פורום פרוזה וכתיבה חופשית (עמוד 234)

א. אני לעצמי / מה הוא ביתי

יאוש בליבי / זה מהות יצרי

ב. חושב על מחר / עם החושך המר

אתמול באש בער / לשרוף העבר

פזמון:

לחיות את הרגע / זו לא הלצה

להמשיך ולנבוע / נהרות הנשמה

ותן לעט לפסוע / לזרום עם המוזה

לא לחבל ברוגע / נוסך בי תקווה

ג. בין הרים / מתחת שיחים

גלים גבוהים / קרניים שוזפים

ד. שועט הגלגל / משחיר ממעל

יום כה דל / ללא עמל

בעולם הזה

יש המון טוב

צריך רק לחפש

מי שמחפש 

ימצא 

קשה למצוא אותו 

קשה להתחיל לחפש

העולם לא מחכה לאף אחת 

לא עוצר 

לבדוק

שמצאת מה שחיפשת

ואתה מוכרח להתקדם הלאה

זה מבלבל 

זה מתעתע

אבל תמשיך להתקדם

כי בסוף תמצא אותו

הרבה יותר גדול 

ממה שחשבת שקיים

בעולם הזה

--------

יצא מבולבל... 

ומוזר..

אתה יודע

יודע כמה אוהבים אותך

ולא מוכנים לעזוב

אבל בכל זאת הלכת

הלכת

והשארת

הלכת לעולם האמת 

אבל השארת

השארת אותנו בעולם השקר

כואבים ומבכים

רוצים אותך חזרה

למה שלא תחזור?

המחשבות רצות,

קשות,

מציפות,

מתממודדים עם מציאות כל יום,

מציאות שהייתה ואיננה עוד

אך לעולם לא אוותר..

אשתדל ואעשה הכל..

על מנת שבקרוב תחזור!

בכי

לבכות להוציא את הכול

ופתאום לאבד שליטה לצעוק לצרוח 

להתפרע הכול יוצא

ושקט 

עמוק

------------

הרחוב היה כמעט ריק לגמרי

בכל זאת שתיים בלילה

היחידים שהיו שם זה 

זה כמה נערים

שלא מצאו מקום בבית

השקט בבית הרג אותם 

הם היו צריכים רעש

כי שקט גורם לחשוב 

והם מעדיפים לברוח מזה 

להדחיק את המחשבות הנוראות

רק לא לחשוב.

גם הילדה שם 

שיצאה לקנות משהו מהר 

לפני שהסופר ייסגר

שומעת שירים

גם היא מדחיקה את המחשבות

עדיף להם לא להיזכר.

לא לחשוב.

אבל זה חוזר שוב

אז הם מחפשים משהו חדש לעשות

כל הזמן עושים ועושים

העיקר לא לחשוב,ולהתחרט,ולבכות

כי זה לצאת ילדה קטנה.

אני כל כך מתגעגעת

שאת לא יודעת

איזה טעות

למה לא סיפרתי למישהו

פחדתי ממך 

פחדתי שלא תסלחי לי

פחדתי.

 בסוף אני נשארתי פה בעולם. לבד.

בלעדיך 

לא חשבתי שאת רצינית

למה שתעשי את זה?

כל כך רע לך?

אז כן כנראה שהיה לך כל כך רע

אני מצטערת. באמת.

המבטים של הורייך ושל השכנים הורגים אותי

הרי במכתב שהשארת הזכרת אותי 

שרק אני ידעתי ולא סיפרתי כי אני חברה טובה

ויצאתי הכי רחוק מזה

בטח ברגעים שקפצת התחרטת. כמו כולם.

אבל כבר לא היה לך איך לחזור ,איך לעצור,

אני לא הייתי חברה טובה הייתי מפלצת שנתתי לך למות

אולי עכשיו לפחות כבר טוב לך.

"מָה שְׁלוֹמֵךְ"?
מָה שְׁלוֹמִי? שְׁלוֹמִי מַרְגִּישׁ טוֹב,
הוּא נָסַע אֶתְמוֹל לְלוּנָה פָּארְק,
יַחַד עִם כָּל הַכִּתָּה שֶׁלּוֹ,
כְּשֶׁהוּא חָזַר שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: "מָה נִשְׁמָע, אֵיךְ הָיָה?"
הוּא אָמַר שֶׁנִּשְׁמַע בְּעִקָּר שִׁירִים שֶׁל יִשַׁי רִיבוֹ,
קְצָת חָנָן בֶּן אֲרִי
וְגַם הַשִּׁיר הֶחָדָשׁ שֶׁל בִּינִי לַנְדָּאוּ
נִשְׁמָע

אַחֲרֵי זֶה הֵכַנְתִּי מַרְק עֲדָשִׁים
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִיל שְׁלֹומִי
כִּי הוּא אוֹהֵב
אֲבָל אָז הוּא אָמַר
שֶׁאֵין לוֹ כ''כ תֵּאָבוֹן
נִבְהַלְתִּי
"הַכֹּל טוֹב"? שָׁאַלְתִּי
אֲבָל עוֹד טֶרֶם עָנָה, נִרְגַּעְתִּי וְהֵבַנְתִּי
"אֲהָהּ! בֶּטַח חִסַּלְתָּ הַרְבֵּה חֲטִיפִים בְּטִיּוּל הַיּוֹם, זַלְלָן שֶׁכְּמוֹתְךָ"
בְּפָנָיו הִצְטַיֵּר חֵצִי חִיּוּךְ
שֶׁנֶּעֱלַם תּוֹךְ מִסְפַּר שְׁנִיּוֹת
וְאָז הוּא אָמַר-
"בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה אִמָּא... לֹא הַכֹּל טוֹב"
נִבְהַלְתִּי
"הַיּוֹם הַזֶּה הָיָה לִי מְאֹד כּוֹאֵב
כּוֹאֵב מְאוֹד
בַּבֶּרֶךְ."

מקווה שזה בסדר

אשמח להערות והארות!!

מחזיק בזה חזק

מנשק לאט

שומר צמוד

מרגיש,

ולא מאמין

זה שלי.

כמה חלמתי

דימיינתי את הרגע.

זה אצלי

אצלי ביד.

חושב על אלה

שיכולים להיות כמוני

אבל הם לא רואים 

העיניים סגורות.

גם הם מחזיקים,

יכולים להרגיש

אבל רק קצת עצובים

ומעוורים את עצמם

אז לא רואים.