יש פה למישו את הפלאפון של הקומונרית\קומונר של סניף מרכז שפירא בבקשה ?
תודה רבה , חג שמח !
יש פה למישו את הפלאפון של הקומונרית\קומונר של סניף מרכז שפירא בבקשה ?
תודה רבה , חג שמח !
החברותא של החבר שלי גר שם, ואני יכולה לנסות לברר.... זה יעזור לך???
"עם ישראל בארץ ישראל ע"פ תורת ישראל". המישמה העיקרית כיום בדור שלנו היא התיישבות, וכך היתה הדרך של בני עקיבא בתחילתה (הקמת קיבוצים, ומאוחר יותר הקמת היאחזויות ביש"ע). בשנים האחרונות בני עקיבא מתמקדת בעיקר בעם ישראל, כלומר התנדבות (של"פ, גרעיני נחשון), והתפיסה של התנועה הוצאה מהקשרה (לא שזה לא חשוב להתנדב...). תפיסה זו אינה נכונה, אלא המשימה העיקרית של הנוער כיום לדעתי היא להתיישב בארץ ישראל, יש המון גבעות שוממות ברחבי יהודה ושומרון... מתוך כך נוכל לקיים את תורת ישראל, ואז ממילא תבוא גם גאולת העם, ונזכה בעז"ה לגאולה שלמה.
להגדיר מהו 'הנקודה העיקרית'?
בעיני, היופי בתנועה הוא שעל ידי כל גודלה וגיוונה, התנועה לא מתמקדת בתחום אחד אלא מתעסקת במגוון 'נקודות עיקריות'.
לשמור על היהודים שלא יאבדו ח"ו (והמשימה הזאתי קשורה למשימה הראשונה), ולשמור על עם ישראל מאוחד.
וכמובן שמהשימה שלנו כמו הדורות שלפנינו היא לשמור על א"י, אבל זאת משימה שלא מיוחדת לנו, היא רגילה, דבר שאנחנו עושים ביום-יום, אם זה כשאני מיישבת את השרון ע"י זה שאני גרה בפתח תקווה, גרה בשומרון, מקימה ישוב חלוצי בנגב, או גרה בנקודת ישוב יהודית בגליל.
זאת משימה שכבר עשו לפנינו וגם יעשו אחרינו, אך מכיוון שהדורות הקודמים כבר כבשו את הארץ, א"י בשבילנו היא איפה שאנחנו גרים, אם יקרה מקרה שיצטרך אותנו להגן עליה, להילחם למענה, ולישב עוד נקודות דחפיות נעשה את זה, כמו שקרה בגוש קטיף.
כיום התנאים שונים, מה לעשות, ב"ה אנחנו לא 5000 יהודים בארץ, שצריך לגייס כל אדם כשיר בגופו לישב את הנגב ולהילחם בערבים ובבריטים.
כן התנאים השתנו, כיום את הנגב, הגליל, הבקעה הגולן, וכל האזורים שצריך להתיישב בהם מייבים חבריא ג', משפחות, שד"א גם חונכו בבנ"ע, וזה יותר טוב בשבילנו, כלומר בשביל המטרות שלנו, שמשפחות שמחפשות פשוט מקום לשבת בו ולהקים את ביתם, יכולים לישב את המקום ברצינות ולכבוש את הארץ.
אני די בטוחה שאם בן גוריון ובגין היו רואים את זה, הם היו הרבה יותר מאושרים מאשר לראות נערים מקימים נקודות ארעיות באמצע הלילה, ומאכלסים אותם ב14 בחורים רווקים ועוד 6 נערות רווקות.
מה שאנחנו עושים כיום זה מדהים! לצערי, אין לי את היכולת להשוות ולדווח לכם האם אנחנו ברמת המעשים של מה שהיה אז, אני אשאל מישהו שחי אז כשאני אפגוש אותו בפעם הבאה, אבל אני די בטוחה בזה,
וגם אם אנחנו לא משתווים, לא ישאלו אותנו "למה לא צלחתם ועשיתם משימות כמו בביריה?" ישאלו אותנו "למה לא פעלתם למען עמ"י במה שהוא היה צריך?"
תסתובבו ברחוב ותראו איך בנ"ע משמחים אנשים שם! תלכו לאיזה בי"ח ותראו איך לפני חג יש שם חברה שלנו שעושים פעילויות ומאחלים לאנשים "חג שמח"! תלכו לקהילה היהודית בהוליווד פלורידה, ותראו איך השליחות בנ"ע פועלות שם, איך הם שומרים על הנוער בזהות היהודית שלו, מחזקים את הקשר שלו לעמ"י וא"י ומדינת ישראל! (ומכיוון שאני לא מצפה מכם לרדת לשם בקרוב, תצטרכו לקבל את דברי כעובדה מהשטח...
)
אנחנו עושים ואנחנו פועלים, ועוד קצת דחיפה, להגיד תמיד "יאללה בוא נעשה עוד, אפשר לעשות עוד הרבה טוב, למה שלא נפעל עוד יותר??"
בני עקיבא, אנחנו טובים מספיק ואנחנו יכולים להיות טובים יותר! ה' עמנו!
ולאור חדש- עוד תגובה ספציפית על מה שהדגשת מדבריו של הרב חרל"פ, וכי יש לנו את הזכות לא"י אם לא בגלל היותנו עמ"י??
הרב כותב שהעמים רוצים לעקב בעד ביאתם של ישראל לארץ והתקשרותם בה, אסור לשכוח את ביאתם, אסור להתמקד ביחד עם כל העולם בגבעה בשומרון ובהתקשרותם, אנחנו לא כל העולם, לעזלזאל, אנחנו עמ"י!
אנחנו לא נתמקד כשאר עמי הארץ רק בגבעה הקטנה בארץ הזאת. הארץ ההיא, שאילולא נדאג גם לקהילת היהודים בצפון אמריקה ובאוסטרליה ולנוער שם שהולך לתרבות של הגויים ומתבולל ביניהם, אין לנו שום זכות לבנות את הבית על הגבעה שבשומרון!
חלילה לנו מלשכוח אף חלק מסימתנו "עם ישראל, תורת ישראל, וארץ ישראל" (כן, זאת הסיסמא שלנו. אנחנו בני עקיבא, חיינו הם תורה ועבודה, וסיסמתנו היא "עם ישראל, ארץ ישראל, ותורת ישראל").
אם שוכחים אחד מהם אז זה לא שווה כלום!
מה חיינו בלי התורה??
ולמה אנחנו נאבקים כל כך ונהרגים כל כך אם לא בשביל ארץ ישראל??
ואילולא הינו בני אברהם, יצחק, ויעקב, כלום משני אלה לא היה שלנו!
ועוד דבר אחד שמאוד חרה לי בתגובתך, למרות שעכשיו ההודעה ערוכה, מקודם גם הוזכר בה הקמת נקודות התישבות כנגד החוקה של מדינת ישראל. מדבריו של הרב רפי פרץ, הציונות הדתית לקחה כבר משמדינת ישראל התחילה חלק בה, אנחנו שותפים במדינת ישראל. החברה של בנ"ע נלחמו ועשו אף נהרגו עליה. לא נלחמים ומתים כדי לבגוד אח"כ ולעזוב. אם קצת קשה, לא עוזבים, משנים את הדברים. כי אנחנו חלק, כי זאת המדינה של העם שלנו, אנחנו נעזור לסחוב בקטעים הקשים ואנחנו נשנה את הדברים מאהבה לעמ"י, כי בלי זה שאנחנו חלק מעמ"י, זה לא שווה כלום (מה שמזכיר לי את השיר שאבי זימזם היום "אהבה ואמונה מקרבים את הגאולה"). אנחנו חלק מעמ"י, אנחנו מצפים לגאולה, וכבני עקיבא אנחנו כן רואים את מדינת ישראל כהתחלת הגאולה.
-ה' עימכם! בב"ח לתו"ע.-
את באמת חושבת שאנחנו "בוגדים" במדינה? ההפך, חשוב לנו לשמור עליה! אז כן, אם התורה מצווה עלינו משהו, נלך עם האמת שלנו עד הסוף, ושום ראש ממשלה לא יפסוק לי מה לעשות. ברור שהייתי רוצה לפעול ע"פ חוקי המדינה, רק חבל שהם לא נקבעו ע"פ מה שאני מאמין בו...כל מי שלמד אי פעם תנ"ך, יכול להבין שכ"כ פשוט שצריך ליישב את ארץ ישראל.
זה העם שלי, אבל כמו שאומר הרצי"ה, רק אחרי גאולת ארץ ישראל תבוא גאולת העם. כלומר, כדי לתקן את כל הבעיות שיש כיום בעם, צריך קודם כל להתחבר לאדמה, לשורשים שלנו. ואז, מתוך בסיס חזק, נוכל לצאת ולתקן את העם.
ועכשיו יגידו שיישוב ארץ ישראל זה גם בתל אביב ובנגב ובגליל...אז זהו שזה לא אותו דבר! ברור כיום שיהודה ושומרון נמצאת במחלוקת. השאלה היא מה עושים. אם לא נקבע עובדות בשטח, נפסיק להקים ישובים חדשים, יקרה בסוף את מה שקרה בגוש קטיף (ח"ו)...אנחנו לא מחכים שיגידו שמגרשים אותנו מיהודה ושומרון, ורק אז נתחיל לפעול...מוטלת עלינו החובה תמיד להרחיב ולבנות יישובים חדשים! בגלל שזה במחלוקת, זה רק מראה את החשיבות של ההתיישבות שם.
תשאלי כמעט כל רב, האם חוקי המדינה הם מעל חוקי התורה, נראה מה הוא יגיד לך...
נכון שקשה, ויש המון דעות משונות על נוער הגבעות, אבל זה לא אומר שלא עושים את מה שצריך לעשות. לא אכפת לי מה חושבים עלי. נראה לך שזה משנה מה תל אביבי חושב על המאחזים? אם זה הדבר הנכון, ואנחנו מאמינים שכל הארץ שייכת לנו, אז זה כל כך ברור שזה מה שעושים...
ולא אמרתי שצריך להפקיר את היהודים באוסטרליה...פשוט תלוי איך עושים את מה שעושים. למשל, בנ"ע היא לגמרי נגד המאחזים. והתנועה עושה הכל כדי שהנוער לא יגיע לגבעות. במסגרת גרעיני נחשון יש התנדבויות והתרמות במאחזים? לא. עוזרים לבניית בתים במאחזים? לא. אז ברור שצריך גם לדאוג לעם ישראל, ולא להפקיר, אבל חשוב שהנקודה העיקרית תשאר א"י, ולא הפוך לגמרי-שיש אמירה ברורה נגד בנייה בכל ארץ ישראל. ובכל התנדבות ושליחות שהכל יהיה למען ארץ ישראל. אם נבנה ונרחיב את הארץ, הגאולה השלמה תגיע בעז"ה, ואז כל עם ישראל בעז"ה יגאל.
צירי הוועידה הכ"ב קיבלו החלטה בשם התנועה. אצטט כאן את ההחלטה.
שימי לב למילים: במסגרת החוק.
ההחלטה הזאת הוחלטה בהצבעה דמוקרטית שמחייבת את התנועה.
ועדת ראשית צמיחת גאולותינו:
א. תנועת בנ"ע רואה בריבונות עם ישראל בארצו, היא מדינת ישראל, את ראשית צמיחת גאולתנו, ושלב בלתי נפרד מצעידתנו לקראת הגאולה השלמה. על אף המשברים והקשיים המתגלים בחיי היום יום במדינה, אנו נחושים להמשיך ולפעול לקידומה כמדינת העם היהודי הפועלת על פי התורה וחזון הנביאים.
ב. אנו מוחים נגד החלטות ופעולות של הנהגת המדינה בכל תחומי החיים, הרומסות ערכי יהדות וציונות. עיקר ההתמודדות עם קשיים אלו הוא על ידי פעילות מתוך מחשבה ארוכת טווח, תוך רצון לקדם ולחזק בדרכי נועם והסברה את יהדותה של המדינה. יחד עם זאת, בעת סטיות חריפות מדרכה היהודית – ציונית של המדינה, אנו מחייבים את התנועה להביע את דעתה בקול ולקרוא לחבריה לפעול, במסגרת החוק, בכדי לשנות את ההחלטות, זאת תוך נאמנות ליציבות המדינה ואחדות החברה.
ג. צה"ל הוא צבא העם. השירות בו הוא חובה אישית ומצווה תורנית גדולה. אנו תובעים מממשלת ישראל להשתמש בצבא רק ליעדיו ליעודיהם האמיתיים: חיזוק ריבונותה של המדינה והגנה על תושביה
ד. ויישוביה ולא חלילה לפירוקן.
אנו קוראים לתנועה לחזק את הצד האידיאולוגי שבה:
1. ככל תנועה רעיונית אנחנו מחויבים לברר את דרכנו מעת לעת ובפרט כאשר רבה המבוכה ביחס לדרכה של הציונות הדתית. אנו, צירי הועידה, מקבלים על עצמנו להעמיק ללמוד ולברר באופן אישי על דרכנו הציונית דתית. אנו מקבלים על עצמנו לייסד בסניפים ובמחוזות קבוצות לימוד ודיון בנושאים של אידיאולוגיה תנועתית. אנו מטילים על מחלקת ההדרכה להכין תוך שנה תוכנית רב שנתית בה ילמדו חברי התנועה את דרכה הרעיונית של הציונות דתית. התוכנית תכלול מערך הדרכה כלל תנועתי ( הכולל יחידות עיוניות, חויתיות ופעילות מעשית ) ,שירוכז בתקופת אייר/ שבת תנועה. המחוזות יקיימו ימי עיון להכשרת המדריכים לתוכנית. כן תכין המחלקה יחידות עיוניות בנושאי הציונות הדתית אשר לפחות שתים מהן תלמדנה בכל סמינר ובסל"ק.
2. אנו מטילים על מליאת ההנהלה הארצית להקים צוות שיפרסם ניירות עמדה ערכיים בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי ואשר יופצו בציבור הרחב ובתנועה כאחת. בניירות שיופצו בתוך התנועה יוקנה גם ידע בדבר מהות הסוגיות בנושאי תורה ומדינה הניצבות על סדר יומנו הציבורי. הניירות ישמשו במה גם לדיונים בפעולות ערב שבת של חבריא ב'.
3. אנו קוראים לחברי הנהגת הנוער ופעילי המחוזות ליזום מפגשים בינם לבין חברי תנועות נוער אחרות מצד אחד, ועם אישי ציבור ברמה המקומית מצד שני. זאת בכדי לקדם את ההבנה בדבר חשיבות יהדותה של המדינה.
אחת מדרכי ההשפעה העיקריות שלנו על יהדותה של החברה והמדינה הינה מתוך דוגמא אישית ועשייה בכל מערכות החיים במדינה. אנו קוראים לחברינו להגביר את מעגלי העשייה התנועתיים במגוון המסגרות התנועתיות, ולבוגרינו, להשתלב ולהוביל במערכות המדינה (משלטון ועד כלכלה ותקשורת) מתוך נאמנות אישית לדרכנו התנועתית והציונית דתית.
1. אנו קוראים לחברי התנועה לגלות מודעות ומעורבות פוליטית. זאת תוך הבנה כי עתידה היהודי של המדינה נקבע רבות במישור הפרלמנטרי.
2. נוכח גודל האתגרים הניצבים בפני הציונות הדתית במאבק על דמותה /זהותה היהודית של המדינה, אנו, צירי הועידה הכ"ב של בני עקיבא בישראל, תובעים מפלגיה הפוליטיים של הציונות הדתית לחדול ממחלוקות מיותרות ולפעול כגוף מאוחד למען כל היקר והמשותף לציונות הדתית. האיחוד יאפשר לחברי תנועת בני עקיבא ובוגריה לפעול למען הצלחת הרשימה המאוחדת.
יעשה", זה לא המצב האידיאלי וממש לא דבר טוב.
"ברור שהייתי רוצה לפעול ע"פ חוקי המדינה, רק חבל שהם לא נקבעו ע"פ מה שאני מאמין בו.." גם האב שמכה את ילדיו לא מאמין בחוק חינוך חובה, בעיקר לא לבנות... חילוני שאומר "אולי הייתי רוצה להיות דתי, רק חבל שלא כ"כ נוח לי לא לעשן בשבת..."
תגיד, 'אור חדש', אתה מאמין ברבנים בארץ??? ברב דב ליאור? הרב יונה מצגר? הרב אליהו? הרב אבינר? שאר הרבנים? אני בטוחה שאם רה"מ היה פוסק משהו שנוגד את חוקי התורה, הרבנים שלנו שליט"א, לא היו שותקים, והיו םונים לרה"מ. וכן, גם התנועה היתה יוצאת להפגין ולהחתים עצומות. אל תגיד לי שכאשר רצו להביא חלקים מהארץ לגויים, את סיני, ואת הפתחה, ואת גוש קטיף, תובב"א, לא נלחמנו בחוזקה עד הסוף?? היו כמה מאיתנו שאפילו הלכו רחוק והגיעו להרמת יד על אנשים, חיילים מעמ"י...
וד"א, נכון, אני לא אמרתי שצריך להיות איכפת לך מה תל- אביבי חושב על המאחזים... אלו המחשבות שלו....
המשך תגובה תגיע מתישהו בעז"ה, כרגע אני צריך ללכת, עימכם הסליחה...
היא מחדירה את הרוח של א"י וגם התורה חשובה...קיצור, לך לדני הירשברג..|המזכ"ל|..
בס"ד
היא מחדירה את הרוח של יישוב א"י ומעורבות בכל תחומי החיים בה- מתוך תורה! (לא "וגם התורה חשובה")...
מי שאמר "שאל את דני הירשברג", שים לב.
אני אישית חשבתי על השאלה הזאת, וממש הפריעה לי שאולי כתוב כל מיני דברים של תורה ועבודה, אבל סה"כ אתה לא מצליח לראות כיוון מסוים. אין קריאת כיוון, דרך סלולה. מקסימום ממשיכים להיסחף עם הזרם הקבוע, ובנ"ע לא משתנה כמעט.
אז שלחתי להמון אימיילים שייכים לתנועה, ואף אחד לא ענה לי.
שלחתי מכתב בדואר למזכ"ל, והוא אמר לקומונרית שהוא קיבל, ויענה.
אני עדיין מחכה.
א. לעניין לשאול את המזכ"ל- כל מזכ"ל הוא שונה. מה שיענה אמנון שפירא, זה לא מה שיענה הרב בני. מה שיענה מוטי יוגב, זה לא מה שיענה דני הירשברג. וד"ל.
ב. השאלה היא אנחנו רוצים להתייחס לאמירה מהפן ההיסטורי- למה התכוון המשורר? ואז אנחנו צריכים להתעמק במשנת המזרחיף הפועל המזרחיף הוועד הפועל של הפועל המזרחי וכו'.
ג. אם אנחנו רוצים להתייחס מהפן העכשווי- השאלה היא מי זה שמעניק את הפירוש.
ד. והשאלה הגדולה: מי זה שמחליט מה הקריאת כיוון של התנועה?
מי קובע את הזרם?
ה. זה שבני עקיבא לא נותנת תשובה ודרך ברורה, זה מרחיב את האופקים שלה, ונותן מרחב לגוונים רבים יותר.
למישו יש את הקטע על העודה-שכל המצרכים ביחד יוצרים את העוגה?
או משהו דומה-על שיתוף של כל המצרכים ליצירת משהו שלם?...
זה ממש דחוף לי!!
בסיעתא דשמייא!


>>"רשע מה הוא אומר?
מה העבודה הזאת לכם?
לכם - ולא לו.
ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר, ואף אתה הקהה את שניו, ואמר לו -
בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים.
לי - ולא לו. אלו היה שם לא היה נגאל".
תכל'ס, זה לא הכי יפה להתייחס ככה לבן הרשע.
כי בכל זאת הוא בא ויושב בליל הסדר, למרות שכנראה הוא לא הכי מאמין.
והוא אפילו משתף פעולה ושואל שאלות.
אז למה צריך ככה להיכנס בו ו'להקהות את שיניו'?
הופה, תשמעו איזה חידוש מקסים אומר על זה הבעלז >>
המילה 'רשע' מורכבת משלוש אותיות -
האותיות החיצוניות הן ר' ו-ע', שיוצרות את המילה 'רע'.
והאות האמצעית היא ש'.
האות ש' מורכבת משלושה קווים. הקווים האלו מסמלים את שלושת האבות שלנו - אברהם יצחק ויעקב.
זה בעצם אומר לנו שבתכל'ס, בתוך כל יהודי - גם מי שנראה שיא הרשע - יש נשמה טובה וטהורה.
אבל הוא הלביש על עצמו את הסטיגמה הזאת של ה'רע', ולכן, הוא לא מראה כלפי חוץ את הטוב שבו.
התפקיד שלנו זה 'להקהות את שיניו'.
כלומר, להדגיש את הקשר שלו אלינו ואל כל עם ישראל, להדגיש את הצד הטוב שבו.
וככה בעז"ה הוא ירגיש יותר מחובר למסורת, יותר מחובר אלינו.
שנזכה בעז"ה להפסיק לנסות להרשים אחרים, ובאמת להיות נאמנים לעצמנו ולה',
ולדעת לראות את הטוב, מתחת לכל הקליפות של האנשים סביבנו.
חג שמח וכשר בעז"ה לכל עם ישראל הצדיקים!! 
לנו בסניף (איתמר-כבוד!!!) היה מ-ט-ו-ר-ף-!-!-!
רק כמה תאקלים 'קטנים' לפני נסיעה חזור שגרמו לי להגיע הבייתה ב-11 ומשו, אבל בקטנה ;)
אגב, בנחל תבור- רק אני הגעתי למצב שכשהייתי בטוחה שגמרנו ת'מסלול נשאר עוד 3/4 שעה בערך? XD
המסלול הזה לא בנוי חכם P:
פצפונית
תברכו אשר יצר בכוונה-
זה סגולה להינצל מחולי
ובבקשה לפרסם את זה ואם אתם יכולים-
קחו איזה חולה ותתפללו לרפואתו את האשר יצר שלכם.
תזכו למצוות!!!
מי ממחוז צפון או חיפה שיוצא למסע פסח????????
אבל אנחנו עושים חצי סניפי, ככה שאני רק אהיה ביום הראשון...
איזה מחוזות דחו? לאיזה תראריכים?
שיהיה לכולנו מסע נפלא ופסח (וגם מסע) כשר ושמייח =)
זה יכול לקרות לך אחרי 'דייט' כושל, אחרי יום שלם של לימוד בישיבה,
או, אפילו, אחרי לימוד מקצועות חול באולפנה...
התחושה המעיקה הזו של:
אוווף, אני כ"כ לא יוצלח! אני כ"כ כשלון...!
שמנו לב פעם למה שאנחנו אומרים?
'רבה אמונתך'. האמונה של ה' - בנו, כ"כ ענקית.
פסח = 'חג האמונה',
אבל עם קצת שינוי כיוון הפעם,
תגלית מדהימה: גם ה' מאמין...
אז...
תמיד שהחברים שלנו אמרו את האמירה הזו שהם 'לא יוצלח' -
ידענו לנחם אותם, להגיד להם שהם יכולים, שהם נהדרים, שהם...
אבל, בדיוק כמו שקרה לאיוב - קורה גם לנו -
מנחמים את כל העולם, חוץ מאת עצמנו. שזה קורה לנו -
שום ידיעה ושום 'ניחום כיס' שיש לנו מוכן לחבר'ה - לא עוזר.
חשבתי על כיוון קצת שונה,
שאולי, אולי יצליח לנחם גם אותנו - 'המנחמים' -
ברגעי משבר שלנו, שהלוואי ולא יבואו..
~~~~~
התחושה הזו של - "אני אפס",
ברור הרי שזו עצת היצר. אמרו כבר כל חכמי המוסר, ש - "יאוש",
זה לכאורה לא עבירה בכלל, אבל הוא הגורם לכל העבירות שבעולם..
כשהיצר מצליח להכניס בנו תחושה שאנחנו 'כלום' -
הוא עשה הכל. מכאן ואילך כבר השאיפה שעוד נותרה בנו,
התנפצה. וכשאין שאיפה - אין חיים. אין עבודת ה'.
"שאנו עמלים ומקבלים שכר",
כבר הזכרנו פעם, שביהדות - השכר הוא על העמל.
התוצאה? לא קשורה אלינו. זה רק ביד ריבונו של עולם.
[להרחבה בנושא הזה: הרימל, אוווווווווווווווווווור, הרימל...]י
יוצא אם כן ש...
זה לא משנה היום אם 'הצלחת' או לא, זה משנה בעיקר כמה עמלת.
לאן הכיוון שאתה ש-ו-א-ף אליו. אם זה באמת ככה - לא קשה להבין את ה - 'רבה אמונתך',
מה אתה מאמין בי ריבונו של עולם?! הרי נכשלתי גם אתמול, גם שלשום, והנה -
קבל בשידור ישיר - את אומרת לו שהראש כבר על הכרית - גם את הכשלון של היום...
"רבה אמונתך". שוב, למחרת, הוא מאמין בך מחדש שתצליחי - בעמל.
הוא לא מסתכל על התוצאות - אלא הוא רק רוצה לראות כל יום שאיפה מחדש,
כל יום נשימה מחדש, כל יום תקומה מחדש והבנה - שהיום, זה יום חדש,
שהתפקיד בו הוא רק לעמול. להשתדל. להלחם. והתוצאה? לא תלויה בי ב-כ-ל-ל,
הכל בידיי שמים - חוץ מהעמל שלי. חוץ מיראת השמיים שלי.
עכשיו מובן גם עוד משהו.
ה' מאמין בנו? נו שוין, אפשר לחשוב. גם אני מאמין בחבר שלי שיצליח,
אז מה כ"כ מיוחד באמונה של הקב"ה בנו כל יום מחדש?!...
והתשובה: העיקר הוא לא שהקב"ה מאמין בנו,
אלא, ב - 'מה' הוא מאמין בנו. אני מאמין בחבר שלי בתוצאה -
שהיום הוא יצליח ויסיים את הפרוייקט - זו אמונה אמיתית? מי אמר שהוא יצליח?
מי אמר שהוא יכול בכלל להצליח?! אולי בדיוק היום המחשב שלו לא יעבוד...
'אמונה'? זו אמונה?! זה סתם דמיון, אני "מדמיין" שהוא יצליח.
אלא, שאצל ריבונו של עולם - שהכל נבחן ב - 'רצון' ולא במעשים -
כי הרי הבחירה החופשית היא רק על הרצון ולא על המעשים (להרחבה: כאן, בשאלה למטה),
ממילא, ריבונו של עולם יכול - וזו אמונה אמיתית, שייך באמת - להאמין בי שהיום אני...
ארצה, אשאף, אשתוקק - לעבוד אותו. כי ה"תשוקה" הזו לעבוד את הקב"ה,
לא תלויה באף אחד, אלא בי. "הכל בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים",
וממילא, בדבר שתלוי רק בי - שייך להאמין בי, שאצליח בו.
בתוצאה? הוא לא 'מאמין' בנו - במובן שדברנו - כי לא שייך להאמין בי בדבר שלא קשור אליי.
את העמל, את השאיפה, את הכמיהה - יש בנו אמונה ענקית מריבונו של עולם -
שנצליח, גם היום, להאמין בעצמינו, להשתדל, לרצות מאוד - להתקרב אליו.
"שהחזרת בי נשמתי" - למה ה' מחזיר לנו את הנשמה?
כי --- "רבה אמונתך", שהיום, אצליח - לרצות...!
ואם הוא מאמין בנו - מי יעיז שלא להאמין בנו...?!
[כמובן שהרצון העז לקיים את רצון ה' - אם הוא אמיתי באמת - צריך להביא אותנו גם לעשות פעולות,
כמו לרצות ללכת ללמוד תורה, להתחזק בהלכה, לעשות חסד וכדו', אבל אם נצליח או לא -
זה לא תלוי בנו - אלא רק הרצון לעשות את רצון ה', לרצות לקיים את התורה והמצוות - זה תלוי בנו.]
אמור מעתה:
אחותי, הדייט היה כושל? אני מאמין בך.
אחי, לא הצלחת להבין את הגמרא? אני מאמין בך.
או אפילו - לא הצלחת לפתור תרגיל במת'..?
--- מאמין בי שמה? שאצליח להתחתן מתישהו? "נבואה נתנה לשוטים"..
--- מאמין בי שמה? שאצליח להבין את דברי אביי? כנ"ל.
לא! לא זו האמונה שלי בך - כי זה לא תלוי בך!
אלא, אני מאמיך בך שאתה רוצה, שאתה משתדל, שאתה שואף באמת -
שהרי זה כן בידך, וזו היא עבודת ה' שלנו בעולם - לרצות לקיים את רצונו..!
אם ה' לא רוצה שתצליח - וואלה, אין לי מה להגיד אלא רק להתפלל אליו,
אבל בך (!) אני מאמין אמונת אמת, שתצליח, להמשיך - או אפילו להתחיל - לרצות!
מנחם? אולי פחות מאשר השקר ש - 'את עוד תתחתני, אני מבטיח',
כי אנחנו בעצם אומרים - "וואלה אחותי נשמה, לא יודע אם תתחתני,
אבל את שלך את עשית, ואת מצליחנית אמיתית מדהימה",
בסופו של דבר, עם ההבנה האמיתית ש -
"הכל בידי שמיים", חוץ מ...
זו הנחמה האמיתית - ובעומק, היותר מנחמת,
לא רק לדקותיים וחצי שאחרי השחנ"ש,
אלא לתמיד. נחמת אמת, עידוד של אמת.
אז מחר, שאתה קם בבוקר, תגיד בכוונה ולאט:
"מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה - רבה אמונתך".
רגילים להבין - וזו אמת - שאנחנו מודים, אומרים תודה - Thank -
על האמונה הענקית הזו, שכל יום מחדש, אני יכולה לשאוף - תודה ה'..!
אבל, ממחר בבוקר, מותר לנו גם לחדש בנוסף לפשט הרגיל,
להוסיף עוד כוונה - שאולי גם היא 'פשט' שחכמים כיוונו אליו:
'מודה' = כמו 'אני מודה שאתה צודק'. לא מלשון 'תודה', אלא 'אמת'.
המילה הראשונה שמתחילה לנו ת'יום דורשת ממנו - קודם כל תודו שזו המציאות!
שהיום זה יום חדש שמאמינים בך מחדש שאתה מסוגל. שאת מסוגלת!
קודם כל תגיד - כן, אנחנו רוצים לשמוע - שזו האמת...!
בפה מלא, תקדים את המעשים לפני הלבבות. וכלל ידוע הוא -
"אחרי המעשים ימשכו הלבבות", שיחושו ביותר את האמונה הזו בנו.
ואז - גם אם הרגש כבוי הרגע - השכל ידע שיש לנו לאן לשאוף היום,
לעבודת ה', מתוך רצון ענק לרצות להתקדם אל ריבונו של עולם.
===
אם "הכל בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים",
יוצא שהתחום היחיד שבו אנחנו באמת יכולים 'להאמין אחד בשני',
הוא 'יראת שמיים'. אלא, שאם נשכיל להפוך כל פיפס קטן בחיים שלנו
לעבודת ה' - כמו ששהלכה דורשת מאיתנו, שהרי יש אפילו 'הלכות
בית הכסא' (מי היה מאמין..) - נצליח להאמין באחרים ובעצמינו,
אפילו בתעודת בגרות, אפילו בריצה לאוטובוס, ואפילו ב...
זו אמונה קצת שונה מהרגיל,
דורשת קצת עומק ולא זמינה לכל אדם בלי לימוד -
אבל אמיתית! יציבה! קדושה!
שרק איתה אפשר באמת לפתוח כל יום מחדש,
עם שמחה ענקית ועם כוחות אדירים, לעבודת ה'.
אז - בחג הפסח, נזכור:
להחדיר בעצמינו את האמונה בה' - זה ודאי. אבל לא לשכוח,
להחדיר לא פחות עמוק בלב את האמונה של ה' - בנו.
"מודה אני...
...רבה אמונתך"
וטיפ קטן כנגד יצר הרע המייאש.
בואו נקח משהו, כל יום ללמוד ממנו קטע קטן. מומלץ הלכות, שיהיה משהו בהיר ומעשי.
ואז, גם אם האמונה שלנו בעצמינו קצת נחלשה - וזה קורה לפעמים, ודווקא שם צריך
לעצור ולהתבונן עמוק בנשמה הטהורה שלנו - אנחנו יודעים שיש לנו משהו
מעשי, משהו 'מוחשי', להשלים היום. וכך גם נרגיש איך יום אחרי יום אנחנו נבנים
לאט לאט אבל ביסודיות - גם אם היום הרגש בעבודת ה' לא בשמיים.
חג אמונה, חג פסח, חג גאולה -
כשר ושמח, בעז"ה, לכל עם ישראל, אמן! 
בס"ד
ומה קורה אם לא משלמים מיסים וחברות??
תודה, זה דחוף..
בעיני, זה גזל.
יש מערך שלם של תנועה- מכותבי המערכים הנ"ל ועד הרכזים הטכניים- שדואג לכל חניך וחניך.
מי שלא משלם, בעיני זה גזל מהתנועה.
הוא משתמש בשירותים שלה בלי לשלם.
אם תחפש בהודעותיי מלפני זמן מה,
תראה מה חשבתי על חברות:
זה יוצא לסכום שהוא קצת פחות מ-25 ש"ח לחודש.
בעיני נכון שהחניך עצמו ירוויח את הכסף כדי לשלם את זה.
וכל זה בלי קשר ליציאה למפעלי התנועה.
לא שאלות באמונה,
לא ספק באמיתות התורה,
לא 'אני לא מתחבר לגמרא',
אלא, רק - "בחורה בראש"...
הא?
את המילים האלה שמעתי מפי רב ענק -
זקן, מחובר למציאות, שעמל עשרות שנים בתורה,
שענה לאבא דואג שרצה לדעת מדוע הבן שלו מדרדר
בתורה ומצוות. זו, הייתה התשובה - חותכת.
נו, אני כבר רואה כמה אפים מתעקמים.
רובן של בנות, אבל יש גם קצת בנים.
אז לפני שאני הולך לשפוך פה את הדברים,
בבקשה, לכל החבר'ה שכבר רוצים להגיב -
תעשו טובה, תקראו את הדברים עד הסוף,
בלי להכניס לשורות שכתבתי שום מילים נוספות
או מחשבות שאתם חושבים שאני חושב..
אגב, לפני שנתחיל - עוד לא יצאתי לפנסייה, ואני אפילו יכול להיות חבר של כל אחת מכן, כמעט.
קיצור: אני לא בחור משועמם. אני לא כותב כי יש לי כוח לכתוב, אלא כי אין בי שום כוח לשתוק.
=====
זה לא חדש, זה לא פאנטי, ו...
זו ממש לא הגישה הדוסית.
אלא זו גמרא מפורשת: (סהנדרין)
"אמר רב יהודה אמר רב:
יודעין היו ישראל בעבודת כוכבים שאין בה ממש,
ולא עבדו עבודת כוכבים אלא להתיר להם עריות בפרהסיא".
רש"י: "שהיה יצרן תקפן על עריות, אמרו:
נפרוק כל עול תורה מעלינו, ואל יוכיחונו על העריות"
1, מי יודע?
אחד - אני יודע, שאני באמת לא הולך להתווכח על שום תשובה
באינטרנט של רב על 'מותר להיות בקשר בנות', או האם חברה צריכה
להיות מעורבת לכתחילה או לא - כי לפני שמצטטים רב אחד מתוך
אלף שמתיר (וזה יכול להיות גם 10 מתוך 10,000...), שלא נעבוד על עצמינו
שאנחנו הולכים בדיוק לפי הרב הזה, כי משהו פה קצת מוזר ש...
~~~~~~
המציאות זועקת -
את, בחורה יקרה, שיש לך ידיד, חבר, או מה שזה לא יהיה -
תדעי לך בצורה ברורה, שהבחור לא מתגדל בתורה וביראת שמיים, בגללך.
מה?! סליחה?! תמיד הבנות אשמות? שהבנים יתגברו על עצמם...!
צודקת - ובכל זאת, אם קצת אכפת לך מעם ישראל, אם קצת
אכפת לך מלהפסיק לסייע לדבר עברה - את אחראית, מאוד.
עוד לא ראיתי בחור שיש לו חברה (או ידידה..) ושקוע בלימוד הגמרא יומם ולילה.
עוד לא ראיתי בחור שיש לו פייס' ולא נכשל במראות אסורים.
עוד לא ראיתי בחור שמשחנ"ש עם בנות בשיחה אישית חופשי ושומר
על יראת השמיים שלו. ו...
מה אם תגידי ש - "המדריך אצלנו מהסניף, אתה לא מכיר אותו,
הוא יושב עם הבנות כמו עם החבר'ה - והוא מדקדק בהלכות בטירוף",
אז זהו, שלא, כי הלכה פשוטה היא בשולחן ערוך -
"להתרחק מהנשים מאוד מאוד", ומי שלא מקיים הלכה כזו -
אי אפשר להגיד עליו שהוא מדקדק ביותר. וגם אם יש לו ציציות
בחוץ, הלו, אנחנו מדברים פה על 'שקיעות בתורה', שיהיו לעם ישראל
גדולי תורה ותלמידי חכמים - ובחור שיש לו קשר 'חופשי' עם בנות [או עם אחת..] -
מובטח לו שהוא לא שקוע בתורה עד הסוף...
ואחרי ככלות הכל,
כל התשובות והראיות שינסה מישהו להביא -
המציאות זועקת, לא אני.
====
ואת, צדיקה, תדעי שיש עלייך אחריות לא קטנה.
תזכרי: יותר קל להעיף את השוקולד מהאדם, מאשר להוציא
את האדם מהשוקולד. ואם עוד בחור לא מחובר לתורה,
זה בהחלט יכול להיות רק מצחקוק של בחורה איתו.
זהו, לא יותר. לא צריך יותר בשביל לשבור...!
ההלכה ממש לא טיפשה, והיא זו שאמרה לא לצחוק עם המין
השני - לא סתם, אלא כי יש פה משהו עמוק. כל צחוק,
מוריד יראת שמיים. כל דיבור מיותר - מוריד חיבור לתורה.
אולי בשבילך זה כלום, אבל לבחור, שצריך ומחוייב להיות
שקוע בתורה ולגדול בה - זה הרבה יותר מהרבה...
ועל כל נער, זה בודאי ישפיע - אלא רק אחרת.
אחד 'רק' לא ילמד יותר, למרות שכל היום הוא מסתובב עם ספר...
אחד, לא ירצה לפתוח דף גמרא, יענו בגלל ש - 'זה לא מעניין'.
ועוד אחד, נמצא אותו ברחוב, מסתובב עם בנות שאת
בכלל לא ציפית שהוא יתקרב אליהן, בגלל מה...?!
בגלל 'שיחה אישית' מיותרת. זה יכול להיות בערוץ הכי דוסי,
זה יכול להיות בפייס', וזה יכול להיות בכל מקום שיהיה..
כל תזוזה נפשית קטנה - בגיל הזה - יכולה להפוך עולמות.
ושהגבר הצעיר קולט ש - "וואלה, נחמד דווקא להיות בקשר
עם בת", קרוב לטיפש מי שיחשוב שעוד יעניין אותו באותה
רמה לקרוא את המילים הקטנות בתוס' על שור שנגח פרה..
וזה צחקוק קטן,
וזה שחנ"ש פיצפון,
וזו אפילו תגובה בפורום שנותנת לבחור הרגשה של...
"תשמע, לא חייב כ"כ להתרחק. לא צריך להיות כמו הדוסים האלה"..
הלכה אומרת להתרחק מהמין השני?
נו עזוב אותך, לא הכוונה שלא תדע איך קוראים לי, אלא..
וחוץ מזה - הרב ***** מתיר חברה מעורבת לכתחילה...!
(שאגב, מי שרק יסתכל בתנאים שהוא כותב, ...)
זהו. עד לכאן היצר יודע לתרץ מצויין,
אבל את הלב של הבחור, את הזעקות הפנימיות שגם הוא לא מוכן
להודות בהם מולך - אף אחד לא שומע, אף אחת לא תבין,
ורק לנו נותר לבכות עם המציאות ביחד.
=====
בשביל לא להכנס ל - 'פלמוס הרבנים המתירים',
כאילו, יענו, יש כמה רבנים שמאשרים את המציאות היום -
בואו נקח רב אחד שהיה מוסכם על כולם.
הרב מרדכי אליהו זצ"ל.
קח אותו אחי, דמיין אותו בא לסניף שלך - בלי שאתה
יודע ומכין את כולם - אלא אשכרה במצב רגיל...
דמייני אותו רואה אותך מדברת ומצחקקת עם בחור.
מובטח לך - הוא לא היה שמח. לא כי הוא פוסק כך
ואת פוסקת כמו רב אחר, ממש לא. אלא,
רק בגלל שהוא מבין טוב מאוד את היסוד הזה -
יש בראש בחורה -
אין תורה, אין גמרא, אין יר"ש...
ועוד לא דברנו 'מה יש' -
הרהורים, הסתכלות, עבירות, ו...
אלא רק - 'מה אין'.
"להתרחק מהנשים מאוד מאוד",
זו הרבה יותר מהלכה פסוקה,
אלא זו דרך חיים של תורה.
~~~~~
נער הייתי וגם (קצת) זקנתי -
ולא ראיתי בחור כזה שמחובר לתורה...
מה שכן ראיתי, זה עשרות בחורים עם כשרונות
ענקים לגדול בתורה, שמוגדרים דתיים ואפילו מעבירים
פעולות לחניכים שלהם - ומשום מה לא בדיוק מתעמקים
ועמלים בתורה. אני הקטן טוען שהרבה זה בעיקר בגלל בעית
הצניעות - החל מפייסבוק, דרך 'ידידה (מדריכה?) בקטנה', עד לקניון...
ו - אני מתבסס, בעיקר, על המציאות.
יש שיגידו - "בואנה, לדבר על צניעות זה לא צנוע",
אבל יש יותר ממשהו בטענה הנגדית שאומרת, שלהסתובב סחור
סחור סביב 'אמונה', זה סוג של פשע אם לא צועקים
על המקור לכל הבעיות. על השורש.
[אגב, לטוענים 'זה לא צנוע', צריך להיות להם רימון +,
בלי פייסבוק, וכו' וכו', למה אחרת שה - 'נ' במילה 'צנוע' לא תתחלף ב - 'ב'..]
הרב קוק זצ"ל -
לאורו אנחנו מחנכים, כותב:
"הצנוע מכיר כי לא מפני שנאה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים,
כי אם מפני התכלית הכללי היפה".
כן - מתרחקים! חד משמעית, שזה כולל ברור...
שאסור חברות עם המין השני, וגם לא ידידות 'קטנה' -
לא. פשוט לא - זועק הרב קוק זצ"ל -
כי ה' הוא האלוקים, ואחריו נלך.
~~~~~~~
נושא ה - 'שיחה אישית' [או צא'ט] בכל מקום שיהיה,
שכל אחד יחשוב אלפי פעמים אם מותר ככה לפתח קשרים
עם המין השני. ואני, היום, כ"כ מבין שאי אפשר לחשוב בלי נגיעות אישיות,
עד --- עד שמתחילים לראות כמה הרס זה שותל בנפש.
'כאילו כלום', 'כולה זה וירטואלי', כולה...
"גדולה מכל זאת אמרו: יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו
בחכמה, שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה". (רמב"ם)
ונראה במציאות, שזה גם פועל ההפך -
שאין מחשבת תורה בעמל מתקיימת,
אלא בלב הפנוי מן העריות...
עריות = הכל כולל הכל למה שההלכה אוסרת.
החל מצחקוק, עד לפייסבוק..
~~~~
מצטער אם דרכתי על פצעים פתוחים -
אבל אם רק הדברים העלו איזשהו הרהור מחשבה
אצל מישהו או מישהי - והיה זה שכרנו.
שנזכה, "וטהר ליבנו לעבדך באמת".
"אמת" = בדוגרי, בלי פשרות.
ו - בדרך האמתית. במידת האמת.
~~~
ציטוט קטן מהקטע בפנים:
"אני לא מתחבר לגמרא", "אני לא מצליח להתפלל", "אני לא מבין ת'סתירה ברמב"ם",
מממ. כולם שוברים ת'ראש -
'מסכן הנער, לא מתחבר לגמרא, חייבים למצוא לזה פתרון'...
ואני שואל - אתם מתפלאים?! פשוט מאוד -
אם הראש שלו מחובר אלייך נערה יקרה, אם המראה שלך 'מהדהד' לו בראש מול הקושיה של תוס',
שהוא יתחבר לגמרא?! "...כל היום חושב עליה", אז מה לימוד התורה עכשיו תקוע באמצע?!..
אם עשית איתו אתמול 'שיחת נפש' שדגדגה לו ת'רגש עם פרפרים בבטן עד אחת בלילה,
שהוא יתחבר לגמרא?! שהוא יצליח להתפלל?! שיבין סתירה ברמב"ם?!
שהראש שלו יהיה נקי מהרהורים ומחשבות?! את מבינה בכלל על מה אני מדבר?!...
(כאן ההמשך - בנות - תגידו לה שיש,)
ורק בקשה לי קטנה. כל מי שרוצה לדון בנושא,
בכיף, בשמחה. כל מי שרוצה לריב או משהו כזה -
אני לא פה. "והאמת והשלום אהבו".
אולי לכמה מכן עשיתי צביטה קטנה בלב, ובכלל לא נעים כל הנושא הזה.
אבל בבקשה, תקפיצו את השרשור הזה שיהיה למעלה.
אולי - לא אולי, בטוח - בזכותכן,
יתווספו עוד כמה ספסלים לבית המדרש...
נ.ב.
לתת את הצביטה בלי דרך לתרופה, זה לא הוגן.
מי שרוצה לשאול או לבקש משהו, אם אוכל לעזור, אני במייל או בש"א, בשמחה.
בנות - אני בטוח ש'מתוק מדבש' (שאני לא מכיר אותה..) תשמח לענות לכם.
ההתרחקות צריכה לבוא מתוך כבוד.
צריך לדאוג שלא נהיה בטעות 'חסידים שוטים'.


פצפונית1.
פעם יונתן הלך ברחוב
וקיבל מכת שמש בלא אזהרה
אז יונתן מיד, בלי לחשוב,
נתן לשמש מכה בחזרה!
וגם אמר לה ישר בעיניים
שהפעם הוא מוותר,
אבל עוד פעם - הוא ישבור לה ת'קרניים,
וכדאי לה שתזהר...
זה לא כל כך קל לשבור קרניים,
אז- שימו כובע על הראש, ושתו הרבה מים...
2.
תקנון לאנשים שנולדו עייפים
(מוגש באדיבות מועצת העייפים הארצית)
ובכל זאת תתגברו. קומו עם חיוך גדול, שיהיה בוקר טוב וטיול מהנה לכולנו!
מקווה שעזרתי..
דחו אותו בדיוק בשביל זה
סתם.. בהצלחה!
גם אם הגעת למסלול שמח וטוב לב,
ואז נפלת והרגשת ברגל כאב
גם אם כשהיית באוטובוס היה קריר ונעים,
ואז יצאת למסלול והיה שרב ושמש ישר בפנים
גם אם סיפרו לך שתישן בלילה בתוך מבנה,
ואז לא הלחת להירדם מרוב כל הדיבורים ב"מחנה"
גם אם חשבת על אוכל ביתי,
ואז קיבלת אבקה עם קצת מרק שולי
גם אם היית צריך להתפנות ובכית על שירותים,
ואז מצאת את עצמך בין השיחים
גם אם הפצצת את כולם במורל,
ואז הלך לך הגרון וזה נורא חבל...
ואם חשבת שכשתגיע הביתה יהיה פשוט נפלא!!-
טעית! חזרת לנקות את כל מה שנשאר- בהצלחה! 
אוהבים אותם.
בביריה, המדריכים שלי נתנו לנו אקדחי מים (שהכניסו אותנו לצרות עם סניפחם אחרים...=) וכתבו לנו בפתק " סתםכי בקשתם, וגם כי אנחנו מממש-ממש אוהבית אתכם!"ובתכלס, נראה לי שזה יצא הרבה יותר טוב מסתם אמירה מחוכמת-צולעת.
הקטע-בידך הדבר..
וסוללארי מה'.(משו כזה)
היה היה פעם, במקום נידח, מעבר לכל הימים ומאוחרי כל ההרים, חי לו איש חכם מאד וזקן שיבה.
אף על פי מיקומו המרוחק של החכם, היו רבים הולכים אליו להתייעץ איתו ולקבל פתרון לבעיותהם.
כל מי שנפגש עם אותו חכם אמר בקול נפעם, נדהם כמעא- " חכם זה יודע הכל!".
השמועה נשאה כנפיים והתפרשה לה על פני כל רחבי תבל, שישנו אדם אחד, השוכן לו אי שם, ושיכול לענות על כל שאלה.
אך לא כולם שמחו לשמוע על אותו זקן. 2 אנשים לא יכלו לסבול את העובדה שאותו זקן-
אומרים עליו שיודע הכל. לא יתכן! ניסו אחד את חברו לשכנע.
אך רוחם לא שקטה עד אשר החליטו ללכת בעצמם ולהוכיח לעולם בלי קול של ספק- שאכן אין השמועה נכונה.
החליטו להכשיל את הזקן ויהי מה!
ארזו בגדים ויצאו לדרכם...
לאחר חודשי המסע הארוכים והמייגעים הגיעו האנשים לאותו זקן, וקבעו איתו פגישה.
כשנכנסו לחדרו והתקדמו לעברו- החזיקו כלוב קטן עם פרפר חי מאוחרי גבם.
פתח אחד מהשניים ואמר-
"שלום אדוני הנכבד... שמענו שיכול אתה להשיב על כל שאלה ולפתור כל קושיה... אם כן- מה מחזיק אני מאחורי גבי?"
"כלוב עם פרפר חי"- ענה לו החכם בשלווה.
השניים נדהמו. איך יתכן?? חשבו לעצמם.... ינסו שוב, החליטו.
למחרת באו אליו, והפעם- פרפר מת הונח בכלוב.
"שלום שלום, התוכל לדעת מה מחזיק אני מאחורי גבי?" אמר אחד מהם.
"פרפר מת, מונח בכלוב"- השיב החכם, ומבט רגוע על פניו.
תשובה זו הרתיחה את השניים מזעם. לא יתכן!! לא יתכן שידע כל תשובה! אנחנו נכשיל אותו ויהי מה!
תכננו תחבולה.
----------
למחרת כשהתקרבו לחדרו קול לגלוג נשתפך מפיותיהם... הפעם נראה לו (!) חשבו....
הפעם, הונח הפרפר בין כפות ידיו של אחד מהם, פרפר חי.
אמרו לעצמם- אם יאמר החכם מת- נשחררנו לחופשי, ואם יאמר חי- נמעכנו למוות.
לזה חשבו- וודאי לא ימצא החכם פתרון.
נכנסו לחדר, וחיוך שטני נמרח על פניהם.
אמר המחזיק בפרפר-
"שלום שוב. לא נטרידך יותר מפעם זו. רק שאלה אחרונה לנו אליך- התוכל לומר לנו מה בתוך כפות ידי?"
"פרפר", השיב הזקן.
נכון" אמר לו," אבל איזה פרפר- חי או מת?"
אמר לו החכם:
"בידך הדבר, אם תרצה מת הוא, ואם תרצה- חי...."
אולי תנסי לקצר את זה?אם בא לך
הינה קישור של אימייל מהקב"ה מדריכה שלי לשעבר שכפלה לנו את הכל
יש עוד סוגים של זה
www.daat.ac.il/daat/chiyuch/filitons/mail-2.doc
סיפור על ילד קטן והרופא...(משו כזה)
נכים, ופעם בלי שהבין למה הוא החיה ילד נכה, שכאשר גדל הוא נעשה רופא ילדים מומחה והציל את הבת של הרופא שילד אותו... זה זה?
יש לי כמה חולצות בבית של בני עקיבא (איזה 20 בערך) אם יש סניף שמעוניין אשמח ליצירת קשר ע"י מסר"ש.
תודה ובשורות טובות.
החולצות בסדר גמור נקיות.
א. מה הכוונה שלך: למכור\לתרום?
ב. אם כרגע אין 'קונים', נסי לקראת תחילת חודש אירגון, כאשר חברה נכנסים להדרכה ומגלים שהם צריכים חולצות תנועה...
מראש הם הגיעו אלי בשביל לתרום. אצלנו הם לא צריכים גם לא הצעתי כי לא חסר.
דחוףף!!!!אבל מערך שמתאים לשבתות...
מערך על הקשבה 5 פעולות,שמתאימות לשבת!!!וצופר מסכם.
מערך על כבוד 5 פעולת,שמתאימות לשבת!!צופר מסכם.
מערך על תפילה 5 פעולת,שמתאימות לשבת!!צופר מסכם.
שבטים ניצנים מעלות.
ושיהיה עם משחקים!!!הלוואי עד מחר יהיה.תודההה
מפעולות בודדות שנמצאים בשירשור למעלה...
של בני עקיבא העולמית?
הסיבות שלי לא היו סיבות מי יודע מה רציניות..
א. כי תמיד רציתי לתרום מהצד הזה. (תזכור שבתור שליח, אתה לא סתם מדריך, אלא אתה בעצם מייצג את התנועה, ככה החניכים רואים אותך...)
ב. כי כרגע אין מישהו אחר שיעשה את זה, וכרגע זה המתכונת שיש.. (כי תכל'ס שליח אולי עושה איזה "ריגוש רגעי", אבל לא יכול להוביל שום מהלך....)
[וזה לא חייב להיות כמובן בשליחות התנועה]
לפי הנתונים הידועים, בכל חצי דקה יהודי כלשהו בעולם מתבולל.
אחוזי ההתבוללות בעולם עולים על כל דמיון ברוב המדינות. שתי הקהילות היחידות בעולם שגדלות כל שנה הם ישראל וגרמניה.
למרות שהאחוזים מאוד גבוהים, במקומות בהם יש קהילתיות חזקה, האחוז הזה קטן בצורה דרמטית.
במילים אחרות, הנתונים מדברים בעד עצמם.
כיהודים מאמינים, יש לנו אחריות.
הרבה מהדברים קורים מחוסר מודעות ליהדות. כמובן שגם הקשר עם הארץ מחזק את הזהות היהודית.
זה מעבר לרמה הדתית. אם תעשה חיפוז בגוגל של 'אחוזי התבוללות' תתפלא לראות איך התופעה חוצה מגזרים, את היחס של המדינה להתבוללות.
למה קראתי לזה השואה השקטה?
כי ככה קוראים לזה.
אתה מוזמן לחפש גם את זה בגוגל ותראה מה אנשים ורבים כתבו על העניין.
אין לי הרבה זמן להרחיב כרגע, אבל נראה לי הצגתי את הכיוון...
מדברים שכתב דן מרגלית ב'ישראל היום':
"שנים ארוכות סירב בן גוריון למלא אחר צוואתו של זאב ז'בוטינסקי להעלות את עצמותיו מארצות הברית לישראל בפקודת הממשלה היהודית. זו היתה רשעות לשמה. בן גוריון תירץ זאת בכך שבארץ ישראל יש צורך ביהודים חייים ולא במתים. ההתעמרות בזכרו של ז'בוטינסקי הכעיסה, ותוקנו רק בימי יורשו לוי אשכול, אבל הטיעון תקף. גם בשעת אבל כבד.
לא יכולתי להסיר את עיניי מהמראה של הארבעה שנרצחו השבוע בטולוז והובאו לקבורה בישראל- בעוד משטרת צרפת סוגרת על הרוצח מאל- קעידה, מוחמד מראח, המתבצר בביתו.
הכאב קשה מנשוא והזעם רב. בד בבד פורסמה ידיעה כי משפחות הנרצחים שוקלות עתה לעלות לארץ- אם כי אחד מבני המשפחות מיהר להסתייג מעט באומרו כי לא מייד.
קשה להתייחס לעניין בעוד ילדים נקברים, אבל ברגעים כאלה ראוי לומר דברים כהוויתם: סליחה, אחים יקרים, ארץ הצבי נועדה לקיים את הממלכתיות הנושמת והרוטטת של העם היהודי. והיה אם נגזר כי מי מאיתנו ישלם בחייו בהגנה על יהדותו ועל היותו ישראלי- כי א ראוי שישפוך את דמו על האדמה הזאת, לא בנכר.
בואו לחיות כאןץ אל תבואו למות כאן. כאן המולדת, לא בית קברות."
יש את המושג "רוב יושביה עליה", זה אומר שכאשר רוב (כלומר חצי ויותר מהאולוסיה היהודית בעולם) היהודים יושבים בא"י ניתן לקיים כל מיני מצוות: שמיטה ויובל כמו שצריך, קורבן פסח אפילו אם אין מקדש! ועוד דברים.
זה מושג מדהים שלא המון אנשים מודעים אליו, אבל ב"ה אומרים שעוד שנתיים-שלוש זה יקרה!
לעודד את העליה זה דבר כ"כ חשוב וגם דבר שאתה יודע בבטחה שזה נטו מקרב את הגאולה! (להבדיל מלמשל התנדבות עם ילדים חולים, שאין לך ידיעה ברורה שזה נטו מקרב את הגאולה)
יש לי אחות שהיא שליחה בחו"ל, והלכתי לבקר אותה, זה מדהים מה שהיא עושה שם! היא מחזקת בנוער את הזהות היהודית שלהם, הודות לבנ"ע ולראשי הקהילה שם, אני לא חושבת שאף אחד מהנערים בסניף שלה יתבוללו ח"ו, גם אלה שלא לומדים בבי"ס יהודי.
היא מחזקת בנוער וגם במבוגרים את הזיקה לציונות ולארץ, והחברה שם ממש מרגישים את עצמם קשורים לעמ"י ולא"י ולמדינת ישראל, ואני לא מדברת רק על החברים הבוגרים בקהילה.
מההכרות הקרובה שלי עם העניין של יהודי התפוצות ועליה ושליחות, אני בהחלט חושבת שמי שייש לו את הכלים הנכונים והתכונות הנכונות, צריך וכמעט חייב ללכת לעשות שליחות. אני אשמח לדבר איתך במסר"ש או בש"א על הנושא אם אתה חפץ בכך![]()
מילים לשיר "ילד" של הראל מויאל דחוף!!!
(לצ'ופר...)