|מתרגש|
"לא אגדה ולא חלום אני מסניף.." כל מי שיודע שיחסוך מילים!

שנהנה! אמן.
דן דן מחוז דן דן אה אה!!!
|מתרגש|
"לא אגדה ולא חלום אני מסניף.." כל מי שיודע שיחסוך מילים!

שנהנה! אמן.
דן דן מחוז דן דן אה אה!!!
במיוחד בהופעה בעפולה!! ממש השקיעו שם!!
למה, לא נהינת?
לדעתי היה ממש יפה... כל הזמרים, המירוץ להגשמה..חח..=]=]
וברור שגם נהניתי בטירוף עם החניכות המהממות שלי!
ספרו חוויות..
היה קר בלילה :/ קפאו לי הרגליים, נרדמתי לשעה ומשהו וזה עוד עם הקור אז אני לא יודעת אם זה נקרא לישון
וזהו כל הלילה הייתי ערה.
המסלולים היו נחמדים.. שברנו שיא- יצאנו 32 וזה מאוד שיא לסניף שלנו.!
ופגשתי אנשים ממחוזות אחרים בעפולה!!
בקיצור נהניתי!
(מזל שיצאתי,לא רציתי לצאת
)
היה פשוט קפוא בלילה!!!רעדתי!!!התעורריתי כמה פעמים מהקררררר!!!!
בנ"ע חשבו שמחוז דן סטלנים!!סימנו ת'מסלול ביום השני שעה וחצי לפני שהם חשבו!!!מחוז דן שולט!!!
והייה פשוט מרגש במפקד סיום שאמרו לכלום ללמוד מהסניף הכי שולט בארץ!!!!
פגשתי גם אנשים מפה ממחוזות אחרים!!!
אין!!היה מדהים!!!
(>ודניאלה-ממש ממש תודה שעודדת אותי לצאת!!!)
היה פשוט אדיר!!!
במיוחד במסע יובל השווווווווההה!!!
ובלילה....יוואווו מה היה בלילה.....
א. היה לנו ישב"ץ ב-2...!!!! בשיא הקור עם תה בטעם של אפרסק וחול....אה..ושכחתי את השוקולד שנפל לסיר.....בעעעעע!!!!!!
ב. מישהי שחשבה שהדשא של אבא שלה, היא פרסה את השק"ש שלה על הראש שלי!!!!
אבל אני קמתי ופשוט משכתי אותה עם שק"שה!!!
ג. הפיצות!!! יאכס!!!!!! אבל לא נורא העיקר שנכנס משהו לבטן
ולסיכום - למרות כל התלונות, ממש ממש אבל ממש ממש נהנתי


***** שולטים!!!!
ומחוז דן - כפרה עלינו
(במודון של מושב מדרך עוז- למתעניינים). היה מטווורף!! (בלילה כשכיבו את האור התברר שהמתג שמכבה את האור במועדון לא מכבה את הקטע שבו הבנות של הרוא"ה יושנות, ולא היה לנו מושג איפה המתג, ועד שסיימנו א.ע. וכיבינו את האור, היה מאוחר מידי להתקשר לאחראי [1 וחצי בלילה], וישנו עם אור דלוק... [ואף על פי כן ולמרות הכל ישנו ממש טוב, אל תדאגו...=]). אגב, אנחנו התנועה הכי יבשנית בארץ- בהופםעה כמעט ואף אחד לא מחא כפיים!....
*חברה שלי תמיד אומרת לי שהיא לא מבינה למה אני תמיד משוויצה בזה שא שאנחנו סנוביים והיה לנו מסע סניפי ברובו (חוץ מהמסלול של היום השני...), זה ממש מעצבן, למה לאנשיםן צריך להיות בעיה עם זה שאני נהנית (זה לא על חשבונם או משהו, היא פשוט, טוב, אין לי מושג מה הבעיות שלה עם זה...)....
או-אה נטופה, יבשנים (המורל שאני ואביושקה המצאנו...)
איזה במה הרימו שם, וההופעה היתה משהו (לא משנה שלא הייתי בהופעה, הייתי צריך להשתלט על האוטובוסים) וגם לקחו את הסדרנים למסעדת "שיפודי כינור דוד" (הממ היה טעים שם).
חוץ מזה שהגיעו אוטובוסים ברבע לשמונה כשבשמונה ההופעה היתה אמורה להיגמר רשמית, ואנשים שם הסתובבו בין הגלגלים של האוטובוסים כאילו הם מתים להידרס.
ואוי לך אם לא היית יוצאת!

שירושקיאין על הסניף שלי=]
קפאנו טילים בלילה.. ולמרות הכל ישנתי מעולה..
והחלק הכי טוב זה שאני וחברה שלי הלכנו להתקלח בחדרים של המדרשה שישנו בה..
המסלולים היו מעולים וממש התגבשנו בתור צוות
ובעפולה פגשנו מלא מלא מלא אנשים וה היה פשוט כיףף
)

זה מוכח רשמית- אין עלינו!!=]
אני מסניף רמת הנשיא בת ים
סניף איתמר עולה!!!!
אנחנו סניף כלכך חופר שכל המחוז בערך מכיר את המורל שלנו..
התחילו לעבור ליידנו סניפים ולשיר:
"בום בום בום קרית גתגת!!!!!!! אני שותה פריגת אני אוכל סוגת ולועס גם גת |חינוכי| אני מקרית גת
בום בום בום קרית גת גת!!!!" |מתלהב|![]()
יו, זה היה קורע..!
הללי נפשיאבל עובדה שידעתי מהמחנה ומכל מיני..מה לא ידעת שאני יודעת ה-כ-ל!?
בס"ד
לקראת סוף הקדנציה של מזכ"ל תנועת בני עקיבא הנוכחי, הרב בני נכטיילר, אשר יסיים 5 שנים בתפקיד, הכריזה היום ועדת איתור בראשותו של הרב יונה גודמן על המועמד שנבחר פה אחד: דני הירשברג.
ועדת איתור המזכ"ל הורכבה מאישים חשובים בציונות הדתית כגון: הרב חיים דרוקמן, תמי סמט, הרב ד"ר יהודה ברנדס, אלחנן גלט, הרב נח ו'יזנסקי, אביטל שר-שלום והרב יונה גודמן. כאמור, הועדה בחרה פה אחד בדני הירשברג, אשר שימש בעבר גם כסמזכ"ל התנועה. מינויו של הירשברג כפוף לאישור מליאת ההנהלה הארצית שתתכנס בי"ד אייר, 18.5.2011.
הרב יונה גודמן, יו"ר הועדה כתב לחברי מליאת ההנהלה הארצית הערב: "לאחר כמה חודשי עבודה ובדיקה מעמיקה של צורכי התנועה מצד אחד וכישוריהם של מועמדים שונים מצד שני, החליטה הוועדה פה אחד להמליץ בחום על חברנו דני הירשברג כמזכ"ל בני עקיבא הבא".
הירשברג מתגורר ביישוב טלמון, עם אשתו וחמשת ילדיהם ומשמש כיום כגזבר מרכז ישיבות בני עקיבא. הירשברג הינו חבר ההנהלה הארצית של בני עקיבא משנת 1990 ועד היום, ושימש במגוון תפקידים בתנועה, בינהם: רכז מחוז ירושלים, ראש מחלקת כח אדם וסמזכ"ל התנועה.
הירשברג הינו איש חינוך, בעל תואר ראשון בחינוך במקצועות תנ"ך ומחשבת ישראל ותואר MA בתולדות ישראל מטעם אוניברסיטת חיפה. בנוסף, שימש כמורה ומחנך במגוון מסגרות חינוך בציונות הדתית.
תנועת בני עקיבא היא אחת מתנועות הנוער המרכזיות והגדולות בישראל עם עשרות אלפי חניכים בכ-350 סניפים ברחבי הארץ.
----
מישהו מכיר?
בכ"א- שיהיה לו ב"הצלחה!
שיראל:)אחרונהבס"ד
אשמח להעלאת רעיונות טובים לפעילויות\התנדבויות לגרעין(אנחנו בשלבי ההקמה).
אני מקווה שזה עוד עוזר.
אני לא בגרעיון ולכן..
בעקבות השאלה שלך שאלתי חברה טובה שלי (פשוט ידידה נשמע כ"כ פלצני)
על גרעינים וביקשתי ממנה לכתוב על זה פוסט בבלוג.
את מוזמנת D:
לציין שזה אחד מהפוסטים היותר טובים
שהבלוג ראה. באמת.
היא כותבת מדהים,
וממש ממש עושה חשק לעשייה.
בסיעתא דשמייא!!
מקטינים, בשביל להרחיב.
לפעמים מצמצמים, בשביל להגדיל, גובה.

[גרסת הביינישי"ם - פה]
מכירים את זה שאתם מחליטים להתחזק במשהו,
ובהתחלה ב"ה הכל הולך לכם ממש טוב, ואתם ממש מרגישים ב'אורות',
אבל אחרי כמה זמן פתאום אתם נופלים בבום אחד גדול,
ואתם לא מבינים מאיפה באה לכם הנפילה הזו?!..
---
בשבת חול המועד, קוראים את פרשת כי-תשא.
בפרשה הזאת בני ישראל חוטאים בחטא העגל.
אבל תחשבו על זה שנייה >>
איך יכול להיות שאחרי כל הנסים של יציאת מצרים, אחרי מעמד הר-סיני,
אחרי שבנ"י ממש שמעו את ה' -
הם חטאו בחטא חמור כל כך?!..
הופה, תשמעו איזו תשובה מדהימה אומר על זה האדמו"ר מסלונים >>
כל פעם שאנחנו רוצים להתקדם בעבודת ה', להגיע למדרגה חדשה -
ה' מראה לנו קודם כל מה קורה כשמגיעים לדרגה הזאת,
ואנחנו מרגישים בשיא האורות.
אבל אחרי כן, הוא מחזיר אותנו למקום שבו היינו קודם,
ואומר לנו: "אתם רוצים להרגיש את המתיקות שהראיתי לכם קודם?!
אז עכשיו תעבדו על עצמכם - ותוכלו להגיע למדרגה הזאת באמת".
ולכן, הוא מביא לנו נסיון, כדי לראות איך אנחנו מתמודדים איתו,
ועד כמה אנחנו באמת רוצים להגיע למטרה.
וככה היה גם בחטא העגל -
במעמד הר סיני, ה' הביא אותנו ישר למדרגה שיא הגבוהה,
והוא ממש דיבר איתנו.
אבל אח"כ ה' לקח מאיתנו את מה שהוא הביא לנו על מגש של כסף,
ואנחנו היינו צריכים לעבוד, כדי להגיע לדרגה הזאת.
והעבודה הזאת זה הנסיון של האמונה של בנ"י -
העם ראה שמשה מתעכב שם למעלה, למרות שהוא אמר שיחזור תוך 40 יום.
[אבל היה להם בלבול בספירה, ומשה היה צריך לחזור רק יום אח"כ]
הנסיון פה היה אם הם באמת יאמינו שמשה יחזור -
אבל הם לא האמינו, הם חשבו שמשה מת ועשו את העגל.
אז, מהיום...
כל פעם שאנחנו רוצים להתחזק במשהו,
נדע - בהתחלה הכל יילך לנו טוב ויפה,
אבל אח"כ יבוא לנו איזה וואחד נסיון ענקי.
אבל הנסיון הזה בא כדי באמת לחשל אותנו,
ולבדוק עד כמה אנחנו באמת רוצים להגיע למטרה.
שנזכה בעז"ה באמת לעמוד בכל הנסיונות שה' נותן לנו!
שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י! 
אנחנו באמת יודעים מה זה 'בן חורין' אמיתי?
2 נקודות, חשובות ממש.
מאוד.
עשו טובה - הפעם כולם קוראים. "חול המועד",
זה יום שמותר להשתמש בחול - במחשב, בשביל קודש - למועד.
דקותיים לנשמה, מגיע לה קצת להרגיש נעים בחג, שלה.
התמונה - שאחרי הקטע שווה יותר
מאלף מילים - נמצאת בסוף הקטע.
"אמר ריב"ל, בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת -
"אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" וכו', אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה".
ו - אני שואל, מישהו פה פעם שמע בחיים שלו 'בת קול'? ובכלל,
כל יום מחדש? מה זה, מה אנחנו ילדים קטנים? מה זה הסיפורים האלו...?!
ב) מי, מי אתה אומר בן חורין? מי שעוסק בתלמוד תורה?
אוי נו. בוא תראה בחור ישיבה בגיל 16, רק סובל מללמוד תורה, ואנחנו רואים
בדיוק מה הוא עושה בשעות הפנויות שלו - וזה ל-א ללמוד תורה, ממש לא...
נתחיל דווקא בשאלה האחרונה.
נכנסתי פעם למכון כושר. ווא ווא, אל תשאלו איך יצאתי משם.
תשמעו, יש לבחור שרירים, אבל בואנה, כאב. פשוט כאב.
נגנתי פעם בגיטרה של חבר. ווא ווא, הזיופים חגגו, אבל הנורא
ביותר היה שהאצבע שלי פשוט כ-א-ב-ה.
אז עזבתי. גם את הגיטרה, וגם את הכושר. השרירים לא גדלו
וחוש המוזיקה שלי לא התפתח, אבל שמעו, קבלתי חופש.
חופש? כן. מה זאת אומרת חופש?
הרי לנגן רצית, להתאמן רצית, מה עכשיו? אתה כלום.
אבל סליחה?! שאני אשבור ת'אבצע שלי בשביל לנגן? שהגוף
שלי יתפרק בשביל לחזק שרירים?! בחיים לא.
מ-ו-ו-ת-ר על המטרה. נקודה.
מאוחר יותר, שאלתי חבר לגבי הגיטרה, שאלתי את המאמן לגבי הכושר,
לשניהם הייתה תשובה חד משמעית -
"תתאמן, בהתחלה 'תשבור ת'ראש', אבל אח"כ אתה כבר תריץ".
בהתחלה לשבור ת'ראש?! אולי שלכם, אבל שלי לא הולך להשבר,
בכל מקרה, אני אסתפק בשמיעת דיסקים והליכה בערב.
בקיצור, מ-ו-ו-ת-ר על המטרה. נקודה.
===
אחלה. עד כאן 'טוב', שמדובר בתחביבים.
אבל מה שמדובר בחיים? מה שמדובר ב...
נגיד תינוק, קם - נופל. קם - נופל. קם ו - פתאום הוא אומר לנו -
"ראבק, לא קם יותר. מה, אתה נורמלים?! שאני שוב אפול?
עזבו, תנו להשאר פה על הרצפה, נמאס לי לקום"...
או נגיד אתם רואים אדם ה' ירחם חולה במחלה קשה,
נאבק על חייו שנים. פתאום הוא אומר לכם -
"די. היה נחמד איתכם, אבל אני נראה לי אפסיק להתמודד,
יש מצב אני פשוט לא בנוי לזה, ניתן לחיים לזרום, למוות"...
הרי במקרים כאלה, בחיים לא נראה ויתור על המטרה.
גם אם בהתחלה מאוד קשה, אז...
שוברים ת'ראש, משקיעים מליונים, נופלים ו - מנסים לקום.
ואם נראה אדם כזה שבדבר של 'חיים' הוא מוותר כי קשה,
זה פשוט, פשוט...
לא נורמלי. כולנו לא נוותר אף פעם, גם אם יהיה מאוד קשה.
=====
אז למה? פשוט ל-מ-ה...? זו השאלה.
הרי כולנו מכירים את הגמרא הזו - "מניין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה?
שנאמר 'זאת התורה, אדם כי ימות באהל'". כלומר, שצריך הרבה עמל ויגיעה בלימוד התורה,
שבתחילת הלימוד יכאב הראש, לא תבין כלום, תהיה מבולבל בריבוע, תרגיש קושי מטורף..
כולנו יודעים ש-ר-ק ככה, מתוך עמל זוכים למתיקות התורה, ר-ק ככה, ושמענו על זה כבר מליוני שיחות.
וגם כולנו יודעים שתורה היא - "הם חיינו ואורך ימינו", ובלי תורה לא שווים החיים, כי מי שלא מקיים
את רצון בוראו, באמת לבכות עליו, על הבזבוז שהוא עושה בנשמתו.
אז למה? למה אנחנו מוותרים על התורה כ"כ בקלות?
"למדתי כבר בישיבה וראיתי שאני לא בנוי ללמוד תורה"...
או - "אני לא אוהב ללמוד גמרא, לא מתחבר אליה"...
אתם יודעים למה אנחנו לא מתחברים לתורה, לגמרא וכו'...?!
כי..
תגיד, חשבת פעם אם אתה 'מתחבר' לאויר שאתה נושם ממש כל שנייה?
האא, ובכל זאת אתה ממשיך לנשום אותו כל רגע, למרות שאין בניכם
איזשהו 'קליל' מיוחד, ויעיז מישהו לנתק אותך מהאויר לנשימה.
כי בחיים - לא משחקים - ופשוט עושים כפי ההוראות, עד שיהיה טוב.
אבל בתורה - מה שקורה לצערינו - משחקים. ההוראות אומרות 'שבור ת'ראש ואח"כ תראה פירות',
אבל מי שם על ההוראות? כמו שלא בא לי לנגן בגיטרה אם זה דורש הרבה,
ככה גם לא בא לי ללמוד תורה אם חכמים אומרים שזה דורש הרבה עמל...
ו - "תבינו", יגיד לנו הבחור, "זה לא שאני לא מאמין לחכמים, הם בטח צודקים
שמי שישבור את הראש בתחילת הלימוד - יזכה אח"כ למתיקות,
א-ב-ל - והנה, פה שורש הבעיה - אפשר לחיות גם בלי ללמוד תורה בעמל, הנה, עובדה"...
כולנו יודעים שמתיקות התורה תגיע רק אחרי עמל,
כולנו יודעים שבן חורין יהיה רק אדם שלומד את התורה,
אז למה אנחנו לא ח-ש-י-ם את הידיעה?
בגלל, שעוד לא החדרנו עמוק עמוק לראש,
ש - "אדם בלי תורה, כדג בלי מים"...
חד משמעית. לא משנה מה אתה. גם אם אתה חיל בצבא ה',
או את בת שירות שעוסקת בחסד, "אדם בלי תורה",
מ-ת.
שנחדיר את הידיעה הזו פנימה ללב,
שנניח אותה על הלב שתחדור פנימה באמת,
אז, רק אז נזכה לדעת באמת ולא רק לצטט, שה - 'חירות'
האמיתית בעולם, היא רק להיות עסוק בלימוד התורה הקדושה.
===
לגבי 'בת קול שיוצאת בכל יום', נדבר בעז"ה בפעם הבאה,
ושם נגע בנקודה קצת יותר פנימית, במיוחד לנו.
רק, שאלה קטנה לי אלייך נערה יקרה.
את הרי בת בערך בת 16 או קרובה ל - 20 משני הכיוונים,
את לא מתביישת שאת שולטת בפייסבוק (או בלימוד לתואר..) יותר מאשר בהלכות ברכות?
את לא מתביישת שאת בעצם במצב 'מתה' כל הזמן?
לא מתוך תוכחה, קטונתי מלהוכיח, אבל באמת, מתוך...
אחי, אתה לא מתבייש שאתה דתי רק בגלל שאבא שלך כזה,
או שלא פתחת גמרא כבר כמה שבועות טובים...?
לא מתחבר? לא נמשך ללמוד תורה? לא מצליח להבין?
אז תשב, תשבור ת'ראש בלי להתחבר, תבכה, תבקש, תשלם, תעמול,
בלי שום חשבונות של זמן או רווח, אלא תעשה הכל, להתחבר.
בחיים שלך - אין 'לא בא לי' או 'לא מתחבר', שם פשוט עושים.
כי מדובר פה בין חיים למוות. חיים,
למוות.
כשנחדיר את זה באמת עמוק ללב ש -
"אדם בלי תורה כדג בלי מים",
אז, נרגיש את מתיקות לימוד התורה,
את מתיקות החיים, את החופש האמיתי בעולם.
משעבוד,
לחירות. אמיתית.
אשמח אם תקפיצו את השרשור. אפילו רק לכתוב
נקודה בתגובה, שעוד אחים שלנו יקראו, לנשמה.
========
הוספת חיבור לשביעי של פסח:
ממש עוד 'רגע' אנחנו בתוך 'שביעי של פסח'. בואו נראה, איך היסוד הזה ממש נמצא במה שנקרא בו:
"וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים",
- דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה. (בבא קמא פב' עמוד א')
"וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם".
- יש דעה בחז"ל, שהעץ היה של זית. מסביר בעל ה - 'כלי יקר',
"למשל על דברי תורה שתחילתה מרה, כזית זה שתחילתו מר וסופו מתוק".
- עוד שואלים, ע"י זריקת עץ - שהוא מר, לתוך מים, הם נהיים מתוקים?!
אם אתה רוצה שיהיו מתוקים, זרוק סוכר או איזה שוקולד, למה דווקא עץ?..
התשובה - תלמד אותנו בדיוק איך ה' רוצה שנמתיק את לימוד התורה שלנו. לא ע"י שום דבר אחר,
אלא רק ע"י הלימוד - ה-מ-ר בהתחלה, הקשה, המעיק, עם העמל, הלא נחמד - בהתחלה.
רק כך, בלי לחפש שום תירוצים, מתוך הלימוד המר, המר ימתיק את המר, להיות בבחינת -
"וימתקו המים", מתיקות התורה.
בס"ד
מי שמכיר ומי שלא,חגית הרכזת התארסה ב"ה!!! ![]()









אודי'הביום חמישי (במסע) דיברתי עם חגית על חתונה וזה..והיא אפילו לא אמרה כלום!
אמרתי לה כזה "מה, את עוזבת? מי יהיה במקומך ואת מזמינה אותנו לחתונה" (לא ידעתי שמתוכננת חתונה)
והיא כזה מסמיקה ואומרת לי "וואלה נראה חח אולי נזמין את כל הצוות של שרון שומרון!!" חחחח
איזה צחוקים איתה!!
נדנדה כתומה.אחרונהאוף!!אני ממש ממש חשדמטית..וזה בסה"כ טוב..
והשבט שלי ממש לא רואה את זה בעין טובה=\
שמה?שעישיתי מוראלים במסע?שהכנתי צופרים לסניף?שבאתי השבת עם חולצתנועה?שעזרתי למדריכה לנקות כי היו 2 ילדים שעשו לינץ?
מה אסור לי!?זוהי זכותי המלאה!!
אני מודה שיש לי חשדומטיות מרובה.א-ב-ל למה זה מפריע לכם?זה פוגע בכם?מה זה מזיק?
--עד כאן פריקה--
באמת שאני לא יודעת מה לעשות..חברה טובה שלי פנתה אלי היום שחזרנו מהסניף ואמרה לי
אמרתי לה שקודם כל-להבא אני לא רוצה לשמוע לשון הרע על עצמי,ובכלל איזה מין חברה היא שהיא שומעת ריכילות עלי?ושהיא מוזמנת להעביר ת'דברים..ולהפיצם ברחבי הסניף..היא לא כעסה..היא כנראה הבינה שזה נכון..הסברתי לה את הדעה שלי והיא עמדה עדין בשלה-שלה אין כל בעיה עם זה..אבל השבט..ושכדאי לי להשתנות ובלה בלה..
אוף!מה לעשות?להפסיק ללכת לסניף?זה מגוחך..אני חייה עליו!
באמת שאין לי מושג...
תודה על ההקשבה,שבוע טוב ומבורך=]
בס"ד
כל הכבוד לך שאת לא נכנעת ללחץ חברתי.
את חושבת שזה מה שנכון? לכי על זה!
אבל-
שימי לב שאת לא מרחיקה את עצמך מחברותייך. כי אני מתאר לעצמי שגם זה מאוד חשוב לך.
אז אולי פשוט להסביר לשבט שככה את, שיתבגרו ויקבלו אותך כמו שאת.
או למצוא חברה לשגעונות..
או להפחית מעט. אבך לא לחסום את עצמך. למצוא את האיזון: אל תפסיקי להיות את, רק אולי תבטאי את זה קצת פחות בהסחפות כשאת עם השבט.
ב"הצלחה!
מהכינוי של אחותי..אחת מהשומרוןאני פה תמיד!! מוזמנת
![]()
לפחות לא כמו שהשבט שלי רואה את זה-"חשה מעל כולם","מי עושה מוראלים בכלל!?מה עובר עליה??" וכן הלאה...
יש משנה שאומרת ככה:
ג,ב בשלוש קופות של שלוש שלוש סאין, תורמין את הלשכה. וכתוב עליהן אלף בית גימל; רבי ישמעאל אומר, יונית היה כתוב עליהן, אלפא ביטא גמא. אין התורם נכנס לא בפרגוד החפות, ולא במנעל, ולא בסנדל, ולא בתפילה, ולא בקמיע--שמא יעני, ויאמרו מעוון הלשכה העני, או שמא יעשיר, ויאמרו מתרומת הלשכה העשיר: לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות, כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום--שנאמר "והייתם נקיים מה', ומישראל" (במדבר לב,כב), ואומר "ומצא חן, ושכל טוב--בעיני אלוהים, ואדם" (משלי ג,ד).
מה הכוונה במשנה ובפסוקים האלה?
יש עניין לא לעשות דברים שיגרמו לאנשים לדבר עלייך רע/לדון אותך לכף חובה.
בואי נשליך את זה על מה שכתבת-
לך זה נראה הכי טבעי לעשות צ'ופרים לסניף, לבוא עם חולצתנועה לשבת, לעשות מוראלים ולעזור למדריכה- כי את חג'דומטית, ואוהבת את התנועה והסניף שלך.
אבל את חייבת לזכור שאת לא לבד, ואת חלק מקבוצה [שבט]- שכולם בני גילך, ואת לא יותר מהם. אז את צריכה מאוד להזהר במעשים שלך, ולבדוק שאת לא עוברת באמת את הגבול ובמקום להיות חניכה כמו כולם את קצת תופסת לעצמך יותר מכולם..
ני לא אומרת שזה מה שאת באמת, ח"ו, ובאמת כל הכבוד לך על הכל. אבל שוב, את ממש צריכה להזהר, ולראות שאם זה מפריע לשאר השבט שלך- כנראה שיש כאן משהו שהוא לא כ"כ טוב..
וזה בכלל בלי להצדיק את השבט שלך. הם גם צריכים לקבל אותך כמו שאת ולהעריך אותך. אבל עד אז- תשתדלי את "להיות נקיה מה' ומישראל".
ומה זה אומר בתכל'ס?
לענ"ד- חס ושלום שתפסיקי לבוא לסניף. אבל אולי כדי שתצמצמי קצת את הדברים שהם חריגים ולא כולם עושים- כמו ללבוש חולצתנועה או להכין צ'ופרים, או שלהפך- תשתפי עוד כאלה מהשבט שלך בהכנת צ'ופרים, עזרה למדריכה, תשכנעי אותם לעשות מוראלים וכו'. אבל רק תשתדלי באמת לא לעשות את הדברים האלה רק את, לבד, ותהיי נבדלת מהשאר.
תנסי למצוא איפה את יכולה "להביע" את החג'דומטיות שלך, בלי שזה יגרור תגובות לא טובות מהשאר..
זהו.
מקווה ממש שלא נפגעת חס ושלום,
ושוב- באמת אשרייך על החג'דומטיות! ח"ו אל תאבדי אותה!
תמשיכי ככה ובע"ה תהיי מדריכה למופת 
ברכות והצלחות! 
אל תרגישי רע , גם אני הייתי חדשומטית והשבט שלי ראה את זה בתור דבר רע מאוד לא שמתי עליהם המשכתי להתנהג כמו משוגעת,היתיי נשארת לשטוף את הסניף,לפעמיים היתי היחידה שבאה לפעולות,הייתי באה לסניף בזמני החופשי שזה כמעט היה תמיד,בחודש ארגון הייתי נשארת עד שעות מאוחרות לעזור לנקות ולעזור לסיים את כל מה שהתחילו..לא היה רגע שהיו אומרים לי בואי לסניף ולא באתי הייתי יוצאת לכל הטיולים לא הפסדתי טיול אחד מכיתה ד'!!!!!! הייתי חניכה מושבעת חחח תמיד הייתי בסניף אם מישהו היה מחפש אותי הוא היה יודע איפה למצוא אותיי...התעלמתי מהבנות שאמרו לי איזה מכורה לסניף את . צאי מזה. תשתחחרי. לא השתחררתי המשכתי ללכת לסניף.....(משהו שהיה לא מקובל לעשות......) לא רציתי שהמדריכה שלי תבוא מרחוק ואף אחת לא תהיה שם....... וכיום אני מדריכה גאה!!!!!!!! החניכות שהיו איתי בשבט מסתכלות עליי בקנאה רוצות גם להיכנס להדרכה..... אבל זה משהו שאי אפשר לעשות כי הם בכלל לא היו באות לסניף, אני שהשקעתי ת'נשמה שלי.....קיבלתי מתנה על כךך... אל תפחדי מאף אחד!!!!!!!!!! ורק סיפור קצר, חניכה שלי חדשומטית ואת יודעת באיזה עין יפה אני מסתכלת עליה?איך היא תמיד עוזרת ובאה ...... חניכות כאלו צריך !!!!!!!!!!!!!!!!
בקיצור, תני ת'נשמה שלך , זה ישתלם !!!!!!!!!!!!!!!!
אתם אומרת לא לשים על אף אחד, כי בסוף זה משתלם, כי נכנסת להדרכה??
זהו, זה הפרס?
אני מדריך שבט נעלה ויש לי חניך בדיוק כמו שאת מתארת...
שמתי לב לדיסטנס שזה יוצר בינו לבין השבט... אז דיברתי איתו על זה ואמרתי לו שלא יפסיק לרגע את הרוח הזאת במפרס שלו היא חשובה מאוד כדי להזיז את כל האונייה (השבט).
בסוף החלטנו שהוא ימשיך עם זה וינסה למשוך איתו אחרים (בעזרה שלי... התמקדתי איתו בחברה מסוימים) ואני ירסן אותו איפה שצריך (גם כדי להראות לשבט שזה לא התחנפות)
הרוח הזאת עוד תעשה דברים גדולים!! אל תרפי ממנה!!
אומרות שהכל מקנאה ושאם אני אפסיק או יעשה 'ריענון' הן יפרקו אותי...(בצחוק..כמובן..).
אוף,אני לא יודעת..ואני כ"כ מבולבלת!(מזל שאין השבת סניף..I)
בסיעתא דשמייא!


שנזכה בעז"ה להפסיק לנסות להרשים אחרים, ובאמת להיות נאמנים לעצמנו ולה'.
פסח כשר ושמח לכל עמ"י! 
בסיעתא דשמייא!
שיהיה לכם מה לומר בליל הסדר
>>
"רשע מה הוא אומר?
מה העבודה הזאת לכם?
לכם - ולא לו.
ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר, ואף אתה הקהה את שניו, ואמר לו -
בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים.
לי - ולא לו. אלו היה שם לא היה נגאל".
תכל'ס, זה לא הכי יפה להתייחס ככה לבן הרשע.
כי בכל זאת הוא בא ויושב בליל הסדר, למרות שכנראה הוא לא הכי מאמין.
והוא אפילו משתף פעולה ושואל שאלות.
אז למה צריך ככה להיכנס בו ו'להקהות את שיניו'?
הופה, תשמעו איזה חידוש מקסים אומר על זה הבעלז >>
המילה 'רשע' מורכבת משלוש אותיות -
האותיות החיצוניות הן ר' ו-ע', שיוצרות את המילה 'רע'.
והאות האמצעית היא ש'.
האות ש' מורכבת משלושה קווים. הקווים האלו מסמלים את שלושת האבות שלנו - אברהם יצחק ויעקב.
זה בעצם אומר לנו שבתכל'ס, בתוך כל יהודי - גם מי שנראה שיא הרשע - יש נשמה טובה וטהורה.
אבל הוא הלביש על עצמו את הסטיגמה הזאת של ה'רע', ולכן, הוא לא מראה כלפי חוץ את הטוב שבו.
התפקיד שלנו זה 'להקהות את שיניו'.
כלומר, להדגיש את הקשר שלו אלינו ואל כל עם ישראל, להדגיש את הצד הטוב שבו.
שנזכה בעז"ה לדעת לראות את הטוב, מתחת לכל הקליפות של האנשים סביבנו.
חג שמח וכשר בעז"ה לכל עם ישראל הצדיקים!! 
חייל- לקחת מאח גדול
ערס- אפשר להשיג מחבר או ממך משהו שנראה קצת, ולקחת ג'ל
אישה- מאחות/אמא.
בהצלחה!
א. ערבי זה רעיון אדיר (היתה אצלנו מישהי שהתחפשה לערביה, אבל זה מה זה לא עבד לה, היא כזאת בלונדינית -עם-עיניים-כחולות.
ב. אם אתה ממש רוצה להשקיע אמרו לי שבריקושט מוכרים מדים של חיילים... (אם אין לך אח\ות חייל\ת)
ג. יש קצת בעיה עם אישה אם זאת לא אישה שלובשת מכנסיים, כי אסור לבנים ללבוש בגדי אישה..
למישהו יש רעיונות מקוריים, חוץ מעובד הגן וחייל?
איך בדיוק מצביעים לחולצות תנועה החדשות שעוצבו ע"י המדרשה לאופנה???
תודה רבה מראש!! =]
אבל בתכלס,את יודעת שזה לא ישתנה,זה סתם.
בעדינות- החולצות האלה לא משהו.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4048375,00.html
עדיף לא להיכנס ולא להצביע כי וואי נט שמאלנים..
חשבתי שזה משהו רציני!
מה זה התחרות מעצבות הזאת??
א. זה לא כ"כ מתאים לבנים לדעתי.
ב. זה חולצות מוגזמות ומלאות סמלים. אידיאלים, אידיאלים.. אבל ללבוש אותם?? זה כבר מוגזם..
בס"ד
אין מצב שיבחרו באחד מהם כדי שתהיה חולצת תנועה, איך בנים אמורים ללבוש את זה?! טוניקה?!=]
חחח...אל תדאגו...
גמאני הייתי די בשוק כששמעתי על זה...
אבל ההנהלה הארצית של בנ"ע הודיעה שהחולצות הרשמיות של בני עקיבא לא יוחלפו באלה של בנות המדרשה לאופנה...החולצות האלו יהיו כנראה חולצות גימיק (
) של התנועה ולא מעבר לזה..!
פשוט זה לא מראה לי...
למרות שגם כאן יש סיכוי שלא אבל בכל זאת, אני אשמח...
תודה.
לא ניראלי שמישהו יסכים ללכת עם חולצות כאלה..
חינוך "מדהים",רק חבל שלא כתבו קודם: "מופע דוגמנות-אין כניסה לבנים.."
בקטע הזה גמאני ממש התעצבנתי על ההנהלה שלנו, ושלחתי להם סוג של תלונה על זה!!!
מצטערת בשם בני עקיבא
שבוע טוב
בסיעתא דשמייא!!
[גרסת הביינישי"ם - פה]
אהלן, חבר'ה!
איך הולך עם כל הנקיונות לפסח?
לא יודעת מה אתכם, אני כבר מותשת.. ![]()
מישהו צריך להסביר לאמא שלי שאבק זה לא חמץ, והילדים הם לא קרבן פסח! ![]()
אם גם אתם כבר גמורים -
בואו ניקח כולנו נשימה עמוקה, נישען אחורה בכיסא ונקרא ד"ת, ככה בשביל לעורר ת'נשמה 
2 דקות הפסקה, 2 וורטים קצרצרים, שיתנו לנו ה-מ-ו-ן כוח.
לא לשכוח להקפיץ אחרי שאתם קוראים!
---
מכירים את הדוסים האלה שנראים שיא הסובלים?
שהולכים כזה מכופפים, יש להם כל הזמן פרצוף רציני כזה, קצת עצוב,
והם אשכרה נראים כאילו לא טוב להם בחיים?
זה ממש נראה כאילו המצוות זה 'עול' שהם חייבים לעשות, והם שונאים את זה.
דווקא בקשר לאנשים האלה, ה' אומר לנו בפרשת-השבוע (אחרי-מות):
"ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם, וחי בהם"
ז'תומרת שה' לא רוצה שנקיים מצוות, אבל זה יגרום לנו שנהייה בדיכאון,
שנחשוב שרע לנו, ונלך כל היום עם פרצוף של תשעה באב.
אלא ה' רוצה שהמצוות יתנו לנו חיות, שנקיים מצוות בשמחה.
לדוגמא שלא ננקה לפסח, אבל כל היום נקטר על זה, ונרגיש שאין לנו כוח,
אלא שבאמת נשמח מזה שאנחנו מנקים עכשיו את הבית לכבוד פסח.
שנקבל חיות מהמצווה הגדולה שאנחנו עושים.
ז'תומרת שבמקום להרגיש שאנחנו מסכנים, ושחבל שנולדנו דתיים -
אנחנו צריכים באמת לשמוח מזה שאנחנו זוכים לעשות את מה שבורא-עולם רוצה.
לשמוח מזה שאנחנו אשכרה מקיימים את התפקיד שלנו בעולם.
יש דבר יותר טוב מזה? ![]()
ועוד וורט קצרצר ויפה, שפשוט ח-ב-ל לכם לפספס >>
שמתם לב פעם לסדר של פרשות השבוע הקרובות?
'אחרי-מות' - 'קדושים' - 'אמור'.
אפשר ללמוד מפה וואחד נקודה למחשבה >>
אחרי שאנשים מתים, ישר מתחילים לומר עליהם כמה 'קדושים' הם היו, כמה הם היו צדיקים וטובים,
ושוכחים את כל הפעמים שבהן הם לא היו הכי בסדר בעולם - זוכרים רק את הדברים הטובים שהם עשו.
אבל חשבתם פעם למה רק אחרי שהם מתים אנחנו עושים את זה?
למה כשאותם אנשים בחיים אנחנו זוכרים להם את כל הנפילות שלהם, את כל הפעמים שהם לא התנהגו כ"כ טוב לדעתנו -
ולא שמים דגש על המעשים הטובים שהם עושים, על כמה הם אנשים מדהימים?
ואם ב"ה אנחנו לא חושבים עליהם דברים לא טובים -
אז למה אנחנו לא באים לאנשים הטובים שנמצאים סביבנו, ואומרים להם כמה הם נפלאים, כמה כיף לנו להיות איתם, כמה הם 'קדושים'?
חבל שח"ו נגיע למצב שמישהו ימות, ורק אז נזכר כמה הוא היה אדם טוב, כמה הוא היה צדיק, ונצטער על זה שלא אמרנו לו את זה כשהוא עוד היה בחיים.
אחים שלי, בואו נזכור מה למדנו היום -
א. לעבוד את ה' בשמחה, ולקבל חיות מכל מצווה שאנחנו עושים, כי זה בעצם התפקיד שלנו פה בעולם.
ב. להתחיל לשים לב איזה אנשים טובים יש מסביבנו, ולדעת לומר להם את זה.
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!! 
בסיעתא דשמייא!!
![]()
סתם, חבר'ס..
אבל באמת חבל להתעצל. שווה להשקיע ככה 2 דקות בשביל הנשמה שלנו.
ואם אין לכם כוח, הפעם גרסת הביינישי"ם מקוצרת במיוחד, ככה שאין לכם תירוץ לא לקרוא ![]()
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י הצדיקים!!
מתוק מדבשאחרונהחדש חדש חדש!!!
לכל מי שמעונין לקבל את שיחת רה"י במייל מרכז הרב הרב יעקב שפירא שליט"א וכן עידכונים נוספים
ישלח מייל
maor_tz@walla.co.il
בברכה מאור
כמו כן ניתן להיכנס לאתר החדש של הישיבה מרכז הרב המון שיעורים מאמרים וכו'
] וזה ממש מגניב ללכת ככה..
ליביאחרונהאוי, השריפה, השריפה 
בראש ברגע שהתחלתי לפזול לעבר הנושא:
-הקישור בחתימה-
יש לי עוד רעיונות לפעילויות שנראה לי אכתוב בהמשך,
וגם דרכים לייעל את כל הכנת האוכל במסע, או לשעשע את המסלול+אוטובוסים.
כנסו בכיף!
"מה שאני יודע על מהירות האור זה שהאור בבוקר בא מהר מידי...."
"רגל החלפה- למקרה של: שלפוחיות, כאבים נקע, ודברים נוספים..." (וכותבים על רגל מנייר)
אכניס אותם אח"כ...
שבוע טוב !
-בחתימה-
ואם כן אז איך, באיזה צורה? [חוץ מפעולות]
הן בשבט הרא"ה..
אבל נראלי שפשוט, לקחת את כולן ולדבר איתן על זה.
לענ"ד: בתור התחלה, פשוט להסביר שזאת המסגרת- וכמו שאת באה למפקד ולובשת כחולבן, את גם לבושה צנוע.
וכשזה כבר ברור וקבוע, לגעת יותר לעומק- להסביר למה אנחנו עושים את זה בכלל. [גם כי ככה הקב"ה ציווה, וגם להסביר מה העניין בכללי הצניעות הקיימים דווקא].
בשבט הרא"ה הן כבר צריכות להיות מודעות לזה.
[נראה לי ששיחות צדדיות כאלה בין-מפקד-למנחה, שזורקים איזה משפט וממשיכים הלאה, לא באמת יעילות. עדיף לקחת את זה בידיים שלך, 'להתקיף' ולא 'להגן'.]
ודבר אחרון: נדמה לי שכבר היו פה כמה וכמה שרשורים בנושא, את מוזמנת לחפש..
ליום רביעי חמישי ,
בעקבות המזג אוויר הגשום ... =(
nbmur
הללי נפשית'אמת שזה היה 'הקולה טובה' אבל פסדר.. נזרום איתך 
הכל לטובה.
יהיה כיף... בע"ה
זה רק אני או שיש עוד אנשים שחושבים שמסע בערב פסח (ועוד דוחים אותו!!) זה דבר ממש לא חינוכי? מה קרה לכל הערכים הגבבוהים שבנ"ע מחנכת אליהם? עזרה הדדית כיבוד הורים וכו... לעניות דעתי זה ממש לא כיבוד הורים לקחת את כל החניכים והמדריכים פחות משבוע לפני פסח לטיול יומיים? אצלינו לפחות שיא הצריך את העזרה בבית. משהו יכול להסביר לי באמת מה עומד מאחורי זה? ניסיתי לברר את העיניין בלי הצלחה מרובה. סורי על החפירות אבל העיינין הזה ממש מעצבן אותי
ת'אמת, שאני מסכימה איתך.. וכנראה שגם ההורים שלי..
אבל.. מנסהנ לחשוב על הסיבות האשריות.. אולי יש ילדים שהם בעצם מטרד להורים בשבוע הזה.. מטפסים על הקירות, משגעים את ההורים ולא יעילים, ולהפך> אפילו מפריעים להורים בעצמם לעבוד.. אבל הם גדולים מידי בשביל 'קיטנת פסח'.. אז עושים להם אלטרנטיבה אחרת> 'מסע פסח' של בנ"ע..
הבעיה היא שבתכל'ס, מי שמפסיד מזה הם בעיקר ההורים של המדריכים והשבטים הבוגרים יותר (למשל> ילדים עד שבט מעלות, לא כ"כ עוזרים בבית בד"כ (יש יוצאים מהכלל) אבל מעפילים, הרא"ה ושבט חדש הם כבר שבטים שהעזרה שלהם בבית חשובה.) שנתקעים בלי העזרה של הילדים הגדולים, שיוצאים למסע..
טוב.. שורה תחתונה> אני מסכימה איתך.. יש לך הצעות למשהו אחר? (אני יודעת שבתנועת אריאל המסע הוא יום אחד, באסרו חג.)
עד שיש זמן לגיבוש המשפחתי ו...
אבק זה לא חמץ, וילדים הם לא קורבן פסח.
יש מספיק חופש בשביל לסלק את החמץ מהבית בנחת, בלי להשתגע - וגם לשלוח את הילדים לטיול.
ומי ששבוע וחצי שלם לא מספיק לו להכניס את הטוסטר לארון ולשים נייר כסף על השיש - אז שלא ישלח את הילדים שלו.
אבל מספיק לקטר על בני עקיבא (במיוחד כשהבעיה בסדרי העדיפויות של ההורים, ולא בתנועה).
חח..מעניין מה היה קורה אם המדריכות שלי היו סומכות רק על הפייס' ולי לא היה ערוץ 7ואז אני לא היתי יודעת,והיתי מגיעה לסניף....
חוץ מהתאריך וזה שזה ארצי, אין שום פרטים על זה..
חיפשתי באתר וכלוום!
מישהו אולי יודע..
איפה זה? איפה ישנים? מי מעביר שיחות וכו'??
אזמח לכל טיפת מידע!
זה בג'-ה' ניסן (חמישי-שבת) באכסניה בבית וגן בירושלים
דיברתי כבר עם אחד מאוד רציני אצלנו שהולך לשם, ות'אמת, אין לו כוח לזה...
הוא הסכים איתי שאנחנו מרגישים מאוד אידיאליסטים כשאנחנו הולכים לשם, והנה יש לנו מקום שאנחנו יכולים סופסוף להגיד כל מה שאנחנו חושבים, ושיעשו עם זה משהו.
אבל בתכל'ס לא יוצא כמעט כלום מהדברים האלו..
אז הצעה שלי- גם אם אתם רואים משהו חשוב מאוד, ושלבנ"ע יש המון חניכים, והיא יכולה להרים פה משהו ע-נ-ק, תזכרו שיש אנשים שפחות אידיאליסטים מכם, ותזכרו גם שלא כולם היו באווירה שאתם הייתם, אווירה של עשייה, אז אולי עדיף שתבחרו משהו קטן ונחמד בתור התחלה, ואולי אח"כ לאט לאט תעשו פרויקטים יותר גדולים...
בס"ד
לילה ראשון- באכסניה בבית וגן בירושלים,
בשבת ישנים בהר עציון (אאל"ט)
מה הנושא? הגשמה בגיל הבוגרים (חבריא ג' וכו'..)
הוועדות: -חברה,
-דרכי הגשמה
-התיישבות והתנחלות בלבבות
-חינוך
-תקשורת
-זהות יהודית
מתי זה נגמר? מפקד סיום ב5 וחצי בבוקר יום ראשון.
יש 400 צירים, פחות או יותר נציג מסניף..
עוד פרטים?
היה פשוט מדהים!!!
אין על ועדת התיישבות והתנחלות בלבבות!!
תזכרו - תמיד צריך לפעול בצורה עיקשת.....![]()
אני עדיין באורות מהמועצה... ו7ד"א אין על חינוך....
אבל השאלה הגדולה שלי, עוד מלפני המועצה...-
האם זה שאתם באורות, משפיע גם עלינו?
האם הורדתם גם משהו אל הקרקע?
האם אנחנו צריכים להיות באורות בשביל לקיים את מה שהחלטתם?
וכן, אם יש אנשים באורות זה מדבק!!
וכולנו נעשה השתדלות להעביר את זה הלאה!!
אתה לא חייב להיות באורות, אבל תעשה את כל המאמצים מצידך לקיים את מה שהוחלט.
אני רוצה לספר לכם על מה בדיוק מגיע לי "בין הזמנים".
או במילים אחרות, מה אני עושה בישיבה. אבל, רק בתנאי אחד.
זה נשאר בנינו, בשקט, למה אם החברותא שלי ידע,
האממ...

"יאלה, נתחיל. דף ב' עמוד א', למעלה. במשנה"...
זהו. צוללים פנימה לתוך התורה.
אנחנו חבורתא ל - 'בקיאות', כלומר, לומדים 'פשט גמרא'.
בלי כל מיני הסברים עמוקים וכדו', אלא רק ההסבר הרגיל.
פתאום, אחרי דקותיים של לימוד, שכולה רק קראנו את המילים -
הבחור מפציץ שאלה. זהו, כ-ו-ל-ם לעמוד 'דום', יש למשה (שם בדוי) קושייה..
וואו - חשבתי לעצמי - וואחד חברותא קבלתי. או ש...
- תקשיב, כנראה הגמרא מדברת במקרה ש ---
לא סיימתי להגיד ת'תירוץ, אהההההה! אבאל'ה, עד שחטפתי -
לא! אין מצב! לא נכון! שכח מזה! סתירה! קשה!
ככה, כמה ימים שלמים של לימוד. הבחור מקשה, ו...
אני, בסופו של דבר נשאר בלי תשובה.
יענו - מן הסתם יש תשובה איפשהו בראשונים - רמב"ם, רשב"א, רי"ף,
אבל לפתוח 'ראשונים' עכשיו בסדר ב-ק-י-א-ו-ת...?!
שישכח מזה. יאלה, בוא נמשיך עם פשט ה...
לא! מה פתאום! קשה! אין תשובה! לא אמרת כלום!
א-י-מ-א-ל-'-ה-!
זהו. הבנתם ממה מגיע לי "בין הזמנים"...?!
ק-שה. ק-שה. אבל עם הזמן, קבלו מה למדתי לעשות איתו.
מכאן - ששש גמור. שלא ישמע, למה אם כן, אני אחטוף 'סתירה',
לא בגמרא, אלא מהגמרא...
הפתרון? קבלו.
איכשהו עליתי על זה, ש-ה-ו-א עונה תירוץ, אפילו שהתירוץ הכי דחוק בעולם -
התירוץ פשוט מושלם. אל תשאלו אותי למה, זו ה-מ-צ-י-א-ו-ת..!
כאילו, לפחות לפי איך שהוא רואה אותה...
ארררר! אבל אני אתמול אמרתי תירוץ דומה או אפילו תירוץ יותר טוב,
והוא 'ניפנף' את התשובה שלי, וכשהוא עונה זה בסדר...?! ממש מעליב.
אבל עזבו להעלב, פתרתי פה את שאלת 'מליון הדולר'.
פשוט, לתת לו לענות. אם הגמרא קצת לא מובנת, אז לפני שהוא שואל -
א-נ-י מקשה את הקושייה - הוא צריך לענות, ואז ממילא -
סעיף ד' בתשובה פועל = "כל התשובות נכונות"...
===
מאז - העולם אלי מחייך כל יום מחדש.
כל יום, עוד לפני שאנחנו פותחים את הגמרא, אני מקשה -
מה?! למה כתוב על הגמרא "שבת", הרי היום בכלל יום ג'...?!
הבחור עונה - לאאאאאאא! לא הכוונה שהיום שבת, אלא זו 'מסכת שבת'.
- "האא וואי, איזו תשובה תותחית, כמוך י'תותח".
ככה אנחנו ממשיכים 'עד דלא ידע'. בעצם...
מי לא ידע? הבחור יודע ה-כ-ל.
אז "עד דלא שתק", ו - אני לא שותק, לא אשתוק, לעולם.
---
זהו. עכשיו אתם יכולים להבין על מה בדיוק מגיע לי 'בין הזמנים',
כלומר, מה בדיוק אני עושה ב - 'זמן'. בתקופה שאני בישיבה,
ככה שממילא, אני חייב מנוחה..
====
רגע, בעצם...
כולנו - כשאנחנו רוצים משהו - 'לא רואים בעיניים'.
הבחור ההוא - קיים בעצם בכל אחד מאיתנו.
פתאום הכל אמיתי, הכל מותר, הכל נוצץ, הכל מושלם.
אבל מה עם...
עזוב! אין שום 'עם'! הכל 'מאושר'! הקב"ה מסכים,
ו-כ-ל מ-י-ל-ה נ-ו-ס-פ-ת מ-י-ו-ת-ר-ת-!
הנה עולה לה המלאכית הטובה לראשך:
"תגידי אחותי", היא אומרת. "החצאית הזו שלך,
יותר מידי קצרה. שאת יושבת, היא לא לפי"...
- בחייאת מלכה, עזבי אותי. ה' אמר 'מעבר לברך',
האא! הנה, רואה? היא עוברת. חלאס פטפטת..
הנה עולה לו המלאך הטוב לראשך:
"אחינו, חברה שלך, בהחלט נראית טוב",
- 'תודה נשמה', אתה אומר למלאך, 'לא לחינם היא נראית
ככה, הרי היא חברה שלי, you know, שפוך מילים'...
- רק רציתי להגיד לך שהקב"ה אוסר חברה בגיל הזה,
זה גורם למחשבות והרהורים אסורים ש...
- יאלה יאלה, טוס מפה, י'דרדס. לך אולי 'דרדה סבא'
יקבל ת'שטויות שלך. מותר! אנחנו לא פאנטים...
---
פתאום, שזה מגיע אלינו - ב-ר-ו-ר שאנחנו צודקים.
רכילות, צניעות, ביטול תורה, כעס, או בקיצור -
"יצר הרע", שהוא מדבר מתוכינו, אנחנו לא אמיצים לקום,
להגיד חד משמעית - "שתוק, אתה משקר",
אלא דווקא - "וואלה אחי, צודק. זה מותר, בטח מותר"...
בשתי מילים, זה נקרא 'הוראת היתר'.
כשאנחנו עושים - מותר. אנחנו צודקים, אנחנו צודקים, אנחנו צודקים.
לא משנה מה, לא משנה מי, אם אנחנו עושים -
אקסיומה מס' 1 בעולם אומרת = אנחנו צודקים.
ומשם, נזרע כל ההרס, במיוחד בתוכינו.
אבדנו כבר את חוש הביקורת - על עצמינו.
>>>>
חופש, 'בין הזמנים'.
הרבה דיבורים, הרבה חבר'ה, הרבה זמן פנוי יש בעולם.
סרטים, צניעות, לשון הרע, 'בנים בנות', חסד,
בואו נקפיד יותר. בואו נפתח יותר ונחיה את 'חוש הביקורת',
שיעבוד בתקופה הזו 'שעות נוספות', על עצמינו, בשבילנו.
כי עבירה - זו עבירה, ולא משנה מה דמיינת או חשבת.
ממחשבות דמיונייות, לא גדלים להיות בני תורה,
אי אפשר להקים בית של תורה אמיתי, אלא -
רק ע"י ביקורת עצמית וחשבון נפש אמיתי, על עצמינו.
את המסר הזה - למדתי לקראת 'בין הזמנים' הזה,
לא לחינם, אלא "ללמוד על מנת לעשות".
מישהי, מישהו, מצטרף? (:
בסיעתא דשמייא!!
[גרסת הביינישי"ם - פה]


בסיעתא דשמייא!!
אשמח ממש שכל מי שקורא יכתוב V או משהו, וככה הד"ת יוקפץ 
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!