אני צריך דחוף רעיון לגלופה למסע פסח...לוקסוס
אוליתקוע בתקועאחרונה
משהו כמו "שבט ______ לא סתם פסיחים!"
(וברקע מישהו עם מבט קצת לא ממוקד והזוי אוכל מצה)..
חשבנו לעשות את זה אנחנו - אבל בסוף ויתרנו על הרעיון.
עוד רעיון חביב מאוד הוא
"גיחה (רואים בנאדם שפותח את הדלת לשירותים הכימים)
רחרוח (מבליים את האף והוא טיפה יותר בפנים)
נסיגה!! (בורח בבהלה)
השבעה?נבטים?הללי נפשיאחרונה
ממתי?הם כולה ד'..
אממ..אולי נבטו(תי)ם ואז לציר ת'מדריכים מאוכלים תותים וכל חניף הוא בעצם תות..
אם בן 18 לחופה, אז אני כבר...אח..
באיחור? ממ, כן. מסתבר. באמת הגיע הזמן לחפש.
אולי גם את ההיא, אבל לפני זה, דווקא את ההוא.
ההוא שאמור להשלים את ההיא, שאיתה ביחד, יהיו 'אחד'.
או בקיצור - חשבתי על זה לא מזמן, ברצינות,
בואנה, איזה בית אני רוצה בעז"ה להקים בחיים?
----
אני הולך למרוח פה רגשות מהלב, עמוק בפנים,
אז מי שלא אוהב "רגשי", מממ...
בכל מקרה, הוראה קטנה לממשיכים בקריאה:
דמיינו 10 שניות את עצמכם בעוד 8 שנים, נשואים. את הרקע שאתם בו,
מה עושים, איך המבטים, מה בלבבות וכו'. קיצור - פשוט דמיינו.
10 שניות עברו? נו באמת, 10 מלאות התכוונתי. תעצרו רגע מלקרוא.
יאלה, עכשיו בואו נחדור קצת פנימה.
הכי מפחיד אותי בחיים, זה שחלילה אהיה 'עם הארץ', בור.
שאגיע לגיל 40, בעז"ה עם ילדים, אתפוס את הראש ואגיד לעצמי,
איש?! איפה אתה? זה מה שאתה שווה? מה עם כל הכוחות שקבלת?!
לא! לא! לא! לא רוצה להגיע למצב שאצטרך לבכות בתוך הלב -
"אויש, איזה טיפש הייתי! מה היה יכול לצאת ממני היום, איזה פספוס"...
ואז לשמוע את ההד של המילה האחרונה, מסכם את כל החיים שלי ב -
"פוס, פוס, פוס"...
שמעתי פעם שאחד מהזמרים המפורסמים ביותר התחתן עם "מלכת היופי",
ומאז, אחרי חצי שנה, הוא הספיק להתגרש מההיא, שנולדה בשבילו - או שלא..
להבדיל - שמעתי פעם שר' שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, לפני שהוא היה נכנס הביתה,
הוא היה מסדר את הלבוש שלו. שאלו אותו פעם - רבנו, מה פשר הדבר?
ענה להם הרב: מה השאלה הזו?! אשתי בבית, השכינה בבית, ממילא אני חייב..
כשהוא נפרד ממנה אחרי פטירתה, אמר - "נהגו בקהילות ישראל, שקרובי הנפטר מבקשים
סליחה מהנפטר קודם הקבורה. אולם יודע אני כי אין לי שום סיבה לבקש ממך סליחה,
שכן בכל חמישים שנות נישואנו מעולם לא פגעתי בך"...
א-ל-ו-ה-י-ם,
בבקשה! גם אני רוצה. גם אני רוצה להיות כמוהו, גם אני רוצה להיות מעריך כמוהו,
גם אני רוצה אשה יראת שמיים אמיתית, שבעז"ה נזכה להקים משפחה של תורה,
נזכה לחיות באהבה אמיתית לעולמים, נזכה לקדש שם שמיים ביחד בעוצמה גדולה.
אי אבאל'ה...
איזה פחד.
לא רוצה להיות עם הארץ, לא רוצה חלילה להרים את הקול שלא תהיה ארוחה מוכנה,
לא רוצה חלילה לחייך ולהשאיר מהלב שלי אצל עוד נשים אחרות, לא רוצה חלילה להיות בור,
לא! לא! לא! לא רוצה!
רוצה להיות בעל - עוזר, אוהב, נותן, מכבד, מפרגן, שמח, מגדל, חי, מאמין, דואג ל -
לאשתי, לשכינה הכי קרובה הזו, זו שבעז"ה נהיה 'אחד', ביחד.
====
הקב"ה,
אתה שומע? הלוואי שאזכה לגדל בנים ובנות יראי ה' כולם,
אוהבי תורה, מצוות וגמילות חסדים. לא כאלה שישבו מול הפייסבוק, לא, בבקשה לא.
כאלה שיגדלו בצורה נכונה, שאוכל לשוחח איתם על החיים, בדברי תורה, לחייך להם
ולראות את החיוך שלהם חוזר מהלב, שישבו עם אמא שלהם שעות של הנאה.
הקב"ה,
אתה שומע? אני רוצה לשיר על שולחן שבת "אשת חיל", ולהסתכל בעיניים של אשתי,
עם דמעות. להגיד "מי ימצא", ולכוון, עם כל הכוונות שיש, 'אין כמוה בעולם'...
לשיר שירי שבת, שירי קדושה, לשמוע את הילדים שחזרו מהגן מספרים על הפרשה,
ללמוד אחרי הסעודה עם הבנים, עם הנערות, מחשבה, אמונה, מוסר.
לזכות שכאשר הבן שלי ישאל אותי - "אבא, באיזה כלי מותר להכין תה?",
או הבת החמודה תשאל אם מותר לה לאכול לפני התפילה, שאדע מה לענות להם.
כשהנערה שלנו בבית, הבת מלך הצדיקה הזו, שהיא תתחיל לשיר בסעודה שלישית,
אז שהניגון יצא מהלב של כל המשפחה, לאט לאט, מילה מילה, כולנו ביחד נצטרף -
"בלבבי משכן אבנה להדר כבודו, ובמשכן מזבח אקים לקרני הודו.
ולנר תמיד אקח לי את אש העקידה, ולקרבן אקריב לו את נפשי היחידה".
שאדע, שהנה כולם שרים בדבקות "ובמשכן מזבח אקים", שאני זוכה לגדל דור ממשיך,
בנות ובנים יראי ה' שבעז"ה יקימו הם משפחות לתפארת מסורת עם ישראל.
אי א-ל-ו-ה-י-ם,
אתה לא יודע כמה אני רוצה. בעצם, אתה כן יודע, אבאל'ה.
כמה אני רוצה לזכות בעז"ה להקים משפחה קדושה וטהורה, באמת.
===
לא. תבין - אני שומע קול בתוכי לוחש - תבין,
זה לא מספיק שתשיר "וזכני לגדל" בדבקות בסעודה שלישית בישיבה.
גם כל הדמעות שהזלת עד עכשיו, עם כל התפילות, לא מספיקות.
בשביל לזכות לשכינה, אתה חייב לעשות את עצמך כלי לקבל אותה.
אתה חייב להתקדם. בשביל לזכות - אתה חייב להיות ראוי.
לזכות באשה יראת שמיים אוהבת, לזכות להיות בעל משפחה יהודית מאוחדת,
אתה חייב להכין את עצמך לזכות הזו. הלו, אתה שומע? להכין את ע-צ-מ-ך.
אז כן, זה כולל ללכת ברחוב לפעמים עם ראש לכיוון הרצפה שיש צורך,
כולל ללמוד הרבה מאוד תורה ביגיעה גדולה בלי שום נסיונות להתחכם,
כולל לעבוד על המידות כבר מהיום, להיות רגוע, שמח, נותן, אוהב..
כולל לא לחפש שום 'השלמה לנפש' עכשיו, כלומר, 'בחורה', גם אם זה מאוד קשה.
כולל ללמוד הרבה מאוד מחשבת ישראל, אמונה בשביל לדעת איך לחיות.
כולל...
אשה צעירה אחת, אחרי שנולד לה הילד הראשון, שאלה את אחד החכמים,
מתי להתחיל לחנך את הילד שלה. ענה לה אותו חכם -
"לפני עשרים שנה"...
לא. אני יודע שאני לא הוזה, אני יודע שאני משקיע עם ביטוח להצלחה.
קשה מאוד להתגבר, אבל בשביל מטרה כ"כ יקרה, שווה הכל בעולם.
ואז, בעז"ה 'מחר' - בעוד כמה שנים בודדות שעוברות מהר - שאשב עם הילדים בשולחן שבת,
כשאשיר עם כולם בסעודה שלישית את הניגון הבוקע הזה - אדע, הנה השכר.
"כשהנשמה מאירה, גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים",
אזכר בעבר, במלחמות, בהחלטות, בקשיים, בקרבות עם היצר,
אסתכל להם עמוק בעיניים הטהורות ואמשיך - "גם שמיים עוטי ערפל",
גם אני בעבר שהייתי מלא ערפל, "מפיקים אור נעים", הנה, אור. נעים.
רק בתנאי אחד, "שהנשמה מאירה"...
היום לעשותם - את החיים של העתיד,
ומחר, לקבל שכרם, ה-ע-נ-ק.
קשה, קשה מאוד לשמור על עצמינו היום,
אבל נזכור תמיד "כשהנשמה מאירה", עכשיו. חייבים להדליק את הנשמה,
ואז בעז"ה, גם שמיים עוטי ערפל, יהיו "מפיקים אור נעים".
בהתחלה נדלק ניצוץ חלש, אפילו מאוד, כמעט בלתי נראה.
אח"כ הוא מתחזק, לאט לאט עם התקשרות לקב"ה מבפנים,
עד שפתאום נראה את עצמינו בפסגה - וואו,
זה אני?! כן, למעלה דבוק בקב"ה, בכל הנשמה.
תשאלו את כל המבוגרים, את הבחורים הבוגרים שיוצאים ל - 'דייטים',
את הבחורות שכ"כ רוצות להקים בית טהור, כ"כ רוצות...
כמה שווה לתפוס את הדברים כמה שיותר מוקדם.
כמה שתכין יותר, כן - אתה, עם כל הקושי שבדבר,
כמה שתדליקי יותר, כן - את, את הנשמה הכ"כ טהורה שלך,
כמה שיותר מוקדם, ככה, בעזרת ה', נזכה לראות יותר אור בעתיד.
אור, שבזכותו נבנה את ביתנו שכולנו כ"כ מחכים לו.
בית, שכולו יהיה מאיר, בזכותינו.
----
עד לכאן מחשבות ליבי. הייתי רוצה לדעת אם אני סוג של 'מוזר',
או שבאמת יש עוד כמה מאיתנו שמרגישים - בלב, באמת קשה להעלות
על הכתב - את התחושה הזו עמוק בלב. ההיא שאומרת לנו,
"וואו, תתמלא. עוד 'דקה' אתה מתחת החופה, תתכונן"..
מה מילה א-ח-ת שלנו יכולה לעשות?!מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!
[גרסת הביינשי"ם - פה].

צרעת. נגעים. כמו שכולם יודעים, באים על לשון הרע.
זה לא כמו גניבה, רצח - שממש רואים את הנזק, אלא זה סה"כ מילים.
זה המילה של הכהן הגדול.
כן, סתם 'מילה' שבד"כ אנחנו נוטים לזלזל בה -
תקבע אם עכשיו האדם צריך לצאת מהמחנה ולהיחשב כמת (כי מצורע נחשב למת),
מכאן אנחנו יכולים להבין כמה כוח יש לכל מילה שלנו.
זה שיא הקשה לא לדבר אף פעם על אנשים אחרים,
כי לפעמים יש לנו כ"כ הרבה מה להגיד על מה שרועי (שם בדוי..) עשה לנו היום,
או שאנחנו חייבים לספר כמה ריקי התייחסה אלינו מגעיל.
אבל להגיד לכם מה עוזר לי לא לדבר לשון הרע?
אני פשוט חושבת מה הייתי מרגישה אם היו אומרים עליי את מה שרציתי להגיד עכשיו.
אם נגיד היו מדברים על החולצה המכוערת שלבשתי היום, או על כמה שאני חופרת לאנשים -
איך הייתי מתביישת שככה מדברים עליי מאחורי הגב, אולי אפילו לא הייתי רוצה לצאת יותר מהבית מרוב בושה.
או שפשוט נחשוב ש'מה ששנוא עליך - אל תעשה לחבריך'
נוכל, עם הרבה עזרה מה' והשתדלות מצידנו, להפסיק לדבר לשון הרע.
תחשבו כמה כוח יש לכל מילה שלנו -
אנחנו יכולים מצד אחד לגרום לאנשים טוב על הלב - להחמיא להם, לספר בדיחה, לומר דברי תורה,
ומצד שני - לגרום להרס, למריבות, לעין רעה.
"חיים ומוות ביד הלשון" -
ולדעת שהדיבור שלנו יכול להעלות את כל הסובבים אותנו, ולגרום להם טוב -
או ח"ו להוריד אותם, ולגרום למריבות.
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!

מי אוהב את השבת?!מתוק מדבשאחרונה
בסיעתא דשמייא!
אמא ואבא!
מי אוהב את השבת?
סבתא וסבא!
מי אוהב את השבת?
אני, אתה ואת.
כל העולם כמעט..
אז למה לא כל יום,
אז למה לא כל יום,
אז למה לא כל יום שבת?! (ארגון
)
יאללה, חברי'ה, עוד מעט שבת -
אז בואו נקפיץ את הד"ת כדי שכל מי שעוד לא קרא יוכל לקרוא.
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!! 
עצרת תשובה ותפילהדינוחה
בעז"ה ביום שני הקרוב כ"ט אדר ב´, ערב ר"ח ניסן בשעה 17:15 נתאחד כל עם ישראל לעצרת תפילה המונית בכותל המערבי. בהשתתפות הרבנים הראשיים- הרב עמאר, הרב מצגר ורבנים נוספים. נתפלל לעורר רחמי שמים, לביטול גזרות קשות ולרפואה שלמה לפצועים ולחולים.
לפרטים נוספים-
מוריה-054-9762839
מלכה- 052-8308424
כוווולם באים, את לא באה? כל עמי יהיה שם!!!הירהורי הלבאחרונה
כווולם באים, אף אחד לא מפספס, אין מצב!!
שאלה חשובה ודחופה מאוד! - איפה ממוקם סניף הרובע?מחפש את האור..
כאילו, באיזה רחוב בעיר העתיקה ממוקם סניף הרובע, או סמוך לאן? זה ממש ממש דחוף לי להיות או מחר - אז מי שיכול להגיד לי, אני אשמח מאוד!!!
בבקשה תגידו לי שזה בדיחה....אנונימי (פותח)
בס"ד
זה החולצות החדשות? זה בדיחה לא מצחיקה נכון?!
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4048375,00.html
--
הן לא באמת יהיו החולצות..נעמה*
- אני מקווה.
נראה לי שזה סתם פרוייקט. זה לא ריאלי שאלה יהיו חולצותנועה.
זה לא מצחיק, מה הבעיה בחולצת תנועה הנוכחית??בת-ישראל-וציון
ואני באמת מקווה שזה סתם פרויקט
תירגעו תירגעו!!בל"חית
גמאני נכנסתי ללחץ כששמעתי על זה....
אבל החולצות האלו יהיו חולצות גימיק או משהו בסגנון, אך לא יהוו תחליף לחולצות תנועה הנוכחיות והרשמיות!!
וזה לדברי הנהלת בני עקיבא הארצית!!!
ברוך ה', הרגעתני...בת-ישראל-וציוןאחרונה
בעיה של מדריכה לשעבר..~nhykb~
אז ככה
יצאתי מההדרכה בחופש, לאחר שנתיים של הדרכת "נבטים-ניצנים"..
מאוד נקשרתי לחניכים וגם הם אליי, אבל יש חניכה אחת שנקשרה אליי יותר מכולם...
השבט עבר שינוי גדול בתקופה שעזבתי- גם החלפת מדריכים וגם הכפלת כמות החניכים
מה שקרה זה שהחניכה שנקשרה אליי - פשוט הפסיקה לבוא לסניף.. היא לא אוהבת את הילדים החדשים, היא טוענת בהפעולות משעממות ואורכות רק רבע שעה, היא לא אוהבת את המדריכים... אתמול דברתי איתה על זה, ושאלתי אותה למה היא באה לסניף שנתיים ברצף.. והיא אמרה שזה בגלל שאני הייתי שם... (מדובר בחניכה בכיתה ו')
אני עבדתי קשה על זה שהיא תגיע לסניף כשהייתי מדריכה, ובאמת- היא יצאה לכל המסעות והמחנות והיתה פעילה, ואם היתה אצלינו "מלכת השבט" --> זו כנראה היתה היא...
ועכשיו כלום, כבר כמה חודשים היא לא באה לסניף, לא יצאה לחפש ת'מדריך, לא מתכוונת לצאת למסע הקרוב...
ונראלי באמת באמת חבל...
יש לכם אולי עצות איך לגרום לא לחזור לסניף???
תודה רבה =)
>>>>gross
א. כל הכבוד לך על כל ההשקעה בשבט! זה ממש כיף לראות איך נוספים חניכים ואיך חניכים אוהבים אותך...
ב. תנסי לגרום לה לאהוב את המדריכים החדשים, יש לפעמים "תסמונת המדריך השני"- שאחרי המדריך שהכניס אותם לסניף, הם מקבלים בעויינות מדריכים חדשים ונראה להם שרק מה שהראשון עשה זה מה שעושים בסניף, כי לזה הם התרגלו מההתחלה.
תנסי אולי לדבר עם המדריכים החדשים ולראות מה ההבדלים בינכם, ואז תוכלי להסביר ולהראות לה שזו הדרך שלהם למרות שזה קצת שונה
ג. יכול להיות שהמדריכים החדשים באמת לא יודעים מה מעניין את החניכים, ושיחה שתעזרי להם קצת יכולה להועיל המון
ד. בקשר לשאר הבעיות- ממה שזה נשמע לי זה מין תירוצים כאלה שהיא מוצאת לעצמה בגלל הבעיה המרכזית- מדריכים חדשים, גם אם לא- אפשר לנסות לחבר אותה לאחד הילדים החדשים, ולפעמים פשוט הזמן עושה את שלו- החניכים החדשים נקלטים בשבט ואי- אפשר לשים לב מי היה בהתחלה (מנסיון- גם השבט שהדרכתי הוכפל באמצע נבטים).
ה. לפעמים חניכים חדשים מורידים הרבה ממה שהצלחת לבנות ןלעשות בשבט, ויכול להיות ששידרת וחשבת שזה מפריע לך. והחניכה הזאת, שהיתה קרובה אלייך- קלטה את זה, תנסי לחשוב הפוך ואולי אפילו לדבר איתה או עם המדריכים החדשים (אפילו אפשר שיגידו לה שהמשימה שלה זה לקרב את החדשים).
כל מה שכתבתי פה הוא מנסיוני בלבד (הדרכתי זרעים- ניצנים וזה יצא כמעט שנתיים) וממש לא בטוח שאצלך זה אותו דבר, אז קחי בערבון מוגבל... בהצלחה!
תודה רבה על התגובה המושקעת =)~nhykb~
העניין הוא שהתופעה רק אצלה.. ולא אצל שאר החניכים... החניכים החדשים שהגיעו הם פשוט באו בגלל שקמה אצלינו שכונה חדשה שמתאכלסת לאיטה.. מדי פעם מגיעים חניכים חדשים
ניסיתי לדבר עם המדריכים, אבל חוץ מלדבר עם המדריך (שאני מרגישה שהוא באמת שם שליי..) לא נעים לי לדבר עם ה-2 מדריכות האחרות.. אני מרגישה שאני מעיקה (ואני יודעת שגם אני לא הייתי רוצה שהמדריכה שהיתה לפני היתה מתערבת)
הקטע הוא, שיש מצב שבאמת המדריכים האחרים פחות מוצלחים... ולא בקטע של גאווה או משהו, פשוט ממה שאני שומעת מחניכים - הם הרבה יותר נהנו לפני שהשבט גדל ולפני שהתחלפו המדריכים... אבל מה אני יכולה לעשות?
החוסר הבדלה בין החניכים הוותיקים לחדשים ייעשה רק עוד מלא זמן...
אני באמת ינסה לדבר איתה יותר ברצינות (אתמול זה היה משהו חטוף של 5-10 דקות) אבל אני באמת לא יודעת מה אני יכולה לעשות!
תופעה שניה מוכרתדניאלה .ד.
חייב לזכור שלא לכולם יש את כוח הנתינה ש-ל-ך!
את נתת משהו אחר.. וגם נקשרת אליהן והן אלייך, זה כנראה מה שעוד לא קרה עם המדריכה החדשה.
החניכות התרגלו לסגנון מסוים של פעולות של אהבה של נתינה... זה תהליך שהילדונת תעבור לבדה
וכאן אפשר רק לנסות להשפיע עליה להכנס חזרה.
ב"הצלחה
=( עכשיו התבשרתי שכנראה המדריך עוזב~nhykb~
ורק איתו באמת היה לי דיבור... והוא באמת היה בין היותר טובים...
אבל עכשיו הוא רב עם כל הצוות ודי נמאס לו והוא מאיים לעזוב (וזה נשמע רציני למרות שאני ממש ממש ממש מקווה שלא...)
ואין לי מושג מה יהיה עם חניכים שלי או עם החניכה המסויימת הזאת... =/
<אגב המדריך ההוא..לבן כהה
אם את אומרת שהוא בין היותר טובים, ונמאס לו מהצוות, ורוצה לעזוב..
תגידי לו שהעיקר זה החניכים, ושאולי ינסה להתעלם כרגע מהצוות.
שלא יטרח כ"כ להגיע לישב"צים, שלא יהיה כ"כ קשור לצוות..
מנסיון...
אמרתי לו את זה...~nhykb~אחרונה
אבל הוא אמר שלא להגיע לישב"צים פוגע בהתנהלות שלו כמדריך מה שבעצם פוגע בחניכים..
ברור לו שהחניכים זה הדבר הכי חשוב, אבל בכל זאת לא בריא להיות מדריך מנותק מהצוות
אז מה א-נ-ח-נ-ו יכולים לעשות בתכל'ס?!מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!!

אני חושבת שלכולנו יצא לשאול בשבועות האחורנים מה אנחנו - נוער, שלא יכול לקום ולהילחם בערבים, ששומע על הפיגועים והגראדים דרך התקשורת - יכולים לעשות עכשיו כדי שהמצב ישתפר?!
איך אנחנו יכולים להפסיק את כל הצרות, לגרום לזה שהמצב יהיה טוב?
אני בטוחה שכולכם מכירים את השיר הזה:
"והיא שעמדה לאבותינו, שלא אחד בלבד ע(ו)מד עלינו לכלותינו,
והקב"ה מצילנו מידם".
חשבתם פעם מזה אומר 'והיא שעמדה'?
כאילו, מי זאת ה-'והיא' הזאת?!
לפי השיר 'אחד מי יודע', האותיות של 'והיא' שוות ל..
ו = שישה סדרי משנה.
ה = חמישה חומשי תורה.
י = עשרת הדיברות.
א = אלוקינו.
כלומר >>
עכשיו, כשיש כ"כ הרבה צרות לעמ"י, כשמדברים על אינתיפאדה (ח"ו!!), מה יוכל לעמוד לנו?! מה יוכל לעזור לנו שבעז"ה הכל יהיה טוב?!
התשובה היא - 'והיא'.
אנחנו צריכים לזכור שכל מה שקורה עכשיו מגיע מהקב"ה,
שבתכל'ס לא הערבים אשמים בפיגועים ובגראדים -
אלא אבאל'ה שבשמים גורם להכל לקרות, ומשתמש בערבים כדי שיפגעו בנו.
ולכן, אם באמת ובתמים נבטח בקב"ה שיציל אותנו מידי "הקמים עלינו לכלותינו", נקיים מצוות ונלמד תורה --> הקב"ה יצילנו מידם.
בצבא יש גם ת'חיילים שבתכל'ס נלחמים עם האייבים, וגם את החיילים שמגבים אותם, שלא יוצאים בפועל להילחם - אבל בלעדיהם הצבא פשוט לא יכול לתפקד [כמו חיל תקשוב וכדו'..].
גם אנחנו יכולים להיות חיל בצבא, שלא נלחם בפועל, אבל עוזר לעמ"י לנצח בהכל.
ואפילו אנחנו יכולים לעשות את זה בלי לצאת מהבית.
עכשיו, יותר מתמיד, עמ"י צריך הרבה תפילות והרבה מעשים טובים בשביל שבעז"ה תגיע הגאולה, וכל היסורים שלנו ייפסקו.
ולכן, אני בעד שנקים 'חיל חיזוק'.
ז'תומרת שכל אחד מאיתנו ישתדל באמת להתחזק במצווה מסוימת, בשביל הצלחת עמ"י.
כי גם אם יהיה לנו את הצבא הכי חזק והכי טוב בעולם, אם ה' לא יהיה איתנו - שומדבר לא יוכל לעזור לנו לנצח.
אפילו מעשה קטן שאנחנו מקבלים על עצמנו בשביל שבעז"ה כל הצרות ייפסקו ותגיע הגאולה - יכול ממש לעזור לעמ"י.
אחותי - אם את תקבלי על עצמך לקום כל בוקר לתפילת שחרית, למרות שהלכת לישון אתמול מאוחר ואת ממש עייפה - בזכותך, בזכות זה שאת מראה לקב"ה שאת באמת רוצה לקיים את המצוות ובוטחת בו, הקב"ה יציל את כל עמ"י!!
אח שלו - אם תקבל על עצמך באמת ובתמים ללמוד כל יום שעה תורה - למרות שמזה אין לך כוח, חזרת הביתה מאוחר וכל מה שאתה רוצה זה לישון - אין עליך! אתה פשוט המושיע של עמ"י!!
באמת שיש כוח לכל מעשה קטן שלנו.
כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להציל את עמ"י מכל-כך הרבה צרות.
חבל לנו להפסיד את זה.
אז מה אתם אומרים? הולך? 
שבעז"ה נשמע ר-ק בשורות טובות, ויהיה לכל עמ"י רק טוב.
א-מ-ן!
הקפצהבת-ישראל-וציון
אהבתי (ממש) את הרעיון, צריך גם להפיץ את זה....בת-ישראל-וציוןאחרונה
תתפלאו, אבל יש חברה איכותיים גם מחוץ לערוץ 7...![]()
למישהו יש רעיונות להתנדבות?בת-ישראל-וציון
לשבט הרא"ה מסניף באזור הצפון, זה לא חייב להיות משהו שכל השבט יכול לעשות, אלא בכל מספר....
אני ממש אשמח אם תעזרו לנו, זה די חשוב!....![]()
התנדבות קבועה או חד"פ?עוד חוזר הניגון
ממש לא חסר!יורבית
בטברי'ה- נווה כנרת, הוסטל וכד'
יש את ארגון "משולחן לשולחן"- שאוספים לקט שכחה ופאה משדות.. צריך לתאם איתם והם יגידו לכם איפה צריך, בטוח יש באזור..
אפשר גם לעשות משהו ביישוב- לילדים / חונכויות / לדאוג לנקיון / נוי..
לא רחוק מכם יש את מוטי פרץ - מכל הארץ באים לשם לעשות שבוע עבודה, ואם זה כ"כ קרוב אז למה לא?
זה רק הדברים שעולים לי בראש עכשיו.
"באה מאהבה"- זה לא משנהבת-ישראל-וציוןאחרונה
משהו שהפריע לי...לבן כהה
השבת כל עיתון זרעים היה על מועצת ההגשמה. כל ועדה כתבה מה מטרתה.
יגאל קליין כתב מאמר מרכזי, וכאן תפסתי נקודה שקצת הפריעה לי..
יגאל כתב שהוא ראה נוער מדהים, נוער עושה, נוער פועל, בקיצור, נוער אידיאליסט שהוא ממש התלהב ממנו. הוא דיבר על הישיבה בבית שאן, שמי שלא מכיר- זה חבר'ה שעובדים בחקלאות בבוקר, לומדים תורה בצהרים, ובערב לומדים ברמה גבוהה את מה שאנחנו לומדים יום שלם, לבגרויות.
ההרגשה שנותנים כל הדיבורים האלו זאת הרגשה שצריך להיות "משהו מיוחד" כדי להיות אידיאליסט. מגשים.
אותו דבר- משפחת פוגל. הם היו אידיאליסטים, מצוינים וכו'.
אין פה איזה יחס לדברים השגרתיים. אני בתור ישל"צניק- לא עושה דברים חשובים? זה שאני משתדל ללמוד כל היום, ולא דווקא הולך להפגנות, מקים יישובים, חקלאי, אומר שאני לא מגשים?
ובעניין המועצה- אנשים שיוצאים מבני עקיבא, ובכלל, מהציבור, מן הסתם מגשימים את עצמם. בערכים של בנ"ע, כי הערכים של בנ"ע כוללים בד"כ את רוב הערכים של הציבור הדת"ל על כל גווניו.
אז בנ"ע יכולה לעזור להם להתאגד, קצת סיוע. אבל להתייחס לזה כאילו מה שבנ"ע עושים עכשיו- זאת ההגשמה?
זה נותן הרגשת חשיבות כזאת של כאילו "אנחנו עושים", למרות שגם בלי זה אנשים עושים..
לא מסכימה איתך בכלל.אוסנת
וגם לא עם זה - http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t353045#4308482.
פרטים בהזדמנות.
(ואם זה מעניין מישהו אחר ממך - אפשר לשלוח מסר...
)
אתה יכול להביא את הכתבה לכאן?נעמה*אחרונה
אז מה עושים עם כל הפיגועים הלאה?!..מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!!

רצח באיתמר,
גראדים וקאסמים בדרום,
פיגוע בירושלים.
אחח.. טאטע.
דווקא עכשיו, כשיש כל כך הרבה צרות לעם ישראל -
יש ד"ת לשבת שפשוט קולע בול למצב הזה.
חבל לכם לפספס.
כולנו מכירים מגן רבקה את הסיפור של נדב ואביהו -
שהקריבו אש זרה במשכן, ומתו
אבל חשבנו מתישהו על הצד של אהרון בכל הקטע הזה?
ברגע שצריך להיות אחד הרגעים השמחים של כל עמ"י, אבל במיוחד של אהרון, כי הוא אחראי על המשכן - שני בנים שלו מתים.
תכל'ס, אם אני הייתי במקום אהרון - הייתי צועקת, בוכה, או אנ'לא יודעת מה.
אבל אהרון?
אהרון פשוט שותק.
בואנ'ה מה אתה שותק?
תצעק, תעשה משהו!
הבנים שלך מתו פה.
אבל אהרון מבין שאנחנו בתכל'ס לא יכולים להבין את החשבונות של ה'.
אנחנו לא יכולים להבין למה, איך וכו' -
אבל אנחנו מאמינים שגם מה שנראה לנו רע - נעשה בסופו של דבר לטובה.
ולא, זאת לא רק סיסמא - זאת דרך חיים.
ולכן, אהרון פשוט מקבל את מה שה' החליט ושותק.
במצב שבו אנחנו נמצאים היום, עם כל הצרות -
אנחנו צריכים להבין שכל מה שה' עשה - זה לטובה.
כן, גם הפיגועים, הגראדים, הקאסמים - ה-כ-ל לטובה.
אנחנו צריכים לקבל את הדין באמונה אמיתית, ולשתוק אל מול הגדולה של ה'.
א-ב-ל >>
אסור לנו לשתוק, וסתם לשבת בבית ולתת לדברים לקרות -
אלא אנחנו צריכים לעשות ה-כ-ל בשביל שח"ו לא יהיו לעמ"י עוד צרות.
ז'תומרת שאנחנו מקבלים את הדין של ה' על מה שהיה -
אבל קורעים ת'שמים בתפילות, מנסים כמה שיותר להתחזק, הולכים להפגנות ועושים כל דבר כדי שלא יקרו עוד דברים כאלה.
שנזכה בעז"ה למרות כל הקושי, לבטוח בה' ולהאמין בו באמת.
שבעז"ה תהיה שבת של שלום, שקט ושלווה לכל עמ"י, ושנשמע ר-ק בשורות טובות!
א-מ-ן! 
קפיץ קפוץ..מתוק מדבשאחרונה
מחפשים מדריכים!!רייזי
סניף בני עקיבא עטרת מחפש מדריכים בעיקר בנים!!
סניף משפחתי,חם,אוירה טובה.
דרושים אידיאליסטים,רצינים,ובעלי שמחת חיים.
לפרטים-הקומונרית-0523662629
סניף אלפי מנשה מחפש קומונרית לה'תשע"ב!אנונימי (פותח)
בישוב המעורב (חילוני עם דתיים) אלפי מנשה (בין כפר סבא למחסום צופים) יש סניף בני עקיבא קטן ונחמד שחייב בדחיפות קומונרית לשנה הבאה.
באלפי מנשה יש קצת מאוד דתיים והם גם הולכים ומתמעטים, מה שגורם לחברה הדתיים שבישוב לא להיות חלק מהנוער ולהשאר עם מספר מצומם של חברים בתוך הישוב. החניכים מגיעים ממשפחות דתיות (לא חזקות במיוחד / בחלק מהמשפחות האבא חילוני או שההורים גרושים) רובם לומדים בכפר סבא ובכוכב יאיר (חלקם גם בבתי ספר חילוניים) ובעצם המקום שמרכז את כולם ולחלקם גם מקום החינוך התורני הכי משמעותי זה הסניף. ראש המועצה (חילוני...) מאוד אוהב את בני עקיבא ומאוד עוזר ומעודד, בכלל המועצה והמתנ"ס מאוד משתדלים לעזור ומעריכים מאוד. קיימת בישוב תנועת הצופים שמאוד אוהבים אותנו ועוזרים לנו ובכלל יש שיתוף פעולה נדיר בין כל הגופים שעוסקים בנוער.
הסניף מונה כ 30-35 חניכים מכל השבטים, 8 מדריכים (רובם מקדומים וצופים) וקומונרית שמיניסטית בהתנדבות (לא מאלפי מנשה). האתגר הגדול והמרכזי זה לשמור על הסניף חי, פועל ותוסס ולגרום לו להיות מרכזי בחיי החניכים.
החניכים מתוקים ומקסימים, המשפחות המארחות מדהימות ובכלל כל הישוב תומך ושמח!
מישהי שמעוניינת לשמוע עוד, או שיש לה חברות שמחפשות שירות בסגנון מוזמנת להתקשר בשמחה ל 0523662873. תזכו למצוות!!! 

אין לי מושג מה לעשות.. מישהו?

