שרשור חדש
איך היו שמחיםטהרה
וַאֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ הָיוּ שְׂמֵחִים.

בְּכָל אֶחָד יֵשׁ בְּחִינַת מַלְכוּת.
אֵיזוֹ מֶמְשָׁלָה, שְׁלִיטָה.
אֲחִיזָה.
וְהִיא כְּמוֹ קַרְקַע, מֶרְחַב, בַּיִת.
וְיֵשׁ בָּהּ יֵשׁוּת, וְעַצְמִיּוּת וְהַרְגָּשָׁה.
וְלִפְעָמִים צָרִיךְ אָדָם לִמְסֹר אֶת הַמְּלוּכָה.
בְּחַיָּיו.
לִרְאוֹת אֶת הַמְּלוּכָה נִלְקַחַת מִמֶּנּוּ.
אֵיזוֹ קַרְקַע נִשְׁמֶטֶת מִתַּחְתָּיו.
מֻכְרָח לְהַרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹתָיו.
וּבְדַרְכּוֹ.
יְחַוֶּה מְעַט אֶת מָה שֶׁמִּתַּחַת לַקַּרְקַע.
אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיְתָה לָהֶם מְלוּכָה.
תְּלוּיִים.
רַק תְּלִישׁוּת, חִפּוּשׂ וּכְאֵב.
וְיֶשְׁנוֹ בּוֹר אֶחָד עֲמֹק עָמֹק.
אַפְלוּלִי, מַפְחִיד וְרָחוֹק.
וּמָלֵא קַבְּצָנִים מֻזְנָחִים.
וְהֵם מְאִירִים מְאִירִים.
יָפִים כְּמוֹ מַלְאָכִים.
כּוֹאֲבִים כּוֹאֲבִים.
מֵעוֹלָם לֹא מָצְאוּ מְלוּכָה שֶׁיּוּכְלוּ לִמְסֹר אוֹתָהּ.
וְהוּא- יִסְפֹּג לְתוֹכוֹ מְעַט חֹסֶר, וְהִשְׁתּוֹקְקוּת.
וְיִמְסֹר אֶת הַמְּלוּכָה.
וְיִשְׁתַּחְרֵר מֵעַצְמוֹ.
וְיֶדַע כְּאֵב אֲמִתִּי מַהוּ.
וּלְאַחֲרָיו יִמְצָא בְּתוֹכוֹ אֵיזוֹ קַרְקַע חֲדָשָׁה.
וּפֶרַח חָדָשׁ צָמַח בָּהּ.
וְיֶחְדַּל מִלִּהְיוֹת עָנִי.
וְיָשׁוּב לָאוֹצָרוֹת שֶׁלּוֹ.
וְנַהֲפֹךְ.
הוּא.
וְיֶדַע לִהְיוֹת עָנִי.
וּבֶן מֶלֶךְ.
וְיִתְחַלֵּף.
וְיַעֲשֶׂה שִׂמְחָה וַחֲגִיגָה גְּדוֹלָה.
עַל שֶׁלָּמַד לְהִתְחַלֵּף.
וְנַהֲפֹךְ הוּא.

וְכָךְ הָיוּ שְׂמֵחִים.
כתוב יפה ועמוק.אני הנני כאינני

תודה..

...רחל יהודייה בדם
כתיבה פשוט מיוחדת.

תמשיך לכתוב.
מבהילארצ'יבלד
אין אדם מדבר אלא מתוך קירות ליבו
תודה אנשים טובים!טהרה
זה יפה מדייאנה.אחרונה
כתיבה מופלאה, התחברתי מאוד לסגנון
...אנה.
בזמן האחרון רק כשאני מתפוצצת יוצאות לי מילים
וזה מבאס אותי כי זה ממש מקל על הלב. אז למה אני לא מצליחה לפני שיש פיצוץ)
ספיחי יום טובאני הנני כאינני

הוא נעמד בתחתית הבניין, אך לא המתין וחיש קל עלה בַּמדרגות לדירתי. הוא דפק קלות בדלת ונכנס כבן בית, בא בחדרי. הייתי שקוע בעניינַי, כך שלא שמתי לב שנכנס עד שנגע בכתפי. נשאתי אליו את עיני וראיתיו מישיר אלי מבט. הסכמתי בדעתי להפסיק מעיסוקַי למענו, נתרצתי להקשיב לו והוא שׂח לי את ענייניו. הקשבתי לו במתינות, שמעתי את כל אשר בפיו עד אשר כילה לדבר. לאחר שעה קלה הוא יצא והלך. לא עבר זמן רב עד שפקדתי את ביתו, בידי מעט ממה שֶׁבִּקֵּשׁ. את השאר לא שכחתי, ובעת רצון אַסְפֶּה עליו את כל הטובה אשר ביקש ממני, שֶׁמִּנֵי אז זכרונו לפני תמיד.

 

יעלה ויבוא.

...רחל יהודייה בדם
הבעת את העניין בצורה מעניינת..
תודה על שלל תגובותייך רחל...אני הנני כאינניאחרונה


שבריםאני הנני כאינני

כמה עוד צריך לשבור?

 

עד כמה עוד להתרסק?

 

כל חתיכה כבר יכולה להאבד,

אז תאותת כמה כלי שבור אני צריך להיות --

כדי שאוכל לשוב, להתאחד.

 

 

(מרוב שברים אפשר לבנות פסיפס, עוד קצת - אפשר מדבר שלם, מי יאמין שיש פה לב אחד? ששבר כלי יכול כל כך להתפרד? אני תוהה עדיין).

 

[וגם אם הכל שבור - אין כאן רסיס אחד].

...רחל יהודייה בדםאחרונה
עמוק ומעורר מחשבה.
מבנה מעניין.

יש לי לב.אני הנני כאינני

יש לי לב לכל המילים שלך

לכל הדמעות שלך, שנספגו באותיות

יש לי לב לכל הספקות שבך

לכל הלבטים שלך, שאת לא יודעת מה להיות

 

ויש לי לב אחר, לב שהוא רק שלי

לב שצמא לאור, לאהבה שאין לה קץ

ויש לי לב אחר, לב שהוא רק בשבילי

וכל כך הרבה רק בשבילו, עד שכמעט ואין מקום.

 

יש לי לב לכל הנפילות שלך

לכל החסרונות שלך, שתוקפים בלא משים

יש לי לב לכל הטוב שבך

לכל המחשבות. הדיבורים. המעשים.

 

ויש לי לב אחר, לב שהוא רק שלי

ולפעמים גם הוא נופל, כמו כוכב שקצת נצץ בערפל

ויש לי לב אחר, לב שהוא רק בשבילי

ולפעמים הדם עכור וקצת קשה להסתדר.

 

(נקודת השראה, לא מתכוון למעבר מזה. וקצת לב נפול מדברים אחרים.)

...רחל יהודייה בדםאחרונה
זה נוגע מאוד.
אתה נשמע אדם טוב ומלא ברגש.


רק טוב
אורטהרה
אוֹר.
דּוֹפֵק עַל פִּתְחֵי הַלֵּב.
מְבַקֵּשׁ לִצְעֹק אוֹתוֹ לָעוֹלָם.
אוֹר! יֵשׁ אוֹר!
וְיֶשְׁנָהּ שְׁתִיקָה. קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה.
אוֹר! יֵשׁ אוֹר!
וְיֶשְׁנָהּ שְׁתִיקָה וְהִיא צוֹעֶקֶת.
אוֹר! יֵשׁ אוֹר!
וְתָבוֹא אִשָּׁה וְתִשְׁמַע שְׁתִיקָה.
וְתַקְשִׁיב. וְתִשְׁמַע צְעָקָה.
אוֹר! יֵשׁ אוֹר!
וְתִהְיֶה שְׁתִיקָה. וְתִהְיֶה צְעָקָה.
בִּשְׁנֵי קוֹלוֹת.
אוֹר! יֵשׁ אוֹר!
וְתִהְיֶה אַהֲבָה.
אוֹר! יֵשׁ אוֹר!
אוֹר.
עוֹשֶׂה פְּתָחִים בַּלֵּב.
...רחל יהודייה בדםאחרונה
זה מיוחד.
אהבתי.
אק... אור.אני הנני כאינני

אני דואג קצת, האמת

נחמד לדעת

יש לי לב אחרי הכל, נא

לא לגעת!

את יודעת זה 

יכול להיות כואב

ואין מפתח שנועל לי את הלב

דבר אחד אותיר מאחורי

על כל הרעש שעשית לי, בחיי...

 

אקרוסטיכון שבור.

..אנונימית~
וואי יפה אהבתי תכתיבה
אבל נשמע כואב.. רק טוב בעז''ה!
תודה.אני הנני כאינני

אכן משהו ייחודי פה. ויהי רצון שברכתך תמשך על כל עם ישראל, שכן היא נכונה בכל עת..

לגמרי.. אמן ואמן!אנונימית~
...רחל יהודייה בדםאחרונה
כתיבה ומבנה מעניינים..
אהבתי

נוגע ויפה
שוווווווט...אני הנני כאינני

כמה חששות

כמו קוצים פרושים בדרך

כמה רגשות

כבר לא יודעים, הכל בערך

ואני לא יודע להפסיק

הכל חשוף בי עד העצם

אין בי חסד שימתיק

לפני תקוות כורע ברך

ומי יתן. ואצליח. להתפלל.

 

טיפה.

ועוד.

טיפה.

זה לא גשם, לא מטר.

פשוט מלקוח.

אכוֹל  שתוֹ וגם רצוֹח

ומה נשאר מנפש שוקקה

רק דמעה בקצה עין בוקקה.

 

אני חומה

ואפסי עוד

קצת לא דומה

שומרת סוד

הוא על עצמי

באוצרותי

כנס עימי

לצרותי

אמור לי די...

 

הכל בעולם הזה הוא שקר

אין אהבה ואין תקוה וזה בסדר

אפר כירה תמיד מוכן ליד הדקר

כסה דמי, צועק אחי, וזה בסדר

כן זה בסדר.

כן זה בסדרררר....

...רחל יהודייה בדםאחרונה
נשמע עצוב..


רק טוב
ומה יעשהטהרה
וּמָה יַעֲשֶׂה אָדָם שֶׁהוּא עָמוּס וְגָדוּשׁ. וּמָלֵא. מָלֵא אַהֲבָה. לַכֹּל. לַאֲנָשִׁים. לַסּוֹבְבִים. לָחַיִּים. יָפִים הֵם הַחַיִּים בְּעֵינָיו. הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם. יָפִים עַד כְּאֵב.

וְאֵינוֹ מוֹצֵא לְמִי לְסַפֵּר אֶת שֶׁבְּלִבּוֹ.

יֵלֵךְ וִיחַפֵּשׂ אֶת הַמָּקוֹר. אֶת הַמַּעְיָן שֶׁלֹּא יְכַזְּבוּ מֵימָיו. אֶת הָאֻמָּן שֶׁבָּרָא כָּל אֵלּוּ.

וִיחַפֵּשׂ וְיִמְצָא מְעַט מֵאֱלֹקים. שֶׁיַּמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ וְיִמְצָא עוֹד. וְיִפָּתַח,וְיִסְתַּקְרֵן. וִיחַפֵּשׂ וְיִמְצָא. וְיַמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ. וְיָבִין מְעַט מֵהַגֹּדֶל,וְהַיֹּפִי,וְהַכְּאֵב,וְהַמֻּרְכָּבוּת, וְהַחֹסֶר,וְהַמְּתִיקוּת,וְהַהַרְמוֹנְיָה הַמֻּפְלָאָה שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה.

וְיִמְצָא מְעַט לְמִי לִלְחֹשׁ אֶת אַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה לְחַיִּים. וְהוּא לְעֻמָּתוֹ כִּבְמֵעֵין לְטִיפָה יִלְחַשׁ לוֹ חֲזָרָה- יָדַעְתִּי בְּנִי יָדַעְתִּי.
וְהַלֵּב יִמְצָא מְעַט מְנוּחָה.

מָצָאתִי אֶת שֶׁאַהֲבָה נַפְשִׁי.

זֹאת נֶחָמָתִי בְּעָנְיִי.
...רחל יהודייה בדם
זה טהור ונעים.
אני ממש אוהבת את הכתיבה.
היא מיוחדת בעיניי.
מהמם וטהורפרצוף כרית
וואוekselion

אני כבר הרבה זמן מנסה להביע מחשבות דומות מאד

נדמה כאילו דובבת את הלב שלי.. תודה

איזה כיף..שימחת!טהרה
וואו!ניצוץ.

איזה מדוייק זה.

אבאלה תודה לך

 

אני יכולה להעתיק לי את זה?

בטח, בשמחה..רק תיקון אחד של שגיאה שם.טהרה
במקום *ש* ימשיך אמור להיות 'וימשיך'. בשורה 7
סבבה, תודה (:ניצוץ.אחרונה


בָּבֶל /בין הבור למים
בְּתוֹךְ בָּבֶל שֶׁלִּי אֲנִי יוֹשֵׁב
בּוֹכֶה אֶת גָּלוּתִי.
אֶת הַנֵּכָר הַמִּתְפָּרֵעַ בְּקִרְבִּי
בְּמֵחוֹשֵׁי עַצְמִיּוּתִי אֲנִי שָׁבוּי.

לִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי וְכִנּוֹרִי
נוֹשֵׂא תַּחֲנוּנִים
בְּנַהֲמָתוֹ וּפְקִיעָתוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ
לִסְדֹּק אֶת חוֹמֹתַיִךְ.

פְּעִימוֹתַי מִתְלַחֲשׁוֹת עָלַיִךְ
אֵיךְ אַתְּ נְכוֹנָה לִהְיוֹת לִי
לְצִיּוֹן, לְאֶרֶץ גְּאֻלָּה.

רְטֻבָּה מִטַּל, שׁוֹקֶקֶת בִּתְחִיָּה
כְּמוֹ אֲדָמָה, חַמָּה. כְּמוֹ גֶּשֶׁם לְהַרְווֹת
צְּחִיחוּת בְּגוּף נֵכָר,
בְּדִידוּת מְּפַעֶמֶת.

כִּנּוֹרִי גּוֹנֵחַ.
בְּתוֹךְ בָּבֶל שֶׁלִּי אֲנִי יוֹשֵׁב
דָּמִי, בּוֹכֶה אֶת גְּאֻלָּתֵךְ.
...רחל יהודייה בדם
יש פה הרבה רגש וערגה כזו.
שפה גבוהה.

טוב לראות כאן משהו תחת הניק שלך.
תודה רחל 🖤בין הבור למים
...ekselion

ממש התחברתי

כתיבה מיוחדת

אני ככ אוהבת את המילים שלךאנה.
בלי...אני הנני כאינני

לצערי פחות.

למה כוונתך?בין הבור למים
וואוארצ'יבלד
הרעיון הזה ליווה אותי הערב
הי תודה 🌿בין הבור למים
יפה.תילי חורבותאחרונה


לוואי...תילי חורבות

לוואי הייתה יד אחות

המלטפת כתפי לעת ערב

לוואי היה חבר

עליו הייתי נשען בנופלי

לוואי בין בדידות משתקת

עוד אמצא שוב את עצמי

 

לוואי בלילות הכפור

תכריכי המיטה יספגוני לתוכם

אל עולם נטול אור

אל רכות החשכה המלטפת

ללא צללים, ללא כאב

לעולם של שכחה זוהרת

 

לוואי לא אסתובב חרישי

חי בניכם כמו פוסע עלי קבר

לא אפגין מועקותיי

צלקותיי המדממות

ההולמות שוב ושוב

כמו אפר

 

לוואי חשכת השלג האחרון

תמחה אף את דמעתי האחרונה

לוואי בפוסעי חרש אליה

אמחה את זיכרוני מליבה

 

במגע יד חיוורת

המלטפת צרחותיי

אפסע חרש חרש

על עומק שאול

דמיונותיי

 

אשאיר רק הד

של זיכרון ישן נושן

מחברת מצהיבה

האוגרת את שירי

את ליבי המרטט

הרווי נהר ודם

של אש ושל קרח

ואינספור שדים מכים

הנושא מראה פניה

כמו לגיון של מלאכים.



...ekselion

לְאָן הַמַּחֲשָׁבוֹת פּוֹרְחוֹת? 

-מִתְפּוֹגְגוֹת?

הֵדֵי הַקּוֹלוֹת, הַלְּחִישׁוֹת, הַבְּרָכוֹת, הַבְּכִיּוֹת, הַלִּטּוּפִים הָרַכִּים.

לֹא יִתָּכֵן שֶׁכֻּלָּם נֶעֱלָמִים וְנִבְלָעִים...

 

 

הִנָּם מָרְוִים וּמְדַשְּׁנִים אֶת כָּל הֲיֵשׁ.

-מַבְלִיטִים אֶת זֹהַר הַנְּשָׁמוֹת הַמְּרַצְּדוֹת.

אַף הָרְחוֹקה בְּיוֹתֵר. כָּל אַחַת -זוֹרַחַת.

אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהִתְהַפְּנֵט? לְהִסְתַּנְוֵר?

לְהִתְאַהֵב.

 

 

לֹא בַּשָּׁמָיִם וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הֵן.

כָּאן מַמָּשׁ בְּתוֹכְךָ, לְצִדְּךָ, מִסְּבִיבֵךְ.

לְלֹא אִמּוּץ עֵינַיִם, וּלְלֹא בִּטּוּי שְׂפָתַיִם

רַק קֶשֶׁב דַּק. תֵּן לִבֶּךָ לְהִתְבּוֹנֵן, וּלְהִתְנַעֵם מִנּוֹכְחוּתָם

כתוב יפה.אני הנני כאינני

ברור, מדוייק (שמירה איתנה על משלב השפה). הניקוד מאוד הוסיף.

פשוט.מקסים.טהרה
ממש ממש יפה.
אהבתי ממש.
מראה על מבט מלא עומק ועדינות על החיים.
...רחל יהודייה בדםאחרונה
עדין יפה ונוגע
*** האתגר השבועי - ושמחת בחגך ***אני הנני כאינני

כבר עשינו משהו דומה בעבר, אבל הרעיון בהחלט מוצלח. 

 

כיתבו שיר על עצב (או שיר עצוב) ואח"כ היפכו כל מילה ומילה, באופן שיווצר שיר כמה שיותר משמח, אבל לא חורג מגבולות השיר המקורי (מבחינת מילים, קצב חרוזים למי שרוצה וכו'). 

 

בהצלחה! מועדים לשמחה! 

אני צריך לזכור לעשות את זה אולי מאוחר יותר היוםרץ-הולך
כתבתי שיר השבוע על עצב.בין הבור למים
וראיתי את האתגר כעת, אז יהיו שני שירים.
לשיר שכתבתי אין תבנית אבל השתדלתי להיצמד.
--

וְהָיִיתִי עֶצֶב
וְכָל יֵשׁוּתִי הָיְתָה עֶצֶב.
עֵינַי פְּעוּרוֹת וְחוֹצְבוֹת עֶצֶב
לִבִּי פּוֹעֵם וּמִתְנַשֵּׁם עֶצֶב
שְׂפָתַי, אֶצְבְּעוֹתַי וּלְפִיתָתִי עֶצֶב.
עֲצָבַּי עֶצֶב וְגַלַּי וּמַשְׁבְּרַי.
הֲלִיכָתִי עֶצֶב וּמִשְׁכָּבִי עֶצֶב.
כַּעֲסִי וְיֵאוּשִׁי, שָׂמַחְתִּי וְחִיּוּכִי גַּם הוּא
עֶצֶב.

וְלֹא הָיִיתִי אֲנִי, אֶפְרָת
כִּי אִם עֶצֶב.
וְכָל הַמֶּרְחָק שֶׁהָיָה עֲלֵיכֶם לִרְחֹק הוּא מִפְּאַת
פְּקִיעַת הָעֶצֶב מִתּוֹכִי,
מִפְּנֵי הַסֶּדֶק הַמִּתְרַחֵב בְּנִשְׁמַתְכֶם.
וּמִפְּנֵי שֶׁהֱיִיתֶם סִכּוּי.

--
וְהָיִיתִי נִשְׁטֶפֶת נֶחָמָה
וְכָל עַצְבוּתִי הָיְתָה נִצְבַּעַת בְּצֶבַע
עַז שֶׁל שִׂמְחַת הַלֵּב.
וְהָיוּ נְשִׁימוֹתַי וְחִיּוּכִי מִתְלַהֲטִים כְּדֵי צְחוֹק עָסִיס.
וְיָדַי וְרַגְלַי מְהַלְּכוֹת מֵעַצְמָן בְּרִקּוּד עוֹלֵץ.
וְנַפְשִׁי כֻּלָּהּ נַחַת אַחַת מִתְפַּשֶּׁטֶת.

וְהָיִיתִי אֲנִי, אֶפְרָת.
וְהָיָה מִתְפַּקֵּעַ מִמֶּנִּי צְחוֹק שֶׁל הֲקָלָה,
עַל הַשִּׁחְרוּר הַגָּדוֹל שֶׁל הַצַּעַר,
עַל חֲזָרָה לְעַצְמִי.
עַל הַסֶּדֶק הַמִּתְאַחֶה בְּתוֹכִי
וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה לִי סִכּוּי.

--
יפה. נהנתי.אני הנני כאינני


יפה ממשנקדימוןאחרונה
ההיפוך יושב ממש טוב. באמת יפה
נראה לי מתאים להניח כאןנקדימון
"כותב זהיר, בכל משפט שהוא כותב, ישאל את עצמו לפחות ארבע שאלות, והן: מה אני מנסה לומר? אילו מילים יביעו זאת? איזה דימוי או ניב יעשו את זה ברור יותר? האם הדימוי הזה רענן מספיק כדי להשפיע?
וקרוב לוודאי שהוא ישאל את עצמו שתיים נוספות: האם יכולתי לנסח זאת יותר בקיצור? האם אמרתי משהו הכולל כיעור שאפשר להימנע ממנו?

אבל אתם לא חייבים לטרוח את כל הטירחה הזאת. אתם יכולים להתחמק ממנה בכך שפשוט תפתחו לרווחה את מוחכם ותתנו לצירופי המילים המוכנים-מראש להתאסף שם. הם כבר יבנו את המשפטים שלכם בעבורכם - אפילו יחשבו את מחשבותיכם בשבילכם, במידה מסויימת - ובעת הצורך הם יספקו את השירות החשוב של הסתרתה החלקית של המשמעות שכתבתם אפילו מעצמכם."


ג׳ורג אורוול (מתוך מתחת-לאף-שלך)
--- --רב שמואל
אני לא אכתוב פה את התשובה שהייתה יכולה להציל אתכם ואת כולם. לא תקבלו את זה יותר.
מעניין להשוות מצד אחד ל"מזשיר" ולמילותיה של ויסלבהיעקב רובין
...נקדימון
אין לי מושג מה זה ומי זה.
תוכל להרחיב קצת?
אחד העניינים מזשיריעקב רובין
מזשיר / דויד אבידן
שִׁיר הוּא דָּבָר
שֶׁאֳנִי קוֹבֵעַ שֶׁהוּא שִׁיר
לְאַחַר שֶׁאֳנִי כּוׂתֵב אוׂתוׂ
כְּשִׁיר אוׂ כְּלׂאשִׁיר
אֲבָל מְפַרְסֵם אוׂתוׂ כְּשִׁיר
וְעַכְשָׁו תִּקְבְּעוּ מֵחָדָשׁ מַזֶשִׁיר.
מהנאום של שימבורסקה בזכייתה בפרסיעקב רוביןאחרונה

העולם — יהיו הדברים שנחשוב עליו אשר יהיו, חרדים מפני ממדיו העצומים ומחוסר האונים שלנו, ממורמרים מחמת אדישותו לסוגי סבל שונים, סבלם של בני אדם, בעלי חיים ואולי גם של צמחים, שהרי מניין לנו הוודאות שהצמחים אינם סובלים; יהיה אשר יהיה מה שנחשוב על מרחביו החדורים קרינת כוכבים, כוכבים שסביבם כבר החלו לגלות פלנטות, כבר מתות? עדיין מתות? לא ידוע; יהיה אשר יהיה מה שנֹאמר על התאטרון חסר הגבולות הזה, שאליו אמנם יש לנו כרטיס־כניסה שתוקפּו קצר עד לגיחוך, תָּחום בשני תאריכים מוחלטים; יהיה אשר יהיה מה שנחשוב על עולם זה — הוא מפליא.



אולם בתואר "מפליא" טמונה מלכודת לוגית כלשהי. מפליא אותנו דבר שחורג מנורמה מוּכּרת ומקובלת, מדבר מובן מאליו שאנחנו מורגלים בו. והרי עולם מובן מאליו כזה אינו בנמצא. פליאתנו קיימת מעצמה ואינה נובעת מהקבלה כלשהי.

אמנם בשפת היומיום שאינה מתעכבת להרהר בכל מִלה ומִלה, כולנו משתמשים בתארים: "עולם רגיל", "חיים רגילים", "השתלשלות עניינים רגילה", אולם בשפת השירה, שבּהּ שוקלים כל מִלה, אין דבר פשוט או רגיל. שום אבן ושום ענן שמעליה. שום יום ושום לילה שאחריו. ומעֵבר לכל אלה שום קיום שהוא בעולם הזה.
וימינך תחבקניאני הנני כאינני
עבר עריכה על ידי אני הנני כאינני בתאריך י"ח בתשרי תשפ"ג 09:50
 

אבא, אני אוהב את מצוות סוכה. באמת! החג הזה כיף לי! זה לא שלא קשה, שאין התמודדויות - אבל אני כל כך שמח בו! הלוואי שהייתי מספיק עמוק כדי להגיד שאני שמח בך.

אבל אני רוצה אותך מלך, אני רוצה אותך בתוכי, משנה הכל, מסדר מחדש. נותץ ובונה, אני רוצה את הכאב הזה כדי להרגיש נקי אחר כך, צריבה של ניקיון.

 

אבא, ראית כשלא כעסתי שהוא שבר לי את העוקץ של האתר"ג? ואיך אפילו חייכתי כשנחלקה התיומת מהמפגש הקרוב מידי לתקרה? איך נענעתי לפניך בשמחה! וואו איך שזיכית אותי אבא!

 

איך אני אוהב את הישיבה הזו בסוכה, שלי או לא שלי, לבד איתך או ביחד עם אחרים.. אבא, אולי תזכה אותי גם מחר? לא שיהיה כמו היום, אני רוצה שהטוב יהיה יותר מגולה כמובן, אבל בעיקר אני רוצה להרגיש אותך איתי, לשמוח בך, במצוותיך, לעובדך בשמח ובטוב לבב. כן, אני זוכר את ההתראות מלפני ראש השנה, איתותים לקראת הימים האלו. בעצם לקראת כל השנה. אתה יודע אבא, הגר"א אמר שזו המצווה הכי קשה, להיות "אך שמח" - רק שמח! הפסוק הזה כל כך מפליא אותי, מעלים ממני את כל הקדרות והחוסר-אפשריות שבעולם, משאיר רק אותך. ואז הצל שוב תופס אותי. אבל זה בסדר. 

 

זהו אבא, גם היום הזה נגמר

אבל מחר

מחר אני רוצה יותר. 

חחח תמיד אני רוצה יותר. ואולי זה לא רק אני. ואולי זה בסדר.

 

אה, ושכחתי לספר לך על ההיא. כן, אתה יודע מי. אני נאנח כשאני נזכר בזה (בה). מה עושים? היא לא יוצאת לי מהראש.. היום היה בסדר, אבל אתמול.. וואו, שמעת איך השחרית שלי היתה? חחח אולי לא אה? הבנת? הבנת...

קיצור, היא היתה שם איתי, וזה סביר להניח שזה לא מתאים, ואני כבר לא יודע אם אני ראוי לסמוך על עצמי, אם בכלל לקרוא לזה עצמי. אם בכלל לקרוא לזה לסמוך ולא ללכת שולל. היא הסתפרה וזה, אוף, היא מוצאת חן. וגם קצת לא. וגם כנראה שזה לא שייך. ואולי היא באמת גם-כבר-עדיין נפגשת עם אותו אחד או עם אחר. אתה יודע. אז הנה, סיפרתי. נחני באורח מישור, אל תתני בנפש צרי..

וואו, זה פשוט מתאים. זהו, אני אסיים בזה:

 

כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס: לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְקֹוָק בְּאֶרֶץ חַיִּים: קַוֵּה אֶל יְקֹוָק חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְקֹוָק:
 

נו, ברור שאני זוכר את מוסא ברלין, חבל שהוא לא הביא לנו איזה נגון לזה. לילה טוב אבא. אבא...

...רחל יהודייה בדם
איזה דיבור פתוח וכן,זה מיוחד.
...ekselion אחרונה

אנושי וטהור

תרקדיתילי חורבות

תרקדי, תרקדי

עד שהלב ישרף

כמו אלף שמשות

בוהקות

כמו שלהבת.

 

תרקדי, תרקדי

עד שהחושך יצנח

באפיסת כוחות

עד שאחרון משברי הלילה החולף

ידום כאלף תופים מכים.

 

תשכחי, תשכחי

את כאב הבלהות

בין ידים חרישות

את השתיקות שלא בכית

והבכי שלא נדם

את הצלקות שלא הגלידו

ולא יגלידו

לעולם.

 

תברחי, תברחי

כל עוד אפשר

כל עוד רואים

עולם שחור

מבעד ליריעה

כל עוד אפשר עוד לברוח

ולצנוח

למיטה.

..אנונימית~
וואו עמוק.. אהבתי
כתיבה יפיפיה
תודה רבהתילי חורבות

כיף לשמוע!

וואו. זה חזק מידישושומושו.
תודה רבה. מרגש לשמוע🙏תילי חורבותאחרונה
אמונההחיים תותים????
נכנס בסוף כל יום
למיטה שבורה
חיים כמו חלום
רק אין פה אהבה
מנופפים לשלום
גופים בלי נשמה
איך הגענו הלום
מי ידע תשובה?
שמש פתאום
ואחרי לילה
מבקש לנשום
רוח הויה

צל האמונה
ימיו כצל עובר
לאלוהים תפילה
ואת הלב לאחר
תשתיק. תשקיט. תנשום
תשתיק. תשקיט. תנשום

אותיות מאירות
חושך מכסה
קרבה ונרות
שנאה עד הקצה
לאלוהים שעות
להאמין מנסה
חוויה, אורות
קטנות, לאחרי- מחכה
להעביר לדורות
אמונה זה לא פסה

צל האמונה
ימיו כצל עובר
לאלוהים תפילה
ואת הלב לאחר
תשתיק. תשקיט. תנשום
תשתיק. תשקיט. תנשום

הכל פה לא יציב
עולם כתחביב
לאט מתפרק
נמאס לשחק
טס מהר
מי לא זוכר
איך היה צעיר
והתמונות שעל הקיר
רגע גל למעלה
שוב למטה
רגע הכל מסתדר
שוב הבית מתפורר
רגע מתחבר
שוב הכלים שובר
לולא אומץ אמונה
באלוהים, בחיים, באושר, באהבה
אבדנו

צל האמונה
ימיו כצל עובר
לאלוהים תפילה
ואת הלב לאחר
תשתיק. תשקיט. תנשום
תשתיק. תשקיט. תחלום
משהו שחשוב לקרוא, נשמח שלא תדלגובס''ד
נכנסת מפצלש כי לא רוצה שזה יראה ממוען לאנשים מסויימים, אבל אנא התייחסו לדברי ברצינות
ולקראו עד הסוף (כן, זה קצת ארוך אני יודעת)
אז ככה, הפורום הזה. מה אני אגיד לכם, הוא במיטבו כאשר הוא מיועד לשיתוף יצירות בתחום הכתיבה שזה אחלה דבר וזה עובד כך:
בנאדם כותב משהו (קטע/שיר/סיפור/כדומה) והוא לא יודע אם זה באמת טוב כמו שנראה לו (אנחנו מאוד לא אובייקטיבים כלפי עצמנו) ולכן הוא מחליט לשתף בזה אנשים נוספים שיחוו את דעתם.

כדי שהפורום לא יאבד את זה, כמו שקצת קורה עכשיו יש להתייחס למספר נקודות חשובות:
**יכול להיות שבנאדם כותב ביום עשרות קטעים שמתארים את כל חייו וחוויותיו אבל לפורום הוא יבחר משהו אחד שנראה לו מספיק ברמה, ונוגע לכולם או לרוב.
להעלות קטע כל יום וקל וחומר מספר קטעים כל יום זה מוריד מערך הכתיבה של אותו בנאדם וגם מערך הפורום. ישנם פורומים שמיועדים לפריקה, כן. תלכו לשם, הם מקסימים ומחבקים.
אני לא אומרת את הזה בזילזול, יש פה אנשים מדהימים שכותבים מדהים אבל בתדירות שהיא לא מאפשרת לקרוא ולהתייחס לאף קטע בפורום רק בגלל חוסר היכולת לסנן. אז תמשיכו לכתוב כאן, באהבה. רק קצת פחות ואם בכל זאת יש משהו שאתם רוצים לשתף וכבר העלתם ביום יומיים האחרונים משהו, פשוט תלכו לפורום שאין לו מטרה מוגדרת.

**ולא אל תיכנסו מפצלשים כל כך הרבה, פצלש זה דבר מבורך לפעמים, כשאנחנו רוצים לשתף משהו בלי לחשוף את זהותינו האמיתית אבל לפעמים נראה שהפורום הזה מורכב מארבע חמש אנשים שנכנסים ויוצאים בתלבושות שונות. אולי פחות.
שוב, אין לי בעיה עם פצלשים, בפורומים חסרי תכלית אתם יכולים מצידי ללבוש אלף זהויות וגם להתכתב עם עצמכם אם זה טוב לכם. אבל כאן, בבקשה, אל תיכנסו כל דקה מניק אחר כדי לשתף אותנו בעוד חוויה מהחוויות שלכם. לא כי הם לא מעניינות אף אחד אלא פשוט כי רוצים לראות פה עוד כמה סיגנונות כתיבה שמתפספסים בתוך כל הפיצוליאדה הזה.

**נקודה אחרונה חביבה, לנו, קוראים חביבים מאוד.
חשוב מאוד להגיב, אף קטע לא אוהב להישאר זנוח ללא יחס אבל בואו ננסה לעשות את זה יותר מקצועי. לא אלים, לא חסר רגישות, לא קר.
רק מקצועי קצת יותר, אני לא מתכוונת לא להחמיא ולתת עידוד. זה מבורך וזה חלק מרכזי בקידום הכתיבה אבל חלק נוסף זה ביקורת בונה.
תנסו לחלק את התגובה לשתיים:
בחלק אחד תכתבו את כל הטוב שיש בקטע, ותפרגנו. ממש אפילו.
בחלק השני תכתבו על מה שצריך שינוי, לא לחפש דיוקים קטנים ומילים שאפשר להחליף במילה נרדפת שאתם יותר יותר אוהבים אלא יותר להסתכל על רמת הכתיבה, האם הקטע הזה כתוב כמו פריקה ליומן אישי או שיש איזשהי רמת כתיבה. לא חייב חרוזים כדי ששיר יהיה ברמה, יש עוד עשרות קישוטים שהופכים מילים מסתם מילים לשיר.
אם הקטע מושלם ו*באמת* הוא מצליח לגעת בכם לא רק בגלל החוויה המסופרת אלא גם מבחינת צורת ההעברה שלה אתם יכולים לוותר על החלק הזה.
אבל אל תמהרו לעשות את זה כי הוא חשוב לא פחות מהחלק הראשון.

היו שלום, אם מישהו רוצה לחלוק/להסתייג
מוזמנים בכיף ואני אשתדל להבין צדדים נוספים
גוט שבת⁦❤️⁩
...רחל יהודייה בדם
מי שרוצה לשלוח לי דברים שהיא כתבה בפרטי תמיד מוזמנת 🙂⁦❤️⁩
..רק הפעם.
כתבת נכון,
תודה!

ובכללי,
יש יש פה ככ הרבה אנשים שכותבים מהמם אבל אני באמת לא ככ מספיקה לפעמים לקרוא אז אתייג אותכם..
@מתנחלת
@רחל יהודייה בדם
@בברסלב בוער אש!
@חיה את החייםםם
@2020. אנוכיי
@אושפיזין מהירח
@סנטה
@בוודאות גמורה שכחתי עוד אנשים..
אז גם מי ששכחתי לתייג,שיקרא את זה כאילו כותבת את זה אישית אליו.

רוצה להגיד לכל אחד ואחד מכם שאתם באמת כותבים יפה וטוב,עם רגש,עוזרים לי להבין עוד את החיים,נותנים לי ללמוד מהמשמעויות שאתם נותנים בחיים שלכם.
אל תפסיקו לכתוב,אתם מוכשרים ממש.
באמת.
תודה על כל שיר וסיפור!
תודה עצומה.
...רחל יהודייה בדם
את כל כך מתוקה @רק הפעם.
פשוט מהממת עם לב זהב⁦❤️⁩
תודה❤נשמה שלי
אהובה אחת.
את מיוחדת. תודה❤
^^ מצטרפת. ממש.להיות בשמחה!!!
באמת אתם נותנים ככ הרבה ומלמדים ככ הרבה..
תודה לכם.

אוסיף את @כופרת
@עובדת ה בשמחהה
@שושיאדית
@בין הבור למים
@צעיר
@ציפור שיר.
@ילד טבע
@רוח סערה
ועוד..
תודה שתייגת עוד❤רק הפעם.
וכמובן שאת הראשונה שרציתי לתייג אבל לא רציתי להכביד עלייך בתיוגים😁
..להיות בשמחה!!!

מתי לאחרונה כתבתי משו?
..רק הפעם.
בתשעה באב.

ובכללי,כל דבר שאת כותבת הוא כזה טהור,תדעי.
יש בכתיבה שלך משהו מרפא ועצום וככ פשוט וטוב.
זה,זה עושה טוב לקרוא אותך וזה גורם להמשיך לחלום.
כמה שאני אוהבת אותך..וואו.
אין הרבה אנשים עם אור מיוחד כמוך.
באמת שתודה עלייך,אני רצינית ממש.

..להיות בשמחה!!!
אה המ כן. מתפלק לי לפעמים..
הי וואו, שניה, לא ציפיתי..

זיסערית❤
תודה לך.
עשית לי טוב בלב. שתדעי.
אוהבת מאד.
❤️❤️רוח סערה
וואי איזה מתוקהטאטע אוהב אותי!

תודה על התיוג

ואו תודהכופרת
אני ממש לא חושבת שמקומי בין התיוגים האחרים כי הם כמה רמות מעלי אבל תודה
הוו מקומך מאד בתיוגים האלה.להיות בשמחה!!!
מאד.
הכתיבות שלך טובות ממש.
מילים יפות ומובנות. תיאורים טובים.
את טובה ממש
תודהכופרת
נשמה שאת❤️⁩פרח תלוש

תודה לך!

תודה לך!!❤️❤️מתנחלת:)


יפה כתבת. אהבתירוח סערה
מסכימה.להיות בשמחה!!!
אנשים כותבים כאן דברים יפים וחשובים ומאד קשה להגיב כשיש המון המון העלאות של דברים..
ויש כאלה שלא מגיבים להם בגלל זה..
תודה לכל מי שכותב פה. אתם מדהימים ממש.
ותודה לך..
התכוונת לשירים שלי?שושיאדית
כי זה הגיוני... אני דיי חדשה פה... אבל את השירים של תשעה באב בכוונה עשיתי בשרשור אחד כדי לא למלא יותר מדי...
חלילה.בס''ד
התכוונתי לתופעה שרווחת כאן

כל אחד ואחד כאן אהוב ומוכשר לכשעצמו רק רציתי להדגיש כמה נקודות כדי שהפורום בכללותו ימשיך לתפקד כ'פורום פרוזה וכתיבה חופשית'
בבקשה, אל תשייכו את זה לאף אחד בפרטות
ברור!שושיאדית

הכוונה שלך טובה מאד וזה מובן בבירור מאיך שניסחת את ההודעה

בהחלט לקחתי לתשומת לבי

תודה.

בין הבור למים

טוב שהעלית את הנושא

בע"ה נשתדל ליישם

 

(קצת לא נעים לתת ביקורת בונה כשאני בעצמי לא מספיק מבינה ויודעת אבל... טוב, מניחה שלזה נועד הפורום)

הערות מעניינות ומחכימות, תודהארץ השוקולד
לא הבנתי כלוםמציאות.
שלום לךבס''ד
''לא הבנתי כלום''' זו אמירה כללית מדי ולא עניינית
אם תכתבי על דברים ספיציפים שלא הצלחת להבין אני אשמח להתייחס לזה
את יצרת את הפורום?מציאות.
אם כן תודה על הבמה !
מה שלא הבנתי זה על מה התלונה
אולי כדאי לנעוץ.(:

זה חשוב.

 

@חולות

מסכים ביותר ומחזק את ידייך.אנו_נימי (G+)

אכן דברים חשובים!!

אני כל כך מסכים עם זהנקדימוןאחרונה

ומקבל על עצמי בעז"ה את ההערה השלישית שלה.

לפעמים אני חוטא בזה.

***אתגר שבועי - שירת האזינו***אני הנני כאינני
עבר עריכה על ידי אני הנני כאינני בתאריך י"א בתשרי תשפ"ג 01:05

לכאורה קלאסי לעסוק בשירה הזו, להעמיק בה, להיווכח. "כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב" - ידוע שאין כפלויות בתורה, אבל יש כאן דבר מופלא באופן חיצוני, כמו מין התפייטות של משה רבנו.

 

אחד מן הכשרונות הנדרשים והנרכשים לכותב היא היכולת לתאר. לתאר כל דבר, אם זה דבר חיצוני או דבר פנימי - לדעת להוריד את המראה למילים, את התחושה למשפט ואת המאורע לסיפור.

 

לפניכם קטע שמדגים בצורה נפלאה את העניין (לא שלי, ממקום אחר באינטרנט):

 

 

איך לתאר את האי? אתחיל משיחי השרך, שהם, למעשה, רוב רובם של פני האי. איני יודע את שמם המדעי ומעולם לא ראיתי שכמותם, לא בישראל ולא בחו"ל המוכר לי.
השיחים האימתניים, שמתנשאים לגבהים אדירים כשהם מסתלסלים סביב צמרות העצים, או עומדים כערימה עצומה וסבוכה בעליל בלא עמוד לטפס עליו, הם כל מה שניבט אלי לכל אשר אביט. אני תולש עלה וממולל אותו. העלה עבה ובשרני, עמוס שכבות שכבות של אבק, ובמוללי אותו הוא מוציא מעין חלב קרומי ודוחה בעל ריח מבחיל.
העלים סגולים כהים, והפרחים מוזרים אף יותר. צבעם סגול שהוא כמעט שחור, הם דומים לפרחי הרימון בקשיחותם אך בקצם אין כתר אלא מעין פעמון מכוער ביותר, שבתוכו יושבת לשון ענבלית עבה וגסה.

 

ישנם כותבים שמסוגלים להתפייט על לבוש, על מראהו של בית, של חדר מדרגות, של עציץ. המומחיות הגדולה יותר היא להתפייט על רגשות וכלל הדברים שהם מופשטים יותר. בזה מספיק לראות את כתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל בכלל כתביו. 

 

קחו לכם פריט או מושג מסוים (אולי מתוך השירה שבפרשה) ו"תתפייטו" עליו, אם בפרוזה או בשירה - זה כבר בידכם.

 

בהצלחה!

מנסה.אני הנני כאינני

ניצבת, עתיקה ודוממת, לידה חברתה, שוממת גם היא. כבר כמה מסעות עברו עליה. פעם היו נדחקים מחמתה כדי לעבור בדרך לאזור אחר, מבריקים אותה מחדש על ידי חיכוך הבגדים. היום כהתה עינה ושיכבה של יושנה כיסתה את מסעדיהָ וגבהּ. אולם היא נותרה יציבה, עומדת זקופה וגאה, מלאה ומרופדת, לא נס ליחה, בשונה מן הכרית החבוטה, חברתה מימים, אשר משכנה בחיקהּ הארוג בהידוק. 

אוך, היו ימים. ימים בהם קפצו עליה הילדים, הכניסו את אצבעותיהם הקטנטנות והדקות ברווחי קליעת רצועות העור שהיוותה את משענתהּ. היום כבר הזקינו, משליכים את עצמם אל זרועותיה המוצקות, נאנחים ברווחה. אין בה חשש. היא עוד תאריך ימים. אחרי הכל לא זורקים כורסת עץ אלון כמותה.

 

...רחל יהודייה בדם
זה מעניין העניין..

אולי אנסה בהמשך.. אבל יפה. אתגר איכותי.
וואי זה היה ממש מעניין לנסות את זה..מוריה.
עבר עריכה על ידי אני הנני כאינני בתאריך י"ט בתשרי תשפ"ג 16:20

היתה זו ספריה ענקית, מאות ספרים מלאו אותה. ערמות ערמות, מדפים על גבי מדפים. היא נראתה עתיקה. צבעה צבע עץ דהוי ומשופשף. כולה שריטות, מלאה קילופים. כשצדה את מבטי לראשונה היה נדמה שהיא עומדת לכרוע תחת כובד הספרים, אך מקרוב ראיתי את יציבותה וחוזקה.
הספרים שבה, כל אחד ישן יותר מחברו. דפים צהבהבים משנים, מתפוררים למגע. כשנשמתי את ריחם ראיתי בעיני רוחי את הגלגולים שעברו עליהם בשנותיהם הרבות, וכאשר העברתי עליהם את אצבעי היא נתכסתה שכבת אבק.
פתחתי את אחד מהם. כריכתו היתה בלויה ואותיותיו קטנות ומחוקות מעט. אך כשהעמקתי לקרוא, הבנתי כי נקרה לידי אוצר של ממש. זה היה יפהפה ומפליא ביותר. מימי לא ידעתי כי ניתן להגיע לעומק כה רב, בצורה כל כך בהירה ומושכת את הלב. נתפעמתי מאמיתות הדברים ומתוקפם, שלא פגמו בכהוא זה ממתיקותם. לו רק יכולתי הייתי מעביר שם שעות ארוכות.
משתם זמני סגרתי את הספר באנחת התפעלות.
אח, מי היה מאמין?!

מעולה.אני הנני כאינניאחרונה

אין מילה אחרת.

הכל נוטה אחרי המחשבהפרצוף כרית
אחרי המחשבה, באים סדרי העדיפויות
אחרי המחשבה, באים המעשים
אחרי המחשבה, באים הרצונות

הכל נובע ונגרר בעקבות המחשבה...
המחשבה-מה רב כוחה....
וכמה יש בתוכנו בפנימיותנו.. עושר עצום של ממש..
מעניין.רחל יהודייה בדםאחרונה
החיים הם מנגינהפרצוף כרית
בתוך התבנית והכללים
שאתה חיב לנהוג על פיהם
(כי אם לא, מר יהיה גורלך),

עדיין,
מה שמייפה את הניגון הוא היצירתיות
(כאמור, במסגרת הכללים הבסיסיים של ממש)

וזה האומנות של החיים,
למצוא את האיזון המדויק מדויק-
בין לא לסטות מהמסלול ולנהוג לפי הכללים,
ובתוכו ובמסגרתו-
למצוא הרבה יצירתיות, צליל, טעם, ייחודיות ומקוריות -
משלי, משל עצמי

כי זה היפה,
הייחודיות, הנשמה
...רחל יהודייה בדם
זה יפה ומעורר מחשבה.
אהבתי את המבנה והמסר.
חחחחפרצוף כרית
האמת שהכתיבה פה ממש גרועה לדעתי
אבל המסר מאד חזק, ולא היה לי כח להשקיע במבנה, אז פשוט פלטתי את המסר, ככה מהלב, העיקר להוציא את המסר החזק ממני, לפני שאשכח, כי ממש אהבתי את התובנה שחשבתי עליה 😎
...רחל יהודייה בדם
דווקא אהבתי את המבנה.
חחחחחפרצוף כריתאחרונה
מצחיק, כי אין פה שום מבנה...
חחחח הכי בלגן שיכול להיות... חח
אבל תודה שהגבת!!!!