שרשור חדש
חלום ושברובזמני החופשי
חלומות מנופצים
רסיסים שבורים
למרגלותי
לכל מלוא העין

שמש עולה
רסיסים מנצנצים
שברי חלום ושברו

דמעות מפכות
זה האור המסנוור
אלפי השתקפויות
זה הכאב

על שברי חלומות האתמול
אני פוסעת היום

על מרבד זוהר
ברגליים יחפות
כואבת
נשרטת
מדממת
את שאריות התקוה
ממש יפה!פסגות
איי. זה דוקר...מדמיינת
זה שורט, ויפה ממשגלים.אחרונה
להתרוקןגלים.
לנסוע ישר
עד הסוף
הכבישים ריקים

לנסוע רחוק
כבר כמעט חצות
המכונית ריקנית

להפעיל את הוישרים
שוב ושוב
להתנקות מהדמעות

להתרווח על המושב
להחזיק בהגה חזק
ללחוץ על הגז

כל הכבישים ריקים
כל הרמזורים ירוקים
לשים מוזיקה של שקט

להקשיב לעצמך
להתרוקן מהמחשבות
ואין כלום עכשיו-

חוץ מ
שקט וחושך,
ותמרור עצור.
וואוו מהממםםטליושקה
תודה!!גלים.
ביג לייקאלף המגן


אהבתי ממש!פסגות
מתאים לי עכשיו..
תודה רבהגלים.אחרונה
את שווהגלים.
תצעקי בקול
הכל
את כל מה יש לך
לומר

כי רחב העולם
וצר עיניים
ויש בו מקום לכולם,
בנתיים

כולם שווים
אבל יש שווים יותר
היי את,
ותהיי שווה כפליים

אל תפחדי
להיות את עצמך
את יפה ככה
פתחי את ליבך

ותשירי בקול
את המילים
באותה המנגינה,
שלחשת כבר שנים
מהממממםטליושקה
תודה לכןגלים.אחרונה
חייםנשמות טהורות


שתי נשים
חזקות
אמיתיות
שתי גיבורות
אהובות
טהורות
שאיפת חיי
אחת מצד ימין
ואחת מצד שמאל
נרגשות
מחייכות
שתיהן שלי
ואני שלהן
שתיהן אני
ואני הן
מקור השראתי
מקור חיי
פחדי
זולגים מעיניי
וליבי ער
ועצוב
שולח תפילה קטנה
כל לילה
שוב ושוב.

...
תודה.נשמות טהורותאחרונה
בין עצמאות לירושלים - אתגרחולות
אנחנו נמצאים בתקופת החגים הלאומיים שלנו.
בואו ננסה לכתוב קצת על עצמאות, ירושלים ותורה.

כתיבה מהנה!
ממ. מנסה משהו קלילריעות.
ירושלים, יערות סביב
צומחים בה עלים- לא רק באביב
ילדים אינספור ומטר קושיות
להיות או שחלילה לא להיות?

קולות ניגונים, נעים זמירות
פזמוני אוויר הרים ושאר שירות
דגלים לבנים, ולא לכניעה
מעוטרים בכחול, בפיגומי בנייה.

פסוקים ומילים שאינן עוד איתנו
מרכבות ברזל ורוחות שעוד בנו
לבד, עם עצמנו, אנחנו קוראים-
את ירושלים שלנו אנחנו רואים.
מהמםנחמיה96


וואו! את מוכשרת ממש!גלים.
עצמאות, ירושלים ותורההחוקרת
כיסופים וציפייה גדולה
לאט מחלחלות בי
בנבכי עצמי
בסמטאותיי ובעיקוליי
עצמאות

קדושה מפעפעת בי
חביון טהור של זוך
אמת
חלק אלוק ממעל
זיקה של הנשמה
ירושלים

אבא
נשיקה וליטוף
נעימים נעימים
נעימים
סלילת דרכי הלב
ניתוב אל היעד
תורה
מנסה...א"י לנצח
ראיתי אותו מניף דגל
וביד שניה ספר
הוא עמד על החומה
וצפה בכל סמטה
הוא לא האמין
הוא לא האמין, שזה קרה.

הדגל היה דגל ישראל
והספר של ה'אוהב ישראל'
מי היה מאמין שכזה חיבור יקרה
ועוד על החומה של ירושלים הבנויה
שבעזרת ה' תהיה שלמה
אהבתיבעיצוב
פקחתי את עיני
נגיעה בשמים
נשמתי בשתי ידי
אדמת ירושלים

מבזיקה בי אהבה
אור
אורה
בנייני אמונה

חיי בתוך עמי
תפארת ישראל

נולד חיבור חדש
אם יש למשהו רעיון לכותרת אשמחכוסף
עבר עריכה על ידי כוסף בתאריך י"א בסיון תשע"ח 13:20
עבר עריכה על ידי כוסף בתאריך כ"ד באייר תשע"ח 22:34
 

ירושלים שלי

אמרי לי על מה אכתוב

על של אז? על של היום?

 

אמרי מאי זה מיתר, ואפרוט

משלל גווניך בחרי, ואחרוט

 

גלים גלים, של מנגינות

גווילים גווילים, של זיכרונות

 

ומה שם מרעיד, מה שם נוגע

בעורקי הנפש, מה שם פוגע

 

הניגון או הכוסף

דומה או סער

הגונז או החושף

טרקלין או שער

 

מזה ומזה בך בלולים

ההוד והשלום, ימי הטוהר והדרור

יופי טרגי, יופי חולים

שבר גיבורים, רודפי ענוגים, חומדי מרור

לך ירושלים, שבילים

 

עירי עירי, הדורת מלכות

לצווארך דמיון ומציאות

בתליון של זהב של אחדות

 

אמא, אמא, הרימי ראש

אמא, אמא, בבואך חבוק

עם וחלומות

הרימי ראש אמא.

נשיקות.

 

נשר נעוריםאורות מאופלאחרונה
דרך השכמות, היער
בין נבכי פרוזדור רחב
עד אבוא אפתח השער
עד העיר, התכול אין-עב

את מיתרי ליבך ארעיד
על כינורך ידי תנעים
וחומת שנהב לך תעיד
על תור בנייך הבאים

המיית צופי שרידים
שמע-רוח קול הרז
גלגל שמשך אז יאדים
כל שבח לגרונך נחרז

עורי, שאי נס מתנה
חיים קחי לך ואומץ
עינינו הודך תחזינה
אישך הגדולה תחת רמץ

אז האחדות הכוללת
אז התעלות העולם
יצמח לנו נצר קהלת
ישכון בך עתיק נעלם
כיסים גדוליםפסגות
לחיות את החיים כמו שהם
בלי רצון לשנות
סביבה מקום או תפקיד
ולהשלים כמה זה קשה
עם עצמך
עם העולם סביבך
לתמיד
ובחלוף הזמן
נוצרת רגעים
גם כאלו שסטרו לי
גם כאלו שהכריחו אותי להשאר במחיצתם
ואני כמו הסכמתי
בשמלה רחבה עם כיסים גדולים
עמוק בפנים להחביאם
ומידי פעם בחיפוש אחר מפתח ללב
אני מוצאת אותם שם
בלויים קמעה
אך עדין איתנים ברוחם
ובחלוף הימים
הם מתווספים
חלקם כאילו אך נולדו
חלקם מחייכים
מפצירים בי להשאר
ואני מבלי להתנגד נאותה להכניסם
ולא,לא חסר מקום
ולו רק ירצו אנשים
יוכלו למצוא שם את עצמם

אז אם תראו
ילדה קטנה עם כיסים גדולים
ואלפי רגעים שעוד יספרו
זרקו לה מילה טובה
בטוח שתסכים לשמור את אותו הרגע
להחביאו בין קפלי שמלתה
לחפות על התפרים
שמהעומס עומדים להקרע








מהמממממםםטליושקה
יפה מאוד!גלים.אחרונה
אנשים. הזהרו בדבריכם.פיצוחית

הזהרו בדבריכם!

שימרו על מילותכם!

 

כל משפט נשמע

כל מילה נאמרת 

כל הגה נחרט

 

כל רביב נשמר!

 

משפט אחד נאמר לרבבות-

משפט אחד קורע לבבות!

 

מילה שנאמרה או נזרקה

יכולה אחרי שנים לחזור במהלומה

 

פירוש לא נכון בהבנת הנשמע

יכול להרוס חיים לחברה

 

רגשות שלילים שמפנים לאנשים

לא מועילים מזיקים, מזיקים.

 

הקלטה 'קטנה' במכשיר

לא תמיד זה דבר 'כשיר'

 

ליחשוש ריכול להוא שלידך

נשמע אצל עוד אנשים בקרבתך!

 

אנשים! הזהרו בדבריכם!

כל משפט נשמע

כל מילה נאמרת 

כל הגה נחרט

 

כל רביב נשמר!

 

ואדם לא יודע מה יוליד יום

מה יוליד רגע 

ומה יוליד המחר

מה יוליד

 

 

מדהיייםםםםםטליושקה
שו? מה מדהים בעובדות\בקשות?פיצוחית


מדהים איך העברת את זהטליושקה
כלכך צריך להאמרפסגותאחרונה

חזק!

בין רגע לקודמופסגות
הולכת לאן שעוד נותר
בין שבילים לא סלולים
הכוחות אם ישנם
מנסים לחזק מבפנים
הרוח דוחפת
מאיצה בי להמשיך להתקדם
בין רגע לקודמו
לנסות להפסיק מלהלחם

העלים יבשו עם בא הקיץ לחדרי
ואני?
אני עדין מקשיבה
לקולות הרשרוש בלחישתם
ומהחלון הם כמו מביטים אלי
נותנים לחיצת יד חמה


אחד השירים🖒🖒🖒טליושקה
אהבתי מאודמדמיינת
ממש הרגשתי את הדחיפה של הרוח, הזדהתי עם המאבק הפנימי, הצלחתי אפילו לשמוע את רשרוש בעלים. בא לי בזמן טוב...
תודה לכןפסגותאחרונה

משמח ממש.

שלדים חייםארצ'יבלד
תתבוננו!
זה סיוט, להורים מתבגרים.
עברו דרך ארוכה, זה מתיש זה שנים.
לקח-
זמן לעכל, לרפא, זה שובר,-
אותם, אותי-
שרואה, הורים טוב(ע)ים בכאב.
ובתמורה, על גבם, דורכים ורומסים,
משחיזים דוקרים בלי שום לב, אחח פוצעים.








(ויד על הלב הם הבינו אתכםםם)


איך מתנהגים, עם ילדיםםם,
איך להתנהג, עם מתבגריםםם,
הם התחקו אחריכם לילות וימיםםם,
הם עקבו כמו מצלמה על כל תנועה כבר שניםםם,
מפנימים!! לא! עכשיו מתחיל ההסברים...
ופוף
מחדש, זוג הורים מחפשים
נוסחה, מטושטשת.
אמא מותשת,
מלפתור משוואה עם 2 נעלמים מ-טומטמיםםם??

ואבא מיואש,
אין לו כבר כח, לצעיר מטופש לגוף ריק ממוח.

סליחה אם פגעתי, לא התכוונתי!!
הבנתם? רק הסברתי!
מה האבא חושב, התכוונתי.






תפנימו!! לא! לא בכאילו!




אילו, לכם היה ילדדד
פצוע,
שבלילה משווע, מילל אההה,
פגוע,
רוצה שיבינו רוצה שיסניפו,
כותב בפרוזה, יש שם "שיבינו"
פותח את הלב, יותר קורע וחש כאב
שוקע בתוך עצמו, ונפגע לאט מהצל

(והדם זולג ישר אל תוך העט)

הוא יושב לכתוב, ומתחיל להקצין לו שורות.
הוא יוצר אצלו שדים, מסוכנים מ-מחלות.
בחיפוש לנחמה, הוא פצוע בלי סיבה,
נכנס למעגל, זהו זה- כניסה בלי יציאה.

זה כמו מרפיום לכאב, זה סמים ישר ללב.
ואת זה רואה הורה, ונ צ בט לו הלבבבב.
תנסו להיות הם, איך לא מתייאשים.
אבל "עדיין" הוא "נושם", יש חמצן משירים.

ולהורים, אין שליטה, מסכת חמצן משורות.
כותב בפרוזה ומ"שתף", מתוך "רצון" לחיות!!
מספר על קשיים, משתף שם זרים
ולפעמים חוצה גבולות, אומר דברים שלא אומרים.






לאט מול העינייםםם, שלהם עומד וולדמורט
הבן הפך משוכלל יותר, מסוכן כמו 2 מוטות
נשמה חצויה, יש בתוכו, כבר תשע! נשמות כלואות.
ומה עושים ההורים? בורחים, (למה??) שלא יהיו עוד גופות








תראו ממ--
לא רוצה להוכיח.
אה אה, לא לא, לא רוצה להרתיע
יותר להעיר לאלה שרוצים, לא לחיות כמו מתים.(לאא)
, אנחנו עדיין צעירים!!


לפני הסוף, רגע!!
הגיע הרגע.

יש שלדים בארון. נזרוק?
לא יודע
אבל תורי לפרוק!!!!

נושם (ההההא)
משתף את עצמי(!!)
הגיע הזמן (אהההה)
לחיות את עצמי







לפני שתקברו אותי, רוצה שתבינו אותי,
הייתי אז בן שש, בימים שרמסו אותי.

היה לי אבא נאצי, נהנה להעיר אותי.
כל בוקר מחדש, עם חיוך של נשכתי,
בחמש, אבא אמר: "תקום כבר טיפש"
"למה אבא?", "נו ארי!!, תתחיל להתפשט"
ואמא, הייתה נכנסת, כמו קאפו באמצע,
מחבקת אותי חזק!, מסוככת באצבע.
מנסה לגרש מסמנת לאבא, לא לפגוע בארי
מאוחר מדי, אבא השליך, את אמא כמו קקי.

דמעות, בוכה, הדם גועש,
בתוכי יש עץ, מבעיר בי אש,
אדרנלין שוצף יש בי מוט וחץ.
אם היה לי רובה
נשבע הייתי יורה.

צורח ומכווץ את היד לאגרוף
מכוון וזורק לפנים של הקוף.
אני נמוך מדי, בקושי הצלחתי,
לפגוע בdady, לפגוע בנאצי.
הסתובתתי אחורה ויצאתי החוצה
אל תשכחו, אני ערום,
ישר אל תוך השכונה!





תראו ממ
לא לא, לא רוצה להוכיח
אה אה, לא לא, לא רוצה להרתיע,


אתכם מכלום
אבל הגיע, הזמן לחזור הביתה. (אמאאאא)

בהצלחה לכולם!!! כולם

קברתי עבר בקרקע
קראתי. הקצב. האווירה. המילים.... מאד חזק.נפש חיה.
קשה מאוד.פועל במה

וקשוח מאוד.

יפה מאוד.

וואו ממש קשה לקרוא..פסגות

לפחות יש לך מקום לפרוק שזה כבר התחלה לרפא את עצמך..אני מניחה שבטוח העבר הקשה בנה אותך 

תותח!!משיח!!!

ממש משמעותי!

חזק ומחזק!

אוי פסידונית

היה קשה לקרוא.

אבל זה כתוב טוב.

הלוואי שתרגיש טוב.

..ארצ'יבלד
עבר עריכה על ידי ארי1 בתאריך כ"ז בניסן תשע"ח 17:38
@@מחפשת^
@שמשועננים
מקפיץארצ'יבלד
איי כואבmp3
וואי קשה לקרואאלף המגן

אתה כותב מאוד יפה

כואב. כואב מאדחללית

אוף

 

רק השם המרחם מציל מכאבים שכאלה. רק אצלו יש מחסה

וואו.פיצוחיתאחרונה


אמתנפש חיה.
רוצה להיות אני
באמת
חי
נושם
ובועט
בבוא העת
חיוני
מספר מעשים

לא מת.
כולנו.פיצוחיתאחרונה


$#&*%€@₩אש קודש

אני שקופה
בדיוק כמו הדמעות שלי

הכל סביב חשוך
בדיוק כמו הלב שלי

הגשם שוטף
בדיוק כמו הפחד שלי

העולם מתפוצץ
בדיוק כמו המחשבות שלי

הסכין חד
הרבה פחות מהכאב שלי

האוקייאנוס מאבד את גבולותיו
בדיוק כמוני

אני שקופה
בדיוק כמו הדמעות שלי
שמלטפות את פניי כעת.
ומרטיבות את הכל מסביב
חיבוק יקרה.מתנחלת גאה!
מבינה אותך כל כך.
כל כך.
ואו. כואב. קצת סוחף את הרגשותכוסף

ובנוגע לשיר עצמו. הדימויים פשוט חזקים. מוסיף המון להעברת התחושות.

שנראה ונגלה תמיד את האור.

מעולההפואנטה
גלים.אחרונה
אני צריכה רק מישו שיאהב אותיפיצוחית

כמו שאני

שיקבל אותי

איך שאני 

בשיגעונות

בדיבורים 

ברעשים

במלמולים

בעת צרה

ובשעת שמחה

שיהיה אוזן קשבת

אמיתית

שיביע השתתפות

תמיכה, הזדהות

אפילו הערות 

אני מסכימה

אין התנגדות

אם זה בא מאהבה

אם זה בא מחיבה

מרצון לעזור

להועיל, להיטיב

לא להזיק

לא להפריע

לא להשמיע רק 

את עצמו

לא להיות אנוכי

לא להיות אגו

פשוט להיות איתי

להבין, לדבר, לשתף

בזמני קושי ומשבר

בזמני יופי ופריחה

בזמני שמחה ואהדה

להיות איתי 

ואני איתו

שנוכל לפתח

שיחות אמיתיות

בלי הסתרות

לגלות גם את הכשלונות

גם את הכשרונות

לגלות את כל הסודות

לגלות את כל השטויות

את ההחבא וההסתר

את הטוב והמוטב

את השלווה שתצמח

את האור שיפרח

את הכל.

הכל.

וזה יהיה אמיתי

בלי רמאות

בלי רשלנות

בלי העמדות פנים

בלי כיסויי חיצים

אמיתי. טהור. מזוכך.

אחרי הקשיים

צומחים הדברים

צומחים דברים

חדשים וישנים.

שרצינו ושלא

שהתמודדנו

שעברנו

שטיפסנו

שדילגנו

צומחים ונהיים

לעלים ופרחים

לספרים וקלסרים

ספרים עבים

קלסרים רבים

עבר השארנו מאחורינו

של טוב ורע

יופי וגבורה

טוהר וקדושה

נצחון ומלחמה

עבר מעורפל

פגיעות וקשיים

שירים ואנשים

 

וכל מה שעוד צריכים.

 

זה רק אדם אחד.

 

שיאהב.

 

 

_________

לא, אני לא חדשה. 

רק עכשיו מתחילה לכתוב בפורום הזה.

אז נעים להכיר.

מוזמנים להגיב. תמיד.

 

שרשור זה ספציפית העתקתי 

מריק ומוסתר ששמה כתבתי אותו היום בצהריים.

אולי אמשיך להעתיק\ לכתוב פה.

תודה

מזדהה מאלףףטליושקה
איזה מהר תודה.פיצוחית

בנתיים הספקתי לתקן כמה שגיאות מקלדת.

לגמרי מהר מחפשת מה לקרוא באמע העבודהה חחטליושקה
פיצוחית

להעתיק לך עוד דברים שכתבתי?

איך שבא לךטליושקה
כולנו.. הזדהתי מאודגלים.אחרונה
וולכאם טו דה קלאב!!
שיר על הגשםבת של השם

 

יבש לי, צחיח.

הנפש צמאה.

משתוקקת

 לטיפה של מים

שתרווה צמאונה.

שתצמיח בה 

ניצנים של תקווה

של אורה.

 

למעיין מים חיים

שיחיה אותה

שיטהר את נפשה.

 

בגשמי אורה תאיר אדמה

 

והנה ברגע אחד 

 

הוא בא.

 

בטיפות גדולות,

טהורות

הרטיב הוא העולם

שטף וטיהר

את הכל.

 

תודה לבורא כל יכול!

מדהיממממממממממממםםםטליושקהאחרונה
שיר שכתבתי על הציפיה לגאולהבת של השם

avid;">נשמות אבודות, נשמות צמאות

avid;">בעולם הזה מסתובבות, מתגלגלות

avid;">לא מוצאות מנוח לכף רגלן

avid;">כאותה יונה על מי נח

avid;">אשר לא מצאה מנוח.

 

מחפשות הנשמות,

מחזרות אחר אבידתן

ואינן מוצאות.

מה חסר להן-אינן יודעות

אך החור בלבן עודנו פעור

מחפש נחמה.

 

משתוקקות הנשמות 

כמהות, מייחלות

לטיפה קטנה של מים

אשר תרווה צמאונן התמידי

שאינו מרפה.

לקרן אור

אשר תאיר מחשכן האפל 

השחור, העמוק

שאינו מסתלק.

 

avid;">ופתאום,

avid;">בהיסח הדעת,

avid;">ברגע אחד-

avid;">היא הגיעה

avid;">ושטפה את כל העולם 

avid;">באורה המנחם,

avid;">המטהר,

avid;">המרפא----

 

avid;">גאולה.

 

 

avid;">והיונה,

avid;">יונתי אשר  בחגווי הסלע

avid;">סלע הגלות

avid;">אבדה,

avid;">מצאה בו מנוח.

 

avid;">והמים,

avid;">מי הגאולה

avid;">הזכים, המפכים

avid;">שטפו

avid;">טיהרו את נפשה.

avid;">והאור,

avid;">האור הגנוז

avid;">המופלא,הזוהר

avid;">האיר מחשכיה

avid;">נגה עליה

באהבה.

avid;">ושב ורפא לה.

 

avid;">כי ניחם ה' ציון

avid;">ניחם כל חורבותיה.

 

avid;">אור חדש על ציון תאיר.

 

avid;">גאולה.

 

 

למה זה יצא ככה?בת של השם

אפאטי

ואאאייי איזה יופיייי מדהיםםםטליושקהאחרונה
ואוליפסגות
ואולי עם החלומות הוא עוד יבוא
ישמע
יבין
יאסוף את פיסות הלב למקום מסודר
ואולי עם המחשבות הרודפות הוא ידע
להשתיק
את אותם צעקות למשך שעות ארוכות
לדלג בין נחלים של רגשות
מבלי שיגרמו לו לטבוע
ואולי עם הדימינות הוא עוד יגיע
יכוון
יתן
מקום לכל אותן החולשות
שודאי עוד לא הצמיחו פירות
יקבל
את אותם אנשים שמראים חוזקם
ובוכים בלילות
ואולי הוא שיקוף של עצמי בתחרות
ואולי הוא לא אחר מאשר החלום עצמו
יוואו מתה השירים האלהה מדהיםטליושקה
אתפסגות
תודה רבה זה פשוט מחמם את הלב
הייתי צועק את זהנחמיה96


נוגע.מדמיינתאחרונה
בא בזמן טוב...
כעין תפילה שלחשתיכוסף

בעזה"י

 

מקדם אלוהי

בצוד אביון עיני

מרוט שער פרוע בגד פושט יד

בצוד קשישה נטולת שן, נוברת כך תוך פח בודד

'הי הי' דבבו שפתי 'גל עיני מראות רע, גל עיני מראות רע, אלוהי'

מקדם בימי אז. הגיף עין תריס, אטם לב כל אשנב כל חריץ

החישה רגל הליכה, התמיד פה הלחישה.

 

ועתה, עיני דג לי,

סחור סחור יתורו, יבקשו

האומלל בחשכת זווית, אם לפוף יאוש, כפוף גב או כחוש עמי במעלית

ועתה, חרש אקשיב רחשו, כמו אלטף קמט כאבו

ואתה אלוהי, היודע המבין. אל לא חפץ מעה, אל לא נועל שערי דמעה

קבל נא פרץ הלהבות, נאד הדמעות

יטב לו מסם, ממעות.

וואווו אחד הדבריםטליושקה
תודה רבה!כוסף


אשמח מאוד גם למשוב הערכה ולביקורתכוסף

תיקונים\הצעות יעול וכדו' ממש חשוב לי 

אין מה לשנותטליושקהאחרונה
כתבתה בצורה טובה שפה גבוהה כמו שאני אוהבת סתם חח תכלס מדהים
להתראות. עשרת ההרוגים.ארצ'יבלד
לא רוצה לומר גוד ביי
אך לפעמים, קורים, דברים גם-כשלא רוצים.
אני רוצה לבכות עכשיו, אני אורז את הגורל, שלהם, יש לי יעוד חדש.




זה הגורל מיס'

אני יודע-שאתם לא איתי,
וזה כואב-כי מרגיש את הפרידה וזה קשה לי.

אבל צריך שתדעו-שאני אוהב אתכם כל כך.
ואני שותה את עצמי-לישון,
נשמה בתוך כוס.

עוד כמה שוטים אני יודע שאתחרפן סוף.
וקשה לקלוט את העובדה שבעתיד אתם תהיו נוף.



אני אהבתי אתכם!

איך העזתם לשלוח אותם??

תאמת!, לא עוסק במי אשם...
יש רק טרגדיה בשבילי.



ועכשיו מה אני עושה? לאיפה הולך?
כי כל מקום שאני הולך, רואה פרצוף,

שמחייך.


קשה להמשיך בלעדיכם,

ולהורים כולי תקווה לכתף-
להי-שען,

רואה חיים שלמים שנגדעו , והלב מרסס



אומרים שהזמן מרפא!
אבל לעזעזל אני רוצה לעצור ת'זמן ולהרגיש כאב!

זה פסיכי כמו שזה נשמע לכם, זה שגעון,
אבל אוהב את זה-

כי זה מרגיש שאני מאוחד אתכם באיזה שהוא צורה





לא רוצה לשכוח!!!




לא רוצה לומר גוד ביי
אך לפעמים, קורים, דברים גם-כשלא רוצים.
אני רוצה לבכות עכשיו, אני אורז את הגורל, שלהם, יש לי יעוד חדש.

לא רוצה לומר גוד ביי-
אך לפעמים, קורים, דברים גם-כשלא רוצים.
אני רוצה לבכות עכשיו, אני אורז את הגורל, שלהם, יש לי יעוד חדש




כתבתי לכם יום אחרי-ולא כתבתם חזרה.

פשוט ככה?

אחרי כל החיפושים? שעשינו??



אין אמון בכם!!


אני יודע שפישלתם, אבל אוהב אתכם!
הכל מחול לכם.
בבקשה כבר תחזרו נווווו

אני ממשיך לשמוע קול בראש- בבקשה! תשלחו מייל!

משהו

פליז

לפחות תשלחו טקסט!



אבל אתם לבד, למעלה יחד אחד עם השני.
ואני יושב לנקות את המנעלים מבוץ של חיפושים.

הראש כואב, כאב חד, אני צריך עזרה יש פרמדיק?
הרגע חתיכתי את עצמי. באמת אני הרגע פצעתי אותי!


בלעדיכם אני כלום!

אתם לא קולטים את זה??


כל פעם שכתבתי 'אוהב', נשבע שזה על אמת!




תצעקו שאתם שונאים אותנו. תצעקו בקול מ-ש-ם!


לא מאמין שאמרתי-

מתחרט
אבל את 'הקול' אני רציתי!

אתם פשוט קרים!
לא אומרים מילה!
תתעוררו כבר מחכים לכם

המשפחה



(הכאתם אותנו כל כך

לא מסוגל לשאת את המחשבה-
בראש שרוי חשכה)





לא רוצה לומר גוד ביי
אך לפעמים, קורים, דברים גם-כשלא רוצים.
אני רוצה לבכות עכשיו, אני אורז את הגורל, שלהם, יש לי יעוד חדש. (זה הגורל)

לא רוצה לומר גוד ביי-
אך לפעמים, קורים, דברים גם-כשלא רוצים.
אני רוצה לבכות עכשיו, אני אורז את הגורל, שלהם, יש לי יעוד חדש.




לא מצליח להוציא אתכם מהראש.

אז אני מחוץ למיטה-
השעה 3,
הלוואי היה לי תאומץ מהגג, לקפוץ על הראש.


אבל מאיזה שהיא סיבה אני לא מצליח

ואני חש צורך לכתוב-

מה שבלב.
מהראש אני שולף עליהם, מה אני חושב.


כי אם לא אכתוב אז אסבול

ואתם רק מתעלמים.
יש לכם שנאה כלפינו למה? אם אנחנו אוהבים!

הלב נשבר, מתקן,
מדיטציה מרגוע אבל שום דבר לא עוזר, כי אין אף רופא ללב.

הלוואי שתרגישו מה אני מרגיש, לשניה.
אם תקרעו את העור אתם אולי תרגישו שעה.

הייתי עושה הכל להחזיר אתכם, מרגיש אשם.
בכל מחיר, אבל יודע שזה פה נגמר, אני רוצה!!

לראות לרגע את כולכם מהלכים איתנו שוב.
לא רוצה אבל הגיע
הזמן-
לומר-


להתראות.


שוב.





לא רוצה לומר גוד ביי-
אך לפעמים, קורים, דברים גם-כשלא רוצים (אחותי לפעמים דברים רעים קורים)
אני רוצה לבכות עכשיו, אני אורז את הגורל-שלהם, יש לי יעוד חדש. (יש דברים שהם לא בשליטתנו)

לא רוצה לומר גוד ביי-(אני מתמודד)
אך לפעמים, קורים, דברים גם-כשלא רוצים. (זה הגורל)
אני רוצה לבכות עכשיו, אני אורז את עצמי ופונה, לתוך הים.
וואוו ארוך יפה ועצובטליושקה
ממש קרעת את הלבמיכי202
תצעקו שאתם שונאים אותנו. תצעקו בקול מ-ש-ם!..
כל כך אמיתי ופוצע
שהשם ישמח אותך ואת כולם דחוף
חזק מאד. נוקב את תהומות הלב.נפש חיה.
כל כך חזק ועצוב..פסגות
חזק.מתנחלת גאה!אחרונה
פיל מעכברשאג
ב"ה יום רביעי י' באייר התשע"ח

הוא הגיע משום מקום
לא משום מקום, הוא תמיד היה שם
תמיד בצד, צמוד לקיר
במקום שרק במקרה יראו אותו
כאילו מתחבא

הוא חיכה המון זמן
הוא לא יכל לסבול את כל החום בחוץ
הוא העדיף להישאר במקום שלו
יש אומרים בכלוב שלו
מכונס בתוך עצמו

מידי פעם אנשים ראו אותו, בעיקר ילדים
יש שצחקו, יש שהתפעלו ממנו ואז השתעממו
והיו גם את מי שפגעו בו
שניתקו אותו ו/או מחצו אותו

יום אחד הוא חש את השינוי באוויר
את ההזדמנות, את ההכנה לחיים חדשים
הוא החליט שהגיע הזמן, הוא יוצא החוצה
אז הוא יצא

כבר כשהוא יצא הוא הרגיש את הקרירות
את הרוח שאיימה להפיל אותו
אבל הוא החליט לא לוותר
הוא יָצָא, והוא יֵצֵא

הוא התחיל ללכת, אבל היה לו קשה
הוא לא יכל פשוט להתכחש לכל מה שהיה עד עכשיו
הוא גם פחד, פחד ששוב לא יהיה טוב
אז הוא הלך
ולקח איתו את כל מה שהוא צריך כדי להרגיש בבית
בכל מקום שיהיה בו

הוא הלך והלך
בקושי התקדם
כל מי שראה אותו מהצד ריחם עליו
אבל הוא לא ויתר

הוא לקח איתו את כל העבר שלו
כל מה שהוא אי פעם היה
והוא לא הפסיק ללכת

המשא שלו עיקב אותו לפעמים
הוא דחף את הראש שלו קדימה
וכל הזמן העבר שלו איתו
הוא טיפס על מכשולים גבוה
והעבר ליווה אותו
הוא החליק ממש קצת
והעבר הפיל אותו ביחד איתו
הוא עבר במקומות צרים
והעבר נתקע בין העלים
אבל העבר הציל אותו

העבר היה חבר נאמן
כל פעם שהרגיש צרה
אפילו בקצה המחוש
היה לו לאן לחזור
לחזור
ולצאת שוב בחזרה

לאן הוא הלך?
אני לא יודע, הוא לא גילה
אבל החילזון אמר לי
שכשתעלה שוב השמש
הוא יעלם עד לחורף הבא
שירשרתה מדהיםטליושקה
שירשרתה?שאג
בקיצור מדהיםטליושקה
מותר להגיב?קשה זה טוב :-)
ממש יפה😏
אני אשמחשאג
מוזמנת
וואו יפה מאד!פסגות
תודהשאג
זה יפהבעיצובאחרונה
אני לא אוהב שמשחקים על רגשות בני אדם בהאנשת בעל"ח
ולפניפסגות

ולפני

מגיעים החששות והתסכול וההמשכות אחר הבלבול

והכל מעורפל ולא מובן ואתה חושב שאתה שולט במצב והכל טוב וברור 

אבל לא,זה פשוט לא ככה

כי כשאתה נפגש עם האמת פנים אל פנים

פתאום אתה קולט שאתה כלום,כל כך כלום 

חולשה עוטפת אותך מבפנים ואתה נלחם וחושב בדעתך שתנצח 

ולפני

המלחמה מכינה אותך לשעת המעשה והאבקות מול עצמך מתישה

ואתה רוצה להוכיח לעצמך שאתה יכול ומסוגל ואין לך שום מעצור 

מבלעדיך

אבל זה לא ככה

כי רק שתשחרר עצמך מהכבלים מהחששות המיותרות תבין 

אחרי

כי לא היתה להם סיבה כלל

וכל שנותר לך הוא רק להאמין בעצמך בכל הכוח

וואווטליושקה
איזה כישרון!גלים.
זה מדהים
אתןפסגותאחרונה
וואו תודה ממש מחמם את הלב!
תפארת. [ערוך]כוסף
עבר עריכה על ידי כוסף בתאריך י"א בסיון תשע"ח 13:21
עבר עריכה על ידי כוסף בתאריך כ"ג באייר תשע"ח 12:54
 
ן
 

תמול מן מדבר קראתיך

טמירה, היום מצאתיך-

גבורת חלל ימין לב

שפתי זולפי מר לחכי

ונטיפי דמעה על לחי.

 

נימי נפש, אהובי

הס חסד. הס שירה

כרוח שלהי אביב

נוסו מקרני חמה

מוגו דקורי שליבה

 

לחכי עפר, עטרה

לחצי תורן, צהלה

חלל לב אל גאה

הוי, מנוסת צללים

הוי, כי נבלו עלים

 

נגדי עלץ פרפר וורד

כה לחי שחק בדרור

זיו חמה נשק לחורש

'נא בכח גדולת ימינך

תתיר צרורה' ערגתי חרש

 

לפעמיםאש קודש
לפעמים המחשבות לא מרפות
לפעמים אני בוכה סתם כי פשוט כואב
לפעמים הדמעות פורצות מעצמן ללא שליטה
לפעמים אין לי כח להמשיך
לפעמים עצוב לי מאוד
לפעמים אני רוצה למות
לפעמים אני רוצה לשכוח
לפעמים אני רוצה לברוח
לפעמים אני מרגישה בלתי נראית
לפעמים הכל סביב מעורפל
לפעמים חשוך
לפעמים אני מצליחה לראות נקודות אור
לפעמים בחיים
לפעמים במציאות
לפעמים בעצמי
לפעמים אני אוהבת
לפעמים מקווה
לפעמים השמיים נופלים עלי
לפעמים אני נותת מעצמי יותר מידי
לפעמים אני דואגת
לפעמים מצליחה
לפעמים אני כואבת
לפעמים אני בועטת
לפעמים אני זורקת הכל לפח
לפעמים אני פוגעת
לפעמים אני ריקה
לפעמים אני מאושרת
לפעמים אני מלאת חיים
לפעמים אני מתחשבת
לפעמים אני אדישה
לפעמים אני טובת לב
לפעמים רעה
לפעמים אני יציבה
לפעמים אני כמו נדנדה
לפעמים אני פתוחה
לפעמים מכונסת
לפעמים אני חכמה
לפעמים אני הכי טפשה בעולם
לפעמים אני אומרת דברים שאני לא מאמינה בהם בכלל
לפעמים אני מפחדת לומר מי אני באמת
לפעמים אני נופלת
לפעמים אני קמה
לפעמים השמש זורחת
לפעמים עלה נושר
לפעמים אהבה היא נכזבת
לפעמים הכאב גובר
לפעמים החברה כושלת
לפעמים המחשבות לא מרפות
גמני לפעמים ☹מיכי202אחרונה