לובשת חולצת טריקו, מעל סוודר דק,
הקור חודר לגוף,
היידים מתחילות לרעוד,
והעיינים מתחילות לפזול ל... ולא מפסיקות לבכות הדמעות יורדות בלי מעצורים,
כוכב קטן מנצנץ לי מהשמיים, מזכיר לי את היקום כמה שהוא גדול,
מבליעה את הדמעות, מחייכת חיוך גדול ושותקת.
הן שואלות אם קרה משו אני עונה להן שלא,
תכל'ס מה עובר בראש במחשבות:
המילים שאמרתן פוצעות הם פצעו אותי אתן אפילו לא מבינות ולא יודעות אז למה לשפוט?!
זה באמת אבל באמת לא נשלט וזה מוגזם אני יודעת ונכון שאתן נגד - אבל למה לשנוא למה???
ניסתן בכלל לפתוח עיינים ולראות שבעצם יש פה לידכן ילדה שמה שאתן צוחקות עליו ונגעלות ממנו זה החלום שלה חשבתם עלזה, אני לא מצפה שיבינו אני רק רוצה שלא יהיו נגד וגם אם כן לפחות לא לידי אז כע אני כזותי מה הבעיה שלכן לאוהב אותי כמו שאני לקבל אותי כמו שאני שנייה... אתן בכלל לא יודעות.
שונה
לא קשורה
תלושה
חלומות תקוות אכזבות
ניפוץ מחשבות
געגועים - פטישים
צריכה עזרה אלוקים







