פורום אם שואלים, הלכתי לפרוק (עמוד 16)

אני פשוט צריכה לחשוב מה לקנות כדי שיהיה לי בחדר
ולא מצליחה לחשוב על כלום

משהו שיחזיק מעמד

אין צפי לשחרור?

כמה זמן בערך לוקח להחלים?
לא עושים שם בדיקות?

אם מקבלים שלילי עושים עוד בדיקה תוך 3 ימים
אם חיובי מחכים עוד שבוע

שעכשיו אתם שניים. צריך ששניכם תהיו שליליים.

ללי משוחרר כבר. לכל היותר 15 יום מהבדיקה החיובית הראשונה אתה כבר לא מדבק לפי משרד הבריאות, ולכן ללי משוחרר בריבוע.

לא צריך בדיקה שלילית בשביל להיות משוחרר?
עברו לך הרבה יותר מ15 יום מאז הבדיקה החיובית הראשונה שלך... 🤨

מי שלא, ואין לו תסמינים, תוך עשרה ימים משוחרר

מי שיש לו תסמינים משוחרר תוך 14 יום בכל מקרה

אז צריך להיות באישפוז את אומרת.

פשוט מי שבא לכאן בעבר היה בא לזמן בלתי מוגבל, ובזבוז של בדיקות, ועכשיו זה רק עשרה ימים.

אנשים עסוקים אנחנו

תכלס גם אני וגם הוא לא מבינים מה גרם לה להצטרף ומקווים שלא נתחרט על זה שלושתינו אבל אנחנו מנומסים

אגב הקטיף בוטל בגלל הקורונה. הם מגייסים עכשיו רק קוטפים מומחים

לדעתי תוותרו עליה
אם היא לא אוהבת טבע ותכריח אתכם ללכת רק בקניונים

אנחנו דמוקרטיה פה, זאת הבעיה

יהיה כיף אניוואי

ואתה לא בין המעטים שיש לי עליהם ביקורת

החלומות שלי בשבת בערב הם בדרך כלל על הפנים
ככה יהיה לי חלום טוב

אבל התעורררתי מחלום באמצע הלילה ואז חשבתי עלייך. נחשב?

אז אולי היום!

הלילה לא, הלילה לא אשכב לישון

על מה היה החלום?

הייתי ביפן והייתה שם שווארמיה ישראלית. אבל לא כמו אלו שכאן בשווקים אלא יפה ומצועצעת כזו כיאה ליפן (מאיפה לי? בחיים לא הייתי ביפן ).

בקיצור, התלהבתי מהרעיון ואז התעוררתי. והמחשבה שעלתה היא "שרה היתה אומרת לי ללכת על זה".

העניין הוא שאתה צודק
אתה טוב בלהכין אוכל

אבל לא הייתי ממליצה על יפן. השכירות שם ברמה של 10 אלף לדירת חדר.

בכללי עסקים כאלו מרוויחים נהדר במדינות עולם שלישי. אני מכירה מישהו שנהיה עשיר מזה שפתח פלאפל מצליח בפריז.

לגבי היפה ומצועצעת, אל תלך רחוק
תראה מה עשו ממחנה יהודה
שוק מחמד

סולחת לך

וכלום, נאדה

איך אוכלים בבית מלון

בערך באותן שעות
זה פשוט מחכה לך בשקית, את לוקחת שקית אחת

בבתי מלון רגילים יש שעות של חדר אוכל ואת יכולה לבוא ולהעמיס צלחת מבר מרכזי עם מגשים

עברת מזמן את הגיל שבו אנשים אחרים מחליטים מתי תאכלי

זה לא בית מלון כאן

מבאס.

אבל תכלס שקר כזה זה הדבר הנכון לעשות.

 

איפה איינהורן כשצריך אותו?

אני עכשיו רואה את הסטטוסים שלו, מה שכן
ותאמין לי שהבחור אוכל טוב

אני שונאת לשקר לאנשים שאני אוהבת
וחייבת לפרוק את האמת איפשהו

או שמעצבנות אותך הדרישות שלו בלי קשר.

 

וגורילה זה עוד טוב, יש גורילות יפות. אני למשל נראה כמו אורנגאוטן.

והיי, לפחות הוא גורילה עם חליפה!

ההורים

שבת אחרי שבת התמודדתי עם זה

וואי בהצלחה שם

אני מחכה לטיול שלנו

כל השאר נוראיים

/משנן/

קודם כל נאחל לה שתהיה חזקה ובריאה כל החיים ולא תצטרך טיפול.

 

דבר שני, מה את יודעת מה יהיה עד אז? אולי שלום יתאהב בה ברמות שהוא ידחוף להכניס אותה אליכם הביתה, אולי מנדי ואשתו יעברו לגור איתה לטפל בה בבחינת WIN-WIN סיטיואיישן, אולי היא תעדיף בכלל לשכור עובדת זרה. בקיצור, כשמגיעים לגשר חוצים אותו.

 

והתהייה שלך בסוף בהחלט שווה העמקה.

שלום מעריך אותה כמוני
שמתי לב שהיחס שלו למשפחה שלי מאד דומה לאיך שאני מתייחסת אליהם

היא עוזרת לי כל כך הרבה
בשבעה של אבא שלה היא דאגה לי במקום לה
אולי זאת היתה דרך לברוח אבל וודאי שלא רק
כל אחד ידאג אם הבן הבכור שלו יהיה מאושפז
אבל בכל מקרה, היא נותנת לי המון
והיום היא פלטה משהו על זה שהיא יודעת שלא יחזירו לה

ולא ידעתי איך להגיב
מצד אחד לא אמורים לתת כדי לקבל
מצד שני כל כך רציתי לנחם אותה ולומר לה אמא! אני הולכת לדאוג לכל מחסורך!
מצד שלישי זה פשוט לא בטוח.
שתבין שבגלל כל התוכניות הכלכליות של שלום הם קוראים לו קמצן בכל הזדמנות
הם משפחה די פזרנית ולא כל כך דואגים לעתיד שלהם בגלל שאבא שלי בטוח שהוא יביא מכה בקרוב
אבל לי זה לא בטוח וגם לשלום לא ולכן אנחנו מאד מחושבים בכל דבר
חוסכים כל פרוטה כדי שנהיה מבוטחים כלכלית בגיל שבו נצטרך להוציא הרבה, החל מהישיבות וכלה בחתונות
ושלום לא אוהב את הרעיון שצוחקים עליו עכשיו אבל מסתמכים עליו לעתיד, הוא טוען שזו צביעות
אני חושבת שזה לא קשור לאמא שלי, היא לא אחראית על זה, היא רק רוצה להיות בטוחה במשהו, במישהו
אני רוצה להיות מסוגלת לתת לה את הביטחון הזה אבל אם ככה אני אמורה לממן אותו
סליחה אם אני מטופשת
סליחה אם זה לא מובן

הדברים שכתבת הם דברים שאני אומרת לעצמי כדי להרגיע אותי, אבל זה לא מבטיח כלום, עם אם ואולי לא קונים במכולת

לגבי התהייה בסוף, כמו לכולנו, יש לי דאדי אישיוז עצומים. נעים להכיר

שהם גם קשורים טכנית לפעמים אבל לא מהותית.

 

יש את העניין של הדאגה והאכפתיות, שזה שכשמישהו מהמשפחה (ובפרט אבא ואמא) צריך אותך את שם בשבילו במה שאפשר, בין אם מדובר במשהו זמני או משהו מתמשך. שזו עיקר הנקודה כאן (ואני מאמין שזה בעיקר מה שחשוב לה).

ויש את העניין הכלכלי של תמיכה במישהו שנמצא במשבר או כבר לא יכול לפרנס את עצמו, שזו יכולה להיות השלכה של הדאגה אבל כפועל יוצא, ודי זניח ביחס לדבר הראשון.

[מתחשק לי להזכיר את הגמרא: "יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם, ויש מטחינו בריחים ומביאו לחיי העולם הבא". את הסיפור את בטח מכירה]

(במאמר מוסגר אני אומר שמשהו אצלכם במשפחה מאוד לא בריא ביחס לממון והערבוב ביניכם בעניינים הכלכליים אחד של השני. אמרתי לך את זה גם לפני שנה אם את זוכרת. כדאי לשנות את זה)

 

לגבי הדדי אישיוז (לא חושב שיש לכולם), אולי הגיע הזמן לפתור אותם, אם את רוצה שזה ישתנה ויש לך כוח להיכנס לזה.

אבל אני לא בעמדת כוח לתקן את הקטע הזה
וכמה שניסיתי זה לא הולך
הקטע עם הכסף לא רק שלא בריא, הוא ממשיך להסתבך וממש מלחיץ אותי
ולא רק מהצד עם המשפחה שלי

אין מה לעשות עם זה כרגע

בסדר, אני יודעת מה צריך לשנות
באמת שאין יכולת

אין לי כוח לפרט

לגבי הבעיות עם אבא, ניסיתי, לא מצליח לי. והוא אבא נהדר היום. שלא תבין לא נכון.

אני עשיתי איזו עבודה פנימית מטורפת מול ההורים שלי, וזה שינה את היחס שלי אליהם וכל הכעסים העתיקים מקצה לקצה

סתם סתם
אמרתי לא חופרת

וגם לא ההיפך.

כנראה שזה רק אחד מהם פחות מורכב.

כמה שנים הוא גר איתכם?

15

זה מלא
כל הכבוד לכם ולהורים שלך כי זה לא מובן מאליו בכלל.

זה מסביר את הציפייה שלך.

מבחינתי זאת כפיות טובה לא לעשות את זה

אגב הוא באמת היה צריך את זה, הוא היה חצי סיעודי

כמובן שעד שהם לא זקוקים לסיעוד הם יכולים לגור בבית שלהם, אבל אני כן ממש רוצה לזכות לתמוך בהורים לעת זקנה
זאת מצווה שאני מחכה לה

אני לא מצליחה להתרכז במה ששואלים אותי
אני לא נחמדה
ולא מחייכת
למרות שנשבעתי שאעשה את זה


שבוע הבא עמוס לי פתאום באופן מפחיד
אני צריכה לארוז, שכחתי מזה
אני צריכה להעביר דברים
יש לי טיפול שורש
אני צריכה לסוע לירושלים לקנות להם מתנות
אני צריכה להכין קייטנה
אני צריכה להכין 2 קליפים
אני צריכה לטפל בגוף, להזיז את ההיא ולקבוע את ההיא של הרקמות
צריכה לטפל בנפש ולדאוג שיהיה זמן וכיף


הצילו לי

אין לי כוח לפרט

אז שאלה אחרת;

בהסתכלות כוללת על החיים - יש יותר טוב או יותר קשה?

כרגע יותר קשה

לכן שאלתי במבט כולל. עצם זה שהתשובה היא תלוי מתי זה כבר טוב.

אני לא מספרת הכל, את הרוב אני לא יכולה לספר

לא הכל צריך לספר, לרוב זה יכול לעזור אבל לא תמיד ובטח שלא לכל אחד.

אני לא רוצה שתחשוב שאתה יודע את כל התמונה

רוצה לשתף?

אני לא טוב בלשתף.

#לאחופרת

אני פשוט לא חושב שזה יעזור לי.

אבל באמת תודה.

אוף.

אחר כך כועסים עלי כשאני אומרת סדיסט

כשמתגברים נהיים חזקים יותר או משהו כזה

וראיתי מה מחקת

/מדבקה חמודה של בובספוג שכבר אין לי/

נכון אני צריכה לערוך ולא רק למחוק

היום יותר טוב, אגב. תודה

פשוט החלטתי שאני לא חופרת לך יותר

בכל מקרה אני מאד שמחה לשמוע

ולחשןב שהכל היה רק שעתיים
החיים לא קצרים
הם ארוכים ארוכים ואפשר להספיק בהם המון

איך את
מתמ את משתחררת

לילה טוב ימ"ל
חלומות ורודים 🐩

איך ההרגשה?

עכשיו כבר מאוחר לשנוצ הודיה.

אוף

הוא היה צריך אותי
הכל בסדר


ואם לא בסדר סמכי עלי שתשמעי על זה 💓