עבר עריכה על ידי ארי1 בתאריך ב' בשבט תשע"ט 13:26
יש ימים- אני רוצה לקום לומר מספיק!
אני מוקף פה בחומה מאבנים ו-טיט!
כל פעם שאני קם להכות בקיר, אני קורס נפ-שית !
חיי, הם כמו כדור עגול גדול עשוי משיט!
אם רק יכולתי
להביע, ולכתוב את מה שמרגיש
במקום ללעוס את הלשון ולבלוע עם רוק לבפנים
במקום לצפות בקיר
לכעוס על אדם כה זעיר
כשאני יושב חסום- בלי מילים- מתפלל שתעזור אלוהים
אבל מה שיודע-
אני עומד להתנגש בקיר ואת החומה להפיל לקרשים בעוצמה של פיל וטפרים חדים, בלי להשאיר גם שברים
הנה זה בא,
כן זה זה-
עולה לראש בגלים!
לא משנה איך זה קורה כי אני לא כאן להרשים.
מרגיש שמתמלא לי שוב הראש-
מילים מסתובבים לי כמו ספין!
אני עומד לרצוח את השיר-
אני מתחיל להבין!
החזה שולח עוד בוסט!
עוד חרוז עוד עוז!
כלאתי-
את הכל,
ועכשיו זה מתפרץ בבוםם!!!!
הדיו נשפך כמו דם!!
הכל גועש כמו ים!!
אותיות מסתערות כמו חרבות
הן מוכנות מזמן!!
אני אראה לכם מה!
ההרגשה בלהתקע עם מילה!
אם לא תרגיש אותי בתוכך
זה בגלל שתחווה בעצמך!
אמת ומת
בחיים לא הייתי אדם של סיסמה
וכרגע,
אני עסוק- בלנתח אותי ואותך!
מרגישים תרטט??
עומד לקרוע חתיכה חתיכה!
צלילי השקט זה לא רק ניק-
זה הלפני אחרי ובתוך סערה!
רק תחכה,
זה לא מאוחר לקלוט, פשוט תקרא ותפנים
מה שעיוורים עם עיניים אז
לא הפנימו אותי
ומי שתמצא אותי, תקבל רבע מליון לכיס
עכשיו לרוב
אין מישהו לידי עם מוח שלי.
שכל ומח ללא הבדלה??
החלפה! עט ומילה- תחת אותה הכפיפה!
עכשיו צריך רק שורה!
אבל עדיין לא תמיד חורז כמו שרוצה-
להראות לעצמי ולאחרים- איך אני מרגיש כשגועש בחזה
כן לפעמים
פעמים
כן פעמים זה מגמגם
רק ש- 'לפעמים' זה
תמיד אצלי
עד כמה בפנים אני עמוק חשוך ומפחיד
השעון מתקתק חצות ליל-
1 2 3 וחצי -ואני עוד לא סיימתי
תקוע עם אותו גוש-
שעוד לא פרקתי, הגוש שאיתו התחלתי!
ואני עכשיו נואש לשורה!!
מספיק לי אפילו מילה-
אחת, להוציא את מה שנתקע בגרון -אני מחכה לעוף למיטה ולישון
ועכשיו תקוע בבור, לא מצליח לחשוב על פתרון כלשהו איכשהו
שיט! אין אור בקצה!
רגע!
הנה! מנהרה!
יש לי פה משהו!!
לאאא
לא מספיק מוצלח, מקשקש על הדף
מוציא נייר חדש מהדפדפן
זורק לפח תיישן
אני מיואש זה שורף!
כמעט הצלחתי להוציא את האש
הכל דליק וחם, לא רוצה- אבל אני חייב רק עוד נס
אני מכור! , אבל ל-מה ולמה אני מכור?
למה אני כותב, כל דבר, בלי גבול?
משתף מהראש - עד הבוהן, והפוך
אדם אמיתי,
גם כשנראה שאני סותר את עצמי
לא משנה באיזה סטייל אני אכתוב, זה תמיד רק אני
מסוחרר בין מחשבה בכל שורה, אני מחושב עד האות הכי קטנה
יושב עם כוס מלא ומחכה,
עד שמגיע למצב רתיחה
מכניס שמן ללסת
הנה עכשיו זה קורה!
קדימה זרוק תמטבע, רד לברכים תתפלל
אני שופך עכשיו גם לי תדם, אבל נשבע זה שווה
ולפי המבטים שלו תשבעו זה לא חלום זה המוות!
כשתשמעו אותו מפחד צורח- תראו אחריו לסת לועסת
במהירות שהוא רץ ממני תדמיינו שהוא כריך קבב כבש
זה עכשיו או אף פעם,
והלילה זה הכל או שוב כלום
אמא ארי לא חוזר הביתה- כי ככה
אמרתי שאני יחזור והבטחתי,
באותו הזמן עם העין קרצתי
אבל אני אחזור, אני חייב לנצח תשעון עם הזמן
גם אם יפול עלי פיח, והמון
גם אם אצטרך להפיל °עוד° קיר מאבן וטיח!!
לא משנה אם אתנפח לבלון או אצטרך לשפוך על זה הון
אני אנצח!
חכי את עוד תראי, נחגוג נצחון- אני מבטיח!
יש בי כח לחולל את הזמן לאחור, סבלנות
תני לי לאסוף עוד חלקים של אמיתיות
אבל עכשיו אני שקוע ומחכה למצוא רעיון כשעפוץ
אם אקבל חצי הזדמנות אני אקפוץ על זה-
ארי רוץ!!
?
וכו.
..אולי זה באמת קצת
