פורום אימהות השלב הבא (עמוד 5)

השאלה שלך מתאימה לפורום הריון ולידה. פורום אמהות מיועד לשיתוף על ילדים מגילאי טרום בית ספר ומעלה.

מותר להפסיק הנקה לילד היונק, על מנת להכנס להריון

לא כלכך ברור מאליו שאפשר להפסיק להעניק ולהניק כדי ללדת ילד חדש..

כמובן תלוי גיל הילד, נתונים אישים וכו.

תמיד כדאי להתייעץ עם רב שמקובל על הזוג

לא פוסקת פה לאף אחת, אבל כן כותבת מה שאני מכירה, ושכל אחת תעשה את שיקוליה.

על פי ההלכה, אישה שהתאלמנה ויש לה תינוק בן פחות משנתיים, אסור לה להתחתן עד שהוא יהיה בן שנתיים, כדי שהבעל החדש לא יגרום לאישה להפסיק את ההנקה על מנת להיכנס להריון חדש.

מתוך ההלכה הזו אפשר להבין שזה לא כל כך פשוט להפסיק הנקה בשביל להיכנס לעוד הריון.

בפועל כמובן שיש עוד שיקולים נוספים, ואף רב לא יגיד לאישה שאסור לה להפסיק להניק, וגם לגבי אלמנה לא תמיד יורו לנהוג לפי ההלכה הזו והכל תלוי בהרבה פרטים.

אבל כן יש להלכה מה להגיד בעניין. ואם הסיבה היחידה לרצות להפסיק את ההנקה היא כדי להיכנס להריון חדש, אז אני חושבת שכן יש פה מקום גם לבחון את זה מבחינה הלכתית.

כשאישה רוצה להפסיק להניק מכל סיבה אחרת - חזרה לעבודה, כדי שהתינוק יהיה פחות תלוי בה, מניעה שפוגעת בהנקה - גם אז זאת שאלה הלכתית אם מותר לה?

את מכירה רב שפוסק לא להפסיק הנקה לתינוק בריא שמשתמש גם בתמל?

והאם זה משנה מה הסיבה אם בגלל נוחות , עבודה או רצון לעוד ילד

וגם כשנפסקה ההלכה ילדים יכלו לגדול יפה מאוד מעל גיל שנה בלי תמ"ל.

אבל חז"ל כן ראו חשיבות בהנקה עד גיל שנתיים (וגם היום זו ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי - הנקה לפחות עד גיל שנתיים).

וכמו שאמרתי - אף רב לא יפסוק בפועל שאסור לאישה להפסיק להניק.

אבל אני מכירה פסיקה של כמה רבנים גדולים (שמעתי את זה מהרבנית דינה ראפ בשם הרב אליהו, וגם הרב הנקין כתב כך) שאישה שמניקה תינוק עד גיל שנתיים יכולה למנוע בלי שאלה בכלל.

ובעיני כן יש הבדל. כי הנוחות של האישה זה שיקול אישי שלה. אבל כשאנחנו רוצים ללדת ילדים זה גם מתוך רצון לקיים את רצון ה', אז יש פה מקום לברר מה רצון ה' בנושא.

(כמובן שכשיש שיקולים נוספים, כמו גיל מבוגר או צורך בטיפולים כדי להיכנס להריון, אז זה משנה את התמונה, ויש יותר היגיון להפסיק את ההנקה מוקדם יותר).

לק"י

אבל לא בטוח שההלכה היבשה מתאימה בכל המקרים, ולכן יש פה עניין של שאלה פרטנית לרב.

אלא אם כן, הזוג בקיא בעצמו בכל הפרטים.

שלא מפסיקים משהו מתינוק קיים עבור רצון עתידי.

ולפותחת נשמע ממש מאתגר, הלוואי ובע"ה תזכו בקלות 

כי בד"כ עד שעורכים את כל הבדיקות (שלא עוזר אם עשיתם אותם כי צריך בכל שנה מחדש לחדש את הרוב), ועד שיש תור לוקח חצי שנה בערך אם לא יותר.

אז שווה לבדוק קודם כל מה צריך לעשות לפני ומתי יש תור בכלל

המלצה שלי, אל תחכו לשלב שכבר אתם לא מסוגלים לחכות יותר כי זה לוקח זמן, תתחילו קצת קודם

השאלה היא האם טיפול בזום אפשרית בעיניכם?

האם חובה שיהיה מטפל גבר?

על רקע של חרדה חברתית יש מגוון גדול של טיפולים, לאו דווקא "ספת הפסיכולוג", אלא משהו בתנועה או יצירה. (תרפיה בבישול למשל)

בכל מקצוע יש טובים ויש שלא. אם תוכלי לקבל המלצות על מטפל מסוים באזור שלכם . זה יהיה עדיף מלהפגש עם מטפל לא מוכר.  בנוסף, כשתתחילו בטיפולים  שימי לב אם יש שינוי לטובה בילד , . בהצלחה

פחות מתאים ללפני שינה

הייתי מעדיפה לסיים את היום בטוב, בשמח שלא יעורר פחדים

ומשאירה את שאר השבוע לפתוח עניינים כאלה ולספר. וגם אז, נורא בעדינות עם בחירת מילים קפדנית תוך שימת לב לתחושות של הילדים תוך כדי

אבל אולי באמת ספציפית את הםרקים האלה אספר להם בשעות היום.

תודה!

מיועדת לפודקאסטים,

ומאוד נוחה לשימוש.

יש אפשרות לשדרג לפרימיום בתשלום, אבל בד"כ אין הרבה פרסומות אם לא שומעים המון ברצף, משמעותית פחות פרסומות מיוטיוב.

ובעצם סיימנו את ספר שופטים.

סיפרתי אותם באמת בשעות היום (כלומר - אחרי סעודה שלישית, כשעתיים לפני שהלכו לישון). קראתי את כל הפסוקים (הזהרתי מראש שאלה פרקים קשים), הסברתי הכול, אבל לא התעכבתי יותר מדי על הפסוקים הכי קשים.

וכשסיימנו את כל הספר (סיפרתי להם את שלושת הפרקים האחרונים בבת אחת) עשיתי להם הקדמה על ספר שמואל, כדי להראות להם את הכיוון החיובי שאליו הולך עם ישראל כעת.

מקווה מאוד שעשיתי את זה טוב (כי לא היה לי זמן לשמוע את הפודקאסט שהומלץ פה). נראה איך הם יהיו הלילה...

ההשקעה שלך בלימוד התנ"ך לילדים!!

והשאלה שלי האם כדאי כל דבר ללמד כל עוד הם קטנים ורגישים?

גם בבית הספר התאימו את הפרקים לרמת התלמידים.

(עשית לי חשק להתחיל ללמוד עם הילדים שלי נ"ך)

אבל יצאתי מתוך נקודת הנחה שאם זה כתוב בתנ"ך, זה מותאם לכל נפש של יהודי, גם הצעיר ביותר.

בכל אופן השתדלתי לעטוף את זה בצורה הכי שיכולתי.

היום בע"ה נחגוג "סיום" על ספר שופטים עם חידות, ונראה איך הם יהיו ויגיבו... (נראה שבלילה הם ישנו טוב - בבוקר הם נראו בסדר ב"ה)

יש לאן לשאוף.

כרגע הילדים קטנים מידי,

אבל מדהים ההשקעה שלך.

גם בילדים.

וגם בתורה.

שאפו

כבר לפני שנים רציתי לעשות את זה, אבל אז שאפתי שכל הילדים יהיו נוכחים וזה התמסמס מהר... עכשיו הצעתי את זה רק לשני הילדים האלה (שמתקשים להסכים ללכת לישון, והייתי חייבת למצוא תמריץ מספיק שווה בשביל זה) וב"ה זה הצליח.

לא תמיד הם בקשב מלא ולפעמים הם מרעישים או מדברים על דברים לא קשורים... אבל סך הכול הם נהנים מזה ומבקשים את זה (מתאכזבים אם יוצאים ערבים שאני לא יכולה לספר להם), וב"ה אנחנו מצליחים להתמיד (כשלפעמים הילדים הגדולים מצטרפים ועושים להם "ספויילרים"...)

אני רק תוהה מה יהיה כשנגיע לנביאים אחרונים - שפה הרבה יותר קשה, ואני הרבה פחות שולטת בהם...

לרב חזיזה יש סדרה מקסימה שמנגישה את סיפורי התנ"ך לילדים - יש גם של פרשת השבוע, וגם של נ"ך. זה משלב מדרשים וממש יפה. הילדים שלי מאוד נהנו. יש גם חידונים (לפ"ש). 

ממליצה בחום.

צריך לספר את זה בעיניים של התנ"ך. מעשים חמורים שקרו פעם אחת כדי שכולם ילמדו איך לא להתנהג .

ממליץ על ספרי התנ"ך שלנו. שם זה כתוב באופן שמתאים לילדים.  עם הדגשות שזה מעשה חמור.

תיכנסי לאתר של התנ"ך שלנו ותראי דוגמאות לפרקים מהתנ"ך.

התעסקות חושית כלשהי יכולה לעזור.

קרוסלה/יצירה/פלסטלינה/משחק בחול, אדמה.

ממש עוזר עם החושיים שלי 

דבר ראשון חיבוק על האובדן,

כמה קשה...

ממש

וזה כשלעצמו דורש את שלו

תהיי בהרבה חמלה עצמית...

דבר שני

חייבים להקל עלייך

נשמע באמת אינטנסיבי

ניסית לבדוק אם יש מצב לוותר על ש"ב?

אצלנו עם ילד רגוע זה מאוד מאתגר כי קשה לו שהאחים הקטנים משחקים ורק הוא לא..

אולי לבדוק עם המורה אם זה קריטי?

במילא זה שעות שקשה להתרכז, אז אולי פשוט לוותר על המלחמה הזו?

עוד משהו- שמעתי על כל מיני משפחות שהתקינו בבית על אחד הקירות זיזים כאלה שיש בקיר טיפס, שמו מזרון ויש להם קיר טיפוס.

יש ערסלי יוגה כאלו שילדים יכולים להוציא איתם הרבה מרץ..

דברים בכיוון הזה שיתנו להם להוציא אנרגיות בלי להתיש אותך

יש אצלך איפה לנסוע באופניים?

מאוד משחרר ומרגיע..

משהו ממה שכתבתי בכלל בכיוון?

עוד חיבוק גדולללללללללללללל!!!!

וואי קשה עם השכן.....

אופניים מחוץ לבית התכוונתי..

בפארק.. 

את אמא נהדרת שמתמודת עם הרבה.

יש לי ילד כזה, וערסל מחבק פשוט מהווה הצלה עבורנו (של שימרי ברק, לא זול אבל שווה כל שקל! יש לי אותו מתחילת הקורונה).

תלינו וו ג'מבו מהתיקרה ולפי הצורך אנחנו מחליפים בין שק איגרוף לערסל הזה.

אני יודעת שזה קשה לצאת מהבית כל יום לגינה- אבל תאמיני לי שזה פיתרון ששווה להקריב עבורו...

ילדים שרוכבים על אופניים ומוציאים מרץ בגינה, פחות משתגעים ומשגעים את הבית.

(היתי באה עם הילדים ובשעון קיץנותנת להם גם את ארוחת הערב בגינה.)

וחברים! הם התעסוקה האולטימטיבית.

ותדברי עם המורה שהוא לא מסוגל לעשות כמה עמודים של שיעורי בית. שתגיד לך מה העמוד הכי חשוב ותעשו רק אותו.

הפרעת קשב שמשפיעה על התנהגות זה קשה מאדדדד. לפעמים אני מרגישה שאף אחד לא מבין עד כמה...

ואם את לבד רוב הזמן זה קשה כפליים.

כל הכבוד שאת הולכת להדרכת הורים, אצלנו זה שינה את החיים (בעיקר כי שכנעו אותנו לתת ריטלין אבל לא רק).

משתתפת בצערכם על מות גיסך ❤️‍🩹

זה הדרכת הורים לילדים עם הפרעת קשב

או טיפול עבורו- גישת קוג פאן שמלמדת את הילד עצמו איך להתמודד

נדמה לי

אבל לא מבינה בזה מספיק

בהצלחה

אם את מרגישה שאתם מפספסים פה משהו יש להניח שלב של אמא לא טועה❤️

אפשר ללכת דרך קופת חולים (בקשו מהרופא שידריך אתכם מה לעשות) אבל זה לוקח זמן. לכן כדאי במקביל אם אתם יכולים לחפש פסיכולוג קליני מוסמך (אחד שמומחה בנוער ויודע לעשות אבחנה מבדלת) כדי שיאבחן אותו כמו שצריך ויציע איך לטפל בו.

הרבה הצלחה❤️

אפשר לשדרג עם זה שמשחקים זוגות-זוגות. בכל זוג אחר עם עיניים עצומות והשני עם רגליים קשורות והם צריכים לעבוד בשיתוף פעולה. מזל טוב!

זה נעשה בכיתה

שהילדים שרים

טלפון שבור

קישוט עוגה? או משהו אחר

בטח, הנה כמה רעיונות למשימות מהנות ומתאימות לבנים בכיתה א' למשחק חבילה עוברת:

משימות קלילות וכיפיות:

• חיות מצחיקות: כל ילד בתורו צריך לחקות קול של חיה אחרת, והשאר מנחשים איזו חיה זו.
• פרצופים משוגעים: כל ילד עושה פרצוף מצחיק אחר, והשאר מחקים אותו.
• ריקוד חופשי: כשעוצרים את המוזיקה, הילד שמחזיק בחבילה צריך לעשות כמה תנועות ריקוד משעשעות.
• שיר קצר: הילד שמקבל את החבילה צריך לשיר שיר ילדים קצר שהוא מכיר.
• ספירה לאחור: הילד צריך לספור לאחור מ-10 או 20 בקול רם.
• קפיצה במקום: הילד צריך לקפוץ במקום מספר פעמים (למשל, 5 או 10).
• מילה מתחרזת: הילד אומר מילה, והילד הבא צריך להגיד מילה שמתחרזת איתה.
• מה זה? שמים בתוך החבילה חפץ קטן והילד שמקבל את החבילה צריך לנסות לנחש מה זה בלי להסתכל, רק על ידי מישוש.
• ספר סיפור: הילד מתחיל משפט בסיפור ("פעם אחת היה...") והילד הבא ממשיך את הסיפור במשפט נוסף.

משימות עם קצת יותר אתגר (אבל עדיין פשוטות):

• צייר משהו: מספקים לילד דף ועפרון, והוא צריך לצייר משהו פשוט כמו פרח, בית או חיה.
• הרכב מילה: אומרים לילד כמה אותיות, והוא צריך להגיד מילה שמתחילה באותה אות.
• פתור חידה קלה: שואלים חידה פשוטה ומתאימה לגיל.
• סדר דברים: נותנים לילד כמה חפצים קטנים והוא צריך לסדר אותם לפי גודל או צבע.

טיפים נוספים:

• התאימו את המשימות לגיל הילדים: ודאו שהמשימות לא קשות מדי ולא קלות מדי.
• השתמשו במגוון משימות: שלבו משימות פיזיות, קוגניטיביות ויצירתיות.
• הפכו את זה לכיף: עודדו את הילדים לצחוק וליהנות מהמשחק.
• הכינו מראש את המשימות: כתבו את המשימות על פתקים קטנים והכניסו אותם לשכבות העטיפה של החבילה.
• תנו פרס קטן בסוף: זה תמיד מוסיף עניין!

מקווה שהרעיונות האלה יעזרו לכם ליצור משחק חבילה עוברת מהנה לבנים בכיתה א'! תהנו!

לברך את ילד יום ההולדת

להגיב תכונות טובות/מילים שמתחילות. באותיות של השם שלו

לקפוץ על רגל אחת לפי גיל הילד החוגג ותוך כדי להגיד מזל טוב

להעביר את החבילה לילד שיושב בכיתה ליד ילד יום ההולדת/גר הכי קרוב/רחוק ממנו

לספר בדיחה

להגיד את השם של הילד מהסוף להתחלה (את האותיות)

למצוא 5 מילים שאפשר להרכיב מאותיות שם הילד ושם המשפחה.

להגיד תכונה טובה של הילד/משהו שאתה מעריך בו/מעשה טוב שעשה

מכינים בצק מראש, כל אחד מקבל כדור בצק ומכין פיצה עם תוספות לבחירתו.

בזמן שהפיצות בתנור משחקים משהו, ואח"כ אוכלים אותן 

לפורים לקחתי מסכות פנים לבנות+ חבילת טושים+מדבקות והם יצרו יפה

אפשר לקחת כל אלמנט שהם יצבעו ויעצבו 

לא יודעת מה להגיד... אולי לפתוח את זה בטיפול.

חיבוק!

לענות למחשבות שלי בקול...

בכל פעם שעלה בי רגש של "איזו אמא גרועה אני"- להגיד בקול "אני אמא שעושה כמיטב יכולתה".

יש כח במילים שאנחנו מוציאים מהפה. 

זו עבודה, אבל היום יש לי פחות מחשבות טתוקפניות כלפי עצמי

גם העצה שלי דומה.

לא להלחם במחשבות. כמו שאומרים לך "לא לחשוב על פיל" אז את אוטומטית תחשבי על פיל.

מחשבה שמגיעה זאת רק מחשבה זאת לא האמת האבסולוטית, את יכולה לדמיין אותה כמו איזה ענן או כל דבר אחר שבא לביקור, להגיד לה: "היי, הגעת, אני כבר מכירה אותך ואני מחליטה אם להכניס אותך או לא".

זה דורש תרגול, כי בטבעי שלנו הראש שלנו טס בלי מעצורים.

מדברים על זה הרבה במיינדפלנס וחשיבה הכרתית.

המבוך הקסום

רמיקוב

ספלנדור

קאטן

בול פגיעה

סט

תפוס ת'כוס

אליאס

שם קוד?

מה מומלץ יותר?!

נראה לי יותר הגדולים יהנו...

תבדקי לגבי סיכון

נראה לי מעל 10.

אליאס זה דומה מאוד לטאבו

אצלי הילדים קוראים כבר מליון פעמים את הקומיקס של הגיע הזמן, לא נמאס להם.

בעזרת ספרי קודש- התורה שלי- זה חומשים עם הסבר ומדרשים, הילדים מגיל גן עד 11 נהנים לחזור לזה כל שבוע

ופניני הלכה לילדים- הגדולים (9, 11) קוראים להנאתם לפני השינה, כבר לא יודעת כמה פעמים הם קראו את זה.

משחק הכי הולך אצלנו באופן משפחתי זה סלאפזי- קליל, מהיר, מתאים מ2 משתתפים ומעלה ולא מצריך שום קריאה

קטאן משחקים בתקופות.

4 בשורה הוא פשוט וקליל אבל גם הם משחקים בו המון

בס״ד

קיבלנו בחנוכה ומאד אוהבים (אולי קצת פחות לגדולים אבל גילאי 7-10 נראה לי ממש נחמד)

ויש גם את ג׳אנגל ספיד

משחק עם כללים פשוטים ונחמד

מתאים ל2 עד 4 שחקנים.

ומגוון גילאים. לא צריך לדעת לקרוא. 

שנקרא "מלכי ישראל".

אמנם כתוב עליו 14+, בפועל מתאים מגיל 8 ומעלה.

"אלוף החמין", משחק מצחיק ומתאים לכל השנה.

לק"י

אורז

פסטה

פיתות עם על מיני

ירקות כתוספת

שקשוקה מעגבניות בשימורים

שניצל קנוי עם פתיתים וירק קפוא (שעועית/אפונה)

פלאפל מציפס קנוי ופלאפל קנוי

חזה עוף במחבת ואורז

מרק עם איטריות/גריסים/עדשים.

מנגן בכל האירועים שלנו, ובין לבין בעוד הרבה אירועים אחרים, משמח ומקפיץ את כולם

את יכולה לפנות אליי באישי?

יש כמה חברים בכיתה שכבר עשו בר מצוה באולם חתונות

לעניות דעתי זה מוגזם...

מצד שני רוצה שהבן שלי ירגיש טוב ויהיה בסטנדרט

אפילו שזה ממש לא הסטנדרט/הסגנון שלי

אז מבינה שצריך משהו "מכובד" אבל אוהבת "פשטות"

גם אצל הבנים שלי אני רואה סטנדרטים חדשים שלא היו בזמנו של הבן הגדול (שלוש שנים הפרש בלבד! אבל למען האמת הגדול למד במקום עם כללים מאוד מדויקים בקשר לבר מצוות). כבר הודעתי להם שאצלנו לא יהיה צלם מגנטים, למשל...

אבל את צודקת שצריך למצוא את האיזון בין הסטנדרטים שלכם לבין התחושה הנוחה שלו בקרב החברה.

יש אולמות בית כנסת שנראים מכובד. לבן הגדול שלי חגגנו באולם כזה (שלא אהבתי אותו, כי הקירות היו שיש שחור) וזה היה אולם לא יקר כל כך...

יש חברות שאירוע השמחה מאד מוגדר

מבחינת סגנון ותקציב...

יש חברות שכל אחד ממציא את הגלגל;)

ולא ברכונים...

תודה רבה!!

אפשר גם בשמים בשקיק אורגנזה,

או מגנט/מחזיק מפתחות עם מזמור לתודה,

או מגנט עם תמונת בית המקדש ותפילה קצרה לבניינו.

אפשר גם לקשר את המזכרת לתאריך או לפרשה...

אם תרצי לשתף מתי בר המצווה או איזה פרשה אז אולי יהיו כאן יותר רעיונות. 

גם לקשר לשם של הילד אפשר

דוגמאות למזכרות:

לוח ספירת העומר מגנטי

מגילת אסתר

עציץ- טו בשבט, ובכלל תמיד נחמד

תמונה של ביהמ"ש סביב 3 השבועות ובכלל זה תמיד מתאים

 סדר הדלקת נרות חנוכה

מגנטים עם:

אדרבה

מזמור לתודה

אגרת הרמב"ן

תפילת אבות על בנים

סימניה עם תפילה בכניסה לביהמד"ש. 

סימניה עם פנס קטן

סדר קריאת שמע על המיטה- בפרשה המתאימה

בשמים שדומים לקטורת בפרשה המתאימה

פקק רב פעמי לבקבוק יין (יכול סתם להיות נחמד או להתקשר לשם חיים- לחיים)

בירושלים.

יש לכן המלצות?

ממש ממש תודה!!!

תלוי איזה סגנון את אוהבת

אני מוצאת בדר"כ בברצ'ה, קמיליון. ופעם אחת גם אצל הלל

את יכולה לשלוח עיצוב ולבקש להדפיס במידות שאת רוצה

את יכולה להזמין בשיין או באלי אקספרס

בהתאמה אישית.

אני חוגגת על זה....

ב"ה היתה שימחה שמחה

תודה רבה לכן!!! על העזרות הרעיונות על התמיכה והליווי ;)!!!

שירבו שמחות!!

אצלי חיכיתי שירצו וכשהלכו לבריכה אז כבר דחפתי לגלח בסיב גיל 12

אני כן הולכת לקוסמטיקאית אז הגדולה גם

והקטנה כמעט 12 אני רוצה שתעשה לבת מצווה אבל היא לא רוצה והמצב לא נורא אז אני לא דוחפת

אני זוכרת כשאני הייתי בגיל הזה עוד לא דיברו בכלל על הנושאים האלו.

יותר באזור החטיבה-תיכון, נראה לי (או שאני הייתי יותר רחפנית ולקחת לי זמן להיות מודעת לזה. לא יודעת).

אבל בעלי בדיוק לאחרונה הקפיץ אותה עם עוד חברות לבת מצווה של חברה, והוא אמר שהם דיברו על הנושאים האלו, ושכדאי שאני אכניס אותה גם לעניינים.

לק"י

וזה עדיין נראה לי צעיר.

חושבת שאם לא מפריע לה, אין סיבה להציע לה.

אבל עוד אין לי בנות בגיל הזה ולא קרוב...

כן רואים לה טיפה שפם. ואני לא יודעת אם היא מרגישה מספיק בנוח לשאול אותי על זה.

אני זוכרת שמאוד התביישתי לשאול את אמא שלי (בסוף לא שאלתי אותה, למדתי קצת מחברות. אבל לא רוצה שלבת שלי תהיה חויה כזו).

אם זה נושא מדובר בכיתה, יכול להיות שהיא כן רוצה לדעת גם איך לעשות את זה.

אבל אני כן מתלבטת, גם לי מרגיש קצת צעיר.

בכל מקרה, לגבי שפם - אני באמת לא אדע מה להגיד לה גם עם היא תשאל כי אין לי ניסיון, אז רוצה להיות מוכנה (ואולי אני כן אחליט לפתוח את זה איתה מיוזמתי).

לק"י

ואם זה מעניין אותה.

בעיני טיפה שפם זה שטויות.

אני מורידה עם רצועות שעווה מוכנות, וזה נוח.

את הרצועות שעווה קונים בסופרפארם? זה רצועות שמיועדות דווקא לשפם? צריך לדעת משהו מיוחד לגבי השימוש? (אף פעם לא הורדתי עם שעווה בשום מקום. יש לי ניסיון רק עם פינצטה בגבות וסכין גילוח ברגליים...)

וממש ממש לא עבד לי טוב..

הכל נשאר דבוק לפנים שלי. אני לא יודעת אם זה בגלל שעשיתי משהו לא נכון או שהרצועות פגומות/חברה לא טובה..

בכל מקרה אני הולכת לקוסמטיקאית כשאני צריכה אבל בעיני לי להרגיל ילדה מכיתה ו ללכת לקוסמטיקאית זה פחות לעניין..

ואולי אם אמא שלי הייתה מלמדת אותי איך מסירים לבד באמת לא הייתי צריכה את זה.

(אבל באמת אי אפשר להאשים אותה

.השפם שלי תמיד היה נראה בהיר ולא הפריע לי אסתטית כנראה בגלל השמש.. הוא התחיל לבלוט לי ולהפריע לי רק בגלל המסכות של הקורונה 😅🤭 מאז הוא נשאר כהה או שפשוט מפריע לי יותר)

אני משתמשת בכאלה: ויט רצועות שעווה מוכנות לשימוש לפנים

אבל גם אני בהירה יחסית ועם שיער די בהיר,

ולבת שלי יש שיער כהה.

אני כבר צופה שהיא תהיה בענייני הסרת שיער בגיל הרבה יותר מוקדם ממה שאני התחלתי,

וכבר יצא לנו לדבר על שינויים גופניים ועל כך שאני מסירה שערות ברגליים, ועושה את זה עם סכין, וכשהיא תגדל אם היא תרצה שתגיד לי ונחליט יחד מה לעשות כי יש עוד שיטות להסיר שיער.

זה אגב אף פעם לא הייתה שיחה דרמטית, פשוט היא הרגישה שהרגליים שלי 'קוצניות' וה הצחיק אותה ודיברנו למה זה כך וכו'.

אגב, בצבעים שלה הבת שלי דומה לבעלי. אני לצערי פחות מבינה בענייני טיפוח נשי, אבל כבר חושבת שאולי כשיגיע הזמן, אם הבת שלי תרצה, נתייעץ גם עם גיסתי - אחותו של בעלי, שהבת שלי מאוד אוהבת והיא דומה לה בצבעים ונראה לי שמבינה יותר ממני בהסרת שיער.

אז אולי גם אצלך יש איזו אישה שנעים להתייעץ איתה...

אני אישית במקומך, כן הייתי מעלה את זה מול הבת, ולא מנסיון כי אני לא מורידה שפם, אבל אם תחליטו על שעווה כן הייתי הולכת לפחות בפעם הראשונה לקוסמטיקאית מומלצת.

חייבת לציין שכאמור אין לי נסיון עם הבת שלי אבל גיל בת מצווה נראה לי די סביר להתחיל, במיוחד אם ככה נהוג בכיתה... 

אולי נשמע פחות יעיל אבל למי שהשיער צומח לה לאט זה מצויין...

אני מורידה לשניה עם סכין. פעם בשבועיים עד חודש, מרטיבה את העור ומעבירה את הסכין לשניה, הכי מעט התעסקות שיש...

לא גרם לשיער שלי לצמוח מהר (ובשאר הגוף הוא כן צומח מהר).

יש ילדות שחושבות על זה כבר בגיל 12, בדיוק כמו כאלה שעושות לק ג'ל בגיל הזה או יותר מוקדם, ויש כאלה שלפני גיל 15 זה לא יעניין אותן.

מצד אחד אם לא תגידי לה כלום אולי זה לא יפריע לה ואם תגידי לה היא פתאום תשים לב, ומצד שני אם לא תגידי לה כלום, היא עלולה לפחד לשאול למרות שזה כן מעניין אותה.

גם אצלי יש הבדל ביני ובין 2 מבנותי שהן הרבה יותר שעירות ממני ולכן, בגיל 15/14 הצעתי להן ללכת לקוסמטיקאית שתלמד אותן איך לסדר נכון. אחת הלכה קצת והפסיקה עם זה. אחת לא מסכימה ללכת.

בסופו של דבר כל אחת מבנותי אוהבת להסיר שיער בדרך אחרת. ניסוי וטעייה... חלקן טוענות שהשיער שלי הרבה  יותר דליל לכן מה שמתאים לי לא מתאים להן.

בסופו של דבר יש לנו בבית הכל, מכונת גילוח, סכינים, שעווה חמה, שעווה קרה, הסרה עם חוט לשפם (דוקא את זה ידעתי ללמד אותן, למדתי, למרות שאני לא עושה את זה.), פינצטות. אפילו משחה להסרת שיער קנינו פעם... צריך פשוט לנסות.

אבל קודם לדעתי לבדוק בעדינות ממש מוכנות נפשית לעניין. הרבה פעמים זה מפריע רק לנו והן לא שמות לב.

זה גם כואב, לפחות בהתחלה, אז ממש בעדינות להכניס לעניין.

(נשמע לי דווקא לא קטן כל כך, אולי רק לא נוח מכיוון שהוא בנוי לאורך)

אבל ממליצה לך להסתכל ביוטיוב בסרטונים של בתים קטנים ושל "בתים" שבונים בתוך רכב - אולי תקבלי ככה רעיונות איך למקסם את המרחב.

המטבח לא בנוי בכלל?

בגדול מה שצריך הם שני כיורים (שיכולים להיות צמודים), כיריים (אפשר מעל התנור), תנור ומקרר. בונוס נצרך - מיקרוגל. בונוס נוסף שאפשר בלעדיו - מדיח. כל הכלים החשמליים האחרים לא נצרכים בדווקא, וגם אם כן אפשר לאחסן אותם בתוך ארונות.

ארונות - שיהיו הרבה ארונות לגובה.

כך נראה לי... לא מומחית בדברים האלה...

העיקר שיהיה יישוב טוב!

במבנה הנוכחי א"א ליצור קיר ארונות גבוהים. ממש רציתי 2 תנורית, ואני לא מצליחה להכניס בנוכחי.

טיפים מהאינטרנט ומאנשים זה נחמד, אבל לא באמת יעיל.

יש לי מישהי תותחית שתוכל לעזור לך לתכנן את המטבח שלך ובעלות סבירה שתהני ממנה לאורך שנים אחר כך.

(ולא, אין לי שום אחוזים על ההמלצה)

כדאי לך לקחת מעצבת שתעזור לך!

בגדול בקיר של ה3 מטר את יכולה להכניס מקרר, תנור כפול ועוד ארונות.

בקיר של החלון הייתי עושה כיורים (אפשר לעשות ארונות ייבוש כלים מעל החלון?)

הטיפ שלי הוא לעשות ארונות אחסון גם מחוץ למטבח. למשל אנחנו עשינו בסלון ״מזנון״ שמאחסנים בו כלים לשבת ובמסדרון יש ארון קיר לאחסון פיירקסים/כלי הגשה שלא משתמשים בהם ביום יום.

תודה רבה.

בהצעה שלך, איפה מכניסים את הכיריים ושטחי עבודה?

יכולה להמליץ לך על המקום שאנחנו בונים בו את המטבח.

אל תלכי סתם למעצבת פנים בנפרד. תבררי על המקום..

(עוד לא בנינו אבל תכננו כבר, המעצבת פנים שם אלופה ממש!!והלכנו אליהם כי מכירים את העבודה שהם עושים והם תותחים)  

זה לא רציני לבקש מאנשים זרים ולא מקצועיים שיעצבו לך את המטבח 😂

אני אישית לא אהבתי מה שהמעצבת הכינה לנו אז ישבתי שעות באינטרנט, ראיתי תמונות של מלא מטבחים ולקחתי משם רעיונות. אחרי המון המון ניסיונות הגעתי למשהו שאהבתי אבל זה לוקח זמן.

וכך להגיע ממוקדים יותר חמעצבת.

תודה רבה על ההמלצות

קודם כול – כשיש קיר של 3.4 מ' ועוד אחד של 2 מ' עם חלון, יש פה פוטנציאל ממש טוב! הנה כמה רעיונות פרקטיים שאולי יתאימו:

חשוב לחשוב על זרימה יומיומית – איפה שמים את הכיור, המקרר והכיריים? תכנון נכון חוסך המון צעדים מיותרים.

מגירות במקום מדפים – הן נפתחות החוצה ומאפשרות לראות ולהוציא דברים בקלות, בלי להתכופף לתוך הארון.

פינות מתות? אין דבר כזה – אפשר לנצל אותן עם מדפים פתוחים, אחסון פינתי מסתובב, או אפילו מתקן לתבלינים או מגבת.

ארונות עד התקרה – אם כבר אין הרבה שטח לרוחב, ננצל את הגובה! אפשר לשים למעלה דברים שפחות בשימוש יומיומי.

אי נייד או דלפק צר – אם אפשר להכניס מעט לקיר הצף שציינת – אולי אי קטן על גלגלים, שישמש גם כמשטח עבודה וגם לאחסון.

חומרי גמר בהירים ומוארים – משטחים בהירים, תאורה טובה ואפילו מראה קטנה יכולים לגרום לחלל להיראות הרבה יותר פתוח.

יש גם בלוג טוב שנותן הרבה ידע גם מסביב וגם אני אישית לקחתי ממנו רעיונות.

תגיבי אם את צריכה עוד רעיונות.

ולגבי מה באמת חשוב שיהיה במטבח קטן?
פחות זה יותר – אחסון יעיל, נגישות נוחה, ותכנון שמתאים להרגלים שלכם. לפעמים עדיף לוותר על מיקרוגל מובנה וללכת על מדף פתוח, או על תנור קטן יותר אם לא אופים הרבה.

'מה את מבקשת', אבל לא קראתי בעצמי.

ולפי מה שהבנתי, זה מיועד לבנות גדולות יותר, אבל כן אמור לעזור מאוד לך כאמא למצוא את המילים הנכונות.

בגיל הזה זה פשוט משהו שבא באופן טבעי.

בגיל גדול יותר מתחילות השאלות (אולי), ואז יש מקום ללמוד ולקרוא על זה. אבל נראה לי שאז עדיף כבר ללמוד מתוך ספרי הלכה ומחשבה "מקוריים" יותר, כדי שהנערה תראה שזו לא "המצאה"...

ובשביל זה היא צריכה להיות מספיק בטוחה בו.

יש לנו המון לא דתיים במשפחה, חלקם עדיין בודקים אותי, אחרי למעלה מעשר שנות היכרות שעד היום לא נגעתי בקצה אצבע..

יש כמה בני משפחה שתמיד היא פוגשת אותם בחיבוקים וקפיצות ועושים "נעים" כשיושבים.

אני התחלתי להעיר ולעצור את זה, אבל גם היא תצטרך. על מוגנות אני מדברת איתה המון, על לקום ולעזוב תמיד אם משהו בבטן מרגיש לא טוב, וכן הלאה.

בכל מקרה לכבוד השנת בת מצווה אני רוצה שנלמד ונתכונן יחד, וזה נושא שצריך לדבר אותו שייתישב אצלה טוב כדי שתוכל להציב את הגבול הזה בשמחה, ולא מתוך מועקה. כי זה יכול להיות לא נעים בכלל, מנסיון.. 

אולי לדבר על מרחב אישי?

לא להתחיל מחומר עיוני "כבד" על ענייני שמירת נגיעה.. אלא יותר לדבר על הכבוד לגוף (ואחלה זמן לדבר גם על דימוי גוף) ומרחב אישי שלה ושל אחרים

את יכולה לכוון אותם להתנהלות נכונה, אבל לא לכפות אותה עליהם.

שני רעיונות שעולים לי איך לעשות את זה:

1. לפתוח להם חשבון בנק עם חיסכון. כך הכסף יהיה בחיסכון והם לא יבזבזו אותו.

2. לתת להם להיות אחראים על קנייה של דברים בשביל עצמם, כמו בגדים מיוחדים או תשלום לסניף.

כך הם ילמדו שיש ערך לכסף ושצריך להתנהל איתו בחוכמה.

(אני אישית מבקשת מהילדים שלי שיאמרו לי מה הם קונים בכסף, כדי שאוכל לשים לב אם זו קנייה שבעיניי מוגזמת. ב"ה הם זורמים עם בקשתי...)

ובקשר לפעילויות בחוץ - יש פה שני עניינים:

1. שעות החזרה שלהם.

2. המשימות בבית שאת מצפה שהם יעשו.

אז על העניין הראשון - אני אומרת לילדים שלי שאני דואגת להם וחוששת, ולכן בבקשה שיעדכנו אותי לאן הם הולכים ומתי הם חוזרים. אם הם מציינים שעת חזרה מאוחרת מדי מבחינתי, אני אומרת להם שלא מסכימה. אבל מכיוון שזה לאחר ביטוי הדאגה שלי להם - הם לא כועסים כל כך...

העניין השני הוא אחר - אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שניהול הבית הוא עליי. הילדים שותפים בו, אבל לא אחראים עליו. אז יש זמנים שבאמת הכול נופל עליי... ויש זמנים שאני מצליחה לגייס אותם לעזרה.

לאחרונה, למשל, הכנתי דף משימות שיש לבצע בכל יום בבית. בכל בוקר מי שמוכן ללימודים צריך להשתבץ למשימה אחת או יותר. בעיקרון כולם אמורים להשתבץ, וכך הם רוצים להתארגן מהר יותר בבוקר, כדי לתפוס את המשימות ה"שוות". את המשימה יש לבצע עד שמונה בערב.

ב"ה - אמנם לא תמיד זה הולך בצורה מושלמת, אבל לרוב כולם משתבצים בשמחה.

אולי משהו כזה יעזור לך?

מסייגת את כל דבריי שב"ה זכיתי במתבגרים טובים ולא מרדניים. יכול להיות שמה ש"עובד" אצלי לא יתאים לאחרות. ויכול להיות שבעתיד גם אצלי זה לא יצליח...

אני אמא למתבגרים ובוגרים מעולם לא התערבתי גם כשהבת 7 הייתה קטנה יותר ןהחליטה שהיא קונה מגנום לה ולחברה שלה..עיניין שלהם

שאני מתערבת להם.

זו היתה שאלה כללית.

ורציתי שיתנו פה טיפים לעזרה

רשמת "איך אוכפים"...זה אומר שאת מנסה בפועל לעצור אותם לא? אולי לא הבנתי נכון אז סליחה שוב

כל עוד שמדובר בקניה שהיא בזבוז בעיניי אך לא נוגדת את העקרונות שלי, 

אני אשוחח עם המתבגר, אומר לו את דעתי, אזכיר לו למה הוא רוצה לחסוך, אבל בסופו של דבר אשאיר את ההחלטה בידיו.

קניה שבעייתית מאוד בחינות (טלפון חכם בשלב שלא מתאים, אופניים חשמליות או כל דוגמה אחרת בהתאם לעקרונות שלכם) אני לא אאפשר.

ולגבי השאלה השניה, אני עדיין מחפשת את התשובה...

תודה!

הוא שלהם. אם זה סתם 'בזבוז'- זה מבאס, אבל זה מה יש. 

אפשר לדבר על דחיית סיפוקים, ולהציע פתרונות פרקטיים כמו- 

חסכון בבנק על שמם (בחשבון שלהם או שלכם. לא באמת משנה. קבוצת פייבוקס עם הכסף שלהם. הגדרה מראש של כסף ל'חסכון' ו'כסף לבזבוז' (ככה הבת שלי עושה. כל שקל שהיא מרוויחה היא שמה חצי בחסכון וחצי לבזבוז. וזה סבבה כי זו הבחירה שלה. והיא עומדת בזה יפה).

לגבי הסדר בבית, גם לי זה מורכב.

בעקרון יש אצלנו משימה לכל אחד, וזמן שבו כולם מסדרים יחד את הבית. ומי שלא נמצא- אני בד"כ מחליקה להם על זה. מצד שני, כשאחד הילדים לא עשה כלום במשך תקופה ממש ארוכה, הודעתי לו שאני לא מכבסת עבורו יותר. ואחרי חודש וחצי בערך הוא נשבר והבין ששווה לו לעשות את הקצת שלו בשביל לקבל שירותי כביסה. אבל עדיין אני בהתמודדות מול הנקודה הזו בלי סוף :/.

אני גם נהנית מזה שיש להם כסף בתחומי אחריות שלהם.

למשל, מי שמאחר את ההסעה משלם בעצמו על אוטובוס ציבורי. משקפיים שנעלמו ברשלנות מוגזמת הם ישלמו או ישתתפו בתשלום וכו'.

דברים שנראים לי ממש מותרות שהם מבקשים, אני מזכירה להם שיש להם כסף משלהם (נגיד הולכים לחנות ומבקשים ממני לקנות משחק/לק/קשקושים כאלה ואחרים שלא תכננתי לקנות).

ובגדול עם הזמן יהיו דברים שעולים יותר והם ירצו, ויבינו שכדאי להם להתאפק.

תודה רבה!

אחלה דרך להתחיל ללמד אותם על התנהלות פיננסית... 

יש מלא הרצאות בנושא ברשת!

ואיך אוכפים את הפעילות שלהם בחוץ ?

-אצלנו יש שעת חזרה קבועה. 

ויש רשימה לכל ילד, כל אחד צריך לדאוג למטלות שלו לפני השינה. אין לדחות למחר. קצת סובייטים פה...

ניסיתם להתייעץ עם הצוות בגן? בגנים קטנים הם מאוד עוזרים בדברים האלה...

(ודרך אגב, השאלה שלך מתאימה דווקא לפורום הריון ולידה, הפורום כאן מכוון יותר לגילאים גדולים, בית ספר ומעלה. ממליצה לך לשאול גם שם, גם כי הוא פורום פעיל יותר)

משמח לקרוא כמה עזרה הילדה מקבלת עם המורכבות שלה.

ילדים עם עיכוב התפתחותי ובעיות דיבור נוטים יותר לתקשורת פיזית (גם תוקפנית) , כי הם עוד לא מצליחים לתקשר במילים.

הכי טוב לפנות ולהתייעץ עם הצוות שלה בגן כמו שכתבה @מתואמת , הם עברו את ההכשרה המקצועית המתאימה.

בסופו של דבר היא ילדה קטנה.

היא תלמד לתקשר וכל הדחיפות והמכות יתמננו .

להמשיך לשדר לה שזה לא נעים. אבל לא לאכול את הלב...

מירושלים.

ובעצם - נראה לי שיותר תתאים הרבנית טל רחמני, גם היא מירושלים. היא ממש חמה ולבבית וגם עוסקת עם בנות מצווה למיטב ידיעתי. (והיא לא מוכנה שיקראו לה רבנית...)

אם תרצי מספר שלה אתן לך באישי.

היא אישה מיוחדת, יש לה אפילו תוכניות בת מצווה לאמהות ובנות 

(נראה לי שהיא לא מגדירה את עצמה כרבנית, אבל היא בהחלט תלמידת חכמים גדולה, ובאמת יש לה תוכנית לבנות מצווה - שעוד לא ניסיתי בעצמי, אבל רק מכיוון שעוד לא הייתה לי בת בגיל המתאים כשהיא התחילה את התוכנית)

לק"י

הבת שלי בשנה שעברה התחפשה לאיילת השחר - אימהות השלב הבא

ואפשר לכתוב שהגאולה היא כמו איילת השחר, מפציעה קמעה קמעה.

וכתבה- ענווים הגיע זמן גאולתכם

(לבשה סגול וענבים מבלונים)

גאולה.

הבנות התחפשו ל:

איילת השחר (קרניים של אייל שבמרכזן מודבקת שמש, בגדים שחורים וחצאית טול צהובה)

עוד אבנך ונבנית - גוש קטיף (חולצה של גוש קטיף וחצאית שעליה ריססנו ים בצבע כחול והדבקנו חול. אבל אפשר במקום להדביק חול לרסס צבעים צהוב וחום או להדביק קרפים בצבעים האלה)

כתר יתנו לך (תחפושת של מלכה עם כתרים מודבקים על השמלה(.

וגר זאב עם כבש (תחפושת של כבשה, והיא החזיקה ביד כלב, כי לא הייתה לנו בובת זאב...)

אני התחפשתי עם בעלי ל"עוד ישבו זקנים וזקנות...", אבל אפשר גם להתחפש לבד לזקנה (אולי כדאי להוסיף אביזרים שמראים את רחובות ירושלים)

אחד הבנים התחפש לענווים (ענבים) הגיע זמן גאולתכם (אשכול ענבים מצויר מצד אחד, שעון מצד שני, כתר שעליו בית המקדש) - זה יכול להתאים גם לבת.

הצעתי לה להתחפש לשישה בכרס אחד' עם מנשא בד ו6 בובות והיא לא אהבה.

איך את מציירת ענבים ושעון? על החולצה עצמה?

ומגניב, אחת הבנות שלי עומדת להתחפש השנה לאם עברייה במצרים, עם שישה תינוקות

אולי באמת מתאים יותר להתחפש לנשים שקשורות לגאולה, כמו מרים הנביאה או רות המואבייה (שהיא אם המלכות - ממנה יצא המשיח). גם אסתר המלכה הביאה גאולה לעמה, בסופו של דבר...

ואם מתאים לה להתחפש לבן - אז אפשר גם להתחפש למשיח עצמו על החמור (הבן שלי התחפש לזה פעם בצורה מגניבה)...

התחפשנו לפיסטוקים וביטויים של גאולה😅

ניסיתי לדמיין פיסטוק גדול מחופש לאיילת השחר, עד. שהבנתי את הטעות...

"עוד ישבו זקנים וזקנות.."

סבתא, אפשר גם להוסיף בובה בעגלה

ורק לשים איפשהו על התחפושת את הפסוק להבהרה..

באמת בהתחלה היא חשבה על מרים הנביאה, אחר כך החליטה שלא, אולי נלהיב אותה על זה בחזרה

אני מאוד לא טובה בדברים האלו

(אפשר להכין ממפת אלבד, עם חור לראש וקשירה למותן)

עליו להדביק צדפים חול דגים וכזה

ותווים של מוזיקה

ביד תוף מרים

כתר עם צדפים ותווים שכתוב שירת הים

בשנים קודמות היו לי בנות שהתחפשו לחלק מהדברים שכתבו כאן..

אוכל לשלוח לך תמונות של התחפושות...

בשאלה של קשב וריכוז

עשה רושם טוב ומקצועי, והקדיש לנו את הזמן בנחת  

מקצועי בטירוף! מכל הבחינות.

0547930915

הוא רק עמוס מאוד אז לא יודעת אם יש תורים קרובים.

וחיבוק על עצם המצב... זה קשה כ"כ..