פורום בני עקיבא (עמוד 104)

החברותא של החבר שלי גר שם, ואני יכולה לנסות לברר.... זה יעזור לך???

קישור

זה נראה לי עניין סובייקטיבי.

"עם ישראל בארץ ישראל ע"פ תורת ישראל". המישמה העיקרית כיום בדור שלנו היא התיישבות, וכך היתה הדרך של בני עקיבא בתחילתה (הקמת קיבוצים, ומאוחר יותר הקמת היאחזויות ביש"ע). בשנים האחרונות בני עקיבא מתמקדת בעיקר בעם ישראל, כלומר התנדבות (של"פ, גרעיני נחשון), והתפיסה של התנועה הוצאה מהקשרה (לא שזה לא חשוב להתנדב...). תפיסה זו אינה נכונה, אלא המשימה העיקרית של הנוער כיום לדעתי היא להתיישב בארץ ישראל, יש המון גבעות שוממות ברחבי יהודה ושומרון... מתוך כך נוכל לקיים את תורת ישראל, ואז ממילא תבוא גם גאולת העם, ונזכה בעז"ה לגאולה שלמה. 

להגדיר מהו 'הנקודה העיקרית'?

בעיני, היופי בתנועה הוא שעל ידי כל גודלה וגיוונה, התנועה לא מתמקדת בתחום אחד אלא מתעסקת במגוון 'נקודות עיקריות'.

את באמת חושבת שאנחנו "בוגדים" במדינה? ההפך, חשוב לנו לשמור עליה! אז כן, אם התורה מצווה עלינו משהו, נלך עם האמת שלנו עד הסוף, ושום ראש ממשלה לא יפסוק לי מה לעשות. ברור שהייתי רוצה לפעול ע"פ חוקי המדינה, רק חבל שהם לא נקבעו ע"פ מה שאני מאמין בו...כל מי שלמד אי פעם תנ"ך, יכול להבין שכ"כ פשוט שצריך ליישב את ארץ ישראל.

זה העם שלי, אבל כמו שאומר הרצי"ה, רק אחרי גאולת ארץ ישראל תבוא גאולת העם. כלומר, כדי לתקן את כל הבעיות שיש כיום בעם, צריך קודם כל להתחבר לאדמה, לשורשים שלנו. ואז, מתוך בסיס חזק, נוכל לצאת ולתקן את העם. 

ועכשיו יגידו שיישוב ארץ ישראל זה גם בתל אביב ובנגב ובגליל...אז זהו שזה לא אותו דבר! ברור כיום שיהודה ושומרון נמצאת במחלוקת. השאלה היא מה עושים. אם לא נקבע עובדות בשטח, נפסיק להקים ישובים חדשים, יקרה בסוף את מה שקרה בגוש קטיף (ח"ו)...אנחנו לא מחכים שיגידו שמגרשים אותנו מיהודה ושומרון, ורק אז נתחיל לפעול...מוטלת עלינו החובה תמיד להרחיב ולבנות יישובים חדשים! בגלל שזה במחלוקת, זה רק מראה את החשיבות של ההתיישבות שם.

תשאלי כמעט כל רב, האם חוקי המדינה הם מעל חוקי התורה, נראה מה הוא יגיד לך...

נכון שקשה, ויש המון דעות משונות על נוער הגבעות, אבל זה לא אומר שלא עושים את מה שצריך לעשות. לא אכפת לי מה חושבים עלי. נראה לך שזה משנה מה תל אביבי חושב על המאחזים? אם זה הדבר הנכון, ואנחנו מאמינים שכל הארץ שייכת לנו, אז זה כל כך ברור שזה מה שעושים...

ולא אמרתי שצריך להפקיר את היהודים באוסטרליה...פשוט תלוי איך עושים את מה שעושים. למשל, בנ"ע היא לגמרי נגד המאחזים. והתנועה עושה הכל כדי שהנוער לא יגיע לגבעות. במסגרת גרעיני נחשון יש התנדבויות והתרמות במאחזים? לא. עוזרים לבניית בתים במאחזים? לא. אז ברור שצריך גם לדאוג לעם ישראל, ולא להפקיר, אבל חשוב שהנקודה העיקרית תשאר א"י, ולא הפוך לגמרי-שיש אמירה ברורה נגד בנייה בכל ארץ ישראל. ובכל התנדבות ושליחות שהכל יהיה למען ארץ ישראל. אם נבנה ונרחיב את הארץ, הגאולה השלמה תגיע בעז"ה, ואז כל עם ישראל בעז"ה יגאל.

צירי הוועידה הכ"ב קיבלו החלטה בשם התנועה. אצטט כאן את ההחלטה.

שימי לב למילים: במסגרת החוק.

ההחלטה הזאת הוחלטה בהצבעה דמוקרטית שמחייבת את התנועה.

ועדת ראשית צמיחת גאולותינו:

עקרונות

א.                  תנועת בנ"ע רואה בריבונות עם ישראל בארצו, היא מדינת ישראל, את ראשית צמיחת גאולתנו, ושלב בלתי נפרד מצעידתנו לקראת הגאולה השלמה. על אף המשברים והקשיים המתגלים בחיי היום יום במדינה, אנו נחושים להמשיך ולפעול לקידומה כמדינת העם היהודי הפועלת על פי התורה וחזון הנביאים.

ב.                  אנו מוחים נגד החלטות ופעולות של הנהגת המדינה בכל תחומי החיים, הרומסות ערכי יהדות וציונות. עיקר ההתמודדות עם קשיים אלו הוא על ידי פעילות מתוך מחשבה ארוכת טווח, תוך רצון לקדם ולחזק בדרכי נועם והסברה את יהדותה של המדינה. יחד עם זאת, בעת סטיות חריפות מדרכה היהודית – ציונית של המדינה, אנו מחייבים את התנועה להביע את דעתה בקול ולקרוא לחבריה לפעול, במסגרת החוק, בכדי לשנות את ההחלטות, זאת תוך נאמנות ליציבות המדינה ואחדות החברה.

ג.                    צה"ל הוא צבא העם. השירות בו הוא חובה אישית ומצווה תורנית גדולה. אנו תובעים מממשלת ישראל להשתמש בצבא רק ליעדיו ליעודיהם האמיתיים: חיזוק ריבונותה של המדינה והגנה על תושביה

ד.                  ויישוביה ולא חלילה לפירוקן.

החלטות מעשיות

אידיאולוגיה:

אנו קוראים לתנועה לחזק את הצד האידיאולוגי שבה:

1.       ככל תנועה רעיונית אנחנו מחויבים לברר את דרכנו מעת לעת ובפרט כאשר רבה המבוכה ביחס לדרכה של הציונות הדתית. אנו, צירי הועידה, מקבלים על עצמנו להעמיק ללמוד ולברר באופן אישי על דרכנו הציונית דתית. אנו מקבלים על עצמנו לייסד בסניפים ובמחוזות קבוצות לימוד ודיון בנושאים של אידיאולוגיה תנועתית.  אנו מטילים על מחלקת ההדרכה להכין תוך שנה תוכנית רב שנתית בה ילמדו חברי התנועה את דרכה הרעיונית של הציונות דתית. התוכנית תכלול מערך הדרכה כלל תנועתי ( הכולל יחידות עיוניות, חויתיות ופעילות מעשית ) ,שירוכז בתקופת אייר/ שבת תנועה. המחוזות יקיימו ימי עיון להכשרת המדריכים לתוכנית. כן תכין המחלקה יחידות עיוניות בנושאי הציונות הדתית אשר לפחות שתים מהן תלמדנה בכל סמינר ובסל"ק.

2.       אנו מטילים על מליאת ההנהלה הארצית להקים צוות שיפרסם ניירות עמדה ערכיים בנושאים העומדים על סדר היום הציבורי ואשר יופצו בציבור הרחב ובתנועה כאחת. בניירות שיופצו בתוך התנועה יוקנה גם ידע בדבר מהות הסוגיות בנושאי תורה ומדינה הניצבות על סדר יומנו הציבורי. הניירות ישמשו במה גם לדיונים בפעולות ערב שבת של חבריא ב'.

3.       אנו קוראים לחברי הנהגת הנוער ופעילי המחוזות ליזום מפגשים בינם לבין חברי תנועות נוער אחרות מצד אחד, ועם אישי ציבור ברמה המקומית מצד שני. זאת בכדי לקדם את ההבנה בדבר חשיבות יהדותה של המדינה.

עשייה ציבורית:

אחת מדרכי ההשפעה העיקריות שלנו על יהדותה של החברה והמדינה הינה מתוך דוגמא אישית ועשייה בכל מערכות החיים במדינה. אנו קוראים לחברינו להגביר את מעגלי העשייה התנועתיים במגוון המסגרות התנועתיות, ולבוגרינו, להשתלב ולהוביל במערכות המדינה (משלטון ועד כלכלה ותקשורת) מתוך נאמנות אישית לדרכנו התנועתית והציונית דתית.

פוליטיקה:

1.       אנו קוראים לחברי התנועה לגלות מודעות ומעורבות פוליטית. זאת תוך הבנה כי עתידה היהודי של המדינה נקבע רבות במישור הפרלמנטרי.

2.       נוכח גודל האתגרים הניצבים בפני הציונות הדתית במאבק על דמותה /זהותה היהודית של המדינה, אנו, צירי הועידה הכ"ב של בני עקיבא בישראל, תובעים מפלגיה הפוליטיים של הציונות הדתית לחדול ממחלוקות מיותרות ולפעול כגוף מאוחד למען כל היקר והמשותף לציונות הדתית. האיחוד יאפשר לחברי תנועת בני עקיבא ובוגריה לפעול למען הצלחת הרשימה המאוחדת.

יעשה", זה לא המצב האידיאלי וממש לא דבר טוב.

"ברור שהייתי רוצה לפעול ע"פ חוקי המדינה, רק חבל שהם לא נקבעו ע"פ מה שאני מאמין בו.." גם האב שמכה את ילדיו לא מאמין בחוק חינוך חובה, בעיקר לא לבנות...  חילוני שאומר "אולי הייתי רוצה להיות דתי, רק חבל שלא כ"כ נוח לי לא לעשן בשבת..."

תגיד, 'אור חדש', אתה מאמין ברבנים בארץ??? ברב דב ליאור? הרב יונה מצגר? הרב אליהו? הרב אבינר? שאר הרבנים?  אני בטוחה שאם רה"מ היה פוסק משהו שנוגד את חוקי התורה, הרבנים שלנו שליט"א, לא היו שותקים, והיו םונים לרה"מ. וכן, גם התנועה היתה יוצאת להפגין ולהחתים עצומות. אל תגיד לי שכאשר רצו להביא חלקים מהארץ לגויים, את סיני, ואת הפתחה, ואת גוש קטיף, תובב"א,  לא נלחמנו בחוזקה עד הסוף?? היו כמה מאיתנו שאפילו הלכו רחוק והגיעו  להרמת יד על אנשים, חיילים מעמ"י...

וד"א, נכון, אני לא אמרתי שצריך להיות איכפת לך מה תל- אביבי חושב על המאחזים... אלו המחשבות שלו....

המשך תגובה תגיע מתישהו בעז"ה, כרגע אני צריך ללכת, עימכם הסליחה...

היא מחדירה את הרוח של א"י וגם התורה חשובה...קיצור, לך לדני הירשברג..|המזכ"ל|..

בס"ד 

היא מחדירה את הרוח של יישוב א"י ומעורבות בכל תחומי החיים בה- מתוך תורה! (לא "וגם התורה חשובה")...

מי שאמר "שאל את דני הירשברג", שים לב.

אני אישית חשבתי על השאלה הזאת, וממש הפריעה לי שאולי כתוב כל מיני דברים של תורה ועבודה, אבל סה"כ אתה לא מצליח לראות כיוון מסוים. אין קריאת כיוון, דרך סלולה. מקסימום ממשיכים להיסחף עם הזרם הקבוע, ובנ"ע לא משתנה כמעט.

אז שלחתי להמון אימיילים שייכים לתנועה, ואף אחד לא ענה לי.

שלחתי מכתב בדואר למזכ"ל, והוא אמר לקומונרית שהוא קיבל, ויענה.

אני עדיין מחכה.

א. לעניין לשאול את המזכ"ל- כל מזכ"ל הוא שונה. מה שיענה אמנון שפירא, זה לא מה שיענה הרב בני. מה שיענה מוטי יוגב, זה לא מה שיענה דני הירשברג. וד"ל.

ב. השאלה היא אנחנו רוצים להתייחס לאמירה מהפן ההיסטורי- למה התכוון המשורר? ואז אנחנו צריכים להתעמק במשנת המזרחיף הפועל המזרחיף הוועד הפועל של הפועל המזרחי וכו'.

ג. אם אנחנו רוצים להתייחס מהפן העכשווי- השאלה היא מי זה שמעניק את הפירוש.

ד. והשאלה הגדולה: מי זה שמחליט מה הקריאת כיוון של התנועה?

מי קובע את הזרם?

ה. זה שבני עקיבא לא נותנת תשובה ודרך ברורה, זה מרחיב את האופקים שלה, ונותן מרחב לגוונים רבים יותר.

רק כמה תאקלים 'קטנים' לפני נסיעה חזור שגרמו לי להגיע הבייתה ב-11 ומשו, אבל בקטנה ;)

אגב, בנחל תבור- רק אני הגעתי למצב שכשהייתי בטוחה שגמרנו ת'מסלול נשאר עוד 3/4 שעה בערך? XD
המסלול הזה לא בנוי חכם P:

אבל אנחנו עושים חצי סניפי, ככה שאני רק אהיה ביום הראשון...

איזה מחוזות דחו? לאיזה תראריכים?

שיהיה לכולנו מסע נפלא ופסח (וגם מסע) כשר ושמייח =)

יש על זה פעולות באתר התנועה

בעיני, זה גזל.

יש מערך שלם של תנועה- מכותבי המערכים הנ"ל ועד הרכזים הטכניים- שדואג לכל חניך וחניך.

מי שלא משלם, בעיני זה גזל מהתנועה.

הוא משתמש בשירותים שלה בלי לשלם.

אם תחפש בהודעותיי מלפני זמן מה,

תראה מה חשבתי על חברות:

זה יוצא לסכום שהוא קצת פחות מ-25 ש"ח לחודש.

בעיני נכון שהחניך עצמו ירוויח את הכסף כדי לשלם את זה.

וכל זה בלי קשר ליציאה למפעלי התנועה.

ההתרחקות צריכה לבוא מתוך כבוד.

צריך לדאוג שלא נהיה בטעות 'חסידים שוטים'.

1.

פעם יונתן הלך ברחוב

וקיבל מכת שמש בלא אזהרה

אז יונתן מיד, בלי לחשוב,

נתן לשמש מכה בחזרה!

וגם אמר לה ישר בעיניים

שהפעם הוא מוותר,

אבל עוד פעם - הוא ישבור לה ת'קרניים,

וכדאי לה שתזהר...

זה לא כל כך קל לשבור קרניים,

אז- שימו כובע על הראש, ושתו הרבה מים...

2.

תקנון לאנשים שנולדו עייפים

23. תן לאחרים להקריא כדי שלא תתעייף...
23. נולדנו עייפים ואנו חיים כדי לנוח.
23. אהוב את מיטתך - כמוך.
23. תנוח ביום כדי שתוכל לישון טוב בלילה.
23. כשאתה רואה מישהו נח - עזור לו.
23. העבודה מעייפת - השאר אותה לאחרים.
23. ממנוחה רבה מידי אף אחד עוד לא מת.
23. כשבא לך חשק לעבוד- שב חכה, זה יעבור.
23. אל תדחה למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים.
23. עשה מנוחתך קבע.
23. חסוך בכוחותיך. זכור: החיסכון הוא ערובה לאורך הימים.

(מוגש באדיבות מועצת העייפים הארצית)

ובכל זאת תתגברו. קומו עם חיוך גדול, שיהיה בוקר טוב וטיול מהנה לכולנו!

מקווה שעזרתי..

דחו אותו בדיוק בשביל זה

סתם.. בהצלחה!

• לסוף המסע (זה פשוט אדיר!):
  

גם אם הגעת למסלול שמח וטוב לב,

ואז נפלת והרגשת ברגל כאב

גם אם כשהיית באוטובוס היה  קריר ונעים,

ואז יצאת למסלול והיה שרב ושמש ישר בפנים

גם אם סיפרו לך שתישן בלילה בתוך מבנה,

ואז לא הלחת להירדם מרוב כל הדיבורים ב"מחנה"

גם אם חשבת על אוכל ביתי,

ואז קיבלת אבקה עם קצת מרק שולי

גם אם היית צריך להתפנות ובכית על שירותים,

ואז מצאת את עצמך בין השיחים

גם אם הפצצת את כולם במורל,

ואז הלך לך הגרון וזה נורא חבל...

ואם חשבת שכשתגיע הביתה יהיה פשוט נפלא!!-

טעית! חזרת לנקות את כל מה שנשאר- בהצלחה!

אוהבים אותם.

בביריה, המדריכים שלי נתנו לנו אקדחי מים (שהכניסו אותנו לצרות עם סניפחם אחרים...=) וכתבו לנו בפתק " סתםכי בקשתם, וגם כי אנחנו מממש-ממש אוהבית אתכם!"ובתכלס, נראה לי שזה יצא הרבה יותר טוב מסתם אמירה  מחוכמת-צולעת.

היה היה פעם, במקום נידח, מעבר לכל הימים ומאוחרי כל ההרים, חי לו איש חכם מאד וזקן שיבה.
אף על פי מיקומו המרוחק של החכם, היו רבים הולכים אליו להתייעץ איתו ולקבל פתרון לבעיותהם.
כל מי שנפגש עם אותו חכם אמר בקול נפעם, נדהם כמעא- " חכם זה יודע הכל!".
השמועה נשאה כנפיים והתפרשה לה על פני כל רחבי תבל, שישנו אדם אחד, השוכן לו אי שם, ושיכול לענות על כל שאלה.

אך לא כולם שמחו לשמוע על אותו זקן. 2 אנשים לא יכלו לסבול את העובדה שאותו זקן-
אומרים עליו שיודע הכל. לא יתכן! ניסו אחד את חברו לשכנע.
אך רוחם לא שקטה עד אשר החליטו ללכת בעצמם ולהוכיח לעולם בלי קול של ספק- שאכן אין השמועה נכונה.
החליטו להכשיל את הזקן ויהי מה!
ארזו בגדים ויצאו לדרכם...
לאחר חודשי המסע הארוכים והמייגעים הגיעו האנשים לאותו זקן, וקבעו איתו פגישה.
כשנכנסו לחדרו והתקדמו לעברו- החזיקו כלוב קטן עם פרפר חי מאוחרי גבם.
פתח אחד מהשניים ואמר-
"שלום אדוני הנכבד... שמענו שיכול אתה להשיב על כל שאלה ולפתור כל קושיה... אם כן- מה מחזיק אני מאחורי גבי?"
"כלוב עם פרפר חי"- ענה לו החכם בשלווה.
השניים נדהמו. איך יתכן?? חשבו לעצמם.... ינסו שוב, החליטו.
למחרת באו אליו, והפעם- פרפר מת הונח בכלוב.
"שלום שלום, התוכל לדעת מה מחזיק אני מאחורי גבי?" אמר אחד מהם.
"פרפר מת, מונח בכלוב"- השיב החכם, ומבט רגוע על פניו.
תשובה זו הרתיחה את השניים מזעם. לא יתכן!! לא יתכן שידע כל תשובה! אנחנו נכשיל אותו ויהי מה!
תכננו תחבולה.
----------
למחרת כשהתקרבו לחדרו קול לגלוג נשתפך מפיותיהם... הפעם נראה לו (!) חשבו....
הפעם, הונח הפרפר בין כפות ידיו של אחד מהם, פרפר חי.
אמרו לעצמם- אם יאמר החכם מת- נשחררנו לחופשי, ואם יאמר חי- נמעכנו למוות.
לזה חשבו- וודאי לא ימצא החכם פתרון.
נכנסו לחדר, וחיוך שטני נמרח על פניהם. 
אמר המחזיק בפרפר-
"שלום שוב. לא נטרידך יותר מפעם זו. רק שאלה אחרונה לנו אליך- התוכל לומר לנו מה בתוך כפות ידי?"
"פרפר", השיב הזקן.
נכון" אמר לו," אבל איזה פרפר- חי או מת?"

אמר לו החכם:
"בידך הדבר, אם תרצה מת הוא, ואם תרצה- חי...."

אולי תנסי לקצר את זה?אם בא לך

 הינה קישור של אימייל מהקב"ה מדריכה שלי לשעבר שכפלה לנו את הכל

יש עוד סוגים של זה

  www.daat.ac.il/daat/chiyuch/filitons/mail-2.doc

סיפור על ילד קטן והרופא...(משו כזה)

נכים, ופעם בלי שהבין למה הוא החיה ילד נכה, שכאשר גדל הוא נעשה רופא ילדים מומחה והציל את הבת של הרופא שילד אותו... זה זה?

החולצות בסדר גמור נקיות.

א. מה הכוונה שלך: למכור\לתרום?

ב. אם כרגע אין 'קונים', נסי לקראת תחילת חודש אירגון, כאשר חברה נכנסים להדרכה ומגלים שהם צריכים חולצות תנועה...

מראש הם הגיעו אלי בשביל לתרום. אצלנו הם לא צריכים גם לא הצעתי כי לא חסר.

מערך על הקשבה 5 פעולות,שמתאימות לשבת!!!וצופר מסכם.

מערך על כבוד 5 פעולת,שמתאימות לשבת!!צופר מסכם.

מערך על תפילה 5 פעולת,שמתאימות לשבת!!צופר מסכם.

שבטים ניצנים מעלות.

ושיהיה עם משחקים!!!הלוואי עד מחר יהיה.תודההה

מפעולות בודדות שנמצאים בשירשור למעלה...

קישור לקטגוריה של בין אדם לחבירו

של בני עקיבא העולמית?

הסיבות שלי לא היו סיבות מי יודע מה רציניות..

א. כי תמיד רציתי לתרום מהצד הזה. (תזכור שבתור שליח, אתה לא סתם מדריך, אלא אתה בעצם מייצג את התנועה, ככה החניכים רואים אותך...)

ב. כי כרגע אין מישהו אחר שיעשה את זה, וכרגע זה המתכונת שיש.. (כי תכל'ס שליח אולי עושה איזה "ריגוש רגעי", אבל לא יכול להוביל שום מהלך....)

בבקשה בבקשה תעזרו

אני צריך שתכתבו...

תודה רבה

ושוב תודה

[וזה לא חייב להיות כמובן בשליחות התנועה]

לפי הנתונים הידועים, בכל חצי דקה יהודי כלשהו בעולם מתבולל.

אחוזי ההתבוללות בעולם עולים על כל דמיון ברוב המדינות. שתי הקהילות היחידות בעולם שגדלות כל שנה הם ישראל וגרמניה.

למרות שהאחוזים מאוד גבוהים, במקומות בהם יש קהילתיות חזקה, האחוז הזה קטן בצורה דרמטית.

במילים אחרות, הנתונים מדברים בעד עצמם.

כיהודים מאמינים, יש לנו אחריות.

הרבה מהדברים קורים מחוסר מודעות ליהדות. כמובן שגם הקשר עם הארץ מחזק את הזהות היהודית.

זה מעבר לרמה הדתית. אם תעשה חיפוז בגוגל של 'אחוזי התבוללות' תתפלא לראות איך התופעה חוצה מגזרים, את היחס של המדינה להתבוללות. 

למה קראתי לזה השואה השקטה?

כי ככה קוראים לזה.

אתה מוזמן לחפש גם את זה בגוגל ותראה מה אנשים ורבים כתבו על העניין.

אין לי הרבה זמן להרחיב כרגע, אבל נראה לי הצגתי את הכיוון...

זה עצוב..

אבל ההסבר יפה

מדברים שכתב דן מרגלית ב'ישראל היום':

"שנים ארוכות סירב בן גוריון למלא אחר צוואתו של זאב ז'בוטינסקי להעלות את עצמותיו מארצות הברית לישראל בפקודת הממשלה היהודית. זו היתה רשעות לשמה. בן גוריון תירץ זאת בכך שבארץ ישראל יש צורך ביהודים חייים ולא במתים. ההתעמרות בזכרו של ז'בוטינסקי הכעיסה, ותוקנו רק בימי יורשו לוי אשכול, אבל הטיעון תקף. גם בשעת אבל כבד.

לא יכולתי להסיר את עיניי מהמראה של הארבעה שנרצחו השבוע בטולוז והובאו לקבורה בישראל- בעוד משטרת צרפת סוגרת על הרוצח מאל- קעידה, מוחמד מראח, המתבצר בביתו.

הכאב קשה מנשוא והזעם רב. בד בבד פורסמה ידיעה כי משפחות הנרצחים שוקלות עתה לעלות לארץ- אם כי אחד מבני המשפחות מיהר להסתייג מעט באומרו כי לא מייד.

קשה להתייחס לעניין בעוד ילדים נקברים, אבל ברגעים כאלה ראוי לומר דברים כהוויתם: סליחה, אחים יקרים, ארץ הצבי נועדה לקיים את הממלכתיות הנושמת והרוטטת של העם היהודי. והיה אם נגזר כי מי מאיתנו ישלם בחייו בהגנה על יהדותו ועל היותו ישראלי- כי א ראוי שישפוך את דמו על האדמה הזאת, לא בנכר.

בואו לחיות כאןץ אל תבואו למות כאן. כאן המולדת, לא בית קברות."