פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 622)

זה כמובן מאוד כואב שהיבול שהם גידלו במשך כל החורף נשרף להם מול העיניים,

אבל אני לא חושב שאנחנו יכולים לעזור במישור הזה.

רק ללחוץ על הממשלה שיעשו כבר משהו..

החלטות זועמות של שבת זה מעניין. יש הרבה זמן לחשוב ומעט ידע חיצוני כדי לבדוק את מה שחושבים עליו.

(אני פה מהשניה שיצאה שבת, אל תדאגו. אבל עובד).

מקווה שקיבלת החלטה נכונה. תצליחי.

האמת שריפרפתי שם ולא מצאתי משהו מתאים, אבל יכול להיות שלא התעמקתי מספיק.

מסונן לפי סטודנטים. תבחרי את הכתובת שלך וזה יעבוד

גילוי נאות וכו'

רשימת משרות דרושים  

שאדם שנכשל באיזשהו דבר מראים לו את אותו הדבר באדם אחר,

ואיך שהוא חורץ את דינו ככה בעצם הוא חורץ את הדין שלו עצמו.

לכן... כל הפוסל במומו פוסל, וכדאי שיהיה לאדם עין טובה ביחס לאחרים

שלמשל אם אדם רואה מישהו עובד עבודה זרה- ייתכן שיש לו מידת הכעס שהיא כמו עבודה זרה.

או למשל שפיכות דמים- ייתכן שיש לו יסוד של זה בנפש בצורה מסויימת (שנאה לזולת וכדו')

מי שמעביר שיעור על שמירת העיניים/ לשון הרע לא רואה את זה אצל אחרים.

הוא לא פוסל אנשים, הוא פוסל תופעות

כמובן, אוהבי ה' שנאו רע

אבל לא את האדם עצמו.

מלבד מקרים מאוד מאוד מאוד ספציפיים בהם אנו מצווים על שנאת הרשע

שאדם רואה את המציאות כפי מה שהוא.

ככה זה בעין טובה, ככה זה בלב טוב.

וככה זה גם בלדון אחרים לכף חובה/ זכות.

וככה רואים אצל דוד המע"ה שהוא גוזר את דינו שלו במה שהוא דן בעניין כבשת הרש

בבית של ההורים שלי פחות מקפידים לאכול סד'ש... ואם כן זה לרוב חלה וסלטים.

בשעון קיץ יותר אוכלים אבל בחורף זה כמעט בלתי אפשרי..(אנחנו אוכלים מאוחר סעודת שבת)

בבית של בעלי אוכלים ממש ארוחה, ואמא שלו תמיד מכינה דברים במיוחד לסד'ש. 

מקווה שעזרתי לנצח בהתערבות

לאט לאט מצטרפים. גם אם לא תמיד אוכלים איתי לחם.

זה כזה ביצה קשה. לפעמים תפא/כרב סגול.

בקיץ בימים האלה בכלל לפעמים ממש מכינים משו במיוחד לסעודש

ברוך ה

פייגלין?

בנט?

כחלון?

ליברמן?

דרעי?

לפיד?

פרץ?

סמוטריץ'?

גנץ?

עודא?

זנדברג?

20190628184445.pdf

סתם. אני בעבודה כרגיל.

היד והעין שלכן כל השנה יד ועין דנשמה.. "שעשני כרצונו"

ובאמת אין על הלב והמעיין..

הניגון חתוך מכאן-

לא מדוייק.

כל דור מחוייב לגדוליו ופוסקיו.

ומאחר וכל הפוסקים האחרונים אסרו, במקרה הזה, לבת של משה החשמלאי אסור, ולבת של רש"י מותר.

בשבת לא מניחים תפילין, הגמ' מסבירה שזה בגלל שהתפילין הן אות (סימן), ושבת היא עצמה אות "אות היא לעולם.." ולכן לא צריך גם את התפילין.

הרב חרל"פ מוסיף כאן עוד הסבר עמוק לגמ' הזאת-

בשבת ויו"ט הקדושה של הגוף מתגלית, הגוף מתעלה לדרגת הנשמה, לכן מה שאנחנו מצווים בתפילין "והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עינך" לא שייך בשבת, כי בשבת היד והעין הם לא אותם איברים כמו ביום חול, הם יד ועין דנשמה.

הוא אחד שקצת "מבין" בעולם הנסתר ומצד שני עיתונאי. מעניין מאוד (נקרא בשבת) מה הוא חושב על כל העולם הזה.

ב'בשבע' אי אפשר לקרוא את הכל...

בקושי יש לי מה לקרוא- 'רביבים' של הרב אליעזר, את הפינה התורנית ו..זהו בערך

השאר זה סתם פוליטיקה, ולה"ר קשקושים וכו'.

אז מה יש לי לקרוא במקור ראשון???

נכון מאוד! כלום ושום דבר

לא מבין אנשים דתיים שמחזיקים את העיתון הזה בבית. ועוד קוראים בו בשבת קודש. סליחה על הישירות

אם היית הפרעת קשב שצריך תעסוקה, לא אוהב במיוחד ללמוד, וצריך לשרוד איכשהו שבת קיץ בלי לחלל אותה.

בהצלחה.

מקור ראשון זה העיתון היחידי?

יש עלוני שבת שיותר טובים..

גם אני קורא כתבות שמעניינות אותי לפעמים, אני לא אומר שלא..

אבל למשל ברכבת אני רואה אנשים דתיים שקוראים 'ידיעות אחרונות' וכדומה. עם כל הכבוד, לא ידוע לי שמותר לקרוא בעיתונים שכאלה, שבוא נגיד ממש בעדינות- לא הכי מתאימים לערכים שלנו. ולא משנה אם אתה אוהב ללמוד או שונא ללמוד.

בשביל להתפלל

לא מפריע לי

עצם הכתיבה תרוקן את המוח.

כשהייתי בישיבה והיו מגיעות לי מחשבות שלא רציתי להתעסק בהן באמצע הלימוד הייתי כותב לי בפתקים, וככה באמת הראש הניח להן.

נ"ב

בגלל שזה מקום הומה ולא רציתי שיקראו אותם בטעות הייתי כותב אותם בכתב עברי.

(אגב השרשור של @חיים של)

ר''ת שלי זהים לניק. כבר תהיתי אם אתה רומז למישהו מוכר ולא קישרתי.

ואני לא יודע מה המשחק מילים באנגלית. אולי אין כזה, וזאת הברקה של גילי בר הילל.

ועכשיו ברצינות..

לחלק התחברתי יותר לחלק פחות

בעיקר אהבתי את אלו שהיו משתדלים לתת ערך מוסף (משלהם) לשיעור ואת זאת שהייתה מחזיקה מכל אחת בכיתה כאילו היא היחידה.. תמיד אזכור אותה על זה.

אבל אני חנונית...

חוץ מהמשקפיים יש לי את כל הציוד.

אם אמרתי את זה נכון

אין לי מושג על איזה שירים מדובר.

למה עברת לאנגלית באמצע?

בוקר טוב! (<- זו תפילה שישתפר)

אב קדמון

בברכה

חז''ל דרשו בשני אופנים:

א. ישיחנה - מדעתו,

ב. ישיחנה - לאחרים.

אבל פשט הפסוק ע"פ הכתיב והניקוד הוא  יַשְׁחֶנָּה (=ינמיך אותה), כלומר להתבונן בה ולהכניס אותה לפרופורציות ואולי אפילו להמעיט בערכה (לא להקצנה של שאננות ואדישות למציאות אלא ביחס לדאגה עצמה). וזה בהנגדה להמשך הפסוק "וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה".

העצות של חז''ל טובות וחשובות כמובן, אבל אני חושב שגם פשט הפסוק הוא עצה לא פחות טובה.

משחק עם ילדים 

ספר טוב

מוזיקה [אם יש אופציה לרקוד בכלל טוב]

הליכה רגועה/ רביצה על החוף ומחשבה

לי עזר גם לחזק את הביטחון בעצמי

אם בן אדם סומך על עצמו ומאמין בעצמו שיוכל להתמודד עם דברים  (ואין ניסיון שמגיע לאדם שהוא לא יכול לעמוד מולו)

אז אוטומטית הוא יותר רגוע ופחות דואג, זה משהו שעובדים עליו כל הזמן

הספק זו דאגה גדולה ולכן "אין שמחה כהתרת הספקות."

דאגות רבות מעידות על מחשבות רבות, עם מחשבות רבות אפשר להגיע גם לפתרונות

ברגע שבן אדם רואה שהוא מצליח לפתור עוד ועוד קושי שלא הוא פתאום שם לב כמה כוח יש לו ואז הוא חי ביותר רוגע וריפיון.

מזל טוב!! איזה משמח לשמוע..

שיחת סיכום עם הרמ והחברים, עצוב, מרגש ומשמח בצורה בלתי רגילה להסתכל אחורה על שנה שלמה של התקדמות ולראות איפה היית אז ואיפה אתה היום...