שיר מדהים שכתבתי לקראת שנת שירות חדשהארץ בנימין
וואי מטורף אחי, כולי נגנז!יהודי אמיתי!
חחח... נראה שחיפשת כותרת שתגרום לנו להכנס..יהודי אמיתי!אחרונה
🤣
אשמח להארותדשא סינטטי
בין הסלעים
בין הריחות
בין המשקאות
היא יושבת שם
לא שבעת מראות
עיניה אוכלות הכל
וליבה כמה לרגשות
היא תהיה שם
תמיד
בין אם בקיץ, חורף
או סתם אביב
היא תחכה, תייחל
אך לא תפצה את פיה
היא תביט בך ותבקש
ואת לא תביני את עיניה
שפתה היא שונה, זרה
בלבול גדול של תהייה
היא תבלבל, תטעה.
אך בסך הכל
היא פרח קמל
נהדר.כוסףאחרונה
יפה מאוד.
והאמת שהסוף די הפתיע, וזה הופך מחדש את כל הקריאה של השיר..
רק רוצה שתבוא..נלחמת ומתייאשת
שנלך לטייל, נסתכל למרחק.
שיהיה לנו טוב, ורגוע וכיף..
שנדבר, נרצה ונחלום, בלי להתעייף.
וחשבתי שכבר באת, הייתי מאושרת.
ואז אמרת שאתה מבולבל. הרגשתי שנשברת..
עניתי, הסברתי, ניסיתי להרגיע ולכוון,
אבל הבנתי שאולי כבר מיהרתי לתכנן.
אתה תגיע יום אחד, אני יודעת..
אבל בבקשה שיהיה מהר, אני מתגעגעת!
מושלם!יהודי אמיתי!
זה יפה ממש! מזדהה (:*פצלשית*
יפה מאודכוסףאחרונה
ושיהיה בצלחה!
חיים.השתדלות !
אי אפשר שלא להיעצב על קטיעתה של שירת לווים.
אי אפשר לעצור את הדמעות של הנפש.
אי אפשר למצוא נחמה.
מעל לראשינו מצווים הם- חיו!
ובארץ- המצא לנו נקמה.
פתח ליבך ברחמים על בניךבן_אהוב
וואו... ממש מרגש..יהודי אמיתי!
אמןכוסףאחרונה
שנזכה..
שיר פריקה. שיפצתי מעט מבחינה שירית ומעלה כאןאם אפשר
דיבורים דיבורים
מוקף חברים
והנחת ממני והלאה
הפוך חזק
גדוש ליהוגים
והנחת ממני והלאה
על גדות הכנרת
שש בש ופוקר
והנחת ממני והלאה
על ספה מאחור
סיגריה של בוקר
והנחת ממני והלאה
לוקח עוד שאכטה
לגוף הרפה
[לבד בישיבה
בעין שוקו
בשוק ההומה]
והנחת ממני והלאה
סדר צהריים
גמרא וקפה
והנחת ממני והלאה
שלוש בלילה
ראש בכרית
והנחת ממני והלאה
אני ואתה
גדות ירדנית
והנחת ממני והלאה
חופש גדול
בניתי סירה
והנחת ממני והלאה
שקט, שקט.
פורק בשירה
והנחת ממני והלאה
הנחת ממני והלאה
אלף לילה
ועוד לילה
תשמע , זה ממש יפה.היי זאת אני ..
אתה מוכשר בטירוףףףףף
ויש לך כושר הבחנה מעולה . מהמם!
תודה!אם אפשר
ושוב תודה!
לא, זה יפיפה ממש!!!!היי זאת אני ..
חשבתי שרצית ביקורת , אז חיפשתי מה לבקר חח
אתה מהאלה שאוהבים שמבקרים אותם ??
חחח
אם אפשר
יפה מאוד אחי!יהודי אמיתי!
חוץ מהפעמיים הראשונות נראלי שלא קראתי יותר את המשפט הזה, ואולי גם לא ארצה לשמוע ממנו בשבוע הקרוב לפחות... ;)
![]()
מיוחד מאוד.
תוך כדי הקריאה עלתה לי מנגינה שתוכל להתאים במקצת. לא חשבתי והתעמקתי בנידון, אבל בגדול יכול להיות שתוכל להתאים לזה המנגינה של שולי רנד "אדי"

אם אפשר

"לא לא, המנגינה מתאימה.."
אולי גםיהודי אמיתי!
אולי הייתי משנה את:
שלוש בלילה
הראש בכרית, במקום ראש בכרית.
תצליח אחי!
טוב, זה נחמד..כוסףאחרונה
![]()
צלילים שקטיםמיצ'ל
תשומת לב מעל המצופה.
האזנה חסרת תקדים לצליל שלא נשמע לאוזן,
לעיתים נשמע לנשמה.
להסתכל במילים בלי המנגינה,
לחשוב, לברר, להתעמק, להתעמת.
זמנים של נשימה אחרת,
ראיה, הסתכלות, התבוננות.
צורך להביט אל מעבר לפסקול.
ואז שנשארות רק אותיות מחוברות שזורות
במילים,
משפטים.
אפשר להבחין פתאום
בסיפורים,
במנגינות,
בצלילים.
הן משמיעות אותם תמיד,
אבל לא ברור
עטויות מעטפת
מסגרת.
כאילו לא מצליחות להחזיק את עצמן לבדן
אז נשענות הן.
מצטרפות למעגל השירה,
בית פזמון וחריזה.
ועכשיו הן לבדן,
מתפזרות באוויר, דורשות מנוחה.
מבקשות שנקרא ונשמע.
אותן באמת בלי רקעים, מסכות או צלצולים.
אותיות אותיות א-ב מתחברות,
במילים פשוטות מונחות,
ופשוט מחכות שניהיה
בפניות לשמוע רק אותן
בזמן מיוחד ואחר,
זמן לחיבור ישראל.
מדהים!!!!יהודי אמיתי!
איזה יופי! כיף לקרוא דברים כאלה!
כ"כ בהיר וזורם...
נהדרכוסףאחרונה
אמאהיי זאת אני ..
אי פעם אדע אותך
אי פעם תחייכי אליי
היכן הרוח
מחביאה את אימי
אמא שלי
אמא ישנה
או שאיננה קיימת
יש מישהי אחרת שטוענת את קיומך
היא לקחה את השם שלך בידיים ילדותיות
היא רצתה תמיד שאכין לה תה עם עוגיות
שאשמור לה על כל התינוקות
שאנקה לה את הבית ואבשל תבשילים
ואחייך אליה ואקמץ במילים
שאקשיב לכל הסיפורים על עצמה
ועל חייה הקשים
ועל בדידותה
ופרנסתה
ועל שאני
לא מספיק
מחבקת
אותה
אמא היכן את
שתביאי לי ככה סתם
נשיקה
ביום בהיר
ותקחי אותי לעיר
ותקני רק לי מתנה בשבילי
ותגידי לי סוד
ותקחי אותי
לפארק
ותקני רק לי משחק
או
ממתק
ותסכימי לי מוצץ
ותגידי שאני
קטנה
ישיר, נוגה, מעניין, נוקב ובנוי היטב לדעתי.אם אפשר
תודה רבה רבההיי זאת אני ..
וואו....יהודי אמיתי!
כתבת מושלם!
חוזר כשאני יותר מיושבאם אפשר
והסוף ממש מעביר הרגשה של התכרבלות ילדותית. כמו להזדחל למיטה של ההורים כשמתעוררים מסיוט.
התחושות באופן כללי מובעות נהדר..
שני בתי הפתיחה פחות שירתיים לדעתי, אבל זה עבר בסדר כי הם סוג של פתיחה.
החזרה על "תקחי אותי" הייתה מעט מאולצת בלשון. אולי הייתי מחליף ל"ותטיילי איתי בפארק"
מעניין אותי עלמה נכתב..גיטרה אדומה
בין נדודי שנתי עברתי פה..כוסףאחרונה
חד. נוגע, נוגע, נוגע. מהשירים הכואבים, המפלחים את הלב עד תום. כל שורה מחדש..
ומה יש לי להגיד? רק שכדאי לא להשאר עם הרגש הנכתב אלה לנסות לעבור הלאה, אולי להתבונן על הדברים מזווית קצת אחרת. ו.. מקווה שלא הייתי חצוף מידי..
וכמובן, כתיבה טובה, מעולה. גם התוכן. שיר טוב.
באלי להרים עוד אתגרפיצוחית
מי בעניין?
אניאם אפשר
אנידשא סינטטי
מחכים. יש לך רעיון?אם אפשר
בעיקרון כןפיצוחית
אם לא ננסה לא נדע אף פעםאם אפשר
הועלהפיצוחית
ישלי בעיות עם אתגרים
גיטרה אדומה
אולי בשבילנו תנסי?פיצוחית
אנסה..אני צריכה הסבר יותר אישי ומפורט
גיטרה אדומה
יאללה.פיצוחיתאחרונה
בדידותזאב בודד
מתהלך לו לבד בעולם
והרגש מזמן כבר נחסם
או שאולי מעולם הוא לא היה שם
למרות שאף אחד לא מושלם
מרגיש שנוצרתי סתם
אווץהפואנטה
אופפ אבל זה ככ לא נכון!שבותי
המסקנה?זאב בודד
אפחד לא נולד סתםשבותי
אמנם קיבלתי יחס חם, אבל מוכר. מאוד.נלחמת ומתייאשת
זה לא סתם, שום דבר לא במקרה.
הכל מכוון, מדוייק בתוכנית הבורא.
יום יבוא, הרגש יפתח ויתעצם.
יתגלה ביופיו, ושוב לעולם לא יעלם.
צריך רק לחכות,
להשאיר עוד קצת את התקוות.
בהצלחה רבה! זה יהיה שווה את זה בסוף, רק תאמין!
כתיבה יפה, למרות שבדר"כ אוהבת שמגוונים יותר עם החרוזים ולא אותה סיומת.. (ניסיתי להדגים במה שכתבתי בתשובה)
אפשר בשמחה לפנות במסר/ שיחה אישית אם יש לי איך לעזור!
תודה רבה על התגובה המחזקת..זאב בודד
תודה
אוךך
גיטרה אדומהאחרונה
מחשבות הלילהדשא סינטטי
בלילות
הן תוקפות
בחרבות
הן משתקות
הרגשות
הן דוחפות
התהיות
נלחם בהן
ולא נצליח
ניצעק חזק
ולא מבטיח
הן חזקות
גדולות
הן באות בצרורות
חמושות
בום דופקות ומכות
אך יצעקו הלבבות
עמוק המצפון מנקפות
בתוך הראש הקט הולמות
נהדוף, ננסה להרפות.
והן רק מתגברות
בתוקף הן אותי מובילות
ומשאירות אחריהן נפשות חבולות
נהדר ויפה! יכולות חריזה מרשימות!אם אפשר
הן באות בלילות
ותוקפות בחרבות
הן משתקות הרגשות
ודוחפות התהיות
דשא סינטטיאחרונה
תודה על הארה.
יפה מאוד!!יהודי אמיתי!
סקר כללי.פיצוחית
ב. אם כן. איזה תגובות? מחמאות ופידבקים או גם הערות בונות -הארות?
ג. אתם מגיבים לאחרים?
ד. אם לא למה?
...בן_אהוב
ב. גם וגם.
ג. לפעמים.
ד. לא תמיד נמצא במוד לשבת עם עצמי ולקרוא משהו כזה, לרוב פרוזה ושירה זה ניתוח של נפש שנותנים לך הצצה לנפש של מישהו וזה דורש ריכוז, ולא תמיד יש את הרצינות לשבת ולעכל, ככה אני מרגיש

מגיב
אם אפשר
כן בהחלט
ב. אם כן. איזה תגובות? מחמאות ופידבקים או גם הערות בונות -הארות?
בכל מכל כל. שמח בהערות בונות..
ג. אתם מגיבים לאחרים?
משתדל להגיב עניינית לכמה שיותר
נראלי שבהחלט אני מגיב יחסית הרבה..
עמוקפצלשכתיבה
א. ?
ב. ?
ג. לא (לרב)
ד. פגיעה באותנטיות. זריקת דג. לא חכה.
עמוק ממשפיצוחית
עונה
שורקת
א. אתם רוצים לקבל תגובות? כן זה כיף ומשמח ומועיל.
ב. אם כן. איזה תגובות? מחמאות ופידבקים או גם הערות בונות -הארות? גם וגם. ממש עוזר לפעמים לקבל הערות פה מאנשים!
ג. אתם מגיבים לאחרים? משתדלת
אני,,,,,,,,
2. גםוגם
3. לרוב כן
4. כי אין לי מספיק ריכוז או שלא הבנתי
ממדשא סינטטי
ב. הכל. בעיקר בונות
ג.לפעמים
מגיבהשבותי
מגיבה לשירים בדכ שקראתי ונגעו בי
...לב סדוק
א. כן. לא כזה מפרסמת, אבל כשמפרסמת שמחה לתגובות
ב. גם וגם. ברור שגם פידבקים, אבל הערות בונות זה העיקר מבחינתי. גם בכלל. לשמוע מה השיר שלי עשה לכם.
ג. לפעמים
ד. הייתי שמחה להגיב יותר אבל עולות פה משהו כמו עשר יצירות ביום לפחות אז אנלא עוקבת..
**עוד שאלה** אתם מעלים לפסיפס?פיצוחית
כן, יצירות טובותלב סדוק
יצירות שעברו ביקורת בפורוםאם אפשר
לא.דשא סינטטי
ולמה את חושבת ככה?פיצוחית
אנידאק
ב. את שניהם בעיקר הארות והערות בונות
ג. לפעמים, כשיש משהו באמת יפה ונוגע בי
זה לשאלה הראשונהדאקאחרונה
סתם לציין שהערב יום פטירת אורי צבי גרינברג ז"לכוסף
נו נואם אפשר
אוף, לא הצלחתי לעלות משהו..כוסף
ברוח השעהאם אפשר
כַּיֶּלֶד אֲסוּפִי, בְּכֻתָּנְתִּי הַלְּבָנָה בִלְבַד,
אֲנִי יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב בֶּחָלָל כְּמוֹ עֲלֵי לוּחַ:
לֹא-אִיכְפַּת, לֹא-אִיכְפַּת.
אִם יָבֹא הֶחָתוּל הַשָּׁחֹר אֶל הַכַּד וְיָלֹק
אֶת שְׁיַר הֶחָלָב הַלָּבָן וְיַהֲפֹךְ אֶת הַכַּד,
אֲנִי אֶעֱצֹם אֶת עֵינַי לִישֹׁן וְאִישַׁן עֲדֵי-עַד – –
לֹא-אִיכְפַּת, לֹא-אִיכְפַּת.
שלך?19
של אצ"גאם אפשר
מסוג השירים שבלי להבין הם מזיזים בי משהו. תודה.לב סדוק
הממ.. חשבתי שהשרשור הזה יגרור יותר התענינות..כוסף
הקפצנו לפחות, אולי מחר...אם אפשר
נהדרכוסףאחרונה
תודה.
יש שיר, כחום עלי בעם (אם אני לא טועה..) מספר העמודים, תוכל לעלות?
..עלה מתנדף
ונשמתו נשארה בוערת
הימים כתמול נמוגו
ונשמתו כנר שלהבת
הוגה הוא יומם וליל
חוקר בודק מאזין ומלמד
מקשיב לליבו ולהגותיו
מחשבותיו מרצדות ללא הרף
חושב הוא על ביתו
על אשתו, ילדיו ומשפחתו.
חושב הוא על לימודו
כמה משקיע עבורו.
חושב ובודק. חושב ונמלח.
הגיע העת
להתחיל מחדש.
יפה...יהודי אמיתי!
תודה.עלה מתנדף
הגיע העת
פיצוחיתאחרונה
קצת מרוח לדעתי אבל כתיבה יפה
אש,,,,,,,,
תחבק ברפיון את גבי.
אני אשב לי על ספה מכווצת איברים.
דועכת אט אט מול עשרות הנרות המתלקחים
שולחת לעברם
ידיים דקיקות.
אין דבר.
תאמר.
ואני אתרפס
נפשי תמריא בתוכי עד כי נדמה ששנינו נפרדות זה מזו.
גוף כמוש לי
ונפש הומיה
אין דבר,
תילחש
ואני רק אמצמץ פעם ופעמיים.
אני ישנה וליבי ער.
מדהים מדהיםבעוז וענווה!
תודה!!!,,,,,,,,
נהדר!אם אפשר
עושה תחושה של זקנה.
תודה!,,,,,,,,
תחושת הזקנה מקוננת בתוכי שנים על גבי שנים..
תודה על אתמול.
מדהים ממש כמו תמיד אוהבת לקרוא!!!היי זאת אני ..
תודה!,,,,,,,,אחרונה
טרום חשיכהשורקת
הלב שלי עולה על גדותיו
נשפך אל האספלט המצחין ומתמזג בו
נחלי דמעות כהים
נוזלים, זולגים
אט אט משחירים פני, מדכאים עיניי
ושפתי היבשות, המבוישות
נסדקות מן המלח הנוטף עליהן
יש עוד מישהו ביקום שיודע
שרטוט פני
טרם נפלה חשיכה
ורמסה תוים רכים?
אוי עצוב.. וככ שירי. מדהים.שבותי
תודה..שורקת
מפעים ממשהיי זאת אני ..אחרונה
ילדים אבודיםהיי זאת אני ..
משקפיים עקומות מסתירות את
עיניה הרכות מעילבון ארוך ימים
שכבר איבדו את צלמן
הרבה פעמים
וילד קטן שתובע בפיו
שחקו איתי
אמא תשחקי איתי
ואמא שלו יושבת על הקתדרה והילד שלה מגיל שלוש חודשים
מתחנן אליה
אמא תשחקי איתי
אבל אמא צריכה לשחק עם
ילדות יפות בכיתה
להשפיל את המושפלות
להתעלם
מעוד
ילדים
כואב.,,,,,,,,
תודה !!היי זאת אני ..
באמת כואב. ומענייןשורקת
תודה !!היי זאת אני ..אחרונה
מחשבות של ימים טוביםשורקת
אלוקים
אני רוצה, באמת רוצה
אני פשוט שוכחת
בבקשה, עזור לי להתקרב אליך
להידבק בך
להבחין בטוב שמתגלה בכל נקודה
לראות את האור שבעצמי
שבחושך שבי
ובאחרים.
אני מבקשת, מתחננת אליך
רפא לי את הלב
הוא שותת דם כבר ימים, כבר ימים...
בלעדיך אני כלום
עפר ואפר
אם לא הנשמה ששמת בי ברחמים גדולים.
עזור לי לגלות אותה, לשמח אותה
לראות את קיומה באחרים.
אני רוצה להיות צנועה
אצילית, קדושה
באמת, אני פשוט רוצה גם דברים אחרים
ולהיות יפה
וחורים
אבל רוצה כל כך להיות
פשוטה וצנועה!
אנא
עזור לי למצוא את האיזון.
מדהימה. תפילת הלב...שבותי
בוצר
ואו תודה..שורקתאחרונה
יואו!,,,,,,,,
מדהימה!
תודה נשמה שלישורקת
והקימותי את בריתי ביני ובינךבן_אהוב
אני זוכר. אני זוכר שניגשת בחשש, ישבת ליד מיטתי וחיכית שאשים לב שאתה רוצה לדבר.
לא שמתי לב. כחכוח גרון קל תפס את תשומת ליבי. "אמממ שומע...? אני לא יודע איך להתחיל לספר... אני נופל ונופל ולא מצליח לקום..."
התרוממתי. הבטתי בעיניך, ראיתי את הצער, את הדמעות שמבצבצות. ראיתי את הניסיונות, ראיתי את הרצון, ראיתי את הנפילות, את התפילות.
אבל בניגוד אלייך, ראיתי שאתה תצא מזה. ראיתי את האור שבקצה האישון.
באישון לילה קרה המאורע. העייפות מזמן הכריעה אותי. הסרתי את הפוך מעליי ופשוט חיבקתי אותך. איזה גבר!
גבר זה לא להדחיק. גבר זה לא לנפח שרירים ושוב לנפח רק כדי שיהיה עוד מקום להדחיק בו דברים.
אני חייב להגיד שהופתעתי. לא בגלל שזה אתה. בגלל שפנית אליי. אף פעם לא היינו החברים הכי טובים, היינו סתם חברים. מאותו היום נכרתה בנינו ברית. ברית של שתיקה.
אהבת עולם תביא להם וברית אבות לבנים תזכור.
מים שקטים חודרים עמוק.
וואו וואו.לעבדך באמת!
(זה מרגיש לי אמיתי)
הסיפור עצמו אמיתיבן_אהוב
אני סומך עליו שהוא מצליח להתמודד... משתדל גם לחזק כשצריך
אשרייך אשרייך.לעבדך באמת!אחרונה
אפילו חרב חדהבן_אהוב
הבוקר כשראיתי אותך בתפילה, לא זהיתי אותך.
זכרתי אדם בגיל העמידה, איש משפחה, חבר של ההורים, חבר של המשפחה, שיער שחור-מאפיר, כרס קטנטנה שמבצבצת, משקפים מעט שמוטים והמון חיוך ושמחת חיים.
מולי ראיתי שלד, שבר כלי. אדם צנום, מבוגר בכעשרים שנה, קרחת בוהקת שמעוטרת בכמה שערות לבנות, לא זיהיתי אותך.
מבט שני הבהיר לי שזה אתה. היה זה אותו חיוך, חיוך חם שתמיד היה נסוך על פניך.
לימדת אותי שיעור עצום. אפילו חרב חדה מונחת - אל לו לאדם להניח עצמו מן הרחמים, כל שכן מן השמחה.
אויי.. באמת כואב... כתבת יפה!יהודי אמיתי!
תודה רבה!בן_אהוב
זה באמת נכתב מכאב ומזעזוע....
מטורף.פיצוחית
תודה לךבן_אהוב
תודה שכתבת את זה.לעבדך באמת!
תודה לכם על הדקה וחצי של קריאה
בן_אהובאחרונה
וואו.מתנחלת גאה!
רוצה להודות.פיצוחית
אבל שאיש לא ישמע
אני רוצה לבנות בקלילות
את ההרס שהצורר עשה
רוצה לזעוק למרומים
להפריח שממות
להרעיד יבולים.
ואדם לא ידע.
רוצה לצבוע בצבעי החיים
את הלב שהתכהה בצבעי אבלים
רוצה לרוץ בשדות
להנות מהמדשאות
להתנדנד בנדנדות
ולהסיר את המחשבות הסוררות
אבל שאיש לא ירגיש.
רוצה להסיר מהמחברות
את ציורי האכזריות
רוצה לסלוח לרשעים
למרות כאבי הפצעים.
רוצה לצאת ליערות
לנגן לעצמי בזיופים קולות
לברוח הרחק מהדמויות
לשפשף עם סקוצ' עדין את הלבבות.
אני רוצה גם לצעוק על הרופאים
שבהינף יד, ויתרו על חיי המטופלים
רוצה לצעוק גם תודה שהחיו אותו.
שבזכותם הוא חייך שוב.
רוצה להצית את בתי המחבלים
רוצחים בזוים
שמתהלכים עם חיוכי רשעים.
רוצה לקבור את הצרות עמוק
להדיף המחשבות
להוריד המכשירים
להתנתק מהחיים הארורים
אבל יותר מכל
רוצה לחייך למרומים.
ולהודות גם על הרגעים היפים.
אופטימי,,,,,,,,
מהמם!
זקנה כמוך..פיצוחית
😕,,,,,,,,אחרונה
יפה מאוד!!יהודי אמיתי!
..שאג
מסתובב לקיר
ומתכסה בשמיכה
עבה
שלא יראו את הבכי
כמה רצון
לאותה הפשטות
כשכל מה שיש לי
זה חוסר
