ואשב על משבר לבדי,
בלא זר, אף מושיע.
ויעלו דמעותיי כי רבו,
ויאיימו אך להטביע.
הרמתי ראשי והנה
נחלץ עוד אחד מן המים.
אשא עיני מסביבי,
ניתכו הגשמים מעלי.
פתע עלה באוזני
קול שופר מיילל וגונח
ידוע היטב ידעתי,
שנת גאולי הגיעה
שבריםשאי עינייך
וואו! איזה יופי!!עמית..
איזה משלב גבוה!! אהבתי מאוד, התחברתי. בבית האחרון היה נראה לי שמשהו קצת תקוע.. כישרון מטורף!
יפה 
עובר אורח
אהבתיאשדת
השיר מכניס לאוירהשרו'ש
ממש הרגשתי עצמי שם איתו
קוראת וחשה את הרגשות שמעבירות המילים.
כישרון!!!! בהצלחה
קוראת וחשה את הרגשות שמעבירות המילים.
כישרון!!!! בהצלחה
תודה רבה לכולכן! שאי עינייךאחרונה
השקט שאחרי המסערון א.ד
בעמק המוריק
המתנער מתרדמה מאוחרת
כמו מתמתח בעצלות
עמוד עשן העולה
מהתנור המוסק
ללחם של בוקר.
ובין החדרים
שטופי האור
נח לו באפלולית שולחן קטן
ועליו מפה
וספר זיכרונות פתוח
מסמלים את השקט
של אחרי המסע.
סליחה שאני מגיחה ככה.חרותיק
ולא מגיבה רוב הזמן. אני דיי עסוקה..
שתדעו שאני נהנית להכנס לקרוא מדי פעם ולהתרשם בבת אחת ממלא שירים טובים.
עכשיו גם לי יש אחד.
ישמצב שהוא צריך עוד עיבוד. אשמח לעזרתכם..
~~
דרושים:
חבר טוב וחברות טובה,
וכלי שיכיל את כל האהבה,
וסבון לניקוי כל הרע,
ויומן לזכור מה שקרה,
ומחק למחוק הרגשות כואבות,
וטוש להדגיש כוונות טובות.
ויחס חם, ולב מבין ונפש רגישה,
ואם אפשר קצת בכי, בבקשה.
אהבתי , נחמד הקעט של חפצים מול הרגשות ......אבני חן
אולי אפשר לקרוא לזה : כלים ורגשות /חפצים ורגשות /חפצים עם רגשות......
משהו בסגנון הזה.
יפה ומתוק
מהמם!!יעל
ממש מתאר חיים... יפה!
מיוחד ומקורי,עמית..
ולמרות המילים היותר יומיומיות/פשוטות (מקווה שהבנת מה התכוונתי..) הצלחת לגעת ולרגש.. באמת מקסים.
תודה לכםחרותיקאחרונה
שיר דיכאוןקשת1
אין לי חיים .
בבדידות .
אין לי נשימה עם הלבד ,
והעיניים ...
והלב עצוב כל כך .
ואין לי נשימה ,
ואני לבד .
הראש כואב לאין קץ .
הלב כל כך מתכווץ .
הדף כל כך ריק ,
המיליה כל כך אבודה .
אין לי נשימה לבד.
ואין לי טעם בחיים ,
אין לי טעם ,
אין אותי .
ויש בדידות .
ואין לי כבר מאום .
ואני לבד.
הלילה שותק .
והבוקר עוד לא בא ,
ואני עצובה .
ואין לי חיים .
ואין בי נשימה .
העולם דומם ,
מזדהה עם השממה .
והלב בודד.
והביחד מתנודד.
והמילים נעלמו .
ומרגישה כלואה .
והלב עוד בודד ,
והמילים עוד בלי הגדרה .
קשה לקרוא...רון א.ד
אני מקווה שזה לא כמו שזה נשמע...
זה יותר ממה שזה נשמע קשת1
|מושיט יד אוהבת|See the pain
בס"ד.
שולחת לך את כל העידוד שבעולם. תהי חזקה.
|חיבוק מעודד|
אגב: כתבת בצורה מדהימה.מוכשרת.
הכל בסדר ))קשת1
בדיוק איך שאני מרגישה עכשיו ;(בתייייק!!
עצוב...
למה יקירה ? רוצה לשתף ?קשת1
מוזמנת לאישי...בתייייק!!
באמת דיכאוני , אין חשק להמישך לקראו....אבני חןאחרונה
כאיל למשהו ממש רע , ומר לו בחיים.
זה מזכיר לי משהו שרוצה לשם קיץ לחיים ...
שקטריעות
צלילים
זכוכיות נוגעות ברוח
רעש חד
מטלטל
כוס נשברת
שקט
נדנדה מגיבה למגע
ילד קט
מתנדנד
שקית מרשרשת
ושקט
דשא נע ברוח
אם מתכופפת
זכוכית נאספת
מכונית באה
איש יוצא
ורעש
השיר הזה...רון א.ד
מזכיר לי אפקטים שרואים לפעמים בסרטים כשקול הרעשים מושתקים חוץ מאחד, שולי יחסית כדי להמחיש את השקט שלפני הסערה... הצלחת לשחזר את זה בצורה מאוד מוצלחת לדעתי, גם בזכות התיאורים וגם בזכות המבנה הגולש של השיר שמדגיש כל מילה בפני עצמה.
יפה מאוד.
תודהריעות
רעות-השירים שלך פשוט יפים!אבר כיונה
תודה, שימחתריעותאחרונה
נעולרון א.ד
יום ולילה
אצבעותיך פורטות
מנגנות ללא הרף
ושפתותיך מלחשות
תפילה אילמת.
והמיתרים פוקעים
אחד אחד,
אך אתה לכוד
בכבליה של האומנות,
בין סורגיהם
של הצלילים.
ונשמתך מתחננת
לרחף לה מעלה
לפרוץ מהדרך,
אך אתה נעול.
הצטמררתי. אוף!!עמית..
בטוח שזה לא נכתב עליי? פעם ראשונה שאני מבינה באמת מה זה הזדהות. כי הזדהות עמוקה כזאת הרבה זמן לא הרגשתי. איך אתה מצליח לכתוב את השירים האלה? ברצינות, אתה נדיר.
אני שמח שהצלחתי לגרום לך להזדהות...רון א.ד
אני ממש מודה לך על המחמאה! האמת היא שהדברים שכתבת קצת מתחברים לי לכוונה המקורית של השיר...
גם אני מזדההקשת1
במיוחד עם המילה - נעול...
...רון א.ד
נראה לי שהרבה אנשים יכולים להזדהות עם ההרגשה, השאלה רק באיזה הקשר...
מקסים!! ממש ממש יפה.See the pain
תודה!רון א.דאחרונה
הנופים והמרחבים במדינהאבני חן
המדינה שלנו כמעיין עפיפון.
החרמון והגולן,אזור הגליל והים התיכון.
משור החוף והשפלה שפרושה כמו מפה.
ובעל נשכח את הריי המרכז והרי יהודה.
את ים המלח וירושלים הבירה הקדושה.
באר שבע, ערבה וחלה הדרומי של המדינה.
במדינה כמו שלנו הנוף משתנה מהקצה לקצה.
כל כמה זמן הוא מאוד שונה (משתנה).
אני מקפיצה ..... אשמח אם תגיבו לי .....אבני חן
אני פשוט לא מתעניינית במדינה שלנו ...קשת1
אז במה כן ..... סתם מסקרן .אבני חן
אהבתי את הנושאשרו'שאחרונה
בהשראת שלמה ארציהמכתב שלא ישלח
האהבה הראשונה, זאת שברחה לי,
פשוט אמר לרב שלי "לא נראה לי"
יום אחרי שנפגשנו בארוע,
התקשרתי ובשמחה עזרת.
הפעם אין לי אבנים שיספרו לי,
אגלה לך סוד - כבר התגברתי.
אין שום פטנטים, התפקיד נשאר של הגבר,
אז אל תזמי, כי זה אף פעם לא מצליח...
בשלט רחוק, מביטה רחוק,
שוב עומדת ושואלת "אתה ______?"
ענית שכן והתלהבתי.
אואואו...
בשלט רחוק מביטה רחוק,
התייעצנו ודיברנו
חתכנו עם החייזרים
ונעלמת..
הפסד שלך!!!
אתה יודע, לא הייתי כותבת סתם כך,
לא יזמת אז ניסיתי להציע
חלומות נשברו לרסיסים שם
פתאום זה שיר געגועים או שנדמה לי...
בשלט רחוק, מביטה רחוק,
הצעתי שנלך ביחד
ענית שכן והתלהבתי.
אואואו...
בשלט רחוק מביטה רחוק,
היה ממש נחמד לשחנ"ש שם
ואני חשבתי שזה מעבר...
התגברתי.
פשוט אמר לרב שלי "לא נראה לי"
יום אחרי שנפגשנו בארוע,
התקשרתי ובשמחה עזרת.
הפעם אין לי אבנים שיספרו לי,
אגלה לך סוד - כבר התגברתי.
אין שום פטנטים, התפקיד נשאר של הגבר,
אז אל תזמי, כי זה אף פעם לא מצליח...
בשלט רחוק, מביטה רחוק,
שוב עומדת ושואלת "אתה ______?"
ענית שכן והתלהבתי.
אואואו...
בשלט רחוק מביטה רחוק,
התייעצנו ודיברנו
חתכנו עם החייזרים
ונעלמת..
הפסד שלך!!!
אתה יודע, לא הייתי כותבת סתם כך,
לא יזמת אז ניסיתי להציע
חלומות נשברו לרסיסים שם
פתאום זה שיר געגועים או שנדמה לי...
בשלט רחוק, מביטה רחוק,
הצעתי שנלך ביחד
ענית שכן והתלהבתי.
אואואו...
בשלט רחוק מביטה רחוק,
היה ממש נחמד לשחנ"ש שם
ואני חשבתי שזה מעבר...
התגברתי.
כתבתי את זה על גבי השיר המקוריהמכתב שלא ישלח
מכיוון שהשיר הזה ישר קפץ לי לראש אחרי מה שקרה
אהבתי....!!!!!שרו'ש
תודה המכתב שלא ישלח
איזה מדהים וואוקשת1
איזה מדהים !!
תודה המכתב שלא ישלחאחרונה
משימה משימתית 8.....!! הפתעהשרו'ש
הי תודה רבה על המשימה השביעית
שאותי בהחלט איתגרה...
עד שלא היתי במקום מסוים שהוא ממש הילדות שלי,
לא הצלחתי לכתוב...
תודה רבה על הכוחות שהתגלו כאן, שוב.
שמעתי וקיבלתי תגובות מהרבה מכם שצריך
לגוון את המשימות.
אז אני עושה ניסיון...
אשמח לשמוע איך הוא ומה דעתכם,
וכמובן-שתכתבו יפה מקורי ומפתיע,
כמו עד עכשיו,
ואפילו יותר
מוזמנים להפתיע אותי ואותכם....
הפעם ניתן משפט (נתחיל עם משפט פשוט....)
וכל אחד יקח אותו למקום שלו...
המשפט-
מכאן הכל התחיל....
בהצלחה....!!!!!!!!!!
טוב, החלטתי גם לנסות- תמיד יש פעם ראשונה...רון א.ד
תרועת השופר
מקיצה אותך
משרעפי הפיוט,
ונשמתך מזעזעת.
במילים הנשגבות
"וה' פקד את שרה"
אתה מחפש מקור
מים חיים,
נביעה שתפרוץ
בנקודת ההתחלה,
כעץ שתול על פלגי מים.
מנסה גם ....אבני חן
הכול התחיל לפני שנים רבות .
כשהייתי צעירה והיה לי הרבה חברות.
עברו , עברו שנים וקצת התמקמתי בחיים.
יש לי בעל ושתי ילדים, קטנים ומאושרים.
בית עם ילדים שאת חיי ממלאים.
בהמון סיפוק והנאה מהחיים.
החיים שלנו יחסית סבירים.
ואנחנו מאוד מרוצים מהחיים.
""יעל
רון א.ד.- וואו!!יעל
שמע,עובר אורח
התעלת על עצמך
מדהים.
מדהים.
תודה על התגובות!רון א.ד
למשוך ולהמשיךיעל
מכאן הכל התחיל,
והמשיך והמשיך,
וכאן הכל נדם
עד שפסק לחלוטין.
מכאן נמשיך את השרשרת
ונמשיך ונמשיך,
וכאן האור יזהיר
עד שנתמלא אור בהיר.
מכאן נסגור את הספר, והוא
ימשיך וימשיך,
וכאן עוד נפגש
ונשוב ונשיר את השיר...
תגובותשרו'ש
רון-תודה רבה!! המשימה הוציאה ממך קטע יפהפה וקצת שונה מהסגנון והנושאים הרגילים אך עדיין קטע מקסים ששזור בביטויים המיוחדים שלך ובחן ובעומק. תודה רבה!!
אבני חן-יפה ופשוט. ב"ה
אנחנו יחד נבנה-עשה לי אסוציאציה של סגירת מעגל בכל הקשור לחיסול המרצחים היום...בתאריך ראיתי שכתבת את זה לפני...אבל זה ממש נגע והתחבר לי בצורה מדהימה באקטואליה הבוערת. יפה מאד!! תודה.
אבני חן-יפה ופשוט. ב"ה
אנחנו יחד נבנה-עשה לי אסוציאציה של סגירת מעגל בכל הקשור לחיסול המרצחים היום...בתאריך ראיתי שכתבת את זה לפני...אבל זה ממש נגע והתחבר לי בצורה מדהימה באקטואליה הבוערת. יפה מאד!! תודה.
מנסה... ריעות
מכאן הכול התחיל.
חדר גדול וחמים, ספה כחולה, אח כבויה וכלב.
הבכי הגיע אחרי כמה דקות, שוטף בגלים. הטישו הגיע מיד אחר כך.
והמילים, אוי, המילים. וההבעות.
הפנים הקשובות.
את הסברת לי אותי. את הנפש שבי. כשאני בכיתי, את הבנת. כשאני גמגמתי, את חייכת.
את הצלת אותי.
את יודעת שבשבת נפלתי? לא הצלחתי להוציא את המילים החוצה.
מה היית אומרת על זה?
מכאן הכול התחיל.
מזג האוויר היה קר וגשום. רוחות סערו סביבי, והכלב.
הסוודר האדום שלי עטף אותי, גונן עלי. פחדתי.
בתוך שעה כבר הצלחת להרגיע אותי, אחרי שנתיים של סבל.
הסברת לי שאני לא אשמה, רק קצת חלשה. וגם זה לא באשמתי.
הצלת אותי.
מכאן הכול התחיל.
את לבשת מכנסי ג'ינס. השיער שלך היה קצר ואדום. כוס הקפה, והכלב.
מאז אותה פגישה ועד היום רק עבדתי. השתניתי. התחזקתי.
הצלת אותי.
תודה.
תודה.פינג.
תודה לך.הנסיך הקטן.אחרונה
משימות 7 ו-8 יחדטריה טריה
אני יודעת שלא הייתי פה הרבה זמן, אבל היום בשעה טובה סיימתי משהו שגזל ממני ה ר ב ה זמן, אז מזלטוב לי...
התחלתי לכתוב משהו, וכשסיימתי שמתי לב שהוא מתאים גם למשימה השביעית וגם לזו השמינית, אז אני מצרפת אותו כאן... לשיפוטכם.
מכאן הכל התחיל
----------------------------
ילדה אחת, פקחה את העיניים, מכאן הכל התחיל.
תחושת חמימות עטפה אותה, חמימות מגוננת
ובאחת, הציפה את תודעתה הקטנה הידיעה הבטוחה שיש מישהו חסר שם שדואג לה, שומר עליה.
הילדה הלכה וגדלה, ועם הזמן הבינה שהעולם גדול יותר ממה שהכירה ושיש חיים מחוץ לרחם אמה, אבל תמיד ליוותה אותה הידיעה שמישהו שומר עליה, הפעם למישהו הזה היה שם - אבא ואמא.
חלפו השנים, והתחלפו השמות.. אבא ואמא תמיד נשארו, אך נוספו עוד כמה דמויות לתחושת החמימות העוטפת. אחיה הגדול, למשל...
והיא הולכת ומתבגרת, וכעת את תחושת החמימות מעניק לה גם האיש שלה, המגן, המלאך השומר האישי שלה.
.
.
.
מספר חודשים עברו, ותחושת חמימות חדשה נוספה, אך הפעם מסוג אחר לגמרי... אותה תחושת חמימות שהיא הרגישה בהתחלה, אבל בדיוק מהכיוון ההפוך - הפעם זו היא שהעניקה תחושת חמימות לתינוק חסר השם שלה, מגוננת עליו בעצם הוויתה...
מכאן הכל התחיל...
התחלתי לכתוב משהו, וכשסיימתי שמתי לב שהוא מתאים גם למשימה השביעית וגם לזו השמינית, אז אני מצרפת אותו כאן... לשיפוטכם.
מכאן הכל התחיל
----------------------------
ילדה אחת, פקחה את העיניים, מכאן הכל התחיל.
תחושת חמימות עטפה אותה, חמימות מגוננת
ובאחת, הציפה את תודעתה הקטנה הידיעה הבטוחה שיש מישהו חסר שם שדואג לה, שומר עליה.
הילדה הלכה וגדלה, ועם הזמן הבינה שהעולם גדול יותר ממה שהכירה ושיש חיים מחוץ לרחם אמה, אבל תמיד ליוותה אותה הידיעה שמישהו שומר עליה, הפעם למישהו הזה היה שם - אבא ואמא.
חלפו השנים, והתחלפו השמות.. אבא ואמא תמיד נשארו, אך נוספו עוד כמה דמויות לתחושת החמימות העוטפת. אחיה הגדול, למשל...
והיא הולכת ומתבגרת, וכעת את תחושת החמימות מעניק לה גם האיש שלה, המגן, המלאך השומר האישי שלה.
.
.
.
מספר חודשים עברו, ותחושת חמימות חדשה נוספה, אך הפעם מסוג אחר לגמרי... אותה תחושת חמימות שהיא הרגישה בהתחלה, אבל בדיוק מהכיוון ההפוך - הפעם זו היא שהעניקה תחושת חמימות לתינוק חסר השם שלה, מגוננת עליו בעצם הוויתה...
מכאן הכל התחיל...
יפה מאודאבני חן
אהבתי את הקטע , התחברתי עליו ממש .
אני הייתי נותן לו את השם : מגעל החיים , גלגל החיים , מחזוריות בחיים .
(משהו בכיוון הזה ....)
בכוונה השארתי את הכותרת ככהטריה טריה
אני אוהבת לתת כותרות ככה שהן לא מסגירות שום דבר ממה שקורה בתוך הקטע/שיר.
ולמעט מקרים בודדים רוב מה שכתבתי פה הוא עם כותרת עם 'טוויסט'.
וכך גם ההצעה שלי לקטע של שרו'ש - הינומה.
אבל תודה בכל אופן.
מתקנת בית עולם לחלומותעובר אורח
כאן הכל התחיל
כאן התרסקת לראשונה
כאן קברת חלום
הסתרת עמוק באדמה
על הרצפה הלבנה
הוקז דמך לראשונה
הבנת מהו ערך
הציות והדממה
כאן לימדוך מרות מהי
כאן הכתיבו לך מקצב
כאן נסוגת, יראת מאם
כאן ברחת משבט אב
ולכאן חזרת, מעט כואבת
גם מעוטרת צלקות
אך פה נשבעת; אהיה אחרת
לא אשוב כמו אז לטעות
כאן התרסקת לראשונה
כאן קברת חלום
הסתרת עמוק באדמה
על הרצפה הלבנה
הוקז דמך לראשונה
הבנת מהו ערך
הציות והדממה
כאן לימדוך מרות מהי
כאן הכתיבו לך מקצב
כאן נסוגת, יראת מאם
כאן ברחת משבט אב
ולכאן חזרת, מעט כואבת
גם מעוטרת צלקות
אך פה נשבעת; אהיה אחרת
לא אשוב כמו אז לטעות
ננסה...ענבל
בס"ד
מכאן הכל התחיל
ממילה אחת בודדה וצליל.
משם ימשיך הכל
אל עבר ההרים והכחול
נדהר לנו יחד אל עבר האי שם
נעצור לנו יחד בעצירות העולם
נפלס לנו דרך בין אנשים
נלמד להכיר דברים חדשים
ממילה אחת וצליל
נעשה לנו יחד שיר מזמור מצהיל.
אוי! חשבתי שצריך להשתמש במשפט 
ענבל
בס"ד
נו שוין. משימה הבאה אקרא טוב יותר בעז"ה..
[אז כן, אני מודעת לזה שזה יצא הדבר הכי מעפן בערך שכתבתי 
]
כן צריך להשתמשך במישפט ....ולא יצא מעפיוןאבני חן
מכאן הכל התחיל..עמית..
מכאן הכל התחיל.
מרגבי האדמה החמה שנרמסה תחת רגליו,
מאגל הזיעה שזלג לאורך צווארו.
מהמבט היגע,
מהנשימה המאומצת,
מהכאב והצער.
משם הכל התחיל.
מהאש והעשן,
הצעקות והדם.
זה התחיל משם.
מידיו הרועדות שחיפשו עץ, עמוד
לתפוס ולהיאחז בו, במציאות.
זה התחיל משם.
ומעולם לא נגמר.
--------
אשמח לתגובות..
אהבתי , התחברתי לזה .אבני חן
זה מזכיר לי את השואה .
משואה לתקומה (כך הייתי קוראת לקטע )
זה גם מזכיר את התלועות של העם שלנו , פוגרומים ומצרות שעשו לנו ....
(ואלי קצת גם את גרוש גוש קטיף ).
הסוף מאוד נכון , שזה לא עולם לא נגמר ...
נסיון.בן-ציון
מכאן הכל התחיל.
מרגש חופשי, מלב מאושר.
זרם בנחת כמו מי נהר.
אין תהיות, הכל ברור כשמש.
הכל טרי כמו קרה אמש.
שתיקות באו, דחפו קדימה.
ואז מיד לרוץ פנימה.
חציית גבולות, הפרת הסכם.
נעצרים פתאום בהלם.
כאן הכל התחיל,
ומאז הכל הלך והסתבך.
וואי זה בא לי בדיוק בזמןאחווש770
ממש מה שקורה לי עכשיו!!!
איזה מוכשרים אתם!!!!!!שרו'ש
איזה יופי!!!(:לא אוכל להגיב לכולכם אבל פשוט כיף לקרוא! כל אחד מגלה פה כישרון חי ומקורי! אשריכם....
עובר אורח-לא היה שיר אחד שלך שלא אהבתי והתחברתי...פשוט כישרון נדיר וחי! איזה יופי!!!
גמאני כתבתי ורק עכשיו היה לי זמן להעלות...נראלי אפפעם לא כתבתי כ"כ ארוך...
זכרונות הילדות שלה כולם,
מתנקזים למקופ הזה-
קראוון קטן, מעט דשא ועץ תאנה בשל
ושביל קצר שמחבר בין הסימטה לבית שלהם, הפינתי.
ושני הורים ושערם שחור
עומדים ומביטים בה גאים;
אבא ממלא לה בריכה
ואמא מקפלת אוניות מנייר עיתון.
כך התחיל מסע הזכרונות שלה.
מסע בין שלוש תחנות.
התחנה השניה היתה בחורשה העבותה
על עץ ירוק רחב כתף
עוד עומד על תילו הית העץ המהגוני.
את כל השריטות והצלקות שיש לה בידיים-
היא זוקפת לזכותו.
נוף בית העץ כולו מלא בהבטחות, אהבות,
חלומות וסודות,
שנלחשו בחצות, או קצת אחרי.
מכאן החל המסע המשותף
שמוביל אותה לתחנה השלישית מעברה השני של החורשה.
שם שוב בנו בידיהם בית,
אך הפעם לא מעץ.
וכל שנלחש שם בילדות
כאן קרם לו צליל וצורה.
ושניהם מחזיקים ידים ועומדים גאים
מתכופפים למלא עוד בריכה
להשיט בה סירות מנייר עיתון ישן;
בשלוש תחנות מקופל לו סיפור חייה
בעשרים קילמוטרים מרובעים
ארוגים בצפיפות של שמיכת טלאים
ישנה ואהובה בריח של בית-
הזכרונות שלה,
יפים, צעירים לנצח,
כל כך יפים,
שהיא מעבירה אותם בירושה לילדים,
אורגת להם בצפיפות
מחוטים של משי
את התחנה הראשונה
הקומה הראשונה
צעד ראשון ובטוח
בסיפור ההיסטוריה
שלהם,
שלה.
עובר אורח-לא היה שיר אחד שלך שלא אהבתי והתחברתי...פשוט כישרון נדיר וחי! איזה יופי!!!
גמאני כתבתי ורק עכשיו היה לי זמן להעלות...נראלי אפפעם לא כתבתי כ"כ ארוך...
זכרונות הילדות שלה כולם,
מתנקזים למקופ הזה-
קראוון קטן, מעט דשא ועץ תאנה בשל
ושביל קצר שמחבר בין הסימטה לבית שלהם, הפינתי.
ושני הורים ושערם שחור
עומדים ומביטים בה גאים;
אבא ממלא לה בריכה
ואמא מקפלת אוניות מנייר עיתון.
כך התחיל מסע הזכרונות שלה.
מסע בין שלוש תחנות.
התחנה השניה היתה בחורשה העבותה
על עץ ירוק רחב כתף
עוד עומד על תילו הית העץ המהגוני.
את כל השריטות והצלקות שיש לה בידיים-
היא זוקפת לזכותו.
נוף בית העץ כולו מלא בהבטחות, אהבות,
חלומות וסודות,
שנלחשו בחצות, או קצת אחרי.
מכאן החל המסע המשותף
שמוביל אותה לתחנה השלישית מעברה השני של החורשה.
שם שוב בנו בידיהם בית,
אך הפעם לא מעץ.
וכל שנלחש שם בילדות
כאן קרם לו צליל וצורה.
ושניהם מחזיקים ידים ועומדים גאים
מתכופפים למלא עוד בריכה
להשיט בה סירות מנייר עיתון ישן;
בשלוש תחנות מקופל לו סיפור חייה
בעשרים קילמוטרים מרובעים
ארוגים בצפיפות של שמיכת טלאים
ישנה ואהובה בריח של בית-
הזכרונות שלה,
יפים, צעירים לנצח,
כל כך יפים,
שהיא מעבירה אותם בירושה לילדים,
אורגת להם בצפיפות
מחוטים של משי
את התחנה הראשונה
הקומה הראשונה
צעד ראשון ובטוח
בסיפור ההיסטוריה
שלהם,
שלה.
קטע ראשון שלימטרה
חיכיתי על החוף לבדי,
וחשבתי מחשבות לעצמי,
האם זה זה?
ואיך יהיה?
וכמו תמיד מצאתי אבן למזכרת
שחיכתה בשתיקה בכיס כל הערב
והלוואי ובסוף תגיע למדף
במטבח המשותף
יחד עם אבנים נוספות
שכל אחת מהן תספר את סיפורה
על הערב שהיה..
קטע חמודאבני חן
התחברתי עליו , נחמד אוירה פסטורלית וצבעונית .
מזכיר לי שאוספים חתיכות של צלחת אירוסין למזל לחתונה (סוג של מנהג/אמונה טפלה ) .
כך הרגשתי שזה על אותו הרעיון , פשוט היא אוספת אבנים מהים.
לאו דווקא מהיםמטרה
תלוי לאיפה הולכים
מעניין...רון א.ד
שיר יפה.
מעניין אותי מה מסמלות כול שאר האבנים הקודמות... ערבים שכבר היו או שעתידים להיות?
בנתיים יש לי רק אבן אחתמטרה
כל דייט אני שומרת אבן (כל אחד והשריטות שלו 
)
)אהבתי את הרעיון ..... אבל מה כל דייט זה לחוף הים?אבני חן
לא, הגבתי לך בתגובה הקודמת שלך מטרה
עבר עריכה על ידי מטרה בתאריך ה' בתשרי תשע"ה 12:33
לאו דווקא מהים, תלוי לאיפה הולכיםאם כךרון א.ד
אז אני מבין שהכוונה לאבנים עתידיות...
נראה לי.
אכן כןמטרה
פשטות מקסימה של מיליםשרו'ש
סיפור שלם בכמה מילים...
הצלחת ליצור אוירת מסתוריות
מסקרנת....מילים נעימות כתובות יפה.
עלי והצליחי!!!! יפה מאד...
אם זו ההתחלה את תגיעי רחוק בעז"ה(:
הצלחת ליצור אוירת מסתוריות
מסקרנת....מילים נעימות כתובות יפה.
עלי והצליחי!!!! יפה מאד...
אם זו ההתחלה את תגיעי רחוק בעז"ה(:
תודה רבה רבה מטרהאחרונה
תגובה ממש משמחת
להגיע אליך.רוש לילה.
פתאום לקפוץ זה נשמע הרבה יותר מפחיד,
כשהחלון ככה פתוח.
אני נושמת מהר ובשקט, כדי שלא ישימו לב שאני מפחדת ויצחקו עליי.
תמיד צוחקים עליי.
הסתכלתי למטה. האדמה פשוט רחוקה מדי, אני מקווה שמספיק רחוק.
אני מסתכלת עליך, מחפשת ביטחון. אתה עומד כאן, שליו ורגוע.
'תקפצי כבר,' אתה אומר ומחייך אליי.
אני לא יודעת אם להאמין לחיוך הזה. אצלך לכל חיוך יש סיבה.
אני נושמת עמוק. האדמה מחכה לי. וגם אתה.
'אתה מבטיח להיות שם כשאני אבוא?' אני שואלת.
רק כדי להיות בטוחה.
'בטח', אתה מחייך חיוך אחרון ואז דמותך מבליחה באוויר ונעלמת.
אני נזכרת במכתב שהשארת
אחרי שקפצת בעצמך,
נזכרת בתיאורים שלך
על גן עדן שבטח מחכה לשנינו
וקופצת.
זה כבר לא מפחיד,
כשאני יודעת שאתה שם למטה, מחכה לי.
האדמה מתקרבת מהר, מהר מדי
ואני מחפשת אותך בעיניים,
שתראה שאני באה אליך
ואני לא מוצאת אף אחד
שמחכה לי.
והכל ריק פתאום,
ריק מדמותך שחקוקה בראשי,
ריק מהמילים שהשארת לי,
ריק מהחיבוק שנשבעתי לזכור.
אז תבין, אני שוב מפחדת
כי אני קפצתי
כדי להגיע אליך.
לא אל המוות.
וואו!! ריגשת ממש!!קוצ'ינית =)
ממש יפה!!
אוקיי..עמית..
א. את כישרון מטורף, לקחת בפינצטה את המילים הכי יפות ומתאימות והרכבת אותן לדבר מושלם.
ב. יואו איך הזדהיתי!! כ"כ נכון וחזק!! וכל מילה מיותרת.
ב. יואו איך הזדהיתי!! כ"כ נכון וחזק!! וכל מילה מיותרת.
וואו, תודה?רוש לילה.אחרונה
אני הכי מתרגשת בעולם לשמוע תגובות כאלה 
משהו ישן יחסית- ניגון ליום שנגמררון א.ד
עמדתי בסוף היום
על שפת הים,
אדום כמו דם,
יפה עד כאב.
ובין שאריות הגלים
חיפשתי בדיוק את השורה
שתתאר לך את היופי
שברחש הנמשך,
ברוגע שבעוד יום שנגמר,
כזו שתיגע לך בלב,
בדיוק בנקודה.
אהבתי , הפשוט והטבע בשיר .אבני חן
מקסים. אהבתיריעות
תודה על התגובות!רון א.ד
וואווו וואווו וואוווגיטרה כחולה
מהמם, מילים יפות, מרגש וכנה. אהבתי מממששש
רון א.דאחרונה
תודה!
"סליחה". (למי שלא זכה לבכות בר"ה)נועם ה
כל מה שרציתי זה לבכות
לבכות עלי
לבכות עליך
לבכות אותנו
והדמעות שמיאנו לצאת
עוד בעיניי
קוראות אליך
חוצות בינינו
כאתה יורד איתי לשם
עצום עיניים
רק שמור אותי הייטב שלא ארחק
מן השמיים
אך אל תראה
שלא תבכה
אני כואבת בשבילך.
סליחה...
כל מה שרציתי זה לזכור
לזכור אותי
לזכור אותך
לזכור אותנו
והשיברון שלא יכל לשאת
את חרפתי
את זעמך
ניצב בינינו
כשאתה יורד איתי לשם
עצום עיניים
אולי אראה אותך ולא ארחק
מן השמיים
אך אל תראה
שלא תבכה
אני כואבת בשבילך.
סליחה...
כל מה שרציתי זה להיות
להיות אני
להיות שלך
כמו שהיינו
אבל כמעט הכל רק בידך
הפיוסים
הסליחה
ועתידינו
כשאתה יורד איתי לשם
עצום עיניים
רק חבק מאוד ותן לבכות
עם השמיים
אך אל תראה
שלא תבכה
אני כואבת בשבילך.
סליחה...
לבכות עלי
לבכות עליך
לבכות אותנו
והדמעות שמיאנו לצאת
עוד בעיניי
קוראות אליך
חוצות בינינו
כאתה יורד איתי לשם
עצום עיניים
רק שמור אותי הייטב שלא ארחק
מן השמיים
אך אל תראה
שלא תבכה
אני כואבת בשבילך.
סליחה...
כל מה שרציתי זה לזכור
לזכור אותי
לזכור אותך
לזכור אותנו
והשיברון שלא יכל לשאת
את חרפתי
את זעמך
ניצב בינינו
כשאתה יורד איתי לשם
עצום עיניים
אולי אראה אותך ולא ארחק
מן השמיים
אך אל תראה
שלא תבכה
אני כואבת בשבילך.
סליחה...
כל מה שרציתי זה להיות
להיות אני
להיות שלך
כמו שהיינו
אבל כמעט הכל רק בידך
הפיוסים
הסליחה
ועתידינו
כשאתה יורד איתי לשם
עצום עיניים
רק חבק מאוד ותן לבכות
עם השמיים
אך אל תראה
שלא תבכה
אני כואבת בשבילך.
סליחה...
לא בטוחה שהבנתי..קוצ'ינית =)
אפשר הסבר על מה זה?
מממממממ זה לא כיף להסביר נועם ה
מה לא הבנת?
לא צריך להסביר זה מקסיםקשת1
יואוווושתיל שנטעתי
יפהפה!ריעותאחרונה
הים, הכתלים והמוות.ריעות
לכל איש יש שם
שנתן לו הים
ונתנו לו כתליו
ונתן לו מותו
(זלדה).
הים סוער בי, הוא מכה
את גליו על סלעיי, הוא רוצה
לצאת מן הלב, להגיע אל חוף,
מחכה
חוסמים לי כתלים, גדרות
עוטפות, רק שאלו, ואז
יימסו הקירות, ייפתח לבבי
יישפך
כי טוב לי מותי, חוסר חיי
העצבות והצער, לבד,
מלפתוח לבי,
את הים בתוכי,
ולחיות חיים של ממש.
מקפיצהריעות
ןחסר מיליםן מושלם!! העציב אותי..עמית..
תודה ריעות
עבר עריכה על ידי רעות-reut בתאריך ז' בתשרי תשע"ה 09:32
זה מהמם וזה ברגע הכי מתאים. תודה מישהי בעולם!
נוגע מאוד.כתוב כ"כ יפה.תודה לך!לשיר..
וואי, תודהריעות
וואולצייר זה לנשום
רעותה קבלי ח"ח!!!!
אחד הדברים היפים, הנכונים והמאתגרים ביותר.....
נתת לי חומר למחשבה.... תדה
חן חן לא אמרת לי שקראת את זה...ריעותאחרונה
מהמםנועם ה
רק הייתי הופכת את הבית האחרון לאופטימי...
אבל זה עניין של טעם, ככה אני.
אבל זה עניין של טעם, ככה אני.
זה הקטע. כרגע אין אופטימי באופק... אבל תודהריעות
צהריים (המתנה לסיום הגן ) ....יש רעיונות לשם אחר?אבני חן
* קטע זה נכתב בעת ההמתנה להוציא את הבת מהגן .
בבית המדרש ישבתי .
ועל כתיבה חשבתי.
את הפנקס והעט לקחתי.
ומיד לחשוב וליצור התחלתי.
את הדף הראשון פתחתי.
ולשער הגן רצתי.
בתי הבכורה באה עלי בשמחה.
ושתינו לכיוון הבית הלכנו במהרה.
בבית אכלנו ארוחה חמה.
וחכינו לבואו (שובו) של פעוט המשפחה.
הפעוט שלנו מהמעון חזר,שמח ומאושר.
ואת הדלת כמעט וסגר.
מקפיצה ..... אשמח לתגובה / שם חדש ....אבני חן
איזה חמוד ממש מתוק!!אחווש770אחרונה
אהבתי
נשימה אחרונה.הדובדבן שבקצפת
הלילה הנושם נשימות אחרונות
מסעיר את החוף והים
וקצף הגלים עוטף את הצדפות
מכסה ומסתיר את הדם
העדויות שהייתי פה פעם
נמחקות עם חלוף הזמן
הגלים מחקו את הזעם
וצבעו את החוף בלבן
עוד מעט יעלה האור
וכבר לא תישאר שום עדות
יותר אף אחד לא יזכור
ואני עם הלילה הגווע-
אמות.
כתיבה יפה דוד ה.
מקווה שהבנתי נכון: מדבר על השואה מצד הזכרון שלה?
מדהים.סגולה להצלחה!!
אהבתי מאוד
הקצב של המילים קבוע מאוד ומנעים את הקריאה (למרות השוני בין הבית הראשון והשני)
וכאילו השורה האחרונה, שארוכה מעט יותר, מחייבת כמו לנשום לפני המילה האחרונה, וזה נחמד (:
דימויים מקסימים!! כל הכבוד!
מזכיר את השואה , עדות שתעלם ...אבני חן
....שרו'ש
שני הבתים הראשונים מקסימים
הרעיון מקורי ויפה מאד מאד
אהבתי!!!!
הבית השלישי קצת צריך שיפצור או קיצור
לפחות של השורה האחרונה. ...
אבל שיר מושלם איזה יופי ואומנות במיטבה!!!!
הרעיון מקורי ויפה מאד מאד
אהבתי!!!!
הבית השלישי קצת צריך שיפצור או קיצור
לפחות של השורה האחרונה. ...
אבל שיר מושלם איזה יופי ואומנות במיטבה!!!!
תודה לכל המגיבים!הדובדבן שבקצפת
והאמת היא שבכלל לא חשבתי על השואה...
יווואו זה מדהיייים!! כמה התגעגעתי לכתיבה שלך!!רוש לילה.
שיר עצוב, יפה ונוגע.. אבל בכל זאת ממש נהניתי לקרוא 
אהבתי את הסוף החד והקולע!!
בהצלחה בהמשך 
תודההדובדבן שבקצפת
וואו זה מדהים!!אשדת
זה,מחכה לשקטאחרונה
זה.
באמת שאינלי כבר כוח,
|עייף ויגע|
[ולא ירא אלוהים...?!]
אחרי הרבה זמן שלא כתבתי- משהו קטן וטוב!זורמת עם החיים
אני נזכרת באהבה
אני כבר לא מרגישה
עכשיו אני שונה
אין בי שום תחושה
קצר וחמודאבני חןאחרונה
קטע ישן .... צריכה שם.אבני חן
הבאתי לך מצפן קטן.
כדי שלא תאבד את הצפון.
(וגם את הדרך הביתה כמון).
אם אתה נמצא במזרח אז תסתכל לכיוון הים.
ושם תראה אותנו בתוך איזה אגם.
כאשר אתה נמצא בצפון ארצנו הקטנה.
תשב וחשוב על "חברתך" הנחמדה.
בבואך לארץ החול הצהוב והזהוב.
תסתכל לכל כיוונים ותהנה מהמרחב, הרחב.
אתה בשבילי כמו איזה אח גדול.
שמנסה לייעץ ולעזור לי בכל.
הצעותרון א.ד
מה דעתך על השם "המבט הביתה?"
הצעה נוספת- אולי כדי לחתוך את השורה האחרונה בבית הראשון, זה נראה לי פחות שייך לשיר... (אלא אם כן התכוונת לכתוב כמובן, ואז הייתי מציע לשנות את הניסוח של השורה כדי שתתאים יותר מבחינת המשקל)
לשיקול דעתך.
האמת שזה היה מעייו מכתב שלא נשלח ....אבני חןאחרונה
זה היה מיועד לאחד הדייטים שיצאתי אתו בעבר ....
אז פשוט מצאתי את זה בקלסר (יש לי קלסר של דברים שאני כותבת ...)
והחלטתי לכתוב כאן כדי לשמוע תגובות .
נ.ב
אולי אני יוריד את השורה הזאת נראה .
אשמח להערות ולשם... שנה טובה!!שרו'ש
ואז כל הזהב הפרוע הזה
ששיגע את כל העולם בקופצניות שלו,
התכסה במרבד של לובן קטיפתי
כטל חרמון המכסה מן הרד משמים
וצללים של שבת אז ירדו
לפזר שובלים של קדושה
על הפסיעות שהותירו בחול
על צעד חדש שנרקם פה ביחד,
נשמה יתירה;
ומילים של שבת
שהם מעבר לדיו ונייר
שהם לא מהעולם הזה בכלל,
קדושה של מעין עולם הבא
ששיגע את כל העולם בקופצניות שלו,
התכסה במרבד של לובן קטיפתי
כטל חרמון המכסה מן הרד משמים
וצללים של שבת אז ירדו
לפזר שובלים של קדושה
על הפסיעות שהותירו בחול
על צעד חדש שנרקם פה ביחד,
נשמה יתירה;
ומילים של שבת
שהם מעבר לדיו ונייר
שהם לא מהעולם הזה בכלל,
קדושה של מעין עולם הבא
נפלאטריה טריה
מעלה הרבה אסוציאציות לדברים שונים.
וכהצעה לשם, התמונה הכי חזקה שעולה לי לראש בקריאת הקטע הזה הוא הרגע שבו החתן מכסה את הכלה לפני החופה, אז הייתי קוראת לקטע הזה 'הינומה'
וכהצעה לשם, התמונה הכי חזקה שעולה לי לראש בקריאת הקטע הזה הוא הרגע שבו החתן מכסה את הכלה לפני החופה, אז הייתי קוראת לקטע הזה 'הינומה'
מה דעתך על-רון א.ד
נשמת השבת?
בקשר לשיר עצמו- אהבתי את מה שכתבת, אני מתחבר מאוד לרעיון שהצגת, למרות שנראה לי שאפשר להגיד את זה גם על שירים אחרים ולאו דווקא על שבת...
יפה מאוד!
אהבתי מילים יפותאבני חן
כן בשיר /בקטע הזה יש בו הרבה כיוונים למחשבה .
לקח לי זמן להבין ולחבר את כל הקטע יחד (קראתי פעמים עד שנראה לי שהבנתי )
לגבי השם :
1 הינומה (לקוח מהמגיבה הקודמת , סליחה ).
2.באותו הקשר . חתן וכלה .
3. שבת ויום חול / קודש וחול .
והלהקה .... 
(: ישששששששרו'ש
תודה רבה...אהבתי את הרעיון-הינומה...קלעת בול!
ורון-מזתומרת אפשר להגיד את זה גם על שירים אחרים? קטונתי אבל לא ירדתי לסוף דעתך...
ורון-מזתומרת אפשר להגיד את זה גם על שירים אחרים? קטונתי אבל לא ירדתי לסוף דעתך...
את האמת זה מטריה טריה ..משם + השיר יחד נוצר ההנומהאבני חן
וואועובר אורחאחרונה
אהבתי
והינומה מתאים בול!
והינומה מתאים בול!