להפוך לחושך הלילה
ולקחת את האוויר.
להשאיר אותך ריק. חסר נשימה
חסר אור
היכולים הכוכבים
להפוך לנקודות אופל
שליחי השטן,
ולהכאיב לאט. לאט
השמדה איטית. ומתה.
היא יכולה,
הם יכולים.
והחושך, האם הוא
יכול להפוך
לאור.
להחזיר נשימה.
אהבתי שהשיר נכתב בלשון תמיהה, כאילו זה משאיר את ההחלטה בידי הקורא, האם זה כך, או האם זה כך, ולתת דגש על סימן השאלה, משהו אפור ומעורפל כזה, זה יפה.
רק התאכזבתי אישית מהמילים "היא יכולה הם יכולים", שזו כבר קביעה פסימית כזאת, קצת הרס לי את השיר, ודווקא בסוף, שזה היה אופטימי לא הייתה קביעה...
הסבר...🥺?
סליחה על ההערה הנוקבת....
אם כך, מחילה שלא הבנתי...
וכל הכבוד שהצלחת להוסיף את השורה הזאת, הרבה פעמים אנחנו שקועים ברגשות העצובים שלנו, שהכל בסדר לבטא אותם וכך צריך, אך צריך קצת להתעלות מעל ההרגשה ולהבין שיש מישהו שמסדר הכל, וגם אם הכל נראה שחור הקב"ה מסובב שיהיה לטובה, וזה ממש קשה ולא פשוט לעשות את זה, אשרייך שהצלחת...!
!תות"ח!אשרייך...!
זה מראה שיש לך אמונה חזקה, לפי דעתי...
שאת לא מסוגלת להיות עד כדי כך פסימית זה אומר שכל ההתבטאות, גם אם הייתה כואבת מאוד, הייתה רק כדי להוציא את הכאב החוצה, כמו שצריך, אך באמת את מאמינה שיהיה טוב וזה מראה על מבט אופטימי ועין טובה, מה שמאוד מתאים לך...
או שאפילו הייתי אומר שבהתחלה כשהתחלת לכתוב שיר רצית לסיים ברע, אבל אחרי שסיימת לכתוב וזה כתוב לך מול העיניים והרגש הרע כבר יצא החוצה ואת יותר רגועה, את מבינה שאת חייבת להשלים משפט טוב...
אני אישית תשעה באב האחרון היה לי ממש קשה להתחבר לחורבן, כנראה אני חולה במחלה שהרב שרקי חולה בה: "אופטמיות יתר"...



אני אישית ממש אוהב את השם רחל, ומתחבר ממש לדמות שלה, כי זו כ"כ מסירות נפש למסור את הסימנים ועוד לתת לאחותה הרגשה טובה כאילו היא בעלת הבית והיא, זו שבאמת עשתה לאחותה טובה, זה מפליא אותי כל פעם מחדש.
ואז בזכות זה, בזכות המעשה הטוב העצום הזה, שלא היה רגעי, אלא היא המשיכה לשתוק במשך כל חייה, ולא פצתה פה על כך שהיא זו שעשתה לה טובה, הקב"ה בזכותה ריחם על עם ישראל למרות ששאר האבות והגדולים ניסו, אבל בזכות המעשה הטוב המיוחד הזה הקב"ה שעה לבכייה של רחל...
לפני שהקב"ה לקח ממני את המתנה, כפי שכתבתי בפורומים בעבר, הייתי תמיד בוכה בשיר הזה, אחד השירים המרגשים, השיר "כה אמר ה' נהי בכי תמרורים וכו'...", שיר מצמרר. כיום רק מצטמרר ומתחבר...
בכל אופן, שם מיוחד קיבלת...

ממה ששמעתי ממישהו, זה שם מיוחד אבל שם של אתגר, דהיינו מי שרוצה חיים שקטים וטובים שיתנהלו על מי מנוחות זה לא השם, השם רחל זה שם של מישהו אתגרי, שעושה את המעשה הטוב והנכון למרות הכל, ואולי בגלל זה החיים לא תמיד גומלים איתו חסד בגלל זה.
אני לא חושב שזה מכסה על משהו, אבל לא התבוננתי בזה יותר מדי, תודה על ההארה, אחשוב על כך באמת.
תות"ח!בשמחה...
!
תודה.
זה היה כחלק מעבודה בספרות (הערכה חלופית...)
אז מסתבר שיש דברים טובים שיצאו מבגרויות...
קבלו אותו (רק מי שקרא את "בואי הרוח" יבין):
תות"ח!וואו, תודה...
!
יאללה, אני מחכה לאימייל...
!!תות"ח!



וואלה...

סקרנת...
הוא ממש יפה!
אבל בוטח כתבתי מלפני שאני לא זוכרת...
אני אחפש אותו ואשלח אותו...
את מי שהכרתי
בזמן הזה, במקום הזה, ובסיבה הזאת
איני מגנה.
רק אומר שאת מי שהכרתי
בזמן אחר, במקום אחר ובסיבה אחרת
אני משבח.
ולמה נועד לי להכיר כך את בעל השבח ואת הראשון?
אלוקים יודע.
תנחשו בשביל איזה נושא.
פשוט מדהים אותי, אני עכשיו נטרף...
אשכרה עכשיו סבתא שלי הראתה לי אלבום של מלא שירים שהיא כתבה והוציאה אותם לאור ומכרה אותם ביריד (דהיינו, שירים עם איורים שמאייר מקצועי עשה לה, קוראים לו ג'קי ירחי...
)...
בקיצור, מגניב של החיים...!!
וגם היא הלחינה איזה שיר וכמעט הוציאה אותו לאור...
ופשוט לכל המשפחה שלי יש כשרון כתיבה, שזה לא יאמן...
אבל כל אחד והסגנון שלו בכתיבה, לא כולם על אותה סקאלה...
קיצור, ב"ה....
!!!


תות"ח!צחקתי בקול, מאומץ...

כן, ב"ה...
מרגיש כאילו אני ממשיך את המסורת בסגנון שלי, שזו ההרגשה הכי נעלה שיש....(ופה גם רואים את זה בחוש, שזה מצד אחד אתה ממשיך את המסורת ומצד שני זה בסגנון המיוחד שלך....)
"חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה"...
הרבה פעמים אבות מתאכזבים שהילדים לא "הם-copy", אך זו לא תפיסה נכונה, הכל בסדר, לכל ילד יש נשמה מיוחדת ולעיתים קצת שונה ולכן הדרך קצת שונה, כמו שנאמר: "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם וכו'..."...
החוכמה הגדולה היא להנהיג דרך חינוכית בדרך שתתאים לילד גם אם היא לא הדרך שמתאימה לך בדיוק, וצריך בשביל זה חוכמה גדולה...
ב"ה זכיתי לשילוב כזה בעוד משהו, לא רק בכתיבה...
איזה מגניב!!! ממש הוצאה לאור?
מעניין לקרוא ולראות איך היא כותבת ומה ההבדלים במשפחה..
גם סבתא שלי וסבא שלי כתבו
באמת מרגיע לדעת שאני לא מאומצת (או שבחרו אותי בקפידה..)
נכון חזק...?!
וגיליתי את זה רק עכשיו אשכרה...!
אכן...
את האמת, חלק מהמשפחה שלי די מפורסמים (לא בדיוק סלבים שכולם מכירים, אבל בוא נגיד שיש סיכוי גדול שהאבות שלכם או האמהות שלכם יכירו...)...
מגניב, באמת מנחם...
על המסע לכתיבת השירים של סבתא שלי...?
היא תיארה לי על אנשים שהלכה להגהה ולניקוד וכו'...
אבל כשהיא שלחה את השירים לג'קי ירחי שיאייר לה, הוא אמר שאין לו רעיון אפילו מאיפה להתחיל, כי זה סגנון מיוחד ולא-רגיל, ואז היא אמרה שכשהיא כתבה את השירים היא עשתה איורים קלים, אז היא צילמה ושלחה לו את האיורים, ופתאום זה פתח לו ואחרי שעתיים (!!) הוא מצלצל אליה שהוא סיים.
ושתבינו, האיורים שלו מטורפים וזו הייתה כמות של שירים, הכל הוא סיים בשעתיים...!
ועוד שירים שהוא אמר שאין לו שמץ מאיפה להתחיל איתם....!
אני למדתי מזה המון על מה אפשר ללמוד מהנפש של המשורר על השיר, ואיך זה היינו הך. לפעמים אנחנו שוכחים את זה. לטוב ולרע.
כול כך הרבה...
אני חיפשתי אנשים במשפחתי שאוהבים לכותב ויש לי אח אחד וזוהו..
וסבא רבה רבה..
וואלה לא בוטחה שזה תורשתי...
חרוז למילה "מערבית" שקשור למשהו שלילי ורע...
רעיונות מישהו...?
ולעוד מישהו שענה לי באישי, תודה רבה גם...
נופת צוף(אולי קרבית אבל זה גם דו משמעות)
@תות"ח! מצאתי אחלה אתר למציאת חרוזים
חרוז למילה בית | חרוזים - חרוז לבית
!תות"ח!אחרונהמחפש תחליף,
כל מה שאותי מציף,
רודף אחר תשובות,
בימים ובלילות, במקומות
שאמרת לי אסור להיכנס,
הלב לא מוכן שוב להידרס,
אני יכול לרוץ עד סוף העולם,
להבין נגד מי אני נלחם,
והסקרנות הזאת הרגה,
לקחה שבוי מהמלחמה,
ואתה מרשה לי רק להסתכל,
אם תתקרב זה מחשמל,
ואתה לא מסכים לי לגעת,
לפעמים יותר טוב לא לדעת,
בסוף לא הקשבתי לך,
נכנסתי לשביל ללא מוצא,
וכמה שהייתי משלם,
לו תבטיח שהכל יעלם,
פשוט לגמרי לשכוח,
מאש הנשמה אי אפשר לברוח,
אלוהים תן כח,
לעצמי לסלוח,
לחזור לרגע להתחלה,
לא טראנסים לא רעש לא צעקה,
אין יותר מתחכם מפשוט,
תמימות אהבה ילדות.
רק הפעם.אחרונהבדיוק חשבתי עלייך...
עשב לימוןאולי אתה קורא לזה הטרלה. אבל זו מציאות כואבת.
אין ספק שהלם קרב הוא אחד הדברים הכואבים והמפריעים לשגרת החיים. אבל בכל זאת, יש עוד כמה דברים. אני מכירה אנשים שעברו בחיים דברים אחרים, והיו במצב שהמון דברים בחיים הזכירו להם את האסונות. אם זה התרמה טלפונית של ארגון חסד, או פרסומת של ילד חולה. כן. אפשר לקחת את הקושי ולבקש בקול רם שיתחשבו. ואפשר להשלים עם זה שכל קושי הוא קושי, ואין אחד יותר מהשני.
עוד דבר, הלם קרב הוא דבר קשה. והעלאתו למודעות צריכה לחייב- לדעתי- את כולם. את כל מי שיש לו טלפון עם מצלמה, את כל מי שמצלם אירוע שמתרחש, ואת כל מי שמעלה לרשת סרטונים ותמונות מזוויעים. זה לא מצחיק לראות אוטו עולה באש. ואני מאד מקווה שהאנושות לא הולכת ומידרדרת לכיוון העיתונות הקטנה והמזעזעת את הנפש.
חוץ מכל זה, בנימה אופטימית אומר שאני מאמינה שהנפש היא גמישה. והיא יכולה להירפא. הזמן משפיע, והעבודה הפנימית. זה לוקח זמן. אבל זה יבוא. ועד אז נכיל ונחבק כמה שנוכל.
זהו בינתיים. תודה על ההקשבה![]()
באמת כתיבה עדינה. היא נוגעת עמוק. זה מהמם!
תשובתנו אל אבינו בוראנו שייכת תמיד. שולח עכשיו כי רואה שפעיל כאן.. סגנון אחר סיפורי-ציורי
''השיבנו ה' אליך ונשובה''
צל עצי ברושים מתכופפים לדמות שעולה בין הסלעים
תחת פסיעותיו עלים נפרכים ומתפוררים אל הרוח שנושבת,
והרוח..
איזה רוח!
פניו מפיקות רוך, עיניו בורקות בשלל צבעים,
טהרה שפוכה על דמותו וכמו שכינה אופפת קומתו הצרה,
האיש עצר במעלה השביל
הרים מבטו אל השמיים העמוקים הנראים בכחלילותם
אנחה נשמעה מגרונו, אחריה צעקה פילחה את חלל העולם
אבא!!
הד הצעקה כמו שיחק בתחרות עם צללי השמש השוקעת, הצובעת את ההרים בגוון אש בוער
אבא!!
חיות נסו והשתתקו
דממה שררה בעולם אל מול הלב הרוגש והגועש
אבא!!
הדמות התקפלה לתוך עצמה, בכי זך כתינוק לאמו התגלגל בחוצות יהודה
בן המתחטא לפני אביו
אב הרוצה בבנו
גם חומת האש שליחכה את חומות הברזל דעכה
גם חומות הברזל נמסו
מלאכים נבהלו
והשמיים נפתחו
ואראה מראות אלו-הים
לא רק מלך בהוד מלכותו
גם בן החבוק באב יולדו
ואהבה
נסוכה על פניהם.
וביום כיפור כשאנחנו תוקעים בשופר אנחנו מנסים להזכיר לקב"ה את עקידת יצחק, אירוע שמסמל את שיא התמימות, שמגולמת ביצחק אבינו...
אנשים הרבה פעמים חושבים שדווקא התמימות זה לא דבר טוב וזה שלב תחתון ולא אמיתי, אך זה באמת שיא הטוהר והשלימות, ודווקא זה מראה על הרצון האמיתי והטהור של האדם, ולא כל הקליפות החיצוניות...(מצד שני, יש לאדם אחריות מליאה על מעשיו, כמובן...).
בעקבות זה שמצד אחד אנחנו בדור גאולה וירושלים נבנית לתפארת,
ומצד שני אנו אומרים בתפילה העיר הבזויה והשוממה והחרבה,
ובית המיקדש חרב, התעורר בי צורך לכתוב על כך.
אֵיפֹה אֲנַחְנוּ בַּדֶּרֶךְ?
הַאִם אֲנַחְנוּ בְּאִחוּר?
מָה הַמֶּרְחָק שֶׁנּוֹתַר?
מִקּוּמֵנוּ לֹא בָּרוּר.
הַאִם לִפְנוֹת יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָהּ,
מָה מַסְבִּירִים לַיְּלָדִים?
מַאֲמִינִים אָנוּ בְּצִדְקַת דַּרְכֵּנוּ,
אַךְ לִפְעָמִים מְבֻלְבָּלִים.
לִפְעָמִים יוֹתֵר בָּרוּר מָה לֹא,
פַּחוֹת בָּרוּר מָה כֵּן.
אָנָּא מִמָּךְ נְחֵנוּ,
עוֹזְרֵנוּ אָב זָקֵן.
כִּי אַתָּה מֵאָז מַדְרִיכֶנּוּ,
סִקַּלְתָּ הַשְּׁבִיל בַּמִּדְבָּר.
לְפָנֶיךָ גָּלוּי יַעֲדֵנוּ,
לְפָנֵינוּ יִשַּׁרְתָּ כָּל הַר.
לָכֵן בְּךָ נֶחֱסֶה,
לֹא נִשְׁאַל בַּטּוּחוֹת.
אַתָּה רוֹעֵנוּ כְּשֶׂה,
לֹא יִמְצָאוּנוּ אֲנָחוֹת.
הָאוֹמֵר מָה אוֹכַל לְמָחָר,
הֲרֵי זֶה מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה.
דְּרַשְׁנוּךָ, הִמָּצֵא לָנוּ,
אוֹהֲבֶיךָ עֲדַת מִי מָנָה.
שנזכה להתקדמות שלוה
זה מזכיר את הפסוק
"ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עיננו"
וגם את:
"כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעורייך בלכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"
אין לי מושג מה יהיה או מה נעשה מחר, אני תולה את העיניים שלי בו, סומך ומאמין בו וכך מתקדם.
נזהרים לא ליפול לעצלות ולגאווה
.
ד"א הפס' הוא "לכתך אחרי" בלי ב'..
או כמו המשפט הגאוני של בגין לרעייתו "לכתך אחרי במידבר בארץ זרועת מוקשים".
עוד שניה .......
אנחנו עפים מכאן
יודעים בדיוק לאן
מאיפה שהגענו וחוצבנו
ליד כסא הכבוד ישבנו
אז יאללה....
אינשאללה.....
הסתכל דבק במטרה
בלי לפזול לצדדים, בראייה ישרה
אל תתפס לקטנות
שעלולות את חייך, חלילה , לשנות
דע תמיד מה אצלך בשליטה
ומה שלא..... זרוק ו"הפקר" כבשנת השמיטה
מראה חיצוני זה כלום
הפנימיות והאמת - נסתר ועלום
אל תקשיב תמיד לאחרים
שלפעמים לא מספיק לעומק חותרים
(אף.... אם אלו ההורים
או הרבנים והמורים)
אל תבהל מטעויות
כולנו לפעמים עושים שטויות...
מה שיש לך - הכי שווה!
אף אחד אליך לא משתווה!
ולכן - אל תשווה....
"אם אני כאן - הכל כאן"! - אמר אחד הענווים
אין דפוק בעולם כלל, אתה מהמוצלחים והשווים !!!!!
זה מהמם!!!!!
ונכון כל כך.
אהבתי!!!
אולי כשתתבגרי תביני למה אני מתכוונת.....
לגבי ההתיחסות הקלילה למוות -
אם טרם התחתנת וטרם גידלת ילדים , וטרם עברת דבר או שניים בחייך - אז יתכן שעוד לא מבינה כרגע....
אולי בעתיד תביני למה הכוונה....
למצבים/רגעים מסוימים בחיים, זו הסתכלות נכונה ובריאה.....
וגם הצלחת להוריד דברים עמוקים ולבטא אותם גם בשפה פשוטה וזה ממש מדהים
תודה רבה, אכן ניסיתי להביע רעיון עמוק
והרעיון הוא -
שלפעמים, לקחת את החיים בקלות - זהו הפתרון הטוב ביותר!
לפעמים, להבין שכל דבר פה הוא זמני, ולא לייחס לו "יותר מדי" משמעות- -- זו המחשבה שיכולה לעזור לנו להתמודד, יותר מהכל
כי , לפעמים יחס רציני מדי לדברים שגם ככה חולפים , וגם ככה לא בשליטתך, וגם ככה לא כזה משנים........ עלולים - להרוס את החיים....
אז תודה על התגובה, שמחתי לשמוע
איה היופי, ההדר
המחולל בגויים
אמת מה נהדר
מבית קודשי הקודשים
רבי יוחנן
שארית הפאר
כף עב יוצאת כענן
ממלאת את הבאר
איה רבי יהודה הנשיא
עם שדה אפרסמונים
לאנטונינוס עצה משיא
כולם לעצה ולחוכמה אליו פונים
איה רבי עקיבא הגדול מכולם
ונסרק בשרו במסרקות של ברזל
שבזכותו עמדה תורה שהחזיקה עולם
אך בסוף לא מנעה מפני הבוזז והגוזל
להשחית בית עולמים
לפגוע בבית הבחירה ודביר קודשנו
שאליו נפשינו נכספה וכלתה, כולם לשם הומים
ולשם עולים כל בית ישראל ברגלינו
איה בית ישראל במועדים
כשהלווים שרים ומנגנים בכליהם
בדוכנם מהללים ומודים
על עבודת המקדש וגילוי השם
צלילים ערבים הבוקעים מהלבבות
ועושים דרכם ישר לרקיע
לכסא הכבוד דרך קבר אבות
שערים ומחיצות הלב פורץ ומבקיע
איה גילוי א-לוה ממעל
השכנת שמו על כל העולם
ורק עכן ששלח ידו ומעל
החטא והעונש הושתו על כולם
איה הכהן עם כל הבגדים
מקריב קרבנות בשביל העם
סולת, חלות ופרי מגדים
קול תורים ויונים נעם
וכשמישהו דיבר סרה
לשון הרע יצא מפיו
בא על ראשו מארה
כדי שדרכיו ומעשיו יטיב
איה הפרוכת התלויה
בין היכל לדביר
שהיוותה שרשרת וחוליה
בין עם ישראל לאביר
ועליה דמות ארי
השואג בקול רם
והלכתי עמכם בחמת קרי
התפר בינינו נפרם
כי שמנו מבטחינו
בחיינו ומבצרינו החומריים
ולכן הקיאה אותנו ארצינו
לעבר ארצות נוכרים וזרים
אנו צריכים להאמין ולצפות
לקוות בכל לב ומחשבה
אך לא שזה יבוא על חטאינו לחפות
שזה לא יסיג את האהבה
ושלא נצפה שהקב"ה ישכין שמו
בכלים שבורים ורצוצים
אנו ראשית נחלתו ועמו
אותו אנו רוצים...!!
איה מקום כבודו....?
וזה כול כך מחבר!
!!תות"ח!שמח לשמוע שעזר...
הצלחת לשזור כאן כמה דברים מקרים כמיהות ורצונות..
אזריך
תות"ח!אשריכם ישראל...!
רק שליח של קודשא בריך הוא...
!!תות"ח!אחרונהיופי, שמח לשמוע שהשיר עשה את תפקידו....
מצרף שני שירים, אינם קשורים.
מִי יוּכַל לְחַבֵּר
טְלָאֵי הַבֶּגֶד הַקָּרוּעַ
שֶׁקָּרַעְנוּ בְּמוֹ יָדֵינוּ
מִי יוכל לְאַחוֹת רְסִיסִים מִלֵּב
שֶׁנִּפַּצְנוּ
נֶפֶשׁ עֲיֵפָה מִי יַשְׁקֶנָּה
אַחֲרָי מִצַּעֲקָתָהּ הִתְעַלַּמְנוּ
וְאוֹר מָתוֹק לָעֵינַיִם מִי יָשִׁיב
אִם הֶחֱשַׁכְנוּ מְאוֹרָם
-
עֵינֵנוּ תְּצַפֵּנָה
כֹּל עוֹד רוּחַ בְּנוֹ
תְּכַסֶּה גּוּפָתֵנוּ כְּלִמָּה,
בּוּשָׁה תַּעֲטֹף נַפְשֵׁנוּ
וּכְאֵב יִפְרֹץ מִבְּעֶדְנוֹ.
צִפִּית לִישׁוּעָה?
שֶׁאֵלֶּה תַּמָּה הִיא,
אַךְ
גַּם תָּם כּוֹחָהּ
שֶׁל הַצִּפִּיָּה
וְהַשְּׁאֵלָה תַּהְדֹּף בָּנוּ,
תַּכֶּה לְלֹא רַחֵם.
הַטּוֹב כִּי לֹא כָּלוּ רַחֲמֶיךָ,
הִגְלָה נָא.
ממש התחברתי לשיר הראשון...
מצמרר...
וואו, שנזכה ל"ותחזינה עינינו"...
זה מהלב ומחבר ללב
בס"ד
הדרך לידי, השביל לידי
הלב רוחק מלהבין
כאב חד ובכי חד
של סבא של סבא של דור אחר
דור שאפילו סבתא לא מכירה
שביל רוחק דור רחוק
והבכי החד והכאב החד
לידי, מולי , רוחק
ועצמי חלק מבשרי נשרף
דם, אש, עשן ,מוריד כאב
ללב, על דמעות קטנות
שאני מורידה
ולא באמת מבינה
אני קוראת פה ולא מפסיקה לבכות...
הלב שלי מפוצץ במחשבות
של כאב בכיות על מה?
ואיך?
ה' תן לי כוחות להתמודד
עם כאב שאתה נותן לנו
תן לנו כוחות להגיע
לשלימות שבך
תן, תאמין בנו בעצמך
הקודש שרוצה כול כך טוב
בשבליך
עם ישראל , ארץ ישראל
ה' תן לנו גאולה
כבר קשה לנו ,
קשה לי