שרשור חדש
חסומה.Love the world

אני בסך הכול ילדה קטנה,

ילדה שחוותה הרבה,

הרבה מידי,

טיפה אחת יותר,

לוקחת,

משחקת,

בונה,

הורסת,

אבל פתאום חושך,

הכול מת,

קרס,

אבד,

מחפשת מקום,

מקום שלי,

לעצמי,

חופרת עמוק,

עולה על הרים,

רואה דברים,

פחות טובים,

מרגישה,

בלהט,

בחום,

בתשוקה,

את הקרבה,

ואז שקט,

חומות נבנות,

נהרסות,

מחוזקות מחדש,

מנופצות,

רוצה את הרעש,

לא את השקט,

השבור,

האפל,

הדביק,

אך שוב החומות,

על תילן עומדות,

מנסה אחרת,

חופרת,

מזיעה,

מתאמצת,

בכוחות אחרונים,

בטפרים שלופים,

חורטת,

עמוק,

מגיעה למקום,

אחר,

יש אור,

סדק,

עליו מתנפלת,

והוא קורס,

נהרס,

נחסם,

אבד,

שוב נופלת,

מתיאשת,

רוצה לבכות,

אין דמעות,

רוצה לפרוק,

לאין למי,

רוצה להשתנות,

זה כואב,

כי זה,

בא ממקום אמיתי בלב,

מנסה,

עולה,

יורדת,

זזה,

קופצת,

אך לא מתמודדת,

עם הלב,

הוא עדיין מחפש,

משתוקק,

למקום

רגוע,

שליו,

שבו רק,

אדמה,

שמים,

כאב,

אלוקים,

הוא רוצה גם את האושר,

את האחוה,

הרגישות,

אהבה,

רוצה כול כך,

אך שוב זה נחסם,

חומה עבה,

מזמן עבר,

אין יציאה,

חסומה.

 

 

...רחל יהודייה בדם
כתבת מעניין ונוגע..


מאחלת לך
שתגיעי לאמונה בעצמך
שאת יכולה
לעוף
מעל הכל

🙏
תודה נשמה שלי❤Love the world


תודה לך אהובהLove the worldאחרונה


וגשם..._פלג_
גשם.
יושב על ספסל הנדנדה בחוץ.
וגשם.
ברקים, רעמים, וגשם.
מטפטף, נוטף כמו דמעות
שיורדות במורד הלחי.
גשם. סופה.
בשחור הלילה הכל נראה קודר יותר.
רעש, שקט, האוזן אינה מבחינה.
אבל רק חסרה הכתף,
שאבדה בגשם.
וגשם.
והגשם פוסק.
עומד ברוח.
רטוב.
זוג שמטייל חולק צעיף.
ואין.
לבכות.
לפתע מבזיק רעם,
קול ברק נשמע,
וגשם.
כשהבלתי אפשרי והאין יפגשו
רק אז יפסק
הגשם.
...רחל יהודייה בדם
אהבתי מאוד..

זה יפה ומעניין..

הסוף יש בו משהו עמוק ומסתורי,
מין סיום פתוח..

אהבתי מאוד
כתיבה יפה ממש.דמעה שקופה


תודה רבה!_פלג_אחרונה
היוםיעלה:)

היום

את וילון השמיים

אפתח

והעננים ילכו להם

לעולם אחר.

ואז, אוכל להציץ

מבין אצבעותיו של אלוקים.

ואז אראה

את כל געגועי מבצבצים.

אותך

שעלית לך פתאום

ברחת לעולם אינסופי

ותכול

והשארת אותי בתוך כלוב

של זכוכית

שבור.

 

היום

אסגור את חלון העבר

ואביט לשמש בעיניים

היבשות

שתשרוף חזק

את כל הכאב שנמצא שם.

 

היום

אנפץ את הקיר שרק נדמה

ואיננו

אצא

ארוץ עד אלי

הלוך ושוב

עד שאמצא את אותו

המקום.

...רחל יהודייה בדם
זה מאוד יפה ונוגע


כתבת יפה מאוד..

וואו, זה יפה.דמעה שקופה

עולה לי רגש מלקרוא את זה.

ממש יפה!_פלג_אחרונה
אמיתי,
נוגע
הכי גולמי שלי, אין לי כוחות ליותר מזה.אינטגרל

התגברתי עליך.

אם פעם ישבתי מול הפלאפון בציפייה דרוכה שלפחות תשלחי לי הודעה

מה אני עובדת על עצמי. אני עדיין מחכה שתשלחי לי הודעה

כדי שאני אוכל להתעלם ממך

כדי שתביני שכואב לי

שתעשי עוד מאמץ

שתראי שאכפת לך.

 

הייתי מאוהבת בך כמעט.

 

אני עדיין מדמיינת את שתינו, יושבות בגג עם סיגריה

למרות שמעולם לא עישנתי

מי כמוך יודעת

ברקע פוגה של באך.

ועשן, ושקט מביך.

 

אני מבקשת ממך, הקוראת,

עשי בירור עצמי מעמיק,

אולי המדובר הוא בך

אולי כתבתי לך.

...רחל יהודייה בדם
❤️

נשמע שכואב
ומבולבל לך..

לא מבולבל.אינטגרל

עצוב וכבד.

יותר מדי בחירות לא נכונות בחיים.

...אני ועצמי:)
פשוט כואב ונוגע..
התחברתי, התרגשתי..
חיבוק ענק ממני, ב''הצלחה לך..
...
...פרח תלוש

כתוב כ"כ חד

ואמיתי.

והפנייה הזאת אלינו בסוף,

ממש גרמה לי לחשוב.

תודה על זה

וואו...בת של ד'

זה כואב ונוגע... מרטיט את הלב...

גרמת לי לחשוב על כל מיני מערכות יחסים בחיים שלי... הלוואי שאף אחת לא מרגישה כלפיי ככה!

כואב.דמעה שקופה

העלת בי רגשות מפעם...

תודה לכולן...אינטגרלאחרונה


לעזאזלרוח סערה
בכל פעם שאתה מתנגח
בי
בכזאת עוצמה
אני אוספת מהלב
רסיסי מצפון
ומעיפה אותם
(ואותך)
לעזאזל.
אוש את והכתיבה שלך.רק הפעם.
זה יפה וכואב.
...רוח סערה
אוהבת אותך❤️



(ככה. בלי סוכר)
...רחל יהודייה בדם
כתיבה נוגעת
ועמוקה

אמן שיהיה לך רק טוב
🙏
...רוח סערה
תודה לך❤️




(אמן. לכולנו)
..רוח סערה
תודה לך
הו, זה נהדראהבה.
הכל הכל. להעיף דברים כאלה זה תמיד טוב. שרח שרח.
גאה בך.
..רוח סערה
תודה כפרוני ❤️🐸
...ששש11

וואו בול הסגנון שאני אוהבת! איזה כתיבההה

..רוח סערה
תודה לך
..ששש11

בכיף תודה לך! באמת שיש לך כתיבה מקסימה בעיניי!

...רוח סערהאחרונה
לעזאזל
בדיוק כמו הירחמציאות.
איפשהו
בארם
יש מישהי בת 29 קצת כמוני;
היא כותבת כמוני
מעלה תמונות כמוני
ואפילו שלחה בקשת חברות;

ואיכשהו
הארמנית הזאת ואנוכי
נקשרנו זו לזו
והיא כותבת לי שהם בעיצומה של מלחמה
והיא מראה לי איך מציתים בתים כדי להשאיר לאויבים אדמה חרוכה
ותוך כדי אני רואה פרצוף של בחורה תמימה
שנלחמת באלימות
שמנסה לראות טוב
שעושה לייקים בלי לראות מי, רק כי זה מה
ובכללי היא גויה
יכולתי בקלות להכניס אותה למשבצת מתאימה
סתם יוונית מרשעת או ערביה מסריחה
אבל היא אישה
כמוני
שנלחמת עם השדים שגם אותי הם מפחידים
שאומרת לי שאם הייתי בארמניה הייתי מלכת יופי
מה שלא אמרה לי אף בחורה צדיקה וחרדית דוייסית
בעצם
היא מחממת לי את הלב
היא החברה שמעולם לא הייתה לי
ואיפשהו בגלקסיה
היא שם
בדיוק כמו הירח
לא ניפגש לעולם


....רחל יהודייה בדם
אהבתי את הרוח פה..

שבסך הכל
כולנו בני אדם

זה מעורר מחשבה...
והסיום,
יש בו משהו מיוחד
אפשר לשלוח למישהו?_פלג_
זה מעורר מחשבהLove the world

שכולנו בסך הכול בני אדם

יפה

חיזקת

קסוםפסגות


מטורף.דמעה שקופהאחרונה

כתיבה יפה כל כך.

...מנסה לכתוב
שעת נעילה עברה לה היום.
שעת רחמים ורצון.
אך לפני חודשיים
עברו לפניו כבני מרון.

והיום-
היום נתקיים גזר דינם.
של 2 אחינו,
שמילאו את תפקידם.

בהתרסקות קטלנית,
על אם הדרך,
שני הנאהבים והנעימים
הגיעו למרגלות כסאו של מלך.

זוג פרחים שנקטפו
יחד, לעולמים.
הן לא ישובו הם
לפרוח בין השבילים.

נפער חלל ריק,
ואין מי שישלים.
אישה, ילדים, והורים,
נותרו עזובים, עצובים.

ועם שלם שבור
שלא יכול יותר.
רוצה תחיית המתים
רוצה גאולה, ומהר.

-------------------


הכאב כבר ממילא זורם בשפע
בלבבות הפתוחים.
מגיפה, פילוג וקרע
מפרידים בין האחים.

אלוקים גדול שבשמיים,
רחם על בניך
הבא לנו משיח בן דוד
תתן אחרית לעמך.


(פעם ראשונה שכתבתי ככה...
לזכרם של איתי זיידן וליהוא בן בסה ז"ל)
...רחל יהודייה בדם
כואב כל כך..

שזה יהיה הכאב האחרון של העולם הזה
...אני ועצמי:)

וואוו..

זה טווב..

כואב, נוגע, עצוב, מחבר..

תודה על זה.

אוהבת ממש את הכתיבה שלך(:

תודה לכן! פעם ראשונה בכלל שכתבתי משו כזה..מחמם לשמועמנסה לכתוב
מרגש.דמעה שקופהאחרונה

יהי זכרם ברוך.

© ♪(*)
דַּע לְךָ
שׁ
הַקַּיִץ חָלַף בְּטֶרֶם עֵת
כִּי אֵין פֹּה מָקוֹם
(בּמַיִם,
לֹא רוֹאִים דְּמָעוֹת)
‏
כָּל הַדְּבָרִים הַיָּפִים
כְּבָר כָּאן,
בַּחֲדָרִים שֶׁל הַלֵּב

הַנֵּר שֶׁלְּךָ
מֵאִיר
חִבָּה וְחֶסֶד
אֲדָמָה וְשָׁמַיִם
שִׁיר חָדָשׁ
עוֹלָם שֶׁל שָׁלוֹם

לוּ הָיִיתִי.
...רחל יהודייה בדם
יפה ומלא בקסם,
יש בזה הרבה רגש
ומורגש פה מין כאב

דַּע לְךָ
שׁ
הַקַּיִץ חָלַף בְּטֶרֶם עֵת
כִּי אֵין פֹּה מָקוֹם
(בּמַיִם,
לֹא רוֹאִים דְּמָעוֹת)- זה וואו

כתיבה מאוד יפה,
אשמח לראות אותך פה עוד


‏
וואוו איזה עמוק!!אני ועצמי:)
תודה על זה(:
וואו!פרח תלושאחרונה

את מוכשרת כ"כ

כתיבה מהממת,

והבית הראשון, מדהים.

פשוט קסום ויפהפה.

אהבתי ממש.

פמוטיםמתנחלת:)

כבר חודש שהפמוטים מחכים בארון
שהיא תוציא אותם ותדליק בהם
שתעצום עיניים
תברך ברכה
ופניה יקרנו מאושר
אושר של כניסת שבת
אושר שכבר לא יחזור

חודש
30 ימים
זמן קצר
שבו הבית עבר הרבה
חודש שהיא איננה
והפמוטים מחכים
להאיר את הבית
לעבור מהחול אל הקודש
להאיר
ולראות מאור פנים
שלא ישוב
לעולם

מיוחד, תודהלחייך
הייתי ממליצה לנסות להעמיק את המילים ולשנות את השורה שבה כתוב "תברך ברכה", כדי שלא תהיה כפילות. מחשבה יפה ויפה שזה חשוב לך
...רחל יהודייה בדם
אכן,יש בזה משהו מיוחד,
זה יפה ונוגע
...אני ועצמי:)
וואו
פשוט אהבתי..
התרגשתי..
תודה על זה!
-.ילדה של אבא

אוי 

זה עצוב

מאוד

 

הצטמררתי כשקראתי..

...פרח תלושאחרונה

וואי זה שורט ממש.

אבל מהמם

תכף אשובפרח תלוש

תְּנוּ לִי
כָּמַהּ דַּקּוֹת לִנְשֹׁם
אֲוִיר
שֶׁלֹּא הָיָה פֹּה
אֶתְמוֹל

 

לְעַרְסֵל אֶת
הַמַּחְשָׁבוֹת
לְהַקְשִׁיב לַצִּפּוֹרִים,
לִחְיוֹת

 

רַק כָּמַהּ דַּקּוֹת

 

וְאָז אֶחֱזֹר
לְעַצְמִי

 

🎈

....רחל יהודייה בדם
יש בזה קסם ועדינות,
וזה נוגע

אהבתי מאוד
התחברתי ממש!שושיאדית
...אני ועצמי:)
וואוו!!
כ''כ נכון..
אהבתי!
התחברתי! קצר אבל קולע! זה כל כך יפה!900

תודה לכן💖פרח תלוש


וואיי התחברתי ברמותת..טאטע אוהב אותי!

תודה על זה ועלייך כמובןן

 

תודה נשמהפרח תלוש

אוהבת

..בברסלב בוער אש!

אךך.זה כואב. הצורך הזה להחביא ולא לתת לעצמך להיות, להתפרק ליד אנשים.

לוידעת אם זה הכוונה שלך פה, אבל זה מה שהרגיש לי..

בכל אופן זה מילים טובות כאלה ומרגיעות.

תודה על זה.

תודה לךפרח תלוש

תיארת את זה במדויק

יואו.שוני

מהמםם.

זה מדהים כמה זה לא הכמות של הזמן אלה האיכות.

מספיקה דקה של רוגע ואהבה כזאת ושוב מתחברים לעצמנו.

 

זה עשה לי משהו.רק להיות.

אני לא יודעת מה אבל משו בפנים זז.תודה על זה.

 

תודה לכןפרח תלושאחרונה

❤

(.)רק הפעם.
בָּאָלִי שֶׁתָּבוֹא אֵלָי,
תֶּדַלֵּג אִתִּי עַד לַשָּׂדֶה.

שָׁם,
נִכְתֹּב בִּפְּתָקִים קְטַנִּים
אֶת כֹּל הָרְגָעִים הַלֹּא טוֹבִים
שֶׁהָיוּ לָנוּ,
אֶת כֹּל הַיֵּאוּשׁ,
הַהֶפְסֵדִים.

וְאָז,
נַחֲלֹץ נַעֲלָיִים בִּמְהִירוּת,
נִקַּח מַעָדֵּר וְנַחְפֹּר בָּאֲדָמָה
עַד לַתְּהוֹם הַיּוֹתֵר קְרוֹבָה
וְנָזִיעַ,חָזָק .
וּנְחַיֵּךְ,עוֹד יוֹתֵר חָזָק .
נְנַשֵּׁק אֶת הַשָּׁמַיִם,
נְחַבֵּק אֶת הַלֵּב.

וּבְשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט,
נַטְמִין בַּבּוֹר שֶׁיָּצַרְנוּ
אֶת כֹּל הַפְּתָקִים הַכְּתוּבִים
יַחַד עִם כַּמָּה זְרָעִים
וְנֶכָסֶה בָּאֲדָמָה הַטּוֹבָה,
הַיָּפָה הַזֹּאת,
הַיֶּצִיבָה
וְנָשְׁקֶה אוֹתָהּ.

נִשְׁכָּב עָלֶיהָ כָּכָה,
בְּיַחַד.

(@להיות בשמחה!!!😍🤭)
...רחל יהודייה בדם
קסום ונוגע..

כתבת נוגע
ללב

❤️
..פרח תלוש

זה עדין וקסום כ"כ

פשוט אבל עם עומק מטורף

וואו..

הלוואי שנצליח ליישם את זה בחיים שלנו

 

תודה לך על זה

..טעטע איתי(:

ילדה יפה..

את עושה לי טוב עם המילים שלך.

זה מחמם ומתוק לקרוא דבר כזה.

עשה לי רגוע בלב.

תודה עליך פשוט.

אני אוהבת כל כך.

לב עצום נשומי.

..רק הפעם.
נשמה יפה שלנו.
תודה לך על המילים שלך גם.

(אני רוצה להיות לידך עכשיו ולבכות ולחבק חזק חזק ולהרגיע מה שאפשר,כמה שאפשר..אם רק היה אפשר..
זה ככ קלישאתי להגיד שיהיה טוב של ממש אבל קלישאות זה האמת בחיים האלו ואמן שאכשהו,גם עכשיו,תאמיני שיהיה טוב.
הלוואי,הלוואי ככ.
אם לא,אני יאמין בשבילך עד שאת תסכימי להאמין בעצמך.
אוהבת אותך המון המון.)
..טעטע איתי(:

משום מה יוצא לי לראות רק עכשיו..מחילה.

 

באהבה מותק❤

 

 

(הלוואי באמת היה אפשר..

בנתיים תאמיני בשבילי.

טהורה את.

אוהבת אותך מאוד)

..רק הפעם.
מאמינה.
מאמינה בשבילך ומתפללת.
וחושבת עלייך,המון מאוד.


אוהבת אותך.
..טעטע איתי(:

תודה עליך.

חיממת תלב שלי,שתדעי.❤

..רק הפעם.
יפונת שלי.
לב.
בואנה יפה מאודחלילוש

הדימוי תפור על המסר

..להיות בשמחה!!!
הוו כמה שזה יפה וחכם.
את כל כך טובה.
שומרת לעצמי..
אני אוהבת אותך.
עמוק מאוד..אני ועצמי:)

ממש ממש אהבתי💖💜

..רק הפעם.
תודה יפונת שלי❤
אוי זה מדהים ומלא השראהאושפיזין מהירח
כמה עומק וקסם בשיר אחד. מדהים.שושיאדית
..רק להיות.

הפתקים הקטנים. והביחד. את מלאך שמטפטף טוהר. זה מדהים!!!!

הי וואי,שימחת את לבי.מאוד.תודה לך❤רק הפעם.אחרונה
אצלידיבור
הכל שחור-לבן
מחושב בראש
כמו בשחמט
שמשחקים אני ואני.
אצלי
היכן שלא אשב
אהיה נגדי.
...רחל יהודייה בדם
וואי..
יש בזה משהו כואב

וזה עמוק

אהבתי את הכתיבה
והמחשבה
יפהפהצעיר
אבל אולי היכן שלא תשב, תהיה בעדך..?
תודהדיבור
נקודה למחשבה
אלוהים זה אדיררק הפעם.
זה מטורף וואו~אניגמה~


תודה(:דיבור
אוי זה חכם.להיות בשמחה!!!

תודה על זה.

וואו..חלילוש
פשוט יפה וחודר
תודה כולםדיבור
יפה. חזק!אפילו
...רק להיות.אחרונה

ממש. זה דיבר אליי. ועליי. תודה לך עלזה

 

לקראת כלהמתנחלת:)

כבר יומיים שהסידור הלבן שוכב על המדף
מחכה ששבת תגיע
והיא תוכל לשבת בנחת
לקבל את השבת בשמחה
בתפילה
לומר "לכה דודי לקראת כלה"
אוטוטו גם היא כלה
מחר היא תעמוד מתחת לחופה
כל האורחים מולם
אבל הם לא רואים אותם
הם רק יסתכלו אחד לשני בעיניים
יחייכו חיוך גדול
ויצחקו

...רחל יהודייה בדם
זה מאיר ונקי..

מעביר משהו טוב בגוף,
תודה
תודה לך!!מתנחלת:)


תודה נשמה!!מתנחלת:)אחרונה


שקטעובדת ה בשמחה????

שֶׁקֶט
וֶאֱנִי פּוֹסַעַת
בֵּין עָלִי שָׁלַכְתְּ
צִפּוֹרִים כְּחֻלּוֹת
מְזַמְּרוֹת לִי מַנְגִּינוֹת רַכּוֹת

 

שֶׁקֶט
וֶאֱנִי פּוֹסַעַת
בִּין צְלִילִים שֶׁל כִּנּוֹר
פִּכְפּוּךְ שֶׁל מְעַיֵּן נוֹבֵעַ
מִתְנַגֵּן עַל יְדֵי

 

שֶׁקֶט 
וֶאֱנִי פּוֹסַעַת 
בִּין חִבּוּר שֶׁל נְשָׁמָה
צְלִילִים שֶׁל אַהֲבָה שָׁקְטָה
מְסַנְוְרוֹת אֶת שְׁתֵּי עֵינִי

יאוו כמה התרגשתי!Love the world

כמה עמוק

אשריך!

איזה יפה...הרמוניה
הרגשתי ממש מנגינה כשקראתי
העברת לגמרי אוירה💕
...רחל יהודייה בדם
יפהפה ונוגע

אהבתי מאוד
נגע בי
תודהעובדת ה בשמחה????

גם אני אותך...

וואווו מהמםםאני ועצמי:)

מרגש..

התחברתי..

תודה נשמה!!!!!עובדת ה בשמחה????


וואו.מילים קסומות.רק הפעם.
את נפש טהורה.
תודה!!!!!!עובדת ה בשמחה????אחרונה


שָׁלֵםרחל יהודייה בדם
הַאִם אֶפְשָׁר
לֶאֱסֹף
נוֹצוֹת
שֶׁעָפוּ עִם הָרוּחַ
בְּלִי לוֹמַר
שָׁלוֹם

וּלְחַבֵּר אוֹתָן
אַחַת אַחַת
כְּדֵי לְהָפְכָן
שׁוּב,

לְדָבָר שָׁלֵם


(וּמִי אָמַר
שֶׁנּוֹצוֹת יָפוֹת
שֶׁעָפוֹת עִם הָרוּחַ
וּמְלַטְּפוֹת פָּנַי
יְלָדִים
אֲבוּדִים

זֶה לֹא שָׁלֵם,
בֶּאֱמֶת.)

🔹
זה מקסים, והסוף מוסיף המון.f2l
והייתי שמח לדעת מי הם הילדים האבודים
...רחל יהודייה בדם
תודה רבה,
אני לא התכוונתי לילד ספציפי
אלא לילדים של הדור

יש כל כך הרבה ילדים אבודים
והרבה פעמים כל מה שהם צריכים
זה נוצה שלא תדבר, לא כלום
רק תלטף.
וואי איזה יפהצעיר
מקסים
...רחל יהודייה בדם
וואי תודה לך..
...רחל יהודייה בדם
תודה רבה 🙏..
...רחל יהודייה בדם
תודה נשמה ❤️


על לא דבר.
וואוו!!רק הפעם.
הבית האחרון,השאלה הזאת שהיא בעצם תשובה לשני הבתים הראשונים.מדהים.
...רחל יהודייה בדםאחרונה
תודה רבה 🙏...
מטה מעלהאורה אורה
בס"ד

מה יהיה עם כל התסכולים שלי
והסליחה שכבר חשבתי שסלחתי
ולא
ומה יהיה עם כל הכעס והקנאה והשנאה
שכבר חשבתי שאמרתי די
זה נגמר
אני
מוחלת
מחול. מחול. מחול.
אבל אתמול אריה פצוע שאג מתוכי
מי נתן לך רשות לעשות בי ככה?
דמך שבתוכי כבר נפרד ממך מזמן
אבל לך הרשות תמיד
להגיד, לפצוע, לצבוט, לשרוט
ולי
ששש אסור!
ושוב להרגיע אריות תוקפניים
ושוב לבקש לחזור לשלוות עולמים
בה אנחנו אחד
עטופות באהבה ללא תנאי
כלומר אני עטופה
ואת יכולה
חלום נחשק
שבארץ התנפץ
ואני מגרדת שאריות של קרבה
כי בכל זאת אני צריכה
וגם את רוצה
באמת בעומק
שתינו
לאהוב

ושוב לסלוח מחדש
לעצמי
גם על זה..
בעיקר על זה..
...רחל יהודייה בדם
כתיבה נוגעת..

כותבת טוב

שיהיה לך רק טוב 🙏
מושלםהפי
תודה יקרות ויקרים. אמן.אורה אורה
וואו.כאילו כתבת אותי.רק הפעם.אחרונה
והבית האחרון,כל כך נכון.
הלוואי.
הלוואי נדע לסלוח לעצמנו מחדש.

והי,תכתבי פה עוד!
משהו קטן שכתבתי..ילדה של אבא

וואי אהבתימתנחלת אמיתית


...אני ועצמי:)

וואוו. 

עמוק, נוגע וכ''כ אמיתי..

תודה על זה. אהבתי

...רחל יהודייה בדם
אהבתי את זה..
הכתיבה,
העניין..

זה יפה ונוגע
ומלא כמיהה
וואו!!אין קדוש כה':)

מלטף כזה..

קסום ככ..

 

אהבתי.

מי את??הפי
מזה כל-כך קולע ונכון
תודה לכולםילדה של אבא

הי וואו איזה מתוק זה!רק הפעם.אחרונה
שחר..הקסם פשוט אנחנו.רק הפעם.
אולי עכשיו זאת שעה שאני אומרת-'באלי להעיר את המחשבות,זה לא הוגן שהן ישנות ואני ערה.
אז מה אם השעה כזאת מאוחרת שאפילו הירח כבר עוד מעט נוטש את השמיים,אז מה.'.
אני נושמת ארוכות,פותחת את המחברת שלי ומתחילה לכתוב-
'נראלי שלא סיפרתי לעצמי אף פעם מי אני.
מישום מה אני חוששת מהדף האחרון של המחברת העשירית והאחרונה שלי.
הוא יהיה דף של השלמה,דף של סיום תקופה בחיים ודף של פנייה להתחלה חדשה.
אני לעולם לא נותנת לעצמי להאמין לאותן גיטרות שמשתפות פעולה עם חוזרים בתשובה.
ממתי נהייתן כל כך כנועות לאורות שלהם?
זה מעצבן אותי שהחיים נפתחים בשאלה ובסוף התשובות חוזרות כל אחת למקומה.
ו,מילא חוזרות אבל למה עם כל כך הרבה אורות?
למה החיים האלו כל כך מסודרים לפי סדר כרונולוגי שהיוצר בוחר?
שקע לתקע וחיבור למטען ודוריטוס בחבילה צהובה והכל בטעם טבעי..הכל כל כך נראה טבעי.
רמזור ירוק ואז כתום ואז אדום לבערך שמונה שעות,אולי הזמן נוצר בשביל שהנהגים יחשבו מסלול מחדש.
לכל דבר יש מקום וזמן ורגע בעולם.
שחר תמם?כן גם לה יש,כאילו,היא תגלה את זה בזמן הקרוב אם היא תרצה וגם אם עדיין לא.
בעצם,אם עדיין לא,היא תגלה את זה בזמן היותר רחוק אבל מה זה משנה,היא תגיע לשם בסופו של דבר.
שחר שחר שחר.'
אני מסיימת לכתוב את עצמי להיום,המחברת שלי מוצפת דברים.
יש בי רצון עז לקום איתה ביחד ולקנות סוכריה לי ולה,למחברת,ולאכול את הסוכריה שקניתי לי וגם את הסוכריה שקניתי לה ולקרוא את כל העמודים וכל החריטות וכל הדיו בעט שנגמר סופית כשפגש את דפי המחברת החומה שלי.
אבל זה עדיין לא קורה.
אני קמה מהריצפה,מסיטה את הלתלתים הצידה,נותנת לי להתחמם בתוכם.
היד שלי נשלחת לחלון,מסיטה את הוילון הכחול בקלילות וברגע אחד נפרשת אלי כיפת שמיים זוהרת מלאה בכוכבים ובסודות ובילדות קטנות מלאכיות שגם מחבבות את שעת הרצון הזאת שבה הא-ל משגיח מין החלונות ועל החלומות.
אני אוהבת לדבר אל הירח אבל עכשיו זה לא הזמן.
יש סוסים שמחכים שאגיע אליהם בבוקר.
לרכב עם גיא בסוסים זה נשמע טוב.
אין לי מושג איך ולמה הסכמתי להצעה הזאת אבל בסופו של דבר הבנתי שזה קורה כשהרגשתי את שניי כרטיסי הרכיבה נוחתים לי על הידיים וגם את העיניים של גיא ראיתי,נוחתות לי על הלב.
גיא הוא איש טוב.לא חבר.איש.
אין לי חברים.
בעצם,יש לי אבל מי שבדרגת חבר,נקרא אצלי איש.
יש משהו תמים וטהור במילה איש.
נקי כזה,בלי דיעות והתנהגויות קדומות.
אתה איש ואני איש ועוד אחד איש ועוד אחד איש וביחד זה יוצר מעגל של אנשים.אנשים עם לב ורגש ואכפתיות.
כזה הוא גיא.
איש עם לב ורגיש ואכפתי.
המחשבות מוליכות אותי אל המיטה,אני מכבה אותן סופית אחרי נשיקה קטנה למחברת ונשיקה קטנה לבורא המחברות.
כמה טוב שיש מחברות.
הבוקר מתחיל במדף האמצעי בארון,אחרי חיפוש של חולצה מכופתרת משובצת בגוון של רוכבים וטייץ השחור.
חצאית אני שמה היום,כן.קצרה,בהחלט כן.
מגף שחור על רגל ימין ומגף שחור על רגל שמאל,תנועה לא מוסברת לסידור התלתלים ואני בחוץ,לא לפני שאני מתבוננת לרגע ב,ש-ד-י שעל המזוזה הכחולה הדבוקה בצד הדלת.
הוא איתי תמיד.
בורא המזוזות.
גיא מחכה לי באוטו,אני נכנסת ושקית ממתקים מחכה לידו על המושב שלי,אני מרימה גבה.
"לא נאה לך לראות שקית ממתקים?",הוא מצחקק ומתופף קלות על ההגה.
"לא נאה לי שאנשים קונים אותי בממתקים",אני קובעת,הוא מופתע.
גם אני.
"מה יש שחר?למה את חושבת שאני קונה אותך בממתקים?",גיא עוזב את ההגה,מסתכל עלי.
אני עוצרת קצת את הנשימה ומפנה לאט את הראש הצידה.
מפנה עוד קצת לכיון החלון ופתאום מסובבת את הראש לצד השני ומסתכלת לו על הידיים.
"אני לא חושבת.בעצם כן.",אני עונה בלי שום חשק,הוא לא מבין כלום.
"שחר",גיא מחליק יד על השיער שלו,מלטף את ההגה חזרה.
אני מנסה להסתכל לו בעיניים.
"את רוצה רכיבה או שלא?",הוא באמת שואל.
אני מעריכה אותו על הכבוד הזה שלו.
הוא איש כל כך טוב.
אמרתי שאיש אצלי זה דרגת על?
אני מתבוננת רגע,נסגרת מעט.
"לא יודעת מה אני רוצה".אני עונה באיטיות, נושמת חזק,משחררת אנחה כבדה ואת כל השברים שכל הזמן גרים לי בלב.
די כבר,הם נמאסו עלי מידי.אני רוצה להיות קלילה.
"תחשבי על זה רגע שוב?",הוא מבקש.
אני חושבת.
הוא מחכה,מפעיל שיר בווליום שקט,זה עוזר לי להריץ מחשבות.
פתעום דמעות יוצאות.
גדולות.
עגולות.
כל מילה שיוצאת מהשיר,מגלפת לי עוד חומה מהלב.
זה משחרר.
גיא רואה אותי ומסיט את הפנים הצידה,נותן לי להיות לבד אבל הוא איתי ביחד.
הדמעות האלו שדורשות חיבוק מרחוק,רוצות מגע בלי מגע,
אהבה בלי יצרים.
אהבה,אהבה פשוטה,אהבה עצמית כזאת טובה,רגועה,משהו שמזכיר קשת צבעונית בענן לבן בחודשים של הסתיו או אולי שמש נעימה ביום של חושך,משהו מעיר לנשמה עייפה.
גיא סוגר את השיר ומשלים אותו בקול שלו.
יש לו קול נעים,זה מרגיע.
"לחפש מאיפה באנו..
ולחזור בסוף תמיד להתחלה",
הוא שר,שר בקול שקט,יציב,פותח את שקית הממתקים,חוטף חמצוץ וממשיך..

"למצוא בכל דבר עוד יופי 
ולרקוד עד שנופלים מעייפות 
או אהבה.

מכל הרגעים בזמן 
למצוא אחד לאחוז בו

להגיד שהגענו 

תמיד לזכור לרגע לעצור 
ולהודות על מה שיש ומאיפה שבאנו.."
(רייכל)

"ולהודות גם על ההליכה הלאה",גיא מוסיף.
הוא מתניע.
אני נושמת.
אנחנו נוסעים.
..
גיא מגיע אל הסוס,מלטף אותו מעט,מסרק לו את השיער בעזרת האצבעות.
"אתם זוג?",האחראי הזה של החווה שואל בביטחון שנייה לפני שאנחנו פונים אל עומק היער עם הסוסים ושנינו עונים-"לא".
הוא מובך,מגרד מעט בגב ואנחנו מצחקקים לעצמנו.
למה אי אפשר להנות מהפשטות,מהכלום,מהבלי מסגרת של זוג או חברים או משהו מגביל בסגנון זה.
אנחנו אנשים,אנשים שרוצים לרכב ולהרגיש מעט את דהירת הסוסים,את נשימת הצמחים הירוקים שמשתרכים ביער.
אנחנו נוכיח שאפשר להינות לכאורה מהכלום,מהחוסר מסגרת.
טוב לנו לגלות את הלבד,בשקט שלנו..
הדהירה והרכיבה האיטית ו,"את ממש נראת מלכה על הסוס הלבן שלך".פעם ראשונה שאני מקבלת את זה ולא מתכנסת בעצמי.
השמש נוטה לאמצע השמיים ויורדת אחרי לא הרבה זמן,מפנה את עצמה לקבל אותנו ואנחנו יורדים מהסוסים,קושרים אותם לאחד העצים ונכנסים עוד לעומק היער.
גיא אוסף מעט זרדים ומקלות שנמצאים לו על הדרך,אני בודקת שהמצית נמצאת לי בכיס.
היא נמצאת בכיס.
הוא כמו מיומן מכווץ כמה אבנים לכדי גוש אחד,מכניס את הזרדים והענפים פנימה,מדביק את המצית לזרדים והאש מתחילה להיתפס,לתפוס צורה,להאיר.
אני מתחילה להתעורר.
השקט שביער,לבד עם זוג סוסים וזוג לבבות שמכורים לאש כתומה,גורמים לי לשחרר את עצמי מעצמי.
בחיים לא הייתי עם איש לבד בשנה האחרונה.
הייתי רק לבד עם עצמי או לבד עם בר אבל היא משהו אחר, או עם מליוני פרצופים וזוגות נעליים דופקות על ריצפת הבר או משתרכות מהרחבה של הכותל לכיון שער ציון.
או מחפשות בית.
כולם מחפשים בית,מחפשים מקום להניח עליו את הראש,מקום לנשום בתוך כל המיקסר הזה שנקרא חיים.
ופתאום החיים האלו מגיעים.
מגיעים בצורת אש וסוסים ומצית לא לסיגריות שורפות.
החיים האלו מעט מגיעים מממתקים בתוך שקית שקופה של 'יש חסד' ושל מדורה בוערת בתוך אבנים קרות ושל אדמה.מלא אדמה.
אנחנו יושבים כל אחד בנפרד על הפשמינה שלי,נמצאים,מסתכלים על האש.היא בוערת.
"את יודעת מה מוזר בעולם הזה?",הוא אומר פתאום,עוצם עיניים.גבו שעון על העץ.
"מה?",אני שואלת.
"סתם..אנשים מחפשים לחיות..כל הזמן מחפשים איך מגיעים לחיים,איך מגשימים חלומות,איך יוצרים אהבה עצמית.
נראלי פשוט דרוש פה שיחרור..אבל שיחרור לא מוגדר.
משהו כזה שפתאום מגיע..כאילו..אולי..",הוא מסתכל על האש,מהורהר,מוסיף עוד אבן אחרונה למעלה.האש מראה עוד מעט סימני חיים ונכבת סופית.
"נו זה פשוט מישום מה",
אני מתבוננת גם באבנים החרוכות מהאש ופתאום שולפת הרצאה ממחסן המילים החיוביות שלי,נשבת בקיסמן.
אני קמה,סוחבת את הפשמינה עלי,קושרת אותה לרגע על הראש שלי ומתקדמת חזרה לעבר הסוס.גיא גם קם, הולך אחריי.
"תדע לך,כל הקסם בעולם יוצא מימך",אני זורקת לחלל היער,טיפה בקול.
"אנשים רודפים אחרי החיים כדי לחוות מעט את תחושת הקסם, כמו במלחמה הם רצים ולא מספיקים לקבל את שרביט הניצחון.
פעם היה כוח לרוץ כמו בתופסת,להבין את כללי המשחק,לרצות לעמוד על הבמה ולקבל מדליית ניצחון.
היום נדמה שנגמר קצת הכוח והרצון חזר לשרוץ במגירה ליד מחברת החלומות הנטושה",אני לרגע עוצרת.עוצרת ממש.מתבוננת בעצים שמולי,כאילו לוקחת תנופה.
"תדע לך!",אני ממשיכה,פתאום רצה,מחייכת אל השמיים ופורשת ידיים מרחוק לחבק את הסוס הלבן שלי.
הוא רץ אחריי,פורש גם ידיים,מתגלגל מצחוק ממש.
"יום יבוא ואתה ואני נבין שאין לנו מה לרדוף עוד אחרי הקסם,
הקסם פשוט אנחנו!!".
.

(@דף תלוש @להיות בשמחה!!!)
..פשטות.
את פשוט מדהימה!
נגעת בי לאידת איפה.
משו בפנים שהרבה זמן לא נדלק.
צימררת.

את פלא. ממש.
❤
אמאל'ה איזה יופירצה לאש
אהבתי ממש ממש
כתוב נהדר ו וואו
..להיות בשמחה!!!

מקווה שאת לא מחכה לתגובות.. פשוט כי אין מילים.

תודה לך. באמת תודה גדולה.

וזהו. המילים רק יצמצמו.

..אהבה.
אין לי מילים כפשוטו. אני מודה על זה ןעליך ועל גיא ועל הקסם ועל האש ועל הסוכריה
הקסם פשוט אתדף תלוש
תודה על זה
אני אוהבת
❤.
..רק הפעם.

גם אני.
❤
...רחל יהודייה בדם
מאוד יפה ומלא בעומק ...
את כותבת ממכר
תודה לכן.רק הפעם.
❤
אמאאאאא את מושלמת!!!!!שושיאדית
כתיבה פשוט מפילההההההה!
היי וואי,תודה לך!רק הפעם.
כל פעםרק להיות.

את מצליחה לרגש אותי מחדש.

תודה.

ואני מתה על שחר וגם על ה"איש"....

הי,תודה לך(:רק הפעם.
ואי אתתאלפאחורס.

זה כל כך יפה, אני לא יכולה!

זה שקט כזה ומקסים וטהור וכל כך אמיתי. וואו אהובה זה מילים שאף אחד לא כתב הרבה זמן. אולי אף פעם. 

איזה קסם את❤

 

(התרגשתי שזאת לא קלישאה. ששחר היא באמת כזאת פלא גדול. ושהאמת שלה היא תהליך. כמו החיים.)

 

ילדה,רק הפעם.אחרונה
עשית לי טוב.
אני לא יודעת אפילו במה אבל עשית לי טוב וחם בפנים.
תודה יפתי.❤

(וואו על התהליך הזה..כן,חתיכת תהליך)
שלום לכולם🌷🌷שושיאדית
יש לי משימה מהבי"ס לכתוב מחזה בנושא "לקיחת אחראיות"
בבקשה תפוצצו את השרשור בכל מיני משפטים סיפורי צדיקים מדרשי חזל שירים חרוזים יהמון מלל אני צריכה חומר!!!
תודה לכולכם!❤
משהו קטן, בינתיים ההתחלה_פלג_

הוא ישב לבדו על הספסל בגינת המשחקים הישנה. היה זה המקום האהוב עליו, תמיד היה פה שקט. כמעט ולא הגיעו לפה אנשים, וכבר שנים שלא שיחקו פה ילדים. לכאן הוא היה בא כדי לחשוב, להתרוקן, לבכות כשהיה כשהרגיש רע. הרוח חרקה בנדנדות האדומות הישנות, שהחלידו מחוסר שימוש. הוא הישג את המעיל לגופו. בשעת בוקר מוקדמת זו, היחידים שהסתובבו בחוץ היו מתעמלים, ומעט אנשים שהכינו קום ללכת לעבודה. לפתע, כמשום מקום הופיע גבר במכנסי עבודה רחבים, חולצה קצרה בצבע שחור ומשקפי שמש. למרות הקור העז ששרר בחוץ האיש לא הראה ולו ברמז קל שהקור והרוח משפיעים עליו. הוא צעד היישר לעבר הספסל עליו ישב טום. טום קם לקראתו להושיט את ידו ללחיצה. הוא לא היה מופתע מבואות וממראהו החיצוני, זה היה האיש לו חיכה. "אין צורך'' אמר האיש. טום שמט את ידו. ''תקבל את המשימה שלך היום בערב. אין צורך להגיב'' אמר, הסתובב, ונעלם משם כשם שהופיע. טום צעד לביתו מהורהר.
בשעה שבע בדיוק ננעץ חץ בעל זנב נוצה כחול עם פתק מחובר אליו בארון המטבח שמאחוריו, מרחק קטנטן מראשו. טום התאבל לרגע על דלת הארון שזה עתה החליף ואז שלף את החץ, פתח את הפתק וקרא.
מעניין ומרתק מחכה להמשךמתנחלת אמיתית


...רחל יהודייה בדם
זה יפה ומעניין..
מחכה להמשך
המשך_פלג_
לא, לא, זה לא ייתכן! למה מכל המקומות המשימה שלו חייבת להתחיל דווקא שם?! דווקא במקום בו הוא איבד את היקר לו מכול. פניו החווירו, הוא הרגיש משהו סוגר על הריאות שלו ואז, כשכמעט נפל וכבר תפס בארון, התייצב ונעמד מתוח. 'טום', אמר לעצמו, 'כל חייך התאמנתי למטרה הזאת בגלל האירוע הזה, זה הזמן להתמודד איתו'. הוא הרים את הפתק שנפל לו תוך כדי הסערה הרגשית וקרא את הזמן בו אמורה להתחיל המשימה שלו. בעוד יומיים בשעה חמש ורבע בערב. הוא התחיל להתארגן.
תוך כדי התארגנות הוא הירהר במוחו במפגש הקצר מהבוקר. זה היה די מאכזב, אחרי כמעט 15 שנה שהעריץ את האיש חייכה למפגש הזה הוא מקבל בסך הכל משפט וחצי. אבל מה לעשות, אלו דרכיו של "האיש האופנתי", כך כינה אותו טום בליבו, זאת משום הבגדים הלא מתאימים לעונה ולעצמם שתמיד לבש.
...רחל יהודייה בדם
מעניין...
מותח
אני ממש אשמח לביקורת_פלג_
לאו דווקא עדינה למרות שזה ממש משמח.
תכתבו מה לדעתכם צריך לשפר. בטוח יש.
תודה מראש
...רחל יהודייה בדם
אוקיי אני חושבת שטוב יהיה
אם תרחיבי קצת,
סיפור אמור להיות אומנם לא מרוח
אבל רחב..
אני בן..._פלג_
אבל תודה רבה!
...רחל יהודייה בדםאחרונה
חחח סורי..
ממש סורי

ובכיף
תגובות לאתגר הכתיבה_פלג_
מי שכן ירצה להגיב שכתוב כאן.
אם זה סתם על האתגר עצמו אז פשוט תכתבו ואם זה על סיפור של מישהו אז תתחילו אותו בכותרת.
...רחל יהודייה בדםאחרונה
היי סורי שהגבתי בקודם,לקח לי זמן לקלוט בדיוק
סחתיין על היוזמה