הַיּוֹם תִּשְׁעָה יַמִּים לָעוֹמֶרהמייל האדוםהמייל האדוםחיפושכהה

פורום פרוזה וכתיבה חופשית (עמוד 49)

בהנהלת: אני הנני כאינני
מכתב פתיחה
שרשור חדש
ירושליםשיר:)
מסתובבת בעיר, בעיניה עצבות
על רחובותיה בהם ניכרת זרות
על בתיה בהם גרים הנוכרים
גרים האנשים שאת בניה רוצחים

היא בוכה על בניה
שמפולגים ומפורדים
היא בוכה על הריה
בהם מהלכים שועלים

היא מתאבלת על ביתה שנהרס ונחרב
ועל בניה שלא מבינים את מה שנאבד
היא מצפה ליום שייבנה וישובו
למשיח שייגאל ולבניה שיבואו

היא מחכה שברחובותיה
שוב ישחקו ילדים
היא מתפללת שבבתיה
שוב ישבו יהודים

היא מאמינה בלב שלם
שעוד יבוא היום שתיגאל
שעוד תשב להאיר כבתחילה
ושלא תשמע עוד קול מלחמה

כי בגאולה השלמה
שוב תימלא העיר המון
העטרה תחזור ליושנה
ולא יחסר מקום לישון

לכן ירושלים ממתינה ומצפה
שהחורבן יישכח במהרה
ששוב הארמון בה ייבנה
ארמונו של המלך, שלבניו מחכה
...רחל יהודייה בדם
נוגע

אמן שבקרוב
יפה.אני הנני כאינניאחרונה

מפורסם, לא זוכר בשם מי, אולי ריה"ל, שכל משורר שלא כתב שיר על ירושלים אינו משורר. לכן אני מעריך את זה מאוד. 

ניכרת פשטות גדולה בשיר, העברת תוכן. זה מיוחד ויפה. מכל מקום, כדאי אולי קצת יותר להשקיע בַּחרוזים..

האתגר השבועי - פרשת וישבאני הנני כאינני

וואו איזו פרשה. יש כאלה שמחכים רק לפרשה הזו, לרצף הפרשיות שמתחיל כאן.

 

יוסף בבור. מי לא מכיר את התחושה הזו, "מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה"! האחים זרקו אותי פנימה, נעזבתי, הושלכתי. ואולי... אולי הכל באשמתי. אבל יוסף בבור לא בוכה [טוב, זה לא מדויק, אבל יש מי שהסביר ככה], הוא מלא אמונה, מול הבור הריק שאפ' מים אין בו, רק שאר מרעין בישין. והכל בגלל חלום. טוב, אולי שניים.

 

החלום במקרא מובא באופן ספרותי מיוחד, ועומדים על כך הפרשנים. "והנה אנחנו מאלמים אלומים" וכו' - בחלום לא ידוע (או זכור) מה קרה שהוביל ממצב א' למצב ב', חלומות מתערבבים, מקומות, אנשים. התורה בוחר להביע את הדבר בכמה אופנים. 

 

נסו להתחבר לתחושות הללו של החלום, לאי-הודאות, אי-ההבנה, האשליה וכתבו כרצונכם, שיר או קטע, שיביאו את הקורא לתחושה שמדובר על חלום. לא מדובר כאן כל כתיבת שיר על חלומות אלא על העברת התחושה של חלום בצורת הטקסט וניסוחו.

 

 

בהצלחה!!

יאללה ננסהסבכי החשתי
עבר עריכה על ידי סבכי החשתי בתאריך כ' בכסלו תשפ"ג 12:02
הבטתי מטה, ומעבר לנוצותיו של הזיז עליו רכבתי ראיתי את גליו של האוקיינוס נעים בשורות שורות אל עבר החוף ממנו התרחקנו, צבעם כצבע השקיעה. הוא טס במהירות אל עבר השמש הנעלמת בין העננים בקרני אור גוועים, והרוח שרקה באוזני, בידרה את שערי. איכשהו היינו קרובים מאוד למים, אך באותה מידה גם לעננים. הזיז האיץ ונסק בזווית שנהייתה יותר ויותר חדה, והאופק שהיה בתחילה ישר התקמר וקיבל את צורתו המקורית של כדור הארץ. כשהעננים היו הרחק מטה מתחתנו חשתי כי אני עומד ליפול ואגרופיי התכווצו עוד יותר על נוצותיו. הרגשתי כי אני מאבד גם כן את מושבי וירכיי התהדקו סביב צווארו כצבת. היה רגע בו הגענו לגבול המטושטש שבין החלל לשמיים, בין המוכר ללא ידוע, בין הריק המוחלט לשאריות האחרונות של כחול, בו הזיז נתלה באוויר בזווית אנכית מושלמת. רגע בו הזמן עצר מלכת, ומחשבות מוזרות עברו לי בראש, כאלה שאיאפשר לחזור איתן למציאות ולעיין בהן שוב. האוויר הדליל עמד, והארץ הקעורה הגיחה בעדינות אל שדה הראיה שלי מלמעלה, עת שהחושך האינסופי איבד ממקומו ונסג מטה. בזמן שהתהפכנו, כנפיו נותרו ישרות והאוויר התנגד לשטח פניו הגדול, אך כאשר מקורו כבר כיוון אל הארץ, הצמיד אותן לגופו הכביר וצללנו במהירות שיא היישר למטה, הרוח מצליפה בפניי. גמענו המון מרחק תוך כמה שניות בודדות והעננים חלפו על פנינו. אני לא זוכר אם הספקתי לצרוח, כי המים בזמן כה קצר כבר היו קרובים מדי בשביל זה. שדה הראייה שלי רעד, והייתה תחושה שהמציאות מתפרקת, מתערבבת, מקבלת צורה אחרת ולא מוכרת. הצבעים התמזגו, והקווים שמפרידים בין הרחוק לקרוב נבלעו. הכל נמרח, וגופי איבד מממשותו, נהיה אחד עם המציאות הסוריאליסטית המתגבשת. תודעתי משתחררת, מתרחבת, חולשת ומכילה בתוכה את סודות היקום, תעלומה, חלון, מעשה לבנת הספיר ומהלך האופנים.
רצוא ושוב
רצוא ושוב
כעין הבזק
אני מפחד
מה קורה לי
איפה א נ י
מי א נ י
מה זה א נ י

פקחתי עיניים, התעוררתי, ושכחתי הכל
...רחל יהודייה בדם
אני חושבת שיש לך יכולת גבוהה לתאר דברים מוחשי ולפרטים.
נהניתי לקרוא
הזכרת לי קטע שכתבתי פעם על כדור פינג פונגרץ-הולך
מענייןסבכי החשתי
שלח קישור
כתבתי אותו לאיזה עלון בעבררץ-הולך
הוא לא באינטרנט...
מקווה שלזה התכוון המשורררחל יהודייה בדם
מהלך הוא על גחלים לוהטות,
על חבל דק, בין עץ לעץ
בגן עדן
הוא מטה אוזנו ושומע קולות קסומים
צליל עדין של חליל,
הוא מתקרב ורואה מדורה גדולה
ומסביבה יושבים המלאכים, שבשמיים ובארץ
ואלוקים לא נמצא עימם.

הפשוטים עומדים, קרועי בגדים
ולא קר להם.
ובהם האלוקים.





אגב @אני הנני כאינני

אני רואה לנכון לציין שאני חלילה לא מחרימה את האתגרים הבאמת מושקעים שלך,
אני לא עונה לרוב כי נראה לי שאני קטנה בשבילם..⁦:⁠-⁠)⁩
התכוונתי בדיוק לאיך שתביני את זהאני הנני כאינני

וזה בסדר. אבל אני מעודד אותך לענות על האתגרים בשביל עצמך. קושי מקדם.

...רחל יהודייה בדם
כן. אני מניחה.

ולא כתבתי את זה כדי שיתייחסו אליי שונה כשאני אעלה משהו אלא רק כדי שלא תחשוב לקחת אישי.
רק מסבירה . שלא תתחיל עכשיו, אם אני אעלה משהו, להגיב אחרת ממה שהיית מגיב אם לא הייתי כותבת את זה.
אני לא רוצה..
הייאני הנני כאינני

הכל בסדר. אני מגיב שונה רק למי שפגע בי וקשה לי לסלוח לו. ואני לא לוקח קשה אף אחד פה... במיוחד לא בפורום הזה, שיש בו אנשים מקסימים ועמוקים.

...רחל יהודייה בדם

חחח. לא מה שהתכוונתי.
התכוונתי שאם אני אשתתף באתגרים ובכלל להיות רכרוכיים איתי בקטע שכתבתי ש"אני קטנה בשביל זה " ואז כאילו בקטע טוב להתייחס למשפט הזה ולהגיב שונה..
השיחה ביניכם מזכירה לי ספגטיסבכי החשתי
...רחל יהודייה בדם
🤔
מה זה אומר?
חח הרבה אי הבנהסבכי החשתי
..מוריה.

ערפל סמיך עוטף אותי, מקיף את כולי.

אני מביט סביב, זהו כעין ענן לבן ובו צבעים אינספור, שזורים זה בזה. עיני משייטות סביבי, מנסות לספוג את עוצמת המראה, את הודו.

אני נעמד, ומתחיל להלך בקלילות כמעט מרחף,

לאזני נשמעת מנגינה קסומה, יצירת פאר שנוטלת מעט מכל הסולמות, מכל ההרמוניות, ומשלבת אותם באומנות.

מושיט ידי אט אט, הן נוגעות בעדינות, ונרתעות קמעה לנוכח המגע היציב שהענן משיב להן, מגע חם ונוכח, כאילו יודע הוא את אשר לפניו.

אני ממשיך למשש, ואחר קורע חתיכה מהענן ומגיש אותה לפי. מה עשיר טעמה. בכל רגע מתחלף. בתחילה מתקתק עד בחילה, ופתע הופך חריף, עד שהפיקנטיות מתמוססת לאיטה ונותר טעם חמוץ, מאוכזב.

והכל חד, ובהיר, וחי.

 

והנה, בשניה אחת הכל מזדעזע. חוטים נקרעים בפראות, עולם מתנועע על עומדו ומתמוטט,

הכל חרב ועמום ואינו.

התעוררתי.

יפה מאוד יפה מאודסבכי החשתי
"אני ממשיך למשש, ואחר קורע חתיכה מהענן ומגיש אותה לפי. מה עשיר טעמה."
משום מה הזכיר לי את הפס ביחזקאל ג, א-ג וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֕ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּמְצָ֖א אֱכ֑וֹל אֱכוֹל֙ אֶת־הַמְּגִלָּ֣ה הַזֹּ֔את וְלֵ֥ךְ דַּבֵּ֖ר אֶל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ וָאֶפְתַּ֖ח אֶת־פִּ֑י וַיַּ֣אֲכִילֵ֔נִי אֵ֖ת הַמְּגִלָּ֥ה הַזֹּֽאת׃ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ בִּטְנְךָ֤ תַֽאֲכֵל֙ וּמֵעֶ֣יךָ תְמַלֵּ֔א אֵ֚ת הַמְּגִלָּ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן אֵלֶ֑יךָ וָאֹ֣כְלָ֔ה וַתְּהִ֥י בְּפִ֖י כִּדְבַ֥שׁ לְמָתֽוֹק
תודה..מוריה.

אממ מעניין..

...רחל יהודייה בדם
זה יפה. אהבתי את הכתיבה
תודה..מוריה.


ניסיתי לכתוב משהו, מקווה שלא יצא גרוע מידירץ-הולך

זה היה ספסל מתכת ארוך בצבע חום מתקלף, מהסוג ששמים בתחנות אוטובוס. לפחות זה מה שאני ראיתי בהתחלה, קצת קשה להגדיר משהו שאתה לא באמת רואה.

אני לא בטוח איך כל הסיפור הזה התחיל. אני רק זוכר שאני הלכתי ברחוב, זה היום שטוף שמש ועצי האקליפטוס בשדרה עשו צל נעים. מישהו קרא לי אי שם מאחורי, אני הסתובבתי לענות לו ושם נגמר הזיכרון שלי. הדבר הבא שאני זוכר זה אותי יושב על אותו הספסל עם הצבע המתקלף, לידי יושבת איזו דמות מעורפלת, ואנחנו יושבים בשדה פתוח ומאחורינו עץ אלון ענק עושה צל. 

"אני מכיר אותך?" אני שואל את מי שיושב לידי.

"לפעמים אתה מצליח להכיר חלקים ממני." הוא עונה לי ואני מרגיש שאני לא מצליח ממש לשים את האצבע על גוון הקול שלו.

"איפה אנחנו נמצאים? אתה הבאת אותי לכאן?" אני מנסה לחלץ ממנו קצת מידע.

"מה תתן לך התשובה? עדיף לך להניח לזה. בוא, שב איתי כאן בשקט, תן לרוגע לחלחל קצת פנימה" הוא מחזיר לי.

ושם על הספסל אני מרגיש שאני סוף סוף מצליח להכניס אוויר פנימה, לא שמתי לב ללחץ שליווה אותי לאורך כל הדיאלוג איתו. ואז לאט לאט ההכרה שלי מתערפלת, אני כבר לא בטוח אם אני שם על הספסל או...

וואו... חזק ביותר.אני הנני כאינניאחרונה

אהבתי. "עבודה נפלאה". אשמח לראות עוד קטעים כאלה שלך, שיתארכו להם..

חנוכה צוחקTirza
חנוכה חורץ לי לשונות
מחלונות קטנים
יורק עליי ניחוחות זרים
שאף פעם לא אדע;
חנוכה צוחק
מכול דלת
אני לא שם
אף פעם לא אהיה;

חנוכה גורר אותי עכשיו
לבכות
על הגופה המפוייחת מחפש את הדופק
שאין בי ;

מצמרר...mp3
נשמע שיש סיפור כואב מאחור...
אכןTirza
...רחל יהודייה בדם
נשמע כואב


שיהיה רק טוב. וחג של אור
אמןTirza
סוקרנתי..אני הנני כאינניאחרונה

הייתי שמח להסבר..

יום אהבה שמח!תילי חורבות

 

לאהוב זה

לבכות מגעגוע

כשבחוץ יורד גשם

שנינו שותקים

בלי מילים
 

כשאצלי עכשיו חושך

את אוהבת

אותי

כמו שאני

בלי שינויים
 

ואת יודעת

לאהוב

כמו שכבר שכחתי

אהבה למרחקים ארוכים

זאת את

אני ידעתי
 

וכשבעינינו נוגע אור

שנינו נודמים

מהופנטים אל הזוהר

החרישי הזה

שאומר שאנחנו

אוהבים
 

וכשאת הולכת

אני מביט בגווך המתרחק

ואם הייתי יכול הייתי רץ

עכשיו אלייך

ומחבק
 

ואת יודעת

לאהוב

כמו שכבר שכחתי

אהבה למרחקים ארוכים

זאת את

אני ידעתי
 

וכשאני חוזר הבייתה

את מחכה

עם חיוך ומבט

של הפתעה

אני נושם אותך

נוצר את הרגע

שנינו עכשיו פה

לעד

חיים לפתע.

 

...רחל יהודייה בדםאחרונה
זה חי כזה ומלא ברגש.
נוגע. אהבתי.

שהאהבה תמיד תנשוב. בחוזקה.
אחרי הרבה "בירוקרטיה" נראה הצלחתי לחזור.אני הנני כאינני

בע"ה במרץ ובכוחות מחודשים. התגעגעתם?

ברוך השבארץ השוקולד
האמת שגם לא הייתי פה הרבה
..רחל יהודייה בדם
ברוך השב
באמת לא היית כאן הרבה זמן.
תודהאני הנני כאינני

@ארץ השוקולד תודה וברוך השב

ארץ השוקולדאחרונה
תודה, ובכיף ברוך השב
ים מלא גליםתילי חורבות

אני ים מלא גלים

אני שתיקות כוספות

עלי חוף

אני אופק מוריק

כמו שלכת וצלילים

אני אור אינסוף
 

אני אבוד ביקום של עלטה

אני בהיר עד עיורון

אני חושך, אני בוקר

שמתמשך כמו חידלון
 

אני עייף

ואתם עדיי

המשוועים למנוחת לוחמים

לעת ערב

אני תאב

ואתם שדיי

המכים שוב ושוב

ללא הרף
 

ובין צללי החיים

עוד תוסיף שאת הרוח

ללחוש מנגינות חשיכה

עלי הגן המוריקים חרישית

יוסיפו שאת דמותם

בין מחול לאתמול

בין קדרות למחשבה

אני ואת נהיה כאן לעד

מול עולם

של אכזבה.

...רחל יהודייה בדם
כתיבה יפה מאוד.
אני אוהבת את הדימויים
תודה.תילי חורבותאחרונה
...חסוי112

שוב  את כזאת

ילדה של רשימות

של חלומות

שנלחמת בפחדים

אבל נוחלת כשלנות

שבמוותרת בקרבותת

כי הם  קשים  לה

 

ויש לך רשימה שתלית על הקיר

וכל יום המצפון אותך הוא זה שמעיר

ומזכיר

שהבטחת  שתלכי

את כולם תנצחי

ורק אל תוותרי

כי אם  תשברי 

את לקום תפחדי

אל תשרפי חלומות

אסור לך לטעות

אין זמן לנפילות

או בכלל  לשטויות

אז שוב את טובעת 

ברשימה של מטלות

ובורחת

כי בסוף את כזאת

ילדה של רשימות

של חלומות

שנלמת בפחדים 

אבל נוחלת  כשלונות 

שמוותרת בקרבות 

כי הם קשים לה....

 

...רחל יהודייה בדםאחרונה
מרגישים שיש כאן הרבה רגש ואיזשהו עומס.
רק טוב
נטעאנה.
עבר עריכה על ידי אנה. בתאריך י"ד בשבט תשפ"ג 01:17
ביום ההוא, היום האיום ההוא שאני מנסה לשכוח, את הבאת לי פתק מקופל ובו כתוב:"לנטע, באהבה" ואני הבטתי בך ולא הבנתי למה המכתב הזה ניתן לי ובשם איזו אהבה את מדברת לעזאזל.
ובערב פתחתי בעדינות, בלי לקרוע שום שול מהמעטפה, ובפנים ראיתי פרח צהוב קומל מצויר בצבעי מים. פרח יפה ועדין, תלוש וכבר כמעט לגמרי מיובש.ואני הבנתי שהוא זה אני ואני זה הוא,אך עוד לא הבנתי את סוד האהבה שדיברת עליו. ויגוני מושלך מעליי.
ולא התראינו שלושים יום ולילה כאילו הירח בעצמו משקיף ומשגיח שהכל יקרה בזמנו.והציור ההוא כבר מזמן קרוע(זה היה ברגע מהיר של הבנה. שהלוואי והייתי רק פרח קומל. אם הוא היה אני הוא כבר היה על מעוך,קוצני ועם עדויות לאנשים שהיכו בו בעוז).
ואני, מה איתי.
והירח, עדיין משקיף.
ואת. מה איתך
?
...רחל יהודייה בדם
יש בזה משהו תם, וזה עדין ונוגע.

רק טוב
תודה רבה🍁אנה.
עדןאנה.
אתמול הסתכלתי בחלון וראיתי שלוש ציפורים עפות, וכשהבטתי מטה ראיתי אותך פוסע באיטיות בין השבילים ורוגע נסוך על פניך. ואתמול לא ראיתיך וגם שלשום ומה אתה עושה כאן כעת. ורציתי שתביט מעלה ותיתפס במבטי ותראה בי מה שלא רואים בי כולם.
וטבע האדם הוא שהולך ופניו קדימה, ואני עכשיו מחכה שטבע העולם ישתנה ועיניך ינשאו מעלה אליי. אבל אתה ממשיך בדרכך, ואני דקות ארוכות עוד עומדת בחלוני
..ניצוץ.אחרונה

קסום ככ

טוב לקרוא דברים שלך

לבכותדוד.ב
לא מוצא מקום לבכות שאין לי מקום
...רחל יהודייה בדםאחרונה
שיהיה רק טוב
כְּמוֹשושומושו.
שׁוֹאֵב אָבָק
עֹשֶׂה בְּעָיוֹת
שׁוֹבֵק חַיִּים
גַּם הָאָדָם הַזֶּה
זָקוּק לְפִתְרוֹנוֹת
לְטִפּוּל מָסוּר
לַטְּעִינָה שֶׁל מַמָּשׁ
לְנִקּוּי וְשִׁמּוּר
עַד שֶׁיֵּצֵא
כְּמוֹ חָדָשׁ.
...רחל יהודייה בדם
מטפאורה חמודה.
אהבתי
תודה רבהשושומושו.אחרונה


זה בסדרדוד.ב
זה בסדר, שאתה לא בסדר.
לגמריאנה.אחרונה
סיפרת לידוד.ב

"תיארת לי צלילות. פקחות. לא עוד עיוורון.

ותהיתי, האם זהו כיוון נכון.

סיפרת לי על חיים חדשים, נטולי פחדים,

וחששתי, אולי זהו רק עיוורון חושים".

...רחל יהודייה בדם
מעניין ועמוק.

לא כתבת כאן הרבה זמן אז ברוך השב.
..דוד.באחרונה
אכן המון זמן. תנקיו
'אבא, אבא'החיים תותים????
לֹא בָּרוּר
מָה אֲנִי רוֹצֶה
לֹא סָגוּר
הַלֵּב עַל הַקָּצֶה
הוּא שָׁבוּר
הוּא עֲדַיִן כָּזֶה
הֶעָבָר הָאָרוּר
עֲדַיִן מַכֶּה
אֵין מֻתָּר אֵין אָסוּר
לְחֹפֶשׁ קוֹרֵא
אֶתְגָּר לֹא פָּתוּר
מִתְפַּלֵּל לְהִתְרַפֵּא

'אַבָּא, אַבָּא' הִיא קוֹרֵאת שׁוּב וָשׁוּב
תִּגָּר עַל הַזְּמַן הַקָּצוּב
יֵשׁ לִי מָשׁוּ חָשׁוּב
לְסַפֵּר
רוֹצָה שֶׁתִּקְרָא מַחֲשָׁבוֹת
שֶׁתֹּאהַב בְּלִי הַגְבָּלוֹת
תְּחַבֵּק בַּלֵּילוֹת
תְּדַבֵּר

אוֹתָם הָרְגָשׁוֹת
שֶׁצָּפִים
הַדְּמָעוֹת הָרוֹתְחוֹת
כַּמַּיִם גּוֹאִים
אוֹתָם זִכְרוֹנוֹת
שׂוֹרְטִים
אוֹתָם הַדִּמְיוֹנוֹת
הַפְּחָדִים
עַל הֶעָתִיד מַחְשָׁבוֹת
הֵם נוֹעֲצִים מַבָּטִים
זְמַן לֶאֱהֹב אוֹ לְחַכּוֹת
בִּלְבּוּלִים
שָׁנִים הַתְּפִלּוֹת
לֶאֱלֹהִים

'אַבָּא, אַבָּא' אֲנִי קוֹרֵא שׁוּב וָשׁוּב
תִּגָּר עַל הַזְּמַן הַקָּצוּב
יֵשׁ לִי מָשׁוּ חָשׁוּב
לְסַפֵּר
רוֹצֶה שֶׁתִּקְרָא מַחֲשָׁבוֹת
שֶׁתֹּאהַב בְּלִי הַגְבָּלוֹת
תְּחַבֵּק בַּלֵּילוֹת
תְּדַבֵּר
...רחל יהודייה בדם
רואים שזה נכתב מהלב.

רק טוב
וואוekselion
ממש מיוחד

החריזות גם ממש במקום
..דוד.באחרונה
יפהיפה
מדמיין את זה בועט עם ראפ
עבודה ברשת ללא פרמידות וחרטה! כנסואנציללואנטנך

דרושים דרושות לעבודה מהבית בקלדנות, כתיבה, הזנת תוכן, הזנת נתונים, תמלול, ותרגום, לפרטים נא לפנות בוואטספ למספר 050-2322173
 

הפסיקו לעבוד קשה בשביל גרושים בואו עבדו ברשת!!!אנציללואנטנך

דרושים דרושות לעבודה מהבית בקלדנות, כתיבה, הזנת תוכן, הזנת נתונים, תמלול, ותרגום, לפרטים נא לפנות בוואטספ למספר 050-2322173
 

עבודהמהבית בזמנים שלכם!1אנציללואנטנך

דרושים דרושות לעבודה מהבית בקלדנות, כתיבה, הזנת תוכן, הזנת נתונים, תמלול, ותרגום, לפרטים נא לפנות בוואטספ למספר 050-2322173
 

עבודה אונליין#אנציללואנטנך

דרושים דרושות לעבודה מהבית בקלדנות, כתיבה, הזנת תוכן, הזנת נתונים, תמלול, ותרגום, לפרטים נא לפנות בוואטספ למספר 050-2322173
 

עבודה ברשת$אנציללואנטנך

דרושים דרושות לעבודה מהבית בקלדנות, כתיבה, הזנת תוכן, הזנת נתונים, תמלול, ותרגום, לפרטים נא לפנות בוואטספ למספר 050-2322173
 

עבודה מהבית קלילה מאוד!!2אנציללואנטנך

דרושים דרושות לעבודה מהבית בקלדנות, כתיבה, הזנת תוכן, הזנת נתונים, תמלול, ותרגום, לפרטים נא לפנות בוואטספ למספר 050-2322173
 

הנה מוטלות גופותינו...תילי חורבות
תכף יגיעו השמות
תכף יתרוקנו הלבבות
עוד שם, ועוד שם
ועוד מסמר שננעץ
בארון הקבורה
עוד שם, ועוד שם
ומשפחה שלנצח
תשאר בוכיה

הנה מוטלות גופותינו
ורק הס ישמע
הנה מוטלות גופותינו
ואבא לא ריחם
ואבא לא שעה
לתחינה שתגיע
ותרסק את הדממה
הנה מוטלות גופותינו
שחורות, כמו מצבה


...רחל יהודייה בדם
עצוב.
אין מילים

אמן שזה יהיה הקורבנות האחרונים
זה לא...תילי חורבותאחרונה
אבל תודה.
אהיה לךתילי חורבות
אני אהיה קולך
הנישא על כנפיים שחורות
אני אהיה לחישותיך
הרכות, הקטועות

אני אהיה לך עיינים
שעצמת- רק לא לראות
אני אהיה לך אוזנים-
שעודן שומעות צרחות

אני אהיה לך יד
שתכתוב את כל הצלקות
את הבכיות בלילה לכרית
הכאבים והדמעות

אני אהיה לך מזון
שלא תאכלי עוד, לעולם
אני אהיה לך אב רחום
בעולם שחור מדם

ודמעות
וזעקות
וצלקות
ואנקות
חרישות, חרדות, כואבות
מטפטפות טיפות דמים

אילמות
נוכחות
צופות
פני שתיקה-
לעולמים.

(פורסם בפייסבוק שלי בדרך ליער הילדים בפולין)



יום השואה הבינלאומי 2023
גיא אוניתילי חורבות

שורות, שורות
תילי חורבות
מילים ריקות
נושאות זיכרונות

עפר ואפר
גיא הריגה
לשון מדברת
עולה בסערה

רעמי אש
שרפי קדושים
שלהבות מדממות
נושאות כיסופים

רגעי שברון
זעקה אילמת
שערי שמחה
כהד נעלמת

תלולית ארץ
רווית דמים
שלדי אדם
צלמי חיים

תקומת האבדון
תחית נשמות
נשיקת מלאכים
ריפרוף עוונות

עיני אופל
צלקות ערפלים
שתיקות ודמעות
בגיא-הריגה
נעלמים.


כתוב בעיפרוןתילי חורבות
כָּתוּב בְּעִפָּרוֹן בַּקָּרוֹן הֶחָתוּם / דן פגיס

כָּאן בַּמִּשְׁלוֹחַ הַזֶּה
אֲנִי חַוָּה
עִם הֶבֶל בְּנִי
אִם תִּרְאוּ אֶת בְּנֵי הַגָּדוֹל
קַיִן בֶּן אָדָם
תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁאֲנִי

וואו, מטלטלכיפת ברזל-סרוגה
במיוחד עם התמונה
🙏תילי חורבותאחרונה