פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 650)

רק העליתי מחשבה כדי לקבל תשובות

אני לא יודע. זה התפקיד של אנשי הרוח.

החילונים בקום המדינה היו אנשים שהיה להם ידע בסיסי במסורת.

לדור הצעיר גם אין את זה אין.

והייתי מסכים איתך אם לא הייתה אמת מוחלטת.

אבל מאחר ויש אמת אחת, זו לא תפיסת העולם שלי אלא המטרה המשותפת (גם אם הם לא הכירו בה בחייהם).

לא הייתי אומר לבנים של בודהיסט להעמיד לכבודו פסל אחרי מותו (או סתם פשוט לחיות אם היה חסר אמונה) אלא שיאמרו קדיש, למרות שהוא לא האמין בזה.

הם הרי הקריבו את עצמם, כדי שההקרבה לא תהיה לחינם צריך שתהיה לה משמעות - ואם יש אמת אחת אז היא המשמעות.

לדאוג למשפחה, להמשיך את החיים, להמשיך דברים שהם האמינו בהם, לזכור אותם - הכל חשוב אבל לא נותן משמעות להקרבה שלהם ולמעשה לא נותן להם כלום.

פשוט מזעזע.

לגבי השיר הקודם שלו "מה אתה רוצה ממני" אני מסכים (כתבתי על זה אז כאן - בעייתי מאוד), אבל אני חושב שבשיר הזה הוא דווקא מציג את הבעייתיות שבגישה הזו, סוג של חוזר בתשובה על הדברים שאמר בשיר הקודם. לפחות ככה אני הבנתי. 

הרי הבעייתיות היא הבוטות, הזלזול הזריקה והשבירה של עולם האמונה 'הישן'.

וזה נכון שהוא לא שולל שכלית (לאו דווקא שההו''א לא נכונה חלקית מבחינה שכלית), ובכל זאת הוא מבין שהיא בעייתית.

בדיוק ראיתי דברים שהוא כתב על השיר (אגב, שמעתי אותו רק בעקבות השרשור שלך) :

אחר כך באו שנים של חיפוש ושאלות, פתאום סבא והתהילים שלו הרגישו לי כמו הדבר הכי מיושן ורדוד בעולם. 
חשבתי שהאלוהים שאני גיליתי מורכב ועמוק יותר, שהאהבה שלי חדשה ואמיתית יותר. 
**
בשנה האחרונה נופלים לי אסימונים. תקראו לזה משבר גיל 30, תקראו לזה חזרה בתשובה. 
אני מוצא את עצמי מתגעגע לפשטות שלו, לתהילים שלו, לברכה שלו.

פחות חסיד של  חנן בן ארי, אבל לבוא ולצעוק זה וריאציה של להאמין. למי שלא מאמין אין שאלות.

יש אנשים שבטוחים שזמרים דתיים חייבים לשיר שירים קיצ'יים עד אימה של פסוקים נבחרים מתהילים בארבע אקורדים בסיסיים ובלופים מוזרים, ככה שהכל חייב להית דביק מאוד והעיקר עבודת השם ולעצום עיניים ולהרים גבות בדבקות.

יש אנשים שלא חושבים ככה.

חנן בן ארי כנראה שייך לקבוצה השניה, עכשיו האם בגלל הקבוצה הראשונה, חנן בן ארי צריך להוריד את הכיפה שלו? לדעתי לא, מה שכן אפשרי ועדיף היא שהקבוצה הראשונה פשוט תתעלם מהשירים שלו גם אם זה נוגע בהם בנקודה אמיתית.

עכשיו מגיעה קבוצה מפגרת דוגמת דודו כהן וחבריו ומשוכנעים שאם יש לזמר כיפה על הראש אז הוא מייצג את הארגון שהם מנהלים, הלוגיקה כאן לוקה בחסר אבל לוגיקה זה לא הצד החזק אצלו כנראה, אז אני שואל אותך, אלעזר שטרן, אריה דרעי, משה גפני, משה פייגלין, והרב שי פירון, כל אלה חובשים כיפה באופן קבוע, האם כולם מייצגים אותך? לא? אבל הם חובשים כיפה!!!!

אז אם השיר לא מוצא חן בעיניך ואתה גם משווה לפורנוגרפיה- פשוט אל תקשיב לשיר, איש לא מחייב אותך (אם כי חבל, הוא נוגע בנקודה אמיתית).

(אגב חיבבתי את השיר אבל לא מהשירים היותר טובים שלו לדעתי).

כשהייתי בכיתה א'-ב' היו לנו שיעורי מחול והמורה החכמה שמה את השיר הזה בלי להסביר כלום.

כל מה שאני קלטתי שזה גופה שמדברת על זה שהיא קבורה באדמה, וזה עשה לי סיוטים למשך כמה ימים. ממש לא מתאים לילדים

חיים מסביבנו עוד הרבה אנשים שזוכרים את הקמת המדינה ואת המלחמות הקשות שהיו כאן, חייבים לנצל את זה ולשמוע מהם כמה שיותר סיפורים מכלי ראשון.

אנחנו חיים בחלום ולא באמת מבינים את המתנה הגדולה שה' נתן לנו!

מתוק מתוק -  הכי קישרתי את שנה זו לפסוק "אֲשֶׁר הראיתנו[הִרְאִיתַנִי] צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת תָּשׁוּב תחיינו [תְּחַיֵּינִי] וּמִתְּהֹמוֹת הָאָרֶץ תָּשׁוּב תַּעֲלֵנִי" - לדעתי הוא מורה ששנה זו היא תפנית משמעותית במהלך הגאולה, כי הלא שמעתי מהגאון הרב ביגון שליט"א, שע"פ הגר"א אמורה להתחיל תקופה חדשה בגאולה, שענינה הוא דגש על ההתחדשות הרוחנית בארץ ישראל ולא על החומרית (זה כבר תוספת שלי בהבנת דבריו),

ועל כן אומר "תשוב תעלני" דהיינו שיש עלית קומה משמעותית בשנה זו, בעזרת ה', שכל הנשמות הגדולות שכבולות וצמאות לצאת אל החרות הנעימה של אידיאלי הקודש, "אידאלי המגמות" כלשון הרב באורהק ב', יצאו מאפילה לאורה ומחושך לאור גדול, וגם אני הקטן בתוכם, ונאמר אמן!

לכבוד חג העצמאות הקדוש, אני מעלה רשימה של ענקי תורה דת"ל - צעירים מעל עשרים  - מפנה אותך לשירשור חמוד שפתחתי

מדהים!

ניגונים ושירים במשך שעה וחצי, תענוג...

אפשר לברך- לשנה טובה בדרכי הציונות

כי לא מחשובתי מחשבותיכם, והקב"ה לא התחייב לנו שנרגיש באופן ניגלה טוב מכל דבר בכל זמן. אפשר להתפלל על זה. 

אפשר גם לראות בכל זאת מה טוב, להתבונן קצת, ולהודות על כל דבר טוב שיש (הרי יש הרבה... את כותבת כאן, זה אומר שאת רואה, מן הסתם גם  שומעת, כנראה די בריאה, עם שכל והרגשות, רואה שמש ופרחים מסביב וכו' וכו' וכו'... יש מלא טוב). פעמים רבות, עצם הראיה הזו, וההודאה הזו - כבר מרוממים. וכשאדם מרגיש טוב יותר, אז גם דברים אחרים הולכים טוב יותר...

אפשר ממש לקבוע פעמיים-שלש ביום, לזמנים קצרים, להתבונן בשלוה על משהו שטוב בך, משהו שטוב לך, משהו שטוב מסביב - ולהגיד תודה. זה יכול לעבוד מצוין ולהרים את האדם. לתת גם מבט רחב ושליו יותר.

זה שאת  מצטערת לפעמים על מה שאת מרגישה לא טוב, זו לא "נפילה".. קורה ונורמלי. זה לא שייך ל"טענה" כלפי ה', הוא לא התחייב לך על אחרת, אבל זה שייך לתחינה כלפיו. תחינה, מוסיפה אהבה והרגשת קרבה.

וגם - תראי את המעלה בכך שאת מרגישה איכפתיות ממה שקורה אצל אחרים. תתפללי גם עבורם. תעזרי במה שאת יכולה. זה החלק שלך בענין. 

וגם כדאי אולי לנסות להתמקד באהבת ה' מצד עצמה. "כאָב את בן ירצה". ללא תלות במה שקורה באותו רגע.

והרב יגאל כהן. מחזק מאוד!

עוד יום

(רחל שפירא)

שנפל בד' באדר תש"ח, יום לפני הרכזת המדינה ויום וחצי לפני עזיבתם הסופית של הבריטים את הארץ.

מה שלא הבנתי זה איזה תוקף יש ליום שאף אחד לא קבע. אם יש עניין זה בגלל שקיבלו, והיום שהתקבל הוא השנה בד'.

אבל שוין, אני ממילא חולק על הנחת היסוד אז זה לא מטריד אותי.

זה לא סיום אישי שלי, זה במסגרת שיעור בבית כנסת, ואישית לא הייתי נוכח בהכל. 

אומרת שחייבים להאזין לחידון התנך