ב"ה
לא. לא לא לא לא. בבקשה אל תעשה את זה לעצמך. אל תיכנס למעגל הזה שיקשה עליך, וגם עליה, לצאת ממנו.
ריח של עשן. אש שורפת. כאב. חד, חלק, בוער בך. אני מסתכלת על האש הלוהטת ונכווית במבטי.. על הידיים שלך כוויות צורבות.
שורפות, אדומות, זוהרות בתוך האש.
איך אתה סובל את הכאב הזה שוב, ושוב, ושוב, ועוד פעם.
ואיך זה שהדמעות לא מבקרות אותך, ואותי כן?
או אולי דמעותיך מסתתרות מפניי.
ואיך זה שהעיניים שלי הן שאלות ולא תשובות?
אולי ככה זה כשלא יודעים כלום. כלום ושומדבר.
ואיך זה שאתם שוברים את כל חוקי המשחק בעוד אני רק נזהרתי לא להישרף?
אולי אתם שוכחים את הפחד כשאתם שניכם רצים ביחד, מתמכרים לשמש. מתמכרים לתחושה, איך שידו אוחזת חזק את ידך.
ואיך זה שהים לא נגמר לעולם, ובעצם גם לא מתחיל, רק נמשך ונמשך ונמשך וזורם עם הגלים...
הגלים שסחפו אתכם לחוף אחר. בטח גם אתם חיפשתם שמש אחרת.
ואיך זה שרק אני רואה איך שאתה רץ בתוך האש, ידה מחזיקה בידך, אך היא בחוץ.
ורק אתה רץ שם, בתוך האש, ידיך מלאות כוויות.
אז לא, בבקשה לא, אל תעשה את זה לעצמך.
הרי גם אתה, כמוני, לא יודע כלום.
כלום ושומדבר.
)
וחבל קצת.
