פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 748)

א"א לדעת מי הזמין.

(אבל בלי קשר אני מעדיף לא להצביע לבית היהודי בגלל ההנהגה, למרות שסמוטריץ' שם)

(יש לך אפשרות יותר טובה?
זאת מפלגה מאוד לא אידיאלית אבל החלופות הרבה פחות)

להצביע ליחד זה כמעט אותו אפקט כמו להצביע לרשימה המשותפת, אלא אם יורידו את אחוז החסימה.
אם כי גם בהינתן אחוז חסימה סביר אני לא בטוח שהייתי מעדיף אותם)

כי ככל שרע יותר כך טוב יותר. וכפי שאמר לנין "בשביל לעשות חביתה צריך לשבור ביצים".

לעומת זאת, היא לא כל כך שונה מעברית רגילה (אלא אם כן משתמשים במילים לועזיות).

זו ההרגשה שלי. אולי אני לא צודק.

עוד מעט אלך לישון

בס"ד

מתבאסת על עצמי שעוד לא הלכתי לישון...

אם כבר אז כבר.

בקינות.

ונגד זה שאנשים שמחים כשצדיקים נפטרים.

מעניין מה שאתה כותב.

פורסם שנה שעברה בערוץ 7, בדיוק לפני שנה בנו הרב יצחק יוסף אמר כך.

שכתוב שם שיום שצדיק נפטר בו זה יום צער או משהו כזה..  חוץ מלג בעומר

סעיף א

"אלו הימים שאירעו בהם צרות לאבותינו וראוי להתענות בהם ואף על פי שמקצתן בראש חדש יש מי שאומר שיתענו בו (וטוב שלא להשלים בראש חדש):"

סעיף ב

"באחד בניסן מתו בני אהרן. בעשרה בו מתה מרים ונסתלק הבאר. בכ"ו בו מת יהושע בן נון.
בי' באייר מת עלי הכהן ושני בניו ונשבה ארון ה'. בכ"ח בו מת שמואל הנביא.
בכ"ג בסיון בטלו הביכורים מלעלות לירושלים בימי ירבעם בן נבט. בכ"ה בו נהרג רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל ור' חנינא סגן הכהנים. בכ"ז בו נשרף רבי חנינא בן תרדיון וספר תורה עמו.
באחד באב מת אהרן הכהן. בי"ח בו כבה נר מערבי בימי אחז.
בי"ז באלול מתו מוציאי דבת הארץ.
בה' בתשרי מתו עשרים איש מישראל ונחבש רבי עקיבא. בז' בו נגזרה גזירה על אבותינו שימותו בחרב וברעב ובדבר מפני מעשה העגל.
בז' במרחשון עוורו עיני צדקיהו ושחטו בניו לעיניו.
בכ"ח בכסליו שרף יהויקים המגילה שכתב ברוך מפי ירמיהו.
בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים. וט' בו לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו.
בה' בשבט מתו הזקנים שהיו בימי יהושע. בכ"ג בו נתקבצו כל ישראל על שבט בנימין על ענין פילגש בגבעה.
בז' באדר מת משה רבינו עליו השלום. בט' נחלקו בית שמאי ובית הלל:"

(באדיבות ויקיטקסט)

(כצפוי)

באורח חיים סימן תקפ"ה מוזכרים ימי תעניות צדיקים שראוי להתענות בהם: רובם ימי פטירת צדיקים.
המקור היותר ברור הוא צום גדליה שהוא חובה על כל ישראל.
ל"ג בעומר לא מוזכר בשו"ע כלל. הרמ"א מזכיר שלא אומרים בו תחנון, בגלל שתלמידי רבי עקיבא פסקו מלמות = כלומר לא כי מישהו מת, אלא להפך.
המסורת שמקשרת את ל"ג בעומר עם הסתלקות רשב"י היא מאוחרת (או לכה"פ פורסמה מאוחר) הרבה יותר.
בהמשך החסידים הנהיגו אי אמירת תחנון וסעודות וכד' ביום של פטירת אדמו"רים, כנראה מתוך נסיון להשוות את האדמו"רים לרשב"י ומשם זה הועתק גם לעדות אחרות.

מהרב דוד חי הכהן שמעתי שזו טעות ורק לגבי הילולא דרשב"י יש מקורות בנסתר שזה יום שמחה, לא על עצם הפטירה - אלא על התגלות חכמת הנסתר.
לענ"ד יכול להיות שהטעות הגיע מהרגל לעשות סיום מסכת/ש"ס משניות ביום הפטירה ואז הסעודה היא לכבוד הסיום והאנשים התרגלו לזה ועשו גם בלי סיום.

לפי היהדות היום שבו הצדיק נפטר זה היום שבו הוא נולד. כלומר זה התאריך שבו נעשה בו מעין התחדשות והולדה מחדש.
אנחנו שמחים על האור שהתגלה בעולם

זה לא אומר שכל צדיק נפטר ביום לידתו (והא ראיה, מלא צדיקים נפטרו ביום אחר מלידתם)

מעניין שאתה אומר משהו כדבר נחרץ "לפי היהדות" כשהשלחן ערוך פסק אחרת, ולדוגמא בה"ג הביא את אותם דברים כמו השלחן ערוך עם הקדמה "ואלו ימים שמתענים בהם מן התורה", אז כנראה שיש גם גישה הפוכה ביהדות הרואה ביום פטירת צדיק דבר עצוב שראוי לצום בו ולא לחגוג בו.

יש את האמירה שאתה אומר ויש את האמירה שאני אומר.

לא רוצה להתווכח, רוצה להבין

שחייב להיות שנפטרו ביום שנולדו.

לדבריך אין הכרח.

בזוהר (באידרא) בתיאור של קבורת רשב"י, מופיע מבת קול הביטוי "הילולא" שפירושו שמחה, או ביותר מיקוד חתונה.

אתה לא בכיוון

שהיהדות אומרת. הבא מקור אחד לעניין.

לכן התרגלו להשתמש בתואר לגדולי ישראל.

הנוטריקון הגיע ממרן הבית יוסף, שנסמך ממהר"י בירב, שאכן נסמך ממאתיים רבני אר"י, כשרצה לחדש את הסנהדרין.

הגבת לי?

ראיתי שלט בחירות של ש"ס ושם כל הנציגים הם "רבנים" גם החברי כנסת הם "רבנים" 

בין זכר לנקבה...

(סדר רב עמרם גאון אשמורות)

לתוכנית שהמאזינים מדברים,
ואמר 'מרן יש רק אחד, מה זה?! כל אחד חושב הוא יקום בבוקר והוא יהיה מרן?? מי זה היוסף קארו הזה?!'

@ארץ השוקולד

יכול להיות שהיתה טעות הקלדה בכותרת, רק שאנשים לא יתבלבלו עם כל החגים...

את הסתכלת על המודעה הישנה  של האזכרה  בשבעה..

יש מודעה חדשה על השלושים.

זה לא במנחת יהודה- זה היה בשבעה.

עכשיו זה בהיכל יעקב

לכל מכרי חכם ישועה בן שושן זצ"ל
נודה לכם מאוד אם תוכלו להעביר זכרונות, סיפורים, הנהגות, חוויות, רשמים, הקלטות, סרטונים, תמונות וכד'
כתובת מייל:
Hahamyeshua@gmail.com
אשמח אם תוכלו לתייג חברים לנשק.
נודה לשיתופים

בתמונה המצורפת-

ביום חמישי כ''ה תשרי, בבית כנסת "היכל יעקב"- רחוב ריינס 17 , גבעת שאול,

מנחה בשעה: 18:00

כללי כמוהו.

ציורי משהו. בכל מקרה לא זו הסיבה

בעצם מבאס זו לא המילה.

הוא לא התברר לטובה.

@נחום איש גמזו

לתחנה עד שעבר האוטובוס שמגיע קרוב לבית שלי. התבאסתי, אבל רגע אחרי הגיע קו שגם מגיע קרוב לבית שלי ושם היה לי מקום לשבת, כי האוטובוס הראשון אסף את כל הנושאים.

בצהריים גם היה לי דבר דומה.

נושאים פוליטיים?
או שמה נושאים של ענייני כלכלה?
או אולי נושאי דת?
או נושאים של סוגיות חברתיות?

סורי פשוט צרם לי שלא יכולתי להבליג... 🙈

'נושאים', וכנראה החלפתי כי זה היה בתודעה.
מה שכן, התברר מי הם ה'שונאים' (נושאים בהיפוך אותיות) שלי בפורום.

שונאים קמים ונופלים, אתה תישאר אחריהם

כלומר מבאס זה מילה מאד מאד עדינה
וזה עדיין בעיצומו בשביל להתברר לטובה.
בינתיים רק נהיה גרוע יותר.

אבל טוב צריך לחשוב גם על משהו מבאס שהיה לטובה...
מממ.
מממ.
מממ.

תכננתי הרבה זמן משהו ולא הסתדר ונדחה ונדחה. ואז הסתדר כיוון אחר שיותר טוב לי כרגע בחיים. ב"ה!

ובסוף זכיתי בטרמפ חלומי עם שתי נשים יקרות.
יש עוד סיפור, בהזדמנות בל"נ אספר....

אחרי 15\20 של זמן המתנה.. מקבלת שיחה מהבוסית שמודיעה שהיום לא תיהיה עבודה

ואני עודי עוד בישוב. 

 

אה, ומנסים לתפוס רב כבר כמה ימים לשאול על מצב מסויים בעבודה, 

היום הבנתי שהמצב ישתנה\ תתכן שאלה נוספת בעניין... כך שתתאפשר יותר רלוונטיות לאופן התשובה היום מימים קודם.

 

ב"ה

כשאני קוראת את מה שאת כותבת והתחושה היחידה שזה עושה לי בפנים זה: יאללה יאללה
אז לא. אין לנו עוד סיכוי..

לא הבנתי מה מרגש בילד שקונה דגים

לראות ילד מסתובב עם שקית דגים או רוכב על אופניים ולא נמצא בפלאפון??!
נותן תקווה

מה הקשר דגים

כזה תמים... זה החזיר אותי לפעם שהיה פשוט
תנסה לדמיין ילד הולך עם שקית דגים (חיים!!) ברחוב... זה לא מעלה לך חיוך?

ממה שהבנתי זה לא טוב לו והוא עלול להיחנק.

😋

וואו וואו
כל כך

(כמה זמן המילה 'וואו' לא התחברת לי עד עכשיו)

ואפשר להתבאס על הדור הזה ואפשר שלא.

 

תנסי לבנות עם ילד מגדל מקפלה עד השמים

לרוץ עם ילד רוכב על אופניים

לשיר לילדה עשר אצבעות

לרקוד ריקוד פשוט במעגל סתם כי יש מוזיקה טובה

החיים כל כך יפים מהזויות הזו, הם מלאים באושר שאין באף מקום אחר,

אפשר להצטרף אליו תמיד. 

זה מועדון בלי הגבלת גיל

ואגב, אפשר גם לשחק עם ילד בטאבלט, לעשות מליון סלפים עם פוזות מוזרות, ללמד ילד לצייר בצייר, לשחק יחד סולייטר

להשתמש בטכנולוגיה ולראות דרכה את הקסם

ואגב, זה באמת ללא הגבלת גיל, את יכולה גם להנות מפרח חדש בגינה

להתלהב מעציץ שהצמיח עלה נוסף

להביא פירור לחם ליונה ברחוב

להביט לשמיים לראות את הכוכב שלא ראית אתמול

לחייך לילד מתוק בעגלה

להסתכל מגשר על כביש סואן

 

זה הזויות שלנו,

העולם פועם ככה תמיד

זה רק אנחנו שמתעקשים להגביר את הקצב

 

(שיואו, יצאתי פיוטית להחריד)

וכשזה מגיע על מגש של כסף זה הכי כיף!

חלילה לך מלומר על זה פיוטי להחריד)

מתכון,
יש לי כמה טובים!

[לא חטאו בדור המבול, אולי אין להם זוהמה רוחנית, טבולים במים טהורים, לא צריכים שחיטה, אי אפשר להקריבם כקרבן, מצווה לאכול בשבת וכו']

רבי שלמה שם,שם

רפרפתי קצת על המילים עכשיו, אבל אין על שלמה;)

אבל היום קולט את זה אחרת

מלשון שלם - שלמה - שמלה אדומה

 

יום מוזר - צעירים מעל עשרים

אין לנו סיכוי...

אבל בשעתיים האחרונות שלו נתתי עבודה

חשבתי שהתכוונת ברצינות🙈

אני ראיתי משחק פוטבול מותח.

תזכירי לי אם תוכלי בבשה

"נשמת האדם יורדת לעולם הזה וחיה שבעים שמונים שנה כדי לעשות ליהודי טובה בגשמיות ובפרט ברוחניות." (הבעש"ט)
"הדבר הגדול ביותר בעולם הוא לעשות טובה לאדם אחר" (האדמו"ר מפיסצנא בתרגום לעברית)

"עיקר התענוג של האב הוא בראותו את ילדיו מתנהגים באחדות ואוהבים זה את זה" (מוהרש"ב)

אם כל עם ישראל יתנו יד אחד לשני.... כל הידיים יגיעו עד כסא הכבוד.

אורות ישראל.

למשל- האהבה הגדולה, שאנחנו אוהבים את אומתנו, לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הבקורת היותר חפשית, נקיה מכל מום. כולך יפה רעיתי ומום אין בך. אורות ישראל ד' ג'

המשפט שבחתימה שלי...

יש מלא מקורות. את יכולה אולי להסתכל בתניא פרק ל''ב

~ אין אנו יכולים לשער את עוצם גודל פעולת אהבת-רעים.
חברים המעוררים רחמים רבים על חברם ובן גילם בשעת דחקו - קורעים גזר דין של שבעים שנה. הופכים הם את הקללה לברכה, ואת המוות - לחיים ארוכים.
(הבעש"ט)

~ ירגיל עצמו להכניס אהבת בני אדם בליבו, ואפילו הרשעים, כאילו היו אחיו ויותר מזה.
(תומר דבורה פ"ב)

~ כאשר שני יהודים נפגשים, הרי שנוסף על הטובה הנצמחת לשניהם, צריכה פגישתם לגרום טובה גם ליהודי שלישי.
(הריי"צ)

אהבת ישראל – היא אהבת הבורא

כשאוהבים את האב – אוהבים את ילדיו

                                                                          (רבי ישראל בעל שם טוב)

 

 

מי ייתן ויכולתי לאהוב את הצדיק הגדול שבישראל

כשם שה' יתברך אוהב את הרשע הגדול שבישראל...

                                                                          (רבי שלמה מקרלין)

 

 

כשכל ישראל יתנו יד זה לזה

תצטרפנה הידיים ליד אחת המגעת עד לכיסא הכבוד

                                                                          (רבי ישראל מקוזניץ)

עיקר פשטות הציווי באה למנוע אותנו מלעשות נקמה או שאר פעולות נזק לחברינו, "דעליך סני לחברך לא תעביד".
ברור שגם האהבה הבסיסית לבני עמינו כלול בפסוק, אבל זה לא דבר בפני עצמו.

לצערינו הנוצרים בברית החדשה הפכו את האהבה האפלטונית לדבר בפני עצמו וכיסוד לכל הדת. לכן גם כשגרגוריוס התשיעי טען שציווי האהבה חל גם כלפי היהודים, עדיין הם המשיכו להזיק לנו ולפרוע בנו פרעות.

האהבה שלנו צריכה להיות ביחד עם מעשים טובים כלפי חברינו, ובעיקר למנוע היזק.
לפענ"ד הנפה של אהבה בלי בסיס מעשי סתם יגרום נזק.

היום אחרי שהזוהר ירד לעולם והחסידות, אנחנו יותר מבינים את החשיבות של אהבת ואחדות עמ"י.. 

 

שמביא האו"ח על הפסוק, תדעי לך שרוב המפרשים לא מפרשים ככה את הזוהר.
גם אם נסבור כמו האו"ח, עדיין הייתי אומר השלכה הפרקטית יהיה ששהאהבה משרתת את ההשלכות המעשיות, ולא דבר בפני עצמו.

רק רציתי להגיד שהיום אנחנו לא מחפשים מקורות רק מהתנ"ך ולא שואבים את עבודת ה' שלנו נטו משם.. 

 

לא משנים.
תאמיני מה שאת רוצה, העיקר שתלמדי את הלכות בן-אדם לחברו לעומק, כמו הלכות נזיקין לשון הרע וכו', כי זה העיקר.

של רק "לא להזיק".. 

את החבר: 'הוכח תוכיח את עמיתך': "אינו אומר איש באחיו אלא איש בעוון אחיו, מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה" (בבלי סנהדרין כז.)
יש שני עניינים עיקריים 1. לא לפגוע 2. להיות ערב שאחיך לא יחטא.

יש גם ענין רגשי לאהוב, כי זה נותן לך כוחות לא לפגוע ולדאוג שלא יחטא, אבל הרגש הוא לא העיקר, וכבר כתב הרמב"ן שהאהבה לא כפשוטו אלא הגזמה.

מה שראית בספרי חסידות, זה להבין את הפסוק בהגזמה, וזה נגד דברי הרמב"ן (שהיה מקובל גדול).

יותר את הרעיון הגבוה שבערך אהבת ישראל.. ולמה היא מסוגלת..

ואני לא נכנסת לחסידות ורמב"ן.

 

קטגוריה:פתגמים: אהבת ישראל – חב"דפדיה

מטבענו אנחנו דואגים. אי אפשר לא לדאוג אבל אפשר לומר שכל מה שקורה זה לטובה ואז הדאגה נהיית פחות משמעותית

תלוי עד כמה האמונה חזקה…

אבל כן משתדלת להאמין שהכל לטובה ושד' הוא מקור כל הטוב. ואם הדאגה הזאת באה עלי עכשיו אז אני צריכה לשמוח. הקב"ה רוצה שאתפלל אליו והוא יודע מה הוא עושה

א. זה כמו לטעון שנטילת ציאניד כל יום מועילה לבריאות כי היא מסגלת סבילות להרעלת ציאניד עתידית.

 

ב. מחקר על 20 אנשים זה לא מחקר, זו בדיחה (ידוע לך שיהודים דתיים סובלים פחות מהתקפי לב מאשר חילוניים או גויים? ). 

 

ג. אין קשר לתפילין אלא לרצועות, לפי הטענה שלו גם תפילין פסולות או שהכניסו בהן פרשיות מהברית החדשה והקוראן יפעלו אותו דבר.

 

ד. לפי ההלכה אין צורך לכרוך את הרצועות על הזרוע (מלבד הקשירה שהיא על השריר ולא חוסמת את הדם), אין לזה מקור בגמרא (רק לגבי שיעור הרצועה, לא שצריך לכרוך, וגם זה ביחס לאצבע ולא לזרוע) אלא עניין קבלי, ובטח שלא בצורה שחוסמת את הדם.

 

 

אם רוצים לחזק/לקרב ליהדות לא זו הדרך.

נכון, אין צורך לכרוך על הזרוע אלא להגיע לאצבע ולקשור קשירה תמה.
מהבר מצווה אבא שלי הדריך אותי לא לקשור חזק באופן שיעצור את הדם או יכאיב.

א- באמת רעיון למחקר
ב- גם אני חשבתי בדיוק על זה.

מה יותר בריא: לרוץ בשבתות 10 קילומטר או לאכול צ'ולנט ולהמרח לשנ"צ על הספה? אני מוכן להמר על אחת התשובות וזה לא ישמח את האורתודוקסים.

בכל אופן, לא מקיימים מצוות כי זה בריא, מקיימים כי נצטוונו.

עד מחר
עוד מעט
ילד רץ אלייך
מחבק אותך



יש פרצה בגדר

את הדעת.

במיוחד הקטע עם הילד..

השמועה אומרת שעד שמתרגלים למשמרת לילה כבר חוזרים למשמרת בוקר (לא אני, אני הולכת לטייל בזמן הקרוב)

לא לוותר עדיין....




תמיד חלמתי שתהיה לי סיבה לשמוח

שלא תשתכרי ותקיאי ותתבזי חס ושלום

רוצה להרגיש בסרט.
שהעולם יידמה עליי כמישור .



אני רוצה
לצאת מדעתי

 

 

תכף פורים 2 אדרים

סוגשל תיבת נח צריך לזה

במובן הרעיוני.
לעמוד
להטות ראש
לפתוח פה
ולהרגיש את הטיפות הזכות



אחרי סחרור מיין זאת חוויה מגניבה

שיהיה נחת. שיהיה בריאות טובה . נפשית. פיזית.
שיהיה קל.
שיהיה בנחת.

תתפללי גם את

מאמינה שהוא^ בוחן כליות ולב
ויודע למה אני מתכוונת
גם בלי מילים מפורשות

מאמינה שהוא^ בוחן כליות ולב
ויודע למה אני מתכוונת
גם בלי מילים מפורשות

הוא מחבר את רגשות הלב..
עושה מהן תפילה.
אני מאמינה בזה.

את ניראת שאת לגמרי צריכה חיבוק חזק וחם עכשיו!
לא מכירה אותך כדי לתת לך את זה אבל תהי חזקה! הקב"ה לא מעמיד אותך בניסיון שאת לא יכולה לעמוד בו! את תעברי את זה ותצאי רק חזקה יותר וגדולה יותר!
ואת צודקת הוא לגמרי מקשיב לך שם למעלה!
תרענני את עצמך לכי לאיזה טיול במקום מבודד ותצעקי ותשירי ותרגישי חופשיה ומשוחררת ותתני לראש שלך קצת לנוח.
בהצלחה!!!
אם יש דרך לעזרה אל תהססי

שילך לפסיכיאטר יש לדעתי כדורים
(הפרעה פסיכיאטרית לא אומרת חולי פסיכיאטרי.)

ובכל אופן, מה היית מציעה לו לעשות?

אני לא פסיכיאטרית. שילך לפסיכיאטר ויגיד שהוא לא רוצה כדורים. יש בטוח דרך אחרת לטפל בזה. בכל מקרה פסיכיאטר זה הכתובת

חבל שיהיה שם יעבוד לא כמו שצריך ויפטרו אותו.
עדיף שיקח מיוזמתי חופשת מחלה ויטפל בזה בהקדם

אם חופש אז לוקחים מישהו אחר במקומו.  אין אפשרות כזאת חופש ארוך

אם הוא מביא אישור רופא הם לא יכולים לפטר אותו.
שוב, שיקבע כמה שיותר מהר תור לפסיכיאטר..
שינסה לסחוב כמה שיותר סמוך לרופא בעבודה

מה שאומר שהוא מקבל בלי תלוש בלי כלום - שחור. 

זה אומר שאין פה חוקים. 

 

אגב,  בטוחה שזה רק לפסיכיאטר?  

למדתי על זה בדיוק בחמישי...
אז לא יודעת מה להגיד לו עם העבודה

יכול להיות גם לפסיכולוג שמטפל טיפול קוגנטיבי בזה.

 

ב. לא מבין מה הקשר בין זה לאו.סי.די.

 

אבל אם באמת זה הענין, שימשיך ויתעלם..

תראה, אני לא באמת מבין בזה

אבל הוא אומר שנתקע לו איזה פחד טיפשי בראש - שהנעל תעוף לו מהרגל (אפילו שזה לא אפשרי) ואז אוטומטית הוא מעקם טיפה את הרגל...משהו מוזר   

זה לא או.סי די כמו שהוא אומר?   לא יודע מה זה אבל זה בראש.. 

אכן. יתכן או.סי די.

 

אבל, הכי טוב במצב כזה, להתעלם. לא לתת להפריע לתיפקוד.

 

היום יפסיק עם זה, מחר ייתקע לו משהו אחר.

 

שילך רגיל, יסיח את הדעת.

 

 

כשיש לו איזה זמן חופשי, לא בעבודה, יכול לחשוב בנחת, באופן יזום, לכמה דקות, איך נעל יכולה לעוף ככה, מה הנזק שיכול לקרות, כמה זה יכול להיות מצחיק.. ככה, הוא יהיה "בעל בית" על המחשבה, ולא ההיפך..

 

אבל בעבודה, שיתעלם מהשטות. לא ישים לה, יעבור..

 

ואם ממשיך להציק לו - שיגש לפסיכלוג או פסיכיאטר שמבין בזה.

לעזוב עבודה זה לא פשוט.

ללכת צנוע זה ניקרא לפרסם אלוקות?

ואשרייך

בכל מעשה, בכל מבט ובכל צעד. הכיפה שעל ראשי מסמלת לי לפני כל אחד אחר.

ובנוסף, טיפת מעשי הפצה פה ושם.

בשמחה ואהבה