תסביר לי איך אתה מצליח
לחיות איך שאתה
ככה שמח
לי כואב
בלב לבד
ומי יודע? כמעט אף אחד.
מוזר לי כשטוב
אני רגילה כבר לרע
לא מבקשת סליחה
עושה מה רוצה
אבל באמת
לא בכוונה
פשוט אני חייבת לשרוד.
ועבר שבוע
מאז השיחה ההיא
והחיים שלי מסובכים
מעורבבים לעיסה דביקה
כמוני
ובאלי להקיא.
אשמח לתגובות
אהבתי.
הערה קטנה:
בעיני יותר יפה בלי ובאלי להקיא. לסיים את זה ב כמוני. או להכניס את ובאלי להקיא לסוגרים עם רווח של שורה מכמוני. ואולי גם הייתי מורידה את 'ועבר שבוע מאז השיחה ההיא'
אוהבת את זה יותר...
בכל אופן כיף שמשקיעים בתגובה אמיתית
ואני מוסיף את זה לפיוטים של ט"ו בשבט בברכון...
יפה מאוד!
לצערי המוזיקה ממני והלאה...
אבל אני בטוח שיש פה אנשים מוכשרים לזה...
ממש שיר מקום המדינה.
אותנטי
וכ"כ נכון
מועקות נפשיות, אח, איזה הגדרה. פצצות לגבות
פצצות מתפוצצות.
רקיע אדום.
אש בעיניים.
זה רק אשה נחמדה שתעזור לך, עאלק.
זה רק אשה נחמדה, שתעשוק אותכם.
מועקות נפשיות, בחיי שאין לי כלום חוץ מזה,
מועקות,
מועקה
מעקה
כזה שבור ורעוע.
רק שלא תיפלי , מתוקה.
אני לא אפול. אבל אם תזרקו אותי אני אתרסק.
מבקשים ממני להיות חזקה ומחטיפים.
באמת שאני רוצה, באמת
ובתמים.
אורות נמוכים בכביש מהיר,
נוסעת לחתונה,
שם הוא יציע לה חיים טובים
וישחיל יהלום על אצבעה,
אלי רק משחילים חרוזים
של קללות.
לא ביקשתי יהלומים,.גם לא מועקות.
איי איי איי , מגישים עלי תלונה,
ואולי גם זה משמיים,
אוךךךך השמיים האלה.
כולם סערה.
אלוקים כמה שאני אוהבת אותך,
בשבועה,
עם המעוקה ואם המועקה
תלך,
אני יודה לך
בקידה.
אהבתי את המשחק מילים - מועקה- מעקה.
טוב!
זה פשוט מהמם. אין לי מילים.
המשחקי מילים..
פשוט מדהים. פשוט.
את כותבת טוב.
(האישה הנחמדה יכולה לעזור. באמת.)
(את חושבת, או יודעת?)
תודה
עוד נשימה גבוהה
נחבטת על הרצפה
מתפצחת לרסיסים מהכאב
תוקע בי ציפורן לבנה
מחייך אלי כאילו
לפחות אל תשקר
אתה בכלל רצית
לא לנפץ לי את הלב
רק חבל שלא ידעת
שזה הרבה יותר שובר.
הדם שלי שפוך עכשיו
ונספג באדמה
רק אל תרים אותי
אני שומרת נגיעה
של לב בלב
מקווה שיהיה עתיד יותר טוב!
בעזרת ה'!!
אוהבת הכייי בעולםם
תגובה שכיף נורא לקבל.
אני שומרת נגיעה של לב בלב. וואו.
שורקתקראתי את זה בנשימה אחת, העיניים שלי רצו מהרמהר, לקרוא הכל, רק שהלב לא ישבר...
זה יפה.
נוטעת רסיסים מליבי
עמוק בתוך האדמה,
מכסה בחול
קוברת עמוק
לא משאירה מצבה.
בורחת הכי רחוק,
שורות של הספד רצות בלב החצוי שלי,
אני מגבירה ווליום, שקט שקט,
אני חיה כל כך.
וכל כך כל כך מתה.
איזה עץ משיצמח עוד מיליון שנה יהיה הוכחה
שחייתי פה פעם.
אולי
הוא לא יצמיח רק קוצים.
נוטעת עצים שאסור לכרות,
שרק אם מישהו פה ירצה לגמור את החיים שלו,
הוא אנוס להמשיך אותם..
תמיד הייתי לא מתחשבת, עמכם הסליחה.
בורחת
מהילדה הקטנה שבוכה לי בלב בלי קול
מהדמעות השקופות שכל כך התרגלו ללטף לי תפנים.
כותבת פה את הלב שלי,
משום מה
אני בונקר.
וכאן אני
פתוחה,
וזה קשה.
בוקר טוב.
לצרוח את המילים האלה הכי בשקט, ככה מרגיש לי שצריך לקרוא את זה.
ואו גדול!
מזמן לא קראתי משהו שפשוט הרגשתי אותי בתוכו. תודה לך. זה עמוק.
תקשיבי את ממש כותבת טוב.
(אפשר הערה? מסתדר לי יותר בלי ה "וזה קשה" בסוף. אבל זה שלך
שכתבתי את זה הרבה יותר ארוך ממה שזה עכשיו, ופשוט חתכתי באמצע, אז כנראה באמת הייתי צריכה להוריד גם את זה.
ותודה רבה, מחמם את הלב!
תלת אופן
ירידה חדה,
כמו רכבת הרים.
פחד גבהים.
רועדת בהתקף חרדה ישן
שחשבתי שמקומו בהיסטוריה.
שובל של זיכרון, וריח מוכר
אני כאן.
מקבלת בקללה
אנשי דמים ל
תוך ליבי
תמורת כאפה מצלצלת
.
בירה מבקבוק.
תפילה בהמשכים.
אור שנצבע על העיניים שלי
מסתיר לי
ארועים טובים.
טובים,
מה זה?
אני כל כך אוהבת את אלוקים,
שמחטיף לי תוך כדי חיבוק.
יאללה הכל טוב.
להתנער,
להתמודד.
להאמין,
תודה לך! איזה כיף לקבל כאלה תגובות על הבוקר!
אם הבנתי נכון אז זה ממש עמוק.
(אל גן העדן של הנפש- איזה ביטוי יפה.)
עלה קטןאין בי כוח עוד לנשום זפת- איזה משפט נוגע.
יפה ממש.
אחזור אליו..
לעבדך באמת!אחרונהיפה מאוד.
אמן.
איזה משאלה יפה. כל השיר הרגיש לי, תקווה וקדושה ותום.
ואוו איזה יופי איזה שיר מופלא.
'ובבתי איש' 'ובו ארגיש', הרגיש לי נגמר בהטעמה של נחישות ותקווה מיחדת כזו
'אבוא ואביא עימי אמונה ותום' איזה סוף יפה. 'אמונה ותום', מילים נהדרות, כל כך נצרך היום..
וכל השיר מתנגן מעולה.
בקיצור אהבתי!
בקלוח מי ברז אל נטלה טרם
נטילה לפני תפילה
חישבתי הכניס ראשי
אל שטף מימיו החיים
שיטפטפו מעט שיער ופיאות
טיפין טיפין של חיים
על אותיות מתות של
סידור תפילה יבש ומשווע
שיטפטפו על עיגולי דמעות שקפאו
טרם רתח ליבם ובעבע
שיזו מיים חיים אולי לב שלי
יחל לזוע
משהו כ"כ מיוחד.
זה נדיר.וקדוש.
באתי
רק על קברך
לשרטט באצבע רוטטת
על שכבת אבק צעירה
תמונות חדשות שלנו
מחובקים מחויכים
כאילו לא אירע דבר
באתי
לבנות לנו ארמונות פורחים
באוויר ללא מפריע
באתי רק לשקט ולעולם ומלואו
המקשיב לנו
והכל
אמיתי ויפה כל כך
באתי.
אזי אני מביט בעיניים כלות
בארמונות הפורחים
ומסתחרר בערגה
ופורח איתם
אליך
זה כתוב טוב ממש.
הפיסוק המינימלי מוסיף מאוד בעיני.
כנ"ל המיקומים של מעברי שורה.
נראה לי שיש בזה יותר עומק ממה שהצלחתי לקלוט בקריאה ראשונה..
שיר טוב.
בואי יונה, קר גם לי
השעני על כף היד והסכי:
'עצוב לפעמים ואי אפשר
לנקוף אצבע
עצוב לפעמים וגם דמעות
עצורות. לב קופא ודם לא
רותח. אגלה לך שכוס קפה שגמעתי שחור
היה ממר וחולה שתלוי פתק שמו לא קיבל
מלמול תהלים וקבצן שהילך לידי לא
קיבל מבט מזדהה ואנחה, רק צדקה, רק
מבט של קשיש כזה--
הסכי יונה
מאז מעשה שהיה הכל נהיה
אפרורי
הביני, אני לא צריך כנפיים
סוככות והומיה. אל תביא לי
עלי-זית וירוק, יש גם זה בחוץ, אני יודע.
אבל אני יודע יום יבוא גם זה ישור
משיגרת כפור החורף או מיד
קוטף אכזר
ישור ויעשה אפרורי
(האמיני, יש לי וותק מאז)
אני יודע'.
(לא להגיב שאוכל לערוך)
א. מדהים. חודר עמוק מאוד.
ב. כתיבה קולחת וזורמת- כיף לקרוא ממש...
"ופעמים
כאשר אראה את זריחת ההחמה.
את התחדשות העמק ותחיית האדמה."
כל מילה...
לראות את זריחת החמה בוקר בחלון,
מפזר עננים, לראות את זריחת החמה אצלך בלב.
יפה מאוד!!!
כבר ארבע שנים,
הלב עוד מתקשה לעכל.
החיוך הנסוך על פניך תמיד,
לא יראה עוד עד שיבוא במהרה.
להכיר בטוב אצלך היה סלוגן,
וענוה גם תופסת מקום די נכבד.
איתנו הגדולים היית תמיד,
בסניף בכדורגל וכמעט בכל מפגש.
אף פעם לא לבד,
מוקף תמיד בחבריך.
את כולם תמיד אהבת,
ועל כולם היית אהוב.
יהי זכרך ברוך
לזכר חבר יקר שנהרג בתאונת דרכים
להמשיך.
לסלול.
ולדמוע.
להחזיק חזק את הלב
לבל יפול
או יפגע.
להמשיך.
לנשום.
את אותו האוויר
של יום האתמול.
לא לעצור.
תם הזמן למנוחה.
להמשיך.
לסחוב.
חסכים ותלישות.
ולהמשיך.
לשמור טינה.
ולשמור על כולם.
מפני.
ולשמור.
לשמור על הבדידות.
לבל,
לבל תתגלה.
ותיעלם.
