שרשור חדש
ים מלא גליםתורם דם
אני ים מלא גלים
אני שתיקות כוספות
עלי חוף
אני אופק מוריק
כמו שלכת וצלילים
אני אור אינסוף

אני אבוד ביקום של עלטה
אני בהיר עד עיורון
אני חושך, אני בוקר
שמתמשך כמו חידלון

אני עייף
ואתם עדיי
המשוועים למנוחת לוחמים
לעת ערב

אני תאב
ואתם שדיי
המכים שוב ושוב
ללא הרף

ובין צללי החיים
עוד תוסיף שאת הרוח
ללחוש מנגינות חשיכה
עלי הגן המוריקים חרישית
יוסיפו שאת דמותם
בין מחול לאתמול
בין קדרות למחשבה
אני ואת נהיה כאן לעד
מול עולם
של אכזבה.

וואי יפה!!!!פרצוף כרית
יפה ממש!!!!
רק המשפט האחרון קורע מעצב....
מקווה שתראה תקווה ותכיר מישהי חדשה....
יפה מאודארץ השוקולד
ולגבי הסוף, מאחל לך שתראה כמה העולם הוא עולם של תקווה ואור
...רחל יהודייה בדם
יפה מאוד...
ממש מדהים.
-------רב שמואל
הבן אדם לא לומד לקח
תודה לכולכן🙏🙏🙏תורם דםאחרונה
כאב של מפלצותאורה אורה
כְּשֶׁאַתְּ כּוֹאֶבֶת
אַתְּ יוֹרָהּ לְכֹל הַכִּוּוּנִים
אֵיכְשֶׁהוּ כֻּלָּם מַגִּיעִים יָשָׁר לַלֵּב
שֶׁלָּךְ
מִלִּים שֶׁלֹּא רָצִיתִי שֶׁיְּאַמְּרוּ
יָצְאוּ בְּצוּרַת מִפְלָצוֹת
שֶׁדָּרְשׁוּ לְגָרֵשׁ
אֶת כֻּלָּם
אֲנִי גֹּרַשְׁתִּי יַחַד אִתָּם.

לֹא כֻּלָּם מְבִינִים רְמָזִים
בִּדְמוּת אִשָּׁהּ עֲצוּבָה
לֹא כֻּלָּם יוֹדְעִים אֵיךְ לְהָנִיחַ יָד מְלַטֶּפֶת עַל מִפְלֶצֶת
זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת מַפְחִיד
גַּם אוֹתִי

סְלִיחָה.
...רחל יהודייה בדם
אחח. מרגישים פה הרבה כאב.

לא מפלצת. אולי פצועה.
שה' ירפא את הכאב מהעולם הזה
וואיישמש בחורף

משום מה, הייתי צריכה את המילים האלו עכשיו.

זה מהמם!!!

אין לי מילה אחרת.

תודה לך שכתבת את זה! 

זה הגיע לי בזמן.

וואי מושלםפרצוף כרית
מושלם ביותר
פעמים רבות אדם צועק מץוך כאב , מחכה שיתנומלו חיבוק ורק יגידו לו שהכל בסדר ושאוהבים אותו...
אך אנשים לא מבינים את הרמז ומחזירים התקפה בחזרה....
כתבת מושלם ומדויק ונכון!
בשלב מסוים בהתבגרות, אתה קולט שהחיזוק יבוא ממך מבפנים ולא מאנשים אחרים, וזה הפתרון לכאב הזה, כי אנשים לא באמת יכולים להכנס עמוק לנבכי נשמתך, הם לא יכולים להרגיש בדיוק ולתת את המילה ה'נכונה' שרצית לשמוע.....
מחזקת את ידיך, לאהוב את עצמך, זה הפתרון ,
כותבת יפה!
תודה לכם על התגובות והלבאורה אורה
יפה מאודלחייךאחרונה
הבית השני מבהיר הרבה ונעים, השפה יפה..
שח מט /בין הבור למים

אַתָּה אוֹמֵר לִי
תִּשְׁתַּלְּטִי עַל הַמֶּרְכָּז.
תַּחֲזִירִי לְעַצְמְךָ אֶת הַשְּׁלִיטָה.
אֲבָל תָּבִין
הַלֵּב שֶׁלִּי בִּמְחוֹזוֹת אֲחֵרִים.
אַתָּה מַעֲמִיד שׁוּרָה שֶׁל חַיָּלִים
תַּחְשְׁבִי עַכְשָׁו
מָה הָיִיתָ עוֹשָׂה?
בִּמְקוֹם לִתְקֹף אֶת מִסְתַּגֶּרֶת
וּפוֹתַחַת בִּמְנוּסָה
אַתָּה צָרִיךְ לְהָבִין
הַחַיִּים דּוֹחֲפִים אוֹתִי לְנַצֵּחַ
וַאֲנִי כָּל מָה שֶׁרָצִיתִי
זֶה לֹא לָמוּת
לֹא לָמוּת.

אוּלַי נַעֲשָׂה שָׁלוֹם?
...רחל יהודייה בדם
עמוק מאוד ונוגע

התחברתי ואהבתי❤️
אהבתיאברך שעובד

דימוי מקסים!

בדיוק שמעתי תוך כדי קריאהתורם דם
התחבר לי לסיומת...

וואי חזקפרצוף כרית
מהמם...
דינאמיקה בין בני זוג .....
מי שנשוי כמה שנים מבין.....
יפה והתחברתי, כתיבה יפה תודה!
תודה ❣️בין הבור למים

לא בהכרח (:

אני אוהבת להשאיר את זה פתוח

הי תודה כולם ♟בין הבור למים


אוי זה מדהיםחלילוש

כאב

מדהיםפשטות.
...אנה.
כל השירים שלך פשוט מדהימים אחד אחד
תודה רבה ❤בין הבור למיםאחרונה
...רחל יהודייה בדם
הוּא אוֹהֵב אֶת הַגַּלִּים הָאֵלֶּה
עִם הַכֹּחַ שֶׁלָּהֶם, הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל
וְהַשֶּׁקֶט, שֶׁל הַיָּם
הוּא אוֹהֵב אֶת הַלַּיְלָה, הַחֹשֶׁךְ,
אֶת הַשַּׁלְוָה הַזּוֹ שֶׁאֲנָשִׁים מַרְגִּישִׁים בּוֹ פִּתְאוֹם,
הַשַּׁלְוָה הַזּוֹ שֶׁהוּא לֹא הִפְסִיק אַף פַּעַם לִתְהוֹת לְגַבֶּיהָ אִם הִיא כָּאן כִּי הָאֲנָשִׁים
מַרְגִּישִׁים מְאִירִים וְיָפִים עַכְשָׁו,כְּשֶׁהֵם לְיָדוֹ, לְיַד הַחֹשֶׁךְ
אוֹ כִּי הֵם מַרְגִּישִׁים בְּנוֹחַ עִם הַחֹשֶׁךְ, שֶׁבָּהֶם,
מַרְגִּישִׁים נֶעֱטָפִים עַל יְדֵי הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל מִכָּל.
הוּא אוֹהֵב אֶת הַכּוֹכָבִים,
הַכּוֹכָבִים הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה שֶׁמְּחַיְּכִים אֵלָיו
וְאוֹמְרִים לוֹ שֶׁגַּם בּוֹ, יֵשׁ אוֹר.
הוּא אוֹהֵב, כָּל כָּךְ אוֹהֵב,
אֶת הָעוֹלָם.
עִם הַיּוֹם, וְהַלַּיְלָה.


וְהוּא לוֹמֵד לֶאֱהֹב,
גַּם אֶת עַצְמוֹ,
עִם הַיּוֹם, וְהַלַּיְלָה.
קראתיTsurie

ואז קראתי שוב, ואז קראתי שוב ונראה לי שהבנתי .

מעניין שבהתחלה הוא אוהב את החושך.

ואז את הכוכבים.

ואז את העולם.

ואז גם את עצמו.

כלומר כל עוד יש משהו או מישהו שהאדם שונא, הוא עוד לא לגמרי אוהב את עצמו(מוסיף פרשנות שלי).

הרגשתי כמו חידה שכמתנה על הפתרון,

אתה מקבל את החידה במתנה. תודה.

 

...רחל יהודייה בדם
איזו הסתכלות עמוקה ויפה..
בלי קשר אם זה מה שהתכוונתי או לא, זה פשוט יפה מה שכתבת.
אני אישית התכוונתי שבאיזשהו שלב האדם מגיע למצב שהוא אוהב את עצמו.
הוא לא יכול לאהוב את העולם עם קרעיו ולהשאיר את עצמו בחוץ. זה גם לא הוגן.
השיר עורר אותי לכךTsurie

באמת "האהבה צריכה שתתפשט בלב לכל".

בדרגה העליונה של ענוה, אדם אוהב את עצמו בתור חלק מהכל, ולא רק בגלל שזה הוא דווקא.

לפעמים באמת דווקא אנשים טובים מתפתים לאהוב את הכל ולדאוג לכולם חוץ מעצמם, מרוב טוב.

 

יש מחלוקת בגמרא אם שני אנשים הולכים במידבר, ויש מים שמספיקים רק לאחד מהם, האם ישתה בעצמו כי "חייך קודמים לחיי חבירך" או שיתן לחברו. ושמעתי מהרב אורי שרקי שיש צד שדווקא לשתות בעצמו זה יותר גדול. כי יש לך תפקיד בעולם, שהוא האחריות שלשמה נשלחת, ובזה ששותה בעצמו הוא לא מסיר מעצמו את האחריות. 

מאוד מעניין.. תודה.רחל יהודייה בדם
וואו מהמם ונוגעפרצוף כרית
למדתי ממך להצמיד ת'מילה 'נוגע' בהקשר לשירים,
זה מתאר בצורה מדויקת ויפה כמה התחברתי ....

נראה שיש פה הרבה מה להעמיק ולנתח, מלא כוונות נסתרות,
שאם היתי קוראת שוב, מן הסתם היתי מגיעה לעוד תובנות
זה סיפורי ויפה כזה......
מהמם ממש....
נותן תחושה טובה - שמותר לנו להיות גם לא לגמרי מושלמים, ועדיין לשמוח עם עצמנו, חשוב
תודה!
וואושמש בחורף

רחל זה מהמם!!!

את כותבת בצורה מעוררת התפעלות!

ונוגעת בלב עמוק.

מושלם!!!!

תודה רבה לך..רחל יהודייה בדם
פשוט יפה ופשוטחלילוש
אהבתי
זה מהמםבננה8

נוגע ומלטף

מדהים, שמרתי ❤בין הבור למים
תודה רבהרחל יהודייה בדם
❤️
...אנה.
וואו איזה שיר חזק!
קוראת אותך הרבה, כיף שהארכת
תודה רבה לך..רחל יהודייה בדםאחרונה
**אנה.

וְגֶשֶׁם.

הַלֵּב שֶׁלִּי מִתְרַחֵב וְאָפֹר בַּחוּץ וּמָרָק

וְגֶשֶׁם

דְּמָעוֹת שֶׁנּוֹשְׁרוֹת וְחִבּוּק

וְגֶשֶׁם דּוֹפֵק בְּחַלּוֹנִי

מֵעֵז גַּם כְּשֶׁלֹּא הִזְמַנְתִּי

מְנַקֶּה.

שְׁנֵינוּ צָעַדְנוּ בָּרְחוֹב,וְגֶשֶׁם

מִטְרִיָּה זֶה לַעֲצוּבִים,

אָמַרְתָּ לִי

וּדְמָעוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם נִשְׁפָּכוֹת עָלַי

אֱלֹהִים בּוֹכֶה אִתִּי יַחַד

**אנה.

מִטְרִיָּה זֶה לַעֲצוּבִים,

אָמַרְתָּ לִי

אֲנִי רוֹצֶה שֶׁנִּטְבֹּל יַחַד בַּשְּׁלוּלִית

נִקְפֹּץ כְּמוֹ שְׁנֵי יְלָדִים

 

אֲנַחְנוּ שְׁנֵי יְלָדִים.

**אנה.

אֲנַחְנוּ שְׁנֵי יְלָדִים

זֶה שִׁגְעוֹן הָעוֹלָם הַזֶּה

שִׁגָּעוֹן

וּשְׁנֵי יְלָדִים נוֹתְנִים יָדַיִם

צוֹעֲדִים בְּאִטִּיּוּת

בַּגֶּשֶׁם.

**אנה.

גֶּשֶׁם

טִיק טַק טוּק

וּכְשֶׁשָּׁאַלְתָּ לְאָן הוֹלְכִים

הַגֶּשֶׁם עָנָה בְּעַצְמוֹ

 

אֵין טִפַּת גֶּשֶׁם נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין לִבִּי מְחֻבָּר אֵלַי

וְלִבִּי לְלִבְּךָ

וְלִבֵּךְ לְלִבּוֹ

וּכְשֶׁצָּעַדְנוּ בַּדְּרָכִים הַיְּשָׁנוֹת

הַגֶּשֶׁם דָּפַק לִי

טִיק טַק טוּק

וְשָׁאַל מָתַי יִתְחַבְּרוּ כְּבָר

הַלְּבָבוֹת

**אנה.

שְׁנֵינוּ צוֹעֲדִים-

כְּבָר הִתְחִיל לְהַחְשִׁיךְ,

וְגֶשֶׁם.

טִיף טַף מוֹרִיד אֶת הָאָבָק

טִיף טַף מִכָּל הַגַּגּוֹת הַיְּשָׁנִים

 

מִטְרִיּוֹת זֶה לַעֲצוּבִים.

אָז בּוֹא נוֹרִיד וּנְקַלֵּף

נִתֵּן לַגֶּשֶׁם

לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ

עַד שֶׁהַלְּבָבוֹת יִתְחַבְּרוּ

**אנה.

הַהֶבְדֵּל בֵּין גֶּשֶׁם לִדְמָעוֹת

הוּא הַהֶבְדֵּל בֵּין אֱלֹהִים לְבֵינִי

וְהַגֶּשֶׁם שֶׁלִּי הַקָּטָן מִשְׁתַּלֵּב עִם דִּמְעוֹתָיו שֶׁלּוֹ.

לִפְעָמִים זֶה בָּא לִי בַּזְּמַן וְהוּא בּוֹכֶה אִתִּי גִּשְׁמֵי עֶצֶב

וְלִפְעָמִים גִּשְׁמֵי שִׂמְחָה

וְלִפְעָמִים גִּשְׁמֵי אַהֲבָה

לוֹחֵשׁ לִי- אֲנִי אִתָּךְ.

**אנה.

הַמֶּרְחָק מִמֶּנִּי אֵלַי

הוּא שִׁגָּעוֹן

אֲנִי מְשֻׁגַּעַת

מִי זֶה אֲנִי, מִי זֶה אֵלַי

הַמֶּרְחָק מֵאֵלַי לַאֲנִי

הוּא שִׁגָּעוֹן

מָאֲנִי לַאֲנִי מֵאֵלַי לְאֵלַי

אֲנִי מְשֻׁגַּעַת

אֲנִי

**אנה.

אֲנִי עֵרָה וְלִבִּי יָשֵׁן-

מְחַכֶּה שֶׁאָעִיר אוֹתוֹ וְאֶשְׁמַע לוֹ;

לַדְּפִיקוֹת הַמְּדֻיָּקוֹת וְהָרְמָזִים הַקְּטַנִּים

לַסּוֹדוֹת הַשְּׁמוּרִים רַק בֵּינֵינוּ;

מְחַכֶּה כְּבָר לְהַזְכִּיר כֹּל מָה שֶׁשָּׁכַחְתִּי וְהִכְחַשְׁתִּי

לַעֲזֹר לִי לִמְצֹא אֶת עַצְמִי;

אֲנִי עֵרָה וְלִבִּי יָשֵׁן

עַד שֶׁיָּעוּר

**אנה.

וְגֶשֶׁם.

דְּפִיק דְּפֹק דְּפִיק

טוּק טוּק, יַלְדָּה

 

אֲנַחְנוּ צוֹעֲדִים יַחַד בָּרְחוֹב הֶחָשׁוּךְ

הַגֶּשֶׁם קוֹרֵא לָנוּ אֵלָיו-

בּוֹאוּ אֵלַי, בּוֹאוּ

וַאֲנַחְנוּ רַק שְׁנֵי יְלָדִים

שְׁלוּבֵי זְרוֹעוֹת, לְלֹא מִטְרִיָּה

וּכְבָר חֹשֶׁךְ בַּחוּץ.

אֵין לִי כְּבָר דְּמָעוֹת, אָמַרְתִּי לְךָ בְּעֶצֶב.

וְאַתָּה חִיַּכְתָּ בְּשַׁלְוָה

אֱלֹהִים דּוֹמֵעַ בִּמְקוֹמְךָ,

כָּכָה אָמַרְתָּ לִי

בִּמְקוֹמְךָ הוּא דּוֹמֵעַ.

**אנה.

מִישֶׁהוּ אִתִּי כָּאן

אַתָּה אִתִּי כָּאן.

הַגֶּשֶׁם מַחֲזִיר לִי אֶת הַתְּחוּשָׁה לְעַצְמִי וְהַטִּפּוֹת הָאֵלּוּ לֹא מַרְפּוֹת.

אֲנַחְנוּ שְׁנֵי יְלָדִים

וְהוּא אוֹסֵף אוֹתָנוּ אֵלָיו

הִנֵּה מִישֶׁהוּ בָּא לֶאֱסֹף אוֹתָנוּ

 

אָז רָצִים וְרָצִים וְרָצִים

לְהַסְפִּיק לִסְפֹּג כָּל מָה שֶׁאֱלֹהִים מַעֲנִיק לָנוּ

מִלְּמַעְלָה

**אנה.

כְּבָר לַיְלָה מַמָּשׁ לַיְלָה

וְאָנוּ מוּאָרִים בְּאוֹר שֶׁל אַהֲבָה

כְּשֶׁאָנוּ שׁוֹתְקִים אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֶת סִפּוּרָם שֶׁל הַבָּתִּים

וְהָעֵצִים

וְהַשְּׁבִילִים.

וּכְשֶׁהַגֶּשֶׁם דּוֹפֵק לָנוּ

טוּק טוּק 

דְּפִיק דְּפֹק

בּוֹאִי, יַלְדָּה

גַּם הַלֵּב שֶׁלִּי פּוֹעֵם אִתּוֹ יַחַד

וואו את מדהימהאלפיניסטית

ואת כותבת מדהים ובכישרון. 

זה כל כך נוגע ומרגיע

תודה רבה על השיתוף

 

(אגב, אני הולכת לנכס לעצמי את המשפט "מטריה זה לעצובים")

תודה רבה רבהאנה.
זה כל כך כיף לשמוע
מדהיםפשטות.
😚אנה.


החתימה שלך מאוד יפה
...רחל יהודייה בדם
את כותבת נוגע ויש עומק.

אהבתי.
תודה רבה!אנה.
יפה מאד! אהבתיpath
תודהאנה.
מדהימהבין הבור למים
כתיבה ממכרת
תודה רבה!אנה.
שימחת
ואו...מזמור לאל ידי
מעניין של מי את פצל"ש
יש לי ניחוש...🤔
**אנה.
גֶּשֶׁם.
בַּלֵּב שֶׁלִּי גֶּשֶׁם
אָז מָה אִם הַכֹּל מְבֻלְבָּל

גַּם הֶעָלִים הָאֵלּוּ שֶׁנּוֹשְׁרִים
גַּם הֵם מַרְגִּישִׁים כָּמוֹנִי
אֲנַחְנוּ צוֹנְחִים בְּאִטִּיּוּת וְיֶלֶד עִם עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת קְצָת מִתְפַּלֵּא
וְאָז חוֹזֵר לְשַׂחֵק בְּקֻבִּיּוֹת
וַאֲנִי וְהַשַּׁלֶּכֶת עַל הָרִצְפָּה,
מְחַכִּים
עַד שֶׁהוּא יְטַהֵר אוֹתָנוּ
לִפְנֵי שֶׁמִּישֶׁהוּ יִדְרֹךְ.

וְאָז הוּא בָּא,
הַגֶּשֶׁם
...רחל יהודייה בדם
יפהפה ומלא בעומק
וואו.
..אנה.
תודה רבה
וואושמש בחורף

וואו וואו וואו

זה כל כך יפה ועמוק!!!!

זה משאיר אותי בלי מלים....

זאת אליפות!

כתיבת מושלמת!!

תןדה רבה!אנה.
איזה תגובה משמחת
מאוד מעניין לקרוא אותךקיווע
מחכים לעוד
תודהאנה.אחרונה
לשתף אתכםחלילוש

רציתי לשתף בשיר פשוט ויפה, של עזרא גטנו, ממש לימים שלנו, ללב שלנו.

 

 

אגדת הגן/עזרא גטנו:

 

אני רוצה לשיר איתכם

על אגדה אחת, אגדה עתיקה.

ימיה כשנות דור ודור,

מתחלת היא מהיות אדם על פני האדמה.

היה היה אז גן אחד

במרכזו של העולם, שבילים רבים הובילו לפיתחו.

בתוך הגן היו דברים,

נשמות ומלאכים,

ומי שבא לשם מצא גם את עצמו.

ועוד דבר חשוב מכל

היה רואה שם האדם,

איך כל הנשמות בעולם,

כולן אחת אחת ממש,

כולן קשורות ביחד

ולכן גם בני האדם.

עברו תקופות ומשברים,

השבילים לגן אבדו ואיש לא מצאם.

לאט לאט גם נעלמו

כל אותם האנשים שפעם ביקרו שם בגן.

מאז ידענו מלחמות,

הרבה כאב וקצת תקוות

אך את הגן כבר לא זכרנו.

וכל אחד בתוך הלב

הרגיש שהעולם חרב

ובאמת כבר לא אהבנו,

כי לא זכרנו מעולם

את המראה בתוך הגן

שם כל הנשמות קשורות ביחד.

ולאהוב זה קצת קשה

כשלא זוכרים את המראה

אך עדיין נושיט יד ביד.

שמע ישראל,

ה' אלוקינו ה' אחד!

ואהבת את ה'

ואת כל ישראל כי הכל אחד.

ה' אחד ושמו אחד,

עם ישראל אחד,

כולנו חלק מאלוקים.

ויש כאן סוד של אהבה

ופיתרון לאגדה

כי הוא הגן שאנו מחפשים.

ואת אותו הגן

שבו גדלנו יחד

עוד נשוב ונמצא.

נמצא את הדרכים לגן

כשנהיה ביחד,

יבוא משיח במהרה.

 

...רחל יהודייה בדם
כתיבה יפה וטהורה..קסם כזה.

תודה ששיתפת(אל תדאג, קראתי שזה לא שלך)
ממש.שווה לשמוע את הלחן בהמשךחלילושאחרונה


עדכון משמח ומרגש!!!! תורם דם
בשעה טובה פתחנו קבוצת ווטספ לכתיבה
מוזמנים לפנות בשיחה אישית על מנת להצטרף.

מדובר על קבוצה קטנה ואינטימית כך שמספר המקומות מוגבל
כל הקודם/ת- זוכה!😱🤩
אני אשמח להצטרף!!!בננה8


בפרטיתורם דם
פוינגתורם דםאחרונה
הריח שלךתורם דם
הָרֵיחַ שֶׁלָּךְ נִבָּט
מִכָּל פִּנּוֹת הַחֶדֶר
מִכָּל צְלִיל מְכֻוָּן
אוֹ גִּיטָרָה חוֹרֶקֶת
מִכָּל רַעַם שֶׁרוֹעֵם בַּמֶּרְחָק
אוֹ נְשִׁיקַת אוֹהֲבִים חִוֶּרֶת
כְּמוֹ סְעָרָה עֲטוּפַת שְׁתִיקָה
קוֹדֶרֶת, חוֹנֶקֶת

הָרֵיחַ שֶׁלָּךְ עַכְשָׁו
מְחַיֵּךְ לִי מִפִּנַּת הַחֶדֶר
עָזַבְתְּ אוֹתוֹ וְהִשְׁאַרְתְּ
רַק רֵיקָנוּת מְהַדְהֶדֶת
אֶת הַבְּדִידוּת, וְהַשִּׁגְרָה
אֶת הָאֹשֶׁר שֶׁחָמַק
כְּמוֹ צְלִילִים שֶׁל שַׁלֶּכֶת
אוֹ סִיגַרְיָה אַחְרוֹנָה
כְּמוֹ סַפְסָל בְּעֶרֶב גָּשׁוּם
שֶׁמַּסְתִּיר אַכְזָבָה

וּלְוַאי וְלֹא הָיִינוּ
מַכִּירִים לְעוֹלָם
וּלְוַאי וְהָיִינוּ
נִשְׁאָרִים כֹּה לְבַד
נְעוּלִים בְּחִבּוּק
שֶׁל בְּדִידוּת מְשַׁגַּעַת
אֶת אַחֲרוֹן הַצְּלִילִים
מַדְחִיקָה וּבוֹרַחַת

לְוַאי שִׁמְשֵׁךְ
לֹא הָיְתָה מַפְצִיעָה בְּחַיַּי
מְגַלָּה לִי שֶׁאוֹר
הוּא יוֹתֵר מִמּוּאָר
שֶׁהַחֹשֶׁךְ בּוֹ חָיִיתִי
לֹא הָיָה כֹּה שָׁלֵם
מְנַפֶּצֶת חַיַּי
בֵּין דִּמְיוֹן לַעֲרָפֶל

לְוַאי בַּלֵּילוֹת
לֹא אֶשָּׂא עוֹד דְּמוּתֵךְ
חֲרִישִׁית, אֲפֵלָה
כְּמוֹ מָסַךְ עֲרָפֶל
לְוַאי לֹא אֶשְׁמַע
אֶת בִּכְיֵךְ הַדּוֹמֵעַ
הַמַּשְׁאִיר צַלָּקוֹת
בְּלֵב כֹּה פָּצוּעַ

לְוַאי לֹא הָיִינוּ
בִּכְלָל מַכִּירִים
לְוַאי אֶת לִבֵּךְ
הָיִית נוֹתֶנֶת לַאֲחֵרִים
שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים
לֶאֱהֹב, וְלָגַעַת
בְּמַכְאוֹב כְּאֵבַיִךְ
הַקּוֹדְרִים כְּמוֹ קַדַּחַת

לְוַאי וּשְׂפָתַיִךְ
רַק אֹשֶׁר יֵדְעוּ
וְרַכּוּת לְשׁוֹנֵךְ
אֲחֵרִים יְלַטְּפוּ
לְוַאי אֵי אָז
תִּזָּכְרִי גַּם בִּי
הַבּוֹהֶה נְכוֹחָה
בַּחֲלוֹם חֲרִישִׁי...

18/10/20
19:44

וואיפרצוף כרית
וואי נשמע כואב
שיהיה רק טוב

ממש נוגע ללב כמעט בכיתי
כתיבה ממש יפה
וסיפור עצוב
תודה🙏תורם דם
...רחל יהודייה בדם
כתיבה מדהימה
כתיבה מהממת!!!שמש בחורף

אתה כותב כל כך יפה.

קראתי.

ונשאבתי (כמו תמיד) לקסם של הכתיבה....

זה מושלם אין מילה אחרת!

תודה! תודה!🙏🙏תורם דםאחרונה
נכתב בעקבות סיור במרכז טיפולי למכורים שלא נדעאוימיגד
הוא אומר שקשה לו
שהכול כבר מכאיב לו
הוא מתחיל לעצום
הוא הולך במקום

בקושי נושם כבר
מחפש מי יציל את נשמתו
מלחמה זה כבר לא בשבילו
עכשיו הוא רק מחכה לעזרה

פזמון:
*דייי כבר לברוח דייי כבר לנוח
תתחיל את עצמך שוב לתפוס בכוח
אל תתייאש מעצמך לעולם
גם אם נראה שהכול כבר נעלם*

הוא אומר שניסה שהכול כבר ידע
שמכיר תחיים וכולם מסבנים
הוא כבר ראה את הכול ולא מאתמול
העולם רק רוצה אותו לקמול

מספיק כבר לראות רק רע כל היום
גם אם חצי ריק ונוכל יש חצי שאוהב
תגלה אהבה על עצמך ותראה איך הכול יסתדר

פזמון:
דייי כבר לברוח דייי כבר לנוח
תתחיל את עצמך שוב לתפוס בכוח
אל תתייאש מעצמך לעולם
גם אם נראה שהכול כבר נעלם

תדאג לאחר תחבק לו תהלב
ולפתע תראה איך גם אתה מתאהב
תחיים שוב אוהב ולעולם מחייך
היער המופלאפרצוף כרית
בשעות הלילה, בדמדומים
הוא נאלץ לחזק את נפשו מקולות העורבים ומהחיות הטורפות

וביום, ניסה
לפלס דרכו החוצה מהמקום המבודד כל כך

בענפים מפותלים הסתבך , עד כי...
חור נפער באוזנו הימנית, מותיר נהרות דם ניגרים
הרגל כאבה מלכת,
והברך השתפשפה ושרפה בכאב ....
לא היה היכן לנוח, הכל סלעים ובורות

נמצאה פינה שקטה לישיבה על גזע עץ שנכרת....

עד שהפצעים התאחו והגוף התאושש
לאט לאט , כי אין כבר כח למהר, אפילו שהינו צריכים לצאת מפה מזמן
פתאום הדרך היתה מוארת יותר,
ציפור זמרה נדירה וצבעונית - נגלתה ביופיה, בינות לענפים, מזמרת באשמורת הבקר בשיר של הודיה ותפילה

מקבץ עצי פרי שלא היו ידועים קודם לכן, בצבצו לפתע במורד השביל,
מילאו והשביעו את רעבונם
והכל היה נראה בהיר וברור יותר,
עוד נצא מכאן, לא לנצח נשאר

...רחל יהודייה בדם
זה היה ממש מעניין.
יכולתי לקרוא עוד הרבה שורות מזה.

ורך כזה.

ושוב אני אגיד שהכתיבה שלך משתכללת מפעם לפעם וזה ניכר מאוד
תודה רחלפרצוף כריתאחרונה
תודה רחל יקרה מאד!
וואי איך אני שמחה לשמוע;!!!!
בזכות העידוד שלך
בקלילות....פרצוף כרית
למה להתאמץ כל כך

להגדיל את השטח
להקטין את הנפח
לאכול את התירס-קלח
לנסות לקבל שבח
לאגור עוד קצת רווח
להוסיף לאוכל מלח

מה שצריך לקרות יקרה
יש לעולם אחראי אחד --- הבורא

תרגע
ותראה
שאין לך שום מתחרה
אף אחד על פצעיך מלח אינו זורה
כדורים אינו יורה

החיים הם כמורה
ואז שביל חייך יהפוך למצליח ופורה

תנשום לרווחה....
תעיף את האנחה....
חייך מתוך שמחה.....
ותהיה ברוגע ובמנוחה ...
ב-ה-צ-ל-ח-ה


...רחל יהודייה בדם
זה טוב, מרגיע..
תודה
תודה רבה שמחה לשמועפרצוף כריתאחרונה
התבגרות לילדות.Tsurie

כִּי אִתְּךָ הָעוֹלָם שָׁלֵם,
וּבִלְעָדֶיךָ לֹא שָׁבוּר.
פָּשׁוּט אֵין מְצִיאוּת,
אֵין עוֹלָם.

 

אֲנִי הִתְרַחַקְתִּי,
הֵבַנְתִּי אוֹתְךָ לֹא נָכוֹן.
רָצִיתִי לַעֲשׂוֹת טוֹב בְּעַצְמִי,
רָצִיתִי לַעֲשׂוֹת טוֹב אֶת עַצְמִי.

 

וְאַתָּה יָדַעְתָּ, אַתָּה לֹא חָדָשׁ בַּמִּקְצוֹעַ.
אַתָּה טוֹב, וְאִתְּךָ, אֵין רֹעַ.
אַתָּה מְנַהֵל, מְחַנֵּךְ וּמְטַפֵּחַ,
וְנִסִּיתִי לַעֲשׂוֹת טוֹב לְבַד, לַעֲשׂוֹת שָׂמֵחַ.

 

חֹסֶר הֲבָנָה פָּשׁוּט, כִּבְיָכוֹל.
הָיִיתִי גַּאַוְתָן, עִם כַּוָּנָה טוֹבָה וְהַכֹּל.
לֹא צָרִיךְ לְהַמְצִיא אֶת הַגַּלְגַּל, הָעֲגָלָה נוֹסַעַת, תִּצְטָרֵף.
וְהִיא צְרִיכָה אוֹתְךָ, מָלַח, חֲתֹר, וְהִזְדַּקֵּף.

 

בִּזְכוּת טָעוּתְךָ, קִבַּלְתָּ עַצְמָאוּת,
אֲחֵרִים תְּלַמֵּד, אַל תַּשְׁאִיר רֵיקָנוּת.
כְּגֹדֶל יְרִידָתְךָ תַּעֲלֶה נִיצוֹצִים.
תִּלְהַט לַהֶבֶת נִשְׁמָתְךָ, וְיִתְחַמְּמוּ עוֹלָמִים.

וואי חזקקקקפרצוף כרית
אכן פעמים רבות בחיים,
משברון יוצאת בניה יותר גדולה
ומתוך הקושי הגדול, קל לך לייעץ לאחרים - כי היית במקום הזה ואתה מבין את המצב....

2 המשפטים האחרונים מעודדים ומרגשים
במילים גבוהות וכתיבה יפה
שכוייח
תודה!!Tsurie
...רחל יהודייה בדם
זה מהמם.
יפה ומלא בעומק

אהבתי ממש
תודה!!Tsurieאחרונה


משהו שהתחלתי לכתוב אני ממש אשמח לשמוע את הדעות שלכם לגבי זהבננה8

הוא יושב על החול החם שכבר איננו חם כי הוא יושב מול שקיעת השמש איך שהיא לאט לאט נעלמת ושוקעת לה.

הוא מסתכל על החול הלבן הוא מסתכל על הגלים שמתנפצים על האבנים, על הים הכחול והצלול, מחזיק לה את היד ומלטף את שיערה החלק בצבע חום שטני.

(זאת רק ההתחלה!)

מעניין מה יהיה ההמשךTsurie

נשמע שהולך להיות בניהם דיאלוג עמוק. שזה קשר לא חדש, של הרבה זמן שעכשיו עבר או עובר איזשהו משבר.

שעכשיו צריכים למצוא או לבנות מחדש את הקשר.

 

הזכיר לי את הסיפור על הרב הנזיר ש-7 שנים לא פגש את ארוסתו(בגלל מלחמת העולם ה-1) ותמיד היה מסתובב עם תמונה שלה..

כשנפגשו סוף סוף בירושלים אחרי 7 שנים הם בהתחלה לא דיברו ואמרו אחד לשניה "נו.." לפי הסיפור..

כלומר יש משהו שהוא מעבר למילים..

מזכיר את הים..

זה מעורר עניין לגבי ההמשךעשב לימון


כתיבה מהממת , מרתקתפרצוף כרית
מרתק
הבעיה שאיך הוא נגע לה בשיער? בעית צניעות חח
ואם נשואה לו - כיסוי ראש...גם לא מסתדר..
תודה רבה לכולם! שימחתםבננה8אחרונה


*אזהרת טריגר*תורם דם
קַיָּמִים בֵּינֵינוּ אֲנָשִׁים
שֶׁנִּרְאִים כְּמוֹ כָּל אֶחָד אַחֵר
וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ יוֹתֵר
הֵם יִהְיוּ מַצְחִיקִים, שְׁנוּנִים
אֲפִלּוּ חֲכָמִים בִּמְיֻחָד
תָּמִיד יִהְיוּ לָהֶם תּוֹבָנוֹת עֲמֻקּוֹת
בְּיוֹתֵר בְּיַחַס לְמַשְׁמָעוּת הַיְּקוּם
וּמַשְׁמָעוּת חַיֵּיהֶם
וְאִם תֵּשֵׁב עִמָּם לְשִׂיחָה רְצִינִית
תְּגַלֶּה רָבְדֵי רְבָדִים שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ
עַל קִיּוּמָם
הֵם תָּמִיד יֵרָאוּ כֹּה חֲסֻנִּים
כֹּה חֲזָקִים וּבִלְתִּי מְנֻצָּחִים
אוֹתָם שֶׁהִתְגַּבְּרוּ עַל כָּל מִכְשׁוֹל
שֶׁתָּמִיד יִהְיוּ שָׁם בִּשְׁבִיל הָאֲחֵרִים
"חֲצִי פְּסִיכוֹלוֹגִים בְּלִי הַכְשָׁרָה"
יִקְרְאוּ לָהֶם כֻּלָּם

אַךְ מָה שֶׁכֻּלָּם לֹא יֵדְעוּ
אוֹ לֹא יִרְצוּ לִרְאוֹת
זֶה אֶת הַצֵּל הָאָפֵל הַמְּלַוֶּה אוֹתָם
בְּכָל צַעַד וָשַׁעַל
אֶת מַסֵּכַת הַצְּלָלִים הַחֲרִישִׁית
הָעוֹטֶפֶת אוֹתָהּ לְלֹא לְאוּת
יוֹם יוֹם, שָׁעָה שָׁעָה
מְכַרְסֶמֶת אַט אַט בִּבְשַׂר חַיֵּיהֶם
צְלִילֶיהָ הֲלוּמוֹת
מַבָּטֶיהָ צְלָלִים
כֻּלָּהּ חֲשֵׁכָה
וְהִיא מְהַלֶּכֶת אֵימִים

וְלִפְעָמִים
לִפְעָמִים מִתַּחַת לְחִיּוּךְ קוֹרֵן
תִּסָּדֵק לְרֶגַע הַמַּסֵּכָה
מִבַּעַד לְקֶרֶן הָאוֹר
תַּבְלִיחַ חֲשֵׁכָה
שֶׁתֵּעָלֵם כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאָה
וְהַחִיּוּךְ יוֹסִיף לִקְרֹן
וְהַמַּסֵּכָה תָּשׁוּב לִמְקוֹמָהּ
וְהַזִּיּוּף יַמְשִׁיךְ לִזְעֹק
לְלֹא הֶרֶף

הֵם מִסְתּוֹבְבִים בֵּינֵינוּ
חֲרִישִׁים
כִּלְאָם לְחִישׁוֹת
מַבָּטָם טָרוּף
וְכָל יֵשׁוּתָם
זוֹעֶקֶת הַצָּלָה

הֵם מִסְתּוֹבְבִים
אֲחוּזֵי פַּעֲמוֹנֵי עֲנָק
הַמַּחְרִישִׁים לְלֹא הֶרֶף
זוֹעֲקִים זְעָקוֹת מְעַנּוֹת
שֶׁנֶּחְצְבוּ הַיְשֵׁר
מִתְּהוֹם הַצְּלָלִים

אֶת מַשְׁבְּרֵי יַלְדוּתָם הַקּוֹדַחַת
הֵם יְסַפְּרוּ לְכָל הֶחָפֵץ
אַךְ אָנוּ נֶאֱטֹם אָזְנֵינוּ מִשְּׁמֹעַ
נִתְרַכֵּז בְּמַסֵּכַת הַצְּלָלִים
וּנְשַׁכְנֵעַ עַצְמֵנוּ לְהַאֲמִין
שֶׁזּוֹהִי הַמְּצִיאוּת
עֲבוּרָם
עֲבוּרֵנוּ
וְהֵם יוֹסִיפוּ לִכְאֹב
לְהִתְעַנּוֹת בְּיִסּוּרֵי נֶפֶשׁ
שֶׁאֵין אִישׁ מֵבִין בִּלְתָּם
לְהִתְהַפֵּךְ בַּמִּטָּה לְלֹא הֶרֶף
לְנַסּוֹת לְהַטְבִּיעַ אֶת כְּאֵבָם
וְאֶת יְגוֹנָם בְּמֵי קוֹלְחִין
בְּזֻהֲמַת הַבְּרִיחָה וְהָרֶפֶשׁ
חֲדוּרֵי כְּאֵב
חֲדוּרֵי רְדִיפָה
סְמַרְטוּטֵי אָדָם
חַיִּים
מֵתִים.


כואב..רחל יהודייה בדם
כתיבה יפה כרגיל.
כתיבה יפה , ונוגעפרצוף כרית
וואי הזוי
שבאמת לעתין אנשים שמייעצים לאחרים ותומכים בחברים -
לעתים סובלים יותר מכולם, ואין להם אצל מי לבכות...
כל הכבוד להם, שהם משדרים עוצמה .... ואף אחד לא יודע שקשה להם גם....
יפה הכתיבה,תודה
תודה לכן🙏תורם דםאחרונה
רוצהפרצוף כרית
רוצה
בפשטות
בלי להתחנן
הוא לא סמרטוט

לא רוצה - לא צריך
כל אחד מחכה לשני

מתי תשבר השתיקה?
בוא נשבור אותה
בואו נתעורר
בואו נאהב
בואן נהיה אנושיים
כולם עושים טעויות
קטנות וגדולות
...רחל יהודייה בדם
יפה ונכון.

הכתיבה שלך משתכללת מפעם לפעם,
כיף לראות את זה
תודה רחל היקרה!פרצוף כרית
...רחל יהודייה בדם
בכיף, פליז שמרי על שמי כרחל..🙏⁦
...פרצוף כרית
בסדר שיניתי
...רחל יהודייה בדםאחרונה
תודה רבה 🙏🙂
יש ימיםפרצוף כרית
בוהה בים
גל ועוד גל

אחד
סוער גועש
כמעט מגיע לרקיע
עולה וחזק

ולפתע גל שקט עדין
בקושי מצליח להגיע ליעד
לחוף
כזה חלש ועדין
אין לו עוצמה

יום אחד הגעתי
דגל אדום

יום שני
דגל לבן

יום שלישי
הדגל הוחלף משחור ללבן

יש ימים
ויש תקופות
ולא מה שהיה, הוא מה שיהיה לעד

דברים מסתדרים
נרגעים
ולבסוף לטובה מתיישרים


אוהבת תכתיבה שלך....שמש בחורף

השירים שלך כנים.

מלאי תקווה.

תמיד אני נהנית לקרוא אותם.

את אלופה!!!

תודה נשמה!פרצוף כריתאחרונה
תודה רבה!
האמת דייקת -
כנות ותקווה, אלו 2 המרכיבים העיקריים בשירים שלי חחח לפחות משתדלת שכך יהיה !
מנצחת תודה , ממש כיף לי לשמוע!
...רחל יהודייה בדם
מאוד אהבתי את הדימוי
וכמו שאמרתי, הכתיבה שלך נהיית טובה יותר ויותר
עם כל פעם
חחחחפרצוף כרית
כנראה שבהתחלה היתי על הפנים חחח
סתם, צוחקת אתך רחל, את בובה של בנאדם, תודה!
יפהTsurie

אופטימי, מחזק

תודה רבהפרצוף כרית
אֶרֶץ מוֹלֶדֶתאסתי שטרנבוך

אֶרֶץ מוֹלֶדֶת,

אֵם רְחוּמָה,

רְאִי אֵיךְ הִפְרַחְנוּ

בָּךְ הַשְּׁמָמָה.

אֵיךְ הֵקַמְנוּ יִשּׁוּב

בֵּין עַשְׂרוֹת הַכְּפָרִים,

אֵיךְ הֶחְיֵינוּ בְּגוּפֵךְ

אֶת אַחַד הֶהָרִים.

 

אֶרֶץ מוֹלֶדֶת,

שָׂמַחְנוּ כָּל-כָּךְ.

קִדַּשְׁנוּ עֲפָרֵךְ,

אַךְ הוּא מֵאִתָּנוּ נִלְקַח.

בְּעֶצֶב עָמֹק,

עִם תִּקְוָה שֶׁנָּשׁוּב,

נִשַּׁקְנוּ אַדְמָתֵךְ

וְעָזַבְנוּ הַיִּשּׁוּב.

 

אֶרֶץ מוֹלֶדֶת,

אֵין זוֹ כְּנִיעָה.

אַהֲבָתֵנוּ אֵלַיִךְ

עוֹד נִמְצֵאת בְּשִׂיאָהּ.

זָעַקְנוּ אֲנָחְנוּ,

זַעֲקִי נָא גַּם אַתְּ,

שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁלְּגַבַּיִךְ

לֹא מִסְתַּפְּקִים בְּמוּעָט.

 

אֶרֶץ מוֹלֶדֶת,

אֵינֶנּוּ נוֹטְשִׁים.

נַמְשִׁיךְ לְטַפְּחֵךְ

בַּגְּבָעוֹת וּבַטְּרָשִׁים.

נַחֲזֹר גַּם לָהָר,

לְחֶלְקְךָ הַנָּטוּשׁ,

נִירַשׁ בָּךְ גְּבוּלוֹת

שֶׁלֹּא יֵדְעוּ טִשְׁטוּשׁ.

 

אֶרֶץ מוֹלֶדֶת,

אָנוּ כָּאן לְתָמִיד.

אֶת מְסִירוּתֵנוּ אֵלַיִךְ

אַף אֶחָד לֹא יַשְׁמִיד.

וְגַם אִם כָּעֵת

וִתַּרְנוּ עַל מִפְעָלֵנוּ,

אַתְּ, אֶרֶץ מוֹלֶדֶת,

אַל נָא תְּוַתְּרִי עָלֵינוּ.

לאחר שהות ביישוב אביתר ונטישה כואבת שלו, הרגשות עלו על הדף..אסתי שטרנבוך


...רחל יהודייה בדם
נוגע ,מורגשת האהבה לארץ
וזה ממש נוגע ללב
תודה לך!אסתי שטרנבוך

ותודה על ההשקעה לכתוב כל פעם תגובה!

כמה עוצמותTsurie

כל הקרוב לארץ קרוב לברכה

מרגשנקדימון
הכאב ביחד עם תקווה ואמונה חזקה, לדעתי לא ממש מובן מאליו, בטח בהפרש זמן כה קצר.

הדימויים יפים והמשלב הכללי מעולה.
החריזה פה עובדת טוב. למרות הרגש העז אין התלהמות בכלל, וזה נהדר.
המונולוג מסתיר דו-שיח מאוד אינטימי, ברווח שבין בית לבית יש כביכול את התשובות של הארץ.
בזווית הכתיבה יש משהו שנדמה לי קצת תנכ"י וזה מוסיף עומק לשיר בעיניי.

יפה מאוד.
וואו, תודה!אסתי שטרנבוך

התרגשתי לקרוא כזו תגובה מושקעת וכנה..!

נתת לי מבט חדש על כמה נקודות בשיר, שגרם לי לעבור עליו שוב ולהתרגש מחדש. תודה רבה!

...אני ועצמי:)

מדוייק

תודה על זה..

בשמחה, תודה לךאסתי שטרנבוךאחרונה


בעין הסערהפרצוף כרית
אכלו לי
שתו לי
לקחו לי

רימוני
זלזלוני

רשעים
פושעים

'איזו חוצפה!'
צביעות וחנופה

-----
ישבתי וחשבתי
התייאשתי ונשברתי

מה לי בעולם
כה אכזר, עוין ונעלם

הכל פה כ''כ לא הוגן
הנותן - בסוף נשאר עם 'אין'


מה הטעם לחיים
מה מטרת כל הייסורים

ואז ----
הבליח בי נר
מואר וכה זוהר

בין רגע, פתאום
האיר לי בהיר ---, ממש כאור יום
-----
מה אכפת לך מתוקה
קחי חיבוק וגם נשיקה

הן תמיד יש אנשים
טועים וגם טיפשים
ושאינם כמוך כה רגישים

ראייתם טיפה צרה
עשו טעות מרה

מנסים בכל כוחם
להיות טובים ככל יכולתם

יכולתם היא נמוכה
תובנתם צריכה קצת 'רתיחה' (=בשלות/זמן)


טובים הם בבסיס
אך יש להם עוד מה ללמוד - לא להכעיס

-----
תמיד יקרו שיבושים
מאכזבים, וכ''כ בלתי-מרגשים

קחי תוף וגם גיטרה
רמקול - ואת שרה

שרה שיר עם מנגינה
קצת מרגוע לנשמה

יום ועוד יום
בסוף את מלוטשת כיהלום
והכל עובר כמו חלום
איך הגענו עד הלום

קומה ועוד קומה
נבנית לך בנפש וגם בנשמה

לומדים, לומדים לומדים
איך לחיות במאדים

כך החיים - מתוקים וחמודים
משמחים וגם ורודים

ובתוך עין הסערה.....
שקט כאן דממה...... שלווה שררה


*** השיר לא נכתב עליי
אלא בהגזמה במכוון
ע''מ להעביר מסר חזק לחיים לקוראים -
באופן ברור ועוצמתי
...רחל יהודייה בדם
וואי הסוף מרגיע כזה. מכניס למשהו אחר.

והשיר, עם עוד מסר חשוב לחיים.
התחברתי, תודה לך.
תודה! זו הכוונה - להגיע למסקנה איך להתמודד נכוןפרצוף כרית
תודה רבה, שמחה מאד לשמוע
תהליךTsurie

אהבתי את המהפך שקורה בשיר.

מאנשים שמפריעים לה היא מצריכה להתעלות על זה ולהיבנות למרות זה ומתוך זה.

 

הגדול סותר את הקטן אבל הענק מכיל בתוכו את שניהם.

תודה! זו בדיוק הנקודהפרצוף כרית
תודה רבה על הפירוט! מאד נתן לי
כל הרעיון שניסיתי להביע זה המהפך - שלמעשה למרות הכל.... כל הקשיים וכו' - בנאדם צריך להבין שזה לא מרוע של אחרים אלא מתוך חוסר בגרות שלהם/טעויות , ואיך להיות שמח ולהיות 'בעין הסערה' -
שזה אומר שאף כשסביב הכל רועש / קשה ----- - אני בפנים שלווה,בתוכי הכל טוב --- לא משנה מה קורה מסביב , אני בשלי - טוב לי ושלווה.... חזקה בנינוחות שלי
ולכן כך גם קראתי לשיר בכותרת
וכן המושג מוזכר בשורה האחרונה
שוב תודה!
נ.ב. לא הבנתי את המשפט האחרוןפרצוף כרית
הגדול סותר את הקטן וכו' לא הבנתי מה כוונתך...,⁦️⁩כנראה שמשוררים מורגלים ברמזים ובחידות גם בכתיבה רגילה

מקווה שפתק למכולת לא כותב ברמזים שצריך לפענח סתם , בדיחה
גם פתק למכולת כנראה אפשר לכתוב בתור חידהTsurie
אבל עוד לא קרה לי :/
הכוונה שהבנה גדולה סותרת הבנה קטנה. אבל יש הבנה ענקית שכוללת בתוכה את שתיהן.
אהמ אהמפרצוף כרית
לגבי ההסבר - איך זה מתקשר לשיר שלי?
שכאילו הקשיים סותרים את השמחה? לא ממש ירדתי לסוף דעתך מה הקשר...
שבהתחלהTsurie
האנשים האחרים מפריעים לה
ובסוף היא מתעלה בזכותם, ואפילו מסוגלת לראות איך שהם לאט לאט יתעלו
תודהפרצוף כריתאחרונה
באמת שלא התכוונתי לכך
שמחה שאנשים מפרשים לטובה את חלומותיי
הלוואי שבזכות כך יתגשמו לטובה אמן
אליך אחיחלילוש
אחי,
אולי אתה
קצת מלוכלך
קצת טבוע.
ואולי כשרונך לא רב
וחסרונות ישנם.

אבל זה לא הכל
וכך, לב, לא מודדים
ולא נפש
ולא נשמה

כי אם ליבך נואש
וכה חפץ להתקרב
תדע שיש תקווה
מושלם!שמש בחורף

כתוב יפה!

אהבתי ממש!

תודהחלילוש
...רחל יהודייה בדם
ממש אהבתי!
יפה ומלא בחן ואמת
תודהחלילוש
כיף(:
וואי חזק!פרצוף כרית
מדבר אלי בעיקר לאנשים המעורים בחברה ויחסית נורמלים, אך עם רמה שכלית נמוכה....
מרגש ביותרררר
העיקר הנשמה והטוב לב, פחות החיצוניות והאינטליגנציה והרושם....
ממש התחברתי ואהבתי
יפה
לגמרי לגמריחלילוש
תודה על הפרגון
..ניצוץ.

תודה על זה

..חלילושאחרונה
בכיף(:
לא עומדת בקצב 🥲בין הבור למים

כולם פשוט כותבים מדהים ומפעים וכיף תמיד לקרוא עוד ועוד שירים נפלאים של הכותבים פה

❤️

 

 

איזה חמודה אתפרצוף כרית
אגב היתי בטוחה שאת/הניק גבר
😇🙄😂🤷‍♀️בין הבור למים


וואלה...🤔תורם דם
כן, בטחבין הבור למים

מה קשה לך?

בפרטיתורם דם
וואלה מזדההנודד ומבקשאחרונה

באמת כותבים ממש יפה

 

איש של חורףתורם דם
אני איש של חורף
כשלהבות בוערות מסביב
בתוכי יוקדת שלהבת
וכשכפור חרישי מכסה הכל
עד למלוא העין
תש כוחי.
כששכבת האבק
הרוכנת מעל כנפי נשמתי
חונקת אותי עד לבלי משוא
אני אוגר בתוכי
רסיסי זיכרונות מבליחים
שהבליחו
מבין לילות חסרי שינה
רסיסי נשמה
שנכתבו בדם
ועולם
שהד אכזריותו
מהדהד מבלי שוב
משל הייתי כאחוז כישוף.

כשאור הבוקר החיוור
בוקע גלגלי עיני
אפרי מתנער
שנית
נושא בתוכו
צלקות שנחרטו
בתהום הצללים.

לו הייתי כותב
את ספרי
בדם חיי
היה העולם נמוג
לנוכח השתיקה
אך במקום זאת
אצפין סודותי
ואשתוק
את כאב הזעקה.

...רחל יהודייה בדם
פשוט מדהים.
אתה כותב פשוט מדהים בעיניי
הדימויים, המטפאורות.העומק
מיוחד מאוד
תודה רבה רחל, שמח לשמוע🙏תורם דם
התחברתי!פרצוף כרית
א. תמשיך לתרום דם! אבל אז איך יישאר לבית האחרון-דם לכתוב ספרים? חח
ב. הדימויים ממש מקוריים! כתיבה מקורית בשפה עשירה וגבוהה! יפה כל הכבוד
ג. לקבל כזו מחמאה עשירה מרחל- זו זכות, סחטין עליך!
ד. התחברתי להתחלה - גם אני בנאדם של חורף ( בניגוד לרוב אנשי העולם, שמחבבים קיץ)
ה. התמונה בסוף קצת מפחידה, אבל מתאימה לשיר
בהצלחה ותודה, נהניתי לקרוא השיר
תודה לך על התגובה המפורטת.תורם דם
שמחתי לשמוע.

ואני לא תורם דם, אני תורם טרומבוציטים😅
אותו דבר חח אין לי מושג בדיוק מה זה חחפרצוף כרית
איזה יפה!!!!!שמש בחורף

וואו.

איזו כתיבה יפה!!!

אהבתי את זה!

אתה אמן מילים.

וואי וואי וואי אני מסמיק פה... תודה! חחח🙏תורם דם
הכי מגיע לך...שמש בחורף

אני נהנית לקרוא דברים שאתה כותב.

 

תודה!! מעריך מאוד!!🙏🙏🙏❤תורם דםאחרונה