שרשור חדש
מעגליםעובר אורח
מעגל מלאכים. לבנים, מתוחים
לכולם קשרתי ידיים
מעגל של פחדים. ראשונים ההורים
וצרחות שקורעות ת'שמיים

מעגל אלומות, וכולן לי אחים
ולכולן צרות העיניים
אך אחת יחידה בין שדה של חיטים
תתבשם ותניף הכפיים

ושורה של דמויות. חשוכות, מתרגשות
ופנים וזרועות ורגליים
וים של דמעות ואלף צרחות

וילדה שקרעה ת'שמיים
אהבתי את הפסטורלי בשיראבני חןאחרונה

שיר פסטורלי  שמעורר את המחשה , לכיוון של פחד ובלבול  .

שיר ציורי של שדה ומעליו מעגל מלאכים לבנים .

בכי שקורע את השמיים הכחולים .

בשדה יש מסביב מעגל מחיטים .

 

 

נ.ב

סוג של פרוש שלי לשיר ....

 

 

נתיב טלליםרון א.ד

 

 

כבר מאוחר

אתה יודע?

הינה הדרך נבלעת באופל

והזמן קופא

הרחק מהישג עינך.

אתה שוכב על מצע

של אבן קרה

ודמעותיך

נשואות אל-על,

 

ורק כוכב הצפון

מנגן לך שיר

יפה עד דמעות,

שנותן לך כוח

לקום ולצעוד

בנתיב של טללים.

סיפורי, כובש ומקסים!!נערת חווה
תודה!רון א.ד
מהמם!נעמה .כ.

ממש התרגשתי לקרוא את השיר!

תודה רבה!רון א.דאחרונה
הארמון שהיה עשוי מזכוכית-איילת-
ארמון זכוכית נאה, זוהר למרחקים היה. כמה חום שרר בתוכו, כמה חיוכים ומאור עולם. למרות היותו מזכוכית, חמים היה בפנים. ושקוף. מאוד שקוף. כולם נראו האחד לשני על כאבם, שמחתם, יאושם, תסכולם, מכאובם וזוהרם. וכמה עולמות שכנו בארמון אחד, שקוף, מזכוכית. והוא היה רואה את הכל. ארמון יפה היה. מזכוכית נאה. הביתיות שלו על אף היותו ארמון הורגשה תמיד. בית. לא גדול. בית אוהב שהכיל אותנו. את כולנו. כמה שמחת עולם. כמה ענווה ויושר. כמה אמונה. מעטים יכלו להביט ישירות בשמש הענקית שממעל שהקרינה את חומה האוהב. כולם הסתופפו בצילה. היה זה צל, אך חם כמו הקרניים האמיתיות. ושמחנו. ואהבנו. ונפשנו על מי מנוחות.

בום!

בהלה נוראית. דמעות ענק. לב שבור וכואב, בוכה ומחפש מרגוע. ארמון הזכוכית התנפץ לנו בפרצוף. שברים עפים לכל עבר. דוקרים ומשאירים אותנו בשלוליות אדומות ועצובות. מרוב כאב כבר נותרנו חסרי הרגשה. החום התחלף בקור ששובר אותך. את עצמותיך, את פניך, את רוחך. עיננו מתכסות במסך נוזלי ושקוף שמטשטש לך את כל הראיה. הלב מתפרק. בבת אחת חלף ארמון הזכוכית, חומו אהבתו, שמחתו. חלפה לה. וכולנו מביטים חסרי אונים אל עבר ההריסות של ארמוננו. שהיה בעל זכוכית נאה. ולא נותר אלא לבכות. לבכות בזוכרינו את האור של ארמוננו. את הנעימות והרוגע. ובעיקר, בזוכרנו את השמש הענקית שקרניה נבלעו בבורות האדמה, ואינה עוד...
..מחוללת בכרמים

רחקת ממני, אחי!

ישמעאל מצחק

ויצחק עקוד על המזבח

ואני נאחזת בסבך

עובר אורח
אני אוהבת את זה. פשוט אוהבת
אפפעם לא ראיתי כזה דברשרו'ש
שב12 מילים עובר לו
מסר מחלחל כ"כ.
אהבתי את השיבוץ התנכי
וההקשר והפשטות של המילים
היפות שמספרות סיפור שלם
בתמצות.
איזה כישרון גדול את! !
זה השיר השני שלך שאני קוראת
וגם אותו אני הולכת לשמור...
חזק!
תודהמחוללת בכרמים

מעניין אותי לדעת מה הסיפור שנקלט מהקריאה...

 

וואו וואו וואוחיה רוזאחרונה
שפת הלב.הדובדבן שבקצפת

שותקת

כי מה כבר יש לומר

מוחקת

כי זה שייך לעבר

 

ורק בחושך, בלילות לבנים,

העיניים שלך מדברות

את מה שאי אפשר להסביר במילים-

העיניים שלך מסבירות

 

אבל אני-

אני כבר שכחתי

את שפת הלב.

 

פתחי לי, אחותי

העבר כבר כלה 

כבר קלו המים

השחר עלה

 

פתחי, אחותי

את השער לליבך

בגן הנעול 

אין עוד מי שיחייך

 

למדי אותי, אחות

את שפת

ליבך.

וואו.פינג.אחרונה

נגע לי בלב, מאד. 

מאד מאד. 

וזה לא קורה הרבהחצי חיוך

אלול זורמת עם החיים

אלול הגיע-

המלך בשדה.

בקרוב הוא יופיע,

אני לו אודה!

התרגשות גדולה,

זהו חודש מתנה-

לבקש מחילה,

לחזור בתשובה.

קמים בבוקר,

אומרים סליחות.

כשהמלך מבקר

לא עושים הצגות.

צריכים אמת

אחת ויחידה!

החיים באמת-

הם סוג של חידה.

וחודש אלול

הוא לידה מחדש.

קצת כמו מבול

אך הכול מקודש.

ואנחנו עכשיו

בזמן אמיתי.

מסתכלים בעיניו

ובמבט פנימי.

איזה יופי! אהבתי מאוד!ענני-יה

בס"ד

קצב מצוין!

תגובות מישהו?זורמת עם החיים


וואי זה יפהאחווש770
כל מילה נחדרה...
אהבתי(:ארמונות בחול
הרעיונות שהבאת בשיר יפים..

"וחודש אלול/הוא לידה מחדש
קצת כמו מבול/אך הכל מקודש"
תפסו אותי השורות האלו
תודה רבהזורמת עם החייםאחרונה

הרגשתי שזה קצת דומה לנצרות אז הייתי חייבת להוסיף את המקודש

|חריקת דלת שממזמן לא נפתחה.| אהמ. אהמ.L ענק
עבר עריכה על ידי L ענק בתאריך ה' באלול תשע"ד 11:52
חת.חת.שתיים. הלו הלו? שומעים אותי?
שלום לכולכם.
זה ממש לא תרגיל או הודעת מנהל שנשכח בבוידעם ולרגע קופץ להגיד שלום, ומיד לחזור לאלמוניות. (למרות שזה בעצם מה שאני עושה, אבל אתם תסלחו לי על כך. נכון?)
זה יותר סוג של.. משהו שמאוד הייתי רוצה לעבור סדנה בו והדרך הטובה ביותר היה דרך הפורום היקר הזה.
דמיינו סוכה. סטנדרטית, לא סטנדרטית. מה שבא לכם. מצידי שהקירות יהיו מחופות זכוכית והעמודים מצופי זהב והסכך ירוק טרי שהרגע נקטף.
מה שאנחנו הולכים לעשות זה לקשט את הקירות בקטעים על ומאלול.
נאסוף תמונות, שירים, קטעים שנרצה לתלות לנו בסוכה.
[עכשיו ניקח את הקול המעצבן שיושב לכם מאחורי הראש וניתן לו שם. נגיד.. ששון.]
ששון: אוי נו, מה הקשר עכשיו. אנחנו רק בהתחלה של אלול יש עוד יותר מחודש עד סוכות.
אז זהו. שהרעיון הוא לא שתכתבו קטעים לסוכה שלנו. הרעיון הוא שתחפשו ותזכרו בקטעים שראיתם בעבר ותעלו אותם.
אפשר מכל מקום, מכל ספר. משנים עברו, מיוצרים שעברו (רצוי לבקש רשות.) ובכלל תהיו מקוריים.
בשביל זה נולדתם לגזע הזה.
אני גם אחפש ואם אוכל לתלות בסוכה שלנו אפילו שיר אחד יפיפה זה בהחלט שווה לכתוב את כל ההודעה הזאת במקשים המעצבנים של האייפון.

שלכם
ברוב הערכה
צור.
ואוווווומחכה לשקט

יש חיים מחוץ לפורום!

 

ומממ,

אולי כדי לצרף אליך מנהל פעיל?

אני ממש בעד.L ענק
עוד חודשיים כל הירוק הזה והצהוב של הצבא נגמרים אז אני מניח שאוכל להיות פה יותר ועדיין.
זה רעיון מעולה.
אני מתנדבת להיות מנהלת פעילה...טריה טריה
אני מתנדבת להיות מנהלת לא פעילה!נערת חווהאחרונה

(ברור שמנהלת צריכה להיות פעילה... )

זה לא אני.רוש לילה.
תמונות
רגעים בודדים שגנבתי מהזמן שחלף
על המראה בחדר שלי.
​זה לא אני, התמונות.
מילים
אוסף אקראי של אותיות שהיו נאמנות לי
על השידה בחדר שלי.
זה לא אני, המילים.
אנשים
כל מיני נקודות חיים פועמות שהיו כאן
על המיטה בחדר שלי.
זה לא אני, האנשים.
שברים
מעין חתיכות כאלה שמפוזרות באי סדר
על הרצפה בחדר שלי.
זה לא אני, השברים.
​דם
המון טיפות כאלה בצבע אדום בוהק
על הקירות בחדר שלי.
זה לא אני, הדם.
אני
נקודות קטנות של שתיקה נצחית
על החלון בחדר שלי.
זה לא אני, אני.
ואוו.ארמונות בחול
'רגעים בודדים שגנבתי מהזמן שחלף'
ככ מדויק ויפה!

אהבתי כל בית בנפרד, ועדין אני מנסה להבין מה כל רעיון מבטא ומספר.
התמונה הכללית עדין מסתורית, אשמח להסבר

שיר עמוק ומסקרן
אהבתי במיוחד את הבית על המילים ועל האני.
יש לך תשובה מהזה בעצם אני?
הערה קטנהמחכה לשקט

שיר שכזה הייתי צריכה לכתוב באמצע,

זה היה מוסיף לו רובד ונופך נוסף שהיו

מדגישים את ההיבטים שבחרת להדגיש בו

ודווקא אז הופכים למיסתורי בדיוק במינון הנכון.

 

השיר/קטע מקסים ויפיפה,

השבירה על ידי מילה בסוף כל קטע

הופכת אותו לבעל חן קסום במיוחד

מהפנט ממש!

שיר שנראה שנכתב מוך הרבה כאב

ויותר מכך מחשבה.

השירים שלך,

כל שיר מרטיט מיתרים רדומים בשביל החיים שלי,

פורט מחדש על אותם תווים אבודים שחשבתי

שאבד זכרם מן העולם

מנגינות הנפש שבים וצצים מבין קפלי גלימת שירך,

תודה לך!

מה ערכת?מחכה לשקטאחרונה
וואו, איזה תגובות מהממות, תודה!! התרגשתי רוש לילה.

ארמונות בחול, לשאלתך:

 

לא יודעת אם יש תשובה, אבל המסר מהשיר הוא שמה שאני אמורה להיות- נקודות קטנות של שתיקה נצחית על החלון בחדר שלי- זה לא אני.

אהבתי ממששתיל שנטעתי

ועדיין מנסה להבין את חלקו..

הבית שהכי אהבתי הוא על המילים.. זה הזכיר לי (בין השאר) שירים שכתבתי והיום אני לא מבינה מה הקשר בינינו...

מיועד לכולכםמושמושית
חברים, יש נקודה שחשוב לי לדבר עליה.
אנחנו חייבים להיזהר בתגובות והיחס שלנו כאן, דווקא כפורום כתיבה שמעודד יצירה. רוב הכותבים כאן רק מתחילים צעדים ראשונים בכתיבה ובחיים בכלל, מנסים את כוחם בביטוי וכישרון.
זה לא הגיוני להגיב בזלזול או רתיעה, אנשים מביאים את עצ-מם!
ולא, אל תתרצו את עצמכם בשום סיבה, אנושיות היא לפני סטריאוטיפיים ומוסכמות.
בזמנו קראתי כאן בערוץ יצירה שהכותרת שלה הייתה שנכתבה בשבת, הנימה והמילים בה הבהירו עוד יותר. התגובות שם לא זכורות לי כמתלהמות או קוראות לחסימת היצירה (וטוב שכך, לדעתי), ובכלל- למה שכן יתלהמו?
בבקשה, תנו לאנשים להיות מי שהם ותהיו קצת רגישים לשיר מיותם מתגובות או לקטע מורכב.
הייתה כאן מישהי לא מזמן שהעלתה שיר שעסק ברצח ואיבוד החיים וכו', היו גם עוד טיפונת קטעים שעלו והיו חריגים מעט בנוף. שימו לב איך אתם מגיבים ואיך מרגיש האדם שכתב את המילים הללו, שאמר אותן.
אם חבר יבוא אליכם מחר ויגיד שהוא רוצה להתאבד- אתם בטוחים שזה היחס הנכון אליו? אולי אפשר לעזור או להיות עבורו במקום לתקוף? אולי אפשר פשוט להגיד לו "אני כאן איתך" ואת שאר התגובות שרצית לומר לשמור לעצמך? המילים כאן הן אמירה לכל דבר, תשימו לב.

ואגב, אני לא מהמצדיקים כל דבר בשם האומנות- לא תצלומי עירום ולא סרטי תועבה, אבל ברצינות איתכם-
כמו שמותר לכתוב טקסט שאומר "אני אוהב אותך" מותר לכתוב טקסט שמבטא "אני שונא אותך". אני חושבת שזכותו של אדם להיות מי שהוא, ויותר מכך-
זכותו של אדם לקבל אנושיות ותמיכה ואפילו קצת פירגון.

מקווה לראות כאן כמה שיותר אנשים שמכבדים את עצמם ואת המילים שלהם, את האומנות ואת החברה. אל תגרמו לאחרים להתבייש במי שהם ולרצות לסגור את המילים שלהם חזק, נדמה לי שזה הפוך ממטרת פורום כזה.

תודה למי שקרא, ותודה מראש למי שיגיב בצורה מכובדת.

(הבהרה לוודא שאהיה מובנת- אני לא בעד להתאבד או בעד לשנוא, אני בעד לבטא ולהתחבר למי שאנחנו גם אם וכשאנחנו שונאים, גם כשאנחנו מתגעגעים, גם כשאנחנו מאוכזבים. כמו שאנחנו)

בואו ננסה להיות עוד קצת בני-אדם. בהצלחה לכולנו
תודה לךBlood
את צודקת.ענבל
בס"ד

ומצד שני אני מבינה מאוד את הזעזוע מהקטע שנכתב, גם אני הזדעזעתי נורא.

פשוט בחרתי לא להגיב.

ומחילה, יש הבדל בין "אני שונא אותך" לבין "כמה באלי לדקור אותך פעם אחר פעם"
^^^אשדת
חוץ מהכותרת
לא מסכיםמחכה לשקט

יש גבול לכל דבר.

וזכותך לחשוב כך.מושמושית
אגב אני מנסה לחשוב לפי זה איך אדם כן יכול להתמודד עם תחושות כאלו.
אז נניח שהוא כן יכתוב, וימצא פורום סגור ותומך לשתף שם בצורה אנונימית. השאלה היא למה צריכים להגיע עד שם, למה קבלה לא יכולה להיות ב"סתם" פרום פתוח ורגיל.

או שיש לך פתרון אחר?
צריך לקבל את האדם ולא את מה שכתב. כנל לגבי עצמוחיה רוז

את כותבת שהוא צריך להיות מחובר לעצמו.

 

מחובר לרגשות רצח?

 

אני אמורה לקבל ולהכיל את זה שאדם רוצה לרצוח?

 

דווקא מי שאכפת לו מהשני צריך לעזור לו להבין שהוא צריך טיפול.

 

מסכימה עם זה שזה צריך להיעשות בעדינות, ואולי בזה גם אני טעיתי.

 

אבל אין מקום לכתוב מחמאות על כזו כתיבה בלי לכוון את האדם לטיפול.

 

טיפול זה לא דבר רע, לא דבר מאיים. הרבה אנשים נורמטיביים לחלוטין הולכים לטפל בשלל בעיות.

 

זה יעזור לו רגשית. יעזור לסביבה. ויגן על כולם במידה והרגשות עלולים להפוך למציאות.

 

ולא, לא תמיד אדם יודע על עצמו האם הרגשות באמת יכולים להפוך למציאות. 

 

 

אגב, בטיפול לפעמים באמת מציעים לאדם לכתוב כאלו רגשות או להביע אותם. אבל לא נשארים שם. פורקים, ועוזרים לו לצאת הלאה. כותבים קטעי תיקון וכדומה. בשביל זה הם מקצועיים.

יכול להיות גם שאני לא צודקתמושמושית
מבינה למה הזדעזעתן, ובדיוק כמו שהפעלתן מחשבה ובחרתן ביקשתי מאחרים- שימו לב אולי עדיף לא להגיב. לפעמים אין עניין להגיב בבוטות נגד התבטאות בוטה...
מסכימה בהחלט שיש הבדל, לא אליו התייחסתי אלא לאווירה הכללית ביחס ובתגובה. לדעתי זה גם בסדר גמור להעיר ולהגיד מה אנחנו חושבים אבל יכולה להיות צורה יפה יותר שגם מתקבלת יותר...

שימו לבעובר אורח
שהכותבים כאן הם אמנים לכל דבר. אומנם בראשית דרכם, אך עדיין אמנים.

אם מישהו לא שם לב לזה עד עכשיו, הרבה פעמים אומן משתמש ביצירה כדי לפרוק מעליו רגשות שהוא חווה. כך שהגיוני מאוד ששיר/קטע שנכתב בזמן שהכותב התמודד עם רגשות קיצוניים כלשהם יכיל בתוכו גם דימויים קיצוניים.

ואני לא מבינה למה תגובות ליצירות כאלו (שהן לגיטימיות ומובנות לגמרי) צריכות להיות פוגעניות ומשפילות?
גם לשירים של אלתרמן או אביתר בנאי הייתם מגיבים כך? מה ההבדל?



ורק לשם ההמחשה, איך הייתם מגיבים אם את השיר הזה לא אביתר היה כותב, אלא אני או רעות או Blood?

תינוק בקומה מעל בוכה חזק מאוד 
אבא את אמא דקר וירה לעצמו בראש 
ודם מקומה מעל נוזל לי על החלון 
על מה אני חושב בלילה 

כלום לא עצוב הכל כרגיל 
כלום לא קורה פה 
כלום לא קורה פה...
גם כשאביתר כתב אותומחכה לשקט

הזדעזעתי.

ובכל זאתעובר אורח
קריאה לאשפז/לשלוח לטיפול את אביתר בנאי לא הייתה נשמעת כאן.

ואם אני אפתח בנסיו"פ שרשור עם השיר הזה אף אחד לא יבקש למחוק אותו או אפילו לנעול.

ויותר מזה, המטען הרגשי הכבד שקיים בשיר לא מונע משום תחנת רדיו להשמיע אותו כבר יותר מעשור.

אז מי אנחנו שנפסול יצירה ויוצר רק כי קשה לנו להכיל אותם?
הבדל אחד ושאלה...חיה רוז

א. נראה שהכותב כותב מהקושי של לשמוע ולחוות את הדברים מהצד ועל זה שכאילו החיים ממשיכים אחרי שזה קרה. ההתבטאות שלו מזעזעת! אני נגד פרסום כזה שיר. אבל הוא לא נשמע כמגיע מרצון לבצע בעצמו.

 

ב. למה קריאה לטיפול היא קריאה בעייתית. אנשים פה אנונימיים. וטיפול זה כלי מדהים שה' נתן לנו. הוא עוזר לכל כך הרבה!!!! זה לא דבר שלילי!!!! להפך!!!!!!

אולי כדאי להבהיר מראש מה הגבולות של האנשים.ריעות

מה מזעזע אותנו בצורה שאי אפשר לסבול, מה לא מוכנים לקרוא, ועל מה אסור בפירוש לכתוב.

כי כל אחד מאיתנו שונה, ולא כולם מסכימים על אותו דבר. מה שאדם אחד מוכן לקרוא\ לכתוב, זה לא מה שהשני מוכן.

אז אולי כדאי שכל אחד יכתוב את הגבולות שלו, ולפי זה אנשים יחליטו אם להעלות קטע מסויים או לא.

תראי, כמו שלא יפרסמו פה דבריםמישהי=)

מלוכלכים בקטע הלא צנוע, וכולם יקפצו על זה

 

אותו דבר גם לא קטעים מלוכלכים בקטע האלים

 

אני לא מתכוונת להגיב לדברים מזעזעים כ"כ

רשמים רשמים אמנים אמנים אבל יש גבול

הקטע הוא, שבאלימות לא כולם יסננו בדיוק לפי המידה שריעות

את מסננת.

כמו שגם בצניעות, יש אנשים שיזכירו נשיקה, ויש כאלה שלא. הגבולות פה צריכים להיות מאוד מדוייקים.

הגבולות בפורומים אאל"טעובר אורח
הם גבולות ההלכה + דברים טכנים (כמו פרסום וכו')

מה שהופך את הגבול בצניעות להרבה יותר ברור מהגבול בכאב/אובדנות/אלימות
לכן צריך להפוך גם את הגבול באלימות למשהוריעות

ברור.

אולי להפך? אולי אם לא יגדירו גבול, אנשים יכתבוחיה רוז

ואז יזהו מצוקה, יכוונו אדם לעזרה ויצילו אנשים?

 

אולי ככה בן אדם ישתחרר מרגשות שליליים קשים?

 

אולי הוא יהיה קליל יותר ,מחייך יותר ומתמודד יותר?

 

אולי פשוט יהיה לו יותר טוב!!!

אני גם בעד שכל אחד יכתוב מה שבא לו!ריעות

אבל כנראה שיש דברים שלחלקנו נראים לא מתאימים, זה הכול.

אבל אני בעד לשני הכיוונים..חיה רוז

שכל אחד יכתובמה שבא לו

ולאחרים יהיה מותר לכתוב מדאגה שכדאי לקבל עזרה...

אני חושבת שאם חברה שלי היתה אומרת ברצינות שהיאשתיל שנטעתי

רוצה להתאבד, לא הייתי שומרת לעצמי את המחשבות שלי. הייתי מפנה אותה לטיפול פסיכולוגי.

אז נניח שיש את הפריבלגיה הזו-מושמושית
להמליץ פה טיפול לכל המעוניין, ונניח שמאפשרים לכם גם לעשות אתזה.
אם זו האופציה שיש לכם להציע אז בכיף, אני מהאחרונים שייתנגדו לדיבורים על טיפולים. זה דווקא מגניב, נשמע אטרקטיבי שכזה

וברצינות- מי שהציע טיפול ומי שלא- הכל בסדר, אפשר לעודד ולתמוך במי שזקוק לכך, אפשר גם לכוון לטיפול.
לחיה והשאר- זה מה שהתכוונתי, שגם אם יש לנו דעה שונה/מסתייגת ננסה להביע אותה הכי יעיל ותורם שאפשר וכמה שפחות לפגוע.
תגובה שחונקת יצירה לדעתי לא יעילה ולא ממש מכוונת לעבודה עצמית אלא לאכזבה ויאוש...

ודבר אחרון באמת- החתימה שלך שתיל מקסימה ומתאימה לי מאוד להקשר אז שתדעי שאהבתי

;)שתיל שנטעתיאחרונה
אחותי. (ושוב חשובות לי הערותיכם)ריעות
עבר עריכה על ידי רעות-reut בתאריך ל' באב תשע"ד 18:23

אני מרגישה שיכולתי לרצוח אותה. לתקוע בה סכין עשרות פעמים. עד שתבכה, עד שתצרח. אבל שתצרח בשקט, הקול שלה מעלה לי את הסעיף.

מאז ומתמיד היא הייתה כזו. מעצבנת. נטפלת. חשה מעצמה כאילו שהיא אדם מושלם. והיא לא. כל כך לא.

מגיע לה למות! שתמות כואב, לא כואב. מה אכפת לי? מגזימה בכל דבר. דורשת תשומת לב גם כשלא מגיע לה.

שתיכלא בחדר קטן בקצה השני של העולם. שתרעב ותצמא שם. תמיד חייבת לצאת מנצחת, גם כשהיא טועה. נלחמת בכוונה. תעשה הכול כדי שכולם יסבלו והיא תהיה מאושרת.

מצדי שתחיה אתנו בבית, אבל שתשב בשקט בחדר שלה ולא תצא משם. ולא תדבר או תוציא הגה מהפה המרגיז שלה. צועקת. כל כך צועקת! לשמוע את הקול שלה גורם לי לרצות להתאבד.

מה אכפת לי? שתחיה רגיל. רק שלא תהיה מעצבנת כל כך.

ואפילו שתהיה מעצבנת, רק לא כמו שהיא, שתשתנה.

היא יכולה, אני יודעת. היא תשתנה. מתישהו.

אבל כמה זמן אני יכולה לחכות? שתמות כבר ודי.

מחכה לשקט

מה עובר עליך???

|מזועזע עד עמקי נשמתו|

סורי, הזדעזעתי.שתיל שנטעתי

אין איזה כללים מה מותר להעלות לפורום?

היי, אף אחד לא אמר שזה אמיתי!ריעות

חוץ מזה שאני לא חושבת שיש בזה בעיה כלשהי...

לא כל דבר שחובים/מרגישיםמחכה לשקט

צריך לכתוב/לומר.

גם לא אסורהמצב חסה
מחכה לשקט כתב שלא כל דבר צריך לכתוב,המצב חסה

כתבתי שלא אסור.

דווקא אני יכולה להזדהות עם הקטע הזה .עכבר הכפר

אומנם לא בחריפות כזאת , אבל כן , אני מזדהה .

 

ואם זה בכ"ז אמיתי ..

הממ..מישהי=)

זו אחותך 

|צורח|

בא לך?!

קטע נוראי, לא אטרח להגיב עליו בכלל

טוב, אז תמחקו את זה ודי. שבעתי מהתגובות האלהריעות

חשובות לך הערות בפן הרגשי או הספרותי-מקצועי?נערת חווה
גם וגם. אבל גם גם, ולא רק צד אחד,ריעות

לכן אמרתי ששבעתי מהתגובות האלו.

מבינה אותך.מושמושית
אתמול בדיוק הראיתי לחברה קטע מאוד טעון שכתבתי, ולמרות שאני לא מחוברת היום לתוכן ההוא- אלו אחד מהקטעים האהובים שלי כי הוצאתי אותי כמו שאני ואת כל הלב שלי למילים.

מבינה ומכבדת את המילים שלך והתחושות, את דעתי ממש אולי אכתוב בשרשור נפרד דווקא כי את לא היחידה שמביאה גילוי לב ואמירות אולי שונות מאיך שרובנו בוחרים לחשוף את עצמנו.

מבינה מה הפריע לחברים פה, אבל עדיין איתך ומנסה לאפשר לך להתבטא ולהיות מי שאת. זה בסדר גמור מבחינתי להיות מי שאת שימי לב מול מי את בוחרת לעשות זאת ושלא כל בני האדם מקבלים.
מעריכה את הכנות ואותך.
והאמת שהקטע דווקא גרם לי לאהוב אותך
הצלחות יקרה

חן חן ריעות

טווב, אחרי התגובות שלכם החלטתי להבהיר כאן משהוריעות

והדרך הכי טובה לעשות את זה, היא בקטע נוסף. גם לו קוראים אחותי.

 

אחותי הקטנה.

אני לא שונאת אותך. אני אפילו מתגעגעת אלייך, לפעמים. הרבה. תמיד אמרתי שגעגועים מוצאם מאהבה.

נכון, אנחנו דומות, וזה מרתיע. כי אנחנו תופסות את המקום אחת של השנייה, כי אנחנו כבר לא מיוחדות.

חשוב לי שתביני, אף פעם לא ניסיתי לקחת את המקום שלך. ואני יודעת שגם את לא, אבל זו ההרגשה.

וקשה לי, כל כך קשה לי. להתאפק, להבליג, ולא להסיט אותך מהדרך. פעם הייתי עושה את זה- במילים. אני יודעת שפגעתי בך, ואני כל כך מצטערת. זה מכאיב לי.

אנחנו יכולות, שתינו ביחד, למצוא את המקום אחת של השנייה, ואולי אז נפסיק להתווכח. הרי זה לא שאנחנו שמחות מהוויכוחים האלה, נכון? אנחנו בסך הכול רוצות לצאת צודקות, אז אנחנו נלחמות בכוונה.

אף פעם לא אמרתי לך שאני מקווה שלא תהיי. גם את לא אמרת את זה, למרות שבטח רצית. אני יודעת, ואני מודה לך ומעריכה אותך על זזה.

אני יודעת שהחיים שלך לא קלים, בדיוק כמו שלי או של כל אחד אחר, ואני מתנצלת שאני מלגלגת עלייך וממעיטה בערכך.

אני בטוחה שיום אחד אני עוד אצליח להגיד לך את זה, אבל בינתיים זה קבור עמוק בלב שלי.

אז בינתיים אני אכתוב בלי להתכוון לזה, רק כדי שתדעי שעמוק עמוק בלב זה ישנו.

אני אוהבת אותך.

אחותך הגדולה.

מעריכה כמו קודם, אבלמושמושית
בכפול 2
תודהריעות

האמת? הפעם מזדהה.שתיל שנטעתי

ויש לי דמעות...

ואו, איזה כיף... משאלת לבי הגדולה ביותר היא שמישהוריעות

יבכה ממשהו שכתבתי.

לי דווקא...בלה לטקס

עמדה דמעונת בעין מהראשוןחצי חיוך

לא שהסכמתי איתו ואפילו קצת הזדעזעתי אבל הוא נגע לי בלב.

יש לך כאב שתופס גם אם אני לא מסכימה עם הדרך שאת מביעה אותו. 

ויש לך כתיבה חזקה, וניסוחים מצוינים.

בהצלחה יקירהחיוך

תודה לךריעות

ריגשת אותי..ארמונות בחול
את הקטע הראשון שכתבת קראתי ממזמן, אבל לא מצאתי את המילים המתאימות להגיב.

לדעתי, הקטע השני ללא הקטע הראשון פחות יפה ומרגש. לראות איך הפכת את הכאב והקושי שטמונים בקטע הראשון לאמת פשוטה וכנה בקטע השני ממש ריגשו אותי
וגם הכתיבה המיוחדת שלך הוסיפה הרבה
שיהיה לך המון בהצלחה!
זה יפיפה!מחכה לשקט

כתוב ממקום עמוק מאוד בנפש,

עם המון המון כאב אך גם אהבה,

מנוסח ומלוטש היטב.

 

אהבתי ממש!

תודה לשניכםריעותאחרונה

אם תאזיןשרו'ש
אם תאזין בדממה
אף לרגעים מספר
אז תשמע
את טיפטוף המים מן הסדק שבאגרטל
את נקישת הרוח במובייל הצדפים
את נשימת התינוק שנם לו בחדר הסמוך
את הבצל המיטגן זהוב במחבת
את הרגליים היחפות שמחפשות קרירות ברצפה
אם תאזין בדממה
תשמע את מה שיפה לו השתיקה
אם תביט אלי עיניים גם תראה
אהבתי!רון א.ד
הדברים הקטנים האלו שיוצרים את התמונה כולה, את השיר כולו.

זה ממש יפה!
כ"כ יפה!!לשיר..

אהבתי, לשמוע את הקולות שיש בדממה...ואח"כ מעבר לראייה..

 

ממש יפה! תודה על הזכות לראות

 

יאוומחכה לשקט

גרמת לי לרצות לעשות מדיטציה!

העומק הפשוט שיש בשירים שלך

(כן, אני לא טועה עומק-פשוט

קסם נוגע ומיוחד שניבט ממך)

מסחרר ומדהים אותי כל פעם מחדש

היכולת שלך להנגיש עומק

בשפה ברורה,משוחזת ומלוטשת

אך מצד שני שכל בר דעת יוכל להבין

גורמים לשירך להיות בליגה

שסוחפת למחוזות שהם הרבה למעלה משכל אנוש

שיר מקסים, ההסתכלות והתבננות

על דברים שבשגרה מזוית אחרים

יפיפה בעיני,

ממש אהבתי!

איזו שלווה...אילת השחר

מילים שמביאות להבנה שכדי להצליח להרגיש, לשמוע חשוב לפנות את עצמנו ולתת לדממה מקום. 
תודה על זה!

 

האנאפורה - החזרה על המילה את בראשי השורות מעצימה את החוויה בכל אחת מהן.
החזרה על אם תאזין בדממה מחזקת את הנחיצות שלה כדי לראות ולשמוע אל מעבר למה שיש על פני השטח.
 

 

תודה על התגובות!! בהחלט שימחתם מאדשרו'שאחרונה
המסע שבין העולמותרון א.ד
את רואה בעיני רוחך
את טיפת הדיו שנופלת
בין עולמות,
חוצה נשמות,
מתנוצצת
באור של זריחה
כמו היהלום שבכתר-

עד שנוחתת בתוך
אגם של מילים
בקול צלצול עדין
מזעזע רקיעים.
וכבר נאמר-מושמושיתאחרונה
שאתה מיטיב לתאר את התמונה במילים, להפוך את המילים לתמונה ברורה שנוצרה לי בדמיון.
כתבת מרתק, אין לי אפילו מה להא(ע)יר יפה מאוד
אלו"ל~חרותיק
והאמת חדה כחוט השערה,
ומי אני מולה.
והיא דוקרת ופוצעת,
עם לטיפה של נחמה.
ויש בי טוב, והוא עטוף ברע,
אטימות של קליפה.
בשביל לחדור פנימה צריך אומץ,
ויד רכה ועדינה, ותקיפה.
הלכתי לפגוש את המלך בשדה וביער.
הוא נתן לי יד,
וביחד פתחנו את השער,
אל עצמי.
וואי! מהמם!יעל
קצר וקולע!נועה נועה
כתיבה מדהימה!מחכה לשקט

אך דווקא בקטע הזה

"כל המוסיף גורע"

בקטע קצרצר שכזה

בחירת מילים על חודו של קוץ

היא מחובית המציאות

את השכלת לעשות זאת

אך הוספת מילים שגרעו מהחן והיופי

הייחודים רק לו,

ועל כך ליבי דווה.

 

בכל מקרה,

אהבתי ממש תודה לך

מדוייק.נועם האחרונה
נגעת.
תודה...
לילות שקטיםרון א.ד
לילות שקטים
חודרים עמוק,
כוכבים דוממים
מדברים בשפה משלהם.

ורק המילים הבודדות
מטיילות
אחת- אחת,
מחפשות נתיב.
ואו. מכל השירים שלך, את זה הכי אהבתישתיל שנטעתי

צריכה לשמור אותו אצלי..

אהבתי את המשחק עם הפתגם 'מים שקטים חודרים עמוק'..

רון א.ד
תודה!
בשירים שלך יש קסם מיוחדמחכה לשקטאחרונה

כפי שניכר ברבות מתגובתי,

כדי ששיר יכבוש אותי אני זקוק לחריזה

לאיזה צליל שיארוג את יצירת המופת

למשהו אחיד ברור ונקי.

אך דווקא בשירך העדר החריזה הוא שקוסם

לי יותר מכל.

 

מוסיף רובד נוסף ועמוק אף יותר שרק מעצים ומזהיר

את כישרונך הברוך,

מי יתן ועל ראשך יקשרו כתרי תפארת

ומילות ליבך יזלו כטל למחברת

ונפשך תחבור לעט חייך

ועייני רוחך יביטו בעייניך.

 

תודה לך

שקרים. (מיותר להוסיף- הערות בונות!)ריעות
עבר עריכה על ידי רעות-reut בתאריך א' באלול תשע"ד 16:27

שקרים

זולגים ממני החוצה

מציפים אותי, מונעים לאהוב

 

שקרים

בוקעים ממני ופנימה

מציפים אותי, חותכים מקרוב

 

שקרים

מלאים בכל עולמי

מציפים אותי, מסרבים לעזוב

 

שקרים, עומדים לפי התור

ומחכים שאבחר, שרק יהיה לי טוב

יאי, זה יפה מאוד..מישהי=)

מבנה מדהים.

 

השבירה בסוף, עשתה את הבית האחרון לחזק יותר. שאפו לך.

 

 

השיר עצמו מאוד יפה, שפה פשוטה, זורמת.

החרוזים בסוף, מאוד מוסיפים.

 

מדהים. מדהים. מדהים.

תודה לך.

שחקת אותה!שתיל שנטעתי
לא מבינה בזה, אבל המבנה הקסים אותי!!נערת חווה
וואו, תודה. ממש שמחתםריעות

ממש יפה!!ארמונות בחולאחרונה
אהבתי את הרעיון שביטאת בסוף-שהאדם משקר כי הוא רוצה שיהיה לו טוב, וזה שכתבת שהשקר רוצה לגרום לנו לשקר הראה עד כמה באדם טמון טוב ובידו הכוח הבחירה בין טוב לרע.

אהבתי את השיר, בנוי טוב והכתיבה מוצלחת!
משהו שכתבתי...לשיר..

 

אשמח לדעת מה מבינים מהצד של הקורא בלי לדעת מה הכוונה.

תודה!

 

ככוס מלאה עד שפתה,

אם תועבר יישפך תוכנה.

ידיי המכניסים יטמאו,

יעכירו ויחבלו.

ייהפכו המים ארורים.

בקרבו יהיו חלולים.

על כן- איש,

את יינו יקדש,

בכדי שלא תיהפך למוקש. 

לא יודעת למה,עמית..

לי זה עשה ישר אסוציאציה של כוס הסבל של עמ"י- משהו כזה?... יש איזה מדרש כזה יש מצב? אני לא בדיוק יודעת..

מעניין..לשיר..

אבל לא לזה התכוונתיקורץכאילו מוציא לשון.

 

שמירת נגיעה. או צניעות.נערת חווה

אם להיות ישירה יותר אז פגיעה מינית..

או פשוט שמירה בין איש לאישה.

 

זה מה שהבנתי..

קלעת.לשיר..

יצא שקראתי את התגובות לפני הקטעעובר אורח
אז אני לא יודעת מה הייתי מבינה מזה לבד
אבל כתבת ממש יפה! תיאור נהדר
אולי בעצםעובר אורח
אולי תפילת שמונה עשרה...
יפה מאדשרו'ש
דימויים נהדרים.
אהבתי את המסתוריות שבקטע שכתבת...
דיוק גדול נושב מהמילים
על כן איש ביינו יקדש.
איזה יופי!!
נהנתי לקרוא
תודה רבה!!לשיר..

איזה כיף לקרוא כאלה תגובות!! עושה טוב 

מהמם ומיוחד!!ארמונות בחולאחרונה
הכתיבה מיוחדת. הדימויים ממש מוצלחים!
קצר וקולע..
אהבתי ממש
טוב שעוד לא הגבתם נועם ה
אם את רוצה להקפיץ קטע מסוייםשתיל שנטעתי

תכתבי את זה כתגובה לאותו קטע.

ככה אין מושג לאיזה קטע התכוונת ולמי יש כח לחפש אותו....

אני חושבת שהיא ערכה את מה שכתבה צחורת כנף
קראתי..משיח נאו בפומ!

קטע אופטימי ומעודד.

והכתיבה כמובן - מקסימה ומיוחדת.

 

תודה

נועם!!!אילת השחראחרונה

תשלחי לי לאישי!
ויפה לך על השעה!!
01:23

דן הקל, דניאל.ארמונות בחול
האדמה כאן מספרת
על הפרח שאבד
בין רגבי עפר שוכן כעת
לעולם אחר מועד

את השורשים חיזקת,
הנך כעץ איתן!
איך ברגע קט קמלת
ניצן קטן?

חיים שלמים החזקת
עם שמחת ילדות תמימה
אומה שלמה הותרת
כואבת. המומה.

דן הקל- דניאל
שליחותך כאן נגמרה.
תפקידך כעת לשמור עלינו
להגן בשעת צרה.

כמלאך שם מעלינו
מאיר בין כוכבים.
שלח ברכה, האר דרכינו
מסור געגועים-

לאלה שאיתך כעת
מקיפים אותך באור
וכשיגיע הזמן-זכור
מחכים כבר שתחזור.
יפהההההההה(:שרו'ש
איזה יופי!!
מילים מדויקות ויפות וכואבות כ"כ
אבל כל שורה כאן וכל משפט נכון כ"כ
הקפת את הנושא הכואב מההיבטים השונים
בצורה מעוררת התפעלות ממש!!
תודה רבה מוכשרת.
המשיכי לכתוב עוד ועוד ולשתף אותנו....(:
נורא, אבל מדהים...שתיל שנטעתי

כתוב מדהים, כמו כל השירים שלך...

כואב בצורה נוראית

תודה על התגובות!ארמונות בחול
אלו מסוג השירים שאני מעלה בשביל לצעוק בלי קול ולכאוב שוב ושוב על הילד הזה שאיננו
זה ממש חזק!רון א.ד
במיוחד החלק האחרון...
נוגע ועצוב...לשיר..אחרונה

 

כואב. ועם זאת כתיבה ממש יפה, התיאור של האדמה ואח"כ מעבר לשמיים מדגיש את המסר.

 

תודה על השיתוף

 

זה האוכל שיש בבתי הכלא הלימועדאים(ישיבות תיכוניות)סמיילי...

רב הכלא: ועכשיו לחדרי הייסורים המוראעים מחכים לכם שם.. |צחוק מרושע| לא לדאוג נתחיל רק מחר...  החדר אוכל שלנו בקשר טוב עם משרד התעבורה הם מעבירים לנו את הציוד להכנת המזון שלכם |צחוק מפחיד ומרושע עם שיינים גדולות| המורעא של מדעים יודע לעשות טיפול למי שיקבל קלקולא מהאוכל כלומר מהזבל שמגישים לכם.. זבל זה לא מילה טובה זה מעליב אותו |צחוק רשע| כול יום בבוקר ובכול שעת למעואד מאסער יש מפקד אסירים חסר למי שלא בא|צחוקוק הסתובבות ומסתובב עוד פעם| לחדרי מאסר! ע-כ-ש-י-ו

אל תגזים, המורים והמנהלים והרבנים לא רשעים!יעלאחרונה

זה תלוי איך אתה מתייחס אליהם...

בהחטף נער.. נכתב בעקבות החטיפה המשולשתגעגוע..
עבר עריכה על ידי כוסף ליוסף!! בתאריך כ"ט באב תשע"ד 16:30

בהחטף נער

 

הלטרף נהיה תמיד?
הלנצח יפליאו בנו הגויים מכות?
שונאי אל, שונאי עמו, שונאי אמיתות.
שמו להם מטרה בנו לפגוע 
ומדוע את חובתיהם לא לפרוע?

 

ולשוני חדה ככל שתהיה לא תפגע,
יען כי אינה הנשק, שהרי רק נותנת חשק.
במזוודות עופרת, בחרבות, באש תופת.
 

אהה לכם! כך יאה לחיות טרף,
לא בכדי להמשיך לחיות בשקט.

 

אתכם נזכור לוחמי שחור
לוחמים של אש גהינם
לכו לגיא בן הינום.

 

הלנצח נשתוק נשיב צוררינו ריקם?
מתי נשיב נקם?
מתי תקום החרב?

 

יקום העם
יתן צו ישתיק הבוקק
ויסתום צר.

 

ישלפו איש חרבו ואמיתו
יגלוהה ישלהבוה.

 

בחרבות שלופות
בפיות ממלמלים
נסיר כל צר ומשטין.

 

בחרבות שלופות- במלחמה עד חורמה.
בפיות ממלמלים- תורה היא משגבינו היא צורינו. 
       

           עם ישראל קום וחיה, בפיך תורת אל
           בידך אש צורב- אש אוכלה אשר במוצא פיו ברא.

 

וואו!!! היטבת לתאר את תחושות התסכולשרו'ש
איזה יופי!! כל הכבוד!
אהבתי את השפה והמילים הגבוהות
עם שיבוץ ביטויים מהתנ"ך.
איזה כישרון ספרותי נהדר!
תודה רבה....ובהצלחה
תודה רבה אשמח לעוד תגובות..געגוע..
מדהים!!הדובדבן שבקצפת

גם הכתיבה, וגם המסר- חזק מאוד.

אשריך!

התסכול כפי שהעירה שרוש מודגש היטבמישהי=)

לשון תנכי"ת.

אהה- שמרמז על כאב.

יפה מאוד מאוד.

המבנה לא אחיד, וזה פוגם קצת

 

בהצלחה, ותודה רבה

תודה על תגובות..געגוע..אחרונה
לשיר את הנשמהיעל

לשיר,

להוציא את הנשמה דרך הפה,

להראות לכל העולם שגם אתה רוצה,

להגיד את המילים, ללטף את המנגינה,

לגעת לא לגעת במיתרי הנשמה,

לרגש ולהרגיש, לשמוע ולאהוב,

לחבב ולבכות, באותה הנימה והנשימה.

להגיע לנקודת השיא,

להעלות את הטון,

להרגיש את העולם רוטט לפי הקצב,

ולקוות לטוב.

 

ממש יפה!!! אהבתי...היי=)
מקסים....!!!!שרו'ש
שיר נוגע ומרטיט.
איזה תיאורים ססגוניים
שממחישים הרגשה
הדיוק ניכר במילים!
רק לענ"ד השורה האחרונה
מורידה את כל השיר הקסום הזה
ומחלישה את העוצמות שלו....
זה כמו לסיים סיפור יפה במשפט-ואז הוא התעורר וראה שהכל היה חלום.....
יש לך רעיון לסיום אחר..?יעלאחרונה