שרשור חדש
חכמהפרצוף כרית

את יודעת

מה הבעיה שלך 

בחיים,

חמודה?

 

מה?

 

את פשוט

יותר מדי

חכמה

 

כן , כן ,

חושבת חושבת

מתעמקת

מתפלספת

מוצאת את ההגיון והסיבות לכל דבר

הכל שכלי והולך לפי התבנית

הכל מסודר וכ"כ לוגי.....

 

אז למה חסר לך משהו בנשמה?

 

זה, זה מה שחסר לך בנשמה

 

תביני שאנשים זה לב

הם לא רובוטים

הם לא מקובעים

הם לא מרובעים

 

יש להם דמעות

יש להם שינויים

יש בהם אי ודאות

ויש בם אנושיות

 

וזה מה שיפה בזה

וזה מה שאותנטי

וחי

ואמיתי

וכנה

ונוגע

 

אז.....

תתחילי לקפץ

לרקוד

לשיר 

קצת.... "להשתגע"

 

והעולם ישתגע יחד איתך

בריקוד שאין לו סוף

 

תביטי לשמים

כמה יפים הם

 

תהיי בטוחה 

במה שאת מאמינה

 

ולכל אחד האמונות והדעות שלו

בנוגע לכל נושא וענין

 

ולא חיבת להיות תמימות דעים בין כולם

וזה מה שיפה

וזה מה שעושה את העולם שלנו - מענין

וחי

ותוסס

ומתחדש

 

ואת, 

יש לך את החיים שלך

תשקיעי בהם

תיהני בהם

לא חיבת להצמד לכל הכללים בקבעון

 

פשוט

תיהני

תיהני תיהני

ותזרקי את השכל .... רוב הזמן....

(לפעמים קצת אפשר להחזיר)

 

והיי שלווה

לא משנה איפה את

ומה את

וכמה חברות  יש/אין לך

 

תכניסי את השמחה בלבך

 

גם אם אין כסף - השמחה היא בחינם

היא בלב

וטוב שכך......

אם היתה עולה כסף - מה היינו עושים?

 

 

 

 

...רחל יהודייה בדם
זה היה מעניין מאוד ומעורר מחשבה
תודהפרצוף כריתאחרונה
לחיות / ימים שכאלופרצוף כרית
לאכול לשתות, לכבס, לבשל - ימים כאלו ישנם
שאיפות בלי סוף, מתכנתת ת'חיים - ימים אחרים ישנם גם

ואז....
מקבלת כאפה...
זה מתנפץ לי בפרצוף.......
ומבינה
להוריד את הראש
להנמיך קודקוד מתחת לגל, עד שיעבור

שאיפות למול מציאות
לעתים זה כואב
לעתים זה שובר

כל יום
כל יום משהו אחר
בתכלית

וצריך ללמוד לשאוף
אך להתגמש כשזה לא עובד
לפי התוכנית

התיאשתי,
לתכנן או לא?!
מה הסוד לחיים?

אם אתכנן ואשאף, ממילא הכל לא יתגשם
הכל ישתנה,
אתאכזב ואצטער
על בזבוז הזמן,
שבתכנון

ועל התוכנית
שבוטלה
בלי לבקש ממני רשות....

ואם לא אתכנן,
לחיות 'בזרימה' -
לאן שמזמינים אותי- הולכת,
לכל מה שנקרה בדרכי - נענית....

מה אם כן,
מבין השתיים,
היא הדרך החיים הנכונה והנבונה?

ישבתי בין ההרים,
חשבתי והרהרתי,
התבוננתי והתלבטתי,

עד שהגעתי לתשובה -
איזון ואיזון
זו התשובה
כמו תמיד - שביל הזהב
הרי הוא נכון בכל מצב

תכנני ליתר בטחון
ורק קחי בחשבון

שחלק מהתוכנית תשתנה
ולא יהיה לך מענה

התכנון לרוב עוזר
להתקדם ולהשתפר
להציב מטרות ויעדים
משימות בזמן - להקדים

אך דעי וגם זכרי, חלק ישתבש
קטן כ גדול, -- לא להתרגש

אל תצטערי שתכננת לשווא
הן, לפחות חלק הספקת עכשיו

לולא התכנון הקפדן והמעשי
כלום לא היית מתקדמת, לא מתקרבת לשיא
אז - לפחות תנסי.....

בהצלחה
עם המון שמחה

אמן..רחל יהודייה בדם
התחברתי . נקודה לחיים
תודה רחל יקרהפרצוף כרית
התמודדות ניצחיתבדיל ויעזור

למצוא איזון...

תודהפרצוף כריתאחרונה


נ.ב.פרצוף כרית

נ. ב.
ולחיות בשלום עם ה'סתירה' והניגודיות הגבוהה הזו
לקבל שזה טבע העולם
שתיקהנקדימון
השתיקה הזו,
מה היא מסתירה?
האם אלה דיבורים גדולים
או שמא חללים גדולים?
זו שתיקה למרות שיש,
או שתיקה כיוון שאין?
החכם מסוייג איתה,
אך גם האוויל מחריש בה.
פעמים היא איסתרא,
פעמים הינה לגינא.
אז איך אדע
על השתיקה הזו,
מה היא מסתירה?
מעורר מחשבהרחל יהודייה בדם
אהבתי
שאלה מצויינתבדיל ויעזור

אני נהנה מהסגנון כתיבה של השירים שלך

דווקאנקדימון
בדרך כלל אני לא כותב ככה
נכון. ועדייןבדיל ויעזוראחרונה

יש איזה משהו שמקשר בין כל השירים

נראה לי זה הרפרנסים או עולם הדימויים

עוגהפרצוף כרית
עוגת תפוחים
מתוקה וחמצמצה גם יחד

עוגת גבינה
משביעה ועשירה

עוגת שמרים
שוקולד ופירורים

באמת שכולן טעימות
כולן כולן

לא חשוב הסגנון
העיקר שיהא מאוזן

אולם, אילו...
הרבה סוכר לי נשפך
המתיקות תהיה עוצמתית כל כך
לא אוכל להמשיך,
שפתיי אנשך

קמח מרובה מדי....
גם כן, לא כדאי.....

מלח בכמויות.....
את הכל מיד אפלוט....

לא חשוב איזו עוגה תבחר להיות..
רק לך לפי ההוראות...


..רחל יהודייה בדם
מסר עמוק ויפה

אהבתי מאוד
בתיאבוןבדיל ויעזור

נהיה מאתגר יותר. נראה לי שהבנתי, אבל מעניין למה התכוונת - לפעמים יש לך פירושים הפוכים ממה שהבנתי בקריאה שלי

חחחחחפרצוף כרית
חשבתי שהשיר הזה הכי פשוט שיש להבנה....
ממש משמח אותי שלא הבנת, כך נדמה שזה לכאורה 'עמוק' חחח.....

המסר בשיר,
שתוכל בחיים להיות מגוון סגנונות, כלומר אין חובה להיות סגנון מסוים, כולם 'כשרים', כלומר בחיים יש הרבה 'אפור' ולא רק שחור/לבן
אך בכל אופן, בכל סגנון שתבחר, יש לשמור על איזון במבנה הכללי-על זה חובה לשמור

דוגמאות-
1. אופי
2. מגזר

ביאור
1. אתה יכול להיות אדם שקט -
בתנאי שזה בא עם מכלול תכונות אופי אחרטת שגורמות לך בסך הכללי להיות אדם נעים -
ונחמד וזורם, מקשיב ומכבד, צוחק מבדיחות של אחרים אך לא יוזם
אך... מומלץ לא לקחת את ה'שקט' למקום לא מאוזן של מופנמות ממש ואי תקשןרת עם הזולת


דוגמא נוספת-
אדם שהוא טיפוס 'מסמר החברה' אין בעיה
רק שלא ישתלט על אחרים או יוריד להם את בטחונם העצמי
וכן הלאה.....
מקווה שהרעיון הובן 😁
סבבהבדיל ויעזור

אז הפעם באמת הבנתי נכון...

חזק...!תות"ח!

כן, הכל עניין של איזון וכמות בחיים...

או כמו שאומרים, לא זוכר את הלשון המדוייק ולהגיד דבר בשם אומרו, אבל מידות כשמן כן הן, צריך שיהיו במידה (חוץ מהגאווה והכעס שהן אינן שייכות בכלל וצריך לעקור אותן לגמרי((יש הבדל בין להראות פנים זועפות ללכעוס, כשאדם כועס הוא בעצם מגיע למצב קיצון לא שכלי שבו הוא יכול לעשות שטויות שיתחרט עליהן וזה לא טוב בכלל, אלא רק כשצריך ללמד או לחנך או להוכיח או משהו כזה אז מראים פנים זועפות, אבל בלב אסור שיהיה כעס, וחז"ל אומרים משפטים נוראיים על הכעס: כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה, כל הכועס כל מיני גיהנם שולטים בו וכו'...וגם גאווה, אבל לא כאן המקום לפרט ולהאריך...))), לדוגמא, אסור שאדם יהיה קמצן מדי אולם גם הקיצון השני לא טוב, שאדם נדבן מדי ומפזר את הכסף שלו ולא יודע לחסוך ולשמור, בקיצור, כל מידה היא טובה, רק צריך שתהיה במידה הנכונה ובאיזון הנכון, ויש דברים שקשורים לזמן, שצריך שיהיו בזמן הנכון ובעיתוי הנכון, כמו שנאמר: "לכל זמן ועת", בקיצור, חפרתי מספיק...

כשאני מסתכל עכשיו...תות"ח!

אני זה שלא הבנתי נכון....😏🤭

או שגם לדבריי התכוונה הכותבת...?

....פרצוף כרית
יכול להתפרש גם במובן זה
יישר כח ותודה
תות"ח!

נחמד לראות אחרי זה משמעות נוספת בדברים, רק מחזק רעיון מסויים שהיה לי ויכוח עם מישהו על זה, לא משנה כרגע....

בשמחה...

טובאלפיניסטית

הכתיבה שלך זורמת כזאת ומהממת

יש משהו יפה בישירות ובמילים הפשוטות והחזקות

תודה

תודהפרצוף כריתאחרונה
אלוהי זהב וכסףאכספה
מול עיני תכלת גואות
מול אינסוף כיסופים
עוד ניצב לו לבטח
אי געגועים

מחולות זיכרונות
עוד נושאים את זכרו
מבקשים וכוספים
את שיגעון אביונו

ואולי אי אז
עוד תבוא ההשקטה
ואולי בין דמיון
עוד תבליח הכרה
בין עולם לשפיות
בין מזמור לחזון
מתחבאת לה לבטח
שלוות השיכרון

ואולי זה אני
שעודני כוסף
לאלוהי זהב וכסף
לאלילי ההכזב
ואולי זהו טעם מר
של ילדות נושקת
האומרת שיכולנו
לא לגעת- רק ללכת

ובין מזמור למחול
בין קדרות למחשבה
עוד אזכור עלומייך
שמלתך הבלה

לא אפן פניי אחור
לא אמוג מבטי
רק אצפין את הסוד
הקבור בלבבי

ועוד את תדעי
ואולי לעולם לא
את רגשי מחשבתי
את רגעי השיברון

ואולי תדמי
ואולי תזכרי בי
בבוא יומך
בבוא יומי

ואולי תשאלי
את עצמך
רק "למה"?

ואולי לעת ערב
עוד תבליח
הבנה

בלילותיך השלווים
במיטתך הבוערת
הכוספת למרגוע
ונוברת ללא הרף

את רזי כיסופיי
אגלה לגופך
בין רטט רגשותיי
לקדרות מחשבתך







(בלי הטפות מוסר. תודה.)
..רחל יהודייה בדם
איזו כתיבה יפה יש לך.

לוקחת את הקורא למחוזות אחרים..

תמשיך לכתוב
כתיבה יפהבין הבור למים

מוכשר

יפהאלפיניסטית

הכתיבה עדינה מלאת רגש וממש נוגעת 

תודה על השיתוף

שמח לראות שאהבתם.אכספה
יפהפרצוף כריתאחרונה
מלא במילים מיוחדות
כתיבה יפה
קוץלחייך
כולם אומרים
שילדים מבינים הכול
"קוץ!
דוקר! אל תיגע!"

"אני יודע עכשיו
לא נוגע"

ואני
מחכה לילד הזה
שיקום ויאמר
שקוץ זו מילה
ודקירה צריך להרגיש

ויניח את ידו על הגבעול
רק לרגע
כדי להבין באמת
את הכול
..רחל יהודייה בדם
מהמם.
עמוק ויפה..
תודה!!!לחייך
זו ציפיה של מבוגריםנקדימון
ילד עוד לא התפתח מספיק כדי להבין או לנסות בכצמו את תחושת הדקירה. ויש שאנשים מבוגרחם נשארים ילדים. העצב אכן מלווה את השיר.
כתוב טוב
יש משהו במה שאתה אומרלחייך
תודה רבה על התגובה!!

אני חושבת שיש משהו טוב גם בילד שלפעמים לא יסתפק במה שאומר לו המבוגר
רעיון יפה..אני הנני כאינני


....פרצוף כרית
לא בדיוקהבנתי
השאלה היא לא רק למה התכוונתילחייך
אלא מה הקורא רואה. גם אם אני עצמי לא מובנת, לא נורא!!!
נראה לי שהבנתי קצת...פרצוף כרית
שכאילו 'אסור להתלונן' ואסור להגיד את הרגשות הכואבים
ולפעמים הילד רוצה להתבטא וסותמים לו את הפה כביכול בתואנה ש - 'אין לך זכות להתלונן' 'תסתכל על הטוב' וכדו'
האם ירדתי לסוף דעתך?
כתוב מאד יפה, אשריך!
האמתלחייך
לא חשבתי על זה, מעניין שמצאת נקודה כזו
😀פרצוף כרית
מגניב!
..שלכת~

זה מדהים. יש פה המון עומק. 

תודה רבה!!!לחייך
וואואנה.
איזה שיר מיוחד
יש בזה המון עומק
נתת לי נקודנ למחשבה על החיים האלה
וואו.תות"ח!

חזק ביותר.

לפעמים ההורה צריך לדעת לילד להרגיש בעצמו.

לפעמים דיבורים לא עוזרים, ומעשה אחד מותיר רושם.

צריך לעדן ולסייג, ולא כל הזמן להשתמש בזה, ולפעמים בהחלט דיבורים עוזרים ולא צריך מעשים, אפשר לדבר ולהסביר וגם לתת דוגמא אישית והילד יקלוט.

אך את צודקת, לפעמים זה לא מספיק. הילד הוא ילד בפני עצמו, ולא חווה בעצמו, צריך לתת לו להרגיש בעצמו וכך הוא יבין.

ואגב, חבל שהיה פה הסתכלות רק על השלילה, גם על צד החיוב, לפעמים ההורים לא נותנים לילד לקחת סיכונים ולהשתובב, ואומרים לו: "מסוכן", אז לפעמים זה באמת מסוכן וצריך לעצור אותו בכל מחיר, אך לפעמים פשוט מספיקה פעם אחת של התנסות והילד יבין.

בקיצור, מחילה על הפלסוף ותודה רבה...

תודה רבה!!לחייך
איזה כיף שפתאום יש מלא תגובות... ומותר להתפלסף, זו התועלת בשיר...
תודה לך...תות"ח!

אחלה...

ממש התחברתיאלפיניסטית

כתיבה ברמה גבוהה

תודה  ששיתפת

תודה רבה! איזה כיףלחייךאחרונה
\\שירה גודלב
הרצון הזה
לא להיות שייכת לשום דבר
שום דבר
בכל מקום שניסו להגדיר
אני ברחתי
בכל מקום שניסו לשנות
אני רצתי
נשארתי אני
עם סימן שאלה על המצח
לב בוכה
עיניים עמוקות כבויות
ושריפות בלילות

...רחל יהודייה בדם
הרבה הרבה רגש מורגש כאן.
כתיבה בוערת כזו.
ומושכת
שוב ושובאני הנני כאינני

מדהים.

מהמםפרצוף כרית
וכיף לשמוע שאני לא ה'אבודה' היחידה בעולם הזה 😎
בקיצור כולנו שרוטים 😛
מדהימהאנה.
תודה לכםשירה גודלב
זה יפהחלילוש
ו..הלוואי ויהיו העיניים מלאות שמחה
תודהשירה גודלבאחרונה
כינויים נזרקיםבננה8

אחי כפרה
נמאס כבר מכל הדרמה
נשמה חיים שלי
בוא תתקרב איתי
מה הקטע של כל הכינויים
תגידו את האמת בפנים

 

זורקים מילה שתיים
בוא תגיד את זה בעיניים
אל תגידו אותן סתם
הן לא עוד סתם פתגם
יכולות להיות חץ ללב
ויכולות לגרום להתקרב

 

מילים חזקות מלאות בכח
מהנשמה שלך אל תעז לשכוח
שימו לב למילים האלה
הן לא סתם כינויים כאלה
עולם שלם נמצא בתוכן
אז תכין תיק ונברח מכאן

 

מה מותר מה אסור
בשביל לתקן לב שבור
שוקל את מילותיי לפני היציאה מפי
את רגשותיי מנסה להחביא
תעשה מה שאתה רוצה 
כי אף אחד לא יחכה.

....אנה.
כמה נכון
תודה רבהבננה8


מהמםפרצוף כרית
רק מחדדת,
שבעומק - מהי מילה בעצם?
הוצאה כלפי חוץ מה שיש בלב

ולכן....
המילה(או הימנעות מאמירתה) בעצם מבטאת כבוד למרחב הפרטי של הזולת או פלישה אליו (במקרה של מילים שנאמרות אליך, כביקורת)
תודה רבהבננה8

לא הבנתי כל כך את מה שכתבת

 

חחחחפרצוף כרית
פשוט מצחיק שיש הרבה משמעויות, זה מדהים
אההה חחחחחבננה8


...רחל יהודייה בדם
מסר חזק..

השיר כשקוראים נשמע כמו ראפ..
יפה..
תודה רבהבננה8


..בדיל ויעזור

אתה כותב מאוד יפה

תודה רבהבננה8אחרונה


בצלפרצוף כרית
אוהבת לקלף בצל
שכבה אחרי
שכבה

ועוד שכבה
ועוד אחת....
עד שהפרי הבסיסי ממש
רק הוא נותר..


וזה יפה
באמת שכן
להבין מאיפה הכל התחיל
ולמה נוצרו השכבות

אולם
לעתים
רחוקות
אהבת חיי היא
פשוט
להותיר את הבצל
שלם, כפי שהוא
להביט עליו מרחוק
כמה שהוא יפה
ומיוחד

לא יודעת
מהו המראה
של השכבות הפנימיות

אך
זה לא אכפת לי
ובכלל לא משנה
ובעצם,
עלו בי הרהורים מחודשים,
בשביל מה התאמצתי כל כך?!

הן הבצלצלון יפה כך
בשלמותו
ואף יפיפיה

יתכן אמנם,
שבתוכו הוא רקוב,
וכשאקלף,
אאלץ להשליכו..

אולם,
כאמור,
כרגע הוא יפיפה
בעיניי
ואין לו ל'בצל'
אלא מה שעיניי רואות

ויש בזה המון
יופי
ותום
ואושר עילאי
להביט ככה מבחוץ

ולזרוח
מיופיו של הבצל
בלי לדעת
ובלי לחשוש
מה יש שם בפנים

בלי להתאמץ
לגלות
מה מסתתר
שם באמת

אז בינתים
הפסקתי לקלף בצלים
רק הנחתי אותם
אצלי במטבח
בשורה

ולכל מי שנכנס,
הודעתי -
-תראו איזו שיירה מיוחדת
וכל כך יפיפיה'!!!!!!






...רחל יהודייה בדם
עמוק ומעורר מחשבה..

אהבתי
מהמם, כתבת יפה כל כך.שושומושו.
כמה דברים יש בבצל אחד
אהבתי מאד את הכיוונים שהבאת לזה.🙂

...תות"ח!

שיר ממש יפה, אך פשוט לא הצלחתי להבין את המסר.

כאילו, באיזה מקרה החיצוניות טובה ולא הפנימיות...?

אני פשוט לא מצליח להעלות על דעתי מצב כזה...

....פרצוף כרית
עבר עריכה על ידי פרצוף כרית בתאריך כ"ה בתשרי תשפ"ב 17:26
עבר עריכה על ידי פרצוף כרית בתאריך כ"ה בתשרי תשפ"ב 17:26
עבר עריכה על ידי פרצוף כרית בתאריך כ"ה בתשרי תשפ"ב 17:25
נבירה אינסופית, שלבסוף לא מועילה למעשה, אלא יותר מזיקה

זה יכול להתבטא במלא דוגמאות - בדרך כלל דברים שלא בשליטתך במילא לשנות - נבירה בעבר, נבירה במשהו שתלוי במישהו אחר, דאגות על העתיד, וכן הלאה

דוגמא לשטחיות טובה למשל - שיש לך חבר טוב עםמלא חסרונות ואתה:מקבל אותו כמו שהוא וזה לא מפריע:לך, אע'פ שאתה מודע לחסרונותיו


לפעמים, במצבים מסוימים בחיים, דווקא להסתכל בשטחיות ובתמימות בלי להתעמק - זו הגישה הנכונה והבריאה, המובילה לשמחה ולזרימה עם החיים

נ. ב.
כמדומני מקביל ל'נעשה ונשמע'
וואו...!תות"ח!

הבנתי...

חזק, תודה רבה...!

אפשר לקחת את זה להרבה מאוד כיווניםבדיל ויעזור

יפה מאוד

מתוק!!!רקלתשוהנ
תודה לכולכםפרצוף כרית
ואם מותר לי להחמיא לעצמי חח -
הכי אהבתי את הפיסקה האחרונה-
'ולכל מי שנכנס... תראו איזו שיירה מיוחדת וכ'כ
יפהפיה'
המבטאת את האושר העילאי שהגישה הבריאה הזו נותנת, כשמתעלמים לחלוטין מהחסרונות ולא מנסים לחפשם (במצבים המתאימים לכך כמובן; ברור שיש מצבים בחיים שחובה/רצוי להתעמק)
בהחלט...!תות"ח!אחרונה

עין טובה זה דבר בסיסי ונכון שנותן חיוּת ובריאות ומאריך חייו של אדם, אדם שמסתכל בעין רעה על המציאות רק צובר רוע וטינה מיותרת בליבו שגורמת לו עצמו קודם כל נזק...

יש על זה תורה שלימה וכ"כ הרבה דברים להאריך בהם...

לדוגמא, משפט אחד מני רבים, מפאת קוצר הזמן ואי הרצון לנצל"ש:

"כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו.

ושלשה דברים אחרים, מתלמידיו של בלעם הרשע.

עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו.

עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע.

מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע.

תלמידיו של אברהם אבינו, אוכלין בעולם הזהסב ונוחלין בעולם הבא, שנאמר (משלי ח), להנחיל אוהבי יש, ואוצרתיהם אמלא.

אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהנםסג ויורדין לבאר שחת, שנאמר (תהלים נה), ואתה אלהים תורידם לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם, ואני אבטח בך."

זה ממש חזק וחשוב וצריך לחזור ולשנן את הרעיון הזה, זו דרך חיים שלימה והסתכלות בריאה וטובה...

ואגב, בדיוק בהקשר לזה, השבוע היה יום הפטירה של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שזה ממש מתאים...("סנגורם של ישראל", יש עליו מלא סיפורים....)

עוד פעם בלי חרוזים, לא יודע מה עובר עליי, באמת...מחילה, ארוךתות"ח!
עבר עריכה על ידי תות"ח! בתאריך כ"ה בתשרי תשפ"ב 02:35

בורח מלפני ה'

אל השממה במדבר

צועק

הנה יכסה המדבר

על חטאיי

יסתיר אותי

מבני אנוש

אשר יהוו אתגר

יאיימו עליי

כי אני לא מושלם

והם מושלמים

והנה הגיע הלילה

והרוח המקפיאה

חדרה את לשד עצמותיי

שקשקתי

חדרה פנימה, לכל הגוף

לא נותר מקום שהרוח לא הגיע אליו

הכל היה חשוף בפניה

כאילו אין לבוש ועור

וסוף סוף

הרגשתי

הבנתי

שאי אפשר לברוח מפניו

והדלקתי מדורה כדי להפשיר

והפשיר ליבי ביחד איתה

כמו מקלחת, רק שורף

מאחה וטוב, כמו חריף שמנקה את הגרון

השקט, הרוגע

לא ברוח ה'

ולא באש ה'

אלא בקול דממה דקה

הנשמה פנימית

לא צועקת או מתבלטת

רק צריך להתבונן ולגלות אותה

הלכתי לישון

ומחלתי באמת בלב לכולם

הרגשתי איך אני צריך את השמירה

של הקב"ה

פה לבד, במדבר

רק הוא יכול להגן עליי

ואיך המשמעות של החיים

לא שווה כלום בלעדיו

רק אליו אפשר לפנות בעת צרה

הוא היחיד שיכול להושיע

הלכתי לישון בתחושה רגועה ובטוחה

יודע סוף סוף פעם ראשונה

שמישהו שומר עליי ואפשר לישון בשקט

למחרת קמתי

הלכתי את הדרך בחזרה

החום מייבש את גרוני

קרני השמש קופחות על מצחי

הרגשתי את הצמא

פתאום אין לי שפע

פתאום הרגשתי את הצורך האמיתי במים

שבלעדיהם אשכרה אין חיים

אי אפשר לשרוד

ופתאום הבנתי איך בלעדי הקב"ה

אין חיים

פשוטו כמשמעו

הייתי צריך להרגיש את זה על בשרי

לחוות את התחושה

כדי להרגיש, להתחבר

אז התפללתי אליו

שיושיע אותי, שיעזור לי

בחסדי ה' יתברך הגעתי לעיר

ופתאום אני רואה את אחיי

את אמי, את אבי

ומחבק אותם

כי אחרי שהלכתי

אחרי שהיה חוסר

פתאום הרגשתי את הגעגוע

חוזר וניעור

פתאום זה לא מובן מאליו שיש משפחה

שעוטפת אותך באהבה

ודואגת לך ואכפת לה ממך

והבנתי פתאום

שאחרי שנדדתי וברחתי מה'

כשהייתי רחוק ממנו

דווקא אז גיליתי את הגעגוע

גיליתי שאני באמת רוצה אותו

שאני צריך אותו

ואז הקרבה אליו

משמחת הרבה יותר

מתגלית האהבה שאינה תלויה

האהבה שבשבילה

הקב"ה ייחלץ אותנו מכל צרה

כי הוא אוהב אותנו

ללא תנאים

וגם אם חטאנו

זה לא משנה

כי זה מה שעושים

כשאוהבים

אנא ה', אנו בניך

רחם עלינו והושיענו

...רחל יהודייה בדם
כמה טהור ונקי.
פשוט ממכר.. יכולתי לקרוא עוד הרבה
תודה רבה...!תות"ח!

כן, עשיתי הפעם בסגנון יותר קליל...

תודה...!

מדהים ונכון.שושומושו.
תודה...תות"ח!


איזה יפה זה... אהבתי ממש(:לראות בטוב
תודה רבה...!תות"ח!אחרונה

כיף לשמוע...🤗!

כבוד - האומנם מה שחשבנו?!פרצוף כרית
מס' סוגי כבוד לאחר/זולת ישנם -
א. לחשוב שהשני מושלם ובעל ערך רב, כביכול 'להעריץ' בלב
ב. להבין שהוא אינו מושלם, להכיר בחסרונות הזולת, ודןוקא בשל כך ( ולמרות זאת) לכבדו --- זו החוכמה


חשוב להבדיל ביניהם, בין 2 הסוגים הנ''ל, מכיון ש-
פעם נהגתי לחשוב שסוג א. הוא הכבוד האידיאלי לזולת

אך חשוב לזכור, שלעתים סוג ב. הוא הכרחי ממש - יש אנשים שנוהגים אליך שלא כראוי, --- ואתה עומד תוהה ומשתאה מתפלא - למול הנהגתם הלוקה בחסר לדעתך,
וחשוב עד מאד להפנים, שלמרות זאת ואעפ''כ, מותר לך לשים לב לדברים שנהגו כלפיך שלא כשורה ולהכיר בכך שלדעתך הנהגתם לא היתה אידיאלית כלל וכלל והם טעונים שיפור, .... אך למרות כל האמור - עליך לכבדם, כאדם

כנ"ל, חשוב ועמוק..רחל יהודייה בדם
ומעורר מחשבה..
זה לגמרי במקום.. תודה
צודקת מאודבדיל ויעזור

לדעת להכיר את מקומי הגבוה, השלם, ולא להנמיך אותו בהערצה עיוורת מול האדם האחר.

קלעת בול! תודה!פרצוף כרית
אני לוקה בהערצה עיוורת מול אנשים מסוימים בחיי!
תמיד חשבתי שזו הערכה חיובית, וזה לא....
תודה רבה על התמצות הקולע! הבנת ממש!
משמח שהבנתיבדיל ויעזור

מישהו אחר חח

 

אבל דווקא רוצה לחדד נקודה שבדיוק הבנתי ממש היום, בעקבות שיחה עם אנשים שאני מעריך (לא מעריץ..): לפעמים יש הערצה עיוורת שהיא טובה, כי המקור שלה זה תכונה באדם האחר שממלאת צורך עמוק שקיים אצלי, ואז כל החסרונות שלו מתגמדים למול הדבר הטוב שהוא מביא לך. יוצא שגם אם מודעים לחסרונות - הם לא מעניינים מספיק בשביל להפחית מההערצה כלפי אותו אדם. וזה לא בהכרח דבר רע.

לא יודע לתת דוגמה, אולי אהבה לבעל/אשה זה משהו בסגנון הזה?

מענייןפרצוף כרית
שמחה לשמוע הגיגים ותובנות, הערות הארות ופתיחת דיונים מענינים 😁

חשבתי על זה בעקבות מישהי במשפחה שלי

זה פשוט תלוי אלו תכונות אתה מעריץ באנשים ומה האירועים שקרו לך עימם
עם כל בנאדם בחיים שלך שאתה בקשר איתו זו דינאמיקה שונה
ודאי שזה תלוי בדינאמיקה עם אנשים שוניםבדיל ויעזור

רציתי לתת מבט שקצת מעל / מעבר, שאומר להסתכל דווקא בצורה פרטנית על מה הוא נותן לי - סוג של עין טובה - ולא ללכת לקיצוניויות של "הוא בא לי טוב בעין" או "הוא איש רע" או "הוא איש ממש מושלם אני מעריץ אותו"

גיליתי ממש היום שזה משחרר יותר את התלות הרגשית (לחיוב ולשלילה) לאנשים מסויימים

 

מקווה שאני מובן עכשיו... 

 

 

רעיון יפהפרצוף כרית
תודה שפירטת
הבנתי לכאורה -
כאילו להסתכל על המכלול של האדם שמולך וממש לקלוט את היתרונות והחסרונות שלו...
ראיה יפה וטובה

הפיסקה/חיבור לא נכתב על סוג קשר של בני זוג, אלא יותר סגנון של אנשים שאתה מקבל מהם, כמו רב/ אישיות מוערצת וכו'
למשלבדיל ויעזור

את מעריכה ממש רב מסויים, מאמינה בדרך שלו ומקבלת ממנו הרבה

אבל... (ומקווה שלא לשבור פה שום דבר)

מה יקרה אם תראי את הרב בפיג'מה? לכאורה זה מוריד קצת מהערך הנערץ והמושלם שלו.

אבל בהסתכלות מחודשת, עדיין אפשר להעריץ את מה שטוב ברב - שזה בעצם מה שהוא נותן לך באופן אישי ושבגללו ממש התחברת לאותו רב.

ואז זה כבר לא הערצה עיוורת אלא מודעת.

חחחחחפרצוף כרית
האמת פעם בעלי נכנס לרב והוא קיבל אותו עם פיג'מה 😁 לא התבייש 😁 כל הכבוד לו ח

ולענייננו, הדוגמא שנתת לא הכי מתאימה לרעיון שלי, כי מדובר פה על משהו יותר רציני מפיג'מה, נניח התנהגות יחסית שלילית- זה דורש עבודת התבוננות יותר על האדם כחיובי ולכבדו
מקווה שמובן
מסכיםבדיל ויעזור

רק הוספתי תובנה שהייתה לי היום חח.

זה כמובן לא סותר ולא בא במקום מה שכתבת על לכבד גם מי שקשה לראות בו את הטוב.

😁 הבנתי, מעולהפרצוף כרית
מצטער שנדחףנקדימון
@בדיל ויעזור

פעמיים וחצי בחיי הערצתי אנשים (חצי פעם הייתה רב) וברוך השם שנגמלתי מזה. ההשלכות על האישיות שלי, על עולמי הפנימי ועל מצבי הרגשי היו מזיקות. אני חושב שהתמרור לסכנה הזו מופיע כבר במילה עצמה: הערצה מלשון עריצות. זה כל מה שיש פה. המרכז מנותק ממורכבות של מחשבות ורגשות, מידות ולימוד, נסיון חיים, ובכלל תפיסות יסודיות על החיים. זה אכן מחריב את היכולת לראות פרופורציות ובעיקר מכבה את העצמאיות הפנימית של האדם. תמיד אתה תטה את המשקל של הדברים לטובת ההור או ההיא.
הדבר הנכון בעיניי הוא הערכה, וכשמה כן היא; באה מלשון ערך. ערך יכול להיות קטן או גדול, אך כמעט מובנה בו העובדה שהוא צריך להתכתב עם עוד ערכים, ושהוא מגיב לפעמים קצת שונה במצבים שונים. ההערכה היא מבוססת ולא שרירותית כביכול. כשאני מעריך אני יודע לומר למה אני מעריך ולהסביר את הדברים בצורה מושכלת, ועז ברגע שהשכל מאוד מעורב פה אז זה לא משתלט עלינו. ההערצה וההערכה הם דברים שונים.
האדם הוא חלקי במהותו ומצומצם ולכן הערצה היא איומה. איך אפשר לקחת נקודה קטנה (גדולה ככל שתהיה) ולהשליט אותה עלינו? האדם הוא מורכב ועשיר יותר, ובוודאי שונה מכל אדם אחר.

היום, אני בהחלט יכול לומר שיש אדם שאני מעריך מאוד, אפילו מאוד מאוד, אבל זה לא הערצה. זהו רב שההערכה הגדולה גורמת להתייחס ביתר רצינות לדבריו, לבחון אותם יותר, להטות את המשקל אליו, ללמוד ממנו על הערך, אבל זה לא עיוורון. לא כל מה שיגיד יהפוך לצו בחיי. במידה רבה זה הכרחי בכל התורה כולה, ובכל דבר בכלל: אם תהיה הערצה אז לעולם אמצא תירוצים להסביר את האדם וזה יהיה לסמן מטרה מסביב לחת, אבל אם לא תהיה הערצה אלא אשאר חושב אזי תהיה ביקורת ועיון ויציבות פנימית וכו׳.

סליחה על ההתפרצות, ואני מקווה שהצלחתי להעביר פה משהו.
כל מילה בסלעפרצוף כרית
הסברת מעולה, ברור ונהיר כשמש, חיזקת, תודה על החיזוק
מסכים עם כל מילהבדיל ויעזור

כתבת יפה מאוד ומפורט...

אתה מנסה לחלוק על מה שאמרתי? כי לי נראה שאנחנו די מסכימים.

לא חולקנקדימון
הרגשתי צורך להשתתף בדיון הזה, זה הכל
אהה בכיף, חופשי חחבדיל ויעזוראחרונה


..שושומושו.
לֵב מְשֻׁרְיָן
ולחלוחית מִתְגַּלְגֶּלֶת
כְּמוֹ מִבְצָר שָׁכַן
וְאֵין לוֹ דֶּלֶת
לְהִכָּנֵס.
פָּחוֹת מוּגָן
וְדָמְעָה כְּבָר נִסְפַּגְתָּ...
תָּם עִדֵּן
בְּאֵין מִסְגֶּרֶת
בַּרְזֶל נָמֵס
חוֹמָה לְאִטָּהּ נִסְדַּקְתָּ
הִגִּיעַ הַזְּמַן
אֶפְשָׁרֻיּוֹת להתאפס
לטִּפָּה שמתהוות
לַנִּצָּן
...רחל יהודייה בדם
איזו כתיבה יפה עדינה ועמוקה

תמשיכי לכתוב
תודה רחל ♥️שושומושו.
יפים הדימוייםפרצוף כרית
והשורות הקצרות, זה רץ כזה... בקריאה
לא שאני כזה מבינה... אבל נראה לי....
תודה רבהשושומושו.
ואני אוהבת את השירים שאת כותבת.
מדהימה
תודה נשמהההפרצוף כרית
וואו!אנה.
איזה יופי, שיר מיוחד..
כתיבה מהממת ועדינה
נהניתי לקרוא
תודה ❣שושומושו.אחרונה
ביטחוןlittle prince

אֵין לִי בִּטָּחוֹן
בְּעַצְמִי
בָּכֶם
בְּךָ
 

אֵין לִי בִּטָּחוֹן 
שֶׁתִּשָּׁאֲרוּ כָּאן
כְּשֶׁאֲנִי מָרוּחַ עַל מִדְרָכָה
 

אָז אֲנִי נִמְרַח לְבַד
זוֹכֵר
וְאָז שׁוֹכֵחַ
וּבַלַּיְלָה מְיַלֵּל בְּשֶׁקֶט אֶל הַיָּרֵחַ
 

אֵין לִי בִּטָּחוֹן
שֶׁאֶשָּׁאֵר כָּאן אַחֲרֵי שֶׁהַכֹּל יִקְרֹס
מִכֹּבֶד מִשְׁקָלִי
 

אָז אֲנִי בּוֹחֵר
לִהְיוֹת יוֹתֵר אַתֶּם
וּפָחוֹת אֲנִי
 

אֲנִי צֵל שֶׁל גַּעְגּוּעַ

...רחל יהודייה בדם
זה ממש יפה.
מלא בעומק ונוגע

זה שונה כזה. מיוחד
תודה רחלlittle prince


וואוחלילוש
כמה יפה ועצוב..
תודה!little prince


חזקאני הנני כאינני

מהשירים שכדאי שיהיה להם רש"י של המשורר/ת למטה

תודהlittle prince
השיר מספר על פחד. פחד להיכשל. פחד אם העולם יוסיף לאהוב אותי לאחר הכישלון. ובשורה התחתונה פחד לעשות כדי לא להגיע לכל זה. פחד להיות אני.
,,אני זמנית כאן
וואו. מטלטל. כואב. אמיתי.
תודה.
..שלכת~

וואו. זה חד ונוגע מאד. 
תודה על זה. 

וואואנה.
איזה כישרון
נגע בי מאוד
כתיבה ממש מושלמת, אין לי מילים
וואו.תות"ח!

אין מה להגיד.

יש פה כשרונות בפורום הזה, ב"ה...

המילים מהדהדות בי, מדברות אליי, לא יודע להסביר אפילו...

הו 🥺בין הבור למיםאחרונה

נוגע ללב

מי האיש החפץ חיים?Tsurie

האם יום אחד נחזור לגמרי ?

להיות עצמנו, לפני הכל ?

לטוהר הילדות, לתום.

לשמחה לעוז החיים.

להרמוניה עם המציאות.

הכאב חזק וכך גם הביטחון,

שהאש תכלה את כל הקוצים.

 

לפעמים אנחנו לא רואים את ההתקדמות.

כמו הורה שמפקיד לילדו כל חודש סכום בבנק בשביל עתידו,

הקב"ה לא תמיד מראה לנו את ההתקדמות שלנו,

ואנחנו רואים את הקשיים והאתגרים.

 

ודווקא הכאב משמח.

ודווקא הטוב צומח.

ודווקא תהיה אהבה.

ודווקא יש תקווה.

 

מאד יפה ונוגעפרצוף כרית
ובעיקר מפיח תקווה חזקה -
אהבתי את המשל על ההפקדה בחשבון הבנק - חזק וממחיש ביותר! יישר כחך, עלה והצלח וחילך לאורייתא
תודה רבה!Tsurie
נ. ב.פרצוף כרית
חיזקת אותי באופן אישי מאד, באמת תודה
קראתי את השיר מס' פעמים כדי להתחזק שוב ושוב.....
זה נורא מעודד, כי אנו במירוץ של החיים מסתכלים למעלה כל הזמן ומתוסכלים מהשאיפות הגבוהות שטרם השגנו,
אך, האם אנו מסתכלים על:הטוב שהשגנו ושמחים בו? לא, לכך אין לנו זמן לבזבז, ממהרים כ'כ במירוץ החיים.... וחבל...
ואתה עוררת נקודה חשובה זו, אכן לא לשכוח להסתכל על הטוב שעשינו, יישר כח
שמח שזה מחזק!Tsurie
למרות שאת בדברייך מוסיפה הסתכלות נוספת על דברי. כי אני התכוונתי לזה שאנחנו מנסים להשיג מטרות מסוימות והקב"ה מקדם בשבילנו מטרות אחרות יותר חשובות ויותר טובות, שרק בסוף נראה אותן .
..רחל יהודייה בדם
נוגע מאוד ללב.
אופטימי, נוסך מעט טוב ואור..
תודה רבה!Tsurie
...אנה.
אהבתי
תודה על זה
תודה רבה!Tsurie
יפה מאוד...תות"ח!

נכון כ"כ...

תודה !Tsurieאחרונה
כל הפרגונים פה מעודדים לכתוב עוד ועוד ועוד..
אורות. כלים. תהו.דוד.ב
אורות. כלים. תהו.

הנשמה, חיות העולם, הגורמת לו להשתלם. להתקדם. איך מתקדמים? דרך מעשים. ומה מביא למעשה? רצון למשהו. אם כך יוצא שהשורש לרצון היא הנשמה.
מה קורה כאשר הנשמה (המתבטאת ברצון, שיורד למחשבה) אינה מצליחה להתבטא במעשים (להתגשם במציאות).
אפשר, הנשמה, המחשבות, הרצונות = אורות. המעשים, ההתגשמות במציאות = כלים. ומה קורה כאשר האורות לא "נכנסים" בכלים.
או גם, מה קורה כאשר הרצוי כל כך התרחק מהמצוי עד שכבר הלך לאיבוד?
התרסקות, יאוש, דיכאון, שבירת כלים עד כדי חידלון חלילה. ועוד מאלו.
אז מה עושים?
בוא נעלים את הרצוי, ונישאר עם מה שיש, המצוי. וככה נימנע מכל הרע הזה.
אלא שאי אפשר להעלים את הרצוי, ובעצם, הנשמה. היא כאן. נוכחת. בועטת. רוצה יותר. עוד ועוד. בוערת לה' = למציאות חיים שלמה יותר.
טוב, אם אי אפשר להעלים את הנשמה, אז בוא נעלים את הגוף. בוא פשוט נישאב למעלה למעלה עד העננים, עד שניעלם מהעולם הזה.
אבל מה לעשות וכשאתה פוקח את העיניים אתה מגלה שחזרת למציאות, ויש עולם, ויש גוף, ולהתאבד זה אומר לאבד הכל הכל הכל ולא כדאי.
אם כך, לא נותרה ברירה. ובשביל המנוחה והנמכת הבעירה, בוא נקרב את המציאות לרצונות. נגשים אותן. וכך אוכל לנוח כשאגיע למה שרציתי. לרצוי.
איאיאי. איזו אשליה זאת. גוועלד. אשליה אכזרית שמתנפצת כל פעם מחדש. וזאת למה. למה האשליה. משום שברגע שאגשים איזה רצון (אכניס אורות לכלים). מייד תבוא הנשמה ותסמן לי מטרה נוספת. תמיד. תמיד. תמיד.
אם כך מדוע הפער המכאיב הזה. המדכא. המייאש. השובר כלים. למה. למה אי אפשר לחיות כאשר הם מחוברים יחד. האם נידונו לכאב אין סופי?
אני חושב שיש דרך להקל על הכאב.
הדרך הינה על ידי הבנה חשובה. וההבנה הזאת אומרת שהפער המכאיב הזה. השורף. הפער הזה מובנה. כי רק ככה העולם יכול להתקדם. יכול לחיות. הפער הזה הוא שורש החיים. הנשמה. כל עוד יש פער, יש חיים, כשאין פער. אין חיים.
ואולי כשנסכים לפער הזה להיות. כשנבין שאף פעם לא נספיק. שאף פעם לא ננוח על ידי כך שנגיע לאנשהו, אז אולי נוכל לנוח עכשיו. בדרך. לחיות את הרגע.
ואולי אפילו. אבל ממש ממש ממש אפילו. נוכל לראות בפער הזה משהו חיובי ולא שלילי. נוכל למצוא בו רווחה ולא אנחה. נשימה ולא מחנק.
אני חושב שככל שהנשמה של האדם נמצאת במקום גבוה יותר, כך הפער הזה יהיה גדול יותר, ןההשלכות הכואבות מנשוא בהתאם. ואולי אלו הן נשמות התהו. נשמות שירדו כאן לעולם, התלבשו בגוף, ופשוט בוערות למעלה, ויוצרות באדם תהום פעורה בלתי ניתנת לגישור. אולי לזה קוראים שבירת כלים. אורות שלא מצליחים להיכנס לכלים, למציאות. ופשוט שוברים אותו. אלו הן נשמות התהו. מה הן יעשו...
איאיאי. איזה כאב. תמיד בדרך... פתרונות לאללה.
..רחל יהודייה בדם
כמה עמוק ויפה זה.

הזדהיתי.
זה היה כל כך במקום.
תודה
..דוד.ב
תודה. באהבה
--- ---רב שמואל
איך אמרת? אורות שבתוהו? בדיוק!

מי שיש לו אמונה, האורות שלו הם לא של תוהו. הוא מבין, שהאורות של התוהו, נבראו להיות מצורפים עם האורות של האמונה.

מי שיש לו אמונה -לא מפחד- וממשיך -לא לפחד- מהאורות של תוהו. לא בגלל שהוא לא מבין שיש תוהו. אלא בגלל שהוא מבין שהאורות הם מעבר לתוהו, לכיוון האמונה. האורות של השלמות, של הטוב האמיתי. לא של דמיונות של אנשים שמנסים להפיל אותך, אולי בגלל שאתה מרגיש אורות, ואולי בגלל שהם מקנאים בך שאתה לוקח אורות ומעלה אותם.
....אנה.
אמאלה
זה משהו שממש חשבתי עליו בזמן האחרון, אפילו אולי היום, על ההרגשה הכואבת הזאת של בין החיים כמו שהם במוח, במחשבות, ברצונות,בעוצמות שאתה יודע שיש בך ושאתה רוצה שיצאו החוצה, ושיראו אותם, לבין איך שזה יוצא בפועל במציאות. ממש עשה לי צמרמורת לקרוא את זה..ככ מכירה. מאחלת לך שתמיד יהיה טוב. לגבי הסוף- אני דווקא לא בטוחה שלהאמין שאלה החיים זה הפתרון.אני לא יודעת, אולי זה רק אני, אבל לפעמים הפער הזה הוא ככ בלתי נסבל שאתה רוצה סיבות והסברים ולכעוס, ולהאמין שאלה החיים לאו דווקא יעזור.אבל אולי זה רק אני ככה..ואולי אני מדברת על פער מסוג אחר.. כי יש את מה שכתבת על זה שזה יוצר חיים, ואני יותר קראתי את זה בקשר לפערים כאלו שרק מכבים את החיים. צרחכה לחשוב על זה עוד..

מעבר לזה הכתיבה וההסבר עצמו מאוד בהירים ומובנים שזה ממש כיף לקרוא. עמוק אבל מובן. והכתיבה נוגעת ויפה מאוד
תודה רבה על זה
..דוד.ב
תודה אנה. באמת ניסיתי מאוד להוריד את העומק למילים פשוטות, היה קשה, שמח שהצלחתי. שמח שנגע בך.
מדהיםפרצוף כרית
מוסבר נהיר וברור ללא שמץ של ספק, תענוג לקרוא
והתוכן - ממש מענין, ואחלה רעיון- להסתכל על הפער בין השאיפות למציאות כדבר מבורך במקום להלחץ ממנו
אהבתי ואאמץ! בל''נ
נ. ב.
זה למעשה לטעמי החוכמה של החיים - 'וגילו ברעדה' - גיל ביחד עם רעדה, כלומר לתמרן עם הרגשות ההפוכים - נניח עצב למול שמחה, וכן מה שדברת עליו - להגביה שאיפות ומאידך לשמוח בקיים ולהיות רגוע... זו ממש אומנות חיים ללהטט בין שניהם באיזון הנכון....
יישר כח!
..דוד.ב
תודה רבה. שמח שיצא נהיר ומעניין.
בקשר למה שכתבת, לא בטוח, אבל חושב שיש לזה הגדרה (בתורת הסוד נראלי) - נשיאת הפכים.
לא למדתי את זה כל כך אבל כן דובר שם על כך שזה יסוד גדול בעולם.
מענין, ישר כחפרצוף כרית
..דוד.ב
האמת אצלי אני לא צריך להגביה שאיפות. זה קורה אוטומט באופן מפחיד, דורש, והרסני, ומביא לחוסר מנוחה ולסבל. זה נראלי הנשמות התהו, שאצלם זה מגיע בצורה עוצמתית יותר הרצונות עד שאין כלים.
אם ה' היה שואל אותי, יש בי מקום גדול מאוד בתוכי שהייתי מוותר על השאיפות. אבל הוא לא שואל, אז צריך להסתדר איכשהו.
נכוןפרצוף כרית
שאיפות גבוהות מדי מובילות לריסוק, מסכימה לחלוטין, גם לי יש שאיפות גבוהות מדי
ולכן מבינה לחלוטין את המצב

מה שיכול לעזור, זה 'להוריד לקרקע' את השאיפות -
ממש לכתוב בדף -
את השאיפות הגדולות,
ומהן מסתעפים צעדים מעשיים קטנים להתקדמות במטרה/בשאיפה הגבוהה

אם לא תקבל על עצמך קבלה מעשית הגיונית מותאמת למצבך, זה סתם 'דמיונות' ועלול להוביל למפח נפש ולצער

גם להודות על הקיים בתדירות גבוהה, כגון אמירת מזמור לתודה וההסתכלות בטוב שקבלת מהשם בכל יום והודיה, יכולים לעזור:מאד

עלה והצלח
וואי, תודה על זה...תות"ח!

עזרו ממש העצות פה בתגובה שלך, תודה

אמהות הן טיפוסים יןתר פרקטיים חחחפרצוף כריתאחרונה
משתדלת להיות כזו...
לא תמיד מצליחה חח
תודה
וואו...!!תות"ח!

מדהים...!!

תודה רבה...!

בהחלט הרחיב את ידיעתי בנושא ב"ה...

תודה...!

זה הכי קצר שיכולתי...תות"ח!

אדם

לא איזה מכונה

לא איזה רובוט

בורא עולם קנה

שלא יווצרו חובות

גופנו פקדון

מתנה מאיתו יתברך

ושלא ילך לאבדון

כל נשמה כמו פרח

אם משקים אותה מים

ששאבנו מבאר החיים

הגוף נהיה יותר תמים

הטוב יותר בהיר ונעים

אך אם משקים אותה חומץ

חומר זר ומסוכן

יורד החשק והאומץ

הגוף נהיה מאוכן

מן בובה על חוטים

מריונטה מהלכת

עשויה סמרטוטים

הלב נעשה מתכת

וכאשר דופקים עליו

משמיע רעש חלול

כי העץ השיר עליו

כבר לא נקי וצלול

התוכן שקע עמוק

הנשמה והשמחה ירדו

האור כבר לא מתוק

הם הפכו לערפל, התאדו

כי הבובה יונקת מהטומאה

מחוברת בחבלים לסטרא אחרא

לקודש כבר לא צמאה

תהום בינינו לקב"ה נפערה

אך דווקא מתוך מצב זה

מצב עגום ושפל

את דמינו נזה

ונצעד ללא חשש בערפל

ממעמקים נקרא ה'

נישא פנינו אל על

אני לא אשם!

זה יצר הרע פעל

ומתוך המצב הלחוץ

ה' ישמע זעקתינו

והפנים יתגלה בחוץ

לשמחתינו ולאושרינו

וכך יחזור החיוך

השפתיים המרננות לשמים

וכבר לא יהיה חתוך

נשפוך ליבנו כמים...!

...רחל יהודייה בדם
טהור נעים,
ובמקרה הזה באמת היות השיר קצר מהרגלך, לדעתי,
עשה את השיר חד יותר
...תות"ח!

תודה רבה...!!

וואלה, יפה, שמח לשמוע...

באמת עכשיו במבט אחרי אני רואה שזה יותר קל לקריאה ויותר קולע, אם כי יש עוד מה להשתפר, מצד אחד רואים שזה לא סגנון מצומצם ומצד שני לא היה מלאה וארוך מדי...

...אנה.
אני לא מכירה אותך, אבל מרגישים בשיר את הפשטות והאמת שלך.
לי אישית היה יותר כיף שזה יחסית קצר(את השיר השני שהעלת התחלתי אבל לא גמרתי..)וזה לא פגע בעיניי במסר, הוא עבר טוב..
...תות"ח!

וואו, כיף לשמוע, איזה יופי...

תודה רבה...

אחלה...

בעז"ה בלנ"ד אשתדל לקצר יותר את השירים באמת, או לפחות לעשות אותם יותר מסודרים, כפי הניתן...

מאד יפה טהורפרצוף כרית
ונכון כמובן
כמה שהתורה עושה לנו טוב לחיינו, :לטובתנו
אשריך
ובקשר להע(א)רות של רחל ואנה על לקצר, לטעמי - אם תפסק בין הקטעים - כלומר תוסיף רווח בכל נושא חדש- יהיה קל יותר לקריאה
תודה רבה...!תות"ח!אחרונה

בהחלט...!

אכן...

תודה רבה...!

אחלה, תודה על ההערה...!

מצטער שזה לא בחרוזים, פשוט היה יותר מדי תוכן וככה זרם...תות"ח!

מנסה

להחזיק

מה שהקב"ה מנחית עלינו

זה נסיון

ואם אנחנו מנסים

אם אנחנו מאמינים בכוח שהקב"ה נתן לנו

אם אנחנו לא נשברים

לא מתייאשים

לא מאבדים את הרוח

לא נותנים לתכתיבים של יצה"ר לנהל אותנו

לא נותנים לו להיות בעל הבית

אנחנו הבוס...!

ואנחנו אומרים ליצה"ר: "אתהה מפוטר!"

אתה אש, you are fire

לביא של אש

תשוקה עזה לא מוסברת

עם אש אפשר לשרוף ולכלות

את זכרונותינו וכוח מוחנו

את נפשינו הטהורה

את רוחנו החופשיה וההומיה

את תקוותינו ושאיפותינו

את גנזי מחשבותינו

את הלך רוחינו

את רצונינו

את אור עינינו

את פשטותינו

את תמימותינו

את אושרינו וחיוכינו

אך אפשר לבנות עם אש

לשלהב את רוחנו

לאהבת התורה, העם והארץ

לחיבור ודבקות בריבונו של עולם

לרומם אותנו למעלה, האש שואפת תמיד למעלה

להעצים אותנו ולתת לנו כוחות והתלהטות

חיוּת וריתחא דאורייתא בלימוד

רצון עז לא לקבל דברים לא טובים

עקשנות לשמור את מצוות ה' באדיקות

מסירות נפש על התורה

ואם נשלב את האש הזאת עם

איפוק ועדינות של עומק

ענווה ושפלות רוח

התבטלות אליו יתברך

הבנה שהכל מאת ה', גם הרע

דרך ארץ ומידות טובות

פנימיות שלימה ואמיתית

צניעות וכיסוי החומר

טהרה וקידוש החומר

אז יבוא התיקון השלם

והאש תבער על גבי המזבח

תיתן לנו כוחות בעבודת השם

תשלהב אותנו

תיתן לנו עוצמות וכוחות להמשיך הלאה

תבער את הרע, תלבן את הטוב

תכלה את הלכלוכים והזיהומים

תעדן ותשכלל את הטוב ותהפוך אותו ליותר מחושל

כי כאשר מלבנים את הברזל ושורפים אותו

הופך הוא לבן וטהור

הופך הוא לחזק ומחושל הרבה יותר

תעלה אותנו השמימה בסערה

ותקרב אותנו לריבונו של עולם

תפוצץ את היצר הרע

תפוצץ את ליבנו העשוי ברזל

ותגלה מתחתיו לב של בשר

בשר ודם, עור, עצמות וגידים

אשר פועם ומרגיש

טהור וישר

אשר נמשך אל הטוב

ואוהב קדושה וטהרה

רוצה אל האינסוף

שואף וכוסף אליו

חפץ בקרבתו

ההשתוקקות והערגה

הם בעצם דבר טוב

הרצון להיות נעלה

להיות טהור

להתחבר לריבונו של עולם

ומרוב שאנחנו אוהבים אותו

אנחנו מוכנים להתאמץ כ"כ

להקריב את נפשינו כעולה וכקרבן

לב עם חשמל ואנרגיה

ולא כבוי ומעומעם

לב פועם

וכמו הלב

כך אנחנו

עולים ויורדים

רצונינו למעלה

אליו, לקב"ה

לפעמים אנחנו יורדים

כי אלו החיים

וזו המציאות המורכבת שבה אנחנו נמצאים

אבל תמיד אנחנו עולים אחרי זה

לא נותנים לירידה לעצור אותנו

אלא ההיפך

היא רק מקדמת ומחשלת אותנו

מבררת ומזככת אותנו

כחומר ביד היוצר

כברזל ביד החרש

אשר שורף את הברזל

וממנה בונה משהו חדש

משהו יותר חזק ואדיר

חרב אבירים

שנועדה לנצח את האויבים הגדולים ביותר

וככל שיש יותר ליבון, כך כמות הברזל יותר גדולה

והחרב תהיה יותר גדולה

אך לא לשכוח את המים

את הענווה

את התורה

כי אחרי שצורפים חרב

טובלים במים

כדי שתירגע

שתבין שיש מישהו מעליה

היא לא הבעלים

הבעלים הוא מי שמחזיק בחרב

רק הוא מחליט מה לעשות

הוא יכול לקחת את האש ולבנות

והוא יכול לקחת את האש ולהרוס

הוא יכול ללכוד עיר ולשלוט עליה

אך לפעמים האדם לא לוקח את הרע

אלא פשוט שורף הכל

חבל

בעיר ששרפת יש משאבים

יש זהב, נחושת, ברזל

צאן, ובקר

אפשר להשתמש בכל זה

חבל לשרוף הכל

בל תשחית

בל תשחית את הכוחות

את הרצונות והשאיפות

אל תכבה אותם

אל תדרוך על הגחלים

אל תזרוק עליהם עפר

אלא תיקח אותם

ותשתמש בהם לטוב

תזרוק לתוך המדורה שלך

תתחמם לאורם

ובסוף תהיה תלמיד חכם

אשר אנשים אחרים

יצטרכו להיזהר

כדי לא להיכוות בגחלתך

אותה גחלת שהשתמשת בה לטוב

ושלהבת את המדורה שלך

שהפיצה חום וחיוּת בעולם

הפיצה את האור הא-לוקי

האמיתי, הזך, והטהור

ואם אדם יכבה

זה רק עניין של זמן

עד שהאש תחזור ותתקוף אותו

ותכלה אותו ואת כל מה שבנה

אלא אם כן ישתמש בה לצידו

כי מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה

ונהרות לא ישטפוה

ואם אנחנו ניתן עליה מים

האש רק תגדל עוד יותר

ותתפשט עוד יותר

ותשתולל מבלי לעצור

אז חבל שהבניין שלנו יפול

אפשר לבנות אותו על יסודות חזקים

שחושלו על ידי האוּר

ויעמדו בסופות וברוחות הכי חזקות

וכך הבניין שלנו יהיה הרבה יותר גבוה

הרבה יותר חזק וחסון

איתן אשר יעמוד בצונאמי הכי גדול שיש

כי אתה באש הצתה

ובאש אתה עתיד לבנותה

את האש המחברת

המאחה והמרפא

שנותנת לנו את ההתלהטות

את ההתלהבות

את הדביקות

את השמחה והשלימות

את הרצון ואת הבחירה

את הערגה והכיסופים

את האש שמחברת בינינו

לבין קודש הקודשים

הקטרת הקטורת

עולה למעלה

זכה וטהורה

נקייה מכל מום ופגם

תמימה

רק שלא נקריב אש זרה

שלא נביא אש לא טובה

כי אם נכניס אש זרה

היא רק תחריב ותהרוס

תעקור נטוע

תמוטט ותחריב

תכלה ותשרוף

אנחנו צריכים להיות כפופים

לריבונו של עולם

לא לשכוח את המים

לשמור מצוותיו

לעשות רצונו

ולא לתת להתלהבות שאוחזת בנו

לעשות נגד רצונו

וגם אנחנו צריכים להיות עירניים

וכאשר יש שריפה שאנחנו לא מסוגלים לעצור

לברוח ממנה

ואחרי זה, מרחוק

לכבות אותה עם המים

עם אותם מים

כן, המים שכבר הזכרנו

ואם עולה עשן

לזכור

אין עשן בלי אש

צריך לטפל בשורש הבעיה

וע"י המים לכבות את אותה שריפה

שהתחילה מאותו עשן קטן

מאותה סגריה קטנה

שהציתה ושרפה יערות שלמים

ומה שאפשר לראות באש

זה את היופי והסגנון

לא רק שחור לבן

לא רק מלאכים נשגבים

אלא יופי, צבעוני

יש חיים, יש תזוזה

יש מהמורות וירידות

לא הכל רק מישור משעמם

יש הרבה צבעים באש

הרבה גוונים

שמוסיפים חיים וצבע לעולם

צובעים אותו בגוון אנושי

שיודע לבנות

שיודע לבחור בטוב

שיודע לקחת כל דבר

ולהשתמש בו לטוב

להעלות חול אל הקודש

לזכך ולטהר

לצרוף ולברר

להוציא את הסיגים מתוך הפסולת

אחרי שהתכנו ע"י האש

ואז כשהאש הגיעה

אפשר לברר ולצרוף

להיות יותר זכים וטהורים

יותר מצורפים ומבוררים

ואחרי שהוצאנו את הסיגים

אפשר לצרוף את הכל בחזרה

ולקבל זהב טהור

כסף טהור

נוצץ

בלי מומים וחטאים

בלי פגמים ולכלוכים

וזה האמן האמיתי

שיודע לצרוף

ויודע לקחת כמה גוונים

ולעשות מהם ציור ססגוני

שיודע לתאר את כל הפרטים

אך תמיד, בכל משיחת מכחול

זוכר את התמונה כולה

וע"פ הוא הולך בכל דרכו

שנזכה להוסיף את הנופך המיוחד שיש לנו

את הצבע שאנחנו מוסיפים בחיים

ולדעת להשתמש בכשרונותינו ובכוחנו

בעבודת השם יתברך

בשמחה ובהתלהטות

בחיבה יתירה ועזה

ולא נשכח את הרצונות שלנו

ואת האמת שמנצחת הכל

ואת זה שאנחנו חזקים

ולא לשכוח שהכל מאיתו

לדעת להיות כמים

אשר זורמים הם

ולא נותנים לאש ולמכשולים

לעכב אותם ולא להתקדם

לא נותנים לסלעים הקשים

להוות להם מכשול

אלא חולפים על פניהם

והם מחלישים אותם

כי זה הכוח של המים

כוח ההתמדה

הנחישות וקור הרוח

להמשיך למרות הכל

לזרום למרות כל המכשולים

ואז אפשר לעשות חורים

גם בסלעים הכי גדולים

ולגלות מתחת להכל

את אוצר החיים

הלב שלנו

אנחנו

באמת.

...רחל יהודייה בדם
כמה עומק.

היה קצת קשה בגלל האורך.

לפעמים האורך זה אחד הדברים שמייחדים אותך,
אל תקבור את זה אבל
אני אשמח לקרוא מדי פעם דברים קצרים יותר,
לפעמים האורך גורם לדברים יפים ועמוקים להיאבד בין כל השורות..
....תות"ח!

וואו, תודה...!

הבנתי, בסדר, מקבל...

לפעמים יש כ"כ הרבה מסרים ומה לכתוב שאני פשוט לא מצליח לקצר, כמו שיגידו לי לחתוך את התינוק, הוא תינוק, אי אפשר לחצות אותו, הוא אחד...

אבל מקבל את ההערה, אשתדל לכתוב גם לפעמים דברים יותר קצרים, זה אחד האתגרים שלי בתור כותב, לעשות סדר בכל הדברים, לא לכתוב מפוזר וכל מה שעולה על רוחי, אלא לצמצם ולתמצת, להשמיט ולחסר, לעשות מסודר, קשה לי מאוד.

באמת לא מובן מאליו הכשרון שלך לעשות שירים מאוד עמוקים בכ"כ קצת מלל, זה כשרון מטורף שחסר, בהחלט שאפו.

ותודה על השירים שלך, באמת שנותנים לי המון השראה ובעז"ה בלנ"ד גם אנסה ללמוד ממך את אמנות התמצות, זה לא פשוט לי בכלל.

כן, את צודקת שאני לא צריך לקבור את זה, כי אז זה פשוט יכבה אותי, אני לא יכול בלי אורך, אלא אני צריך איזון, האופי שלי והסגנון שלי הוא פשוט לכתוב הרבה, לעומתך שהסגנון שלך הוא בדיוק הפוך, לכתוב קצת עם הרבה תוכן מאחורי זה.

רק סתם מעניין אותי, הסגנון שלך הוא בנוסף לשלי, זאת אומרת, את יכולה גם לכתוב קצר וגם ארוך או שרק קצר...?

סתם מעניין....

...רחל יהודייה בדם
אני מבינה אותך..

לכן אמרתי לך לא לוותר על זה.

אני יודעת לכתוב גם ארוך,
היו תקופות שכתבתי יותר ארוך,
זה מאוד עניין של תקופות..

ותודה רבה על המילים הטובות
תות"ח!

תודה על ההערה...

ואת יודעת לכתוב ארוך ממש...?

כאילו, נגיד משהו ארוך ברמה של מה שאני כותב...?

או פשוט באופן יחסי לשירים שלך עכשיו...?

וואלה, מעניין...

אני תמיד כתבתי ארוך, מעניין מה שאת אומרת...

...רחל יהודייה בדם
בשירים לא יצא לי אף פעם לכתוב כזה ארוך..

אני חושבת שאני צריכה לשחרר יותר ולתת לדברים לזרום.
אני קצת חסומה

וכן, אצלי זה עניין של תקופות
אה, הבנתי...תות"ח!

וואלה, יפה...

מעניין...

בהצלחה...!

מדהים!!ילד1

זה פשוט יפה! עם הרבה עומק

אהבתי ממש!!

תודה...!תות"ח!

שמח על תגובתך, מעודד ומשמח...

מאד יפה ומחזק!פרצוף כרית
האמת קראתי את הרוב, על חלק רק רפרפתי מפאת האורך, בהחלט יפה ומחזק, רוחני וטהור כתמיד
תודה רבה...!תות"ח!אחרונה

כן, הגיוני...

אחלה...

תודה רבה...!

החץפרצוף כרית
עבר עריכה על ידי פרצוף כרית בתאריך כ"ד בתשרי תשפ"ב 02:38
עבר עריכה על ידי פרצוף כרית בתאריך כ"ד בתשרי תשפ"ב 02:36
החץ קלע
היישר למטרה

שמח ונרגש
עמד בהצלחה
במשימה
שעליו הוטלה





אומנם,
עיגול המטרה
מעט נקרע
קמעה נפגע
הבד מעט נפרם
לא נותר שלם ומדוגם




אך יש להבין,
שהחץ את תפקידו השלים
ובדרכו את המטרה קרע
קמעה
כי לא היתה לו ברירה
ולא שום דרך אחרת

בעולם

זה לא היה בכוונה,
אופטימירחל יהודייה בדם
אמן על כולנו לעמוד במטרות, לא קל
תודה אך היתי באמצע, נערךפרצוף כרית
מעניין..רחל יהודייה בדם
ובאמת אם מדברים על מטרות אז וואלה זה לא קל לעמוד במטרות
חחחחחפרצוף כרית
סליחה, חכי, טרם סיימתי, באמצע לערוך חח
אשמח שתקראי בסיום אם תחפצי
החץ (סופי)פרצוף כרית
החץ קלע
היישר למטרה

שמח ונרגש
עמד בהצלחה
במשימה
שעליו הוטלה

אומנם,
עיגול המטרה
מעט נקרע
קמעה נפגע
הבד מעט נפרם
לא נותר שלם ומדוגם

אך יש להבין,
שהחץ את תפקידו השלים
ובדרכו את המטרה קרע
קמעה
כי לא היתה לו ברירה
ולא שום דרך אחרת

בעולם

זה לא היה בכוונה.....
...רחל יהודייה בדם
זה מדהים כמה שזה עמוק.

דוגרי אני אגיד לך,
את מפתיעה אותי היום.
...פרצוף כרית
תודה!
אשיב לך דוגרי גם - שמתי לב שלא מגיבים לשיריי, (חלק) וכן לאחרים ( יחסית כמותית, לא באופן מוחלט)
ניסיתי לנתח - מה ההבדל ביניהם?
א. משלים, חידות ופענוחים
ב. משקל נעים לקריאה

אז פשוט שילבתי את אותם מסרים שרציתי להביע - רק בצורה החיצונית המורכבת משני הפרטים הנ'ל

תודה!
...רחל יהודייה בדם
ואני חושבת שהעובדה שלא תמיד מגיבים לך עשויה להיות קשורה גם לעניין הכמות של השירים שאת מעלה
הפכת להיות סיר מבעבענקדימון
נשפכים ממך שירים רותחים.
לגבי מה שכתבת לרחל, לא כל השירים שווים וממילא לא כל התגובות שוות, חוץ מרחל שאין כמוה שמקפידה, בלי לפספס, לכתוב מילה או כמה לכל אחד ואחת שמעלה פה.

לפעמים לא מבינים עד הסוף, לפעמים רוצים לחזור לזה אחר כך, לפעמים שירים נעלמים במבול שהולך פה כשזה נדחף למטה, לפעמים זה באמת לא שיר טוב, לפעמים אין מה להגיב למרות שזה סבבה ועוד כהנה וכהנה..

בנוגע לשיר הזה ,לא יודע אם הבנתי אותו. האם באה לומר שלכל הצלחה יש בהכרח תופעות לוואי ונזק משני? זה טוב או רע או סתם?
הכתיבה עצמה טובה, אבל לא הצלחתי לחדור את המעטפת הזו כל כך..
תודה על המשוב הארוך!פרצוף כרית
תמיד כיף תגובה מושקעת!
א. תודה, אכן יש בי פרץ כזה שחייב לצאת לעולם לאחרונה חחח חופן בלתי נדלה, לא יודעת מתי זה יירגע חחחח
ב. תודה על ההסברה
ג. השיר מדבר על - לדון לכף זכות
מדובר על מקרים שבהם צד אחד פגע בשני אך יש להבין שיש מצבים בחיים שלצד אחד אין ברירה אלא לפגוע בשני, ולכן צריך לדון את השני לכף זכות ולהבין את המציאות
דוגמא הכי פשוטה - מישהו עוקף אותך בתור במכולת
ואתה אומר לעצמך - איזה חוצפן, אין לו מידות,
ולמעשה הוא, מיהר נורא לקחת את הילדה מהגן ונפלה עליו מציאות כזו , שהיה צריך לרוץ מהר לקנות וגם לקחת את הילדה

דוגמא ב-
זה יכול גם לקרות למשל כשידיד אומר לך משהו פוגע ואתה מנסה להבין מה מטרתו באמירה הזו, לרדת עליי? להתנשא עלי?
במחשבה הכי טבעית בלי לעבוד על המידות - אתה חושב שהשני 'רשע'
אבל אם תחשוב יותר ותנסה להכנס לנעלים שלו, תבין שבמצבו הוא, זה ממש ברור שהגיב כך - כגון - זו היתה האפשרות היחידה שלו להגן על עצמו, אולי נתקל באנשים מסוג מסוים ומכיר סגנון מסוים ויש לו קבעון בראש לגבי סגנון מסוים ולכן ככה שיפוטי וכו'
ולכן זו היתה אפשרותו היחידה להגיב:כך
וממילא אתה דן אותו לכף זכות

מקווה שהובן
אם לא נתקלת בחוויה כזו בחיים, יקשה עליך להבין במה מדובר, וככל שנסיון החיים עולה בד'כ יותר קל להרגיש במה מדובר....
תודה על האורך ועל ההשקעה!
וואלהנקדימון

בלי ההסבר שלך לא הייתי מבין את זה בחיים. בחיים לא פגשתי את הדימוי הזה בהקשר הזה.

מסתבר שהסברים לפעמים זה חלק משמעותי מהשיר

תודהפרצוף כרית
בכוונה לקחתי את הדימוי של החץ -
להמחיש בצורה הכי ברורה שיש -

שנדמה לך שהשני פגע בך, כביכול אתה/הפגוע הוא ה'מטרה' במשל -

אך לפוגע יש משימה/אינטרס משל עצמו, והוא ניסה להשלים אותה

(זה לא שהוא בא ופגע בך, אלא שהוא חי את החיים שלו עם המשימות/אינטרסים שלו - ובטעות פגע בך תוך כדי... כלומר זה לא שמשימתו היתה לפגוע באחר)
נהיה מענייןבדיל ויעזור
עבר עריכה על ידי בדיל ויעזור בתאריך כ"ד בתשרי תשפ"ב 20:37

הבנתי את זה אחרת לגמרי מאיך שהסברת את עצמך בתגובות (לפי ההסבר שלך יותר מתאים לקרוא לשיר על שם המטרה אולי? כי זה ההסתכלות מהצד של המטרה ולא של החץ...).

בכללי נראה לי שזה טוב, שהכתיבה משתפרת ונתונה יותר להבנת הקורא. מה את חושבת?

 

ועזבי מה אחרים מגיבים, הכי חשוב שזה יוצא מבפנים ואותנטי לפי מה שאת מרגישה (וברור שכיף מאוד לקבל תגובות והתייחסות, אבל הסברים טכניים כבר כתבו לך למה זה קורה). לדעתי לפחות. אישית, פחות אוהב דברים עמוקים מדי מדי שכל מה שנותר זה לכפות את נסיון החיים שלי על הפירוש של השיר ובעצם לנתק אותו מהמשמעות המקורית והרגשות של הכותב (יש עניין במסתורין ובטיפה ערפל אבל עדיין צריך איזה ממשק לרגשות של הכותב או איזו חוויה דומה שאני מכיר פחות או יותר).

תודה רבהפרצוף כריתאחרונה
מענין מה שכתבת, תודה עלהפירוט
לא אכפת לי שלא יגיבו, כלל וכלל,
אולי לא היתי צריכה לכתוב זאת, שלא ישתמע שזה מפריע לי....
כוונתי היתה לחשוב כיצד להשתפר בכתיבתי, זה הכל 😁 על סמך המשוב מהתגובות 😁
תודה
וואו זה יפהבננה8


....פרצוף כרית
תודה רבה
🌹🌹שושומושו.
כבר שנים
וזה בנאלי בהחלט
היום הזה
שמתמצת
את הגיעני עד הלום
מציב לי
כמו תמרור אדום
פה בצומת
מזכיר
שאני רק בתחילת הדרך
ומרגיש לי
פתאום
שעודני צועדת
מול פיתוליו של חלום
ואני כאן בתווך
עליזה, ילדת יומהולדת 🌹
קליל וחמוד!פרצוף כרית
זורם ורץ המשקל
את אלןפה בלהריץ את השיר בנעימות,
כמו דקלום עליז כזה!
אהבתי!
יכולה לצרף לחברות ליומולדת בברכה, ולשנות טיפה (שיתאים לגוף נוכחת במקום מדבר)
...רחל יהודייה בדם
כן.. בהחלט קליל ונעים

מזל טוב לך🙂
מזל טוב נשמה😘אנה.
שיר מתוק, נהינתי לקרוא

אני רואה שהעלת את זה אתמול🤗
אבל עדיין רוצה לאחל לך המון אושר, שמחה, בריאות ואהבה!!ושכל משאלות ליבך יתגשמו לטובה❤
תודה רבה לכן 🥰שושומושו.אחרונה
@אנה. אמןןן שימחת אותי ממש.
זה לא את זה אני (טיוטה)נקדימון
כשושנה בין החוכים
וכפנינה בין הצדפים,
כמו כן יושב ירח
שם בינות לכוכבים.

כפרי הדר בין ירקות,
וכיישוב בין יערות,
כן רעייתי כך
תימצא בין הבנות.

וכישראל בין העמים,
הר מוריה בין כל הרים,
ארצה להיות מתאים לך
משלים.
...רחל יהודייה בדם
אמן.. בקרוב ממש


רק משהו אחד קטן,
חוחים במקום חוכים
צודקת.. התלבלבתינקדימון
תודה
"אשרי כל חוכי לו"רב שמואל
מלשון לחכות
יפהאני הנני כאינני

קצת קשה עם המשקלים וכל זה, אבל אהבתי מאוד את התוכן ואתה ההבעה..

המשקלים דווקא?נקדימון
מה הכוונה?

ותודה כמובן
שני דברים (בהבטה שניה)אני הנני כאינני

חוחים ולא חוכים. הבית השני בשתי שורות האחרונות - לא כ"כ מסתדר עם קצב הקריאה..

(אהבתי את השבירה שבסוף הבית האחרון).

תודהנקדימון
על הראשון כבר אמרו לי, תיקנתי אצלי. תודה.

השני דווקא עובד לי חלק מאוד, אולי תנסה לקרוא את זה כאילו מדובר בשורה אחת.
שיר כיסופיםפרצוף כרית
חמוד, מזכיר קצת את שיר השירים
אוהב את השימוש שלך ברפרנסים דתייםבדיל ויעזור

זה נכנס בצורה טובה ויפה.

 

אתה רוצה תגובות על הטקסט, לא ממש מבין בזה אבל:

כל 2 שורות ראשונות מתחילות בכף (הדמיון?), אבל בשורה "הר מוריה בין כל הרים" פתאום זה חסר. זה בכוונה? מה המשמעות?

גם באותה שורה, למה לא הר המוריה? אני מבין שיש תפנית בבית האחרון, ודווקא בגלל זה, אתה רוצה להראות ייחודיות שכמו ישראל עם מיוחד ככה הר המוריה המיוחד.

תודה. משיב:נקדימון
אכן זהו כ"ף הדמיון, ובשורה שהזכרת אכן זה נעדר בכוונה. המשקלים לא מאפשרים לתת שם את האות הזו, זה מכביד על הפה בקריאה. אני אל זוכר כרגע איפה אבל כמעט בטוח שהדילוג הזה אחרי שמילת היחס כבר הופיעה לפני כן (כשמדובר ברשימה כמו פה) נמצא במקרא או בתהילים. הספרותיות מאפשרת את ההיעדרות הזו, אבל גם בשפה מדוברת אפשר קצת לפגוש את זה גם אם פחות בזרימה.
[דוגמא.
אני: מה?! לצד הזה של העולם יש שם?
אתה: ברור! כמו צפון, דרום ומזרח, ככה גם יש מערב.
אמנם האינטונציה משמעותית כאן כדי שזה יישמע הגיוני..]

גם לגבי היידוע של ההר, הביטוי אמנם הוא הר המוריה אבל זה לא דווקא הכרחי. כך למשל אנחנו מדברים על הר חרמון, הר רמון והר מירון, ולא חייבים הר החרמון או הר הרמון או הר המירון (באחרונים זה אפילו לא עובד) למרות שתמיד זה הר הארבל והר הגלבוע, ולא הר ארבל או הר גלבוע. בקיצור אפשר קצת לשחק עם זה. ומבחינת השיר גם כאן השינוי הוא בגלל הדרך שבה אני רוצה שיקראו. מה עוד שכל כ"ף הדמיון בשיר אינן מיודעות אז גם כאן לא טוב ליידע (הרי אמור להיות שם כ"ף כזו ולהתאים לתבנית).

והדימויים בבית האחרון אכן באים בשביל הייחודיות אבל יותר מזה בגלל שכל השיר שולח אסוציאציה לשיר השירים וממילא הדימוי בא גם כמו היחסים בין הקב"ה לישראל ולהר המוריה כך גם אני מבקש להיות מתאים לאישתי. כלומר הדגש אמור להיות לא על השוני מעולם אלא על ההתאמה וההשלמה לנפש התאומה.
תודה על הפירוטבדיל ויעזוראחרונה

דווקא לי זה הפריע לרצף של הקריאה כי הרגשתי מיד שחסר שם אות או משהו...

השורה "הר מוריה בין כל הרים", היא כאילו מנותקת מהמשפט הקודם והמשפט הבא, בלי ו' החיבור או כ' או לא יודע מה.

דבר נוסף, לדעתי יידוע דווקא ידגיש את ההתאמה וההשלמה שרצית להגיד. כי ישראל זה שם של עם מיוחד (כמו ששם של בן אדם זה כבר יידוע), ולהבנתי גם הר המוריה צריך להיות עם יידוע (סתם לכתוב "הר" ואת השם שלו "מוריה" - זה לא נשמע לי מספיק ייחודי בין כל ההרים אלא כתיאור כללי כמו "הר גבוה" מבין כל ההרים)

 

אבל נשמע שאתה מבין במה שאתה אומר מבחינה דקדוקית אז סומך עליך חח