פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 760)

איזה מאכל אסלי אתם הכי אוהבים לאכול בחגים?

ח תשרי, יום חנוכת מקדש שלמה, ביום בו לפני אלפי שנים נאמר ע''י שלמה במילים יפיפיות מהות מקום המקדש כמקום תפילה עליתי להר ה' כהכנה ליום הכיפורים שעיקר עבודת יום זה היא בבית המקדש. לא ציפיתי למה שקרה אח''כ. כשהגענו למזרח כבר כלתה הנפש להידבק לאלוהים חיים וחבר'ה התחילו להשתחוות. לא הצלחתי לעצור בעצמי והשתחוותי גם. הגיעו השוטרים עיכבו אותנו ורק אחרי כמה שניות קלטתי מה קורה כאן. ביום כיפור כל עמ''י 'רק' שומעים את שם ה' ונופלין על פניהן בהתבטלות מוחלטת כלפי שמיא, וזה בערך מה שהרגשתי. לעומת כל החילול ה' והעצמיות של המחבלים השועלים על 2 המוסלמים בהר, לעומת ביזיון כלפי מי שאמר והיה העולם, הנשמה הרגישה צורך להתבטל ולהשתחוות בפני מי שהכל משלו.

תוך כדי שהובלנו החוצה פרצה מליבי ומפי שאגה מלוך על כל העולם כולו בכבודך. שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. ה' הוא האלוקים ה' ימלוך לעולם ועד. כמה הרגשתי הזדהות עם מה שאמרתי באותו רגע. זה היה כ''כ מוחשי, רגע אחד אתה בדבקות כ''כ גבוה ומרגיש ממש התבטלות לה' בביתו ורגע לאחר מכן אתה נעצר על כך ומובל כעבריין לתחנה.

בתחנה לקחו מאיתנו פרטים ושמו שוטרים לשמור עלינו. בהתחלה למדנו קצת בנינו, משניות בע''פ הלכות יום כיפור ועוד ואז התחילה שיחה עם השוטרים.למה עשיתם את זה? ידעתם שזה מה שיהיה. אז הסברתי להם מה זה בית מקדש, יום כיפור. סוג של העברתי שיעור כמעט שעה וחצי.
אחרי כ3 שעות נלקחנו לקישלה שם מרחו אותנו הרבה ואז חקרו אותנו. לאחר ייעוץ על נתי רום וחוננו לא אמרנו כמעט כלום אבל המעמד מול חוקר ששואל אותך לפרטי פרטים מה עשית למה ואיך ומעמת אותך מול סרטונים עשה לי הכנה ליום הדין. ושם כידוע א''א לשמור על זכות השתיקה בתוכנה של זו חקירה פוליטית גזענית.

בסוף שוחררנו עם הרחקה ל15 יום מההר. אבל הרבה תובנות חשובות על עם ישראל הקדוש, על יום הדין ועל מעמד הדין הגדול. בסוף אמרתי לשוטרים תודה על זה...

אני מעתיק כאן את תפילת שלמה רק כי זה יפה וכ''כ עצמתי ונאמר בו ביום המעצר

וַיֹּאמַר, יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵין-כָּמוֹךָ אֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת: שֹׁמֵר הַבְּרִית, וְהַחֶסֶד, לַעֲבָדֶיךָ, הַהֹלְכִים לְפָנֶיךָ בְּכָל-לִבָּם. כד אֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ, לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתָּ, לוֹ; וַתְּדַבֵּר בְּפִיךָ וּבְיָדְךָ מִלֵּאתָ, כַּיּוֹם הַזֶּה. כה וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שְׁמֹר לְעַבְדְּךָ דָוִד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לּוֹ לֵאמֹר, לֹא-יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מִלְּפָנַי, יֹשֵׁב עַל-כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל: רַק אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת-דַּרְכָּם, לָלֶכֶת לְפָנַי, כַּאֲשֶׁר הָלַכְתָּ, לְפָנָי. כו וְעַתָּה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל--יֵאָמֶן נָא, דבריך (דְּבָרְךָ), אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי. כז כִּי, הַאֻמְנָם, יֵשֵׁב אֱלֹהִים, עַל-הָאָרֶץ; הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, לֹא יְכַלְכְּלוּךָ--אַף, כִּי-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. כח וּפָנִיתָ אֶל-תְּפִלַּת עַבְדְּךָ, וְאֶל-תְּחִנָּתוֹ--יְהוָה אֱלֹהָי: לִשְׁמֹעַ אֶל-הָרִנָּה וְאֶל-הַתְּפִלָּה, אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם. כט לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחֹת אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה, לַיְלָה וָיוֹם, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם--לִשְׁמֹעַ, אֶל-הַתְּפִלָּה, אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה. ל וְשָׁמַעְתָּ אֶל-תְּחִנַּת עַבְדְּךָ, וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה; וְאַתָּה תִּשְׁמַע אֶל-מְקוֹם שִׁבְתְּךָ, אֶל-הַשָּׁמַיִם, וְשָׁמַעְתָּ, וְסָלָחְתָּ. לא אֵת אֲשֶׁר יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְנָשָׁא-בוֹ אָלָה לְהַאֲלֹתוֹ; וּבָא, אָלָה לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ--בַּבַּיִת הַזֶּה. לב וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, וְעָשִׂיתָ וְשָׁפַטְתָּ אֶת-עֲבָדֶיךָ--לְהַרְשִׁיעַ רָשָׁע, לָתֵת דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ; וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק, לָתֶת לוֹ כְּצִדְקָתוֹ. לג בְּהִנָּגֵף עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי אוֹיֵב--אֲשֶׁר יֶחֶטְאוּ-לָךְ; וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ וְהוֹדוּ אֶת-שְׁמֶךָ, וְהִתְפַּלְלוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה. לד וְאַתָּה, תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, וְסָלַחְתָּ, לְחַטַּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל; וַהֲשֵׁבֹתָם, אֶל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נָתַתָּ, לַאֲבוֹתָם. {ס} לה בְּהֵעָצֵר שָׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, כִּי יֶחֶטְאוּ-לָךְ; וְהִתְפַּלְלוּ אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְהוֹדוּ אֶת-שְׁמֶךָ, וּמֵחַטָּאתָם יְשׁוּבוּן, כִּי תַעֲנֵם. לו וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל--כִּי תוֹרֵם אֶת-הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר יֵלְכוּ-בָהּ; וְנָתַתָּה מָטָר עַל-אַרְצְךָ, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לְעַמְּךָ לְנַחֲלָה. {ס} לז רָעָב כִּי-יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר כִּי-יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן יֵרָקוֹן אַרְבֶּה חָסִיל כִּי יִהְיֶה, כִּי יָצַר-לוֹ אֹיְבוֹ, בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו--כָּל-נֶגַע, כָּל-מַחֲלָה. לח כָּל-תְּפִלָּה כָל-תְּחִנָּה, אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל-הָאָדָם, לְכֹל, עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל--אֲשֶׁר יֵדְעוּן, אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ, וּפָרַשׂ כַּפָּיו, אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה. לט וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְסָלַחְתָּ וְעָשִׂיתָ, וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל-דְּרָכָיו, אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת-לְבָבוֹ: כִּי-אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ, אֶת-לְבַב כָּל-בְּנֵי הָאָדָם. מ לְמַעַן, יִרָאוּךָ, כָּל-הַיָּמִים, אֲשֶׁר-הֵם חַיִּים עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה--אֲשֶׁר נָתַתָּה, לַאֲבֹתֵינוּ. מא וְגַם, אֶל-הַנָּכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, הוּא; וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, לְמַעַן שְׁמֶךָ. מב כִּי יִשְׁמְעוּן, אֶת-שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה, וּזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה; וּבָא וְהִתְפַּלֵּל, אֶל-הַבַּיִת הַזֶּה. מג אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְעָשִׂיתָ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי--לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת-שְׁמֶךָ, לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְלָדַעַת, כִּי-שִׁמְךָ נִקְרָא עַל-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. מד כִּי-יֵצֵא עַמְּךָ לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבוֹ, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵם; וְהִתְפַּלְלוּ אֶל-יְהוָה, דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ, וְהַבַּיִת, אֲשֶׁר-בָּנִתִי לִשְׁמֶךָ. מה וְשָׁמַעְתָּ, הַשָּׁמַיִם, אֶת-תְּפִלָּתָם, וְאֶת-תְּחִנָּתָם; וְעָשִׂיתָ, מִשְׁפָּטָם. מו כִּי יֶחֶטְאוּ-לָךְ, כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא-יֶחֱטָא, וְאָנַפְתָּ בָם, וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב; וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם אֶל-אֶרֶץ הָאוֹיֵב, רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה. מז וְהֵשִׁיבוּ, אֶל-לִבָּם, בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ-שָׁם; וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ, בְּאֶרֶץ שֹׁבֵיהֶם לֵאמֹר, חָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ, רָשָׁעְנוּ. מח וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ, בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, אֲשֶׁר-שָׁבוּ אֹתָם; וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ, דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ, וְהַבַּיִת אֲשֶׁר-בנית (בָּנִיתִי) לִשְׁמֶךָ. מט וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתְּךָ, אֶת-תְּפִלָּתָם וְאֶת-תְּחִנָּתָם; וְעָשִׂיתָ, מִשְׁפָּטָם. נ וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ-לָךְ, וּלְכָל-פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ-בָךְ; וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם, וְרִחֲמוּם. נא כִּי-עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ, הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם, מִתּוֹךְ כּוּר הַבַּרְזֶל. נב לִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחֹת אֶל-תְּחִנַּת עַבְדְּךָ, וְאֶל-תְּחִנַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לִשְׁמֹעַ אֲלֵיהֶם, בְּכֹל קָרְאָם אֵלֶיךָ. נג כִּי-אַתָּה הִבְדַּלְתָּם לְךָ, לְנַחֲלָה, מִכֹּל, עַמֵּי הָאָרֶץ: כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-אֲבֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם--אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}

למה יש הבדל עצום בין האוירה בתפילת יום כיפור במניין ספרדי(יראה, חרדת קודש) לבין תפילת יום כיפור במניין אשכנזי(יראה מלאה בשמחה גדולה)?
שואלת רק על בסיס מה שחויתי השנה לעומת שנים קודמות.
כמובן לא נכנסת לעניניי עדות -כולנו חלק מעמ"י!