שרשור חדש
...רחל יהודייה בדםאחרונה
זה מעורר מחשבה,
זה נוקב אמיתי
ויש בזה עומק..

אני והיא.פשטות.
יָשַׁבְנוּ בְּחֶדֶר, אֲנִי וְהִיא.
יָשַׁבְנוּ וְשָׁתַקְנוּ.
הַשֶּׁקֶט הָיָה סָמִיךְ, וְלַמְרוֹת הַמְּנוֹרָה הַצְּהֻבָּה הַמִּתְנַדְנֶדֶת הָיָה חֹשֶׁךְ.
וְרָצִיתִי לְדַבֵּר אִתָּהּ, בֶּאֱמֶת, אֲבָל בֵּינֵינוּ הָיָה מֶרְחָק שֶׁל תְּמִימוּת וּפַשְׁטוּת וְתֹם וְטֹהַר וְאַהֲבָה. מֶרְחַקֵּי אַהֲבָה גְּדוֹלִים.
וְשָׂנֵאתִי אוֹתָהּ בְּאוֹתָהּ שִׂנְאָה שֶׁנּוֹלְדָה מִתּוֹךְ הָאַהֲבָה.
יָשַׁבְנוּ בְּחֶדֶר. וְשָׁתַקְנוּ.
יָשַׁבְנוּ בְּחֶדֶר. אֲנִי וַאֲנִי.
וואוהיי לכולםם

באמת וואווווו

פשוט יפיפהה

חזקקק

וואו.כתיבת קסם.רק הפעם.
...רחל יהודייה בדם
זה נוגע ויש בזה קסם..
את כותבת טוב!
תמשיכי לכתוב
...אני ועצמי:)

וואו.

זה כ''כ נוגע, עמוק ומרגיע..

זה מהמם!!

 

תודה לכם!פשטות.
וואו, יפהחלילושאחרונה
תום / מותחלילוש

עזה כמוות היא

התשוקה לשוב,

לתמים כיום הוולדי.

הטבע - אתה כל כך אהוב.

 

יוצאת במיני אופנים,

בדמעות וכעסים

בעצבים ותסכולים,

תחושת פספוס ורוב כאבים.

 

ואם ילדות היא לא כזו זוהרת,

וודאי שיש שלימות שאת עצמה מוכרת,

מוכרת היא לי את תומה וטובה,

את יפיה, נעמה ועדנה.

 

כוסף אני וכלה היא נפשי,

לב נשבר ונדכה א-להים לא תבזה,

מתהום הנשיה אל המקום החופשי,

אל האור האדיר שיפעים כל לב חוזה.

 

אנסה לקבור את נשמתי ב'עזבי, שטויות',

אולם מתחת לפני השטח תמהר לרבות.

וככל שאדכא אותה - תתעצם במרדנות

מחכה לפרוץ בכל הזדמנות.

 

עוד יודע אני, שאמשיך בזו הדרך,

כיסופים לכתוב ולגלות המורך,

לצפות ולקוות, להקשיב ולייחל

לשלימות הרחוקה שעל חסרונה אין מוחל.

 

-האם כדאי עוד לנסות?

האמנם יש בידינו לשנות?

 

או לשוב להיקבר בהררי העמל המדכא

ולחילופין, בהררי ההנאה, ונחכה

תודהחלילוש
איזה פירגון מפרגן..
...אני ועצמי:)

באמת על רמה! רמה גבוהה..

כ''כ עמוק, נוגע ופשוט מעורר!

זה טווב.. ממש! 

 

...רחל יהודייה בדם
כתיבה מעוררת נוגעת
ויש בה טוהר

נגע בי
תודה לכןחלילושאחרונה
גדילהעומק השטחיות
תרימי ידיים,
אני רוצה לראות אותך ערומה,
ככה,
כמו שאת,
כמו ביום היוולדך,
כמו שהיית ביום שבו הופרדה שלייתך,
כמו ביום שבו את היית שמחה בגלל היותך,
כמו ביום שבו אתמול ושלשום היו שותקים בלכתך,
כמו ביום שאת שערך אספת לקוקו גדול,
כמו ביום שבו צחקת ובכית ולא היה את מי לשאול,
כמו ביום שבו מטבעות נראו לך כמו אבנים,
כמו ביום שלגלוש במגלישה זה היה להגשים..
תראי לי אותך.
תראי לי אותי.
תראי לי אותנו.
ככה.
חופשי.
המ,זה נראה לי קצת לא מתאים לפה..רק הפעם.
כתיבה יפה אבל נראה לי לא שייך..
...רחל יהודייה בדם
מסכימה עם @רק הפעם.
בנוגע לשני החלקים במה שהיא כתבה..
כתיבה יפה ואמיתית.היי לכולםםאחרונה

אבל כן, מסכימה עם רק הפעם ועם רחל יהודייה.. לא ממש מתאים..

חיי .אחלה וחסודה

ילדים
ורעשים
צחוק
ולכלוכים
ומשחקים
מבולגנים
ושיחות בין המילים
וישיבה
על הספה
ושיח עם עוצמה
ולהיות אתכם שעה
אולי יותר
אולי שניה
ונושאים
שמוחלפים
במהירות
של אנשים
ממהרים
למקומות
במקום להיות
כמה דקות
באותו מקום
לחיות
וקצת לרצות
להיות אתכם
הרבה
אחרי הכול
זו משפחה.

...רחל יהודייה בדם
זה נוגע ומעורר מחשבה,

יש בזה ערגה כזו

התחברתי.
וואי תודה =)אחלה וחסודה


ממש יפה.רקלתשוהנ
והקצב של השיר גורם לזה שבלי לשים לב אני קוראת יותר ויותר מהר, ממש מרגישים את הריצה הזאת...
וואו אחותיהיי לכולםםאחרונה

זה אשש

 

סיפור על השגחה פרטית, אם יהיה ביקוש אמשיך אותו בעזרת השם,רויטל.

כל השמות בסיפור ממש בדויים,שלומית הייתה בת יחידה ולהורים היא הייתה כל עולמם,בגיל 12 עשו לה בת מצווה הכי מפוארת 

כששלומית הגיעה לכיתה ט הכירה בחורה בשם אורה,ולאט לאט הם נהיו חברות טובות,אורה קינאה מאוד משולמית אבל הסתירה את זה משולמית,לאחר כמה חודשים בקשה של אורה משולמית לבוא אליה לבית שלה לישון אצלה,כי ההורים ואחים שלה לא בבית,לאחר המון שכנועים ההורים של שולמית הסכימו,ואז קרה דבר הכי נורא לשולמית,,,,,,

ככןיהלום את אישתך!

את ממשיכה?

פרדוקס מפוצל"ש.שפרינצא בוזגלו

אני ועצמי במחלוקת סוערת, נלחמות על זהוית ותפיסה.
רוצות להפגין יכולות.
אני- מתגאה ביחסי אהבה שנאה שהיא מטפחת,
עצמי- משוויצה בעשיה.
שני קולות מבלבלים.
ניגודיות מעצבנת, שונות מתסכלת- אבל דמיון מעניין.
רבות על תשומת לב.
מי זאת שוגה, מי זאת פוסלת?
מי חיובית ומיהי השלילית?
מי זאת אני, ומהו תפקידה של עצמי?

אחרי שנים של מריבה, החליטו השתיים להשלים.
לפעול ביחד ברוטציה, לאהוב ולשנוא באחריות.
ללמוד איך עובדת הדדיות, לטפח זוגיות.

כך נולדתי מחדש- המגובשת.
אני ועצמי עוזרות לי, אין יותר בלבולים.

...רחל יהודייה בדם
עמוק ומעניין..

אהבתי,
תמשיכי לכתוב
...אני ועצמי:)אחרונה

יואוו איך זה יפהה!!

אהבתי!!

 

 

...רחל יהודייה בדם
כְּשֶׁרֵיק שָׁם,
בֵּין הַכּוֹכָבִים
הוֹלֶכֶת לְחַפֵּשׂ
אֶת הָרֵיק
בּוֹ
שְׁלֵמָה, אֲנִי.
^^בין הבור למים

❤️

מדהימה את, והכתיבה....

 

...רחל יהודייה בדם
תודה נשמה ❤️..
מקסים ומדויקאושפיזין מהירח
...רחל יהודייה בדםאחרונה
תודה לך..
...חסרת טאקט

אז יש מספר שלא זמין. שלפעמים בלילה אתה שולח אליו הודעות של געגוע .

אז יש מייל שלעולם לא תראה אותו יותר ב"דואר נכנס".

יש פנים, אדם, גוף, חיבוק, שלעולם לא תפגוש יותר.

רצונות שיתגשמו רק לאחר בוא המשיח. 

מיטה ריקה, חדר ריק, רהיטים חדשים והדייר עבר דירה.

קיר מלא בתמונות וזכרונות.

והמודעה שאת כבר לא כאן.

 

 

 

אז למה אין טלפון לשמיים?

 

 

נשמע כואב ונטוש. . .אושפיזין מהירח
טלפון לשמים איי... כל כך מזדהה
...רחל יהודייה בדם
כואב..
זועק כזה

שיהיה רק טוב 🙏
..טאטע אוהב אותי!

כואב כ"כ זועק לעזרהה
מחפש את המקום שלך

 

תודה כפרההחסרת טאקט


//ליקוי חמה

אומייגאדד

זה ככ מדויק וכואב

הזדהתי ככ

 

שמרתי לעצמי

תודה חייםם ..חסרת טאקט


...אני ועצמי:)

וואו

כ''כ זועק..

התחברתי..

תודה חייםםחסרת טאקט


תודה נשמה..חסרת טאקט


פשוט הסברת במדויקקשושיאדית
את מה שהלב שלי, של כולנו מרגיש.
איזה כיף שהצלחתי.. תודה חייממ.חסרת טאקט


וואואחינעם=)

הזדהתיי כל כך.

בכמה מילים ביטאת את מה שאני חושבת כבר המון שנים

זה מהמם

פשוט וואווו. זה ישן, אבל הייתי חייבת להקפיץ את זה למעלה שוב.משתדלת לשמוחאחרונה
שתקראו את זה..
פשוט מהמם! ונגע בי ככ וגרם לי לבכות!!! ככ מזדהה
שרשור שלי מעלה דברים שכתבתי מהאוב. אם אפשר לא להגיב, תודהרוח סערה
...רוח סערה
עבר עריכה על ידי רוח סערה בתאריך י"ג בכסלו תשפ"א 02:29
25 במאי 2019
~~

יכולתי לשכוח
אבל התעלמתי
וזה לא עוזר
זה רק מתגבר
הכאב של הניצול
הכעס שבוער
כי אהבתי
אבל את אהבת
לשקר.



29 בנובמבר 2020
~~~



כדאי היה לשכוח
אבל לא להתעלם
כי זה לא עזר
זה רק התגבר
הכאב של הניצול
הכעס שבער
כי אהבתי
אבל את נמשכת בכח
להרס ולשקר.










...רוח סערהאחרונה
20 בדצמבר 2019
~~~

זוכרת?
שהלכנו ברחוב
שתי שריקות לעברנו
הליכה מהירה...
זוכרת?
שניסינו להתעלם
להסתיר.
הדיבור נעשה איטי
ומבולבל,
שני לבבות פועמים
מהר.
והיה לי מין חיוך
בלב
כי ידעתי שאת רוצה
ורק מפחדת
וזה קצת כיף לך
עמוק בפנים
אפילו שאף פעם
לא תודי בזה
זוכרת?

אהלן , משו שישב אצלי הרבה זמןאחלה וחסודה

אם לי יש בעיה
אז לך זה אפילו לא דילמה .
ואם החלפת חברה
לפני שנתיים
ואצלי הבעיה היא כל יומיים
ו"מה הבעיה ?! אין פה בעיה ! "
וכשאני מסתכלת לאחור -
ואת שועטת קדימה
הבעיה שלי זה כבר פתרון שלך ,
והבעיה שלך גדולה עליי,
אבל זאת רק ההרגשה.
ומי אמר שאני לא יותר ממך ?!
ומי אמר שלך קשה יותר ?!
שלידך בוכים רק על דברים באמת עצובים
ואת יודעת לשחק אותה שמחה .
שלידך שמח כי זה מה שצריך
ועוד חמש דקות את שוב בודדה
שלהיפגש איתך צריכים לקבוע
ולרוב את בכלל לא יכולה
שכדי שתשימי על משהו צריכים לרדוף
גם אם זה בלי סיבה .
שהדעות שלך שונות מכולם
כי כן , את החכמה .
שלקבל משפט ממך זה וואו
אפילו שאת מדברת סתם גבוהה .
שבהפסקות את יורדת , צוחקת מכולם
ושוב אני פה האשמה.
ושצרות זה רק אם מישהי פגעה בך
ולקבל 25 זה בקטנה .

וואו נשמה שלי זה פשוט מהמםם!!היי לכולםם

כתבת יפה ונוגעע

...רחל יהודייה בדם
מעורר מחשבה..

כתבת מעניין ונוגע

לגמרי מי אמר
...אני ועצמי:)אחרונה

כתיבה יפה!! 

נוגעת, עמוקה, מעוררת..

תודה על זה;)!

050רק הפעם.
אֲנִי רֵיקָה
בְּלִי תְּהִיָּה
אוֹ שֶׁיּוֹתֵר מִדַּי
נוּ
רֶגַע.

וְכַמָּה סֻכָּר שָׂמִים בַּקָּפֶה
וּמָה כְּלַל גֶּרֶב קְרוּעָה,
מִי בִּכְלָל קָבַע שֶׁוָּרֹד זֶה יָפֶה
וְנוּ,אֲנִי בִּכְלָל יַלְדָּה זְרוּקָה,
מֵעֶצֶם הֱיוֹתִי,
אוּלַי מִיּוֹם הִוָּלְדִי
נוֹעַדְתִּי לִהְיוֹת,
אֶכְשֵׂהוּ.

(אֲנִי?)

וְהַכֹּל רֵיק
וְאֵין וָאֶפֶס
וְתֹהוּ
וּבוֹהוּ
וּבוֹאוּ
נַעֲשֶׂה מַשֶּׁהוּ,
נִתְפֹּס חַיִּים
לִפְנֵי שֶׁמַּצַּב שְׁקִיעָה
יִכָּנֵס מִתּוֹךְ
תְּרִיסִים
לִפְנֵי שֶׁכֻּלָּם יַהַפְכוּ
צְלָלִים,צְלִילִים,
מִתְנַגְּנִים
וְיִפְלוּ כָּכָה בְּלִי כּוֹחַ עַל רִצַפְתּ
ה-
בַּר ,
עֲזוּבִים
וְיִשְׁנוּ עַד תָּקוּם הַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב,
עַד יִבְרַח הַיָּרֵחַ לְעוֹלָם אַחֵר,
עַד אֶשְׁקַע אֲנִי בְּתַרְדֶּמֶת
כָּכָה,לְאַט.
...רחל יהודייה בדם
כתיבה יפה וכואבת..
יש בה משהו בום ללב

מה אני אגיד,
רק שנהיה שוב
תמימים,
כולנו.
הואם אפשר
זה נהדר. הכל משתלב מדהים, המילים, הפסיחות המפתיעות, הסגנון..
תודה לך!רק הפעם.
..פשטות.
תודה עלייך
תודה נשמות❤רק הפעם.אחרונה
שלום כיתה אעומק השטחיות

פעם היה ספר,

כולם הכירו אותו,

הוא היה מאוד פופלרי,

והימים עברו,

והספר הפך להיות מגדל,

והימים עברו,

והספר הפך להיות אלוהים,

והימים עברו,

ולא נשאר מקום לאלוהים.

והימים עברו,

וכל מי שאמר מילה,

או הציץ בחצי מגילה,

כזו שלא קשורה לספר,

כזו שעדיין לא הפכה לאפר,

נשמד,

או הוכחד,

על ידי אנשים,

שחשבו,

או ספרו,

את אחרית הימים.

את היום בו אלוהים,

כמו שכתוב בספרים,

ינקום בנקם,

ובדם,

את נקמת הילדים,

הנשים,

החלשים,

אלה שנרדפו והפכו לשפופים.

עם קול תרועת שופר,

או עם חמור וצופר,

הוא יגיע,

ויושיע,

את כל מי שלא הזיע,

בלכבות שרפות,

בלהפסיק לבכות,

ויהיה לו סרט אדום על הפנים,

כזה שלא קונים בחנויות בגדים,

והוא יספר סיפור על אלוהים,

וכל מי שישמע אותו יחשוב שהוא מדהים,

ואין לי סיפור שנשמע כמו של סרטים,

פשוט זה נמצא בהרבה הרבה ספרים,

בסופו של יום הכל באמת ובתמים,

לא מתחבא ומתגלה, 

לא מתפשט ובנעלמים,

זה יותר פשוט,

זה יותר אלוהים,

זה יותר שבור,

מהרבה הרבה שלמים. 

שקט. 

 

 

...רחל יהודייה בדם
זה מאוד מאוד יפה

נוגע וחזק.

אהבתי ממש
וואו!שפרינצא בוזגלו

 זה פשוט אמיתי!
תמימות כזו שלא קונה כל שטות.
אהבתי.
 

אמאלהההעפהאחרונה

מה זה הטירוף הזה?

והשם שלך בכלל

אמורה להיותבין הבור למים
יֵשׁ בִּי אַהֲבָה
מַסְפִּיק בִּשְׁבִיל כָּל הַצְּמֵאִים אֵלֶיהָ
יֵשׁ בִּי יֹפִי שֶׁמִּתְעוֹרֵר
אֶל מוּל כָּל הַפְּרָחִים בָּעוֹלָם
וּבְעִקָּר מִיְּרוּשָׁלַיִם
עַד לְתֵל אָבִיב בְּעֵרֶךְ.

יֵשׁ בִּי אוֹר שֶׁמִּתְגַּלֶּה,
אֶל מוּל קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ וְרוּחַ
וּבְעִקָּר עַד שֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת
צְלִיל הוֹדָעָה, רֶטֶט, עִדְכּוּן
וְקוֹלְךָ מְדַבֵּר.

יֵשׁ בִּי עוֹצְמָהּ שֶׁמִּתְפָּרֶצֶת
אֵל מוּל הַבְּדִידוּת
יֵשׁ בִּי כּוֹחַ שֶׁנִּגְלָה
בֵּין דֶּשֶׁא גָּבוֹהַּ וְשָׂדוֹת.
מִתְגַּלֶּה עַד שֶׁאֲנִי נֶאֱבֶדֶת
בְּתוֹךְ מְצִיאוּת סוֹאֶנֶת.

עַד שֶׁאֲנִי שׁוֹכַחַת מִי
אֲנִי אֲמוּרָה לִהְיוֹת.



אשמח לביקורת הע.ארות וכו (:
...רחל יהודייה בדם
כתיבה יפה
ומלא בעומק..

אהבתי
וואו.איזו כתיבה.רק הפעם.
מרתקת וסוחפת ויפה כל כך.
אני כל כך אוהבת ניקוד,יש בזה חן מיוחד.
...אני ועצמי:)

כ''כ אמיתי ונוגע.. 

זה מהמם✨💖

תודה כולן (:בין הבור למים
ביקורת הערות מישהי? אני אשמח
וואו מדהים!נודד ומבקש

מבטא תחושות ממש עמוקות

כתבת מדהים.דמעה שקופה


אהבתי את הסיום. הוא אמיתי ממש. משקף אותנו. מדהים.רק להיות.


יפהצעיר
כתבת יפה ובהירחלילוש

...בין הבור למיםאחרונה

לא בהכרח חיצוני, ממש לא

 

[ובכל אופן, ש לזה יותר ממשמעות אחת, לכן גם הקטיעה]

 

אה, ותודה (:

סופות ברקים בלב.דמעה שקופה

קטע שכתבתי כעת. אשמח ממש לביקורות וההערות מכם.

 

 

 

הידיים שלה קפואות. קר בחוץ. מאוד קר.

הרעמים מפלחים את האוויר בקול עז,

והגשם היורד מתחבר לדמעותיה.

רעם אדיר.
היא מוציאה את הפלאפון מהכיס. שיחה שלא נענתה.
הרחוב חשוך כולו.
והלב שלה? הוא מעולם לא היה מואר.

~~~ ||| ~~~

נכנסת לבית. כולם כבר ישנים.

מסתובבת בסלון סביב עצמה.
היא ניגשת לפסנתר, מלטפת את הקלידים.
היא לא יכולה לנגן עכשיו. הילדים יתעוררו אם יהיה רעש.

~~~~~~

זורקת את עצמה על השמיכה.
לא באמת חושבת שתצליח להרדם עכשיו, ובכל זאת במיטה.

שוב חושך. הרגשות מציפים אותה.
הבכי חנוק בגרון.
הכאב עולה למוח
היא מרגישה מטושטשת.

רע לה. כל כך רע לה.

היא רעבה.
הגוף עייף
והנפש צמאה

 

 


~~~

 

 


וואו. כבר בוקר.

ציפור מאושרת נוקשת לה על החלון,
ונכנסת מבלי להמתין לאישורה.

הכאב אותו כאב
אבל מבעד לתריסים,
מחייכת לה השמש.

יש פצעים שלעולם לא ירפאו
יש צלקות שהן הצל השני שלנו.
יש שברים שלעולם לא יתאחו
והאור עודנו קיים.


גם עכשיו,
קשה לה לשמוח.
קשה לה להצליח לראות את הטוב
ולפעמים עולה לו חיוך לשפתיה
מבינה שהגשם שוטף הכל

 


~~~

עומדת במרפסת,
מביטה בגעגוע בירח הרחק.
נזכרת בימים של סופות ברקים בלב.

 

 

...

...רחל יהודייה בדם
זה מלא בעומק,
נוגע עמוק..

העברת את הרגשות יפה מאוד

אשמח לראות את השם שלך
כאן תחת כתיבות לעיתים קרובות יותר
תודה רבה דמעה שקופה

אני כמעט ולא נמצאת בערוץ,

אז יוצא שאני כמעט ולא מעלה לכאן כתיבות...

תודה לך.דמעה שקופה


.._פלג_
זה כל כך יפה!
הכתיבה בצורה מבולגנת, הדימויים...
לקרוא ולשכוח מכל דבר אחר
תודה ממש.דמעה שקופה


...אני ועצמי:)

וואו! זה מהמם✨

ניסחפתי..

אהבתי את ההדגשות..

כ''כ מיוחד ונוגע.. 

תודה על זה! 

תודה.דמעה שקופה

עושה טוב לקרוא ביקורות כאלו.

תודה רבה.דמעה שקופה


--ילדה של אבא

וואו

זה יפה ממש

 

ונותן כח..

יפהפה! נוגע בלבCherry


תודה ממש.דמעה שקופה


איזה יפה!שפרינצא בוזגלו

אין עליך!
תמשיכי לכתוב, כי כיף לקרוא!
 

תודה אחות.דמעה שקופהאחרונה

פרפרים במוחנודד ומבקש

מעברים במחשבה

אני כאן

ואהיה שם

ואחזור לכאן

אבל שם זה הבית 

אבל הכאן הוא כאן

נכון

אז היכן אני?

כאן שם 

או שם כאן

כן כאן

אכן שם

שמא שם השם האמתי?

שמא כאן?

מבטל כלי מהיכנו

הכנות לשבת

מתכוננת

טרם מוכנה

אהלן מחר

בוקר טוב חמישי

שבת שלום

לאליהו הנביא

שעוד יפציע

וישיב לב

השיבני ואשובה

...רחל יהודייה בדם
זה יפה,
ומעורר מחשבה

אהבתי
...יש סיכוי לאהבה?

עמוק.

תודה על זה.

וואי תודה רבה!נודד ומבקשאחרונה


נערי ירושליםרק הפעם.
וּבְּסּוֹף כֹּל שְׁקִיעָה,
כְּמוֹ הַשָּׁעָה הַמְּדֻיֶּקֶת הַזֹּאת
שֶׁל הַכּוֹכָבִים,
הֵם יוֹצְאִים כָּכָה
בַּדֶּרֶךְ לְאָנְשֶׁהוּ,
אָנְשֶׁהוּ לֹא מֻסְבָּר,
אוּלַי מְחַפְּשִׂים אֶת
הַמָּחָר
לְהִצְטַנֵּף בּוֹ
שֶׁיָּאִיר בָּם
אֶת הַנֶּפֶשׁ וְהַלֵּב
וְאֶת הַחֹשֶׁךְ הֶחָשׁוּךְ
הַזֶּה
שֶׁמֵּעֵבֶר לַצָּעִיף
וְעָשָׁן,עֲגִילִים
וּבַדְּרָכִים
הֵם שׁוּב פּוֹנִים
כָּכָה סְתָם לְתוֹךְ שְׁבִילִים
מוּזָרִים כָּאֵלּוּ
שֶׁל
רְחוֹב אַהֲבָה
וְחֹם וְעוֹד אַהֲבָה
וְעוֹד חֹם
וְעוֹד כּוֹס קָפֶה שֶׁל
מַחְנֶיודָּה,
בִּירוּשָׁלַיִם.



(@רוח סערה @אהבה.)
יפה, אהבתי ממש (וזה ממש מוסיף התמונה...)Love the world


...רוח סערה
יפשלי
"אוּלַי מְחַפְּשִׂים אֶת
הַמָּחָר
לְהִצְטַנֵּף בּוֹ
שֶׁיָּאִיר בָּם
אֶת הַנֶּפֶשׁ וְהַלֵּב
וְאֶת הַחֹשֶׁךְ הֶחָשׁוּךְ
הַזֶּה"

אייאייאיי❤️

(הציור מדהים)
יפונת את.רק הפעם.
את במחשבותיי כל היום..❤
..רוח סערה
נשמה טהורה

יש כיוון אור קטן.. רקאומרת
אבאאאא.זה ככ משמח.כל כך.רק הפעם.
אפילו שזה קטן.
(התפללתי עלייך במנחה)
❤️רוח סערה
וואי שימחת אותי.
לב גדול.רק הפעם.
...רחל יהודייה בדם
זה יפה..
יש בזה משהו נקי ומלטף
אוויר נעים של פשטות

עשה לי טוב
תודה לכם!רק הפעם.
וואי תודה נשמהל'ה❤רק הפעם.
מדהים.פרח תלוש

הכתיבה של מטורפת,

וואו אחד גדול.

 

הזיז לי משהו בפנים.

 

תודה על זה

❤

תודה לך.רק הפעם.
את מחממת לב.
מרגש...הָיוֹ הָיָה

"בני ציון היקרים,

המסולאים בפז....."

 

כתבת נהדר.

מי יתן...

תודה לך(:רק הפעם.
וואו אהבתי!!!מתנחלת אמיתית


תודה נשומירק הפעם.
..טעטע איתי(:

וואוו הרגשתי שכתבת אותי.

תודה על זה ועליך.

(והציור..אין לי מילים.

אני אוהבת ככ)

לב.

תודה לך יפונת.רק הפעם.אחרונה
❤
אשמח לתגובותמשתדל לחפש
נשימה עמוקה לריאות שיעול כבד ועיניים דומעות
משקר את התשובה המתבקשת
נייר נשרף והנשימה חוזרת
זאת סיגריה ראשונה בכיתה ז

וואי זה מגניב תביא לי גם, בבקשה
עשן סמיך נמהל לתת ההכרה
והעיניים מתלחלחות בולע ת'שיעול
זאת סיגריה ראשונה בכיתה י לפני השיעור

אפשר תעודה? שיט אין לי אולי תביא בכל זאת?
מוכר פיצוציה מושיט לי טבק, מגלגל כמה פעמים כדי שיהיה עשין, מאפר לתוך החומר לבגרות...
זאת סיגריה ראשונה של השמינית

5 דקות וחזרתם צועק המפקד, הולך רגע לצד מדליק ומתפלל, שלא ישים לב שזאת אמורה להיות האחרונה...
זאת סיגריה ראשונה של הצבא

לגלגל לך? לא תודה אני עם קופסא, אז מה?, איפה למדת? ומה עשית בעתודה?
תביא שנייה ת'אש, בקול נשי...
זאת סיגריה ראשונה בדייט שני

אחרונה ודי, הבטחתי לה שזה נגמר, די נו באמת? כן בטח ממחר, אתה אומר את זה שנתיים, הפעם באמת אני נשבע,
זאת סיגריה ראשונה של הגמילה

זה לא בריא את יודעת?, כן אז מה? רק אומר אני תומך בך בכל החלטה, היא יודעת ומאוד מעריכה,
זאת סיגריה ראשונה עם הילדה


זהו, יש זמן וסיימנו לעבוד, אש נדלקת, שאיפת עשן עמוק לריאות, מבט על העולם מעיניים בוגרות, נחרוש את העולם מירושלים למכה,
זאת סיגריה ראשונה של הפנסיה

נשימות כבדות,אצבעות רועדות, וכדורים על השולחן, מאפרה גדושת חיים וריח בלאגן, משפחה וחברים מסביב למיטה,
זאת סיגריה אחרונה של המסע



עוד מילים כתובות על דף שרוף, נשימות דרך מקל, להקל על הטירוף, ליווי כל החיים של חבר חד פעמי, אז תביא לי ריזלה אש ואת הטבק שלי....
...רחל יהודייה בדם
יש בזה משהו כואב..

והחזרה על המילים יש בה קאצ'..

שיהיה רק טוב 🙏
..יש סיכוי לאהבה?אחרונה
וואו.
כתיבה טובה
אבל עצוב קצת.
אתה מעביר טוב את התחושת של הבנאדם.
נגע בי
לרקוד איתם3,000

לרקוד את הכאב

לרקוד את הכאב- שלי

הכאב על מי שאני היום

למי נהפכתי

הכאב על מה שאני צריכה לעבור

לרקוד, לשחרר, לנער את זה ממני

שכל הגוף יפרוק מה שהוא לא יכול לספר

לרקוד לצלילים שאני לא רוצה לשמוע

לצאת  משם, לצאת

לנסות לנשום,

מבעד לכאב שמוחץ את הריאות

לתת לזה לזרום, להירגע

לסלוח לעצמי

לרקוד את הכאב

ללמוד לחיות איתו

ללמוד לחיות אותי

לרקוד אותו

אולי להתכחש אליו אחר כך

להתנהג כאילו הוא לא קיים

לרקוד אותו, לרקוד

לנסות לחייך בכוח, אולי זה יעבוד

לרקוד אותו, לרקוד

לרקוד עם הכאב

ועם עצמי

...רחל יהודייה בדם
יש בזה קסם עצוב כזה..

זה נוגע יפה
וחזק.

את מוכשרת
תודה נשמה3,000

ממש.

❤

...אני ועצמי:)

את טוובה

זה כ''כ נוגע ומיוחד..

 

תודה על זה💖

תודה אחות3,000

❤

וואו.מחפשת אמתאחרונה
יפיפה. כתיבה טובה
חלום🌿ילדה של אבא

פעם חלמתי

על שמיים תכולים וקרני שמש נעימות

על ציפורים מבשרות חג.

חלמתי

על שמחה שממלאת הכל

ונחת

ורוח מבדרת.

כן, פעם חלמתי

עלי

ועל הפרחים שצומחים מהר.

חלמתי

על גג אדום

שמגן מסופה

מבלבול, מפחד.

 

והיום

אני רק חולמת

על מעט

אמת

שתעזור לי

להגשים את החלום.

 

...רחל יהודייה בדםאחרונה
זה יפה מאוד
עדין נוגע
וחזק.

אהבתי מאוד
שחר..ואהבתי את עצמי.רק הפעם.
ראשי מסתובב יותר מידי,המוח מת ליפול על הריצפה ולשחרר את עצמו מהכבלים הכבדים האלו שהחיים מזמנים.
אני מרגישה בסרט טורקי יותר מידי ארוך.
החיים שלי הם סרט ולפעמים לפעמים יש הפסקה קטנה,אנשים פונים לעיסוקיהם וגם בודקים אם נשאר קצת פופקורן בבר וקולה דיאטטית לפני שהסרט ממשיך ואז אני קוראת להם,שוב:
'הי!אנשים!הסרט ממשיך!בואו תראו עוד סצנה מחיי,היום אני נחמדה, אני מרשה לחשוף עוד קצת!' וכמו נמלים נמלים הם חוזרים,
צופים בי שוב,חלקם משתהים וחלקם מרימים גבות.
מה אכפת לי,האמת לא אכפת לי כבר מכלום.
אני מנסה לייצב לעצמי כרגע את דופק הלב,לא התאמנתי בבית איך סותמים מספיק טוב ולמרות שהחזרות הגנרליות תמיד מושלמות,
בזמן אמת מתפרקת מעבר למצופה.
'למה.את.כזאת.מטומטמת.',אני סונטת לעברי בשפה שרק הלב והגוף שלי שומעים,עדיין מנסה לייצב את עצמי ולאט לאט להתרגל להבנה שאני מוקפת באנשים ובאמא שבוכה לידי בכמויות של נחלים ונהרות וברופאים חמורי סבר ובגבול מידי אדום שחציתי.
כל אלה באים ללמד אותי עכשיו את תורת החיים.
יש בי השתוקקות לא מוסברת כרגע למיטה משלי על אי בודד ולדלי שיכיל את הדמעות שלי ולכמה עוגיות ולילד.
ועכשיו,רציני.נמאס לרדוף ולהיות נרדפת והכי גרוע,שאני זאת שרודפת ובורחת מעצמי.
עצמי הזאת שרק רוצה אהבה ורק רוצה רוגע ורק רוצה אבא אמא ילדים שולחן שבת כלב פרפרים גרביים חמות וחלות מקמח כוסמין.
עצמי הזאת משגעת אבל וואלה הרצונות שלה כל כך אנושיים ואני מתייחסת לעצמי שלי כמו שמתייחסים ל,ללא יודעת מה.
אלוהים מתי כבר יגמר המרדף הזה.
באלי חיים נורמאלים ולהתכרבל כשצריך ולעוף כשצריך ולשתות כוס שוקו חמה עם קש אדום ולעשות בועות כשצריך.
אני חושקת לאהבה ולא רק כשצריך.
אני אלמד אותי איך לתת לעצמי שלי אהבה,לא משנה כמה הדרך תהייה קשה.
.
"הי ילדה טובה..מה שלומך?",הפנים של אילנה דואגות וסבתיות כאחד,שולחנה הכחול מסודר בקפידה,עט אחד מונח עליו ושניי ספלים עם הדפס של פרפרים וקנקן תה חם שותקים עליו גם.
אילנה,פסיכולוגית מנומסת וחברה של אמא,נשמה טובה כל כך.
פעם בכיתה ט',בראשית הבלאגנים כשעוד הייתי מהנדסת כל בוקר מחדש את הצמה החסידית ומהדקת את הגרביון,התיישבתי אצלה לפגישה אחת על הכורסא הכחולה שלה כדי להימנות על אותם אנשים שצריכים עזרה בלהבין למה הם באו לעולם.
הכל אצלה בחדר כחול.
"רוחני כזה וזה שמייא..",היא הצטדקה בבת שחוק אחרי שעיניי נקרעו לרווחה מכמות ה'כחולים' בחדר.
היא הייתה נחמדה אז,אבל רק לתקופה של אז.
למה היא רואה אותי עכשיו במצב שפל כזה.
למה באתי בכלל.
"היו שיבושים ולכן אני פה..",אני עונה לשאלתה אחרי הרצת אינספור מחשבות וקורצת כמו שאני יודעת לקרוץ והיא מתמתחת כמו שאילנות יודעות להתמתח.
"מה קורה איתך בזמן האחרון?",היא מפגינה היום איכפתיות ממש, היקית הזאת.
"מושלם!נדיר!!קסום!!!",אני מפגינה אכפתיות ואופטימיות עוד יותר מימנה ומתחילה לספר לה לבקשתה מה קורה איתי בכללי ומה קורה איתי ביממה האחרונה לפי הנוסחה שלי ולפי הנוסחה של אמא ולפי עוד מלא נוסחאות.
"לאן את עוד רוצה להגיע?!",אילנה שואלת במבט משתהה ואני מגכחת,מתמתחת אחורה.צורבת לי נקודה עלומה בלב.
נו די,אני לא רוצה שאנשים יתערבו לי בחיים.
בעצם..אני מאוד רוצה שיתערבו לי בחיים עד שאלמד איך לחיות אותם,אבל זה כמובן,בסוגריים.
"תשמעי אילנה,לא התכוונתי לספר פה מידי על עצמי..רק הסכמתי לבקשתך וסיפרתי לך קצת כי את אדם חכם.עם התגובות שלך עכשיו את לא נשמעת חכמה..",אני מסננת לעברה והיא לא מתייחסת.
אולי חלק מתפקיד האנשים החכמים זה להראות שהם לא מתייחסים לכל דבר.נו שויין.
אילנה קמה כמו יקית מושבעת לעבר קופסא קטנה שקופה שנמצאת לה על מדף כחול בצד החדר.
"את רואה את הקופסא הזאת?זאת קופסא אדירה",המבטא הגרמני בולט מבין שינייה.
"אנשים כותבים בפתק כמה חלומות שהם רוצים להגשים ומקפלים את הפתק ופותחים אותו רק שנה אחר כך ובודקים אם הם אכן הגשימו את החלום.אני מציעה לך לעשות גם כן ככה.זה יותר חשוב ואמיתי מבריחה לאוורסט..או מ..",היא מניחה את הקופסא השקופה בתוך ידיי ומתיישבת מולי,מהנדסת מחדש את משקפייה על אפה הגדול,כאילו מתיימרת להיות האישה האחרונה שמצילה את הבת של החברה חנה תמם משאול תחתיות.
חכמה האילנה הזאת.
יש משהו מעייף באנשים חכמים..האמת שלהם מידי זועקת ומידי צודקת וזה עושה רצון להתקפל במיטה חזק ולסתום את האוזניים ולא להקשיב בכלל.
אז כן,אולי חתמתי ברית עם הכאב או שנשבעתי לא לעזוב אותו לעולם, כך או כך,נתקעתי במקום כבר תקופה ואני לא מצליחה להתקדם הלאה אלא רק מידרדרת אחורה.
"אני סתם גורמת לך לחשוב שאני יקית מעצבנת",אילנה צוחקת לעצמה פתאום ושולפת ממקום נסתר סוכריה על מקל ומביטה בי בעיניים של סבתות עם קוסקוס וקציצות.
אני בוהה בה.
"את אוהבת סוכריה על מקל?",אילנה מבררת בחיוך ואני חוטפת את הסוכריה מידה כמו ילדה קטנה ועונה בצחוק,"כן!!".
כך מסתיימת לה השעה,עם סוכריה על מקל בפה ואוטו לבן מצוחצח של יקית שמסיע אותי לאן שרצוני חפץ.
"תודה לך אישה טובה,אני מבטיחה להיות בסדר,הפעם על באמת.",אני אומרת לה לפני שרגליי דורכות על שפת המדרכה,ליד הטרמפיאדה ביציאה מהעיר והיא מהנהנת ואומרת ברצינות,
"שחר,את חשובה לאימך.תעשי הכל כדי שלא תאבד אותך.
את ראוייה לחיים,למרות הכל.אני מבטיחה לך.",היא מביטה לתוך עיניי והלב שלי נצבט מגעגוע, מתכרבל בתוך עצמו מחמת הקור החורפי.
"תחלמי עם הקופסא הזאת,זה אדיר",היא מסיימת וזורקת לעברי עוד סוכריה אדומה בצורת לב ואני מבטיחה לקנות קופסא,שיהיה.
אילנות זה שם של אנשים טובים.
הם רוצים רק טוב.
גם אמא זה שם של אנשים טובים רק שעם אמהות אתה צריך ללמוד איך הטוב שלהם מתבטא.
גשם מתחיל לרדת,השמיים נעשים אפורים עוד יותר.
אני נכנסת לתחנה,קופאת למחצה ודורשת אהבה למחצה,
לא צריכה עכשיו אף אחד מלבד מגע רך של טיפות גשם.
הן שלימות,הטיפות.
שלימות ויפות כל כך.מפיחות חיים.
האורות ליד הטרמפיאדה נידלקים,השמש מנסרת את סוף השמיים, מפילה את עצמה לאדמה רחוקה ודמיונית ומפנה מקום של כבוד לירח ולאהבה ולכוכבים למשמרת הלילה.
ירושלים שלי,אני בדרך אלייך.
הפעם בתחפושת שונה,מבטיחה.
לא רעב ולא צמא ולא לרדוף אותי ולהחביא את הראסטה החדשה בין התלתלים ולהתכנס בתוך המכנס הסורר.
הפעם מגיעים נקיים,
חוזרים אלייך כדי לחזור לעצמנו.
על באמת.
.
"בוווו!!"בר כמו ילדה קטנה מתגלה בין כל אנשי המרכזית,מטורללת מתמיד או כמו תמיד,יש עדיין חולקים בעניין זה.
"חחחחחחחחח י'מפגרת!!הפלת אותי לתהום!!",אני מתפוצצת מצחוק ובר ביחד איתי,נקרעת כבר בקטע מוגזם.
אני תופסת לה את הפנים ולוחשת "שש..ששש.." וממשיכה להתפוצץ איתה מצחוק.
"קחי פלאפל",היא זורקת פתאום לתוכי מנה ועיניי מתעגלות ומנסות לדחות את המתנה המגרה הזאת אבל שנייה אחר כך אני מכבה את השנאה ומדליקה את האהבה החדשה שלי ל'עצמי' שלי ושואלת בצחוק,"מה יש פה?"
"כרוב חמוצים חצילים חומוס פלאפל צ'יפס עוד פלאפל עוד צ'יפס סלט ונשיקה שלי",היא יורה את זה מהר,כאילו התאמנה כבר על איך לשכנע אותי לרדת על מנת הקרב הזאת בלי לצאת מובסת.
אני שותקת,היא מנסה להסתיר מבט מתחנן.
"אנחנו אוהבים את עצמנו?!",אני שואלת.
"אנחנו אוהבים עת עצמנו",אנחנו קובעות ושיניי נוגסות מהפלאפל החם,הכל כך ירושלמי הזה..הגשם עוד רוקד.
"בואי נחפש נטלה,אנחנו מתחילים להיות דתיים מחדש",אני חוזרת לצחוק המשוחרר שלי והיא מרצינה ממש,מביטה בעיניי כאילו מה כבר יש לה להגיד עכשיו ולאט לאט אומרת,"יש.נטלה. שם".
שקט.
פתאום אנחנו מתפוצצות מצחוק ורצות ליטול ידיים.
בר לא מתאפקת וחוטפת לי כמה כדורי פלאפל ובליבי אני מודה לה על הקנייה הזאת ומודה להוא שם למעלה שנותן לי להעניק ל'עצמי' שלי הרגשת אהבה.
"יש לי הפתעה..",בר מחייכת חיוך צופן סוד אחרי הביס האחרון בפיתה ומנוחה קלה על ריצפת המרכזית ואני מנסה לחשוב במה עוד הילדה הזאת יכולה להפתיע.
לא.לא רוצה זולות ולא רוצה טעמי סיגריות חדשים ולא רוצה מקומות חשוכים נוספים לרבוץ בהם.
באלי הפתעות טובות,שמביאות חיים.
"נו מה ההפתעה",אני מנסה להסתיר את הסקרנות הנוראית שלי וזה קצת ממש מצליח לי והיא נכנעת ומגלה-
"יש לי ספריי.
בואי נרסס."
הדרמתיות שלה יכולה להרוג אפילו ציפורים.
"את מצחיקה היום",אני עונה לה בחוסר רצינות והיא עונה ברצינות יתירה,כנראה לקחה את שלי,"בהחלט מצחיקה היום." ומקימה אותי אחרי כמה מילות תודה להוא מלמעלה על הפלאפל והכרוב ואנחנו רצות ומדלגות ומורידות נעליים ומתרטבות בגשם כמו שתיי משוגעות שרצות לאסוף את חלומן לפני שהוא יעלם.
אנחנו מוצאות קיר נטוש,מוזר קצת,מאחורי אחת החנויות היותר מוזרות של ירושלים.
"מה נרסס?צריכים משפט טוב..",בר חושבת בקול,זזה אחוזת טירוף קל.
אני מהססת רגע,מרססת-
...רחל יהודייה בדם
איזו כתיבה יש לך..

כמה רגש ..
נוגע ומלטף וחודר עמוק
❤️
..פשטות.
אפשר להגיד שזה עשה לי חיוך דבילי על הפנים עם דמעות בעיניים?
את פשוט פלא. יותר פלא מפלא.
תודה על זה. זה היה טוב עכשיו.
(ורק בפעם השניה שקראתי שמתי לב למשפט הגאוני הזה. ואהבת את עצמך.)
כפרעלייך.אני אוהבת.רק הפעם.
וואו את כותבת מדהים!!!מתנחלת אמיתית


...חלילוש
הרגשתי המון חיים בשיר הזה, גם בתיאורים העצובים והמתגעגעים. איזה זרם כזה שמעיף הכל למעלה,
מאחל רק טוב, שנראה את הטוב..
ותודה על גילוי הלב (והמקוריות עם התמונה)
..אור חדש.
רק להגיד שקראתי.
זה כתיבה פסיכית ומדהימה.
את בעצמך מדהימה ממש ממש.
והלוואי שחר הייתה יכולה ללמד אותנו קצת דברים, כמו איך לאהוב תעצמך..
..רק הפעם.
ילדונה..
הלוואי..הלוואי היה אפשר..
הלוואי שחר הייתה מזכירה גמלי איך לאהוב אותי תמיד..
אבל לא משנה מה,אותך אני תמיד אוהבת.❤
..אהבה.
את כל כך כל כך אין לי מילים אליך ועליך. את פלואה. איפה שחר הזאת שאני יחבק אותה.
את כותבת אבאלה.

אני די מתחילה להתלבט אם אני יכולה לכתוב איתך את שחר, מתחיל להיות מביך.


והי, צריך עוד קצת ירושלים ללב, אפילו נשאר לי מהספריי.
היהי,ככ הלוואי וזה יצא איתך..רק הפעם.
אם יהיה אומץ.


וזה לא הוגן שיש מלא עומס עכשיו,חייבים לרסס
..אהבה.
בואי יום אחד בספונטניוצ
את והספונטניוצ שלך🐸🤭רק הפעם.
ואוו,מוקצנת

תודה על זה....

טרוףשוני

זה פשוט מפחיד הכתיבה הזאת!

נוגע בטרוף וממלא את הלב ב..וואו אחד ענק!

תודה לכם אנשים טובים.זה השחר האחרון..רק הפעם.
תודה שקראתם,באמת.
תודה באופן אישי מכל אחד שקרא והגיב ופשוט היה פה ונתן לי לכתוב את זה.

ואני אוהבת אתכן באמת בנות והלוואי שלא יכאב פה לאף אחת ונו,ובודאי שגם לא יכאב לאף אחד מהבנים פה(:

מי שצריכה,אני תמיד כאן❤

חחח זה נשמע הספד אופ
,,,Love the world

יאוו

פשוט נגעת לי בנקודות הכי רגישות

הזזתי לי את כול המיתרים בלב

אני יושבת פה ודומעת (כן.. זה לא קורא הרבה..)

פשוט מרגיש לי כאילו כתבת את זה בשבילי

בשביל התקווה הקטנה שצמחה שם לאט

 

את פשוט לא מבינה איך זה נגע בי

יאוו

אשריך ממש

הי נשמה יקרה,רק הפעם.
זה עושה טוב לקרוא כזאת תגובה..
הלוואי והתקווה הקטנה הזאת תמשיך לצמוח ותהייה לאור גדול.
את נשמה טובה
❤
..טעטע איתי(:

רק לומר שקראתי.

תודה עליך.

יפונת❤רק הפעם.
את מדהימה. ואני אוהבת. אולי יום אחד נאהב. גם את עצמינו.רק להיות.


יום אחד זה יקרה.רק הפעם.
לאט לאט זה יתקבל אצלנו במוח שלפני שאוהבים אחרים,נדרש מימנו לאהוב את עצמנו.
אני מאחלת לך שתגיעי למקום הזה בקרוב ובאמת.
תאחלי גם לי?🦋
אמן. וברור שאני מאחלת לך רק טוב נשמה.רק להיות.


❤.רק הפעם.אחרונה