לא מודה בזה.
נשארת קשוחה
חזקה.
היא לא מראה חולשה.
אסור לה.
היא מחושלת.
מסוגלת.
לא בוכה
זה אבק.
לא צועקת.
לא כואב לה.
זה סתם נראה.
נשארת קשוחה
חזקה.
היא לא מראה חולשה.
אסור לה.
היא מחושלת.
מסוגלת.
לא בוכה
זה אבק.
לא צועקת.
לא כואב לה.
זה סתם נראה.
חתיכת קשוחהנעלם.
יאווווווווו איזה כישרוןןןןןןןןןןןן מהמממםםםםםםםבלונדינית עם גוונים
תודההנעלם.
...רחל יהודייה בדם
זה נוגע כ"כ..
כל כך מזדההכופרת
..נעלם.
תודה לשתיכם..
מרגישה שכתבת עליי! מדהיםםים סוער
קשוחה שלי..יופי אדמה
ומה יקרה ביום בו-
נתפרק, נבכה, ונשחרר הכל, ונאהב את עצמנו גם ככה. חלשים וחסרי אונים כל כך.
זה יהיה קשה, כל כך קשה. עד כמה.
אבל אחרי ההתפרקות בפני עצמנו, נודה שאנחנו מתוקים גם ככה.. ונמשיך לאהוב ולהכיל את עצמנו. או לפחות לעבוד על זה..
(נכתב כמובן על עצמי)
אוהבת
נתפרק, נבכה, ונשחרר הכל, ונאהב את עצמנו גם ככה. חלשים וחסרי אונים כל כך.
זה יהיה קשה, כל כך קשה. עד כמה.
אבל אחרי ההתפרקות בפני עצמנו, נודה שאנחנו מתוקים גם ככה.. ונמשיך לאהוב ולהכיל את עצמנו. או לפחות לעבוד על זה..
(נכתב כמובן על עצמי)
אוהבת
..נעלם.אחרונה
אם יבוא יום כזה..
חושבת כבר אהיה בנאדם אחר ..
הלוואי.
הלוואי נאהב את עצמינו גם חלשים.
או לפחות נסכים לעצמינו להיות כאלה.
חושבת כבר אהיה בנאדם אחר ..
הלוואי.
הלוואי נאהב את עצמינו גם חלשים.
או לפחות נסכים לעצמינו להיות כאלה.
הלםםםםםםים סוער
עמדתי פעורת פה
לא האמנתי
זה לא יכול להיות
לא הגיוני
הם דיברו ודיברו
לא שמו לב
שיש עוד משתתפת בשיח
משתתפת חסויה
רואה ואינה נראית
שומעת ואינה נשמעת
הם לא באמת אמרו את מה ששמעתי..
הם??
דווקא הם?!
הכי חסידיות בכיתה ואלה הנושאי שיחה??
שוק! הלם! תדהמה!
אין מילה שיכולה להגדיר
הדבר הכי הזוי שאפילו בחלומותיי הפרועים לא חשבתי שיקרה!
מליוני מחשבות התנפצו
עשרות זהויות נרמסו
אף אחת מהן לא באמת מוכרת
כולן עם מעטה
מכסה
אף אחת לא מראה את מי שהיא
הצד האמיתי
האני הפנימי
כולן חשבו שהן משהו אחד
והן משהו שני
פשוט,
סטיגמה.
וואו, קראתי בשקיקהזריחה
תודה נשמהה!ים סועראחרונה
..בלונדינית עם גוונים
היא כמהה לאהבה
כולם מראים לה רק שנאה וייאוש
התייאשו ממנה התייאשו מאופי שלה
פשוט התייאשו
היא גם כבר כמעט התייאשה
היא לא מצליחה בכלום
כל המבחנים איקסים
כל המורות צורחות
והיא כאילו לא שומעת . חירשת .
היא מפחדת לשמוע
הם לא מפסיקים להוריד לה
"את עצלנית,את אפס,את לא שווה כלום"
והיא כאילו לא שומעת . חירשת .
היא מחכה להזדמנות
להוציא הכל , על כולם
ולגמור עם הכל לגמור את האשמה את העצב
היא רוצה חיים נורמלים
נמאס לה שלא מתייחסים אליה נורמלי
תבינו קשה לה.
אנשים קשה לה
אנשים למה יש לכם לב אם לא בישביל לשים אותו.
חיבווקק חימשלייבלונדינית עם גוונים
..רחל יהודייה בדם
איזה נוגע,הבעת את זה טוב והשורה האחרונה חזקה מאוד
תודה אחותייבלונדינית עם גווניםאחרונה
למה משליבין הבור למים
"מי שיש לו למה שלמענו יחיה
יוכל לשאת כל איך"
הוא עצר לרגע
חשב
הנהן
והלך לדרכו
לאחר שבוע חזר
ואישה יפה אחריו
"היא הלמה שלי"
הוא אמר
ולחץ לי את היד
איש תמהוני
חשבתי
ויש לו למה נפלא
נופפתי לו לשלום
והלכתי
למצוא לי למה משלי
נהניתי ממש לקרוא את זה..זה נקודה מהממתרחל יהודייה בדם
ועם המשפט של ויקטור פרנקל שהוא אדם מוערך מאוד אצלי.. תודה 🙂
תודה (:בין הבור למים
מוערך מאוד
ולמעשה הוא מצטט את ניטשה
ולמעשה הוא מצטט את ניטשה
זה לא משפט שלו?רחל יהודייה בדם
לא, של פרידריך ניטשהבין הבור למים
אבל ויקטור פראנקל מצטט אותו כמה פעמים ב"אדם מחפש משמעות"
אוקיי מעניין.. בדיוק,בגלל הספר חשבתי שזה שלורחל יהודייה בדםאחרונה
ואווו ממש אהבתייים סוער
..נעלם.
יפה,
התחברתי..
התחברתי..
תחכי...ים סוער
עבר עריכה על ידי ים סוער בתאריך י"ג בניסן תש"פ 00:26
את מחכה
השעון דופק
מתקתק
את מחכה לתשובה
תגובה
והיא לא מגיעה
אני מרגישה מבוכה
היא מחכה
השעון דופק
מתקתק
היא מחכה לתשובה
תגובה
ואני, אנה אני באה?..
מה אומר?
זהו, אני יודעת, זה נגמר
שוב אני הבעייתית
אעלקק חברותית
מנסה להגיב
זה מכאיב
תנסי להבין,
להבחין,
להאמין,
אני את!
ואת אני!
..רחל יהודייה בדם
זה מאוד יפה ומעניין, מעורר מחשבה..❤️
..נעלם.אחרונה
כתיבה ממש יפה..
מוכר.
מעניין..
מוכר.
מעניין..
לאהוב את הרוערחל יהודייה בדם
טבעת החנק שנכרכה סביב צווארי הרך
ועטפה אותי במין ברזל מלובן של פחד ומוות
רציתי להגיד לך תודה
תודה שאיימת עליי
ורמסת אותי ברגלייך
תודה שקירבת אותי עוד צעד לקבר
תודה על האופל, הרוע התהומי
תודה על הברק הסדיסטי שבער בך בעיניים
כשהעלית אותי על המוקד,כקורבן עולה
נשרפת, נחרכת באש האהבה
תודה על השמש שבי ששקעה
על כך שהותרת אותי עירומה, חשופה
הבערה האיומה שיקדה בך כשרצית להרוג אותי
הבעירה בי אש.
ועטפה אותי במין ברזל מלובן של פחד ומוות
רציתי להגיד לך תודה
תודה שאיימת עליי
ורמסת אותי ברגלייך
תודה שקירבת אותי עוד צעד לקבר
תודה על האופל, הרוע התהומי
תודה על הברק הסדיסטי שבער בך בעיניים
כשהעלית אותי על המוקד,כקורבן עולה
נשרפת, נחרכת באש האהבה
תודה על השמש שבי ששקעה
על כך שהותרת אותי עירומה, חשופה
הבערה האיומה שיקדה בך כשרצית להרוג אותי
הבעירה בי אש.
ואוווו מטורףף!ים סוער
את ל-א נ-ו-ר-מ-ל-י-תזריחה
אני שומרת לי את זה
תודה לךרחל יהודייה בדם
וואי מושלםילדונת יפונת
תודה רבהרחל יהודייה בדםאחרונה
אזז עד עכשיו כתבתי דברים כואבים. עכשיו לצד השמח שבי-אני פצלשית
פשוט לצחוק
סתם ככה בלי סיבה
כשאני וחברתי הטובה ביותר צוחקות
אי אפשר להשאר אדיש.
להתחרפן ופשוט להתגלגל על הרצפה
סתם ככה בלי סיבה
לדבר עם כל בן אדם ברחוב גם אם תתפדחי אחר כך לראותו.
לדבר שטויות, הבלים סתם לקשקש
סתם ככה בלי סיבה
לחיות את החיים, לאהוב .לצחוק, לחייך, פשוט להיות בן אדם.
דברים טובים
(הרב רונצקי)
יפה ומתוקזריחה
תודהאני פצלשית
יפה מאודארץ השוקולד
אהבתי
הרב רונצקי כתב את כל זה?נצח נצחים
בקשר לאירוע מסוים?
לאאאני פצלשית
רק ''דברים טובים''
..רחל יהודייה בדםאחרונה
זה קליל מתוק ונעים, אהבתי ונהניתי לקרוא..וסיימת את זה ממש טהור כזה ונעים
רק קולך נשמערחל יהודייה בדם
הַגַּלִּים הָעַזִּים מִתְכַּנְּסִים אֶל עַצְמָם
בְּשֶׁקֶט מְצַמְרֵר
הַשָּׁמַיִם אֵינָם בּוֹכִים אֶת כְּאֵבָם
הַצִּפּוֹרִים מְצַיְּצוֹת, בַּלֵּב
הָאַרְיֵה לֹא נוֹתֵן אֶת קוֹלוֹ בִּשְׁאָגָה
הָאֲנָשִׁים, מֵתִים מְהַלְּכִים
הַנְּשִׁימָה נעתקת מִכֻּלָּם
הָעוֹלָם מְמַלֵּא פִּיו מַיִם
וְרַק קוֹלֵךְ נִשְׁמָע
בְּשֶׁקֶט מְצַמְרֵר
הַשָּׁמַיִם אֵינָם בּוֹכִים אֶת כְּאֵבָם
הַצִּפּוֹרִים מְצַיְּצוֹת, בַּלֵּב
הָאַרְיֵה לֹא נוֹתֵן אֶת קוֹלוֹ בִּשְׁאָגָה
הָאֲנָשִׁים, מֵתִים מְהַלְּכִים
הַנְּשִׁימָה נעתקת מִכֻּלָּם
הָעוֹלָם מְמַלֵּא פִּיו מַיִם
וְרַק קוֹלֵךְ נִשְׁמָע
אהבתייייייייבלונדינית עם גוונים
תודהרחל יהודייה בדם
מעורר השראה לגמרייזריחה
ויפה על ההשקעה עם הניקוד, מעריכה
תודה רבהרחל יהודייה בדםאחרונה
להרגישרחל יהודייה בדם
היא תאהב, תמשיך לכאוב
היא תקפא בכפור
תתרפק על הפרווה הרכה
היא תשנא את הרוע שהפשיט אותה
והשאיר אותה עירומה
חשופה
היא תקווה לרכות, לטוהר
תדמיין כוכב שמאיר לה בשמיים
ובין הגלים, הפצעים
היא פה, קרועה לגזרים
אבל כאן
אף אחד לא ייקח ממנה את הזכות
להרגיש.
היא תקפא בכפור
תתרפק על הפרווה הרכה
היא תשנא את הרוע שהפשיט אותה
והשאיר אותה עירומה
חשופה
היא תקווה לרכות, לטוהר
תדמיין כוכב שמאיר לה בשמיים
ובין הגלים, הפצעים
היא פה, קרועה לגזרים
אבל כאן
אף אחד לא ייקח ממנה את הזכות
להרגיש.
יפההים סוער
יואו,מציאות.
אני כל כך מזדהה עם זה...את מרגשת ואת נשמה ענקית.
תודה רבה לך 🙂רחל יהודייה בדם
איזה יופישוביה!
מרגש!
תודה רבהרחל יהודייה בדם
מהמם.נעלם.
אין את כישרון!
קולעת ברמות,
ואו
תודה רבהרחל יהודייה בדםאחרונה
חשוףרחל יהודייה בדם
היא עירומה
נסחפת עם הגלים, עליזה
מתענגת על הרפש
יחפה
הריק מכה בה בעוז
אך היא מנפנפת אותו,
היא מלאה
בפגמים שבנפש
היא צורחת בעוצמה
בטוחה
היא מהלכת עירומה
חשופה
ללא בושה.
נסחפת עם הגלים, עליזה
מתענגת על הרפש
יחפה
הריק מכה בה בעוז
אך היא מנפנפת אותו,
היא מלאה
בפגמים שבנפש
היא צורחת בעוצמה
בטוחה
היא מהלכת עירומה
חשופה
ללא בושה.
ואווו מהמםםים סוער
תודה רבהרחל יהודייה בדם
תודה רבה לךרחל יהודייה בדםאחרונה
הרבה זמן לא כתבו פה ראפ, נסיון #1זריחה
האצבעות שלי נכנסות לקצב
מקלידות מהר ללא טיפה של עצב
שערי סתור ומוחי דקור
במוחי נעלם כל מה שהיה אגור
כל האנשים קיבלו טרפת
הולכים עם מסכות
רק מלראות אותם אפשר לקבל שפשפת
דואגים יותר מדי
אולי כי יש יותר מדי פנאי
או שבבית התחרפנו, וודאי!
יאללה, תצטרפווווו
מגניבבאני פצלשית
אחלה חרוזים
מגניב ועושה נחמד🙂רחל יהודייה בדם
#2פטל.
מיצינו ת'מצב ואין כבר טיולים
מאה מטר לא נחשב ועצבים עולים,
הבית על פיצוץ ומוצף חומרי ניקוי
אני רוצה להתפוגג, יש למישהו פה שיקוי?
מסכות על הפנים זה מעצבן וגם מגניב
כל ערב נתניהו את ההגבלות מרחיב
נמאס מהטירוף שימציאו כבר תרופה
שהזמן ירוץ-יחלוף ונשכח מהתקופה.
🙈
מאה מטר לא נחשב ועצבים עולים,
הבית על פיצוץ ומוצף חומרי ניקוי
אני רוצה להתפוגג, יש למישהו פה שיקוי?
מסכות על הפנים זה מעצבן וגם מגניב
כל ערב נתניהו את ההגבלות מרחיב
נמאס מהטירוף שימציאו כבר תרופה
שהזמן ירוץ-יחלוף ונשכח מהתקופה.
🙈
יאאלה. אהבתי!רוח סערה
הווופה, יפה!!זריחה
יא זה טוב חחרוח סערה
#3רוח סערה
שוכבת במיטה
הרגליים על הקיר
מחורפנת על השכל
רוצים לסגור לנו
ת'עיר
כולם כמו זומבים
עם הראש במסך
תהרגו את כולנו
ודיי
ממילא המצב פה
פח
הרגליים על הקיר
מחורפנת על השכל
רוצים לסגור לנו
ת'עיר
כולם כמו זומבים
עם הראש במסך
תהרגו את כולנו
ודיי
ממילא המצב פה
פח
יההה, חוחיתזריחה
חח מזה השם הזה?רוח סערה
מאיפה את מכירה? 😅
חח נייס, כל מה שכתבתםשרה את חייה
#4בין הבור למים
מרגישה סתומה,
נכתב בהומור כן?
היי קורונה ארורה,
מה איתך? ומה לא טוב?
מכתב נחמד מלב אל לב,
לך עכשיו יושב לכתוב
קצת שינית לי תחיים,
קצת הכנסת אותי לסגר
ונמאס לטחון סדרות,
ואני עצבני בלי קשר
מה קשה לך בחיים?
את כולנו משגעת
השיעמום הורג אותי,
עוד שניה חוטף שפעת
(בכוונה, כי מי רוצה לחטוף קורונה עם כל העצבים שהיא עושה)
איפה היינו?
אוקי
אז קורונה יקרה,
תעשי טובה תלכי,
הרסת לגמרי ת'בגרות,
זה ממש לא חינוכי
בואי דיל קטן נסגור,
אחרי החג את מתחפפת
את לסין צריכה לחזור
כי את לגמרי מטורפת
די, נכבה לי כבר המוח
התרגיל הזה חופר
ראפ זה טוב כדי לשמוח
תכתיבה זה משפר
אבל כרגע רק מוריד לי
את מנת המשכל
אני ממש מרגיש דבילי
ואפילו מתוסכל
😅רוח סערה
כולנו קוקו על השכל
נשמה,
להשתגע זה בסדר
פעם בשנה...
לא נורא אם את קצת זומבית
כי גם אני
לא נורא אם איבדת את זה
זה סבבה לגמרי
(בשבילי)
נשמה,
להשתגע זה בסדר
פעם בשנה...
לא נורא אם את קצת זומבית
כי גם אני
לא נורא אם איבדת את זה
זה סבבה לגמרי
(בשבילי)
יפה!זריחה
👍👍👍אם אפשר
יו יותקוות עולמים
כותב ראפ בערוץ 7,
הייתי עובד חיוני אם הייתי חותם קבע,
היו לי 5 יחידות אם אבא שלי היה יואל גבע,
לא לובש כפפה ומסכות,
מסתובב ברחובות,
צופה באנשים,
מגיע הביתה, שותה בירה ואוכל לחם צנימים,
לא, באמת, זה מה שאני עושה,
עכשיו אני אשכרה יושב על הכיסא,
החרוזים צוללים עמוק כמו מדדים של מניות,
אם אתם לא רוצים שיהיו אנשים ברחובות, אז למה שלא תשחררו פה אריות?
זריחה
וואי איזה רעיון, אריות ברחובות
😋משבצת
קורונה בראבק,
מרוב נקיונות הכל כאן די אבק.
פסח בפתח וכולנו במתח
פורים זה כבר אאוט,
אבל מסכות ממש אין,
לא רק לזאטוט
או לאדם בגילופין.
זה מגוחך, זה מטופש.
אני מרגיש מחופש.
חוץ מזה, זה מעופש!!
ודי נימאס...
אז נו כבר, קורונה,
טוסי לאמזונה,
אל תחזרי לעולם
בבקשה - להעלם!!
וואו חבר'ה ,עליתם עלי בכמה רמות זריחהאחרונה
חוט של חסד\ אשמח לתגובות ייעולצבע לחיים
כל יום בדרכי לדואר, ההיתי עובר ליד הבית תמחוי,
וכמו כל יום הוא היה נמצא שם עני ובלוי.
חדי ראיה מביננו יכלו לראות שמין חוט של חסד היה משוך על צווארו,
חוט שהוא לא כמו רצועה,וגם לא חבל תלייה, אלה יותר כמו חבל תבור שנכרך סביב גרון של תינוק.
כך היה הבית תמחוי בשבילו חבל הצלה שמספק מזון,
אבל חבל שמתהדק כל ביקור יותר ויותר סביב צווארו.
הרעיון מקסים!!בת.
צריך להרחיב על זה כמובן, אבל הבסיס ישנו והוא יפהפה.
עשית לי חשק לכתוב על זה..
עשית לי חשק לכתוב על זה..
תודה!צבע לחיים
...רחל יהודייה בדם
זה מקורי ויפה,מעורר מחשבה..
הארה אחת
,שימי לב לכתוב הייתי במקום ההיתי,
זה משהו קטן כ"כ אבל יכול להעלות מאוד 🙂
הארה אחת
,שימי לב לכתוב הייתי במקום ההיתי,זה משהו קטן כ"כ אבל יכול להעלות מאוד 🙂
אחלה רעיון, וכתיבה מעולה!אם אפשר
נראלי עדיף 'אל הדואר' ולא- 'לדואר' וגם 'בית התמחוי' ולא 'הבית תמחוי'
ממליץ להאריך את השורה השניה, אם כבר חרוז- שיהיה משקל.
וגם אני חושב המילה 'וכמו' פחות שייכת בהקשר, אם היית מציין שביום מסויים עברת ליד 'וכמו' כל יום הוא היה שם, זה היה שייך נראלי.
אפשר אולי משהו כמו-
"ובכל יום ויום הוא ישב שם כבוי- מוזנח, עני, ובלוי"
או משו בסגנון.
אני מתלבט אם החזרה על המילה 'היה/הייתי' נותנת אופי מסויים לטקסט או שהיא מיותרת. אולי תשקול לכתוב '..לראות מן חוט של חסד משוך על צווארו'
אבל אני באמת מתלבט בנוגע לזה.. אולי ה-'היה' הופך את זה לקצת סיפורי ומגניב..?
אני בניגוד לבת. חושב שממש אין צורך להרחיב, ואפילו לדעתי כדאי להוריד את שתי השורות האחרונות, הן הסבר של הרעיון בקטע למעלה, ובשיר אני מאמין שאין צורך להסביר את עצמך. (יש הרבה יותר סיפוק לקורא כשהוא מבין את השנינות לבד, מאשר כשאתה מספר לו מהי. זה כמו להסביר בדיחה)
מה גם שמשהו בהן פחות חינני משאר השיר, קשה לי לשים את האצבע על העניין במדוייק.
שוב- שיר מעולה, אהבתי ממש!
ממליץ להאריך את השורה השניה, אם כבר חרוז- שיהיה משקל.
וגם אני חושב המילה 'וכמו' פחות שייכת בהקשר, אם היית מציין שביום מסויים עברת ליד 'וכמו' כל יום הוא היה שם, זה היה שייך נראלי.
אפשר אולי משהו כמו-
"ובכל יום ויום הוא ישב שם כבוי- מוזנח, עני, ובלוי"
או משו בסגנון.
אני מתלבט אם החזרה על המילה 'היה/הייתי' נותנת אופי מסויים לטקסט או שהיא מיותרת. אולי תשקול לכתוב '..לראות מן חוט של חסד משוך על צווארו'
אבל אני באמת מתלבט בנוגע לזה.. אולי ה-'היה' הופך את זה לקצת סיפורי ומגניב..?
אני בניגוד לבת. חושב שממש אין צורך להרחיב, ואפילו לדעתי כדאי להוריד את שתי השורות האחרונות, הן הסבר של הרעיון בקטע למעלה, ובשיר אני מאמין שאין צורך להסביר את עצמך. (יש הרבה יותר סיפוק לקורא כשהוא מבין את השנינות לבד, מאשר כשאתה מספר לו מהי. זה כמו להסביר בדיחה)
מה גם שמשהו בהן פחות חינני משאר השיר, קשה לי לשים את האצבע על העניין במדוייק.
שוב- שיר מעולה, אהבתי ממש!
ממש תודה!צבע לחייםאחרונה
זה נכתב בשביל****אני פצלשית
הרגע הזה שזה כל כך מרגש שזה כבר כואב,
הידיים רועדות ורק בקושי אני מצליחה להקליד,
אני לא אמורה להתרגש.
כי הוא הכאיב לי.
כי הוא עשה ממני סמרטוט.
כי זה לא מגיע לו.
ההתיחסות הזאת, האוהבת.
למה בחייאת למה? למה אני אוהבת אותך כל כך?
אתה גרמת לי לאהוב אותך זה הכל באשמתך!
אז למה אתה עושה את זה?
למה לגרום לי להתרגש כאשר שנייה לאחר מכן אתה תמחוץ אותי?
ואני ייתכווץ, ויכאב לי.
אבל במקום שלא תמחץ,
עדיף שפשוט תאהב.
אוי.בת.
מקסים.
(עדיף פשוט להתרחק אולי?)
(עדיף פשוט להתרחק אולי?)
חח תמיד אותה תשובהאני פצלשית
תודה על התגובה נשמה
יואו זה כואב, אהבתי מאוד את השורה הראשונה והשורות האחרונותרחל יהודייה בדם
תודהאני פצלשיתאחרונה
...בלונדינית עם גוונים
איבדנו שליטה על הכל
חשבתי אתה ילד גדול
אבל התנהגת כמו תינוק
העיקר להאשים
אחרי כל הניסיונות להרשים
הכל התגלגל בלי מעצורים
זה הגיע אפילו להורים
נתקפתי באלם
והלכתי אחורה שלושה צעדים
ורציתי להעלם
כל כך פחדתי
והמציאות העגומה
בכלל לא נעלמה
היה לה נחמד להשאר
וניסתי להתגבר
אבל כלום לא עזר
הכל נשאר אותו דבר
עד שכוחי נגמר
יומן בוקר לקראת פסחמציאות.
בס"ד
שוב אני הולכת לעשות ליל הסדר לבד. שנה שעברה זה היה קל, כי בדיוק ניסיתי את ירושלים, אחרי מלא זמן בבני ברק
שנה שעברה ישבתי לי עם עוגיות מצה עשירה, ( אוי ואבוי זה חמץ..אז הייתי הרבה פחות יראת שמיים) ופשוט אמרתי את ההגדה לעצמי והרגשתי שכייף לי, משוחררת כזאת, בגלל שאף אחד לא ידע שאני עושה לבד אז זה נתן לי כוח הידיעה שאף אחד לא יודע.
אמא חשבה שאני עושה באירגון "באשר תלכי" של גרושות, פחח..בכלל אין שם כאלה דברים. והגרוש שלי חשב שהלכתי לסבתא שלי. רק הוא לא ידע שהיא מזמן אלצהיימר ושלפני פסח היא התקשרה וצעקה עליי שאחזיר לה את ה מ פ ה של שבת. ואת הכיסוי למצות.
השכנים היו משפחה צרפתיה,החיה לה עם עצמה ולעצמה, והם גם היו בעלי הדירה שלי, ועליהם סיפרתי פה שנה שעברה , בקיצור- עשיתי לבד. והיה לי נחמד. קצת בכיתי כשהלכתי להביא את הקטן שלי מאבא שלו, בגלל שבכל זאת כאב לי שבעלי נטש אותי, אבל זה היה בכי מטהר כזה בתוך שכונה ירושלמית שהייתה ריקה,, היה זה ליל שימורים שקט ביותר, ומכל הבניינים נשמעו שירי ההלל ול"שנה הבאה בירולים". דביליים, שרים לשנה הבאה בירושלים והם בירושלים. סתם. זה מקינאה.
אז כניראה שהשנה אעשה שוב ככה, עם עצמי. עכשיו יש לי תירוץ טוב, קורונה. ואיזה מעצבן זה ששכחתי לקנות מצות. היום צריך לבוא אלינו כלב, במקום האוגרים, ואני הולכת לשלם עליו את כל הכסף שיש לי. ואני כל כך לא מתוכננת. אני פשוט בחורה הזויה ומטורפת. רק מקודם הייתי נשואה גאה ויפה מלאת ביטחון. איפה האישה המהממת הזאת ואיפה אני.
אלוהים, תרחם עליי. בבקשה.
עוד מעט 7 בבוקר. שוב הייתי ערה כל הלילה. לא נורא, זה מרגיל אותי לקראת ליל השימורים, אולי אליהו הנביא יבקר אותי, ויחדש לי חידושים עד הבוקר. ואולי זה יהיה ****, אך סביר יותר שאליהו הנביא יבוא מאהוב ליבי. הרחוק כל כך.
המשך. כי כואב לי .מציאות.
זהו אביגיל?
אני לא שווה כלום?
מה עם כל שיחות הנפש בהן עודדתי אותך שלא תישברי, כשאמרת לי כמה את רוצה לחבוק ילד, כמו שלי יש. ואת היית מתקשרת כדי לשמוע את האחיין המתוק שלך, ולקוות שאולי יום אחד גם לך יהיה .
ואז נכנסת להריון, ולא גילית לי. שמרת את זה בסוד , עד שראינו את הבטן שלך, וכאילו הייתי אחת מכולן- כל האלה שאת בעצמך התלוננת לי עליהן, שהן לא מתחשבות במצב שלך, שהן לא מעריכות אותך מספיק, ואני הייתי אומרת לך כמה שאני כן מעריכה אותך, ובאמת שמחתי כל כך שנפקדת.
כבר עברה לה שנה, ואת שותקת. מידי פעם, באירועים משפחתיים, את נזכרת לבוא אליי ולהגיד לי כמה שאני יפה, ואז את נעלמת עם התינוקי שלך תוך כדי שאת מנערת את פאתך החדשה , לכיוון חבורת הנשואות השחצניות והמלחששות סודות של בינו לבינה, לא, אסור לי לשמוע, זאת שיחה של נשואות, ואני סתם ילדה קטנה ,
זה בכלל לא קשה למצוא אותי באירועים חברתיים- את מחפשת את שבי? היא שם- הן תצבענה עליי כשאני רוקדת עם כמה ילדים קטנים ושתי נשים עם פיגור שיכלי או אוטיזם, או סתם קשות יום, שמצאו להן את הנפש התאומה שלהן- שבי .
אביגיל, לא התקשרת אליי מאז שהפכת לאמא.
בקושי ידעתי שילדת. לולי רוני אחינו המשותף שהתקשר לבשר לי, לא הייתי יודעת.
אביגיל, אחותי הקטנה. זאת שעקפה אותי, כבר בגיל 19, התחתנת בשידוך ואני הייתי עם שיער צבוע ומלא עגילים בחתונה שלך והתביישת בי. אז לא הסכמת שאצטלם עם כולם, אבל אחרי החתונה ידעת טוב מאוד למי להתקשר ולבכות על קשייך.
וכל הזמן עודדתי אותך:
באמת ובתמים
אחותי המוצלחת, היפה, המתוקה, שתמיד היו שואלים בפליאה- אביגיל זאת אחותך?! .....
אביגיל- המדריכה , המנגנת, הרקדנית, היוצרת, הכריזמטית, ודוגמנית העל.
אביגיל שלידה תמיד הרגשתי מגושמת. מטומטמת. סוג של בהמה.
כי אביגיל אחותי מעולם לא אהבה לאכול, גם לא עשתה בעיות, מעולם לא מרדה.
ועכשיו אני אחותך הולכת לעשות שנה שנייה ליל הסדר לבד.
ואת אפילו לא מתקשרת.
וואי אני קוראת אותך וזה כואב😢~אניגמה~
ש ה ישמח אותך!!
מגיע לך❤❤
מגיע לך❤❤
שולחת חיבוק גדול🤗 מהממת אחת!שרה את חייה
וואו.. כל כך עצוב!!בשמחהה תמיד :)
אבל תמיד תזכרי שה' איתך והוא מכוון לך את המסלול שלך בעולם ושולח לך את הכי טוב בעולם שיכול להיות לך, וגם אם זה לא נראה טוב- אז הכל לטובה!! יהיה בסדר בעז"ה, חג שמח!! 
ואוו.את חזקההאהבת אמת!
ואני מכורה לכתיבה שלך
תמשיכיי
..רחל יהודייה בדםאחרונה
יואוו זה כואב כ"כ, את מוכשרת ומרגשת
וסיימת את זה מרגש מלא כמיהה ויפה.
וסיימת את זה מרגש מלא כמיהה ויפה.
..בלונדינית עם גוונים
כשעמדנו מול הים
והבטחת לי שאתה תמיד תהיה
האמנתי
אבל שבוע אחרי
כבר לא היית
היית של מישי אחרת
מישי יותר יפה
יותר קורצת
פשוט יותר
אז הורדת לי את כל הביטחון
ניסתי לחשוב מה לא היה בי טוב
אני שמנה מידי?
אני מכוערת מידי?
אני לא מספיק טובה?
כנראה שהוא צודק
ואני סתם מגעילה ולא מספיק טובה בישבילו
ואני צריכה להוריד פרופיל
כל כך התגעגעתי
בלילות באת לי בחלומות
וצעקת.
את מכוערת ,שמנה ,מגעילה,
ואני..אני שתקתי
כי הסכמתי איתו
אני באמת שמנה מגעילה מכוערת ולא מספיק טובה
רציתי למות
כי הוא אפילו לא העיף אלי מבט
כשהוא עבר
עם החברה הדוגמנית החדשה שלו
הם רק צחקו בקול בכוונה כדי שאני ישמע
החלטתי להפסיק את הסבל הזה
אז הפסקתי הכל .
לגמרי.
גם את הנשימה.
וואו כל כך יפה וכואב!!בשמחהה תמיד :)
תודהה הפצצתי היום השלישי להיום בעז"ה יהיה גם 4בלונדינית עם גוונים
חחח וואו באמת הפצצת!!בשמחהה תמיד :)
יאללה מחכה..
חח אוקייייייבלונדינית עם גוונים
ואת כל זה רשמת היום גם? מתי יש לך זמן לרשום כל כך הרבהה?בשמחהה תמיד :)
וכולם פשוט יפים!!
עובדההבלונדינית עם גוונים
יואו איזה מדהימה אתאני פצלשית
זה כל כך נכון ועצוב..
השורה האחרונה😓בת.אחרונה
לא יותר מדי מלוטש. פשוט יצא ככהמכורה לכתיבה!!!
אי וודאות.
חוסר אונים.
כגל המכה בי עשרת מונים.
פנינו לאן?
איש לא ידע
אך מותר לבקש לשאול לשתף?
בן לאביו יעריך ויכבד
ביקש פיתרון
חיפש תשובה
דרש, התחנן
אך אביו אינו מתפשר
נאלץ הבן לזלזל
להעיר את הלב
שישים, ויסתכל
האב אטום, משוכנע בצדקתו
הבן נואש
ידיו רפות
החבל מתחכך, הסיבים מתרבים
קשר נפרם
ומיטלטל מעל תהום
איש לא ידע
ואיש לא יתעניין
הרי הבן- כבר מזמן את החבל שחרר.
החבל מתנדנד לו מעל אותה תהום
עלוב הוא כעת, דל ויתום
סיביו מתנופפים
בן לאביו יבוז וילעג
והקשרים שנפרמו- מתהדרים ביופיים
הבן והאב
כבר מזמן לא שם
אך רוחם עוד נוכחת
מעיקה ושורפת
מסעירה את הצאצא
שספון במערה
ואמו- על שפת התהום שעונה.
התפהכו היוצרות
מושיטה האם את ידיה, דקות וצרות
והפעם- הן המתחננות.
|
....רחל יהודייה בדם
זה יפה ממש,זה נוגע ,ואת מוכשרת!, תודה, נהניתי לקרוא,
תודהמכורה לכתיבה!!!אחרונה
אַתְּ פֶּלֶאבניחותא
אַתְּ פֶּלֶא
בְּמִלָּה אַחַת, וּבְשָׁלוֹשׁ הֲבָרוֹת
אַתְּ פֶּלֶא
בִּנְעִימָה שֶׁשָּׁכַחְתָּ וּבִשְׁנֵי קוֹלוֹת
אַתְּ פֶּלֶא
בְּאוֹר רִאשׁוֹן, בְּיוֹם טָהוֹר מַפְצִיעַ
אַתְּ פֶּלֶא
בְּדִמְדּוּם אַחֲרוֹן, שֶׁמֶשׁ כְּלָעַד תַּשְׁקִיעַ
אַתְּ פֶּלֶא
בְּצָהֳרֵי יֶגַע, בְּלֵאוּת וּבְדֶמַע
אַתְּ פֶּלֶא
בְּשַׁעֲשׁוּעֵי רֶגַע, בְּגֵאוּת וּבְשֶׁפַע
אַתְּ פֶּלֶא
בָּעֵינַיִם לַעֲצֹם, בְּאִישׁוֹן לְהַנִּיחַ
אַתְּ פֶּלֶא
בַּשִּׁיר לַחֲלֹם, בְּשָּׂדֶה לְהַפְרִיחַ
אַתְּ פֶּלֶא
בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ לְהַבִּיט, תְּשׁוּקַת-עַד לְהַנְבִּיט
אַתְּ פֶּלֶא
זֵר עָלַיִךְ לְהָשִׁית, כָּל קֶמֶט בְּלִבְּךָ לְהַפְשִׁיט
אַתְּ פֶּלֶא
יארוח סערה
איזה שיר מקסים
תודה רבה!בניחותא
זה פלא.אליבא
מילים קסומות
וצירופים גדולים
(גאות בשפע, שיר לחלום,
כל קמט בליבך להפשיט
ענק)
וצירופים גדולים
(גאות בשפע, שיר לחלום,
כל קמט בליבך להפשיט
ענק)
תודה!!!בניחותא
כל כך יפה ופלאי, מיוחדשרה את חייה
אתה לא סתם כתבת מילים,כמו שיש את המילים האלה שחוזרות בהרבה שירים ובחיים.. זה מילים כאלה לא יודעת, יחודיות שכן משתמשים בהם לפעמים אבל לא הרבה, זה הופך את זה למשהו קצת יותר על רמה, אולי פיוטי יותר
וואי תגובה מיוחדתבניחותא
אם לא היה מגיע לא הייתי אומרת😅שרה את חייה
מקסים ממשחידוש
אחד השירים היפים שקראתי.
תודה רבה!!בניחותא
יפה כ"ב והמסר מהמם ונוגערחל יהודייה בדם
תודה!!בניחותא
אתה פלאצעיר
שיר מהמם, מחמם את הלב
אני חושב שכולנו רוצים שמישהו יסתכל עלינו ככה..
אני חושב שכולנו רוצים שמישהו יסתכל עלינו ככה..
וואו זה קסום..אין ואפס
זה מיוחד וגאוני, והכל זורם כל-כך טוב, בלי חריקות בחריזה או בסגנון..
זה וואו.
זה וואו.
מעולה ממש.מתנחלת גאה!
יפה, שומעים את הלב שלך מאחורי המיליםזריחה
וואו איזה מושלםלים
אני מאוהבת בכתיבות בעיקר כתיבה חופשית אהבתי מאודלים
וואי !! שימח אותי! בפשטות.אמונה רעיה
תודה לך!!
וואי תודה לכם מפרגנים שכמותכם! אתם פלא!בניחותא
ואוווו זה מ ד ה י ם!ים סועראחרונה
בכיבלונדינית עם גוונים
הכל התפרק לי בידיים
לא ידעתי מה לעשות
היה רק גשם בחוץ
שהזדהה עם הדמעות
שלא הפסיקו לרדת
על המעמד שלי שהתפרק
ולא יחזור שוב
על סבא שהלך למקום שממנו לא חוזרים
על החברות איתה של תחזור לעולמים
על המורה שלא מבינה כלום
על האשמה שרובצת לי על הלב
ולא רוצה לקום
על זה שאין לי יותר כוח
ונמאס לי מהכל
על זה שהוא כמעט גורם לי ליפול
ועל זה שלא נותנים לי לגדול
על זה שזורים לי מלח על הפצעים
על זה שאין פה אנשים רגישים
כולם מראים כמה הם חזקים
על זה שבעולמנו לא בוכים
בכיתי.
ואו!!אור חדש.
ממש ממש הזדהיתי!! את כותבת יפה ממש!!
אהבתי ברמות
תודההבלונדינית עם גווניםאחרונה
לסחובשרה את חייה
לא להישבר
להמשיך,
להחזיק
לזכור, לא ליפול
יציב?
לא כל כך
כשאין יסודות
ובונים מגדלים
כשהקירות קורסים
ודוחפים ודוחפים
ובסוף יש ערמה של שברים
ובין ההריסות
יש חלקי זכרונות
של רסיסי נשמות
אנשים
שהיו שלמים לגמרי
ונפלו תחת העומס
הכבד
שכבר לא יכלו
פשוט לא יכלו
לסחוב.
ואני, אני עוד סוחבת מתאמצת מנסה לא ליפול ולקרוס, מנסה להחזיק חזק.. למרות השחור בעיניים למרות כמעט אובדן ההכרה.
כי קשה, כל כך קשה לסחוב על הלב את כל מה שעובר עלינו בלי לספר לאף אחד בלי לשתף, כי יש כל כך הרבה אנשים מסביב אבל בעצם אין אף אחד,
אין אף אחד שיגיד הכול בסדר, ותשכחי מזה כמו תמיד.
אז אני נושמת עמוק וממשיכה ללכת, ואז פתאום אני רואה פרצוף מחייך אלי, מסתכל לי עמוק לתוך העיניים, לתוך הנשמה הכואבת שלי, ושואל אותי מה קרה יפה? רוצה לספר?
ואני לרגע לא רוצה ועם זה כל כך כן, כי אני מרגישה שאני כבר כמעט מאבדת את זה, את טיפת השפיות האחרונה שנשארה אז אני מספרת.. ועם כל מילה שיוצאת לי מהפה אני מרגישה עוד ועוד הקלה וכשאני גומרת אני רוצה להגיד תודה, אבל הפרצוף כבר לא שם, הוא פשוט נעלם.. אז אולי זה מלאך משמיים ואולי אליהו הנביא ואולי פשוט זה קרה בדמיון אבל מה שזה לא יהיה בזכות זה אני מצליחה להמשיך לשרוד.
להמשיך,
להחזיק
לזכור, לא ליפול
יציב?
לא כל כך
כשאין יסודות
ובונים מגדלים
כשהקירות קורסים
ודוחפים ודוחפים
ובסוף יש ערמה של שברים
ובין ההריסות
יש חלקי זכרונות
של רסיסי נשמות
אנשים
שהיו שלמים לגמרי
ונפלו תחת העומס
הכבד
שכבר לא יכלו
פשוט לא יכלו
לסחוב.
ואני, אני עוד סוחבת מתאמצת מנסה לא ליפול ולקרוס, מנסה להחזיק חזק.. למרות השחור בעיניים למרות כמעט אובדן ההכרה.
כי קשה, כל כך קשה לסחוב על הלב את כל מה שעובר עלינו בלי לספר לאף אחד בלי לשתף, כי יש כל כך הרבה אנשים מסביב אבל בעצם אין אף אחד,
אין אף אחד שיגיד הכול בסדר, ותשכחי מזה כמו תמיד.
אז אני נושמת עמוק וממשיכה ללכת, ואז פתאום אני רואה פרצוף מחייך אלי, מסתכל לי עמוק לתוך העיניים, לתוך הנשמה הכואבת שלי, ושואל אותי מה קרה יפה? רוצה לספר?
ואני לרגע לא רוצה ועם זה כל כך כן, כי אני מרגישה שאני כבר כמעט מאבדת את זה, את טיפת השפיות האחרונה שנשארה אז אני מספרת.. ועם כל מילה שיוצאת לי מהפה אני מרגישה עוד ועוד הקלה וכשאני גומרת אני רוצה להגיד תודה, אבל הפרצוף כבר לא שם, הוא פשוט נעלם.. אז אולי זה מלאך משמיים ואולי אליהו הנביא ואולי פשוט זה קרה בדמיון אבל מה שזה לא יהיה בזכות זה אני מצליחה להמשיך לשרוד.
...רחל יהודייה בדם
יואוו...זה כ"כ נוגע ללב...❤️
תודה❤שרה את חייה
ואו!! כתיבה מדהימה, באמת!!אור חדש.
זה עוצמתי ממש, התחברתי מאד...
ואו.אין מילים.כואב.אמיתי.אהבת אמת!
תודה לכםשרה את חייה
מיוחד מאודד!ים סוער
וואו נשמהרוח סערהאחרונה
זה מדהים
כמה כאב
כמה כאב
שיר אהבהמציאות.
בס"ד
....והשעון שלך מקולקל ואתה ממשיך להביט בו
אתה הופך את הימים והלילות בסבבה וכל היום מסתכל על הנוף ומעשן
עם כוס קולה ביד שמאל ושאנטי בנטי
כשאמא מכבסת לך את הבגדים והם מסריחים מבושם
אתה עטוף בטללי הבוקר עומד מולי עם טלית וקורן מאור השמש המכאיבה מיופי
ואתה לא יודע מה לעשות אז אתה מתפלל אבל יש לך הכל אז אתה שותק בשמע קולינו
ואחר כך מחייך סתם
ופוסע כמתכופף לשומקום,
אתה עושה מה שבא לך
אתה יודע לדבר אבל בוחר לשתוק
אתה עושה מה שבא לך
אם תרצה גם תהרוג אם תרצה תחנוק
אתה עושה מה שבא לך
אבל אפילו לא בא לך לצעוק
אתה שקט כל כך
אתה הים הגדול
ובים יש מפלצות ויש תהום ויש חול
ויש אינסוף אהבה
והיא עוטפת אותך באור
והיאהעושה את זה בגלל שאתה גיבור
כי אתה עושה מה שבא לך אבל כל מה שבא לך זה לעזור
..רחל יהודייה בדםאחרונה
את כותבת מהמם ומרגש