ענה לי,
תאמר לי,
תסביר לי,
בין הכאב לשמחה,
בין העצבות לבדיחה,
יש משהו מוזר,
מפוזר,
מנוכר,
מלא באיך נאמר.....
כאב שלא נגמר,
סבל מיוסר,
אֵבֶל בלי מילים,
צליל בלי תווים,
פרוע ראש וגלוי כפתיים,
עם אצבע רוטטת על מיתר או שניים,
מנגן כאן שיר שאין לו משמעות,
על מילים שברחו,
הלכו בטעות.
על גדילה שהפסיקה את יומה האחרון,
על חשבון שניסה לקבל ביטחון,
על חץ שנתקע מאחורי העיניים,
על מלך ואסיר שיושבים לצהריים.
אם היה לי בדיחה או עצב לספר,
כלום,
לא,
ישאר.
מוות?
