אֲנִי לֹא שַׁקְרָנִית.
אֲנִי רַק רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ
שֶׁעוֹד תִּגְדְּלִי, וְתִפְרְחִי
רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ שֶׁאַתְּ כְּמוֹ פַּרְפַּר הַנֶּאֱבָק לָצֵאת מִן הַגֹּלֶם:
עוֹד רֶגַע אֶת תִּפְרְשִׁי כְּנָפַיִם וְתָעוּפִי
הֲכִי רָחוֹק בָּעוֹלָם.
אֲנִי לֹא שַׁקְרָנִית
אֲבָל כָּל כָּךְ רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים טוֹבִים.
שֶׁקָּשֶׁה קְצָת לִמְצֹא אוֹתָם
אֲבָל הֵם שָׁם,
מְחַכִּים לִפְרֹשׂ יְדֵיהֶם אֵלַיִךְ
וּלְהַזְרִים לְתוֹכֵךְ אַהֲבָה,
הֲמוֹן אַהֲבָה
אֲנִי לֹא שַׁקְרָנִית
אֲנִי רַק רָצִיתִי לְהַבִּיט בָּעֵינַיִם הַתְּכֻלּוֹת שֶׁלָּךְ
לִרְאוֹת אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן וּלְהַבְטִיחַ לְךָ שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר
לְהַגִּיד לְךָ: חַיִּים גְּדוֹלִים נוֹלָדִים בִּכְאֵב.
אַךְ לְעֵינַיִךְ הַדּוֹמְעוֹת וּלְפָּנַיִךְ הַפְּצוּעוֹת אִי אֶפְשָׁר לְשַׁקֵּר
וַאֲנִי לֹא שַׁקְרָנִית.
אַתְּ מַבִּיטָה בִּי בִּשְׁתִיקָה עֲצוּבָה, מְבַקֶּשֶׁת נֶחָמָה
וּמָה אַגִּיד?
אֲנִי רַק רוֹצֶה לִמְחוֹת לְךָ דִּמְעָה מְבַצְבֶּצֶת בִּקְצֵה הָעַיִן.
הֲרֵי שְׁתֵּינוּ יוֹדְעוֹת;
אֶפְשָׁר פָּשׁוּט לִכְאֹב עַד מָוֶת, בְּלִי לִרְאוֹת חַיִּים גְּדוֹלִים נוֹלָדִים
אֶפְשָׁר לִהְיוֹת פַּרְפַּר בְּגֹלֶם כָּל הַחַיִּים
אֶפְשָׁר לְהִסְתּוֹבֵב עֲזוּבָה בָּרְחוֹבוֹת לְנַצֵּחַ וּלְהַמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ טִפּוֹת אַהֲבָה בֵּין אֲנָשִׁים
אֲנִי רַק רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ
שֶׁעוֹד תִּגְדְּלִי, וְתִפְרְחִי
רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ שֶׁאַתְּ כְּמוֹ פַּרְפַּר הַנֶּאֱבָק לָצֵאת מִן הַגֹּלֶם:
עוֹד רֶגַע אֶת תִּפְרְשִׁי כְּנָפַיִם וְתָעוּפִי
הֲכִי רָחוֹק בָּעוֹלָם.
אֲנִי לֹא שַׁקְרָנִית
אֲבָל כָּל כָּךְ רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים טוֹבִים.
שֶׁקָּשֶׁה קְצָת לִמְצֹא אוֹתָם
אֲבָל הֵם שָׁם,
מְחַכִּים לִפְרֹשׂ יְדֵיהֶם אֵלַיִךְ
וּלְהַזְרִים לְתוֹכֵךְ אַהֲבָה,
הֲמוֹן אַהֲבָה
אֲנִי לֹא שַׁקְרָנִית
אֲנִי רַק רָצִיתִי לְהַבִּיט בָּעֵינַיִם הַתְּכֻלּוֹת שֶׁלָּךְ
לִרְאוֹת אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן וּלְהַבְטִיחַ לְךָ שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר
לְהַגִּיד לְךָ: חַיִּים גְּדוֹלִים נוֹלָדִים בִּכְאֵב.
אַךְ לְעֵינַיִךְ הַדּוֹמְעוֹת וּלְפָּנַיִךְ הַפְּצוּעוֹת אִי אֶפְשָׁר לְשַׁקֵּר
וַאֲנִי לֹא שַׁקְרָנִית.
אַתְּ מַבִּיטָה בִּי בִּשְׁתִיקָה עֲצוּבָה, מְבַקֶּשֶׁת נֶחָמָה
וּמָה אַגִּיד?
אֲנִי רַק רוֹצֶה לִמְחוֹת לְךָ דִּמְעָה מְבַצְבֶּצֶת בִּקְצֵה הָעַיִן.
הֲרֵי שְׁתֵּינוּ יוֹדְעוֹת;
אֶפְשָׁר פָּשׁוּט לִכְאֹב עַד מָוֶת, בְּלִי לִרְאוֹת חַיִּים גְּדוֹלִים נוֹלָדִים
אֶפְשָׁר לִהְיוֹת פַּרְפַּר בְּגֹלֶם כָּל הַחַיִּים
אֶפְשָׁר לְהִסְתּוֹבֵב עֲזוּבָה בָּרְחוֹבוֹת לְנַצֵּחַ וּלְהַמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ טִפּוֹת אַהֲבָה בֵּין אֲנָשִׁים
