פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 844)

וקראתי שם בפנים, כתוב ששלמה המלך אמר את זה

אין לי באמת מושג

http://www.yesmalot.co.il/shiurhtml/malotsh1544.asp




בהצלחה!!

"ציוו חכמים שלא יטייל בפרדס עד שימלא כרסו בבשר ויין, דהיינו ידיעת האסור והמותר" (רמ"א בהלכות תלמוד תורה, יורה דעה סימן רמד) או ש"ס ופוסקים במקום אחר

ש-ייו זה כנגד תורה, כבר מופיע בשיר השירים רבה פרשה ב' על הפסוק 'הביאני אל בית היין', וזה מדרש יותר קדום.
עיין גם רש"י (בבלי סוטה כא. ד"ה 'לכבות את האהבה');שגם מסתמך על המדרש 'שיר השירים' לפרש את הגמרא בסוטה.
עיין עוד רמז בבבלי סנהדרין לח.-"נכנס יין יצא סוד".

דרך אגב, לפי הזוהר (זוהר ח"א ר"מ.), יין זה כנגד תורה שבעל פה וחלב כנגד תורה שבכתב.

כדי שיוכל להכיל גם את השרשור הזה.
שרשורים על פיצות וחלזונות זה לא יותר טוב, לדעתי...

ולא על דברים אחרים

ואני לא מבין מה את מסבכת אותי איתו?? עכשיו הוא יתחיל לחגוג כאן על חשבון השרשור שלי... 😠 😕
שימשיך לאכול חלזונות עם שוקולד, אני דמוקרט, לא מתערב בבחירה החופשית שלו כי אני לא אלוקים אבל גם את לא צריכה להכניס לכאן גורמים עוינים! ⁦😬

למה אלוקים יוצר חומר כמוך?

כרגע אני חושב שזה שיהיה לי על מה לדרוך!

אתה נורא רך ומתוק ועוד מילה שמתחרז עם מתוק.

@טליושקה 🤧🤕🤒

הפסוק ממשלי "לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי" מתכוון לדברי תורה.

1. התלמוד בבלי בברכות [נז.] מביא את הפסוק, לגבי אם תלמיד חכם ראה יין בחלום, שזה סימן טוב לו.

2. הביטוי 'יינה של תורה' הכי מוקדם (לפני ה'קהלת רבה') מופיע על הפסוק הזה במדרש: "על שלא שבעתם מיינה של תורה דכתיב (משלי ט) ושתו ביין מסכתי" [ויקרא רבה אמור ל].

3. גם המזרק כסף שהביאו הנשיאים הוא כנגד התורה שנמשל ליין: "מזרק אחד כסף כנגד התורה המשולה ביין שנא' (משלי ט) ושתו ביין מסכתי ולפי שדרך היין לשתות במזרק כמה דתימא (עמוס ו) השותים במזרקי יין לכך הביא מזרק" [במדבר רבה נשא יג].

4. יש דעה שכל הנסכים הם כנגד 'יינה של תורה: "בכל הקרבנות נמשלו דברי תורה, מקריבין יין נסך על גבי המזבח, שנאמר ויין לנסך רביעית ההין (במדבר טו ה), ונמשלה תורה ביין, שנאמר ושתו ביין מסכתי (משלי ט ה)" [תנחומא אחרי מות]

5. "בחמשה דברים נמשלה התורה... ביין מנין שנאמר (משלי ט) ושתו ביין מסכתי" [דברים רבה כי תבוא ז]

6. מצינו בעוד מדרש כמה הקבלות בין התורה ליין: "דבר אחר מיין, מחמת התורהשנתתה לנו, שהתורה נמשלה כיין, שנאמר (משלי ט,ה) ושתו ביין מסכתי. כשם שהיין משמח את הלב,שנאמר (תהלים קד, טו) ויין ישמח לבב אנוש, כךדברי תורה משמחין לבו של אדם, שנאמר (שם יט, ט) פקודי י"י ישרים משמחי לב. ביין כתיב (משלי לא, ו) ויין למרי נפש, ובתורה כתיב (תהלים צד, יט)תנחומיך ישעשעו נפשי. וכשם שהיין הטוב כל זמןשמתיישן מתעלה, אף דברי תורה כל זמן שמתישניןבגוף משתבחין. ומה היין אינו משתמר לא בכלי זהבולא בכלי כסף אלא בפחות שבכלים ככלי יוצר ובכליעץ, כך אין התורה מצויה לא בגסי רוח ולא ברחבי לב,אלא בנמוכי הדעת. וכן הוא אומר (ישעיה נז, טו) ושפל רוח יתמוך כבוד, ואין הכבוד אלא התורה,שנאמר (משלי ג, לה) כבוד חכמים ינחלו ותמימיםינחלו טוב. וכשם שהיין ניכר מי ששתהו, כן החכםניכר בחכמתו". [פסיקתא זוטרתא שיר השירים א]

*ברכת יהודה ליין גם מכוון כנגד דברי תורה: "כבס ביין לבושו, שהיו מכבסין דברי תורה בשבטו, כד"א ושתו ביין מסכתי (משלי ט' ה')." [בראשית רבתי ויחי]

*עיין יותר בהרחבה ירושלמי ברכות (א, ד) בסנהדרין (יא, ד) ועבודה זרה (ב, ז), ושיר השירים רבה (א').

עיין עוד בבלי עירובין (כא: ): "בני. הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה. שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה, ודברי סופרים, כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה. שמא תאמר אם יש בהן ממש מפני מה לא נכתבו, אמר קרא עשות ספרים הרבה אין קץ"

אתם אלופים!!! תודה רבה, עזרתם לי מאוד... 🐨

הוא גדל כמה שנים בחו"ל, והוא טוען שהזיהוי שלו קרוב ל100%

ילד אחר שהוא גוי (כי לא היה לו כיפה), והתברר שהוא יהודי.

לדעתי זה מתבטא יותר בתכונות. אבל אי אפשר לדעת.
גם התכונה של הביישנות לדעתי זה משהו שאי אפשר לדעת אם הוא יהודי ע"פ זה- כבר כתבתי בעבר (פעם ראשונה שאני מצטט את עצמי... ⁦⁩ בתקוה שגם אחרונה) שלדעתי העולם כולו התקדם ואנשים הרבה יותר ביישנים מפעם (התכונות של העזות פנים נמצאות- אבל זה פחות לגיטימי כיום להראות אותם החוצה). לכן לא כל בישן הוא יהודי... 😌

אבל, מי שחי את התורה- הוא יהיה הרבה יותר בישן ממי שלא בד"כ. שוב- זה לא ודאי

הייתי אם כבר אומר שהצביעות שולטת...

היה משחק כזה אצל ג'ימי קימל. "hipster or hassidic?"
תחפש ביוטיוב.

פגשתי פעם ילד ששמו דוד והוא אהב ללמוד יהדות.
ואז גיליתי שהוא נוצרי.
וזו רק דוגמה אחת...

אבל שמעתי שמי שחי בחו"ל יודע.
עד כדי כך ששמעתי על אחד שזיהה בארץ זוג שהתחזו ליהודים. כמובן שהוא גרם לאמת להתגלות בדרך אחרת כי זו לא הוכחה אבל משם הסיפור התחיל.

קבוע הייתי מציעה נרות שבת לגויות שלא הבינו מה אני רוצה מחייהן

לחוש.

בגלל זה הוא חש שאתיופים לא יהודים.

והאם זה שאבא יהודי יכול להשפיע?

ולמה שזה יהיה משנה?

לפי האף (שמעתי שאת הקרניים הם מורידים לתינוקות בגיל 8 ימים כדי שלא יזהו אותם, ברברים...).

 

 

נ"ב

 

השאלה שלך הזכירה לי בדיחה:

פעם האפיפיור בא לביקור בירושלים ותוך הביקור עבר במאה שערים, רואה אותו יהודי מבוגר מהחלון ואומר לאשתו בבהלה "פייגא, פייגא תראי - א ייד מיט ירמולקה און מיט א צלם" (יהודי עם כיפה ועם צלב).
מסתכל האשה ואומרת "נו שויין יענקל, וודאי א מזרוחניק" (נו בסדר יענקל, זה בטח מזרוחניק).

צדיקים יכולים להבחין בו.

בא לי לפתוח פעם סקר, לנחש מראש את תשובות הניקים ולגלות מה אחוזי ההצלחה שלי.

הוא מבוסס על שו"ת סמס, ולפי גרסה אחת נותנים לך את השאלה ואת שם הרב ואת צריכה לדעת מה התשובה. לפי הגרסה המשעשעת יותר נותנים לך את התשובה ואת שם הרב ואת צריכה לנחש מה היתה השאלה...

שמעתי גם שם משעשע למשחק הזה, אבל הוא לא מכבד ואנשים ייפגעו...

שלא מצאתי אצל מי שאינם יהודים.
נפגשתי עם כמה וכמה כאלו.

אז שתדעי, שממש אי אפשר לדעת,
ונורא נחמד לנו לחשוב שכן ושליהודים יש חן עילאי ומיוחד, אבל זה לא ככה.

או שהחן מסתתר.
איפשהו ליד הקרניים

דע, שיש חילוקים בין התורות, כי יש תורה שלא ניתנה אפילו לדרוש, ויש תורה שניתנה לדרוש ולא ניתנה לכתוב. ויש שניתנה לכתוב, וכמו שמצינו שאמרו רז"ל (גיטין ס ע"ב): דברים שבע"פ אי אתה רשאי לאומרם בכתב וכו'. ומי שיודע להבחין ולהכיר בין התורות, איזהו ניתנה לכתוב, ואיזהו לא ניתנה לכתוב - הוא יכול להכיר את איש ישראלי בין האומות, ואפילו אם אחד מישראל עומד בין כמה אומות, יכול להכירו. וסוד זה מרומז בפסוק (הושע ח): אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו, היינו כשכותבין רובי תורתי, היינו רב יותר מהראוי, דהיינו שכותבין מה שלא ניתן לכתוב כנ"ל, אזי כמו זר נחשבו, היינו שאין יוכל להכיר את הישראל, וכמו זר נחשב אצלו, שנדמה לו לזר ולנכרי, וכן להיפך, שיוכל לטעות על הנכרי שהוא ישראל כנ"ל.

 

כי עיקר ההבדל שבין ישראל לאומות הוא בבחינת מה שלא ניתן לכתוב, בחינת תורה שבע"פ, כמו דאיתא, שבשביל זה ניתנה תורה שבע"פ, מחמת שצפה שיהיו ישראל בגלות, ויעתיקו האומות לעצמן תורה שבכתב, על כן נתן לנו תורה שבע"פ, שזה אינם יכולים להעתיק, מחמת שהוא בעל פה.

 

נמצא, שעיקר ההבדל והיתרון של ישראל על האומות הוא בבחינת תורה שבע"פ, שלא ניתן לכתוב. ויש בכל אחד ואחד מישראל חלק מבחינת תורה שבע"פ שלא ניתן לכתוב, ועל כן כי שמכיר בין התורות שניתנו לכתוב ושלא ניתנו לכתוב, הוא יכול להכיר בין ישראל לאומות, כי זח עיקר הבדלם כנ"ל:

 

ליקוטי מוהר"ן ח"ב כח

סיפור מצחיק.
דוד שלי, שטותניק כזה, פעם טס בטיסה פנימית בתוך ארה"ב.
יושב לידו בחור אמריקאי . מתחיל לדבר איתו.. מפה לשם מגיעים לזה שדוד שלי יהודי..
ואז הבחור האמריקאי כזה נבוך ושואל אותו "לא אמור להיות לכם קרן איפשהו?" אז דוד שלי מוריד את הכובע, מראה לו צלקת שהייתה לו שם כי פתח את הראש מתישהו ואומר לו "אהה לא.. עשיתי ניתוח להורדת הקרן"

עד כאן מה ששמעתי.
לגבי אמיתות הסיפור.. קשה לדעת אם דוד שלי עבד על האמריקאי או עבד עליי עם הסיפור הזה

והתברר שאכן יש סיבה לחשד)

היום אני ממש לא מתיימרת לכך..

סורי זה באמת הזוי
מקווה שלא יותר מדי כואב
וכיף גמאני הכנתי טוסט

בסוף העולם יבין את זה

שזאת סיבה לא להחזיק טוסטר. כל אחד והמסקנות ההזויות שלו

(נכתב על ידי נועל נעליים כרוני)

זה פתח לכוויות בידיים, אבל איך זה קשור לכאן? הוא נכווה ברגל.

לא חורא (של הסנדל) גנב, אלא עכברי גנב

אתה יכול להכין טוסט בלי להחזיק את הטוסטר, נכון? ועדיין לקבל כוויה ברגל, נכון? אז למה זה שהוא נכווה ברגל מלמד אותנו שעדיף לא להחזיק טוסטר? זה לא מה שימנע את הכוויה. אם תוציא את הטוסט מהר ותיפול לך גבנ"צ על הרגל אתה תיכווה בין אם החזקת בטוסטר ובין אם לא.

אני מניח שרציני לא החזיק בטוסטר ובכל זאת נפלה הגבינה. משתמע מכתב ידו שהוא החזיק בטוסט.

קצת כבוד

מחילה!
פשוט חשבתי שאולי תעדיף להישאר צדיק נסתר.

(למעט השם שלי ע"ג הפורום)
|פנים מתנשאות מלאות חשיבות|

באותו אופן שאתה מחזיק טוסטר.

 

(כלומר להחזיק = להחזיק בבית, שיהיה לך)

(לגבי הסוגריים - יש גם משמעות כזו, אבל לא על זה דובר.)

עכשיו הבנתי את קושייתך מעיקרא

כן, שמתי לב שלא הבנת בהתחלה

|חש קו|

ולחכות למקרה הבא שיקרה ויוכיח לנו שגם זה לא עמיד, וצריך לנעול נעליים.
ולמקרה שאחריו שיסביר לנו יפה שבלנסטון זה הכי טוב.
אני מוכן להתאזר בסבלנות.

להבא לא למהר לאכול האוכל לא ירדוף אחריךך

מסקנה: לא לשים גבנצ בטוסט.

מה?. למה? כמה? איך?

אתה מקצוען

הרבה נחת וטוב
שנה טובה ומבורכת
בכל
מכל
כל!

ההספק היום פשטידה ו4 קישים.

יש עוד כל מיני להכין... אבל לא היום

ולמי שבחו''ל יש בנוסף גם את יום שני

מתי כבר יפול להם האסימון לעלות לארץ? סההה...

רק בגלל היום הנוסף לעלות לארץ?
למה מפחיד אנשים עוד יום חג?
תמיד אני נתקל בזה כשיש חג ושבת (ובמיוחד כשיש 3 ימים, ראש השנה ושבת), אנשים נבהלים ומפחדים ומדברים כאילו זה עונש.
מה הסיפור?

זה נשמע לי משוגע לגמרי.. ועוד כשהימים כל כך ארוכים..

ברור שזה לא נורא, אבל מה רע לעלות לארץ?

אבל גם בארץ יש מצב של 3 ימים אז אני מכיר את זה.

זה לא משנה שהימים ארוכים.. סה"כ זה אותו מספר שעות.

וברור שעדיף לעלות לארץ, אני בעד יותר ממך! אבל "א מ א ל ה"?

לא לקחת ברצינות
תודה

קיבלתי

שצריכה..
א. למצוא שישה סטים של בגדים לחג כזה
ב. וזה החלק הקשה יותר.. להתמודד עם שיער שאסור לחפוף ואסור לסרק!! והוא מתנפח וביום השלישי זה כבר לא שיער אלא קן של ציפור על הראש!!

אבל שמעתי את זה גם מבנים, וגם מבנות בלי קשר למה שאמרת, מסיבות אחרות

נכון המקלחת חסרה. (ומי שממש רוצה יכול להתקלח בדרך מותרת) אבל חוץ מזה? 3 ימים של ניתוק מהעולם האינטנסיבי, של משפחתיות, בית כנסת ותפילות, סעודות, רוחניות.
לא רואה מה האסון בזה

שבת ושבועות

ממש לא התחלתי לחשוב על שבועות（חוץ מחופש עוד יום...)
העמסתי על עצמי יסורי מצפון היום, ואני די מתלבטת מה לעשות לגביהם🙃🙃

להתפטר מהם?

היום פגשתי קשיש רוסי, שסיפר לי על החיים הקשוחים בארץ אחרי העלייה (ועד היום) בשוויון נפש, קבלת הדין ועדינות כ"כ קיצוניים, שלא יכלתי להפסיק לבכות לפחות חצי שעה אחר כך. יש משהו כל כך צורב ואמיתי בלפגוש כאב שאין צורך לפתור או לרפא.
והיכולת הזו להתנהל בחן ועדינות מול החיים האלה, יהיו קשים ככל שיהיו, טלטלה אותי בעוצמות שלא הכרתי.

מבחן מחר.
כישלון?

שומע שיעור והולך לישון

אתה אח שלה?

אבל הפסקתי עם הבדיחה אחרי שהסברתי אותה

😖

ברגע שהבדיחה הוסברה...

אני די בטוח שהרבה עדיין לא הבינו

ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך".

תתפללו שאצליח את מחר.

כולכם מוזמנים לקרוא (לפחות אותו- זה קצר...):

פרק קכט

{א} שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:
{ב} רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי, גַּם לֹא יָכְלוּ לִי:
{ג} עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ (למענותם) לְמַעֲנִיתָם:
{ד} יְהוָה צַדִּיק, קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים:
{ה} יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר, כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן:
{ו} יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת, שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ:
{ז} שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר, וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר:
{ח} וְלֹא אָמְרוּ הָעֹבְרִים בִּרְכַּת יְהוָה אֲלֵיכֶם, בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְהוָה:

כל הכבוד צדיקים! ⁦⁩⁦⁩⁦⁩

ההרתעה של ה'עונש' הזה לא מספיקה לאנשים להתגבר על ה'סמוך' ועל ה'יהיה בסדר', בניגוד להרתעה של עונש אמיתי. לדעתי הסיבה היא שזו אמנם חוויה קשה יותר למי שחווה אותה (אני מניח שהוא היה מוכן לשבת כל חייו בכלא אם זה היה מחזיר אותם) אבל היא לא מוחשית למי שעוד לא, בניגוד לעונש אישי וממשי.

ונקודה נוספת - עונש הוא גם אמצעי לומר שהמעשה היה לא בסדר ולא סתם תוצאה טרגית, ושידעו את זה כולם כשהם יחשבו לעשות את אותו דבר.

לא עם כל אחד, אבל כן.

לא הבנתי מה זה "אוהבים את הדומה לנו" ומה הבעיה בזה?

(לגבי שיפוטיים ולא זמינים אני פשוט לא מסכים שזו המציאות. אצלי.)

למשל
שניים שקטים ייתחברו
שקט ורועש- לא בטוח ייסתדרו (לעיתים כן)

ברור שככה בוחרים חברים. דומה או שונה, לא משנה, בסוף בוחרים חברים בגלל מה שיש בהם. לא נופלים סתם על מישהו תלוש מהחיים.

ואז לאט לאט נהיים חברים טובים, הכי טובים, באמת.

באלי להסביר לך אבל זה פילוסופי מידי. לגמרי סותר - צעירים מעל עשרים
עד שהיא לא תסביר אין לי לאן להתקדם...

יש לי כמה וכמה חברי אמת. לא הרבה אבל בהחלט נכנסים להגדרה מבחינתי

אבל מי דומה לנו? ככל שאנו מסתכלים יותר על המשותף והמאחד, ומתחברים לתכונות הטובות שנמצאות גם באחרים (ולפעמים רק)- אז הם נהיים דומים לנו יותר ויותר ואנו מתחברים אליהם באהבת אמת.
זה מה נקרא אהבת ישראל

בטח שקיים דבר כזה, אבל זה קשה מאוד למצוא חברות כזו. בדיוק בגלל שאנחנו שיפוטים ולא זמינים...כתוב במסכת אבות "..וקנה לך חבר, ותדון כל אדם לכף זכות.."..וזה כתוב יחד, כי אם אתה לא דן לכף זכות את מי שסביבך, אז מעולם לא תצליח "לקנות" לך חבר...

חברים כמו אחים. אצל בנות זה נראה לי שאין ושהן בכלל פחות נקשרות וחברותיות ביניהם...

מאמין שזה אפשרי, מקווה גם למצוא כזו אי פעם (אני חושב שהיה לי פעם משהו קרוב לזה).

 

(לא יודע אם ''הכי טובה'' זו הגדרה נכונה, זו לא תחרות ולא צריך להשוות. לבנאדם יכולות להיות כמה חברויות אמת)

יש חברויות אמיתיות. אבל לא באופן האידיאלי שאנחנו רוצים.

זה מה שקורה שעושים פעולה על שרת חדש (לוקח 10 דקות ולא מפריע לאף אחד) ואז הפעולה מגיעה לשרת השני, שנמצא בחווה אחרת וגם זקן ממנו באיזה 4 וחצי שנים, וגם בלי כונן SSD.

ובכן, זה רץ שם כבר שעה ועוד לא נגמר. בינתיים העפתי מהשרת הזה את ה-workload.

(למי שמתעניין, הוספת שדה לטבלת ההסטוריה של הש"א. יש שם איזה 100 ומשהו מליון הודעות אז בטח שזה קצת איטי)

 

 

אגב, הסיבה שבגללה כל הבלגן הזה תעלה כנראה מחר, יחד עם עוד כמה הפתעות שעבדתי עליהן השבוע.

ספויילר?

מחיקת הודעות?

השני זה בטח לבחור הודעה להגיב לה...
|מנחש|

SSD oakland המפקד!

@מבקש אמונה @קרוקס @נפש חיה. @רחפת.. @חיהל'ה @פסיפלורה1 @לעבדך באמת! @adar

אז צמע משתלטים על נסיופ

שצמע מוגבל בגיל
ונסיופ לא.

וחשבתי עליך

כפרה על עם ישראל היקרים.  כל שכן על מי שסובל בשבילם 

שהוא משתחרר.
ברור שהוא עשה מעשה שהיה צריך להיעשות (לא יודע אם בדרך הזאת- אבל המעשה לכשעצמו טוב).

אבל עצם זה שהוא השתחרר לא הופך אותו לגיבור...

כי הוא לא "הצליח להשתחרר" הוא פשוט ריצה את העונש ושוחרר.

לגבי הגיבור מסכימה, אבל טחנו את הנושא.

את כתבת שאין עליו- אז צחקתי שהתהלהבת ואמרתי כאילו שהוא גיבור על זה שהוא השתחרר...

אבל אם כבר מידת אמת אז עד הסוף,

בהרבה שרשורים פה כותבים לפותח שהוא גיבור, אלוף, צדיק וכו'

הייתי מצפה שתמחה גם שם.

 

בכללי, כשאוהבים באמת לא עושים חשבון על מחמאות.

אם לא, שליחות או שירות לאומי. ב"ה יש הרבה דרכים לעזור לעמ"י.
אשריך לגמרי! ובעז"ה הקב"ה יוביל אותך לדבר הכי טוב עבורך!

כרגע הגיע הזמן לקחת את הלימוד ולמנאף אותו לעזרה

אפשר (וצריך) למנף את הלימוד בשנים הבאות לגבהים אחרים

לא אצל כולם זה לימוד התורה בלבד

בעקרון יכול להיות ממש שווה להלחם בשביל זה, יש הרבה מתנדבים שעושים תפקידים חשובים.

שירתה אצלינו מתנדבת שקיבלה מצטיין נשיא, והיא באמת היתה הכי טובה בתחום שלה

וגם: גיל 21-24 זה לא מאד מבוגר, כולם משתחררים בסביבות גיל 21, ונפוץ שעושים שנת שירות, במיוחד אצל דתיים שלומדים בישיבות שמתגייסים גם בגילאים גבוהים יותר

 

הקטע שהתנדבות זה לשנתיים ושמונה (לא בטוח במאה אחוז שאי אפשר לשרת בהסדר/נצח יהודה בהתנדבות, שירות קצר יותר) וזה השקעה רצינית במקום לשבת בישיבה או ללמוד תואר או לעבוד או לקדם את עצמך בכלל, וגם- הרבה פעמים בצבא לא מקבלים את התפקיד או היחידה שבאמת רצית, ויש תחושת פספוס. אז בעקרון זה דבר גדול, רק כדאי לברר שאתה רוצה את זה מאידאל או מרצון אישי חזק ופחות כי זה השאיפה המגזרית שלנו.. שלא תתנדב ואחרי חצי שנה תתחרט ותתחיל לספור ימים לשחרור

21 בצה"ל זה ילד, במיוחד רווקים...
יש לי חברים שהתגייסו לסיירות עם תינוק/ת בבית בגיל 23 ומעלה. אני יכול לספר לך מהיכרות אישית על עשרות מקרים של גיוס בגילאי 22 ומעלה לשירות משמעותי.

אל תוותר. אל תפסיד מצוות אהבת ישראל, אל תפסיד מצוות עזרת ישראל מיד צר, אל תפסיד מצוות קידוש השם.

כי אני לא מת להתגייס..
כך שזה תלוי בך

וזה באמת מה שעשיתי.

לא בשביל לסמנב ששירתתי.

עם גדולי הדור.

לחייל שלא עושה כלום?
מדים וחוגר?

לוחם זה מועיל, מודיעין זה מועיל, משגיח כשרות זה מועיל, מש"ק שלישות זה מועיל, נהג זה מועיל, הדרכה זה מועיל וכו'.

אצל חז"ל מחלקים בין לוחמים קרביים לעורפיים ש"מספקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים" או ש"יושבים על הכלים", אבל כאלו שלא עושים כלום?

כדי להוציא את הדעה שלא לוחם=לא מועיל.
אין תפקיד לא מועיל בצה"ל. וכמאמר הידוע:
יש הגדרת תפקיד ויש תפיסת תפקיד.

יש כם כמה לוחמים כאלה אבל הרבה פחות מצוי.
השאלה אם בהנתן פטור ובגיל מתקדם שווה לאדם להעלות פרופיל ל64 או להתנדב לצבא או לחילופין עדיף להתחיל ללמוד מקצוע?

יש כאלה שבאמת לא עושים כלום.

מאוד מזלזלים במישהו ברגע שהוא ג'ובניק...
זה מצער מאוד שזה היחס ואנסה להסביר מדוע כאן בקצרה:

סמב"צית אג"ם בחטמ"ר היא בעלת תפקיד הרבה יותר אחראי ומשמעותי מחמ"ליסט קרבי (עקרונית הם עושים אותו דבר, רק היא עושה משמרת עם יותר שעות על שטח גדול יותר, אבל יוצאת הביתה יותר). (מכיר אישית סמב"צית וחמ"ליסטים קרביים)
יש לי חבר שהיה בתפקיד ג'וב בהסדר, בינתיים החליטו להעביר את התפקידים מג'ובניקים למ"כים קרביים בגלל פוליטיקה של ישיבות ההסדר. (מוצדק או לא, זה לא העניין, אבל המטרה הייתה שזה לא בגלל צורך בתפקיד).
המ"כ הקרבי שעושה היום את התפקיד יזכה בהערכה גדולה יותר מהחבר שלי שעשה בדיוק אותו דבר כג'ובניק ומהחיילות שעושות עם המ"כ איתו אותו דבר.
זה צודק באיזשהו ממד?

חבל שככה העולם הקרבי חש מעצמו.
הם עושים דברים חשובים, אבל הם לא היחידים ולאו דווקא תמיד עליונים.
מעבר לזה, יש לי חברים ג'ובניקים ותחשבו איך הם מרגישים כשהם קוראים אמירות מזלזלות ולא נכונות כאלה...
(זה לא רק הודעות, זה גם היחס של הישיבות לתלמידיהם)

זה מזכיר את הטענה של החקלאים כנגד העירוניים בטרם קום המדינה, אבל כדי שיהיה מדינה צריך את שניהם, אותו דבר ביחס לצבא...

ולגבי טענתך על חז"ל, כיום אנחנו בעולם מפותח יותר ולכן צריך יותר תחזוק, עיין ערך מחשבים, מוסכים ועוד.

@אריק מהדרום

וביחס לקרביים, אני מכיר הרבה קרביים שבזמן הפנוי שלהם ראו סרטים, ופחות מכיר ג'ובניקים שהיה להם כזה הרבה זמן פנוי.

כי זה הפוך לגמרי.

הוא זילזל במי שלא עושה כלום בצה"ל, הוא לא זילזל בגו'ב.

ולמרות שיש חשיבות גדולה בגו'ב (אגב גם פעם היה) עדיין יש הבדל,
קרביים מסכנים את עצמם כל הזמן.

להעלות את הפרופיל שלי ל64.
אפשר לתחזק מחשבים של מערכת הביטחון גם באזרחות ואני לא צריך להתאמץ בגיל 21 להתחייב לשלוש שנים רק כדי לעשות זאת עם מדי זית מה גם שאני יכלתי ליפול ולהיות טבח או אפסנאי, בלי לזלזל בטבחים או באפסנאים אני פשוט לא להוט להתחייב לעשות זאת שלוש שנים בעבור דמי כיס ותג יחידה.

מתגייס בפרופיל 64 . נכון פרופיל של גוב . אבל יש מלא תפקידים משמעותיים גם בגוב... יש לי מיונים ל8200...

בעז"ה שהקב"ה יוביל אותך למקום הכי טוב עבורך ועבור עמ"י!
תעשה חיל אחי!

אחד - ר' עקיבא שהתיר את הנדר של בן כלבא שבוע - ואין זה 'נולד' משום שכך ההולך לישיבה 'עתיד להקרא רבי'
והשני- להבדיל- בן סורר ומורה.

כאן בצבא עסקינן - זה ודאי לא דומה לישיבה
אז כוונתך שזה כמו בס'ומ?

יש אחלה תפקידים בפרופיל כזה

וגם לא רק ג'ובניקים (בסיס סגור )