פורום פרוזה וכתיבה חופשית (עמוד 237)

א) אני אוהב שוקולד. הוא לא בריא לשיניים, אבל אני "זורם". אמא לא אוהבת את זה משום מה. למה? היא אמרה לי שצריך לזרום.
ב) אני לא אוהב בננות.
ג) בננות זה לא בריא. יש בהן הרבה סוכר.
ד) אני אוהב תוכים. הם יפים.
ה) התוכי היפה ביותר הוא דררה.
ו) הגלובוס שלי כחול. כל הגלובוסים כחולים. סעיף זה מבוטל.
ו, ניסיון2) אני אוהב גלובוסים
ז) יש לי גלובוס בחדר.
ציון 5 מתוך 10 על סעיף ו'2.

ח)חתולים לא יפים בעיני. הפרווה הזו מיותרת.
ט) אני אוהב מוזיקה. הכלי האהוב עלי הוא כינור סיני
י) מנת המשכל שלי הינה 147 נקודות אי.קיו.

המערכת טועה. ציון 6 מתוך עשר לסעיפים א'- י'.
כ) אני אוהב שוקולד
ל) אני לא אוהב בננות
מ) למדתי שבננות אינן בריאות
נ) אני אוהב תוכים
ס) התוכי היפה בעיני הוא דררה
ע) מוטת הכנפיים של הדררה הינה 45 סנטימטרים
פ) בחדר שלי ישנו גלובוס

ציון 4.
המערכת יוצאת להערכת מצב בחוץ.

צ) אני אוהב שוקולד. הוא טעים לי.
ק) אני לא אוהב בננות, וזה בסדר, כי הן לא בריאות.
ר) אני אוהב דררות, וגיאוגרפיה. יש לי גלובוס. מוטת הכנפיים של הדררה היא 45 סנטימטרים, וזה מגניב, משום שגופה יותר קצר.
ש) הגלובוס שלי יפה, אני מקפיד לנקות אותו, ואבא אומר שאני זוכר אותו בעל פה. בלילה אני אוהב לראות אותו.
ת) קוראים לי אליאב. נעים מאוד להכיר אתכם.
ככה, בלי ציון.

אתה זה הרוח שפועמת בך בכל רגע
אתה זה האש שיוקדת בלב שלך
אתה זה ההגיגים הקסומים שבראשך
אתה זה החלומות מלאי הזיו והחן שמניעים אותך קדימה בלי לעצור
אתה זה האור שבך שמושך כל כך להתקרב אליך כדגים אל המים
אתה זה הרוך הענוג והמלטף
ואתה, אתה זה גם הכאב שמפעפע בך בעוצמה
אתה זה הרגש הבוער בלי שליטה
אתה זה הטירוף חסר הגבולות שמתפרץ ממך
אתה זה הקרעים שבך שגם השמש באורה המנחמת לא תצליח לרפא
והקרעים האלה, הפצעים האלה שאתה שונא כ"כ
הם ,הם הקסם שלך.

20200331004824.pdf

אהבה
מילה אחת
ארבע אותיות
אבל הרבה בתוכה
היא מכילה
רגש נחשק
רגש שנשחק
הייתי רוצה
שיאהבו אותי
אהבה אמיתית
ללא תנאי
אהבה אמיתית
לצורך ולפנאי
אהבה שתתבטא
במעשים
ולא רק
במילים
מעבר
לאני אוהבת אותך
מעבר
לשולחת לך חיבוק
אהבה אמיתית
בלי מילים
אבל
לצערי
אהבה כזאת
אין בנמצא
זה סיפורו
של כל
אהבה אמיתית

בחיי שאני לא הר מסתורי לבוש שחורים בנוי לתלפיות דמעות ופחדים ואכזבות, בחיי שלא. אני כולי רק מגדל עשוי לגו צבעוני בדגם של אדום צהוב ירוק ועל אחת מהן אפילו מדבקה של חייכן צהוב מקולפת בקצה וקרועה טיפונת במרכז החיוך.
אני חיוך, בחיי שאני חיוך ולא דמעה שחורה מדם של הנפש והלב, תאמינו לי בבקשה. בחיי שאני בסך הכל בקשה של אמצע הלילה כשתינוק שחור עיניים ותלתלים מתעורר באמצע הלילה ומבקש מים, סתם מים רגילים. מהברז.
בחיי שאני רגילה כמו ספל חום כהה על השיש במטבח שסבתא שומרת עליו מכל משמר ומנקה פעם בשלושה ימים במדוייק חוץ מבשבת. והיא נוצרת אותו ליום שהנכדה תתחתן ותפרח מהקן והיא תעצב לה בתוכו זר סחלבים. ורקפות, שתדע לכופף את הראש כשצריך. כי ככה אבא שלה היה אומר.
ואני לא אומרת סתם, בחיי שלא.
כי אני לא מסובכת או יפה או שורפת אני רק חיוך פשוט ושלם של ילד בן שנתיים שלא פוחד להראות שהחיים סבבה גם עם גרבר מרוח על כל הפה.
אני קפה, של בוקר סתמי. לא של לילה מלא הרפתקאות וסודות כמוסים. אני קפה כזה של דקה לעבודה שעוצר דקה במרפסת ולוקח מלא אוויר לכל היום וכל האנשים.
אני בין האנשים.
לא שומרת שני מטר מאף אחד ומסתובבת לחפש את אותם שמחפשים אותי, בין הילדים לשיעמום הגדול יש עוד בודדים שמבחינים בי עדיין, על הספה בסלון כשהשמש עומדת לשקוע ובמרפסת צרחות ילדים וקצת מכות. לא חזקות, כאלה של אחים.
ואותם בודדים יודעים לקרוא לי בשם.
אבל גם אלו שלא מתגעגעים אלי.
עד כלות הנפש.
לאהבה.
עכשיו.
הם רק לא יודעים כמה אני קרובה.
ומחכה.
שיעשו לי מקום.

יש אנשים שחושבים שהם פטריות. יש אנשים שרוצים להיות פטריות. אני חושב שהאדם הוא יותר עץ. או לפחות פרח.
לא, נראלי יותר שהוא עץ. פרח זה משו עונתי, ואדם נשאר לאורך שנים. למרות שיש גם פרחים, כאלה שבאים ומיד הולכים, לא שורדים עונה שלמה אפילו.
יש גם אנשים ציפורים, רחפנים כאלה, נודדים. יום אחד הם כאן ומחר הם שם. ויש כאלה שנראים לך בהמות, מלאים גשמיות כזו ואין שמץ של רוחניות בלב החייתי שלהם.
גם רוחות רפאים יש. לא מסוגלות להנות מהעולם הזה והכל אצלם בר חלוף, לא ממשי, רוחני כזה.
הרבה אנשים יש בעולם. ביחד כולנו רקמה אנושית אחת חיה.
הרבה אנשים יש בעולם, חלקם רצו להיות מלאכים,
אבל אני ביקשתי להיות אדם.

שחור זה צבע של חושך
ככה חשבתי כשהייתי קטנה
שחור זה עצוב
שחור זה מפחיד
ככה גם אמרו החברות בגן
כשמישי הוציאה גואש שחור וציירה איתו לב.

כשגדלתי,
גיליתי שלחושך יש מלא צבעים
ומלא צורות
ושלבן
או צהוב
יכולים ליהיות רעים לא פחות
חשוכים לא פחות
ומציאות וורודה לא קיימת
כי היא וורודה
וורוד יכול ליהיות מאד כואב
לפעמים.

כשגדלתי עוד קצת ראיתי שהשחור
הוא יפה.. לעיתים.
גיליתי שחלק גדול ממני הוא שחור
וזה בסדר
ולאט אלמד לאהוב גם את הצד השחור שבי
כי זה לא אומר הוא רע.
פשוט היו לו חיים קשים
ושחור זה צבע שאנשים לא מבינים כל כך
כי הוא שונה כזה


אח"כ למדתי שירוק טורקיז הוא חרא של דבר
ואפילו שהוא צבע מדהים
הוא גם צבע של בית חולים
הוא צבע של מוצ"ש אפור
ובית ריק
ומונית בגשם
מסיעה אותי לראות את אבא
בגהינום

ואז גיליתי שחום הוא צבע שאפגוש בו עוד המון בחיים
ריח האדמה
נפילה
השפלה
זהו הצבע החום
צבע רע

ובסוף ידעתי שחושך
הוא טוב והוא רע
טוב כי הוא נתן לי מקלט מלא פעמים,
כשניסיתי להסתתר ולא היה לי איפה
הוא אסף איתו לחיקו
בשקט מדהים...
ורע כי הוא קבר אותי בתוכו
ונתן לי להתמכר אליו.
והחושך ההוא היה אדום
והיה בו מלא דם
מלא דם.
מלא
דם.

ונעשיתי מבולבלת.
כי אם חושך הוא מלא צבעים
ושחור הוא גם רע
וגם טוב
אז
איזה צבע אני?

לעמוד מול עצמי
בלי מלבוש.
להיות חסופה
ערומה
להפסיק לשקר.
להסתכל בעיניים
ולא לרעוד.
להעביר יד על השפתיים
בלי לעצום עיניים.
להחזיר מבט.
לדעת.
להפסיק לשקר.
אני חיה על שקר,
הנשימות שלי שיקריות.
הוא עוטף אותי.
השלה אותי ששומר
וקניתי את זה.
או שבעיקר רציתי לקנות.

חושך אור

אין לי לאן לחזור

הם סגרו לי את הדלת בפרצוף

בלי שום בושה

אם חיוך שמח לאיד

זה כבר נהיה מפחיד

רציתי כל כך לפרוץ את כל המחיצות

לתת מקום לאהבות

אז פרצתי הכל

והעיפו אותי לתמיד

ולא השאירו לי מקום שאליו אני יוכל לחזור

ניסתי לעצור ולחזור אבל אך אחד לא היה שם בשביל לעזור

לא נתנו לי הזדמנות שניה

אז ישבתי לבד בחניה 

ובהיתי באפלה

שרק התגברה 

וחכיתי שם עד שהזריחה עלתה

חיפשתי את הדרך חזרה

איך היא נעלמה.

עיניים, היא אוהבת לדבר על עיניים ,אבל בעיקר אוהבת להסתכל בעיניים

ישר, חודר, עמוק עמוק לתוך הלב,

 

העיניים שלו מתרוצצות, מחפשות משהו, בורחות, קצת מפוחדות

הוא לא הביט בה פעם אחת, ישר לעיניים, פעם אחת!

 

העיניים שלה ישירות, מתעמתות, לא מפחדות, הן מסתובבות להן

תלויות בתוך פנים וזורעות שמות,

 

הן עגולות וגדולות

הן יפות וברות

הן מצחיקות וחכמות

הן ילדות וזקנות

הן מחפשות ו...

 

מוצאות

 

הן חושבות שהן מוצאות, אבל כנראה שזה נכון כי עיניים לא טועות

 

 

יום יבוא והוא יביט אל עיניה בעומק אדיר, והיא תטבע... ולא תוכל להפסיק, והוא, השבוי שלה כבר במשך מאות שנים יאלץ להביט.

 

 

אחרית דבר:

בסוף הוא הביט, והא הביטה, והיא לא ממש טבעה, ולא ממש התאהבה, הכל פרח ונעלם, והיא לא מצאה!, עדיין לא

איך פספסתי את זה? - פרוזה וכתיבה חופשית


@אם אפשר

אהבתי ממש!

השקרים האלה

שמשגעים אותי

למה כל העולם הזה חייב לשקר

למה?

אין לכם מספיק דברים להתגאות בהם

שאתם משקרים

למה?

למה אתם מדחיקים את האמת הצידה

את מתביישים בה

מתביישים בהורים,בחברים,במשפחה,

למה?

מה יקרה לך עם תספר את האמת?

מה?

יהיה לך פחות חברים מי צריך אותם? 

מי שאתם מתביישים לספר לו את האמת הוא לא חבר באמת

אתם מעדיפים חברי שקר על חברי אמת

באיזה קטע?

כי אתם רוצים להיות ב"חברה"

מה עוד תעשו בשביל ה"החברה"

אתם משקרים מבטלים את עצמכם ומה לא?

אתם בסוף עוד תמותו בשביל ה"חברה".

 

יום אחד הוא הגיע
האביר על הסוס הלבן
הפרח שמפציע פתאום באמצע אדמה חסרת חיים
היית נאמנה ומלאת אהבה
ראית בו את השביל שמוביל אותך אל האושר
אל המקום בו תמיד חשקת
והוא אכזב
סובב אותך על האצבע
כחיית טרף המשתעשעת בקרבנותיה
ניצל את האמון שלך בו כדי להרוס במחי יד
כל חלקה טובה שנבנתה בעמל רב בלב שלך
פגע בך בסדיסטיות חולנית, רצח את האני שלך
והטביע אותו יחד עם הפרחים והפרפרים מלאי רוח הנעורים
צפה בכאב שלך על החלום שנשחק עד תום ועבר מן העולם
והתעלם בשתיקה חזקה מכל
ויום אחד הוא הלך, נמאס לו להשתעשע בך
הלך להרוס לבבות הומים וצעירים כמוך
כמו שהיית את עד שהופיע הוא
האביר על הסוס הלבן.

אז היה את האתגר פעם של הכתוב סיפור בן עשרים מילים לא פחות ולא יותר

הרצון לברוח

לעבור כבר את היום

עוד יום

סתם יום

המחשבות שמסתובבות במוח

ולא נותנות מנוח

דדאאיייי!! תבינו..

תנסו להבין..

לא יקרה כלום מהמחשבת שלה!

מחשבות נורמטיביות של הגיל..

כן..

הגיל המקולל שנמאס כבר לקרוא לו בשמו

גיל ההתבגרות

בא לך לרצוח אותו

לקוות שיעבור מהר ובשלום

מחשבות, רצונות ותאוות

ואתם, ההורים שלה..

צריכים להבין

לא לתקוע סכין

לא לומר: "ילדה קטנה שלא מבינה"

או את המשפט הקבוע,

הידוע,

"שתגדלי תביני"

היא מבינה

יותר מידיי מבינה

מבינה גם מה שלא אמורה להבין

ולכן מצפה גם היא להבנה

בבקשה!

בקשה יחידה..

תבינו!

בשבילה!

משה, ישראל, אלי

חנה, דינה, מירי

שמות מוכרים

דרכם קולטים

את האנשים

שעומדים

לך מול הפנים

ישר סטיגמות

מייד דעות

פרצופים

ניחושים ותהיות

אז באתי להבהיר 

גם לאלה שלא מתכוונים

גם אם יש לי שם של רבנית

צדקנית או חסידית

זה לא אומר שאני פושטית

לאא!

אני נערה כמו כל הנערות

אמנם יש מחשבות שונות

דיבורים שונים

רצונות שונים

והוואי שונה

אך זה לא הופך אותי להיות

מסריחה

ומצורעת

תתעוררוו!!

כולנו אחים! עם אחד!

אחים שמתנכרים אחד לשני.

בושה.

No!
I mean seriously look at me
Behind on all the flaws
Behind the big smile
Look at me
Me the girl with nothing to hide
The girl who has nothing to lose
The girl who loves her mother
The girl who isn't afraid of anything
Come
Please
Just look at me
Look at me
Really me
Just me
Without the oversized clothes
Without the sarcasm
Without the hate
Without the trying to be someone that I'm not
Just please
Come take a look at me

שישרף

אם זה ככה עדיף שישרף,

שיגמר, שייכלה ולא יחזור.

אבל אני לא אומרת את זה בלב שלם.

אני אומרת את זה בלב שבור, מלוכלך, ופצוע.

זה באשמתך!

הכל באשמתך. אני היייתי שם לצידך, אוהבת.

ואתה שיחקת,

וצחקת,

ושיקרת,

אז עדיף שישרף.

לִפְעָמִים מִתְעַטֵּף
סְבִיב צַוָּארִי 
כְּמוֹ חֶבֶל
קָשׁוּר
הוּא אוֹהֵב,
עַד כְּאֵב

אִישׁ תָּלוּי וְעוֹמֵד
לְצִדִּי
כְּמוֹ עֶבֶד
מָכוּר
הוּא שָׁבוּי
הוּא שֶׁלִּי

מִתְהַדֵּק הַחֶבֶל
וְהַקֶּשֶׁר נִפְרָם
וְהָאִישׁ
שֶׁאָהַב (תי)
אָבַד לְעוֹלָם