פורום בני עקיבא (עמוד 135)

למישהו יש רעיון לצ'ופר על סטיגמות?

תודה

- אהלן, לאיזה רחוב אתה צריך?

- מממ. מי? זאתי?! סליחה, ילדה, מי פה הנהג?! יפה, אז אני קובע.

---

===

יפה! טוב מאוד, קלטתם ת'מסר. אם אתם עולים על טרמפ עם מישהו 'קצת מוזר' -
כן. תחשדו. יש מצב זה אני הקטן. שתפו פעולה... (;

ו - בכל זאת. על החיים שלי לא באתי לספר, לא באמת מעניינים עכשיו.
אז מה כן? ככה. האיש הזה שעלה איתי, לפני שירד אמר משפט שהיה שווה הכל -
"תדע לך שעכשיו בזכותך, אני מבטיח פעם הבאה שיהיה לי רכב,
אני עוצר לטרמפיסטים. בזכותך"...
קלטתם?! אני הקטן פשוט לקחתי חותמת מלאה בצבע של אכפתיות,
ו - החתמתי עליו. זהו, הוא בפנים. נצבע! מעשה קטן שהיה יכול להגמר בעוד -
'תודה רבה, יום טוב', נגמר ב - "תשמע אחי, קבלתי ת'מסר. עמוק ללב".

או במילים אחרות, בואו נקרא לזה שם - 'להאיר מעשה'', או אם תרצו - 'לחרוט מעשה'.
בקלות, במילים ספורות, אנחנו יכולים להפוך מעשים בחיים שלנו,
מ - 'חולפים', ל - 'לעולמים'. מ - 'לנו', ל - 'אחרים'. מ - 'נו', ל - 'וואו'...


===

חבר'ה, עשו טובה. תשקיעו כמה שניות של מחשבה.
שתפו דוגמאות למעשים 'חרוטים' - 'מאירים' שזכורים לכם.
עשיתם, זוכרים שמישהו עשה בשבילכם או בשביל אחרים משהו שהשאיר 'צלקת לטובה',
תכתבו פה כהמשך לקטע. שנדע, שנלמד, שנראה איך אפשר להפוך מעשים ממש קטנים,
למעשים הרבה יותר מגדולים, ל - 'מעשים מאירים'...


לענווים שבנינו - לא לא, ברור שלא אתם עשיתם ת'מעשה שהאיר,
זה ההוא. מישהו. נו, שכחתם איך קוראים לו... P:

יש מצב שאתם עוזרים לי בבקשה ?

אני צריכה רעיון לפעולה לשבת בנושא של "כוחה של קבוצה"..

נגמרו לי הרעיונות .. ;)

תודה, ושבת שלום !

אנשים..!!

המדריכות שלי סוגרות שנה בהדרכה ואנחנו בעז"ה רוצות לעשות להן מסיבה וגם להוציא קפוצון

-אז ככה אנחנו צרכות רעיונות לפעולה מצחיקה(בסגנון ערב אחלת אותה)[אגב הן בהגבורה ואנחנו בהרא"ה,אז משהו של גדולים..]

-רעיונות לגלופה

-רעיונות בכללי

-רעינות לצופרים

-רעיונות לד"ת

וכו..כל מה שיכול לעזור..

אז ממש תודה מראש!!=]

אני צריכה מסר לערב חורים. בוא נראה אותכם...

(אני מדריכת חוץ, ולכן אני יכולה להעביר פעולות רק באמצע שבוע, אז אני רוצה להכניס אליהן גם קצת תוכן..)

בסיעתא דשמייא!!

גרסה לביינישי"ם - כאן.

בהרבה מאוד מקומות בפ"ש שלנו (בא) כתוב שאנחנו צריכים לעשות מצוות 'זכר ליציאת מצרים'.
חשבתם פעם למה צריך לזכור את יציאת מצרים כל הזמן?!
כאילו, מה כ"כ חשוב באירוע שהיה לפני מלא זמן, איך זה יכול להיות רלוונטי לחיים שלנו?
ועוד לא רק זה, אלא אפילו בהגדה של פסח אנחנו קוראים מאז שנולדנו בערך שצריך לזכור את יציאת מצרים 'כל ימי חייך' >>
'ימי חייך' = הימים, 'כל ימי חייך' = הלילות.
בואנ'ה, מה עשו מיציאת מצרים?! למה צריך לחזכור אותה כל הזמן??

ה'נתיבות שלום' כותב על זה משהו פשוט מ-ד-ה-י-ם>>
בעצם מצרים זה לא רק ארץ מצרים, אלא מצרים זה פשוט סמל לדברים שבהם אנחנו חוטאים - לתאוות שיש בנו, לגשמיות שלנו.
[למה מצרים היא סמל לזה? כי במצרים היו מ"ט שערי טומאה, והיה בה מלא עבודה זרה..]
ז'תומרת שבתכל'ס כל אחד מאיתנו צריך לצאת ממצרים. כי לכל אחד מאיתנו יש תאוות ועבירות שהוא עושה.
ולכן התורה אומרת לנו כל הזמן לעשות דברים בשביל לזכור את יציאת מצרים - כדי שנזכור תמיד שכמו שה' הוציא את עמ"י כולו ממצרים, ככה גם אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות לצאת ממצרים הפרטית שלנו, שהיא התאוות שלנו - וככה ה' יעזור גם לנו לצאת ממצרים.
אח שלי, אולי היציאת מצרים שלך זה לקום לתפילה בבוקר, והיציאת מצרים שלך, אחותי, זה להתלבש בצניעות. כל דבר שמרחיק אותנו מאבאל'ה שבשמים - בעצם נחשב לסוג-של יציאת מצרים. ואנחנו צריכים להשתחרר ממנו.

אבל רגע, זה עדיין לא ענה על השאלה למה צריך לזכור את מצרים גם ביום וגם בלילה?!
הופה, שימו לב -
כמו שלמדנו בספר בראשית - הימים זה הזמן שבו אנחנו מרגישים ב'אורות', כשאשכרה הכל טוב ויפה, החיים פשוט דבש.
בזמן הזה - צריך ממש לזכור את המטרה שלנו בעולם, שהיא לעבוד את ה'.
ועובדים את ה' גם בעזרת היציאה ממצרים הפרטית שלנו - כשאנחנו משתדלים לעשות כמה שפחות עבירות, ולא להיכנע לתאוות שלנו.

והלילות זה הזמן שבו לא הכל הולך כמו שאנחנו רוצים, ואנחנו נופלים ומתייאשים קצת מהחיים.
גם בזמן הזה הנסיון הגדול שלנו זה להשתדל לצאת ממצרים הפרטית שלנו, מהתאוות שלנו, לא לשכוח את התכלית שלנו בעולם - וככה אבאל'ה שבשמים יוציא אותנו מהמצב הזה, ובעז"ה נרגיש שוב באורות

אז בשורה התחתונה - בגלל שיציאת מצרים זה משהו שכל יהודי צריך לעבור בחיים שלו, אנחנו צריכים לזכור כל הזמן את יציאת מצרים, כדי שנזכור תמיד את התפקיד שלנו בעולם.
שנזכה, בעז"ה.

שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י בעז"ה וחודש מצוין!

בסיעתא דשמייא!!

באמצע המלחמה, בא צוללן אחד למפקד שלו ומבקש ממנו F16 (למי שלא יודע\ת - זה מטוס שיא המשוכלל..),
והמפקד אומר לו: "מה הקשר F16 עכשיו?? בואנה, אנחנו באמצע מלחמה, תמשיך להילחם!".
אחרי איזה חצי שעה, החיל חוזר אל המפקד ואומר לו: "המפקד, אני צריך טנק, דחוף!".
המפקד לא מבין מה עובר על החיל ואומר לו: "אח שלו, אתה בחיל הים, שייטת 7, אתה יודע. מה הקשר טנק? מטוס? ת-ת-ע-ו-ר-ר. אתה באמצע מלחמה. יש לך פה צוללת, זה מה שאתה צריך כרגע. תלחם עם מה שיש לך".
---

לכל אחד מאיתנו הקב"ה הביא כלים בחיים -
יש כאלה שאבאל'ה שבשמים סידר שיהיו להם מלא חברים ומלא כסף - אבל בלימודים הם יהיו על הפנים,
ויש כאלה שדווקא בלימודים ילך להם ממש טוב, אבל חברים לא ממש יהיה להם..

ז'תמורת שלכל אחד מאיתנו יש ת'דברים שהוא טוב בהם, ות'דברים שהוא פחות טוב בהם. דברים שיש לו - ודברים שאין לו.
אבל חשבתם פעם למה זה ככה? למה ה' לא נתן לכולנו את אותם הכלים ואותן היכולות?
למה יש אחד שנראה כאילו הכל הולך לו בחיים - משפחה, לימודים, חברים וכו'. ויש אחד שוואלה, הכל נראה אצלו על הפנים?..

כי לכל אחד מאתנו יש שליחות אחרת בחיים, ולכן ה' הביא לנו כלים שונים ויכולות שונות.
יש מצב שהתפקיד שלך בחיים זה להיות זמר, שיעשה לכולם שמח - כמו אודי דוידי - ולכן, אולי אתה לא טוב במתמטיקה, כי אתה לא צריך מתמטיקה בשביל לקיים את השליחות שלך בחיים.
ויש מצב שהתפקיד שלך הוא דווקא להיות פסיכולוג, ולכן לא ממש הולך לך במקצועות ריאלים, אבל הולך לך ממש טוב עם חברים.
וזה לא רק בדברים גדולים, ההשגחה של ה' היא גם בדברים הקטנים ממש - כמו הצבע עור שלנו, המשפחה שאליה נולדנו וכו'.

אבל באיזשהו מקום, גם אנחנו כמו אותו הצוללן מהסיפור בהתחלה.
אנחנו מסתכלים על האחרים, וחושבים שטוב להם, שהכל הולך להם - ולכן, אנחנו מבקשים את הכלים שיש להם, שאיתם הם 'נלחמים' בחיים. [ואגב, אני יכולה לחתום לכם שאין אדם שבאמת הכל טוב לו בחיים, לכל אחד יש דברים שקשים לו ונסיונות..]
אבל אם נחשוב שנייה, נראה שבעצם אנחנו בכלל לא צריכים את הכלים האלה, כי יש לנו תפקיד אחר לגמרי בחיים.

והכלים האלה לא חייבים להיות כלים גשמיים, הם יכולים גם להיות הנסיונות שיש לנו בחיים.
לכל אחד אבאל'ה שבשמים מסדר שיקרה לו ב-ד-י-ו-ק מה שצריך לקרות לו, כדי שבעזרת זה הוא יצליח לעשות ת'תפקיד שבשבילו הוא ירד לעולם הכי טוב שאפשר.
יכול להיות שיש לך נסיון יותר קשה משלי, אבל את צריכה את הנסיון הזה, כי הוא בא ללמד אותך משהו ולחזק אותך. אבל בגלל שהתפקיד שלי בעולם שונה משלך, אני לא צריכה את הנסיון הזה, ולכן ה' מביא לי נסיונות אחרים בחיים.

פססט.. אז בעצם אנחנו לומדים מפה שבתכל'ס אין קטע להסתכל על אחרים ולקנא בהם, כי בעצם יש לנו כל מה שאנחנו צריכים.
וכשמבינים באמת שה-כ-ל, כולל הצבע שיער שלי, הכסף שלי, היכולות שלי והנסיונות שלי, אשכרה בא מלמעלה - אז אנחנו יכולים באמת להתחיל ללמוד על עצמנו מהדברים האלה שיש לנו, וככה בעז"ה למצוא מה באנו לעשות בעולם הזה, ולעשות את התפקיד שלנו בחיים בצורה הטובה ביותר.

מה התפקיד שלנו בחיים? איך אנחנו יכולים למצוא אותו?
בעז"ה אכתוב על זה קטע בקרוב
אבל בינתיים - בואו ננסה ליישם את מה שלמדנו היום.

אגב, אשמח ממש שתקפיצו את ההודעה הזו, כדי שכמה שיותר יוכלו לקרוא ולהתחזק!

שיהיה בעז"ה שבוע טוב ומבורך לכל עמ"י!

הייתם? מתכוונים להיות?

זה באמת עוזר להדרכה, או סתם חרטות?

אני אומנם לא מדריכה אבל אני צריכה אם יש למישהו רעיונות לפעילויות עם קרבו......

כמה שיותר דחוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אם אפשר עוד היום!
אפשר גם לפנות באישי...

תודה רבה,

הדרוש

עוד שבוע בערך אני צריכה להעביר שיחה לחבר'ה חילונים גמורים ובתוכם גם כמה גויים על בני עקיבא..

על האידיאולוגיה שלנו...על המטרות , ההשקפות וכו'....

איך לדבר איתם? מה להגיד? זה צריך להיות בצורה הכי הכי פשוטה וקלילה..

אשמח אם יהיו לכם  עצות בשבילי - תודה

יש מפה מישהו שמגיע מחר לחנוכת בית של מחוז ירושלים ?

נפגש !

אני צריך את השיר "קדש חייך". אז אם מישהו יכול לשלוח לי... תודה!

בסיעתא דשמייא!

גרסת הביינישי"ם - פה.

מכירים את זה שאתם הולכים לסמינריון שיא המטורף, ואתם חוזרים ממש באורות?
או שאתם עושים 'ניגונים' [יענו מנגנים ושרים שירי קודש..] עם החבר'ה, ואח"כ אתם מרגישים שיא הקרובים לאבאל'ה שבשמים?
א-ב-ל אחרי איזה יומיים, כבר יש כיבוי אורות, ואתם חוזרים להיות באותו מצב שהייתם קודם.
למה זה קורה? ומה הקשר של זה לפרשת השבוע (וארא)?

במכת ברד, אשכרה ירדו מהשמים ביחד מים ואש:
"ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאוד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים, מאז שהיתה לגוי"
ז'תומרת שהיה כאן וואחד נס ענק - גם הברד, שעשוי ממים, לא כיבה את האש, וגם הכל ירד לפי ציווי ה' רק על המצרים.
ואנחנו רואים שאפילו פרעה באמת מתפעל מהנס, ואומר: "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים".
אז בעצם, אם פרעה מגיע להבנה הזאת שהכל מאת ה', למה הוא חוזר אח"כ לחטוא? למה הוא לא הפך ישר להיות צדיק?
אנחנו יודעים מהפסוקים שה' הוא זה שהכביד את לב פרעה, אבל מה אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו מזה שלמרות שפרעה הכיר בנס העצום - הלב שלו עדיין אטום?

הופה, שימו לב -
נכון, פרעה ראה נס והרגיש ממש ב'אורות'. ז'תומרת הוא הבין שיש אלוקים, והכל מתנהל על פי האלוקים הזה.
א-ב-ל >>
זה בעצם היה נס שהגיע כולו מאת ה', זה היה משהו חד פעמי, שפרעה לא עשה כלום כדי שיגיע.
ולכן - אחרי שהנס הזה נגמר, לפרעה היה כיבוי אורות  --> הוא חזר לאותו מקום שבו הוא היה קודם.
ככה גם אנחנו מרגישים בעננים אחרי הסמינריון, או הניגונים, אבל אחרי כמה זמן - חוזרים למקום בו היינו.
למה?

כי בעצם עבודת ה' שלנו לא יכולה להיבנות מחוויות רוחניות שאנחנו מגיעים אליהם בבת-אחת. אלא, עבודת ה' אמיתית צריכה להיבנות שלב אחרי שלב, עם הרבה השקעה.
אני לא אומרת שזה לא טוב להיות באורות, אבל אני אומרת שעבודת ה' לא יכולה להתבסס על האורות האלה, וצריך גם להתאמץ הרבה בשבילה, ולבנות את עצמנו לאט-לאט, כל אחד בקצב שלו.
כשאנחנו מרגישים שיא הקרובים לאבאל'ה שבשמים אחרי איזה שיחה מעוררת, או שבת טובה - ה' נותן לנו לטעום לאן אנחנו יכולים להגיע אם נשקיע, אבל אח"כ הוא לוקח מאיתנו את הטעם הזה, את ההתעלות שהרגשנו, ואומר לנו להתחיל לעבוד, כדי שנוכל להרוויח את זה בעצמנו.

אז בשורה התחתונה - זה מצוין לעשות ניגונים עם החבר'ה או ללכת לסמינריונים ודברים מחזקים אחרים. אבל צריך לזכור תמיד שבשביל באמת להגיע למדרגות גבוהות בעבודת ה' - צריך להתאמץ ולעבוד על עצמנו.
שנזכה, בעז"ה

שתהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!

בסניף שלי נכנסו מדריכים חדשים ויצרנו צוות חדש..

מחר יש לנו שבת ראשונה וחשבנו לעשות פעולה סניפית לכולם..!

אנחנו רוצים לעשות להם משחק יפה ומהנה עם מסר..ושלא יהיה בחוץ כי אולי יהיה גשם(בעז"ה!)..

יש רעיונות?..

אי צריך רעיון לגלופה לנטיעות...

בחור שמבקש להיות האיש הכי רחוק ממנה.
תגידו לה שהיא, לא היא לא תבין -
הוא הולך ו-מ-ת-ר-ס-ק כאן...

---

אני עם דמעות בעיניים. אפילו את המסך לא הצלחתי לראות לכמה שניות.
מה קרה? מה אתה מתרגש? מה צף לך שם בפנים? אתן בטח שואלות.
אז לפני הכל - בבקשה, בנות יקרות, אחיות שלי מכל הלב,
תהיו איתי עד הסוף פה בקטע. כמה דקות קצרות של הקשבה.

עוד לא יצאתי לפנסייה, ואני אפילו יכול להיות חבר של כל אחת מכן, כמעט.
קיצור: אני לא בחור משועמם. אני לא כותב כי יש לי כוח לכתוב, אלא כי אין בי שום כוח לשתוק.

אז ככה - מי שלא רוצה להתעצבן שוב ולהגיד בסוף הקטע "אוף! תפסיקו. צניעות זה לא בגלל בנים",
תעשי טובה לעצמך ותחסכי ממך את הקטע הבא. אבל, כל מי שמרגישה באמת אחותי, מתחנן אלייך -
כן, צניעות זה לא בגלל הבנים וכבר הסברנו ואם יש צורך נרחיב שוב 'למה צניעות',
אבל תנו לי רגע להוציא נקודה קטנה אצלי בלב שמלאת דמעות, מלאת טהרה, שרק רוצה לחדור אליכן,
ללב הכ"כ רחב וטהור שלכן, שאם תתנו לה להכנס, תראו כמה שהיא שלכן ממש מלאת אהבה.

"כל ישראל אחים", "כל ישראל ערבים זה לזה", שמענו על המשפטים האלה הרבה מאוד.
עכשיו בואו רק נסתכל בהן בנושא הצניעות, במבט טיפ טיפה שונה מהרגיל.


אם יש לך ידיד או שיש לך חבר,
או אם את לא אחת מאלה שזכו 'להסתובב' במחשבה של בחור עמוק פנימה,
מן הסתם גם לך יש התמודדויות בצניעות. קצר? צמוד? ארוך? צבוע? פזור? מושך? או לא יודע מה.
כן, שוב בפעם המאה - צניעות זה לא בגלל בנים, ובכל זאת. אמרנו אוהבים אחד ת'שני אהבת ישראל אמיתית?
אז עד הסוף אחותי, בפנים עמוק, בואי נפתח נושא רגיש. מאוד.

חוזר מהישיבה הביתה. יש הרבה דתיות ברחוב, נו - כמוני בהשקפת עולם רק מהצד המשלים.
ואז - ועכשיו אני מדבר מליבו של כל בחור דתי שמתבייש להגיד את הדברים - אז מתחיל לכאוב הראש.
למה שאני הולך ברחוב בנות מכריחות אותי להסתכל עליהן, אבל למה אחותי?!
ויש לי דמעות בעיניים. אחרי שעות של טהרה מול הגמרא, של שבירת הראש בשביל להבין את -
'תוס' רבינו פרץ', אחרי שיעור שרומם אותי לכמעט מדרגת 'מלאך', אחרי צלילה בקדושה עמוק פנימה,
למה היא צריכה להוריד ממני את כל הקדושה הזו בבום אחד שאני חוזר הביתה?!...
מה בקשתי, להיות בבית שבת! זהו, לא יותר. לא בקשתי שתמשיכי לי ת'עיניים.
אני מבטיח לך, לא עשיתי לך שום דבר רע ואני מאוד אוהב אותך אהבת ישראל אמיתית.
אז למה?! מתחנן, תעזרי לי. בבקשה! אם לא בהתגברות על היצר, לפחות אל תעוררי אותו נגדי.
אל תוסיפי עוד 'קיסם' למדורת היצר, שמנסה להשמיד אותי עמוק מבפנים.
'כל ישראל ערבים זה לזה', הנה הערבות. קשה לי לבד, קשה לי להלחם מול יצר שגדול ממני בשנים.
אין לך מה לחשוש - יותר יפה את עם בגדים צנועים, בזה שלא יהיה לך שום ספק. יהלום. בת מלך ממש.
וכן, גם יותר מושכת את עם 'קצר', 'צמוד' או כל המילים הנרדפות למילה 'פצצה לגבות'.
אבל זה מה שאת?! חפץ למכירה? עם זה אני אמור להתמודד כל פעם מחדש, אבל למה?!...


והמצב מתחיל להסתבך יותר כאשר יש לך 'ידיד' או 'חבר'.
את יודעת מה את עושה לו בראש?! את יודעת איך "נקבה תסובב גבר"?!
- נו, מה יש לך אתה? כולה כמה 'שיחות נפש' בשבוע, לא יותר. מה אתה מגזים?! את בטח שואלת.
ענה המשורר,
"לא היא לא תבין, הוא הולך ומתרסק כאן"...
מ-ת-ר-ס-ק כאן. ממש בין האצבעות שלנו. את המרסקת, את זו שמוסיפה אש,
ואני - כאח אוהב - מנסה להתפלל, לבקש, לדבר עם הבחור שיבוא לקדושה, אבל נאדה. הלב אטום.
אם חשבת שזה צחוק, אז את מוזמנת. אעבור איתך על חברים שלי,
שאיפה הם, את יודעת?! מה מעניין אותם, את יודעת?! איך הם נפלו במדרון, את יודעת?!...
אני עוד זכיתי להתגבר, להשתדל לשמור על העיניים, אין לי שום חברה או ידידה, והשבח לאל שאני מצליח לשבת
מול הגמרא ולשבור ת'ראש בשביל להבין ת'רשב"א, אבל יודעת מה עם שאר הבנים?
"מי זה השאר", את שואלת? אחותי, זה אחינו. נו, אלה שאני ואת מכירים וכ"כ אוהבים באמת. אלה שמאוד קשה להם,
שזעקו מעומק ליבם בדמעות שהרטיבו את הנשמה שלהם, ובום - התרסקו ממש.
שמעת את החבר שלך שבוכה לקב"ה?! לא, את לא תשמעי, ואת גם לא תביני על מה אני מדבר.
אני יודע כמה בכיות הוא בוכה בלילה לבורא העולם - כן, גם גברים בוכים בלילה -
שאלוקים, בבקשה, תן לי את הכוח להתקרב אליך. להתמלא טהרה באמת.
אלוקים, העיינים שלי, תן לי את הכוח לשמור אותם בטהרה ובקדושה.
אלוקים, תן לי לעמוד בנסיון הזה מול יצר הרע שרק מושך אותי לשיא הטומאה.
שמעת פעם את הידיד שלך מתרסק ובוכה בתוך הלב שלו כמו תינוק כשהוא מתבייש להסתכל לשמיים?!
את רק רואה אותו צוחק, מפרגן, משחנ"ש, כזה 'פתוח' כזה...
אבל את הבכי בפנים, את הרצון לטהרה, את הכאבי ראש מהנפילות - את לא מכירה. כלום.

"אני לא מתחבר לגמרא", "אני לא מצליח להתפלל", "אני לא מבין ת'סתירה ברמב"ם",
מממ. כולם שוברים ת'ראש -
'מסכן הנער, לא מתחבר לגמרא, חייבים למצוא לזה פתרון'...
ואני שואל - אתם מתפלאים?! פשוט מאוד -
אם הראש שלו מחובר אלייך נערה יקרה, אם המראה שלך 'מהדהד' לו בראש מול הקושיה של תוס',
שהוא יתחבר לגמרא?! "...כל היום חושב עליה", אז מה לימוד התורה עכשיו תקוע באמצע?!..
אם עשית איתו אתמול 'שיחת נפש' שדגדגה לו ת'רגש עם פרפרים בבטן עד אחת בלילה,
שהוא יתחבר לגמרא?! שהוא יצליח להתפלל?! שיבין סתירה ברמב"ם?!
שהראש שלו יהיה נקי מהרהורים ומחשבות?! את מבינה בכלל על מה אני מדבר?!...

בנות יקרות ואהובות - ואם הייתן מבינות כמה זה נובע אצלי מכאב בפנים על שאני ר-ו-א-ה את הקרובים אלי
מתרסקים ונופלים, טובעים ולא קמים כי כבר נמאס להם -
אני מתחנן אלייך. אל כל אחת ואחת מכן. כן, את ממש.
יש לך כח כ"כ חזק ביד. מלתת לבחור להיות 'שפיץ' בן ישיבה אמיתי,
את אחותי, כן את - יכולה להפוך אותו לבחור שגמרא לא תעניין אותו בגרוש.
תביני רק כמה כח יש לך בידיים. את מבינה?!...

"לא היא לא תבין", אמר הזמר,
אז בבקשה תאמיני לי בעיניים עצומות - כי אין לי שום אינטרס אחר חוץ מאהבת ישראל ענקית אלייך ואליו -
שכל מה שאמרתי זה קצת מאוד מהכח שאת מסוגלת להשפיע. שחיוך שלך לא במקום, שחצאית קצרה לסיבוב בחוץ,
ששחנ"ש עם הבחור, שמשהו מושך שנמצא עלייך - יכול להשמיד טהרה ובחור עד הסוף בכמה שניות של הרהורים,
שאחריהם תבוא ההחלטה שהוא והקב"ה לא מסתדרים ביחד, כי משהו מושך אותו לכיוון אחר..
כן, את. כמה כח יש לך בידיים.


אז בבקשה אחותי שלי,
פעם הבאה שאת מוציאה ת'חולצה הקצרה, תזכרי שאני אחיך - ומן הסתם אראה אותך ברחוב, אני או מישהו
אחר שגם אם נראה לך חיצונית 'ערס', רוצה להטהר באמת, רק שמאוד קשה לו -
תסתכלי על החולצה הקצרה, ותגידי לעצמך: היי, וואו. ל-א-! כל ישראל ערבים זה לזה. באמת!
ואי אבאל'ה, הדמעות שוב מציפות - את לא יודעת כמה קדושה וטהרה את מורידה ככה לעולם.
חסכת לבנים להכשל, להרהר ומלא את הראש במחשבות של טומאה - ובזכותך - בזכות ההחלטה החד פעמית שלך
בבוקר ללכת יפה וצנועה, הבחור 'פתאום במקרה' (עאלק...) יתחיל להתחבר לגמרא, ישאר טהור מלימוד התורה.
וכן, אני יודע שמאוד קשה לכן ואין הרבה חנויות עם בגדים צנועים - אבל אחים אנחנו, אוהבים באמת, ובשביל אחים
עושים הכל. במיוחד אם שומעים את זעקת הבקשה להיות טהורים, שטמונה בכל בחור, בכל אחד ממש ברחוב,
גם אם הוא נראה 'דתי לייט'. ואם עכשיו הוא לא צועק, הנשמה בפנים צורחת. לעולם.

ואת, את שיש לך חבר או ידידים או מה שזה לא יהיה. נו, להפרד מהם? בטח הראש שלך כואב.
את לא יודעת מה לעשות, כי זה קשה. מאוד. כי את צריכה לפרוק. כי את אוהבת. אבל בואי, בואי תקשיבי
משהו שפעם חשבתי עליו עמוק בלב: אהבה אמיתית כוללת גם פרידות.
ואם תפרדי - אם תתני לבחור 'חופש' מיצר הרע, מהרהורים (לא, אי. בחיים לא תבינו על מה אני מדבר...),
מהסתכלות אסורה על המראה שלך, משחנ"ש איתך שמחבר לו ת'נפש אלייך - אם תתני לבחור להתחבר לגמרא,
אם תתני לו להתמלא קדושה - אחותי, את ענקית. אין כמוך, פשוט אין. אם היה מותר - הייתי מחבק אותך חיבוק ענק מכל הלב.
כי את אחות אמיתית, אחת שאכפת לה על כולנו. כי אצלך 'כל ישראל ערבים זה לזה', זה לא רק 'משפט כיס' נחמד
ששולפים שבא לי בטוב, אלא זו דרך חיים. אמיתית. לעולם. מלאת אהבה ואחריות לכל משפחת עם ישראל.


בנות,
מתחנן ומתפלל להתגברות שלכן.
אתן חזקות. מאוד. מאוד.

ואת שהתגברת הבוקר, את שמחליטה שמחר תשתדלי להתגבר,
אני כ"כ אוהב אותך אחותי היקרה. תודה אמיתית בשם כולנו, הרוצים טהרה וקדושה,
ובעז"ה בבוא היום, נזכה להקים בית נאמן בישראל בטהרה ובקדושה - כל אחד מאיתנו,
כן, עם מישהי אחת מכן. בית מלא אהבה אמיתית, מסירות, נתינה, קדושה וטהרה.



אני יודע שלהרבה מכן עשיתי צביטה בלב, ובכלל לא נעים כל הנושא הזה.
אבל בבקשה, תקפיצו את השרשור הזה.
אולי - לא אולי, בטוח - בזכותכן,
יתווספו עוד כמה ספסלים לבית המדרש...

למישהו יש מושג מה זה הועידה הלאומית של גרעינחשון או של בני עקיבא?!