פורום פרוזה וכתיבה חופשית (עמוד 158)

אז יש אנשים ויש אנשים

יש אנשים שהם כל העולם בשבילך

אתה איתם בהכל

והם איתך

עוברים ביחד, פסיעה פסיעה

רק שיש את הפעמים האלה

שפתאום העולם משתנה

ויש אנשים שהם השמש

הם מאירים לך את החיים

ובזכותם אתה יכול לראות

אבל לפעמים, מגיע הזמן של הכוכבים

והשמש שוקעת

וחשוך

יש אנשים שהם הכוכבים

הם תמיד מסביבך, אתה רגיל אליהם ברקע

אבל פתאום אתה מפנה את המבט

ומתרכז בהם

והם זוהרים

ויש אנשים שהם הירח

שאתם מכירים, ואתם נחשבים חברים

אבל..

יש לכם טובים מהם

כאלה שאתם רואים כל הזמן

ואז
כשחשוך
וקשה
וכולם מסביבך הלכו
פתאום אתה מגלה את האור שלהם
והם מראים לך את האור שלך

ויש אנשים

שהם כמו הלחות

הם סובבים אותך, ואת הנשימה שלך

והם באים מכוונות טובות (קרובים לים)

אבל אז אתה הולך למקום אחר

וחוזר

ופתאום מרגיש כמה הם היו כבדים על הנשימה שלך

ויש אנשים כמו שלג

באים לעיתים רחוקות

אבל כשהם באים

אתה רואה רק אותם

ויש אנשים כמו גשם

אם אתה במצב רוח רע

ואתה בלחץ ושום דבר לא הולך

אתה תשנא אותם

אבל אם אתה מנסה

לחייך

רק מנסה

אתה רוקד איתם

ויש אנשים, ויש אנשים

וכולם שונים

אם בעינייך ובעיני אחרים

ואם בעיניהם

ויש רבי מספור סוגי אנשים

אבל יש אנשים

שהם לא כמו שום דבר

ואם הם ירח, ואם הם כוכבים

ואם הם שמש ואם הם אדים

הם לא יהיו כבולים

והם יקרעו את השמיים

אם תופעות הטבע הם מה שעוצרות בהם

ויש אנשים ויש אנשים

והלוואי שכולם

יקרעו את השמיים

(והיא קרעה את השמיים עם חיוך על הפנים, כי כן, היא שמחה
והוא קרע את השמיים בבכי, תוך כדי הבנה, של מה שהיה, ושלא יחזור שנית

וההוא ששם קרע את השמיים עם צעקה, אומר פתאום את כל מה שהוא לא אמר, לא העיז לחשוב

וכל אחד וקרע את השמיים

בדרך אחרת

כי יש אנשים,

ויש

אנשים)

@אור חדש. 
מזהה את המשפט שלך? תודה על זה, ועלייך

את השרשורים פה ונוצר בי חשק גדול לכתוב. אבל אני מלא מידי כרגע. אז אזכיר משפט שקראתי פעם, כתב אותו בן נוער ובזמנו צחקתי עליו. עכשיו אני מבין יותר, אולי יותר ממה שהוא חשב, נסו גם אתם להשליך את זה על דברים אחרים.

"רציתי לכתוב על אהבה, אבל זה מסובך מידי אז וויתרתי".

לאיפה זה לוקח אותכם? מוזמנים/מוזמנות לענות בחריזה ;)

חיבור קצרצר שכתבתי על החוויה שלי בתקופת הדייטים.
אם יוכל לתרום למישהי/ו, מוזמנים לשתף.
_______

אני נשואה לו כבר למעלה מעשור, לבחור חלומותי.  
הוא אוהב, נאמן, רגיש ובעיקר כובש.  
מגיח באובססיביות, אחרי כל דייט.
תמיד נראה יותר מרשים / רגיש / חכם / בוגר מהגבר ממנו נפרדתי לפני דקות אחדות.  
גורם לי לחשוב שמוטב ואשאר לצידו ולא אבגוד בו, עם מישהו אחר ששווה הרבה פחות.  
וככה בכל פעם, אני מחליפה הזדמנות להתחתן, בבחור החלומות שלי שנמוג וחולף עם הרוח.    

אני חושבת שהגיע הזמן להודות, שהקשר הזה הרסני.  
ושחלומות הם דבר טוב, כל עוד לא מתחתנים איתם.    

אל תתחתנו עם החלומות שלכם,  
כי הרצוי הוא תמיד מצוי, אך לא תמיד בוריאציה עליה חלמתם.  

לֵךְ לִישׁוֹן,
הִיא תֹּאמַר לוֹ - 
לַשִּׁגָּעוֹן,

תָּשִׁיר שִׁיר עֶרֶשׂ
וּתְלַטֵּף אֶת פָּנָיו.

לֵךְ מִמֶּנִּי וְתִרְאֶה 
אֵיךְ בַּבֹּקֶר
הַכֹּל יֵרָאֶה 
אַחֵר.

לֵךְ לִישׁוֹן
 

אַתֶּן תַּעְמֹדְנָה בַּסּוֹף
בִּקְצֵה הַיּוֹם
בְּשֵׂעָר פָּזוּר וְחִיּוּךְ מְקַבֵּל
עִם אֹכֶל חַם, מְנַחֵם
מְשַׁדֵּר

תְּלַהֵטְנָה בַּחֲרִיצוּת
מִזְּרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ
עַד שֶׁהַיָּרֵחַ נֶעֱטַף בְּכוֹכָבִים
בְּנַחַת, בְּתִקְוָה
תִּבְנוּ אֶת שֶׁלָּכֶן
וֶאֱמוּנָה שְׁקֵטָה תִּפְשֹׁט
בְּלֵב הַסּוֹבְבִים

אֶתֵּן תַּעְמֹדְנָה בִּקְצֵה הַיּוֹם
בְּחִיּוּךְ מְקַבֵּל וְאַהֲבָה
דָּבָר לֹא יִפְגַּע

בַּבַּיִת הנִבְנָה
בַּתְּחוּשָׁה הַמִּתְפַּשֶּׁטֶת
וּבְעֹצֶם הַשַּׁלְוָה

אשמח לביקורת והע.ארות

כאב הוא מן גוש בלב, גוש כבד ומכביד, הוא עצוב הוא בודד, הוא מופלה ומודחק.
לא נותנים לא את הכבוד הראוי לו, ואין לו מקום- מקום מיוחד, מקום של כאב.
מקום חמוצמתוק, מקום שלו, שיהיה לו בנוח, שיכיל את כאבו, שיאהב לכאוב.
לכאוב את הרגע, כי כואב לו כשלא מתייחסים אליו, זה פצע שותת אהבה.
אהבה שלא חלה, אהבה מיותמת- נכזבת.
כואב לי, שכואב לכאב, חבל לי שמפחדים להרגיש אותו, שמאויימים ממנו.
בורחים רחוק, מזיקים לעצמינו ולכאב, לא נותנים לו לגיטימצית קיום- שוללים אותו.
ובפנים ריק, ופנוי, פנוי מידי.

לא ניתן לכאב להיות מסכן!

 

בואי נתרסק,

בואי נמות,

יש עוד הרבה כמונו,

מחכים, 

שהזמן יעבור,

שלא יקרה כלום,

שהדממה תשתיק את כל הקולות שמאיימים על הכלום,

שהכל יירקב ויתרסק ללא מאום,

שצחוק ובכי יהיו ריקים מתוכן קסום,

שהאהבה תהרוג את מה שנשאר ונסדק ונגמר,

שכל מה שיש ישבר יגמר ויהפוך ללא נותר,

ושם,

ורק שם,

אפשר להתחיל לפסוע,

בברכיים שפופות,

קרועות,

שחוקות,

רועדות,

אל עבר הלא נודע,

אל עבר מקום בלי מידה,

אל קדושה אלוהית מפעמת -

את הרגע, את הנצח, ואת הסרט.

ש.ק.ט. 

הם רצו על החול הרך
קול צחוקם עלה עד לשמיים
ילדים קטנים
משחקים תופסת ליד הים
הוא רץ אחריה
ניסה לתפוס אותה
והיא רק ברחה יותר
רצה מהר
משאירה אחריה עקבות בחול
בסוף הוא תפס אותה
והם התיישבו על החול
צוחקים
משוחררים
ילדים קטנים

(הילדים גדלו
התבגרו
קול צחוקם כבר לא נשמע
ורק הים
נשאר במקומו
מחכה לשוב
ולשמוע
את הצחוק)

אֲדָמָהּ

כְּבָר שָׁנִים שֶׁהִיא
נִרְמֶסֶת.
לוּ רַק הִשְׁכַּלְנוּ לְהָבִין ש
הִיא הַבָּסִיס
לְקִיּוּם הַכֹּל
וְהִיא הַבָּסִיס
לַחֻרְבָּן.

רוצה להכיר לכם את הנקדן החינמי של דיקטה.

אני אישית משתמשת בו גם לניקוד שירה.

במסך הראשון ניתן לבחור את סגנון הטקסט (אם מדובר בטקסט שירה)

השתמשו ושתפו!

נקדן אוטומטי - חינמי מבית דיקטה

יכול להיות שהיא רק 

רצתה שיחבקו אותה.

יעטפו את כולה

לזמן של נצח.

שיהיה איפה לקבור את הפנים,

להעלם מכל השאר

ולהריח איזה ריח מוכר.

רוצה לדעת מה היום מחר יאיר

ואיך הגלגל מסתובב 

ואיך חוטים נרקמים

ואיך שברים מתאחים

להיכן תפנה השמש

והיכן הם עולמות נסתרים

ההסתרה הוא ברצון

והרצון לפעמים בהסתרה

אך ברגע שהוא נע ובוער ויוקד 

מתגלה,

נופלים כל החומות

נבקעים השערים

אש סובבת את הקוצים. 

רוצה לדעת לאן הרצון יוביל.

שָׁמַיִם
מְכֻסִּים בְּאָפֹר
אַךְ
שֵׁמֵּשׁ נִמְצֵאת שָׁם.
שָׁמַיִם
שֶׁרָאוּ אֶת
בְּרִיאַת
וּמְחַכִּים הֵם
לְבִיאַת.

לא מתאימה,
ולא מתואמת.
הזמן שלנו שונה.

אהובי/שונאי, בא נסכים שלא להסכים.
ובכל זאת נאהב, ונשנא לסירוגין.

וקמתי בבוקר (מוקדםםם!), והלכתי 4 אמות בלי נטילת ידים, כי שכחתי.
ונטלתי כי נזכרתי וגם בגלל שה' אמר.
ושתיתי, כי אני צמאה, ומה דחוף עכשיו?
יאוו שכחתי לברך, לוקחת עוד מים, מברכת, ומוציאה את עצמי ידי חובתי על המים ששתיתי.
והתבלבלתי,
וחיפשתי בגדים- שהרי לא יתכן שמופרעת כמוני תתארגן מראש.
ומצאתי.
אבל יש כתם בחולצה, ויש רכבת בגרביון.
אימאאאאאאאאאאאאאא! שכחתי לכבס את הבגדים אתמול...
מאלתרת חולצה מכופתרת תכלת- אוף, למה לעזאזל התלבושת שלי כ"כ קשלהשגה?
הגרביון ברכבת? מ'כפת לי, שתשתזף לי הרגל...
נעלים- אין.
אימא, את יודעת איפה שמתי את הנעלים?
מחפשת בריטואל קבוע את הנעל מתחת למיטה, מתחת לספה, מתחת לשולחן מתחת לארון.
אפרופו ארון- אבאאאאאא, נפל לי מדף לפני שבוע, אתה יכול לתקן לי אותו?
מצאתי נעל, אבל היא לא בתקנון,
ממשיכה לחפש.
מוצאת.
מכינה לי אוכל.
איפה המלח? מי שם מלח במקרר? אני? למה תמיד מאשימים אותי?
החביתה נשרפה- אני עובדת על עצמי שאני אוהבת שרוף, ושזה לא מסרטן.
מפשירה פיתה, ושוכחת למה נועד המיקרוגל.
מארגנת תיק, ונזכרת- יש היום מבחן
במה המבחן?
תורה עיון/בקיאות- אפילו לא יודעת איזה חומש אנחנו
אימל'ה, מה אני עושה?
כאב בטן! לחץ!
כדורים, 3.
אחד נגד לחץ, שני נגד כאבים, שלישי- קבוע, הזה הכתום, כן להפרעות קשב.
מסיימת לארגן את התיק.
יוצאת לאוטובוס.
הולכת,
הולכת,
הולכת.
יאאא! איזה פרח יפה!
רצה- האוטובוס אטוטו פה...
עולה על האוטובוס.
אין לי כסף ברב- קו.
משלמת מזומן על חשבון הארוחת צהרים שלי.
נרדמת.
מישהו פדחן דופק עלי עד שאני מתעוררת.
יורדת, סוגרת כפתור עליון, מושכת את החצאית למטה.
תפילה- הראש שלי עסוק במבחן.
מנסה להתמקד, והוא פוזל לכיוון אחר.
מסתיימת התפילה, מתחיל המבחן.
אני מנחשת.
מנחשת, ועונה על 100% מתוכו.
חלק אני זוכרת מהגן, וחלק משיעור פרשתשבוע בכיתה ה'.
שיעור אנגלית, יושבת מקדימה, משתיקה את כולם.
מנסה להתרכז באובססיביות.
עוד שיעור אנגלית.
למה להדביק שיעורים?
הפסקה, מדברת עם חברה על פילוסופיות מודרניות.
שיעור מתמטיקה, אני טובה, אז הכל קל.
ועוד מתמטיקה- ונמאס לי להקשיב, אז הפסקתי
ועוד הפסקה, ועכשיו באמת אין לי מה לעשות, אז דיברתי עם חברה על בגדים.
כמה אפשר לדבר על בגדים?
פורשת.
ושיעור דקדוק- התגלמות הרוע האנושי, ימחשם בן יהודה הציוייני!
אין לי כח לזכור דברים מיותרים.
אז מקטלגת את השיעור האחרון כספאם.
ושוכחת.
שיעור השקפה, ואין לי כח.
המורה מעירה לילדה על המעיל.
'חדש אסור מהתורה'...
העוול מאותת לי.
אני מתערבת, ומספרת למורה- חדש, מדובר בתבואה לפני הנפת העומר.
מספרת לה שהחתם סופר השאיל את המושג הזה כאשר לחם במשכילים וברפורמים.
טוענת שזה לא פייר להקיש בין חדש לבין מעיל.
מסבירה לה שזה רדיקלי, ושבסה"כ המעיל הזה לא פורץ את גדרות ההלכה.
המורה כועסת- ובצדק.
אני מאוכזבת.
גם בצדק, סתם בזבזתי אנרגיות מיותרות.
הפסקה, אין לי כח לאנשים.
קוראת ספר, מחכימה לעצמי.
שיעור היסטוריה, כיף חיים!
עוזרת למורה ללמד, מתווכחת איתה.
מספרת לה שמרי אנטואנט לא אמרה- 'תאכלו עוגות'.
אין הוכחה חותכת שזו היתה מריה תרזה,
אבל ז'אן ז'אק רוסו- ציטט את המשפט הזה בשם המלכה האדירה,
כאשר מרי הייתה רק בת 11.
כיף לי!
להתווכח עם אינטלקטואלית, להוכיח לה שצדקתי.
מנחה.
מתפללת, וחסרה לי הכוונה.
הולכים הבית!
מגיעה הבית, ונופלת על המיטה, ישנה.
ישנה