות בירושלים.
כשערבים משתוללים, מוחים הרבה יותר. אלא שמערבים לא מצפים - הם אויב.
נגד הפגנות "מתגאי הסטיות", מוחים הרבה יותר, ובקביעות. לא מהבחינה הזו, של אלימות של הפגנה בלתי נשלת בהמוני כבישים.
ההפגנות העכשוויות, בתחילה קיבלו אותן בהבנה. אע"פ שכלל לא ברור האם השוטר שם נהג שלא כשורה. זה בבדיקה. ירה לכיוון הריצפה, יתכן שזרקו אבני מדרכה לעברו ולעבר ילדיו.
אבל כאשר זה הפך להשתוללות מתמשכת בכל רחבי הארץ, עם טרמפיסטים ומארגנים אנארכיסטים, היחס השתנה.
לגבי הדרוזים, כאשר הם הפגינו בזמנו על משהו כלכלי - התנהגו באלימות שלא רואים בהפגנות של יהודים.
לצערי, הפיכת ניידת עם השוטר שבתוכה, ידוי בקבוקי תבערה - זה גם מהסוג הזה.
אז מה משדרים האלימים הללו (שצריך לבדוק - סביר שהם מיעוט מכל אלה שיצאו להפגין): אנחנו לא חלק מהחברה, אנחנו לא כמותכם.. יתכן שעל זה בדיוק הם זועמים, שאינם חשים מסיק חלק מהחברה. אבל זה רק מגביר את התופעה.
אז זה לא בדיוק "גזענות". זו תגובת נגד למי שמתנהגים כאילו הם נגד באופן חריג.
אצלנו, יש מבני הקהילה, וגם מעדות אחרות מארצות אחרות. הם ממש חלק אינטגרלי. כך כלפיהם, וברור שגם הם לא חשים אחרת. אפילו לא שאלתי אותם על "זה", שלא ירגישו כאילו מזהים אותם עם "זה"... מה הם אשמים שאנשים עם אותו צבע עור התנהגו כך.