פורום פרוזה וכתיבה חופשית (עמוד 423)

נוגע.

כדאי לנקד.

אחלה הסתכלות על החיים, הסתכלות מאוד בריאה.

צריך חלוקה (רווח) לבתים . וכדי למצאו עוד חרוזים , לא הכול (הרוב ) אם מים סופית.

כדי שהיה קצת גיוון ,כדי גם להוסיף יותר תיאורים . שייתן  צבע וחיות לשיר.

למשל:  חיים אפורים -שחורים.

           חיים שמחים /מאושרים.

          חיים כמו קשת (משהו צבעוני).

      אור השמש זורחת והשדה פורח.

      בתים יפים /גדולים /קטנים באופק .

     באופק יש ים /אגם , עם /בלי דגים .

    ילד/ה  איש/ה -עבודה /בית ספר .

* אלו סתם דוגמאות שעלו בראשי כרגע .

בכל אופן השיר בקווים כללים חמוד ויפה .

לאישור השתתפות - כיתבו כאן. - יוצרים

תודה!

ממש מזדהה.

תודה ממש!

מרשה להשתמש בזה?

אני רק אגיד ש-

אני מרגישה ביחד איתך שגם אותי צריך לאסוף

ואז ישר בלי לנשום בלי להפסיק

להרגיש את מרקם האצבעות

@עוזיהו3

@שי א"י

וכל שאר המשתמשים בפורום ההוא..

והעניין בדיסים הוא לרדת אחד על השני...

פשוט תכתוב שאתה לא מסכים שיהיו יותר דיסים בפורום...

אז אני עונה רק לעכשיו, ולמקרה ספציפי - ולך.

ואנחנו רוצים ליצור כאן רף כולל, נורמות התנהגות.

אנחנו בונים את כללי היסוד של פסיפס תוך כדי תנועה.

וזה שלא יורדים פה אחד על השני, זה כל כך ברור ועתיק, שאין מה להגיד את זה שוב.

אבל זה שאנחנו לא רוצים שהיצירות ירידו את היוצר או היוצרת, זה כבר חידוש גם בשבילנו.

אנחנו לא סמינריון, אנחנו אתר ליצירה יהודית. ויש כאן חופש ליצור בתוך הגבולות שהמרחב הזה קיבל ויצר לעצמו.

היהדות שלי, היצירה שלי ואני חושב של משתתפי הפורום (ואני לא רוצה לחטוא בהכללות ולומר כל, אבל יש בהחלט מצב שזה ככה) היא לא לקחת תכנים דתיים, 'אורטודוקסיים' ולהגיש אותם בעטיפה ספרותית.

יש בתוך צוות פסיפס קול מאוד חזק שקורא לקולות כאלה להגיע לכאן, לבוא ולקבל את הבמה שלהם ולהיות קול משפיע וחזק ואיכותי. ודווקא בדברים האלה אנחנו דורשים רמה גבוהה - ידעו אלה שניסו ליצור דברים כאלה.

בלי בנאליות, בלי חרוזים כובלים, להביא את האמת אבל יפה ומקורי ומפתיע.

ואחד ממעגלי היצירה שאנחנו רוצים שיתפתח כאן, זה מעגל יצירות כזה. 

מה עם שאר הקולות?

מה עם קולות האדם שאנחנו? המאמין, אבל שעובר דברים שאין בהם מאפיין דתי. יש להם מקום?

אנחנו, כולנו סוברים שכן.

יש להם מקום כאן, וזה מעגל אחר. שחי ופעיל וטוב.

כשזה מתנגש במעגל הראשון, כשזה כבר יצירה שלא פועלת טוב על האדם אלא מורידה אותו, 

כשהיא לא טובה לאדם - אנחנו בתור קבוצה החלטנו שאין לה מקום פה.

לכם החלטנו שאין מקום לדיסים, לירידות אחד על השני.

אתם שלושתכם. @ביני~ @דוסקל'ה @עמיחי.

לא מכירים את הפורום הזה, לא מכירים את ההתרחשות פה.

אין לכם מושג מה קורה כאן ביום יום.

מכירים את חוק החמש דקות? כאשתה נכנס לחבורה שמדברת תבין חמש דקות קודם על המ הם מדברים ורק אז תפתח את הפה? בדיוק ככה.

אנחנו דוסים, ואנחנו בברור עצמי של מה קורה כאן באתר.

תראו בשרשור כאן אחד מישהו שהוא בסך הכל חלק מההתרחשות מביע בדיוק את מה שאתם אומרים - אלב הוא מבין על מה הוא מדבר, ועם מי.

ועכשיו בנימה עניינית יותר.

יש כאן מרחב. טוב, אינטימי, שקט. 

לא מדברים אצלנו ככה.

אנחנו לא עוסקים בערכים דתיים אנחנו עוסקים שאנשים דתיים וגם בדתיותם.

אבל לא נראה לי מספיק כדי לענות על שאלות.

אפשר לנסות בשמחה...

את יכולה אולי לנסות את הספר של צבי פישמן- "כתיבה יהודית יוצרת". צבי פישמן הוא תסריטאי וסופר ישראלי שעבד בהוליווד וחזר בתשובה. הספר האמור, מלמד לכתוב סיפורים בדרך היהדות. עוד לא סיימתי אותו, אבל הוא בהחלט נותן כיוונים מאוד טובים. מומלץ! 

אני חושבת ללמוד את זה אבל רוצה גם שזה יהיה מקצוע ולא רק לקבל תעודה..

כי ברור שהעיקר זה היופי ולאו דוקא הדיוק

אבל הדיוק הוא חשוב.

ואני רואה ובטוח.

שאלהים מצוי עוד בשאלה

למעשה גם לפניה.

כאב קל באחורי הראש גורם לי להבין את השעה המאוחרת.

אבל לי לא אכפת.

כי העניים שלי אלו שמתאמצות להשאר ערות (עין ימין הפיקחית והאמיצה)

הן יודעות את הדמעות ששפכתי על זה

והגרון המעט צמא שלי יודע כמה זעקתי.

לא לחינם הזוג החביב מקווה לאל השירה היווני.

כי הזוג נשמע נחמד וחמוד

ומי שכתב עליהם מתאר יפה.

אבל עדיין

זה רק יפה.

אם היה בו תוכן- הרי הוא נלווה ליופי.

היופי לא שוכן בתוכן.

התוכן נכנס בדוחק אחרי אלף נסיונות ליופי. וגם אז התוכן לא מדויק ולא נקי.

בני יפת.....

מתי תשכנו באהלי שם. מעוני המהות?!

אפולו הוא יפה ואצילי

אפולו הוא עבודה זרה.

הוא מציאות אנושית אלילית שחבורה של יוניום חיפשה עולם חביב

ומתוסבך שבחובו יש מה שבעיניהם הוא טוב. אז הם בראו אלוה.

אפו-לו ולא יריח, אף להם ולא יריחון.

אפולו הוא גוף מצומצם מבלעדי אל חס ושלום.

שכאילו מביא מציאות אלילית אחרת רבת עצמה- שמש

אז לא.

אני לא ממתין לאפולו ואני יודע כי אלהים

לא נטשני.

כמה אפשר לנסות לברוח. בני יפת.

ללכת אל היופי. לתור אחרי עיניכם.

כי באמת. לפעמים יש הסתר פנים.

אבל תמיד את פניך אבקש.

וישמח לב מבקשי ה'

ופניו לא יראו.

אבל ביקשתי. לא מצאתי. אבל אני מבקש.

לכן שמח לבי.

כי לא תעזוב נפשי לשאול.

אז אני-

לא אהבתי.

בהצלחה.

אינני מזלזל בך.

אני זלזלתי בכתיבה הזו ספציפית.

היא הייתה בעיניי בריחה למציאות אחרת. זרה. בשביל יופי.

אני סולד מזה ואני רואה צורך וחשיבות לשים דברים כאלו במקומם. צריך להוקיע דברי ע"ז מפינו.

ואם זה חריף מדי בשבילך. צר לי. אך, מה בכך. אין דרך מילוט.

בתקווה שתשתמשי בכשרונך הנפלא לדברי חכמה בקודש.