בס"ד
מחפשת שירות משמעותי לשנה הבאה?
דרושה בת שירות בוגרת התנועה, מלאת כוח רצון ואש בעיניים, לסניף בני עקיבא בהקמה במושב בדרום. כמובן במסגרת גרעין בנות שירות לאומי של בני-עקיבא ובת-עמי.
-אין צורך במעבר מיוני קומונה-
לפרטים נוספים:
בהודעה אישית בפורום.
או בפלא´: 0528-675-019. (אפשר גם בהודעה).
אני עושה פעולת פתיחה באמצע השבוע הזה לכיתה ו' (נכנסים לשבט מעלות)!!
אני צריך רעיונות לכל מיני משחקי הכירות... מי שיכול הביא לי רעיונות אני אשמח!!!
תודה מראש!!
קודם כל בהצלחה!!
אז ככה-
יש את המשחק "התחברתי" שלוקחים חוט ממש ארוך ומישו מתחיל לספר על עצמו עד שיש לו משו משותף עם מישו אחר והוא צועק התחברתי וזורק לו את החוט עד שכולם מתחברים ונוצר באמצע קור של עכבישים ענק ומסובך....
יש שכל אחד כותב בפתק את השם ואז למשל צבע אהוב צבע מברשת שיניים מקצוע אהוב וכו'
אתה לוקח את הפתקים ומקריא להם כל פתק את מה שהילד כתב (בלי השם) והם צריכים לנחש מי זה..
אתה יכול לשתף אותם במה שאתם רוצים לעשות בשנתיים האלו....איזה נושאים תדברו...על חודש אירגון שמתקרב וכו'...
בהצלחה וצום קל...!!
ואני צריך שאלות לשאול אז למי שיש והוא יכול להביא לי תודה!!
מי שלא מכיר את המשחק הזה אז ככה...
עומדים 3 ילדים עם הגב לכל שאר הילדים ומדביקים להם על הגב לכל אחד פתק אחד פים אחד פם ואחד פום!
ושואלים שאלות למשל: מי יבוא לסניף בשבת ויגלה שאין סניף?
ואז מי שזה נכון אליו אומרים את מה שיש לו על הגב.. ואז הם צריכים לנחש מי פים מי פם ומי פום!!
ואז מתחלפים!!
למי שהבין ויכול להביא לי שאלות אני אמשמח!!!
אמ.. תחליק בחופה
כיף כאילו..
מה לעשות אם אנחנו נכנסות להדרכה רק עוד שנה וכבר כולם מדברות על זה וחושבות מי תיכנס ומה יהיה?
אני גם לפעמים נכנסת לשיחות האלו אבל זה ממש לא כיף.
זה מפדח ברמות כי זה קצת ברור מי הבנות שלא יכנסו ודווקא הם בטוחות שכן והם כל הזמן מדברות עם מי הם רוצות ואיזה שבט להדריך.
זה יוצר כל הזמן אווירה של מתח האם מישי תגיד את השם שלך בין הבנות שהיא חושבת שייכנסו.
ואני שואלת..למה??
יש לנו שנה שלימה-למה לחשוב על זה עכשיו?
אני אשמח לדעת מה אתם חושבים.
אצלינו בהתחלה זה גם היה ברור,והנה -היו מיליוןןן הפתעות בהכנסה להדרכה..
צודקת,אין טעם לחשוב על זה כבר מעכשיו. זה לא מועיל וסתם גורם למתחים.
יש לי כבר פעולה לשבת אבל אני לא מוצאת קטע לעשות איתה.. אני מחפשת קטע על חודש אלול ועל זה שלא משנה כמה חאטאים עשית אם אתה רוצה לחזור בתשובה ה' יקבל אותך .. תודה לכול העונים!!!
לפני שנים רבות היה מלך, שבנה בניין בעל מאתיים קומות...
הוא הבטיח את בתו היפהפייה לאדם אשר יצליח לעלות עד הקומה המאתיים, ולנפנף לשלום לכל האנשים למטה.
אנשים רבים ניסו לעלות אך התייאשו מהר מאד.
לאט לאט נשכח הבניין והוא עמד ריק וגלמוד.
יום אחד החליט ירחמיאל לעלות עד לקומה המאתיים ולזכות בנסיכה היפהפייה.
לאט לאט ובשקט בשקט טיפס לו ירחמיאל במדרגות, ועלה מעלה מעלה.
הוא לקח ת'זמן, ונח גם לפעמים, אך טיפס בהתמדה.
הוא הגיע לקומה התשעים וכמעט התעלף מרוב מאמץ!
הוא נח יומיים, והחליט להמשיך. כאשר הגיע לקומה התשעים ותשע, הוא התייאש והחליט לפרוש, אבל למרות הכל הוא המשיך והתאמץ ועלה לקומה המאה.
שם חיכתה לו הפתעה, הוא גילה את המצאת המאה העשרים - המעלית! הוא נכנס למעלית, והגיע בקלות לקומה המאתיים...
גם אנחנו בחודש אלול, שאנחנו יודעים שצריכים להתקדם, אבל הבעיה היא שלא יודעים איך מתחילים.
והכל נראה כל כך גבוה וקשה, וחושבים שלא שווה בכלל להתחיל לנסות, צריכים לזכור -
להתאמץ קצת ולהתחיל מהקומות הראשונות, ואז בעזרת ה' תבוא לנו "מעלית" מלמעלה, ותעזור לנו לעלות.
אז שנזכה רק לעלות ולעלות!
"והבא ליטהר - מסייעין בידו..."
---
מסידני של מטה לירושלים של מעלה
ספטמבר 2000. סידני, אוסטרליה.
המשחקים האולימפיים נפתחים. אלפי ספורטאים מכל רחבי העולם משתתפים בתחרויות.
הם "המוצלחים", שנבחרו מבין מאות אלפים של ספורטאים שניסו להגיע לאולימפיאדה.
אותם מאות האלפים הם אלו שנבחרו המיליונים הרבים שעוסקים בספורט בעולם כולו. תרבות הגוף עם כוח הרצון, הכוח והשרירים החזקים מכריעים את הכף.
אין סיכוי לספורטאי בינוני שינסה להשתתף באולימפיאדה. הוא חייב לעבור את "המינימום האולימפי". מי שאינו מספיק מהיר, חזק, גבוה – שיתכבד וישב בבית מול המסך או לכל היותר, על הטריבונות באיצטדיונים של סידני.
מאז ילדותי הסבירו לי שהספורט זה עיסוק חשוב לשמירת בריאות הגוף והנפש. ומאז אני שם לב שכולם מדברים על ספורט, ורבים עסוקים בספורט: כלומר, הם הולכים לראות משחקים, צופים בהם בטלוויזיה, שומעים אותם ברדיו, קוראים עליהם בעיתון ומקללים את השופט או את היריב. אבל רק מעטים עוסקים בספורט.
ומה יעשה איש השורה אשר מוכן לשחק כדורסל לעת מצוא, לרוץ פעם או פעמיים בשבוע כדי לחלץ את עצמותיו?
מה יעשה ספורטאי טוב, המגיע להישגים נאים אבל אינו מגיע ל"מינימום האולימפי"?
"כל הכבוד למאמצים שלך," אומרים לו, "אבל לא עברת את המינימום האולימפי – ולכן אינך רשאי להתייצב על קו הזינוק."
- - -
אלול תש"ס, ירושלים.
בורא העולם מכריז על חודש התשובה.
מיליוני אנשים נערכים על קו הזינוק.
כולם רשאים להשתתף, בלי הבדל גיל, גזע ומין.
"אל תתייאש," אומר הקדוש-ברוך-הוא לאדם: "גם אם לא התאמנת כל השנה אתה רשאי להשתתף באולימפיאדה האלוקית.
גם אם התחייבת לפני שנה להתאמן ולעסוק במצוות אשר מחייבות כל משתתף ב"אולימפיאדה האלוקית" ולא קיימת זאת, גם אם "פישלת" והזנחת חלק מהתרגולים והוראות "הוועד האולימפי האלוקי" כפי שהם באים לביטוי בספר ההוראות של בורא עולם או שלא תרגלת את עצמך כלל – אתה רשאי לבוא בחודש התשובה ולהתייצב לקו הזינוק.
בחודש התשובה, באולימפיאדה האלוקית לא דורשים ממך הישגים קודמים, אין "מינימום אולימפי" כתנאי להשתתפות. יש, מצד שני, "זנק שוב!" וגם "יש לך צ'אנס".
אולימפיאדה אנושית לא יכולה לעשות זאת, כי אין אפשרות להשתלט על כל המרכיבים, על כל המשתתפים ועל הרמות השונות של התוצאות. אלוקים מקבל כל "ספורטאי" הרוצה להשתתף באולימפיאדה שלו. מבחינתו, נסה שוב ושוב. אין מגבלות גיל, אין צורך דווקא בשרירים, כי הנפש והגשמה הם המזנקות "חזק יותר, גבוה יותר, רחוק יותר".
- - -
המשחקים האולימפיים כבר מתנהלים בסידני.
האימונים האנושיים לאולימפיאדה האלוקית נערכים גם הם לאורך כל חודש אלול. הימים הקובעים הם בראש השנה וטקס הסיום, עם התוצאות האישיות של כל אחד באופן אישי ושל כולם במישור הלאומי והעולמי – ביום הכיפורים הבא עלינו לטובה.
וכבר שומעים בבקרים את קול השופר, ועוד מעט נדליק את נרות החג.
(אדיר זיק)
יש לי עוד מאגר קטעים אבל אני לא יכולה עכשיו לחפש שם, אז אני מצרפת
וסתם שאלה- אמרת שיש לך פעולה רק חסר לך קטע, תמיד את מוסיפה קטע לפעולה? אם לא אז כאילו חסר? סתם מעניין אותי כי אני כמעט אף פעם לא מוסיפה קטעים..
וגם נשמח שתשתפי את כולנו בפעולה
בהצלחה! מקווה שעזרתי..
יש הרבה סיפורים מתאימים.
אני זוכר לפני שנים שהמדריך שלי עשה והיה ממש טוב
פעולה לשבט נבטים לשבת? ממש תודה
בס"ד
פעולה לאלול פרשת ניצבים- כי קרוב אליך הדבר מאוד
מטרה: נבין שלפעמים אנחנו הולכים רחוק כדי לגלות שהאוצר נמצא אצלנו, בפנים.
מהלך הפעולה: משחק, משימות, סיפור.
משחק-
משימות- הן מקבלות פתקים כדי לגלות דבר מה ש"החבאתי" בסניף, ובסוף מסתבר שהוא אצלי.
הפתקים:
{C}1- {C}החבאנו משהו בסניף. כדי למצוא אותו, חפשו רמז בחדר שלנו.
{C}2- {C}הפתק הבא נמצא איפה שעושים את המפקד.
{C}3- {C}שלא תחשבו שזה יהיה כל כך פשוט למצוא את זה. תחפשו בשער של הסניף.
{C}4- {C}מצאתם את הפתק הבא, אבל עדיין לא את מה שהחבאנו! חפשו בין הסידורים של עזרת הנשים את הפתק הבא.
{C}5- {C}וואו, כבר הגעתם לכאן? כנראה אתן באמת רוצות למצוא את זה. אתן מתקרבות! לכו לחדר של מעלות בנים.
{C}6- {C}הנה, כבר כמעט כמעט מצאתן!! לכו למדריכה ותמצאו..
סיפור-
כי הר' אייזיק ר' יעקעליס חלם כמה פעמים שיסע לפראג, ושם סמוך לחצר המלך תחת הגשר יחפור בארץ וימצא אוצר גדול ויתעשר. הוא נסע לפראג ובבואו שמה הלך אל הגשר אשר אצל חצר המלך, אבל שם עמדו אנשי חיל ההולכים על המשמר לילה כיום, והיה ירא לחפור בארץ ולחפש במטמונים, אבל מרוב צערו כי עמל כל כך בדרך רחוקה, ועתה ישוב לביתו בחוסר כל, היה הולך כל היום סמוך לגשר אנה ואנה, תפוש במחשבותיו וכשחשכה הלך אל האכסניה לנוח, וביום השני וכן ביום השלישי שוב בא בבוקר בבוקר אל המקום הזה, וטייל שם כל היום, ולפנות ערב הלך לאכסניה. השר העומד שם בראש אנשי חיל שומרי ראש המלך, בראותו יום יום כי איש יהודי הולך שחוח ותוארו כעני המעוטף בצער ויגון, סובב סובב אצל הגשר כל הימים, קראו אליו ושאלו בדברים רכים: "מה אתה מחפש ועל מי אתה ממתין זה כמה ימים במקום הזה". סיפר לו כל הענין כי כמה לילות רצופים חלם כי כאן טמון אוצר גדול, ולמטרה זאת בא לפראג ברוב עמל וטורח. אז פתח השר את פיו שחוק ואמר לו: "האם היה כדאי שתיסע דרך רחוקה כל כך על ידי חלום, מי זה אשר יאמין לחלומות ?! הלוא גם אני בחלומי אמרו לי שאסע לעיר קרקוב ושם נמצא אחד הנקרא בשמו אייזיק ר' יעקעליס, ואם אחפור שם בבית היהודי אייזיק ר' יעקעליס תחת התנור וכיריים אז אמצא אוצר גדול, אבל הכי אתן אומן לחלומות אשר שווא ידברו, ולנסוע בשביל זה לקרקוב, ואתה עשית שטות כזה לבא לכאן?!". ויהי כשמוע רבי אייזיק ר' יעקעליס דברי השר הבין כי עיקר ביאתו לכאן היה למען ישמע דברים אלו ושידע כי האוצר נמצא לא כאן רק בביתו וכי עליו לחפור ולבקש במטמונים בביתו ושם ימצא האוצר. חזר ונסע לביתו וחיפש ומצא בביתו תחת התנור וכיריים את האוצר ונתעשר, ובנה בהונו הבית הכנסת הנודעת בשם בית הכנסת של ר' אייזיק ר' יעקעליס.
איך לדעתכן הרגיש האיש?
היה צריך ללכת עד לשם?
מסר- ראינו בסיפור שהאיש היה צריך ללכת רחוק כדי לגלות שהאוצר נמצא בבית שלו! במשימות, הלכתן בכל הסניף רק כדי לגלות שבעצם זה היה אצל המדריכה.
בפרשת השבוע כתוב "כי קרוב אליך.. לא בשמים היא" וכו' המצוות והתורה לא רחוקות ממנו. גם אם לפעמים צריך ללכת קצת רחוק, בסוף נגלה שהאוצר אצלנו. יש לנו יכולת להשתפר, במיוחד בחודש הזה שהמלך נמצא בשדה..
חסר לי רק עוד משחק. למישהו יש רעיון?
קצת פעולה של בנות.. נראה גם אם זה יסתדר לי טכנית, אבל ממש יפה! תודה רבה
פַּעַם אַחַת חָלַם לְאִישׁ אֶחָד מֵעִיר אַחַת
שֶׁבָּעִיר וִוינָה תַּחַת הַגֶּשֶׁר נִמְצָא שָׁם אוֹצָר
וְנָסַע לְשָׁם וְנֶעֱמַד אֵצֶל הַגֶּשֶׁר וְחִפֵּשֹ עֵצוֹת אֵיךְ לַחְפּוֹר שָׁם
כִּי בַּיּוֹם אֵינוֹ יָכוֹל מֵחֲמַת. הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים
וְעָבַר שָׁם אִישׁ חַיִּל וְשָׁאַל אוֹתוֹ מָה אַתָּה עוֹמֵד וְחוֹשֵׁב?
וְחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁטּוֹב שֶׁיְּסַפֵּר לוֹ חֲלוֹמוֹ
כְּדֵי שֶׁהוּא יְסַיְיעוֹ וְיִתְחַלְּקוּ
וְסִפֵּר לוֹ
עָנָה וְאָמַר לוֹ אוֹי יְהוּדִי טִפֵּשׁ
מַה אַתָּה שָם לֵב לַחֲלוֹמוֹת
[הלא גם אני בחלומי חלמתי שיש אוצר מתחת התנור בבית של יהודי אחד שגר כאן וכאן]
[וְהִזְכִּיר הָעִיר שֶׁל הָאִישׁ וּשְׁמוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה]
היעלה על דעתך שאסע עד לשם בשביל האוצר?
הִשְׁתּוֹמֵם הַיְּהוּדִי וְנָסַע לְבֵיתוֹ וְחָפַר בְּהַמַּגִיזַאן [תחת התנור] שֶׁלּוֹ וּמָצָא הָאוֹצָר.
אַחַר כַּךְ אָמַר הַיְּהוּדִי, [הייתי מוכרח לנסוע עד ווינה כדי לדעת שיש אצלי אוצר בבית].
כַּךְ בְּעִנְיָן עֲבוֹדַת ה', שֶׁהָאוֹצָר הוּא אֵצֶל כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ
אוּלָם לֵידַע מֵהָאוֹצָר מוּכְרָח לִנְסוֹעַ לְהַצַּדִּיק.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁרִימֵז רַבֵּנוּ לְחִסָּרוֹן הַדָּבָר
שֶׁאֵין צָרִיךְ לִנְסוֹעַ לְמֶרְחַקִּים וְלַעֲשוֹת דְּבָרִים מוּפְלָאִים כְּדֵי לִמְצוֹא אֶת הָאוֹצָר
אֶלָּא כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ אֶצְלוֹ נִמְצָא הָאוֹצָר
אֶלָּא שֶׁרַק רָבוּ הַלְּבוּשִׁים וְצָרִיךְ לְחַפְּשוֹ הֵיטֵב.
הי =)
קרה וסיימתי שנתיים קומונה בסניף האהוב.. =)
עד כמה אתם חושבים שכדאי וראוי לשמור על קשר? לבוא לבקר וכו'?
יש לציין שהסניף קטן ומשפחתי וב"ה יש לי קשר עם כל חניכ/ה.. ובנוסף אין השנה קומונרית ככה שאין צורך לתת לה את המקום להתאקלם לפני שאני באה לבקר וכו'..
כמה הייתם רוצים שיגיעו לבקר אתכם? מה יותר מדי ומה קצת מדי? ושיחות טלפון- רצוי?
תודה =) בבקשה תכתבו אם אתם חניכים או מדריכים..
בס"ד
כמו כל דבר בחיים, צריך איזון.
אמנם זה שאין קומו' אחרייך קצת משנה את הדברים, אבל בכללי-
מצד אחד- חשוב ממש לשמור על קשר. היית שנתיים במקום, השקעת, העברת אותם דברים (וכידוע אני לא סתם אומרת ;) ) וזה לא נגמר אחרי שנתיים, אלא עדיין אכפת לך ואת עדיין רוצה בטובתם.
מצד שני- זהו, עברה התק' שלך, וגם את צריכה להתחיל שלב חדש בחיים וגם הם. אז כן יש עניין להתנתק קצת, לא באובססיביות כל יום להתקשר ולשרוץ שם. לתת להם את המקום להתפתח מתוך מה שהשארת שם, וגם לעצמך- לא להשאר תקועה בשנתיים האלה אלא להמשיך הלאה..
ב"הצלחה ענקית!!!
אה, ואני קומונרית לשעבר 
אוטומטית שהיא תתחבר למדריכה שהיא לא אחותה..אבל בגדול זה בסדר מניסיון..
היה מעולה!
לדוגמא במחנות ומסעות הראשונים- זה תמיד מרגיש הרבה יותר טוב שייש מישהו מהמשפחה איתך בטיול.
אבל בכל מקרה, זה מסוג הדברים שמשתנים מאדם לאדם. זה תלוי באופי של שתי האחיות, שלך, ושל שאר השבט.
דעתי האישית בנוגע לאחים שמדריכים אחים קטנים היא שזה דבר בסדר גמור, ורק מחזק את הקשר בין האחים. וממה שראיתי, כמעט ואף פעם אינו פוגם ברקמת היחסים של שאר השבט והמדריכים, המון פעמים זה גם דבר חיובי- זה גורם לכל האוירה בשבט ועם המדריכים להיות יותר קלילה וזורמת,עם טיפה הרגשה כזאת של חום משפחתי...
במיוחד אם זו אחותך..לדעתי אם עברה כבר שנה איתך זה לא יהיה כל כך טוב...
אבל זה ממש תלוי באחיות עצמם..איך הם ביחד..אם הם דיברו על זה וסיכמו דברים..
בדרך כלל זה יותר מפריע לחניכה..
רוב הבנות לדעתי ממש שונות עם המשפחה ועם החברות וכשהמשפחה נמצאת עם החברות זה ממש שונה וזה מאלץ אותך להנהגות יותר בוגרת ורצינית....
אולי זה בכלל לא רלוונטי כי אמרת שהיא נכנסת וגם ככה לא יעזור אבל זו דעתי...
אני בפנימייה ואני פוחדת שזה יהיה גדול עלי..
אני ממש רוצה אבל בכל זאת זה לא מוגזם?
אני גרה במרכז והפנימיה בדרום ככה שגם כשאני חוזרת ביום חמישי הביתה אני מגיעה מאוחר וסחוטה מעייפות..
השאלה היא: להכנס להדרכה עם כל הקושי.. או לא?
בפנימיה,זה קשה לנו! תחשבו גם עלינו,לא רק על הקושי שלכם.. [לא מכוון אלייך..]
תמיד מדברים רק על הקושי של זאת שרחוקה ובפנימיה,אבל מה איתנו המדשיות שמצד אחד הכי רוצות שגם לכן יהיה טוב שתשתלבו מעולה ושיאהבו אתכן כמו שצריך,כאילו שאתן ממש מדריכות כמונו,ברבאק,גם בבצפר איתן,כל היום.
ומצד שני,קשה לנו! כן,בא לנו שיעריכו אותנו טיפה יותר,אבל תמיד יעריכו את זאת שמגיעה מרחוק,וכביכול משקיעה מלאאא כדי להגיע,אבל זה תפקידה כמדריכה בעיקרון.
במסעות של בנ"ע רק הולכים?..רור שזה כדי להכיר את א"י אבל אני חייבת באמת עזרה איך להסביר להם בצורה משכנעת שזה חשוב כו..תודה
הן יבינו ;)
אחת הדרכים לאהוב את א"י זה ע"י טיול בה, וככה מכירים אותה עוד יותר ולומדים לאהוב אותה עוד יותר.
כשהולכים למסעות והם מתחילים להתלונן על זה שכל הזמן הולכים- מזכירים להם על מה שלמדתם במערך, זה בד"כ משתיק אותם.
יש להם מצווה, שככל שהם יילכו ככה הם ילמדו לאהוב אותה, שזה מגבש את הקבוצה
והם מכירים גם אנשים חדשים - אם זה ישכנע בכלל 
ותחפשי מערך על הארץ, זה יעביר אני חושבת בצורה טובה יותר
))))סיגפוסאלח שבתימישהו היה במרפאה?
חיכיתי חצי שעה במרפאה כדי לעשות בדיקות לגרון המסכן והצרוד שלי ובסוף נתנו לי פתק שאני יכולה לקחת תה מהמטבח.. אפילו לא קלגרון =[ קמצניים.. חח =]
ב.ש.יש בעיות?
גם אם כן וגם אם לא.. הוא מזה חמוד =]
תן חיוך - תני חיוך.
לדעתי תעשי מסיבת פרידה רגילה עם משחקים צ'ופרים..הפתעות ואוכל...
כיי בדרך כלל שמדריכה פורשת הם מיד חושבים שזה בגללם....
תכתבי איזה מכתב מסכם ותביאי לכולם...
"זה לא בגללכם, זה בגלל XXXX" דברים כאלו סתם משאירים טעם רע בפה (לחניכים, מניסיון).
תתייחסי לזה כרגיל- כל מדריך מסיים את ההדרכה בשלב מסוים, ותתפלאי, אבל זה לא על-טבעי לסיים את ההדרכה כעבור שנה.
תעשי פעולת פרידה. הגיע הזמן להיפרד, לכל דבר יש סוף.
הפורום- הרבה מדריכים שאלו את השאלה הזאת לפניך. ( )
אני בטוחה שתמצאי רעיונות שיתאימו לך, או שיתנולך השראה לפיתוח פעולה.
בחלק העליון של הדף, מתחת הסמל של ערוץ 7, ומתחת השורה "ראשי>פורומים> בני עקיבא", כתוב במודגש "פורומים".
אם תקחי קו ישר משם לצד השמאלי של הדף, תמצאי תיבת חיפוש (שכתוב בה "חיפוש בפורום").
הקלידי בתיבה הזאת את המילים "פעולת פרידה", ולחצי enter.
מקום בעולםאחרונהלפחות אצלינו ;)
זה נקרא שבת אירוח.. פעם פעמיים בשנה הסניף הולך לעיר\ישוב אחר לשבת.. או שהם באים אלינו..
אני אתחיל שירשור הכירות כאן כדי שנוכל לארגן משהו בסיגנון.
מי שבעד שיוסיף את עצמו לשירשור.
נ.ב. מי שרוצה אפשר לעשות גם שבתות בדיקה להדרכת חוץ.
פשוט לא מצאתי בשומקום ואיןן בשירשור..
מישו?
פונדו ואז כל אחת אומרת לפי מה שהיא לוקח משהו..
למשל-מרשמלו:מה היה לה כיף השנה
במבה:משהו שהיא רוצה לשנות וכו'..
וגם שמביאים עיתונים ושמיניות בריסטול ומגרילים שמות וכל אחת עושה על מישהי דף עם דברים שמתאימים לה.
תודה על הראשון
ויש עוד רעיונות?! 
רק שאצלנו יש לכל בת שמינית בריסטול שכתוב את השם שלה בלמעלה ויושבים במעגל...
ואז כל אחת כותבת משו טוב על הבת שמימין לה בדף של החברה מימין וכל פעם מעבירים את הדף שמלה וכותבים לבת שמגיע לך הדף שלה..
ממש כיף וגם כיף לקרוא מה כל השבט חושב עלייך..
בשבט שמינית בריסטול[אנחנו חיברנו 4 שמיניות לכל בת 
] ורושמת את השם שלה למעלה..
את מחלקת בחדר מלא מלא מלא מלא מלא עיתונים והבנות מדפדפות בעיתון,אם הן מוצאות משו שקשור לאחת הבנות הן גוזרות את זה ומדביקות לה על הדף.. ;)
לדוגמא: כולן יודעות שאני הולכת להיות מיילדת בעז"ה אז הן מצאו כתבה על איזה מיילדת שהצילה איזה תינוק ואת האמא שלו באמצע לידה דחופה.. אז הן לקחו את הכותרת והחליפו את השם של המיילדת בשם שלי והדביקו לי על הדף..
אנחנו מחפשים מדריכים לשנה הבאה!
לוד-נצח הקהילה האתיופית של לוד.
אם אתם יודעים על מישהו שרוצה לבוא לבדוק תביאו לו את המספר שלי ומקסימום אני אקשר אותו עם הקומונרית.
עמיחי כספי-0523115523
לצערי עזרא נסגר ככה שלא מביאים ילדים מחלק מהשכונות בלוד
מבפנים. אבל בנים חייבים דחוף!
ותתחייבי שפעם הבאה זה יהיה באישור...
אני לא חושבת שהבעיה אצלך,
הקומונרית צריכה להבין את זה ואם לא הבעיה אצלה
אם זה חשוב לך, אתה אתה יוזם ועושה ופועל - תישאר!
זה לא הפתעה שאחיך מתחתן, נכון?
אז מה קשה להודיע? לשלוח מסרון?
זה לא דורש מאמץ.
כן, חלק מהקטע שאתה מדריך זה שבונים עליך. לא אכפת לי כמה פעמים לא היית, מפריע לי איך לא היית. זה מראה זלזול וחוסר רצינות בסניף.
הסניף לא חייב לך כלום. נכון, השקעת בו, הקמת אותו וכו', אבל זה לא אומר שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה.
שלא תבין לא נכון, זה חשוב, ומצויין, ואני לא מנסה להמעיט בערכך; אתה חייב לראות גם את הצד השני: בנו עליך. חניכים חיכו לך. ופתאום הם צריכים להתאכזב, כי אתה לא הגעת.
תחשוב על רופא שקבע ניתוח. הניתוח נקבע ליום אחרי החתונה של אחיו. אז הוא יכול להתקשר ולדחות, או להחליף עם רופא אחר. מדריך הוא קצת סוג של רופא לנפש. והם מופיעים לניתוח, ואתה לא שם. בתור חניך, האמון שלי היה נגמר- למה שאני אבוא שוב לסניף? מחכה לי שוב בזבוז זמן לריק.
וזה חלק ענק מהתפקיד של מדריך- לבנות אמון.
תודה(:
עורי עוריבנות בשבט נבטים...
בערבי בנות לא חייבים לעשות דברים שמוגדרים "של בנות" (איפור, ורוד, וכו'). בעיקר בשבטים הצעירים יותר, זה סתם מהנה לעשות ערב של כף בלי הבנים.
מספר רעיונות לדוגמא (שנעשו בערבי בנות מטורפים למדי):
להכין ביחד ארוחה ולאכול אותה (פעם אחת אני ומד"שית שלי אספנו את הבנות של השבט מהתחנה, ישר אחרי בי"ס. הלכנו לבית של המד"שית והכנו א.צהריים כולן יחד, אכלנו, ואז סתם הינו ביחד עד שהגיע הזמן להצטרף לבנים לפעולה... היה פשוט מטורף! |נוסטלגי|). אוכל לדוגמא: פיצה, סופפלה לקינוח, מילקשייק, פרי-שייק, פסטה עם רוטב, שניצלים, וכל מה שבא לכם- כיד הדמיון!- לא חייבים ללכת עם הדברים הבנאריים שתמיד מכינים!
אחרי הארוחה אפשר לראות סרט, ועדיף סרט קיטשי, או כל סרט אחר שבנות יהנו ממנו, אב לבחיים אי אפשר לראות אותו בסרט שיבטי, כי הבנים יסבלו...
תכיני עוגות אישיות (קאפקייקס בלע"ז) לפני הערב, יחד עם קרם ועוד חומרי קישוט, ותקשטו אותם. אפשר גם לקשט אותם כיד הדימיון, ואם תרצי את יכולה גם ללמד אותם איך להכין על העוגות קישוט ספציפי (לדוגמא: פרח\פרפר ממרשמלו, סצנה של חוף ים). אשמח לתת לך באישי רעיונות ומתכונים, אם תרצי .
לשחק משחקי חברה שפשוט כיף להשתגע איתם כולן יחד, במיוחד כשאפשר להתפרע כמה שרוצים, כי אין בנים. (ושוב, אשמחל תת רעיונות למשחקים).
יצירה, אם הן מסוג הבנות שאוהבות את זה.
ובכללי- תחשבי על פעילויות כיפיות שכולכן נהנות לעשות יחד.
אשמח לעזור לך ברעינות וכל דבר אחר (פעילויות כיפיות לבנות זה השטח שלי )
אבל זה באמת לא מתאים לנבטים...
אנחנו בהראה וזה היה ממש יפה..במיוחד הקטע עם העגבנייה....כי כשחושבים על זה זה באמת מצחיק..
