באת מהמדבר כמו סופה נודדת
כשחיפשתי את עצמי מצאתי אותך
זה הצלצול של תמי. הוא נתקע לי בראש.
בס"ד
אני מותשת מותשת מותשת
ועם כל המותשות עשיתי שיחה עם אורית שסחטה אותי יותר
ועם כל המותשות עמדתי והכנתי פשטידה ועוגה
ובגלל המותשות הרגליים שלי כואבות ואני מרגישה כאילו מישהו שואב ממני את הכוחות משל הייתי בקבוק אקמולי שמרוקנים בקצב שיא לתינוק חולה
ואבא שלי אמר לי משהו לא יפה בכלל ועשה לי רגשות אשם אז אולי אלך לעשות עוד משהו עכשיו
בס"ד
מאז שאנחנו קטנים לכל ילד יש לימוד שבועי עם אבא
פעם היינו בוחרים כל שנה פרשן שאנחנו לומדים את הפרשה לאורו
בשלב מסויים זה השתנה לפורמט אחר
הרעיון הוא כזה: אבא בוחר קטע בפרשה וכותב שאלות על הפסוקים ואנחנו (כלומר אני ואחי הקטן) עונים ובסוף מקריאים את התשובות בשולחן שבת
בהתחלה זה היה בשלב שלא כתבנו בו כמו שצריך אז היינו עושים את זה עם אבא שלי ממש. הוא היה מקריא וכותב את התשובות שלנו ככה זה היה שנים
עכשיו כשאני נשואה הוא שולח לי את השאלות למייל ואני צריכה לענות עליהן ולשלוח לו תשובות שהוא מקריא בשולחן שבת
משה ואני משתדלים כל פעם למצוא זמן ולכתוב יחד תשובות
אבל בשבועות האחרונים היו כל מיני לחצים ויצא שלא כתבנו תשובות
את צריכה להבין שאנחנו מכניסים תמיד שבת בלחץ ויום שישי הוא טירוף אצלנו
והוא אמר לי עכשיו שהוא שלח את השאלות ונענה והוא לא יקבל יותר תירוצים עלובים
מה שממש לא לעניין בהתחשב במאמצים שאני עושה לענות לו על השאלות
זהו
זה מטופש וכתבתי ביותר מידי פירוט סתם ככה
אבל עכשיו אני תוהה אם לשבת ולענות על שאלות למרות ששניה לאחת ואני מותשת או לדחות את זה למחר כשנהיה גם ככה בלחץ
בוז
כישוף כושלאו שזה בגלל הקבוצה.
אחד מהשניים, לא יודע 🙄
יש לך קישור
גם את חסרה.
בוזאחרונה
פסידוניתתקשיבי
זה מאוד לא נעים ולא כיף אבל לא עזבנו *אחד את השני*
העניין הוא רק הקבוצה הספציפית
אנחנו קיימים אחד לשני, פה, למשל
ובשנייה פותחים קבוצה חדשה
זה המדיום, לא המסר
כל האנשים עדיין איתך
בצורה של להיות בקבוה הספציפית ההיא - כבר לא
אבל יש את כל הדרכים האחרות!
קודם כל מבינה שנפגעת וצר לי מאוד מאוד, את חשובה לי ואני לא רוצה שתהיי עצובה.
דבר שני, זה כנראה באמת לא היה בסדר. ומתנצלת מאוד
אבל
יש אבל
אם הקבוצה הייתה דרך התקשורת היחידה שלנו והיינו מכירים דרך שם והכל זה באמת היה נורא
אבל זה לא!
זה כמו משפחה שלא יודעת, יושבת בספה ואז לוקחים את הספה
אז בסדר אין ספה
אבל יש משפחה בסלון ובמטבח ובחדר ילדים
דוגמה טיפשית
אבל הבנת את העיקרון?
את חשובה לנו ואנחנו אוהבים אותך נורא אל תלכי
כאן כי אין לי מקום אחר
אני לא יודעת מי אני יותר
זה נורא מוזר
אני יושבת על הספה ומנסה להבין מה אני עושה פה
מה מירי נוהגת לעשות
מה היא אוהבת לעשות
לאן היא שואפת להגיע
מה היא רוצה מחייה
וואלה אין לי מושג
לא מכירה.
זה פשוט
כל כך מוזר
אני זרה לעצמי
ערוץ לא מעניין אותי עוד יותר
פעם הרגשית שיש לי המון המחשבות על המון דברים ואני רק מחכה שיבוא המישהו שאוכל לחלוק איתו
עכשיו אין לי מושג על מה אני חושבת יותר
נראה לי כלום
לא יודעת
לא יודעת
מוזר לי ובודד מאוד מאוד
בוזאחרונה
יהיה בסדר....
בוז
שזה קורה לאנשים שלא באמת רוצים, כלומר שהם רוצים את הדמיון אבל לא רוצים לחוות במציאות.
קורה הרבה בשידוכים שאנשים נתפסים על פנטזיות לא מציאותיות, לא כי הם רוצים את זה אלא דווקא כי הם מעדיפים להישאר בחלום שבו הכל אפשרי מאשר ממש להיכנס למציאות של זוגיות.

אצלי דווקא יורד החשק מדברים ככל שאי אפשר.
אני רוצה וזה מציאותי, זה בתכנון גם אם לא לזמן הקרוב.
לאחרונה הורדתי את הנעילה מהמכשיר שלי, זה סתם היה מיותר.
מזכיר לי שבמפגש לפני 4 חודשים שמ"פ התוודתה שיש לה תחביב לעבור על טלפונים של אנשים. היה לי מוזר אבל זרמתי, היא ואחינעם נהנו (לא יודע ממה).