* שזה יהיה דבר שמביא את עצמך לידי ביטוי.. מה שהכי מתאים לך להעביר! (נניח אצלי זה היה ללכת איתם למעיין, להכין פסטה ואז פעילות מסכמת.. ) 

 

* שיהיה אוכל שווה 

 

* רעיונות לפעילויות: 

 

- מעבירים דף כשלמעלה רשום השם של כל אחד, במעגל, וכל אחד רושם על השני משהו.. זה יכול להיות כללי, או שאפשר לכוון אותם.. נניח סיבוב אחד- "חוויה משותפת", סיבוב שני "משהו שלמדתי ממך" וכו'.. 

 

- משחק הזיכרון: לוקחים מלא תמונות של השבט ומכינים מהם כרטיסים של משחק הזיכרון.. אפשר גם לשלב בכרטיסים כרטיסי משימות: "לספרעל חוויה" "משהו שלמדת" "מישהו שהתחברת אליו יותר" וכו'.. 

 

- הרוח נושבת: לשחק הרוח נושבת אבל לגבי דברים שהיו לכם השנה.. "כל מי שנהנה במסע פסח" למשל וכו'.. 

 

- שוקולד: קונים כמה סוגים שונים של שוקולד וכל אחד בתורו בוחר סוג אחד.. לכל סוג יש משימה אחרת.. נניח שוקולד מריר- משהו שהיה קשה השנה.. שוקולד סוכריות מתפוצצות- משהו שהיה מפתיע ומרגש.. וכו'. 

 

(זה מה שעולה לי כרגע.)

 

בהצלחה!! =) 

ב"סרט" הזה כביכול,אבל במפנים-אנחנו מדברים על זה שבועיים,חודש,חודשיים בגג וזהו,זה עובר..
 

יש אצלנו חוסר במדריכים.. אבל אני ממש מבינה את ההרגשה כי גם לכמה חברות שלי זה קרה ולא קיבלו אותן..
אמא שלי תמיד אומרת שמה ששלך שלך-אם זה עבודה או אם זה הדרכה (וזה מה שהיא גם אומרת לאחותי שגם מתחילה להילחץ מהכניסה להדרכה למרות שיש אצלנו חוסר במדריכים והיא הכי מתאימה להדריך.. ) תחשבי שהכל לטובה אם ה' חושב שאת צריכה להיכנס להדרכה וזה יעשה רק טוב את תיכנסי ואם לא, אל ייאוש! יש כאלה שההדרכה ממש נהרסה להם ואני חושבת לפעמים אם בכלל היה שווה להן להיכנס מהתחלה(אמי לא אומרת שאם לא תיכנסי זאת כנראה הסיבה אבל הכל לטובה) ובסופו של דבר גם אם לא תיכנסי ח"ו עדיף לך לגייס את כל הכוחות ולפרגן לחברות שלך כי יהיה לך לדעתי יותר מבאס אם לא תעשי את זה ןלא תיקחי חלק (אפילו שלע מבפנים) בסיפורים שלהן.
אז בהצלחה ומאחלת לך שתיכנסי להדרכה ומוזמנת באישי

מקווה שעזרתי קצת

תודה!! באמת שעזרתם.. אפילו שרק אמרתם שאתם מבינים.. 

בע"ה יהיה טוב.. ו-עורי עורי.. ישמצב שאני יצטרך אותך לשיתוף,עצה וכאלה..כי עם החברות שלי אני לא מסוגלת לדבר על זה.. זה בסדר?!

בתור אחת שהייתה באותו לחץ כמוך בדיוק לפני שנה..אני יספר לך מה היה לי.

לא נכנסתי .ואני ההייתי היחידה מהשבט שלא נכנסה\והיחידה מהחברות שלי שלא נכנסו.

לקחתי את זה מאוד קשה..מאוד.

למרות שהרבה אנשים אמרו לי הכל לטובה והכל..עדיין זה לא קל.

בסופו של דבר החלטתי שאני נכנסת לסניף אחר,ועכשיו טוב לי ב"ה

 

בקיצור,זה באמת תקופה לא קלה,ומאוד מותחת.אבל תזכרי בתור מדריכה , שאולי אם לא תכנסי החברות שלך ידברו על זה חודש,חודשיים..ואז הם יפסיקו את כל הדיבורים..ואל תשכחי שיש תמיד סניפי חוץ מדהימים!ויש גם המון המון עמותות שמחפשים מתנדבות!

 

אווירה כזאת שהבנות שנכנסות הם מעל כולם,והם יותר טובות מכולם..זה נשמע כיתה א', אבל ככה זה ניהיה לצעריינו!
עוד שבוע מודיעים לנו..

נקווה שיהיה טוב.. בסופו של דבר..באמת הכל לטובה.. 

תודה לכולם!! 

אני לא רציתי להכנס להדרכה אז זה לא אותו מצב..

אבל גם אצלנו היה את אותה אוירה והשבט התפרק וכו..

וזה לא דבר שממש עובר כי אחכ יש פעולות חניכות ישבצים מסעות וכו..

אבל הכל לטובה ! ואם לא נכנסת זה סימן שכנראה את צריכה לתת במקום אחר..

בהצלחה!

אבל תודה לכולם...בזכותכם באתי יותר מוכנה ויותר חזקה..

בע"ה יהיה טובב!!

חבל שמישהי מוכשרת לא תלך להדריך ולתרום.

 

וכשלא תהיי מדריכה,לא תתנתקי מהיישוב?

גם מי שבהדרכה וגם מי שלא ממש מחובר ליישוב

זה ממש לא קשור

אם תלכי לכל הדברים של היישוב, תצאי עם כולם וכו' 

תאמיני לי שלא תשימי לב לעניין של ההדרכה או לא ועדיין תהיי מחוברת

 

ולצורך העניין יש אצלנו מדריכים יותר מנותקים מהיישוב מאשר חבר'ה שלא מדריכים

הכל תלוי בבנאדם ובמעורבות שלו בחברה  

גם אני לא נכנסתי להדרכה ופחדתי שאחרי הכניסה להדרכה המדריכות יהוי בינם לבין עצמם עם כל הבדיחות הפנימיות של צוות ההדרכה. כדי למנוע את המצב הזה עשינו סיכום שבטי שבו הובהר שאין מצב שזה הולך לקרות. אבל אין מה לעשות הן חברות שלך וצריכות אותך גם אם הן נכנסו להדרכה. אני לא אומרת שאפשר להימנע לחלוטין מהתחושה הזאת של בחוץ ורגשי נחיתות אבל אפשר להשתדל לא להיות במקום הזה בהמון דרכים:

הדרכת חוץ

אפשר להשתלב כמלווה אישית של חניכה שצריכה את זה (סוג של חונכת)

אפשר לפעול בחב"ב

אפשר לבדוק מה אפשר לעשות בסניף גם לא כחלק מהצוות הרשמי.

ואם לא מתאים ונראה לך שככה זה נספחות תקועה אז את יכולה להשתלב בעמותות שונות- יש מלא, רק תבררי מה רלוונטי.

זמזם, קו לחיים, עלה, תפתחי את האוזניים.

 

ותזכרי שאת לא פחות טובה או איכותית או וואט אבר רק בגלל שלא נכנסת להדרכה, את מעולה ויש בך המון כוחות ואת רק צריכה למצוא את המקום הנכון בשבילך לממש אותם.

 

מלא בהצלחה!

לא נכנסתי להדרכה...

אמא שלי לא רוצה שאני אכנס חוץ כי אז אני לא אהיה בבית.

תכלס גמני לא ממש רוצה אבל אני רוצה לתרום!!! ואני לא ממש בקטע של עמותות וכאלה...

ה' תעזור לי!!!!!

מקבלים מרכיב

20130927150528.doc

//

רק שאנחנו תפוסים

http://www.hadracha.org/he/displayItems.asp?ct=163

מישהו יכול לעזור?!

זה הקטע http://www.saroog.co.il/modules.php?name=articles&op=ViewItems&vid=1517

אני צריך להוסיף לו עוד איזה סיפור או משהו..

ולא נעים פתאום ליפול עליה ככה

ולעומת מה שאת חושבת- הקומו' מכירה את האפשרויות הגשמה של בנ"ע ותוכל לעזור לך..

מרוב הלחץ שיש עליהם הם מורחות דברים/שוכחות/לא לוקחות רציני 

ואין לי כוח לחפור לה בשביל זה

 

שלחתי מייל למחלקת הגשמה לפני שבוע..אין תשובה

ממש לא אהבתי את ההכללה (ואולי גם שמץ זלזול..)

 

קיצור- תנסי.. בסל"ק חושפים את הקומונריות ליכולות ההגשמה וזה דבר שמאוד מדובר בו. 

במיוחד כשיש קומונרית שנמצאת ביישוב אולי שבוע

בקושי מבינה מימינה ומשמאלה 

יכולה להתחלק ל-2:

ברמה הסניפית, וברמות היותר גבוהות.

ברמה הסניפית, בעיניי יש המון מקום לחב"ב ולבוגרים שאינם חלק מצוות ההדרכה. לא כאו המקום להאריך, אבל לא חסר השתתפות משמעותית בסניף שלך.

 

ברמות היותר גבוהות:

א. ניתן לפנות לרכז המחוז שלך. הוא בדרך כלל מעודכן בעניינים וידע להפנות אותך לאן שצריך. http://www.bneiakiva.org.il/BneiAkiva.asp?cat=4234

ב. כתבת על סיירת, היחידה שמוכרת לי היא סיירת תקשורת: http://www.bneiakiva.org.il/BneiAkiva.asp?id=53022

ג. אולי תמצאי כאן משהו שיתן לך כיוון: http://www.bneiakiva.org.il/mador_1.asp

זה לא שאני מדלגת למעלה ומתייחסת לכל הסניף ברמה האישית כאילו זה סתם

זה לא סתם, ואני נותנת. אני פשוט רוצה יותר

 

ותודה רבה

סיירת תקשורת ניסיתי ליצור קשר ולא חזרו.

בכל מקרה תודה רבה עזרת

לדוגמה, מחוז ירושלים: 

כתובת: רחוב הפסגה 24, בית וגן, ירושלים 96382

טלפון: 02-6796992/4

פקס: 02-6796998

דוא"ל: Jerusalem@bneiakiva.org.il

 

בצד ימין את יכולה לבחור את המחוז הרצוי.

 

לגבי הסיירת תקשורת, יש שם מייל ופלאפון.

מחלקת הגשמה גם ענו תשובה...

נפתחים מיונים בחנוכה [למעוניינים ] 

תודה רבה וערב מעולה

בב"ח לתו"ע

תקראי את מה שכתוב באתר, אם את בעניין ורוצה פרטים - בשמחה באישי

המיונים באזור חנוכה- שבט..

 

אשרייך על הרצון הטוב!!

 

שלחתי להם הודעה - ענו לי 

תודה רבה

גם אם יש נגיד מישהו שמעוניין- זה לא יהיה ממש ראלי אם הם למשל גרים בצפון וההקפות שלכם הם במרכז...

 

מרימים דברים. פועלים!

כי אני בישוב,אז יש פחות מה,וגם אם נהיה גרעין נהיה גרעין קטן כי הרוב נכנסו להדרכה...

בישוב...

אולי יש לכם עולים בישוב? יעזור להיות להם "אחים גדולים" ולעשות להם מועדוניות.

כדאי גם לפנות לועדת חינוך להתייעץ איתם, להגיד להם שאתם רוצים לעזור, שיתנו לכם משהו.

לדוגמא: לפעמים יש ילדים ממשפחות קצת בעייתיות או ילדים שיותר קשה לם בחברה או חסרי ביטחון-  תתייעצו אם ועדת חינוך בישוב שלכם לגבי ילדים כאלה ותהיו להם "אחים גדולים" (=להיפגש פעם בשבוע ולהיות איתם, להיות להם חברים ולאהוב אותם, זה מגביר להם את הביטחון העצמי שייש ילד גדול יותר מהם שרוצה להיות איתם ושחבר שלהם.)

 

יש מקומות שאפשר לשפץ בישוב שלכם? לנקות ולהפוך אותם לפינות חמד ציבוריות?

 

והדבר החשוב להישרדותו של הגרעין, גם כשאין מה לעשות- להמשיך להיפגש בבסיס קבוע: מפגשי גיבוש, מפגשים פעם בשבוע או פעם בחודש לעשות לימוד.

ועוד משהו: תביאו רעיונות ואל תדחו אותם. תהיו רציניים ואל תהיו סנובים לגבי התנדבויות.

מציעים\מבקשים מכם ללכת לעיר הקרובה ולעשות התרמה? אל תגידו "לא" כיוון שחם וכיוון שזה בטח לא יעבוד ומי יתרום באמצע הרחוב וכו' וכו'.

אחרת- אם לא תקחו את ההצעות לפעילות ותקפצו עליהם ברצינות- הגרעין יתפרק ויתייבש....

כי אנחנו 3 בינתים...(עם אופציהל5...)

(יש רכזת)

הסיפור של גרעיני נחשון החל אי שם במחוז דן לפני כעשר שנים. הוא החל בתחושה חזקה של חברים בבנ"ע כי בתנועה חסרה דבר מה מהותי, שבלעדיו כמעט ואין ערך לקיומה של התנועה. "כיום תנועתנו נמצאת על גבול הגדרת המתנ"ס" נכתב אז במסמך ההקמה של הגרעין הראשון ע"י סמזכ"ל התנועה דאז, רני רוזנהיים, "בני עקיבא מאבדת את ייחודה כתנועת נוער". 

התחושה הייתה כי באופן די אבסורדי מתמקדת התנועה בטיפוח מדריכים, שייעודם לחנך מדריכים חדשים, שיגדלו ויחנכו עוד מדריכים, ותו לא. 
"בני עקיבא כתנועת נוער, איבדה את עצמה. מקימי התנועה לא חלמו לגבש ולבנות קבוצת מדריכים, אלא חלמו לגבש קבוצת חברים, שמטרתם לתקן, לשנות ולפעול למען העם" (שרית בן דוד, רכזת גרעיני נחשון הראשונה במחוז דן). 
הגרעינים הוקמו, איפוא, בכדי להשיב לתנועה את שיח העשייה וההגשמה הבוגרת.

אין דרך לקדם ערכים ועקרונות בלא אנשים שיחיו אותם. אנשים החיים לאור ערכים ואידאולוגיות ומיישמים אותם בחייהם הם גם אלו המנחילים אותם לאחרים. כמו נחשון בן עמינדב משבט יהודה, שהיה הראשון לקפוץ למימיו הסוערים של ים סוף עת עמדו ישראל על שפת ים, כך גם גרעיני נחשון הוקמו בכדי להיות הראשונים שיתחנכו ויגשימו את ערכים אלו. מטרת העל היא יצירת חברה אחרת – חברה לומדת ועושה, חברה אכפתית הרואה את עצמה אחראית על עם ישראל. מכך נגזרת מסגרת הפעילות של הגרעינים – "קבוצה לומדת ועושה" - היינו קבוצות מחברי'ה ב' שמתמקדות בלימוד ועשייה חברתית.

קבוצה – לא ניתנה התורה ליחידים אלא לעם, לציבור, לקבוצה. ולא בכדי. מאמינים אנו כי בכדי לשנות ולהשתנות באמת צריך קבוצה. לקבוצה יש כח עשייה רב מהיחיד, ורק היא יכולה לחולל שינוי של ממש. בנוסף – רק לקבוצה יש יכולת לסחוף אחריה רבים נוספים. באפשרותה לשמש מודל לדרך חיים אחרת, דתית יותר, משמעותית יותר, ערכית יותר. אמנם ערכה של הקבוצה איננו רק כלפי חוץ. היכולת של האדם הבודד לחולל שינוי של ממש באישיותו תלוי הרבה בסביבה החברתית שלו. הקבוצה יכולה לשמש עבור החבר בה כ'בית רוחני' אותו הוא בונה ויוצר, ובד בבד, מתוכו הוא נבנה ומתחנך. דברים אלו נכונים הן בגיל ההתבגרות, בו האדם נמצא בשלב משמעותי של עיצוב אישיותו, והן בחיים הבוגרים, בהם האדם מממש את ערכיו ואמונותיו ב'חיים האמיתיים'. בפועל, הגרעינים הינם קבוצות סניפיות מחברי'א ב' (מדריכים ושאינם מדריכים), המונות בין 10-30 חברים.

לומדת – "אין עם הארץ חסיד" אמרו חכמינו. מאמינים אנו כי בכדי ליצור אישיות דתית ואידיאליסטית חזקה צריכים אנו ללימוד ובירור משמעותי של ערכינו ואמונותינו לאורך כל החיים. אם ברצוננו להגשים כדרך חיים עלינו ללמוד. לכן, משקיעים הגרעינרים זמן רב בלמידה – אחת לשבוע (לפחות) נפגש כל גרעין לישיבה עם הרכז שלו, שבמרכזה - לימוד. הלימוד כולל העמקה ביסודות הגרעין, עיסוק תיקון המידות, בניין השקפת עולם ציונית-דתית, בירור נושאים אקטואליים (בעיקר חברתיים), ועוד.

ועושה – "תלמוד גדול או מעשה גדול" שאלו חכמינו במסכת קידושין, וענו: "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה". מגמתנו היא עשייה מכל הלב למען כלל ישראל, ובעיקר – עשייה חברתית וחינוכית. מאמינים כי הבעיה המרכזית בחברה הישראלית הוא 'איבוד הערכים', ופתרונה – בעשייה חברתית ובחינוך. לכן, מרבית העשייה של הגרעינים מתמקדת במועדוניות בשכונות מצוקה. אמנם, ביסודם של דברים, לעשייה זו מטרת עמוקה יותר. רצוננו הוא לא רק לשנות את החברה במעשים אלו, אלא בראש ובראשונה (בעיקר בתקופת התיכון) – לשנות את עצמנו. חינוך אמיתי, אנו גורסים, חייב להיות מחובר לעשייה. בלי עשייה ממשית בפועל הדברים לא מבוררים ומוטמעים באדם.

הגשמה בוגרת - אמנם, הפעילות של הקבוצות הללו לא נעצר עם סיום השמינית. מגמת הקבוצות הללו היא להגשים בחיים בוגרים (בעיקר) בתוך מסגרות של התנועה. כהמשך ישיר לתהליך שהחל בהקמת גרעיני נחשון הוקם לפני מספר שנים גרעין בנות השירות הראשון של בני עקיבא בבת-ים על ידי בוגרי הגרעינים הראשונים (כיום יש למעלה מעשרה גרעינים כאלו בכל רחבי הארץ). תקופה קצרה אחר כך הוקמה קהילת בני עקיבא הראשונה בארץ בעיר יהוד שבמרכז הארץ (הגרעין מונה כיום למעלה מ-30 חברים, רובם בוגרי גרעיני נחשון). מספר שנים לאחר מכן הוקם גרעין שנת השירות (ש"ש) הראשון של התנועה ברמת גן ע"י גרעין נחשון אחיה רעננה במסגרתו פועלים החברים והחברות למשך שנה במסגרת של 'תורה ועבודה' – לימוד בישיבה או מדרשה ועשייה חברתית ענפה בשכונת רמת-עמידר ובמוסדות החינוך באזור. במקביל הונחו יסודות ל'תנועת הבוגרים' ע"י בוגרי הגרעינים השונים.

 

פחות מעשור מאז הקמתם הגרעינים פורחים. מגרעין מחוזי קטן במחוז דן שהחל לפעול לפני קרוב לעשור, הגרעינים צמחו והם מונים היום למעלה מ-500 חברים במחוזות דן, שרון שומרון, ירושלים ודרום, והיד עוד נטויה.

 

אבל פשוט תנסי להימנע מקרבה איתה או שאולי את מסוגלת להזמין אותה שבת ואחרי זה לשחנש בטיול לילי או משו כזה... אם לא פשוט תימנעי ממנה .. בדרך כלל זה הדדי.. את לא אוהבת אותה מין הסתם בעקבות שהיא גם לא מתה עליך.. תבדקי מה מציק לה אולי זה משו בך שמציק לה ומרתיע אותה ובגלל זה היא מנהגת אליך לא משו. בהצלחוש מאמי פנויה באישי!  

יש לי פעולה שפשוט אנחנו[המדריכות] דיברנו בדפים.. הכל היה רשום בדפים.

נגיד: תתארגנו עכשיו לפי מספר אחים בלי לדבר וכו'

[זה היה פעולה על שקט] .. ואם הן היו מדברות היינו מתחילים הכל מההתחלה.

והיו שלטים של: ששש. לא לדבר!

היי,אנחנו נתחיל מההתחלה.

אוקיי

איזה עוד משחקים עשיתם???

ולא הכניסו אותי

(אני האנונימי השני)

לא הכניסו אותך? אתה באמת רציני לגבי לתרום?

אז כנראה שזה הסימן שלך לצאת ממה שגדלת בו, לצאת לעולם.

יש עוד המון עמותות לתרום בהם-

לא לכולם מתאים להיות אם ילדים מוגבלים, אבל אפשר גם לעזור לעולים (אין לכם מושג כמה תמיכה בהם עוזרת!), להתחבר לעמותות שעוזרות לעניים.

 

אשמח שתפנה אלי באישי ואשמח לעזור לך לחשוב על מקום התנדבות.

משו בסגנון של: דובי לילה טוב.

או משו כמו: כדי שתצליחו לישון כמו בבית ;)

תנסי לאלתר כאלה..

בס"ד

 

ואני לומדת בכפר סבא אז ככה שגם מקומות שקרובים לכפ"ס רלוונטים (אם יש..)

 

תודה רבה (:

המספר של הקומונרית הנוכחית.

0584651212 קוראים לה שירה קלפוס..היא מהיישוב שלי.. (:

- צריך בן אדם שיוכל לעבור לתיכון אחר, שהוא פחות רגיל אליו במטרה לעזור לנוער בגיל שלו מבחינה לימודית ולחזק שם .ביום יום הוא גר עם עוד כמה בנים/בנות (תלוי אם זה בן/בת) שמכינים בעצמם את הארוחות ובשורה תחתונה דואגים לעצמם .
- יש כאלה שלא מתאימים - לדו',אם הם ילכו למקום פחות דתי אולי הם יושפעו . או שהם לא מסוגלים עם הרבה לחץ ומעמס והם יכולים לקרוס תחת הכל...לעומת זאת יש כאלה שמסוגלים לדאוג לעצמם וגם לעזור לאחרים והחזיק את עצמם תחת הכל.
בשורה התחתונה,אתה לא לבד ,יש איתך עוד כמה בני גילך ,ויש הרבה שהולכים לשם ומצליחים..
אם את תוכלי להסתדר עם זה ולהיות מחוץ לבית ולהשקיע בלימודים,אז לכי על זה! בהצלחה (מצטערת על האורך)

א. זה ממש לא היה ארוך, זה היה קצר.

ב. יש משהו לא פוליטיקלי-קורקט במשפט: "...הם לא מסוגלים עם הרבה לחץ ומעמס והם יכולים לקרוס תחת הכל...לעומת זאת יש כאלה שמסוגלים לדאוג לעצמם וגם לעזור לאחרים והחזיק את עצמם תחת הכל."

לכל נער\ה שהולכים לשל"פ העניין הזה קשה, זה חתיכת שינוי משמעותי בחיים-

השאלה היא אם הנער\ה מוכנים לעבור את השינוי הזה, תרתי משמע: גם מבחינת השאלה אם האישיות שלהם חזקה ובוגרת מספיק בשביל זה (יש אנשים שצריכים לחכות עוד שנה נגיד, עד שהם יצאו לשירות), וגם מבחינת השאלה האם אתה מוכן וחושב שאתה יכול לספוג את הקושי הזה, להילחם בו, וגם אם אתה מוכן לקבל את המשברים שיבואו בעקבותיו.

להתמודד איתו .

אבל- האם כדאי בכלל לצאת לשנה כזאת?