שרשור חדש
---bozo79
חושב עלייך בלי לראות
אוהב אותך בלי להכיר
וגם החלומות עלייך נתקעים תמיד בקיר.

הקיר שלי פה זה הדת
הלכות צניעות וגם שבת
זה דומה יותר לכת
ואסור לי להכיר.

הכול בגלל הקיר.

אולי את לא מכירה אותי
שחולם עלייך בלילות
אולי את מכירה אותי רק אצלי במחשבות.

הכול בגלל ההלכות.

יש פה הפרדה בין שני המינים
ואצלך אני לא יודע מה קורה
בסוף איש איש לדרכו פונים ואפ'חד לא שואל את ההורה.

אני שוכב לי במיטה
כותב פה את השיר
ועל ליבך בנתיים שום חותם אנ'לא משאיר.

מקווה שבכלל את יודעת שאני קיים
שיש מישהו שחושב עלייך ככה בעולם
גם לך יש חלומות והם בטח לא עליי בחרת לך איזה גבר מהגברים שבעולם.

כל פעם שאני רואה אותך הלב שלי מזנק
כל מה שאני רוצה זה לחבק
הבעיה היא שאסור לי לגעת בך
וזה רק מדכא אותי כל כך.

מרגיש לי קצת מוזר לכתוב שורות בחרוזים
וזה אולי דברים שאת הדת קצת מבזים
אבל קשה לי בנתיים להתמודד פה עכשיו
אני צריך לכתוב משהו כדי לשנות את המצב.

אני שוכב לי במיטה
כותב פה את השיר
ועל ליבך בנתיים שום חותם אנ'לא משאיר.
תודה על השיתוףאורה אורה
בס"ד
הצלחת ממש להעביר את הפער שאתה מרגיש בין הרגש לשכל.. את המורכבות.. האם באמת הדת וכללי הצניעות הם שמרחיקים ולא מאפשרים היכרות?
ולגבי הכתיבה.. כבר אמרתי שזורמת, נעימה, מעניינת, נוגעת.. תודה!
ואוו וואוו וואוומושבניקית גאה
הרבה זמן לא יצא לי לכתוב פה אבל ואוו אני פשוט אהבתי אתזה!! זה כל כך יפהה ומיוחד!!! אהבתי!
הכתיבה יפה.אבל למה אתה חושב ככה?רק אמונהאחרונה


חולי.רוש לילה.
יד ארוכה בכפפה שחורה
מטפסת לאט לאט
תנועותיה מלאות פחד
שלא תמצא אותי

אני מתחבאת מפניה,
אנא אסתתר?
אינני יכולה לתת לה
את החיים שלי יותר

אינני רוצה לגלות
שאשר יגורתי בא לי
החותם שהיא חתמה
כמו כתובת קעקע
בליבי
לא סילק את הריקבון
את החולשה הנוראית
את החולי;
אותי

פעם ראשונה שאני מפרסם כאן, אשמח לביקורת בונה. -אור אש-
גשם עז שטף את שדות הכותנה של עמק השווה באחר הצהריים של יום שלישי, דווקא באותו יום שנשלחו קבוצת חיילים קטנה למשימה לא פשוטה- ניווט ארוך מעומק השטח חזרה עד לבסיסם. זה היה רק עניין של זמן עד שהוא יתחיל לקטר, "טוב נראה לי שהלכנו מספיק, אני בכלל לא רואה את הבסיס באופק, אין טעם להמשיך" אמר חידלון בנחרצות. כולם אכן עצרו לרגע, הם היו כבר רגילים לגחמות שלו . " חוץ מזה שעמום אמור גם להגיע, אני רוצה שנחכה לו" הוסיף חידלון. "אני לא מחכה לו, אם הוא בא אני כבר אחזור לי לאחור" אמר עניין . "טוב אז לך" פסק חידלון. כך הלך לו עניין בעוד כולם מסתכלים על חידלון בעיניים מאשימות אך בלי לעשות דבר להחזרת עניין.
בינתיים הגיע כבר שעמום, " יופי אני רואה שבדיוק ישבתם לנוח אני אשמח למעט מנוחה" אמר בעודו מתיישב על גזע רקוב, " אולי כדאי שנישאר פה גם ללילה" הציעה עצלות קורצת לשעמום ידידה הטוב שהנהן בראשו וכיווץ את שפתיו ברצינות כאות הסכמה. שאר חברי הצוות לא ידעו מה לומר וישבו אף הם. זריזות כבר הכינה מדורה לבקשת חולשה שהיה לה קר והתרגלה די מהר לרעיון של הפסקת המסע המפרך. כך התכוננו כולם כבר לשינה בשדה.
לפתע קם מצפון ואמר: " איך אתם מסוגלים לעצור כך, המפקד הטיל עלינו משימה, אנו לא יכולים להפסיק באמצע". מיד הצטרף אליו מוסר: " מחכים לנו שם, לא נוכל להתעכב לילה שלם"! "הם צודקים, אם נישאר כאן ללילה כבר לא נשלים את המשימה לעולם" אמר שכל והפנה מבט חודר אל עבר עצלות וחידלון שהשפילו עיניהם. טענותיהם של מצפון מוסר ושכל כמעט והטו את הכף לשינוי התכנית, ובעודם מחייכים כמנצחים קם שעמום והציע: " תראו זה נכון מה שאתם אומרים, בדיוק בגלל זה הבאתי איתי את חברי חטא, הוא נווט מעולה". חטא כבר עמד שם ופסק "בואו אחריי", מרץ וכוחות קמו משנתם והחלו צועדים אחרי חטא, אפילו עניין הגיח משום מקום ונראה מוקסם מהמנהיג המסתורי. חטא לקח את הקבוצה בביטחון מלא לאורך קילומטרים וקולם של עצלות וחולשה כבר מזמן לא נשמע, גם שעמום השתרך מאחור בשקט מופתי. ואז ברגע קטן עצר חטא " הגענו" חייך. הקבוצה לא הבינה היכן היא נמצאת, היה חשוך מאוד. " איפה אנחנו, זה לא הבסיס! לאן הגענו"?! צעק לחץ. " זהו, לעולם לא נשלים את המשימה" בכו פחד וחרדה. "איך הגענו לכאן? כבר היינו על דרך המלך"! התאכזבה אכזבה פונה אל חרטה שהחזיקה את ראשה בין ידיה. כל החיילים בכו ולא ידעו מה לעשות, בלבול ניסה לתת הוראות לא מוצלחות שאף אחד גם כך לא הקשיב להן. אחרי כמה דקות שבהן בהלה שלטה בכוח קמה הכרה שישבה בצד ואמרה בקל רם וברור: "הבינו חברים יקרים נפלנו לתרמית, אנו בתהום עמוקה, אך יש דרך לצאת, אני בטוחה". האור חזר לעיניהם של חלק מהחיילים: תושייה קמה והחלה מרימה חברים נוספים, ותקווה נשמה לרווחה. אבל "איך נצא"? הקשתה ספקנות. ואז קרה דבר נפלא, במלוא הדרה ויפיה קמה אותה אחת שזמן רב לא נשמע קולה ואמרה: " אני הולכת אתכם מאז ומתמיד ואני חייבת להגיד, המפקד ששלך אותנו סומך עלינו ויודע שנגיע ליעדנו בסוף. חבל שהקשבנו לשעמום והלכנו אחרי חטא, והאמת היא שהנה אנו עומדים בתהום עמוקה. כל הדרך אני מנסה לכוון אותנו לדרך הנכונה ולא תמיד אני מצליחה לאסוף את כולכם איתי. המפקד בחר בי כי אני היחידה שבאמת יודעת את הדרך. ונכון, לפעמים אנו סוטים יחד מהדרך אך אם תסמכו עליי בסוף נגיע למחוז חפצנו". זו הייתה תשובה שהתגלתה שוב כמנהיגה השקטה והבלתי מעורערת של החבורה. תשובה סיימה לדבר והשמש כבר החלה לזרוח באורות מבהיקים, הקבוצה קמה והחלה ללכת עם תשובה כשתקווה, שמחה, אהבה, חדווה, אחריות, חכמה, זהירות, חיוניות וכוחות מחודשים מובילים בראש, ומבינים יותר מה רצה מהם המפקד רצון.
וואו.מישהי=)

שימוש נפלא במידות, משל נפלא לימים האלה. מעניין, לא משעמם.

 

התאכזבה אכזבה פונה אל חרטה -- תתקן את זה. זה נשמע רוסי במקצת.

 

מעבר לזה, אהבתי את הרעיון.

אכן רוסי. -אור אש-אחרונה
אבל תקין😁
תפילהשאג
אבא
זה קשה
אין לי מושג אם זה נכון, מה שאני עושה

אני לא יודע אם או איך לעזור לה עם הנסיון
למה?
כי אין לי שום נסיון

מה לעשות כדי לגרום לה לא ליפול?
לנגן על רגשות?
לפעול בהיגיון?

למה בכלל שמת אותי במצב ההזוי?
מה כבר אני יודע?
מה אני יכול לעשות?

שלא תבין לא נכון, אני רואה את המטרה
אבל למה נבחרתי אני
לירות את הירייה?

מה לעשות?
מה אתה רוצה?
איך לגרום לכך, שרצונך יקרה?

ושוב, למה אני?
זה נותן משמעות
אבל זה קשה (מדי) לי

אני רוצה לעזור
רוצה שתשתנה
אבל מה לעשות, כדי שיקרה?

זה יושב לי בלב
יושב וכואב
אולי צריך שמישהו יתערב?

אבא למעלה
יש בי תפילה
גלה לי איך, לעשות רצונך

תן בי בינה, דעת וחוכמה
מצא לי עזר
המצא רפואה

תן לה לשוב
קבל סליחתה
אל תתן לה למעוד, לעוד נפילה

ברך אותה
קבצנה מגלותה
ראה צרתה, ואל תדון משפטה

מצא לה תומכים
סלק מכשילים
תן לה לחזור, לעירך ברחמים

עזור לה מהר
שמע את קולה
אנא רצה, כל תפילה ותפילה

על הצלחתה!
תן לה להודות
ואל נא תגרום לה, לעוד מלחמות

אנא אבא
אנא עשה
קבל התפילה, ואותה-נא רצה

אנא אבא
לפני שאשבר
אנא עשה, שכבר יגמר

.............................................

אני מאמין בך, סומך על דעתך
בואי נסיים
את המסע
הזה
ריגש אותי . ממש ממש ממש.תחשוב טוב...

תודה! 

 

ובהצלחה עם זה... 

תודה |נבוך|שאג
יפה מאוד.שה"י פה"י
תודה שאגאחרונה
בעיקרון לאתגר של פסיפסיום מבולבל
אבל אנלא מצליחה להעלות לשם,
וגם אני רוצה לשמוע הערות וכו' קודם...
אז יאללה שפכו!

עניים מצפות בכיליון
עניים לרימון
ודבש ושופר.

אישון בוער ברצון
לשנה טובה
יותר מרעותה.

השתקפות התקווה
לשנת הצלחה
נראת אוורירית,
כשדמעה מלוחה

כוספת
לשנה של קירבה
אל המלך,
לשנה של
גאולה.

יפה!סיהראאחרונה

מה האתגר?

מכת דם.הדובדבן שבקצפת

תמיד היה ליבי אחוז

בחבלי בוץ וארגמן:

סכין נוטפת דם לפותה

בידי מפלצת.

 

רק שקרי הזכרון אוחזים

בשברי הראי שמולו

אני עומדת:

דם ואש ותמרות עשן.

 

ארוג נא את מילותיך

בשוט קורי הזכרונות,

שלח

לנפץ את הבבואה:

לא אוסיף עוד ראות פני

רוצחת.

את אדירה.יום מבולבל
אני אוהבת את הכתיבה שלך.
יש לך תאורים ככ חיים!
תודה לך..
זה מפתיע,הדובדבן שבקצפת

לקרוא לזה תיאורים חייםחצי חיוך

תודה, בכ"מ.

אם אפשריום מבולבל
לחוש אותם, ולראות ממש מול העניים
אז הם חיים
כנ"ל ממש!תחשוב טוב...אחרונה

וזה כן תאורים חיים!!! 

(( אנחות. שבת שלום אנשים.כי אין פיסבוק

מנער בראש בקצב את החושים טורף,

על ספת ים הדמעות בחיוך רץ יחף,

זועק רצונות לאבנים דוממות,

דמעות זורמות, דמעות זורמות

 

איפה השמש שהארת בצחוק

איפה נר חיי החמוד והמתוק

יש כאן נר שחור מלוכלך בכתמים

זה לא שלי, אלה רק שקרים

 

איפה אני, איפה אתה

איפה את ואיפה אנחנו

איפה קדושה ואיפה שטויות

איפה כל אחד מהעמדות הברורות

 

למה רצים

הולך לנוח

חבורת שקרנים

מכאבים גונח

 

אבא איפה שביל הזהב

איפה הגדר שקוראת לגנב

איפה אסור ואיפה מותר

מה ההבדלים בין האתמול למחר

 

האור זורח

אני נשתף בקרני שמש חמימות

האור זורח

וכל דמעה מתעדה ונעלמת בשלמות

צריך להלחין את זה!חלילית אלטאחרונה
קולך הוא.רוש לילה.
יש קול ואין עונה.

צליל נוגה בוקע
אל דממה מרופטת
ורק אתה שומע
את עצמך
נופל
וצועק

אל השממה הכואבת
אל הריק; הבולע
כל אות חיים שנתת
ורק אתה יודע
כי ליבך
קרוע
ומדמם

יש קול ואין עונה,
מדוע הינך מתפלא?
אף אדם לא מקשיב
ליללותיך החשוכות,
אתה כמו כוכב
נופל
בלילה אפל
העולם יזכור רק אם
תעלם לו

אל תצעק עוד
הסוף כואב גם כך
ואולי לא תשכח
הפעם; ותיקח
אותי גם

***


כי יש קול
קולך הוא,
ויש עונה.
אתה הוא.





אבאלה.מישהי בעולם!
זה מהמם.
וככ מצאתי את עצמי שם
והגעת בזמן.
תודה
ובכללי אין על הכתיבה שלך!!
מעניין אותי,נפתלי הדגאחרונה
למה בחרת להכניס את הפסיקודה במקום בו הכנסת אותה?
רוחות של סליחה.קטע מדהים מהוואצאפרחלולו
*רוחות של סליחה - סיפור מקסים*
מספרים על שני חברים 👬שהלכו יחד במדבר.
במהלך המסע, החל להתעורר בין השניים ויכוח סוער 😡 וחבר אחד סטר על לחיו של החבר השני.
החבר שקיבל את הסטירה לא החזיר מכה ולא אמר מילה רעה🤐. במקום זה הוא הרים מקל וכתב על החול:
היום, החבר הכי טוב שלי סטר לי בפרצוף!
השניים המשיכו במסעם, עד שמצאו נווה מדבר והחליטו לטבול בו. החבר האחד נכנס למים ושכשך בהם בלי בעיה ואילו החבר השני, שקיבל את הסטירה, נסחף לאיזור של מים עמוקים והחל לטבוע.
חברו מיהר לשחות 🏊🏻 לעברו ולמשות אותו אל הגדה. לאחר שהתאושש, חרט החבר על האבן הקרובה:
היום החבר הכי טוב שלי הציל את חיי!
החבר שסטר והציל מטביעה, הסתכל בו בפליאה ושאל:
אחרי שפגעתי בך כתבת בחול ועכשיו אתה חורט על אבן - למה?
הסתכל עליו החבר השני וענה:
כשמישהו פוגע בנו אנחנו צריכים לכתוב את זה על חול כדי שרוחות 🌪 של סליחה יוכלו למחוק מה שהיה, אבל כשמשהו טוב קורה או כשמישהו עושה עבורינו דבר נפלא, עלינו לחרוט זאת באבן כך ששום רוח לא תוכל לטשטש את זה
מי ייתן ונלמד לכתוב את שעל ליבנו בחול ולגלף את אושרנו באבן.
מי ייתן ורוחות של סליחה יוכלו למחוק עקיבות 👣👣 ישנות בחול, ולאפשר לנו לצעוד בבטחה בדרך חדשה.
אני בטוח שזה מקסים, אבל זה לא בדיוק המקום נפתלי הדגאחרונה
אא"כ רצית לפתוח דיון/סדנא על הפן האומנותי בקטע הזה
מעניין אתכם סדנה-קורס ללימוד ניקוד מקצועי?יעל

בשביל שזה יצא לפועל צריך שתענו על סקר קצרצר כדי לראות מה הביקוש...

תפיצו למי שיתאים!

http://bit.ly/seker-nikud

נחמד...רב מג של מיליםאחרונה
הייתי שמח אם היו עושים אתזה ברמת הפורום
כי אם כל הכבוד לרצון שלי חנקד את שירי
אין לי זמן מיותר או כסף ללכת לקורס מקצועי...
ילדה מתנהשירה חדשה~

חיים חרוטים

על סרט מתנה

עוטף נייר צלופן מרשרש

 

חונק ילדה

שלא יכולה לזוז בתוך

היפה והבוהק הזה.

 

יושבת על מדף חרסינות

עטופה היטב, שלא תישבר חלילה

מביטה בקונים הרצים ושבים

 

ורק משתוקקת לאדם אחד שיבחר בה כבר,

יוריד ממנה את הדבר היפה הזה,

וייתן לה

לחיות!

 

אבל איזה מן בן אדם

ירצה לשלם על

נייר צלופן?

סליחה. תיקון קטן.שירה חדשה~

חיים חרוטים

על סרט מתנה

עוטף נייר צלופן מרשרש

 

חונק ילדה

שלא יכולה לזוז בתוך

היפה והבוהק הזה.

 

יושבת על מדף חרסינות

עטופה היטב, שלא תישבר חלילה

מביטה בקונים הרצים ושבים

 

ורק משתוקקת לאדם אחד שיבחר בה כבר,

יוריד ממנה את הדבר היפה הזה,

וייתן לה

חיים.

 

אבל איזה מן בן אדם

ירצה לשלם על

נייר צלופן?

זה ממש יפה!פלונית 1אחרונה


(( את לא, מצטער.כי אין פיסבוק

מסתחרר בשתיקה

 

זרועה קטוע מנופפת לשלום

והלב והמוח החריזו מלחמה

נמצא אני בין המחר לאתמול

מסתחרר בשתיקה, מסתחרר בשתיקה.

 

זועק שאלות כנגד האמונה

שיש דרך נקיה מאשמה

ושהרב יודע דרכים נסתרות

כנגד הלב וכל הסברות

 

נשארתי ריק מדמעות שימחה

ומלא עד הסוף בשאריות התקווה

מחכה לבאות ועל ה" סומך

אבל כולן באות חוץ מימך

אל תישארי לבדך

אורי קומי כי באה אורך

 

ממש יפה!תמיד=)
בעיקר הבית האחרון
מאוד חזק מה שכתבת בחתימה אבל
שגיאות כתיב מפריעות להבין את כוונת המשורר..
(( תודה רבה. מה לעשות, זה מה יש...כי אין פיסבוק


אהבתי ממשהפיאחרונה
איך אני?החול טוב.רחלולו
יש לו פצע בלב
אבל הוא בודה שאין
כואב לו
אבל הוא בוחר לברוח
קר לו
אבל הוא מתכסה בשקר.
הוא חמים וטוב
אבל לא כאן לעד
הוא יסתיר אותך וייתן לך מחסה
אבל מחר הוא ייכלה
ולך יהיה קר יותר
ובודד יותר
וכואב יותר
ואתה תסגור את העיניים
ותסגור את הלב
האמת תציץ מבעד לפתחים
כמו שמש ביום קיץ חם.
מדי פעם ,פעם ביומיים
או שלוש.או אף פעם
אתה תפתח את העיניים
ותסתנוור
תסתנוור מהאמת
זאת שהשארת אותה מאחור
והיא ?
היא רק רוצה להסתירך
להסתירך בסתר אוהלה
אבל
בגדת בה.
לבגידה יש מחיר.
כולם יודעים .כולם.
אתה .ואני.ואנחנו.
פתאום האוהל כבר לא שלם
פתאום האמת מפחידה
השקר יפה
חלקלק
מחוספס
וחמקמק
תענוג לעיניים
תאווה ללב.
השכל לא חבר במשחק הזה.
השכל חש נבגד.
אבל בסוף..
רק אני ואתה..
רק שנינו יודעים..
שלשקר אין רגליים.
השקר יחף.
השקר פוסע על החול ומשאיר עקבות.
משאיר לחול שקעים.
שקעים בלב.שקעים בעיניים..
עיוורון של ממש.
אבל אני
אני יודעת
שאין שלם מלב שבור.
ושהים השלם
הים הזורם
הים המרפא
עוד יעלים את עקבותיך
יוסיף הרים של חול על הפצעים.
ישלים חול בכל מקום.
בכל מקום שדרכת.
שדרכת עלי
עלי.
אני החול.
החול יזכור.
את הגלים.
אבל לקצף.לחרון אפי.לכעס
אין זוכר.
סתם שיר מצחיק שפעם כתבתימעריצה.

בים בם בום

מסירים כאן מקהלה

בים בם בום

כאן שרים ל ל ל 

בים בם בום

ו- הופ אורגן כבר בר

בים בם בום

מי כאן סולו שר?

בים בם בום השובבון החל לרקוד

בים בם בום

 

 

 

חחח....ארי מש.


חחח נחמדרחלולו
שכחתי לכתוב את החרוז האחרון אז הנה:מעריצה.

בים בם בום

ברעש כזה מי יכול לשרוד?

בי בם בום

לא יודע אם זה בכוונה,שה"י פה"יאחרונה
אבל בי באחרון במקום בם נתן לזה משמעות..
אני אבל לא אניפארן רז
אני
אבל לא אני
אני אני
אבל קצת אחרת
זה די מוזר להסביר
את מה שאני אומרת
אולי דרך מילות שיר
אצליח להעביר
את העובדה שאני מרגישה
אני אבל לא אני
מדברת
אבל לא באמת אומרת
את מה שבפנים
רק מה שבחוץ משנה
מול אחרים
אבל אני לא אני
ורק אני רואה
את האני האמיתית
האמת הברורה
ואיך אתם לא רואים
שאני זו לא אני
ואני צועקת מהבטן
למה אתם לא שומעים
תורידו לי את המסיכות
תסתכלו רגע בפנים
מעבר לפנים
ולתנועות
ולבגדים
תסתכלו על הלב, הרגשות
תפסיקו עם הציפיות
הדרישות
ואני רק מקווה שיום יבוא ואוכל להוריד את המסיכות
לפתוח את הלב
לשבור את החומות
את תקרת הזכוכית
שעשויה משברי דמיונות
שארגיש בנוח
להיות לפעמים חלשה,
שלא תמיד יש לה כוח
ושאולי תוכלו לשכוח
את האני שלא באמת אני
ואפסיק לברוח מהדמות
 שאני כבר לא כלכך מכירה
אני "האחרת" , שהפכה לדי זרה
והלואי שיום אחד אסתכל במראה
ואגיד לעצמי- זו אני הנערה,

זו האני שאני מכירה.
אני רוצה לכתובחלילית אלט
משום מה קשה לי לתת את זה לעצמי
באמת קשהמעריצה.אחרונה


__על הר ה' ששמם
עבר עריכה על ידי על הר ה' ששמם בתאריך כ"ז בחשון תשע"ז 22:55


אני רוצה לפרסם שירים אבל מפחד מהתגובותעל הר ה' ששמם

זה לגיטימי או שזה אומר משהו על השירים שאני כותב?חיוך

בשער הבושהסיהרא

ביקשנו,

בלבבות קרועים

ובעיניים אדומות,

עייפות.

 

הסתובבנו,

ברחובות העיר

המלאה שקרים,

הזאת.

 

וכשפשטנו ידינו

ערומים, גלויים

לרחמי ההמון

ושתקנו את עצמנו

-לטמיון

יפיפהענני-יה
בס "ד
אני אוהבת לקרוא אנשים שמביעים את עצמם בצורה כזו.
וואו, יש המשך?שאגאחרונה
שלום לכולם! אשמח לעזרה קטנה...יעלה אביגד.

קודם כל, כיף לחזור לפה אחרי המון זמן ולראות שיש פה חיים, איכות וכתיבה!

תמשיכו כך!!!

 

אני בע"ה מתחתנת בעוד שבועיים ואני מחפשת שיר/ פיוט שעניינו הוא חודש אלול ויכול להתחבר לחתונה..

כמו למשל חתונה בין עם ישראל לקב"ה

או הרעיה והדוד..

 

אשמח מאוד אם לשמוע אם יש לכם רעיון או אם יש לכם מושג איפה אפשר לחפש.

תודה רבה!