שרשור חדש
**סופות
נעמדת מול האור הכי חזק בבית
אני לא מצליחה להבחין אם זה כנות או מזוכיזם
אני צריכה לראות את כל החריטות על הפנים
את כל החורים
כל הגועל
אני צריכה לראות איך דברים לא סימטריים מספיק
כמה העיניים שלי מכוערות
איך השיער שלי מקורזל
אני צריכה לשנוא את עצמי מכל הלב
לפני שאני מכינה עוד כוס קפה
לפני שאני יוצאת מהבית
לפני שאני ממשיכה לנשום
אני צריכה להבין שאני רקובה
שאני טובעת
שאני לא מסוגלת להציל אף אחד
שאני לא יודעת איך להציל את עצמי
אויייי אחותיחלומיתוש

הלוואי שיהיה לך טוב

עם עצמך

מאחלת לך לאהוב

ולנסות לעשות את מה שאולי אחרים לא עשו

ולדאוג לילדה המהממת שאת

שרק מחכה לשמוע ממך

כמה מילים טובות❤️❤️

 

והכתיבה שלך חדה (וכואבת)

...רחל יהודייה בדם
מאחלת לך שתרגישי טוב עם עצמך.
כואבבבבחסוי112אחרונה

הלוואי וההיתמרגישה טוב עם עצמך!

לא שאצלי המצב שפיר...

נמאס ליחסוי112

נמאס לי

להחזיק בתוכי

כל כך ההרבה רע שהוא בלל לא שלי

נמאס לי

לצחוק ,להנות

כשהלב שלי נשרף ואני רוצה לבכות

נמאס לי להיות  מי שאיני

רוצה לצרוח על במות את כל מה שאני

נמאס  לי

להעמיד פנים שהכל בסדר אצלי

רוצה להוריד תמסכה מהפנים

לצעוק לאלוקים

אם אלה החיים שלי  אז למה לי חיים?

אולי עברתי,הכל בסדר ולא אשבר

אבל הכאב  עם השנים הוא רק מתגבר

נמאס לי שווב להתפורר

ואז להגיד הכל נגמר ולא יחזור יותר

נמאס לי לשקר

כי בשתיקות

רק בלילות

אם תסתכלו בי מקרוב תוכלו לראות תלצקות

הם מכסות

הם מרסקות

את הילדה הטובה שיכולתי להיות

אני רואה, אני יודעת

שיכולתי להיות כל  כך מוצלחת

אם לא היו אומרים לי

שאני אחרת

אני שונה

שאני מפגרת

וקצת מוזרה

שאנלא מסתדרת 

וכל כך גרועה

איזה מן ילדה אני ?.

מארחת לדף חברה...

אני שונה

ואני לא אשתנה

כי אני לא יכולה

תאמינו אני מנסה

אבל אני  כבבר לא בטוחה שכדאי לי...

ואם כן, למה האחרי כל נסיון באה הצפה?

אלוקים אפילו הבלבול הזה עושה לי רע...

מחפשת את זכות הבחירה שלי

הלוואי והיתה בתוכי

ברורה ,חזקה, ובולטת

 

...רחל יהודייה בדם
נוגע..

אחרים לפעמים מקנאים.
המילה מוזר, משונה, יכולה הרבה פעמים להיות מוחלפת במילה מיוחד, ייחודי, רב גווני.
תזכרי את זה ואת המשמעות של המשפט הזה.
תודה רבה!חסוי112

לרחל יהודייה בדם

אני בע"זה יזכור

ואואואו מהמםם ברמותהחיים מאושרים

יש אפשרות לשלוח לחברות?

תודה רבה!חסוי112

לחיים מאושרים וכן אינלי בעיה מצידי תפיצי לכל העולם ואישתו ...אם לא ההיתי רוצה שאנשים יקראו את זה כנראה לא ההיתי מעלה את זה בכלל

תודה רבה!חסוי112

 לרגש

באמת ריגשת!!!

מתאפקת לא לבכות חזרה...

וכן אני בסכ"ה נערה

כשאגדל אולי אוציא ספר... עד אז אני אמשיך לכתוב לכם ובעיקר למגרה

פשוט אמיתי.חלומיתוש

לא צריך יותר מזה!

ככה טהור.

קונפליקט החיים בערך

תודה רבה !חסוי112אחרונה

לחלומיתוש

אין לי מה לומרחלומיתוש

לא משהו יפה

לא סורט

רק איך כותבים את הלב שלי מבלי להיחשף

תודה על מי שאני

תודה על מה שיש

סליחה מכל אותם שאני לא מספיק בשבילם

להתרגש

סליחה מעצמי

על הזמן הלא מנוצל

ואיך מצילים את עצמי

כשלא נוח לי עם משהו מאוד בסיסי

איתי

שונאת אנשים רעים

ומה עושים כשהחיים הם ג'ונגל

כלום לא יודעים

אני רוצה להגשים מטרות

אני רוצה להיראות מושלמת

זו החיננית

מהפגישה בלילות

וכמה קשה לי, בלי לברוח

להרגיש את החולשות

אהבתי...חסוי112

מזכיר לי אותי...

זה נכון וכואב

ולא באלי להיות מציקה אבל שימי לב לשגיאת כתיב...

תודה !חלומיתוש

אוף, לבריאות שיהיה לנו

חח תיקנתי, לא?

כן מעולהחסוי112


...רחל יהודייה בדם
זה נוגע ועצוב..

שיהיה בהצלחה עם מה שצריך..
לפעמים אנשים מחפשים להיראות מושלמים אבל זה גורם להם לאבד את ה"שלמים".
שתמיד תהיי שלמה עם מי שאת.

וברוכה השבה לפורום. רציתי לכתוב ברוכה הבאה ואז ראיתי שהקפיצו שרשור,ככה שאת לא לגמרי חדשה אז ברוכה השבה
תודה רחלחלומיתושאחרונה

איזה לב טוב יש לך ככה להגיב לכולם

מיחלומיתוש

מה הסיפור שלי

מה לא תקין

איפה נמצא האיזון

נו די

אני לא מיוחדת

אני כן

דיייי

מה אני רוצה מעצמי

איך מזיזים את עצמי

למה זה לא כזה פשוט

למה עצלנות

למה נחיתות

למה הלב רוקד זומבה

ולי זה מרגיש אומגה

של פחד של הצילו

של

אין לי סיכוי

שמישהו יעצור אתזה

עוד יהיה טוב

כמו אתמול

כמו מחר

זה יעבור

אבל מה אני עושה עכשיו.

איך ברגע הכל משתנה

למה אני חיה

וכל זה קורה

איך מוצאים מטרה קצת יותר

מלקנות

לאכול לחכות בתור

איך חיים

בשביל מה

ומי כבר ירצה אותי

אם אני לא רוצה

רק סתם שתדע

אני

מחכה

ואוו טואבבבבחסוי112


כתוב יפה.אני הנני כאינני

גרם לי לחפש עוד ולהקפיץ דברים ישנים..

...רחל יהודייה בדם
זה יפה. יש בזה משהו מיוחד.
בצורת הכתיבה.

אהבתי.
תודה רבה לכם שהגבתם משמחחלומיתושאחרונה


תפסיקופרצוף כרית
תפסיקו להיות כאלה רוחניים
אתם לא כאלה צדיקים

לא לכוון כל דבר לשם שמיים,
תגידו ת'אמת, אתם כולה רוצים נחת וטוב לרגע או שניים

מאכל טעים לא דווקא לכבוד שבת קודש -
זה להנאה ולרוגע שלך כי אתה בנאדם
בשר ודם

לכוון בתפילה , אתה לא כזה צדיק
בורא עולם לא ממש צריך אותך, זה מגוחך ומצחיק
תגיד תודה תודה תודה מכל הנשמה
על הזכות להתפלל ושיש מי שישמע

על שבת שאותך מרגיעה ,מרפאת ומרפה
יום של שמחה ואיחוד המשפחה

תגיד תודה שהכל לטובה זו מצווה
זה בסך הכל לטובתך -הראיה וההסתכלות החשובה
שהופכת אותך לאדם רגוע ושליו
רחוק מכל כאב

שלא מנסה לתפוס שליטה -אמיתית ,מדומה או הוזה
על מה שאין לו שום יכולת ואחיזה

החיים באמת כה משתנים
ולכן להשתדל לאחוז בפנינים


במצוות שלנו נותנות להרגיש
טעם טוב אמיתי, וכה נגיש




הבל הבלים אמר קהלת וצדק
באמת זה הבל, בסוף כולנו נצחק

על הקשיים והמכאובים שבסוף הסתיימו בטוב
ושהצלחנו על אף כל הקשיים הסביבתיים- את חברינו לאהוב

כמה שננסה ונהיה ממוקדי מטרה - עם צעדים מדויקים
לעתים לא נצליח להגיע ליעד הקדוש והנכסף -ברעמים ובברקים

ולכן חשוב תמיד להאמין ולזכור
שבסוף הרוב מחוץ לשליטתנו ,יש לאמור

ולכך אמירת 'הכל משמים' נועדה
לטובתנו היא נוסדה

אז אל תרגישו קדושים מעונים
הן ה' לא חפץ בייסורים מקטינים

תתענגו על ה'
ומזיו שכינתו
כל שנברא-
בשבילנו ולטובתנו הוא

הבה נודה ונעריך
נרצה ונשאף, אך נסתפק אם לא נצליח הכל לפי תוכניתנו להמשיך
מסופר על הקוצקררץ-הולך
שמישהו אמר לידו פעם בסעודת שבת לפני הביס מהצ'ונט: "לכבוד שבת קודש!", לקח הקוצקר את הכף ואמר "לכבוד הבטן שלי!".
חחחחחחפרצוף כרית
אהבתי! לא מכירה את הסיפור הזה! תודה על השיתוף המענין!
מה היתה מידתו הייחודית של הקוצקר? אמת? כי אם כן,מתאים לסיפור
וואי ממש ממש יפהחסוי112

נורא אהבתי

הקוצקר ידוע בתור איש אמתרץ-הולך
מספרים על הבית מדרש של קוצר שהיו שם אנשים מכל מיני סוגים עם כל מיני הנהגות שונות, רק דבר אחד הם לא סבלו שם - צביעות.
אם את רוצה לקרוא עליו עוד מוזמנת לחפש בגוגל על "ר' מנחם מנדל מקוצק"
...רחל יהודייה בדם
יש בזה טון לועג כזה. טון קשה. אמיץ קצת נקרא לזה.
אהבתי את זה.
חלילהפרצוף כרית
לא לועג ולא קשה,
זו האמת כפשוטה

הרעיון הוא בסך הכל שבילדות חינכו אותנו לשמוח בעצמנו ובמצוות שאנו מקיימים,
אבל צריך להזהר לא לקחת את זה בהגזמה של גאווה, כי יש אנשים שמתבגרים ולוקחים את זה לכיוון של גאווה
הכל באיזון...לשמוח בעצמנו אבל להשאר עם המון ענווה
...רחל יהודייה בדם
נראה לי לא דייקתי את עצמי נכון ..
בכל מקרה זה נכתב בקטע מחמיא. לא כביקורת
עדיין מנסה להבין תעומק שבפשטות (כביכול)החיים מאושרים

אבל ממש יפה וטהור

יפהסבכי החשתי
אני אוהב אמת
הפשטות היא דבר כל כך יפהנהג ותיקאחרונה
ונגעת פה בכל כך הרבה תחומי חיינו באופן הפשוט והתמים שאפשר.

מידת הכרת הטוב והתודה, על כל דבר שיש לנו, בטח על ה' יתברך זה הכי בסיסי שיש

תודה על כתיבה מקסימה
שירטיטו
יש לזה למטה תרגום...

I'm sitting in this empty room
Staring at the moon
Wondering where you are
Wishing you were here, not far

Chorus:
I miss you, my love, more than words can say
Every night and every day
I'm counting down the hours until you're home
Until then, I'm all alone

The memories we made, they feel so real
But now without you, they're all I can feel
I try to keep myself busy, but it's hard to do
When all I can think about is you

Chorus:
I miss you, my love, more than words can say
Every night and every day
I'm counting down the hours until you're home
Until then, I'm all alone

C-part:
I'm holding onto the hope
That soon you'll be back and we'll elope
Until then, I'll keep on missing you
And wait for the day when I can say "I love you"

Chorus:
I miss you, my love, more than words can say
Every night and every day
I'm counting down the hours until you're home
Until then, I'm all alone
I miss you, my love, more than words can say
Every night and every day
But I know that soon you'll be here
And I'll never let you go, my dear heart.

ועכשיו בעברית:

אני יושב בחדר הריק הזה
בוהה בירח
חושב לעצמי איפה את
הלוואי שהיית כאן, לא רחוק
פזמון:
אני מתגעגע אליך, אהבה שלי, יותר ממה שמילים יכולות לומר
כל לילה וכל יום
אני סופר לאחור את השעות עד שתגיעי הביתה
עד אז, אני לבד
פסוק 2:
הזכרונות שעשינו, הם מרגישים כל כך אמיתיים
אבל עכשיו בלעדייך, הם כל מה שאני יכול להרגיש
אני מנסה להעסיק את עצמי, אבל זה דבר שקשה לעשות
כשכל מה שאני יכול לחשוב עליו זה את
מקהלה:
אני מתגעגע אליך, אהבה שלי, יותר ממה שמילים יכולות לומר
כל לילה וכל יום
אני סופר לאחור את השעות עד שתגיעי הביתה
עד אז, אני לבד
C-part:
אני מחזיק בתקווה שבקרוב תחזרי
ואנחנו נברח
עד אז, אני אמשיך להתגעגע אלייך
וחכי ליום שבו אוכל להגיד "אני אוהב אותך"
פזמון:
אני מתגעגע אליך, אהבה שלי, יותר ממה שמילים יכולות לומר
כל לילה וכל יום
אני סופר לאחור את השעות עד שתגיעי הביתה
עד אז, אני לבד
אני מתגעגע אליך, אהבה שלי, יותר ממה שמילים
יכולות לומר
כל לילה וכל יום
אבל אני יודע שבקרוב את תהי כאן
ולעולם לא אתן לך ללכת, לב יקר שלי.



...טיטו
אני כתבתי כמה דקות לפני שהעליתי, זה בלי שיפוצים או משהו, מהלב למקלדת.
תודה רבה כיף לשמוע.
...רחל יהודייה בדם
זה יפה ,חשוף ונוגע.
תודה🙏טיטו
יפהפרצוף כריתאחרונה
את והשמשחסוי112

הלילות הכי יפים 

כשהימים ניהים קשוחים

את מקנאה בצללים

כשהדמעות על הפנים

שישרפו השקרנים 

ששירפו הרגשות

שילכו האנשים 

שיעלמו המחשבות

רוצה לשרוט

את הקירות

לצרוח עד חצות

שישברו החזקים

 כי את רוצה לחיות

להיות ולא לבכות

הנפילות הם כואבות

תמיד צונחת מגבהים

כי לימדו אותך לטפס אל הירח 

לחיות עם הצללים

אבל השמש היתה יותר טובה

כשנתת לה את ליבה

לא ידעת היום צונח

והשמש מתכבה

את רצית יום שמח

ואמרו שתקבלי אותו אם תרקדי על הירח

מאושרת ממה שיש

אבל את ממשיכה לבקש

לעלות עם השמש

גם אם היא שורפת

זה כי היא קיימת

וחשוב לך לזכור

שבלעדיה אין חום ואור

ואם את זאת שמוקרבת 

לחיות את האש

את תרקדי בתוכה

את תהאבי  אותה

את תשלימי איתה

גם אם תשרפי בדרך

זה רק בערך 

ולמען כולם

כן כי את היחידה שמבינה

עם כל שקיעה באה גם זריחה

את היחידה 

שמבינה אותה...

 

תודה רבה!!חסוי112אחרונה


...רחל יהודייה בדם
איזה משפטים יפים.
נוגעים, יפים ועם עומק.

רק טוב..
תודה רבה!חסוי112


עוצמהסבכי החשתי
כשהסתיו קפא והעלים עמדו מלכת, כאלפי פרפרים חומים שנתפסו בתמונה במעופם. עמדתי לבדי בין ההדסים, ידי פרושות לצדדים, ממתין בשלווה לעדר סוסי פרא אדומים בשעיטתם אליי. דהרתם מרעידה את הקרקע הלחה, ככוח טבע, כגל צונאמי, כסופת טייפון, מהם אדם קטן כמוני לא יכול לברוח, ואל לו לברוח, אסור לו לברוח. עליו לעמוד בעוז ובגאון, בסנטר מורם, עיניו קרועות לרווחה אחוזות טירוף וצחוקו נטול כל רסן. לא לפחד מהעוצמה, מעיניהם הפראיות, מענן האבק שעולה וגואה מאחוריהם. צחק, קרא תיגר, תזמין אותם למחול איתנים בו רק החזקים והטובים ביותר ישארו לעמוד.
אל תפחד. אמנם אדם ילוד אישה אתה, אך יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים.
אל תפנה להם עורף, הזהר בכבודם, אל תטמא אותם בשחוק ולצון, בשקר וטפשות. כי איתם תלכוד עיר, תדלג שׁוּר, הסוסים יהיו לסוסי אש, יפקחו עיניך ותהיה לרואה. הקשב לי, אל תכחש בם, כי אין קלון בזוי יותר ממלך שמשליך כתרו לבוץ. והלעג שיהדהד בתהום שתבלע אותך בסופך, ישרוף את נשמתך...

וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר


משל עמוק.אני הנני כאינני

אנחנו לא מוותרים על אף אחד בתהליך הגאולה.

פרשנות מעניינת חחסבכי החשתי
הקטע יותר בכיוון של החזק שורד
...רחל יהודייה בדם
כתיבה יפה ומעניינת.
אוצר מילים רחב.. מרשים.
המשפט הראשון שאמרת הכי מדויק.סבכי החשתיאחרונה
אז את די בכיוון הנכון
ותודה👍
...ילדה מהחיים

רצונות רבים, רצים במעגלים

שועטים בתוכי, צועקים מבפנים

וכדי להגשים צריך לעמול

ואני, לפעמים קצת מתעצלת

אולי פשוט לא מעיזה לחלום

אם חולמים, לפעמים גם נופלים

וכל כך מפחיד ליפול שאולי עדיף בעצם להסתפק במה שיש

או ליתר דיוק במה שאין

והראש לא בדיוק נשמע לקול ההיגיון הזה

בצדו האחד מדמיינת את החיים שיכולים להיות

ובצדו השני עולם של דמעות

כל כך רוצה, וכל כך לא מעזה

אילו רק הייתי מעיזה לקפוץ

לצלול את שמי האוויר ולנחות נחיתה רכה, או חזקה, מה שיהיה

אבל לפחות לנחות, לחיות בעולם שבו גם אם החלומות שלי לא תמיד שווים הרבה

לפחות אני עצמי שווה מספיק כדי לנסות 

...רחל יהודייה בדם
וואו.
זה יפה , עמוק ונוגע.

אהבתי מאוד.
שיהיה רק טוב ושאף פעם לא תפסיקי לחלום.
כשאתה חולם גבוה, גם אם אתה נופל, הנפילה תהיה על העץ, ולא על הקרקע.
תודה!!ילדה מהחייםאחרונה


טובתות"ח!
"טוב, נו, בסדר".






אני לא רוצה לעשות את זה, אבל בכל זאת אעשה.
נו, אם אתה לא רוצה, למה אתה עושה?
אין מה לעשות, זה מה שצריך....
תגיד, אם יכריחו אותך לעשות משהו לא מוסרי, היית עושה את זה?
וודאי שלא, מה נראה לך?
נו, אז רואים שדבר שאתה לא רוצה בכלל אתה לא עושה, או במילים אחרות, דבר שאתה רוצה שלא אתה לא עושה. זה אומר שיש מקום מסויים שאתה מתחבר את המעשה הזה, גם אם אתה לא מבין מה החשיבות של זה עד הסוף....
וואו, אחרי שאת אומרת את זה אני חושב שזה קשור למה שאומרים שהחיים הם כמו אופניים, אין אמצע, אם קשה לך אתה בעלייה, אם קל לך אתה בירידה, אבל ירידה יכולה להתהפך לטובה לפחות, "ירידה לצורך עלייה", אבל אם אתה עומד ולא מתקדם, אתה נופל, מתרסק, וזה לא דבר שצובר לך תאוצה. אם אין לי התנגדות למעשה הזה, בהכרח שאני מחובר אליו במעט ולכן אני עושה את זה...
נכון, בעצם לכל מעשה של האדם יש אדם אחריות עליו, כי וודאי ש"הוא", שהאדם נמצא איפה שהרצון שלו נמצא, היה שותף ונוכח במעשה, אפילו במעט.
טוב, יאללה, לך תזרוק את הזבל כבר!
טוב, אמא.

טוב. טבע. טבע הטוב להיטיב. האדם מטבעו מיטיב. תיקן להם מטבע. סמל, רוח. זה מבטא אנושיות. כסף שנותנים אותו. שותפות, הדדיות. שנזכה.
...רחל יהודייה בדם
אמן...

זה יפה ומעורר מחשבה.
אהבתי
תודה רבה...תות"ח!אחרונה

אבל זה קצת גולמי...

לילהאיזורי

לילה, בך אני שוב נזכר

הניעור שלך ניכר

חושב עליך כל רגע

אתה אותי משגע

 

לילה, כולם ישנים

כבר הרבה זמן שורף לי בפנים

הגיע הרגע לפרוק את הכל

הרגע להגיד את זה בקול

 

אתה לא משחרר

זה יושב עליי וזה מסחרר

עכשיו אני אותך מעורר

תבין אתה קר כמו מקרר

(הכל מסביבי מתפורר)

 

לילה, לנטוש אתה לא יכול

בשבילי את הכל

אך גם אתה חייב אותי

אפילו אם נלך אז איטי

 

אתה לא משחרר

זה יושב עליי וזה מסחרר

עכשיו אני אותך מעורר

תבין אתה קר כמו מקרר

(הכל מסביבי מתפורר)

 

אתה לא משחרר

זה יושב עליי וזה מסחרר

עכשיו אני אותך מעורר

תבין אתה קר כמו מקרר

(הכל מסביבי מתפורר)

תיקון בית אחרון+פזמון אחרוןאיזורי

לילה, לנטוש אתה לא יכול

בשבילי אתה הכל

אך גם אתה חייב אותי

אפילו אם נלך אז איטי

 

אתה לא משחרר

זה יושב עליי וזה מסחרר

עכשיו אני אותך מעורר

אנחנו ביחד הכל נברר

(אחרת הכל יתפורר)

...רחל יהודייה בדםאחרונה
נוגע..

שיהיה רק טוב.

ברוך הבא לפורום
שאלהחסוי112

הוצאתם פעם?

אם כן איזה סוג?

איך יודעים שמה שכתבת מספיק טוב בשביל הוצאה לאור? 

יש לכם טיפים לשיפוץ ספרים?

כמה בכלל זה עולה?

אני הוצאתי...טהרה
שלח לי בפרטי ואפשר בשיחה או משהו בטלפון.
נוח לך בשיחות אישיות?חסוי112אחרונה

אני משתמשת בנוקיה... זה לא הכי כיף לתקשר בדבר הזה

כל כך קרוב - כל כך רחוקאני הנני כאינני

מי היה מאמין שיהיו דברים מאחורי הדלת?

אחרי שנים של אכזבה, מי היה מאמין..

 

אוצר כזה גדול, קצת מפחיד, יראת שמים.

הוא רואה אותך, אך גם אם יעבור על פניך - לא יהיה לך מושג.

 

מי יודע? אולי אוצר כזה באמת גדול עלי

נלחץ - אבל רוצה לאהוב

סבלן - כדי להכיר, קצת לכאוב

 

ומי יודע? איך חבר מתוק אמר בשיר אחר - 'אפילו אתאיסטים לוחשים "ה' בבקשה"'.

ועל הכל אסור לי לשכוח - "אנא עבדא (נא עבדא) דקודשא בריך הוא"!

 

 

...רחל יהודייה בדם
מעניין.. כתוב יפה והסוף טהור כזה. מוסיף מאוד.

שיהיה בהצלחה בכל המצטרך..
שנזכהרץ-הולךאחרונה

יפה מאוד

ואוליחלילוש
ואולי
שיר הבריאה
במחברתי לא יראה.

ואולי
המילים היפות שכתבתי
ייעזבו בקטנותן.

ולוואי
והייתי חורז פלאות עולם,
שיר לשקיעה וזריחה.

ולוואי
וכמה מילים בכתביי
יְחַוּוּ את טוהר השקד

ולוואי
והיה בידי המפתח
לעולם היופי הזה
הכמוס
...רחל יהודייה בדם
זה נעים ויפה.
יש בזה פשטות יפה.

זה מזכיר את הטבע.
מין אדם עמוק שחי את הטבע והעולם בעומק.

אהבתי.
וואוחלילוש
תגובה מרשימה ויפה בעצמה. המבט שלך על השירים הוא מיוחד ויפה
נפלא ביותרבין הבור למים
מילים מדוייקות לתאר זאת.אני הנני כאינני

אהבתי את השיר הזה, על אף שנותרה בי התמיהה מה הוא "טוהר השקד".

..חלילוש
לבן זה טוהר והשקדיה לבנה
הבנתי.אני הנני כאינניאחרונה

תודה.

תודה לךחלילוש
היי חברים(: כמה שאלות מתוך סקרנותבין הבור למים
מוזמנים להגיב ולשתף מוזמנים להשאיר את זה הנקודה למחשבה(:

האם אתם קוראים ספרי שירה/פרוזה? אם כן אילו משוררים/סופרים אתם אוהבים?
האם יש כאלו שאתם לא אוהבים או מתקשים לקרוא?
למה לדעתכם?

מעבר לכתיבה של שירה ופרוזה
איפה החיבור שלכם לעולם הזה? האם אתם מרגישים שאתם יכולים לפתח אותו או שמסתפקים כרגע במקום ובמיומנות אליה הגעתם?

עונהekselion
אתחיל מהסוף.
החיבור שלי לעולם הזה התחיל דווקא מנקודת זמן דיי שפלה בחיים. פשוט הבעתי את מה שבנבכי נשמתי. מעוחם לא קראתי שירה או ספרי פרוזה. כנראה מה שהדליק אצלי את הגחלת זה הסגנון של כתבי הרב.
אני לגמרי משתוקק לפתח את זה בע"ה.
אני מוצא המון קודש וטוהר בהגיגים שמשתפים כאן כי זה יוצא מהלב. ואין דבר יותר יפה מאשר לחזות בקרני הנשמות,אפילו אם זה רגעי.
אני כותבסבכי החשתי
מהנעורים, קצת אחרי הבר מצווה בערך, והייתי כותב לעיתים מאוד רחוקות רק כשהיה לי מוזה, לאחרונה ממש אני הרבה יותר פורה, כי לקחתי את זה למקום יותר טיפולי ורוחני, סוג של תשובה כזה.

שירה אני פחות מתחבר, יצא לי פעם אחת לקרוא קצת שימבורסקה, התרשמתי מעט אבל לא יותר מזה. אוהב יותר קלאסיקות ספרותיות כמו בעל זבוב הנסיך הקטן וכאלה
עונה.אני הנני כאינני

לא יצא לי לקרוא ספרי שירה בכוונת תחילה, אולי קצת לעלעל פה ושם. עיקר השירה שאני נחשף אליה זה פה ובשירים מושרים (וגם הרבה פיוטים, כך שזה גם קצת יותר מקצועי). אם בפרוזה הכוונה גם לספרי מתח וכדו' - מאז שהגעתי לישיבה גבוהה פחות יש לי זמן, על אף שהיו ספרים שקראתי פה ושם ומאוד קסמו לי, בעיקר הרעיונות שבהם והשאלות שהם מעמידים (כמו הספר "חרמש" [כמדומני כך קוראים לו]). בכללי הספרות שנהנתי ממנה מאוד בתקופה שהייתי קורא יותר היא ספריו של ש"י עגנון, החל מתהילה שהיינו צריכים לקרוא לבגרות ומאוד נהנתי ממנו, ועוד ספרים אחרים שהגיעו אלי מהמשפחה. אחריו הספרות האיכותית, שקראתי עליה שם "אידאלית" היתה "כעפעפי שחר" של הרב חיים סבתו שליט"א, (מי שלא קרא מפספס). היה עוד ספר קטן ואבסורדי שקראתי ומאוד נהנתי מהמבנה שלו, לצערי אני לא זוכר את שמו, הוא היה מרתק וכל כך מוזר...

 

יש סופרים שאני לא נהנה מהכתיבה שלהם, לא רואה צורך לפרט מי. הרבה פעמים זה קשור לתוכן (דוגמא קטנה - ספרים שיש בהם הגשמה מסוימת לדברים רוחניים), אבל יותר מזה לסגנון, וגיליתי שאני לא סופר סופרים ישראלים, לפחות את רובם (בשום פנים ואופן לא מדובר על אף אחד מכאן - כל מי שכותב כאן הוא מיוחד ויש לדברים חן וטהרה סגוליים שכאלה, לא יודע למה). 

 

החיבור שלי לעולם הכתיבה התחיל בכיתה ה', אז כתבתי שירים בקטנה. זה נעלם עד כיתה ח', שהתחלתי לכתוב כל פעם בית מחורז באחד מן הרשתות החברתיות (שכבר לא קיימת) ולאט לאט התפתחתי לשירים ארוכים יותר וכשהגעתי לכאן - אז גם לפרוזה.

 

מן הסתם עדיין יש מקום גדול שאני יכול להתפתח אליו בנושא הכתיבה. אתמול דברתי עם חבר שלומד עריכה לשונית והוא אמר לי שיש בזה כל כך הרבה עושר ודיוק, שאני בטוח שאם אלמד בעצמי את הנושא זה יפתח אותי יותר. אבל גם ללא לימוד, אני חושב שככל שאני כותב יותר, האיכות שלי עולה. כמובן שזה תלוי במוזה, ויש יצירות ישנות שלי שאני מגדיר כיצירות מופת ואני לא בטוח שאצליח לחזור על ההצלחה שלהם, אבל בסופו של דבר - הכל נעשה מתוך שאיפה לעשות לשם שמיים, גם אם לפעמים זה לפרוק.

אגב..אני הנני כאינני

@בין הבור למים, עכשיו קלטתי שזה משיר של אביתר, לילה כיום יאיר..

אהלן(:חלילוש
אני גם הבנתי את זה רק לפני חודש בערך (: @בין הבור למים
לקח לכם כמה שנים טובות להבחין(;בין הבור למים
אמת.אני הנני כאינני

תודה לאודי כגן שהעיר אותי לשיר הנפלא הזה שלו... (של אביתר).

(:חלילושאחרונה
עונהרץ-הולך

אני לא קורא שירה באופן קבוע אבל אני נהנה לעלעל מידי פעם בספרי שירה מכל הסוגים (בעיקר העת החדשה וימי הביניים, פחות שירה מודרנית).

פרוזה אני מאוד אוהב, אבל בעיקר לכיוונים של פנטזיה.

 

 

אני נהנה לכתוב כאן בפורום וגם למגירה, אני מקווה כמו בכל תחום להשתפר עוד ועוד.

לצערי לאתילי חורבות
רכשתי לפני מספר חודשים את ספר שירה המפעים של רחל.
וטרם פתחתי אותו ולו פעם אחת...
שיר לאהבהחלילוש
על כל כאב
על כל תהום פעורה
נדרשת אהבה

על כל אדם טוב
על כל גדול, שנפטר
נולד טהור לב חדש

מכל החסר
מכל קושי ואתגר
צומחת תפילה לא-ל עליון

שתמיד הוא מקרב
שתמיד מרחם
שאהבת עולם הוא אוהב
...רחל יהודייה בדם
נוגע. רואים שזה מהלב
פשטות מה, ושמה אמת.אני הנני כאינני

וגם לה חן מיוחד.

תודה על התזכורת הזו.

שמח שזכיתיחלילושאחרונה
שיר הפחדחלילוש
(כמה טוב לשוב ולראות שעדיין נשארו פה האנשים הטובים, ובוודאי גם חדשים שכמותם)

פַּחַד.
מֶתַח תְּמִידִי.
קִיּוּמִי.
אֵין עָבָר
אֵין עָתִיד
רַק פַּחַד אֶחָד מִתְמַשֵּׁךְ.

מִטִּבְעוֹ שֶׁל עוֹלָם
אָדָם מִתְוַדֵּעַ לְכוֹחוֹתָיו
וְנִמְלָא בִּטָּחוֹן פְּנִימִי.
אָדָם מַחְכִּים וּמִתְחַזֵּק
וְנִמְלָא רוּחַ שֶׁל אֹמֶץ.
אַךְ לֹא כָּךְ אֲנִי.

זֶהוּ פַּחַד כָּזֶה
שֶׁלּוּלֵי מַנְגְּנוֹנֵי הֲגָנָה שֶׁל הַגּוּף
הֲרֵי שֶׁהָיִיתִי מְשֻׁתָּק לְמִטָּתִי.

נוֹטֵל הוּא אֶת זִיוָם,
אֶת עֻזָּם וְאֶת חִשְׁקָם
שֶׁל הַחַיִּים

וְאָכֵן
מֻצְדָּק פַּחְדִּי
רָעַד בְּכָל גּוּפִי
וּבְכָל עֵת
זוֹהִי הָאֱמֶת.

אֵינֶנִּי אֲדוֹן לְחַיֵּי עַצְמִי.
אֵין אֲנִי אָב לְכוֹחוֹתַי
וְאֵינֶנִּי אֵם לְטוּבִי וַחֲלוֹמִי.
אֵינֶנִּי יוֹצֵר וְצָר צוּרָה
הִנְנִי אַךְ עָלוּל מִן הָעִלָּה.
תָּלוּי בְּכָל עֵת
תָּלוּשׁ מִן הָאָרֶץ הַזּוֹ.

***

תָּלוּי בְּחַסְדּוֹ שֶׁל בּוֹרֵא
חָבוּק בִּזְרוֹעוֹת אֲמוּנוֹת שֶׁל
אָב הָרַחֲמָן.
ברוך השב!רץ-הולך
שיר שנוגע בחלק עמוק מאוד בנשמה, תודה!
...רחל יהודייה בדם
אני חושבת שיש בזה תובנות של אדם מבוגר.

מאחלת שהתובנות תמיד יהיו רק ממקום שלם ומאושר.
נכוןחלילוש
ותודה. ב"ה אני חושב שהגיע ממקום מאוזן ושמח ולא חרדתי
כתוב היטב.אני הנני כאינני

פחות התחברתי לתפיסה. מ"מ אהבתי את הסיומת.

תודהחלילושאחרונה
אפשר לדון בהזדמנות
שתי צבאותחסוי112

שתי צבאות עמדו אחד מול השני

שני צבאות של לוחמים.

גיבורים, אמיצים, ונכונים למות

אפילו צעירים 

למען בית, בית מקדש בארץ ישראל

לפני אלפיים שנה הרגנו את עצמנו במלחמה

את עיר שלנו הכי יפה שלנו

הצפנו בדם עד שלא ראו רצפה

שרפנו לעצמנו את האוכל לשנה

והיום

שתי צבאות עומדים אחד מול השני

שני צבאות של לוחמים.

גיבורים, אמיצים, ונכונים למות

אפילו צעירים 

אתה סתם נער מבולבל באמצע מלחמה

עוצר לבכות כשגילית שהחרב שירדה

חרב עשויה מילה

פגעה באח שלך, באח שלך

שדעתו אולי שונה משלך

אבל אתה גמרת את חייו

אתה שברת את ליבו, כדי שיכאב 

סתם בגלל דעה

למען הימין

או למען השמאל

האדמה היפה הזאת היא שווה הכל

גם אם אין מקדש זה עדיין הבית

אז אתם נלחמים מין קרב עקוב מדם

עשוי דיו

קרב של מילים

אבל כולכם מחזיקים אותם דגלים

כי כולכם אחים

שמרו על האדמה הזאת טובה , שלמה

בשביל שני הצדדים

תזכרו שאתם אחים

ובסוף אתם אוהבים

את כל היהודים

גם אם הם קצת שונים...

...רחל יהודייה בדם
נוגע .
אמן שהבעיות ייפתרו וייזכרו כולם שעם כל המחלוקות, אנחנו אחים.
תודה רבה!חסוי112אחרונה

אמן!!!

....תות"ח!

שקט. שלווה. רוגע. דממה. רשרוש העצים, ציוץ הציפורים.

 

חלום. מחשבה. רצון. שאיפה. מטרה. אידיאל. יעד.

 

עוד נגיע לשם, וסוף סוף נגלה את הכוחות הטמונים בנו.

 

שכמו העצים, הם גלומים בגרעין בהתחלה. וכל צמח צריך מילה טובה ולב אוהב שידאג לו כדי לצמוח.

 

והם גם כמו הציפורים המצייצות. הם עפים גבוה, מרחפים, טסים מעל הארץ. ורק כשבטוח שם למטה, והם לא יישחטו, והרצונות לא יתנפצו, רק אז הן נוחתות. צריך לתת להם סיבה להאמין לך. להאכיל אותם לחם של אמונה.

 

"והנה עלה זית טרף בפיה....". זהו שלב הביניים, הציפור לא נוחתת על הארץ, היא עדיין לא מרגישה בטוחה. אבל היא לוקחת מזכרת, היא משאירה רושם כלשהו.

 

גם אנחנו לפעמים לא מצליחים להגשים לגמרי את כל השאיפות שלנו, את החלומות הגבוהים. אבל לפעמים אנחנו מקבלים איזו התנוצצות של מחשבה, של מעוף, שפתאום אנחנו יוצאים מכבלי המחשבה המרובעת של ההווה ועפים רחוק. ואחרי זה חוזרים למציאות, וכאילו אותה מחשבה כבר התעופפה לה. אבל היא הותירה רושם בעולם, היא הטמיעה רצון ושאיפה של האדם להגיע לאותו מקום. והוא צריך להתפתח "עד יבושת המים מעל הארץ". עד שהארץ לא תהיה מלאה בוץ ולכלוך, שתהיה נקייה וטובה והציפור תוכל לנחות עליה.

 

"צא מן התיבה".

יפה , גבוה ומרומםפרצוף כרית
תודה רבה....תות"ח!


...רחל יהודייה בדם
זה יפה. הבעת מסר מעורר מחשבה בדימויים יפים ומעניינים.
אהבתי
תודה רבהתות"ח!אחרונה

גם הלחם של אמונה היה בהקשר של זמני השנה, למי שהבין....

מבולאני הנני כאינני

זה תמיד בא לפתע

וכמה שיאמרו - לא היית מוכן

מרים עיניים למעלה

אתה צוחק איתי נכון? 

שמים מכוסים, כלום לא מובן

 

עוד ועוד ועוד

ולמה הכל בא ברגע?

זה שפע שאני לא יכול להכיל

זה צער, נֵס להמלט ללא פגע

 

אני. לא יודע. שוב. מה לבחור.

אז תדריך אותי, תן לי אור

מה יותר גדול מבקשה?

אני יודע. שאתה שומע הכל.

גם את התפילה שלי

 

אין לי מילים איך לסיים את זה...

נֵצָח.

...רחל יהודייה בדם
נוגע..כתיבה מעניינת. יש בזה עומק.
אהבתי גם את המבנה
וואו יפה מאוד!!!חסוי112


קולע לעומקרץ-הולך


תודה.אני הנני כאינניאחרונה

וגם ל@חסוי112

תגידו אנשיםהתעורר!

איך לא נגמרים מתישהו הרעיונות על מה לכתוב?

כי קיים בעולםאילת השחר
עיקרון שקוראים לו התחדשות.
כל רגע הוא חדש ושונה מהקודם לו. אנחנו גדלים ומתפתחים לתוך ההשתנות התמידית הזו, נקודות המבט שלנו מתחדשות ומתפתחות יחד איתנו. אז גם אם הנושאים זהים, הרגע הזה הוא לא הקודם וגם לא זה שהיה לפניו ואנחנו גם עוברים שינויים ונקודת המבט עכשיו אחרת.

אה.. והדימיון הוא מחובר לאינסוף.
ויצירתיות זה שם המשחק.
הרי לכתוב זה לשחק במילים, רגשות, מחשבות, רעיונות וכו'.
כיפרצוף כרית
כותבים בדרך כלל על דברים שקרה לך
אצלי זה ממש כזה 'מתפרץ' כביכול -
כלומר לא כותבת לשם הכתיבה/ להיות משוררת-
אלא לשם הביטוי,להוציא מהלב ולסדר את המחשבות בצורה הגיונית

וכן, המחשבות הן אינסוף כפי שאחת פה כתבה
ועל כל נושא אפשר להסתכל בהמון המון זויות ראיה ודעות שונות...
בסוף אנחנו חייםנהג ותיק
והחיים מלאים במצבים
חלקם חיוביים
אחרים שליליים
והראש
הראש אם לא תמיד
אז לרוב
יחשוב
יהרהר
יתלבט
ומכאן הדרך לכתב...
לחלקנו קצרה
ולאחרים אולי ארוכה
אבל אפשרית
אהבתי.אני הנני כאינניאחרונה