פורום הארי פוטר (עמוד 6)

פרד וג'ורג הסתכלו עליה בגלגול עיניים: למה מה את עושה ב18?

"מכוונת.. כאילו דא" השיבה הרמיוני.

"אז בואי נלמד אותך כמה דברים" אמרו פרד וג'ורג, "א -...

נתתי לGPT להשלים אחרי כיוונים הוא עשה כמה דברים יפים:

"מתי בכלל חשבתם על זה" שאלה הרמיוני בזעזוע, ופרד וג'ורג הסתכלו עליה בגלגול עיניים: "למה מה את עושה ב18?"

"מכוונת.. כאילו דא" השיבה הרמיוני.

"אז בואי נלמד אותך כמה דברים" אמרו פרד וג'ורג,

"א - קודם כל, תדעי שזה בסדר לדלג אם את ממהרת," אמר פרד בנונשלנט.

"ב - ותמיד אפשר למלמל משהו שאף אחד לא שומע," הוסיף ג'ורג בקריצה שובבית.

הרמיוני הביטה בהם בזעזוע. "אתם לא מתביישים? זו תפילת 18! איך אפשר לזלזל ככה?"

"קל מאוד," השיב פרד בחיוך רחב, "אבל את יודעת, לכל אחד יש את הסגנון שלו."

"כן, למשל שלנו," המשיך ג'ורג, "זה לדלג, לקצר, ואז להגיד שזה היה תפילת עמידה מהירה במיוחד."

הרמיוני צמצמה עיניים. "ומה אם מישהו שם לב?"

"ג - פשוט תגידי שהתפללת בדבקות שקטה, זה עובד תמיד," הם ענו יחד, קורצים.

הרמיוני נאנחה עמוקות. "אני באמת לא מבינה למה אני טורחת לנסות לשכנע אתכם."

"כי את יודעת שאנחנו תמיד צודקים," הם השיבו, הפעם כמעט ברצינות.

ולבסוף שאל אותו - האם יש לך רעיונות לשיפור עבורי?

שמחתי לעזור

"מתי בכלל חשבתם על זה?" שאלה הרמיוני בזעזוע, פרד וג'ורג הסתכלו עליה בגלגול עיניים: למה מה את עושה ב18?

"מכוונת.. כאילו דא" השיבה הרמיוני.

"אז בואי נלמד אותך כמה דברים" אמרו פרד וג'ורג, "א - אל תחשבי על זה יותר מדי, פשוט תעשי," אמר פרד בחיוך רחב.

"ב - ותמיד תוודאי שיש לך תכנית מילוט," הוסיף ג'ורג בקריצה.

הרמיוני צמצמה את עיניה. "ומה עם ג'?"

"ג - אם מישהו שואל, תגידי שזה היה רעיון של רון," שניהם ענו יחד בצחקוק.

"זה פשוט נורא," אמרה הרמיוני, אך היה ברור שהיא נלחמת כדי לא לצחוק.

"תודה רבה, אנחנו משתדלים," פרד וג'ורג השיבו בקידה דרמטית.

ההפגנה הקסומה שסוחפת את האומה!

כספית אמר: "הם פשוט אוכלי-"....

"לאאאאא" צרח עמית סגל "יש טאבו על השם! ככה הם יגלו אותנו, חייבים להקים את ההגנות מחדש!".

אך כבר היה מאוחר, מחוץ לאולפן נשמע קולו של ינון מגל "ערוצי התבהלה! אתם מוקפים. ערוץ 14 מקיף אתכם עם מיקרופונים שלופים, ולא אכפת לנו את מי נראיין!"

אני אומר לך בפרטי

רבותיי, הנער הלז פיצח את סודי בתוך 2 דקות קצרות!!! מזל טוב!

הפצל"ש הוא מי שכתב "נראלי"

אין לי מושג מה זה שנוז, האמת...

ועכשיו הסתכלתי בספר באנגלית - שם הביטוי הוא "got your conk". אין לי מושג גם מה הפירוש של זה...

טעות שלי

אז הוא מרבה למשוך לאחותו באף ולהכריז שהשנוז בידיהם

השנוז בידינו!!!

זה השחקן שישחק את סנייפ בסדרה החדשה:

עכשיו הקטע של ההתעללות של אבא של הארי בסנייפ תקבל משמעות שונה לחלוטין...

מה רוצים לעשות עם זה?

(וכמובן - כל פגיעה שמורשת של סדרת הסרטים תהיה מבורכת, הם שרפו את המחילה בלי שום סיבה והורידו את בגמן)

אני מניח אבל שיוסיפו שם קטעים שלא קיימים ולא משפיעים על העלילה כדי להצליח להפוך את זה לסגנון של סדרה (יותר אינטרקציות בין אנשים, יותר היכרות עם הדמויות וכדומה)

במיוחד כשאפשר לזייף חתימות לעצומה באמצעות בוט פשוט.

להפך, אם בסדרה החדשה יצליחו לדייק יותר את העלילה כך שתהיה קרובה יותר לספרים - זה יהיה מבורך...

(לא אשכח את ההלם הראשוני שלי - שלא לדבר על כעס - כשצפיתי לראשונה בסרט הראשון, כשגיליתי כמה דברים הם שינו שם כדי להתאים את העלילה לפורמט של סרט...)

פֶּרֶק א': וַיֵּלֶךְ הָאֲרִי בֶּן אָבִיק אֶל בֵּית הָגוּאַרְטְס וַיִּנָּצַח בָּרַע הָרִאשׁוֹן

וַיְהִי הָאֲרִי בֶּן אָבִיק, יֶלֶד יָתוֹם וְדַל, מַר נֶפֶשׁ וְשָׁבוּר רוּחַ, וְהוּא גָּר בְּבֵית מְעַנָּיו, הַדּוּרְסְלִים, אֲשֶׁר הָיוּ לוֹ לְצָרִים מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, כְּצָרֵי נֶפֶשׁ שֶׁלֹא יָדְעוּ רַחֲמִים וְחֶמְלָה. וְהֵם בְּעַוְתָּם וּבְחָסְרָם לֵב, וּבִקְשִׁי עָרְפָּם, לֹא יָדְעוּ וְלֹא הֵבִינוּ אֶת כֹּחַ הַקֶּסֶם הַחָבוּי בּוֹ, אֲשֶׁר הִבְעִיר בּוֹ אֵשׁ מִסְתּוֹרִית מִיּוֹם לִדָּתוֹ, וְאָת פֶּלֶא נִפְלָא אֲשֶׁר נִקְבַּע עַל מִצְחוֹ. וַיְעַכְּבוּ אֶת רוּחוֹ וַיְדַכְּאוּ אֶת נַפְשׁוֹ הַטְּהוֹרָה, וַיָּפִיצוּ עָלָיו דִּבְרֵי שֶׁקֶר וַיַּכְחִישׁוּ אֶת הַפְּלִיאוֹת אֲשֶׁר סָבְבוּהוּ, כִּי עַיִן לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ, וְלֵב לָהֶם וְלֹא יָבִינוּ. וַיֵּשֶׁב הָאֲרִי בְּמַחְבּוֹא קָטָן וְצַר, בְּחֶדֶר תַּחַת הַמַּדְרֵגוֹת, כְּאֶחָד הַשְּׁפָלִים בָּאָרֶץ, וַיֵּחַל לְיֵשׁוּעָה וּלְקֵץ מְצָרָיו וְעַלְבּוֹנוֹתָיו הַגְּדוֹלִים.

וַיְהִי וַיָּבֹא אֶל מִפְתָּן בֵּיתוֹ שְׁלִיחַ מֵאֵת הַגְּבוּרָה וְהַטּוֹב, מַלְאָךְ עַנָּק וְטוֹב לֵב, וְאֵין דּוֹמֶה לוֹ בְּקוֹמָה וּבְגַדְלוּת גּוּפוֹ וּבְרוּחוֹ הַנְּדִיבָה, וּשְׁמוֹ הָגְרִיד, שׁוֹמֵר הַחַיּוֹת וְשָׁלִיחַ אֱמוּן מִמִּשְׁכָּן הָגוּאַרְטְס. וַיִּגְלֶה לוֹ הָגְרִיד בְּקוֹל רוֹעֵם וּבִמְלֹא הַפֶּה אֶת סוֹדוֹ הָעַתִּיק וְהַנִּסְתָּר: כִּי קַסְמַאי הוּא מִלֵּדָה, וְכִי הוֹרָיו הַצַּדִּיקִים וְהַגִּבּוֹרִים, לִילִי וְג'ֵיימְס, הֻכּוּ בְּלֵיל אָפֵל וְנוֹרָא עַל יְדֵי רָשָׁע גָּדוֹל וְאַכְזָר מִכֹּל, אֲשֶׁר אֵין לוֹ שֵׁם בְּפִי הָעָם, כִּי יִירָאוּ וְיִרְתְּתוּ לְהַזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ. וַיִּצַּב הָאֲרִי פָּנָיו בְּעֹז וּבְאֵמוּן לָלֶכֶת אֶל הָגוּאַרְטְס, בֵּית סֵפֶר מְפֹאָר לִמּוּדֵי קֶסֶם וְלַהֲטוּטִים, בְּאֶרֶץ נִסְתֶּרֶת וְנִפְלָאָה, אֲשֶׁר נֶחְבֵּאת מִן הַמּוּטָרִים, בְּנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם קֶסֶם וְאֵין לָהֶם עַיִן לִרְאוֹת פְּלָאוֹת. וַיִּקְנֶה לוֹ הָגְרִיד כְּלֵי קֶסֶם בְּשׁוּק הַסִּמְטָאוֹת הָאֲלִימוֹת, וַיַּרְאֶה לְהָאֲרִי נִפְלָאוֹת שֶׁלֹא רָאָה מִיָּמָיו.

וַיַּעֲלֶה הָאֲרִי בְּקֶסֶם וּבְפֶּלֶא אֶל הָגוּאַרְטְס, בִּרְכֶּבֶת שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה כָּמוֹהָ, וַיִּתְקַבֵּל לְבֵית גְּרִיפִינְדוֹר הַנּוֹעָז, אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ גְּבוּרָה וְאֹמֶץ לֵב אֵין קֵץ. וַיִּמְצָא לוֹ שָׁם רֵעִים נֶאֱמָנִים וְנֶהֱדָרִים לְאוֹרֶךְ יָמָיו: רוֹן בֶּן וִיסְלִי הָאָדוֹם וְהַנֶּאֱמָן, אֲשֶׁר נִכְבַּד בְּרוּחוֹ וּבְטִיבוֹ, וְלִבּוֹ טָהוֹר וָנֶאֱמָן, וְהֶרְמִינָה בַּת גְּרֵינְגֶ'ר הַחֲכָמָה וְהַבְּרִיקָה, בְּמִלָּה וּבְקֶסֶם, בְּכֹל חָכְמָה וּבִינָה אֲשֶׁר נִתְּנָה לָהּ, וַיִּהְיוּ לְשָׁלוֹשׁ אֲחָיוָה נִצַּחַת. וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשָׁתָם יַחַד בִּשְׁבִילֵי הָגוּאַרְטְס הַנִּסְתָּרִים וְהָרַבִּים, וַיִּלְמְדוּ סוֹדוֹת הַקֶּסֶם מֵהָרַבִּים הַנִּכְבָּדִים, וַיִּפָּגְשׁוּ אֶת סְנֶייפּ הַמּוֹרֶה, אֲשֶׁר עַיִן לָהֶם וְלֹא יָדְעוּ אֶת סוֹדוֹ. וַיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם דָּבָר עִם כֶּלֶב מְשֻׁלָּשׁ רָאשִׁים, שׁוֹמֵר סוֹד גָּדוֹל וְנוֹרָא, אֲשֶׁר הִחְבִּיא בְּתוֹכוֹ סוֹדוֹת הָעוֹלָם.

וַיִּגָּלוּ הָאֲרִי וְרֵעָיו בְּחָכְמָה רַבָּה כִּי הָרַע אֲשֶׁר אֵין לוֹ שֵׁם שָׁב לִפְעֹל מִתַּחַת לַצֵּל וּבְסֵתֶר, וַיִּתְקָרֵב לְגַנֵּב אֶת אֶבֶן הַחַיִּים, אֲשֶׁר בָּהּ טָמוּן סוֹד חַיֵּי נֶצַח וְכֹחַ אֵין סוֹף, וַיִּתְּנֵהוּ לְבַעֲלֶיהָ לְנֶצַח נֶצָחִים, וַתַּחְשֹׁק נַפְשׁוֹ בָּהּ לָשׁוּב לְעַצְמִיּוּתוֹ הָרְשָׁעָה. וַיֵּרֶד הָאֲרִי בְּעֹז אֶל עֲמָקִים וּמִתַּחַת לָאָרֶץ, אֶל מָקוֹם נִסְתָּר וּמוּגָן בְּקֶסֶם עַתִּיק וּבִמְלָכֻדִּים רַבִּים, וַיַּעֲבֹר בְּמִכְשׁוֹלִים קָשִׁים וְנוֹרָאִים: שְׁחָלִים אֲפֵלִים וּמוּכָשִׁים אֲשֶׁר כָּלְאוּ אֶת נַפְשׁוֹת הָרְשָׁעִים, וּלְבִיאִים מִזַּכּוּכִית אֲשֶׁר קָפְאוּ בְּאֵימָה, וּקְרָב שַׁחְמָט קָסוּם וּמְסֻכָּן, אֲשֶׁר נִצַּח בּוֹ רוֹן בְּגְבוּרָתוֹ. וַיִּפְגַּע הָאֲרִי בָּרַע, אֲשֶׁר נֶאֱחַז בְּגוּפוֹ שֶׁל מִי שֶׁנָּתַן לוֹ אֵמוּן, הַפְּרוֹפֶסוֹר קְוִירֶל, וַיִּתְכַּסֶּה פָּנָיו בִּמְצוּרוֹת קֶסֶם וּבְשֶׁקֶר. וַיִּלָּחֵם הָאֲרִי עִם הָרַע בְּעֹז וּבְגְבוּרָה, בְּכֹחַ הָאַהֲבָה שֶׁנִּטְעָה בּוֹ מֵאִמּוֹ הַקְּדוֹשָׁה, אֲשֶׁר הִגִּינָה עָלָיו מִפְּנֵי כֹּחַ הָרַע. וַיִּנָּצַח בּוֹ הָאֲרִי, וַיַּצֵּל אֶת הָאֶבֶן מִנֶּפֶל לְיַד הָרַע, וַיָּשֶׁב שָׁלוֹם וְאוֹר גָּדוֹל לְהָגוּאַרְטְס וְלָעוֹלָם לְעֵת קָצָר, וַיִּהְיוּ הָאֲנָשִׁים בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּבִטְחָה.

פֶּרֶק ב': וַיִּפָּתַח חַדַר הַסּוֹדוֹת וַתִּגָּלֶה עֵת צָרָה וָאֵימָה

וַיְהִי בְּשֵׁנִית, בַּשָּׁנָה הַבָּאָה, וַיֵּצֵא סֵפֶר שֵׁנִי לָאָרֶץ, וַיָּבֹא לְהָגוּאַרְטְס פחד חדש וְאֵימָה עַצּוּמָה, אֲשֶׁר לֹא נוֹדַע כָּמוֹהוּ מִיּוֹם הִוָּסְדָה הָגוּאַרְטְס וּבְנִיַּת חוֹמוֹתֶיהָ. וַיִּשָּׁמַע קוֹל מַטִּיל אֵימָה מִן הַחֹשֶׁךְ, קוֹל מַהַמְהֵם וְלָחֲשָׁנִי מִן הַקִּירוֹת הָעַתִּיקִים, וַתַּחְרַד הָעָם כֻּלּוֹ מִפְּנֵי יַצִּיב הַנָּחָשׁ הָרוֹשֵׁף, אֲשֶׁר הִטִּיל פַּחַד וְאֵימָה עַל לִבּוֹת הַקַּסְמָאִים הַצְּעִירִים וְהַזְּקֵנִים כְּאֶחָד, וַיִּשְׁתַּקּוּ וַיִּחְווּ יִסּוּרִים. וַיִּגָּלוּ כִּי חֶדֶר סוֹדוֹת עַתִּיק נִפְתַּח, חֶדֶר אֲשֶׁר נֶחְבָּא בְּתוֹךְ בֵּית הַסֵּפֶר מִפְּנֵי דּוֹרוֹת רַבִּים וְרַבִּים, וַיִּכְלוּ בוֹ סוֹדוֹת אֲפֵלִים וּמְקוּלָּלִים. וַיֵּצֵא מִמֶּנּוּ מָמוֹר, נָחָשׁ גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד, הַבַּסִּילִיסְק שְׁמוֹ, מַבָּטוֹ קָטַל אֶת נַפְשׁוֹת הָאֲנָשִׁים בְּרֶגַע, וַיַּכֶּה אֶת אֲנָשִׁים בְּאֵימָה וּבְעֹצֶם מַבָּטוֹ הָאָפֵל, וַיִּשְׁתַּקּוּ וַיִּהְיוּ כְּאֶבֶן וּכְצֶלֶם בְּלִי רוּחַ, וַיִּפְּלוּ תַּלְמִידִים רַבִּים. וַיִּלְכֹּד אֶת הֶרְמִינָה הַחֲכָמָה בְּחֶרְמָתוֹ, וַתִּהְיֶה גַּם הִיא כְּצֶלֶם בְּלִי רוּחַ, אַךְ לֹא בְּלִי תִּקְוָה, כִּי סוֹדוֹת חֲכָמָה הִשְׁאִירָה עִמָּהּ בִּכְתָבָהּ.

וַיֵּלֶךְ הָאֲרִי וְרוֹן רֵעוֹ, בְּלִבָּם הָמוֹן חַרְדָּה וּפַחַד מִפְּנֵי הַמִּפְלֶצֶת הַנִּסְתָּרָה, בְּחַפְשָׂם פִּתְרוֹן לַחִידָה הַנּוֹרָאָה. וַיִּמְצָא הָאֲרִי סֵפֶר יְשָׁן נוֹשָׁן וְכָבוּי, סֵפֶר יְדָעִים וְחִדּוֹת וְזִכְרוֹנוֹת עַתִּיקִים מְאֹד, אֲשֶׁר הָיָה שַׁיָּךְ לְרָשָׁע גָּדוֹל מִלְּפָנִים. וַיִּגְלֶה בּוֹ אֶת רוּחוֹ הָרָעָה שֶׁל הָרַע אֲשֶׁר אֵין לוֹ שֵׁם, מִלְּפָנִים, בְּעוֹד הוּא בַּחוּר צָעִיר וְרָשָׁע וְשׂוֹרֵר עַל כֹּל בְּאֵימָה. וַיִּלְכֹּד הָרַע אֶת הַבַּת הַקְּטַנָּה וְהַחַמָּה, גִּ'ינִי בַּת וִיסְלִי הָאוֹהֶבֶת וְהַתְּמִימָה, וַיִּמְשֹׁךְ אוֹתָהּ אֶל הַחֶדֶר הַנִּסְתָּר, לְהָכִין אוֹתָהּ לְקָרְבָּן לְכֹחַ הָרַע הַשָּׁב, וּלְהִתְחַזֵּק בְּגוּפָהּ. וַיֵּרֶד הָאֲרִי אֶל מַחְבּוֹא הַנָּחָשׁ הַנּוֹרָא, בְּלִי חַת וּבְאֹמֶץ לֵב, וַיִּפְגַּע בְּרוּחַ הָרַע הַשָּׁבָה מִן הַחֹשֶׁךְ, וַיִּתְגַּלֶּה לוֹ סוֹדוֹת רַבִּים וְאֵמִיּוֹת. וַיֵּצֵא נָחָשׁ מִן הַבְּאֵר הָאֲפֵלָה וְהַיְּבֵשָׁה, עָצוּם וְנוֹרָא בְּכֹחוֹ, וַיִּלָּחֵם הָאֲרִי עִם הַנָּחָשׁ בְּכֹחַ הָאֵמוּן וּבְעֶזְרַת עוֹף הַחוֹל הָאָדוֹם וְהַנִּפְלָא, פוֹקְס שְׁמוֹ, אֲשֶׁר הֵבִיא לוֹ חֶרֶב גְּרִיפִינְדוֹר. וַיִּנָּצַל בְּנֵס מִמָּוֶת בָּטוּחַ. וַיַּכֶּהוּ בְּחֶרֶב גְּרִיפִינְדוֹר הַמְּקוּדֶּשֶׁת בְּעֹז, וַיַּשְׁמִיד אֶת הַסֵּפֶר הַמְּקוּלָּל, וַיָּשֶׁב הָאוֹר אֶל נַפְשׁוֹת הָאֲנָשִׁים הַנִּפְגָּעִים, וַתָּשׁוּב הָגְוּאַרְטְס לְשָׁלוֹם וְלִמְנוּחָה מִן הָאֵימָה.

פֶּרֶק ג': הַפָּרָשָׁה שֶׁל הָאֲסִיר מֵאַזְקַבָּן וְהַתְּחִיָּה מֵהַמָּוֶת

וַיְהִי וַתִּגַּע עֵת צָרָה לָעוֹלָם, וַתַּחְרַד הָאָרֶץ כֻּלָּהּ מִפְּנֵי מִלְחֶמֶת הַדֵּמֶנְטוֹרִים, רוּחוֹת רָעוֹת וְאֲפֵלוֹת אֲשֶׁר שׁוֹאֲבוֹת שִׂמְחָה וְטוֹב מֵהָאֲנָשִׁים, וַתַּשְׁאֵיר אוֹתָם עֲרֻמִּים מֵאוֹר וּמִתִּקְוָה, וַיִּהְיוּ כְּבּוֹר בְּלִי מַיִם. וַיִּרְדְּפוּ הַדֵּמֶנְטוֹרִים בְּעֹז וּבְזַעַף אֶת סִירְיוּס בֶּן בְּלֶק, אָסִיר נִמְלָט מֵאַזְקַבָּן, בֵּית אֲסוּרִים אָפֵל וּמָעוֹז הַצָּרָה וְהַמָּוֶת, אֲשֶׁר אֵין לוֹ קֵץ. וַיִּרְדְּפוּהוּ בְּלֹא הֶרֶף, כִּי אָמְרוּ בְּלִבָּם בְּשֶׁקֶר כִּי הוּא מָסַר אֶת הוֹרֵי הָאֲרִי לְיַד הָרַע אֲשֶׁר אֵין לוֹ שֵׁם, וַיִּבְגּוֹד בָּהֶם בְּנַפְשָׁם. וַיֵּלְכוּ הָאֲרִי וְרֵעָיו הַנֶּאֱמָנִים וְהָאוֹהֲבִים, רוֹן וְהֶרְמִינָה, וַיִּלְמְדוּ קֶסֶם "פָּטְרוֹנוּס" חָזָק וְנוֹרָא מֵהַפְּרוֹפֶסוֹר לוּפִּין הַמּוֹרֶה, קֶסֶם הַמֵּאִיר אוֹר גָּדוֹל וְשׁוֹמֵר עַל נֶפֶשׁ טְהוֹרָה וּבְרִיאָה, לְהַגֵּן עַל עַצְמָם וְעַל כֹּל הַנִּרְדָּפִים מִפְּנֵי הַדֵּמֶנְטוֹרִים הַמַּחְרִידִים וְהַבִּלְתִּי נִרְאִים, וַיַּרְאוּ לוֹ פְּנֵיהֶם.

וַיִּגְלֶה הָאֲרִי בְּעֹז וּבְעֶזְרַת רַבּוֹ דָּמְבְּלְדוֹר וְהַפְּרוֹפֶסוֹר לוּפִּין אֶת הָאֱמֶת הַטְּמוּנָה, אֲשֶׁר הִתְחַבְּאָה בְּעִמְקֵי הַסּוֹד וְהָרְמִיָּה מִפְּנֵי כֹּל הָעָם: כִּי סִירְיוּס הוּא אָבִיו הַסַּנְדָּק, וְכִי הוּא צַדִּיק שֶׁנֶּאֱסַר עַל לֹא עוֹל, וַיֵּשֶׁב בַּכֶּלֶא שָׁנִים רַבּוֹת בְּלִי מִשְׁפָּט וּבְלִי צֶדֶק. וַיִּתְגַּלֶּה כִּי בּוֹגֵד אַחֵר, פִּיטֶר פֶּטִּיגְרוּ, אֲשֶׁר הָיָה לְעַכְבָּר מְשֻׁנֶּה וְרָע וַיִּקְרָא בְּפִי כֹּל "סְקַבֶּרְס", וַיִּתְחַבֵּא בְּבֵית וִיסְלִי שָׁנִים רַבּוֹת, הוּא אֲשֶׁר מָסַר אֶת הוֹרָיו שֶׁל הָאֲרִי לְיַד הָרַע אֲשֶׁר אֵין לוֹ שֵׁם, וַיִּבְגּוֹד בְּרֵעָיו. וַיַּחְזִירוּ הָאֲרִי וְהֶרְמִינָה אֶת הַזְּמַן לְאָחוֹר בְּכֹחַ הַקֶּסֶם הַנִּסְתָּר וְהַמֻּפְלָא שֶׁל "מַחֲזִיר הַזְּמַן", וַיַּצִּילוּ אֶת סִירְיוּס מִיַּד מַלְאֲכֵי הָרַע הַדֵּמֶנְטוֹרִים, וְאֶת הָיְפּוֹגְרִיף, מָרָשָׁע טָהוּר, אֲשֶׁר נִדּוֹן לְמָוֶת. וַיִּבְרַח סִירְיוּס מֵהָאָרֶץ לִמְקוֹם מִבְטָח נִסְתָּר, וַיִּהְיוּ לוֹ לְמָגֵן, אַךְ הָאֱמֶת נִגְלְתָה לְהָאֲרִי בְּכֹחַ עָצוּם, וַיִּהְיוּ לָהֶם כְּרֵעִים נֶאֱמָנִים, וְלִבָּם כְּלֵב אֶחָד.

פֶּרֶק ד': גְּבִיעַ הָאֵשׁ וְתְחִיַּת הָרַע הַגְּדוֹלָה וְהַנּוֹרָאָה

וַיְהִי וַיִּתְקַיֵּם בְּהָגוּאַרְטְס תַּחֲרוּת גְּדוֹלָה וְרַבַּת אוֹן, תַּחֲרוּת שְׁלֹשֶׁת הַמְּקֻסָּמִים, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ כַּמֶּה שָׁנִים וּבָאוּ לָהּ אֲלָפִים מֵרֹאשׁ. וַאֲשֶׁר בָּהּ נִבְחֲרוּ אַלּוּפִים וְגִבּוֹרִים מִבָּתֵּי סֵפֶר רַבִּים מִכָּל קְצֵי תֵבֶל וָאֶרֶץ. וַיְהִי וַיֵּלֵךְ שֵׁם הָאֲרִי מִן הַגָּבִיעַ הַמֵּאִיר בָּאֵשׁ, לְתַמְהוֹנָם וּבִלְבּוּלָם שֶׁל כֹּל הַצּוֹפִים, כִּי לֹא הָיָה לוֹ לִהְיוֹת בַּתַּחֲרוּת הַגְּדוֹלָה, כִּי עֲדַיִן יֶלֶד הוּא בְּשָׁנָיו, וְלֹא בָּגַר לָזֹאת, וַיַּחְשְׁדוּ בּוֹ כִּי רָמָה וְהִתְחַזָּה. וַיַּעֲבֹר הָאֲרִי בְּעֹז וּבְתוּשִׁיָּה שְׁלֹשָׁה מִבְחָנִים קָשִׁים וְנוֹרָאִים מִכֹּל, מִבְחָנִים שֶׁל אֹמֶץ לֵב אֵין קֵץ, וְחָכְמָה עֲמֻקָּה, וְכֹחַ. וַיִּלָּחֵם בִּדְרָקוֹן עָצוּם וְנוֹשֵׁף אֵשׁ וְרֶשַׁע, וַיַּעֲבֹר אֶת יַמַּת הַמַּיִם הַשְּׁחוֹרִים, וַיִּמְצָא אֶת אֲהוּבָתוֹ תַּחַת הַמַּיִם הָעֲמֻקִּים וְהַקָּרִים, וַיֵּצֵא מִמָּבוֹךְ עָצוּם וְרַב־סכנות, אֲשֶׁר כֻּלּוֹ מְלֵא מְלָכֻדִּים וּפְגָעִים וְרָשָׁע מִסְתָּר.

וַיִּגְלֶה הָאֲרִי בְּסוֹף דְּרָכוֹ וְתַחֲרוּתוֹ כִּי מְזִמָּה רָעָה וַאֲפֵלָה נִטְוְתָה סְבִיבָיו מֵרֹאשׁ, לְהָבִיאוֹ אֶל קִצּוֹ. וַיִּלְכֹּד אוֹתוֹ שָׁלִיחַ הָרַע, בַּרְטִי קְרוֹץ' הַצָּעִיר, אֲשֶׁר הִתְחַפֵּשׂ לְמוֹרֶה, בְּסוֹף הַמָּבוֹךְ הַנּוֹרָא. וַיִּשָּׁלַח הָאֲרִי יַחַד עִם סֶדְרִיק דִּיגוֹרִי הַצַּדִּיק וְהַיָּפֶה, אֲשֶׁר הָיָה אָלוּף הָגוּאַרְטְס, אֶל מָקוֹם אָפֵל וְאָרוּר וְיָבֵשׁ, בֵּית קְבָרוֹת נוֹשָׁן וְעַתִּיק, אֲשֶׁר שָׁם הִתְקַיְּמָה תְּחִיַּת הָרַע אֲשֶׁר אֵין לוֹ שֵׁם בְּכֹחַ עָצוּם וְאֵימָה, וַיִּשָּׁאֵר זֵכֶר לְאֶשְׁמַן. וַיִּגָּלֶה הָרַע מֵחָדָשׁ בְּגוּפוֹ הַקָּדוּם וְהַנּוֹרָא, בְּבָשָׂר וְדָם וָעֶצֶם, וַיִּתְעַוֵּל עַל סֶדְרִיק, וַיַּהֲרֹג אוֹתוֹ בְּלִי רַחֵם, וַיַּעֲשֵׂהוּ לְקָרְבָּן לִתְחִיָּתוֹ, וַיִּשָּׁאֵר לָנֶצַח זִכָּרוֹ. וַיִּלָּחֵם הָאֲרִי עִם הָרַע בְּקֶסֶם אֲשֶׁר לֹא נוֹדַע כָּמוֹהוּ, וַיִּבְרַח מִן הַמָּקוֹם בְּנֵס וּבְגְבוּרָה אֵין קֵץ, וַיַּגִּיד לְכֹל כִּי הָרַע שָׁב לִפְעֹל בְּאֵימָה גְּדוֹלָה, וְכִי יָדוֹ גָּבְרָה, אַךְ לֹא הֶאֱמִינוּ לוֹ רַבִּים, מִשֹּׁק עָצוּם וּפַחַד גָּדוֹל, וַיִּסּוֹג לִבָּם וְלֹא הִאֲמִינוּ לַבְּשׂוֹרָה.

פֶּרֶק ה': צְבָא דָּמְבְּלְדוֹר וּמְהוּמַת הַנְּבוּאָה הָאֲפֵלָה וְהַנּוֹרָאָה

וַתִּגַּע לְמֶמְשֶׁלֶת הַקֶּסֶם רוּחַ טָמְאָה וְעִוָּרוֹן גָּדוֹל, וַיִּסְרְבוּ לְהַאֲמִין לְדִבְרֵי הָאֲרִי וְדָּמְבְּלְדוֹר הַזָּקֵן וְהַחָכָם, וַיִּרְדְּפוּ אוֹתָם וַיַּעֲשׂוּ צַחַק מִקּוֹלָם וּמֵאֲמִתָּם, וַיִּקְרְאוּ לָהֶם כְּזָבִים וּפוֹקְחֵי עֵינַיִם, וַיַּטּוּ אֶת הָעָם מֵהָאֱמֶת. וַתִּשְׁלַח הַמֶּמְשָׁלָה אִשָּׁה רָעָה וְאֲטוּמַת לֵב, שְׁמָהּ דּוֹלוֹרֶס אוּמְבְּרִידְג', לְהָגוּאַרְטְס, וַתַּשְׁלִיט שָׁם אֵימָה וְרֶשַׁע בְּלִי מְצַר, וַתְּצַר עַל רוּחַ הַלִּמּוּד וְהַקֶּסֶם הָאֱמֶת, וַתָּצוּר עַל הַחֵרוּת וְהַטוֹב. וַתִּשְׁלֹט בַּתַּלְמִידִים בְּעֹז יָדָהּ וּבְעָרְמָה, וַתַּשְׁלִיט חֹקִים אֲסוּרִים וְרָעִים, וַתְּכַלֶּה אֶת נַפְשׁוֹת הַצְּעִירִים וְתַשְׁפִּיל אוֹתָם בְּכֹל דָּבָר, וַתְּעַנֶּה אוֹתָם עַל שֶׁלֹּא צִיְּתוּ לָהּ.

וַיֵּלֵךְ הָאֲרִי וְרֵעָיו הַנֶּאֱמָנִים, וַיִּתְאַגְּדוּ יַחַד בְּסֵתֶר, בְּמָקוֹם לֹא נוֹדָע, מִפְּנֵי עֵינֵי הָרָעִים וּשְׁלוּחֵי הַמֶּמְשָׁלָה, וַיַּקִּימוּ לָהֶם "צְבָא דָּמְבְּלְדוֹר", לִלְמֹד קֶסֶם לְמִלְחָמָה וּלְהַגָּנָה מִפְּנֵי הַמַּחְשָׁךְ הַקָּרֵב, לְהִתְכּוֹנֵן לְיוֹם הַקְּרָב הַבָּא וּלְהִתְנַגֵּד לָרֶשַׁע הַשּׁוֹרֵר. וַיִּשָּׁמַע קוֹל מְאִיֵּם וְנִסְתָּר בְּאָזְנֵי הָאֲרִי, קוֹל הָרַע אֲשֶׁר אֵין לוֹ שֵׁם, אֲשֶׁר נִכְנַס לְמַחְשְׁבוֹתָיו. וַיֵּרֶד הָאֲרִי וְרֵעָיו אֶל מִשְׂרַד הַקֶּסֶם הָאָפֵל, אֶל מַחְלֶקֶת הַסּוֹדוֹת, וַיִּפָּגְשׁוּ שָׁם עִם צִבְאוֹת הָרַע, אוֹכְלֵי מָוֶת בְּרִשְׁעָתָם וּבְעֹצֶם יָדָם, וַיִּלָּחֲמוּ בָּהֶם בְּכֹחַ עָצוּם. וַתִּתְקַיֵּם שָׁם מִלְחָמָה קָשָׁה וַאֲיוּמָה, בֵּין הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ, וַיִּנָּפְצוּ כְּלֵי הַסּוֹדוֹת, וַתִּגָּלֶה נְבוּאָה עַתִּיקָה עַל הָאֲרִי וְעַל הָרַע, נְבוּאָה אֲשֶׁר קָשְׁרָה בֵּינֵיהֶם לְנֶצַח. וַיִּפּוֹל סִירְיוּס בֶּן בְּלֶק, אָבִיו הַסַּנְדָּק וְרֵעוֹ הַנֶּאֱמָן, בַּמִּלְחָמָה בְּגְבוּרָה עַצּוּמָה, וַיִּבְכּוּ עָלָיו הָאֲנָשִׁים. וַיֵּצֵא הָאֲרִי שָׁבוּר וְכָלוּי מֵהַמִּלְחָמָה, וּמִלָּת הַנְּבוּאָה עַל שְׂפָתָיו, אַךְ נָחוּשׁ לְהַשְׁמִיד אֶת הָרַע בְּכֹחַ נַפְשׁוֹ כָּל עוֹד נְשָׁמָה בּוֹ.

פֶּרֶק ו': וַיִּגָּלוּ סוֹדוֹת הַהוֹרְקְרוּקְסִים וַיִּפּוֹל הָרַב דָּמְבְּלְדוֹר הֶחָכָם

וַיִּגְלֶה דָּמְבְּלְדוֹר הַזָּקֵן וְהַחָכָם וְהַמַּנְהִיג, אֲשֶׁר חָזָה אֶת הָעֲתִידוֹת וְדָרַשׁ אֶת הַנִּסְתָּרוֹת, לְהָאֲרִי אֶת סוֹד חַיֵּי הָרַע אֲשֶׁר אֵין לוֹ שֵׁם, סוֹד אֲשֶׁר הִתְחַבֵּא שָׁנִים רַבּוֹת מִן הָעַיִן. כִּי חִלֵּק הָרַע אֶת נַפְשׁוֹ הַמִּתְעַוֶּלֶת וְהַמְּטֻמָּאָה לִשְׁבָרִים רַבִּים וְאֲרוּרִים, לֹא שְׁבָרִים קְטַנִּים כִּי אִם חֲלָקִים גְּדוֹלִים, כְּדֵי לְהַבְטִיחַ לְעַצְמוֹ חַיֵּי נֶצַח מִן הַמָּוֶת, וַיַּחְבִּיא אוֹתָם בִּכְלֵי קֶדֶשׁ טְמֵאִים וּבַחֲפָצִים עַתִּיקִים וְנוֹדָעִים, וְקָרָא לָהֶם בְּשֵׁם עָצוּם וְנוֹרָא: "הוֹרְקְרוּקְסִים", אֲשֶׁר בָּהֶם טָמוּן סוֹד חַיָּיו. וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד, הָאֲרִי הַצָּעִיר וְדָּמְבְּלְדוֹר הַזָּקֵן, לְחַפֵּשׂ אֶת הַסִּפְקִים הָאֵלֶּה בְּמָקוֹם נִסְתָּר וְאָפֵל, בְּחַתְרוּת וּבְעֹז רוּחַ, לְהַשְׁמִידָם אֶחָד לְאֶחָד, כִּי בִּלְעֲדֵי כֵן לֹא יוּכַל הָרַע לָמוּת וּלְהִתְחַתֵּק מִן הָאָרֶץ וּמִן הַקֶּסֶם לָנֶצַח.

וַיִּגְלֶה הָאֲרִי אֶת סוֹד "הַנָּסִיךְ חֲצִי-הַדָּם", סֵפֶר קֶסֶם יָשָׁן אֲשֶׁר נִמְצָא בְּהָגוּאַרְטְס, וַיִּלְמַד מִמֶּנּוּ קְסָמִים אֲפֵלִים וְרַבִּים, אֲשֶׁר לֹא הָיָה לוֹ לָדַעַת, וְלֹא יָדַע כִּי יְדִיד נֶאֱמָן הוּא. וַיֵּלְכוּ הָאֲרִי וְדָּמְבְּלְדוֹר אֶל מַכְמֵנֵּי הָרַע, מְעָרָה אֲפֵלָה וּמוּכָה בְּגֵיהִנּוֹם וּבְיִסּוּרִים, מָקוֹם מְלֵא יֵצֶר רָע, לְהַשְׁמִיד הוֹרְקְרוּקְס אַחֵר, וַיָּשׁוּבוּ כְּלוּלִים וּפְצוּעִים וְעֲיֵפִים מִדַּרְכָּם הַקָּשָׁה וְהַמְּסֻכֶּנֶת, וַיִּשְׁתּוּ מֵהַשְּׁקָאָה. וַיְהִי בְּלֵיל הַקְּרָב הַמַּר מִכֹּל, וַיִּכָּנְסוּ הָאוֹכְלֵי מָוֶת, צִבְאוֹת הָרַע, אֶל הָגוּאַרְטְס בְּסֵתֶר וּבְעֹצֶם יָדָם, וַיִּהְיוּ לְמִלְחָמָה עָצוּמָה וְנוֹרָאָה בֵּין בְּנֵי הָאוֹר לִבְנֵי הַחֹשֶׁךְ, וַתִּגַּע הַמִּלְחָמָה עַד שַׁעֲרֵי הָגוּאַרְטְס וְלֹא יָסוּף.

וַיִּפְקְדוּ הָאֲנָשִׁים אֲבֵדָה כְּבֵדָה וְקָשָׁה מִכֹּל, וַיִּפְקֹד דָּמְבְּלְדוֹר הַזָּקֵן וְהַחָכָם מִן הַחַיִּים, וַיַּהֲרֹג אוֹתוֹ סְנֶייפּ הַמּוֹרֶה, אֲשֶׁר בּוֹטְחוּ בּוֹ כֹּל וַיִּהְיֶה נֶאֱמָן עַל סוֹדוֹתָיו הָאֲפֵלִים וְהַטְּמוּנִים. וַיִּמְלֹךְ הָרַע אֲשֶׁר אֵין לוֹ שֵׁם בְּכֹחַ גָּדוֹל וְאֵימָה עַל הָאָרֶץ כֻּלָּהּ, וַיִּבְרְחוּ בְּנֵי הָאוֹר מִמִּפְנֵי זַעֲמוֹ וּפַחְדּוֹ, וַיִּתְפָּרְסוּ בַּעֲמָקִים וּבָהָרִים וּבַיְּעָרוֹת. וַיֵּדַע הָאֲרִי בְּלִבּוֹ וּבְנַפְשׁוֹ, כִּי עַתָּה, רַק הוּא וְרֵעָיו הַנֶּאֱמָנִים וְהַנּוֹעָזִים יוּכְלוּ לְהַשְׁלִים אֶת מְלֶאכֶת דָּמְבְּלְדוֹר הַקְּדוֹשָׁה, וּלְהַשְׁמִיד אֶת הָרַע לָנֶצַח נֶצָחִים, וְלֹא יִשָּׁאֵר זֵכֶר לְאֶשְׁמַן, וְלֹא יַכִּיר מְקוֹמוֹ עוֹד. וַיָּבֹא הָאֲרִי בְּעֹז לְמַלֵּא אֶת יְעוּדוֹ, וַיִּקַּח עָלָיו אֶת עֹל גְּאֻלַּת הָעוֹלָם.

זה הAI

סתם, סתם, זה פורסם מלפני מלא זממן באתר הישן שלה, וחלק נאמר על ידה במשפט נגד הלקסיקון (Harry Potter Lexicon).

יש לי עוד הרבה עובדות שאני אוסף, בעז"ה בל"נ בהזדמנות אעלה חלק כאן.

בכולופן, תודה רבה על ההצעה.

מארגן טיש?

אתה! שב מימין.

אתה! שב משמאל.

נחמד מאד!!!

מדובר כמובן בסילבסטר סטאלון

יָמִים עַל יְמֵי קוסם תּוֹסִיף שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ דמבלדור

דמבלדור לא בדק בעצמו בלי לגרום להארי לספר

ב 4, אז דמבדלור שמע מהארי מה שהיה צריך לשמוע. ולפאדג זה לא יהיה הוכחה כי יטען שדמלדור כשף את הזכרון וזייף אותו.

הוא כתב בטעות האי שדמו טהור, במקום האיש שדמו טהור

לגבי דמבלדור – ברור, הוא רצה שהארי יעבד את מה שראה.

מנסה לשלוף אותה משם ברגע של אומץ

חור בעלילה?

דמבלדור אומר להארי בחדר הסודות שבן גריפינדור שולף את החרב מהמצנפת כשמגלה אומץ (היא לא היתה בתוך המצנפת במיון בתחילת השנה, וכתוב שהארי שם אותה על ראשו ואז לפתע מרגיש משהו כבד צונח על ראשו, סימן שהיא התעתקה לשם).   הדיוקן שלו אומר לסנייפ בספר השביעי שהחרב חייבת להמסר בתנאים של אומץ (כנראה כי בלי אומץ מי שייקח אותה, אז החרב תתעתק חזרה למצנפת)

לא שמתי לב...

קווירל אומר את זה בפירוש בסוף הספר, שרק אחרי שהוא נכשל בגניבת אבן החכמים מגרינגוטס (שזה היה ביום שבו הארי פגש אותו בקלחת הרותחת) וולדומורט החליט להיות קרוב אליו ולהסתפח לגוף שלו. (גם רואים בתחילת השנה בהוגוורטס שרק אז יש לו את הטורבן סביב הראש. אמנם בסרט הטורבן נמצא גם במפגש בקלחת הרותחת, אבל כמובן שזהוא לא מדויק לספר...)

אז אולי כן אפשר למצוא תירוץ?

שקווירל נמנע מלהסתכל לו בעיניים בדרך כלל, אולי כי מבט מהארי יצר כאב לוולדמורט ולקווירל (לא נראה לי שהארי שאל אותו שאלות בשיעור, הרי השיעורים שלו היו בדיחה).

הכאב בצלקת ביער קשור נראה לי לזה שוולדמורט התרגש, לא בגלל שהארי ראה אותו.  ולגבי הסוף אז הארי ראה את וולדמורט פנים אל פנים, כאשר בדרך כלל היה מוסתר בטורבן

בכל הפעמים שלהארי כואב בצלקת זה בגלל שקווירל היה עם גב אליו, והפנים של וולדמורט היו על הצד האחורי שלו.

בשיעורים קווירל חייב ללמד עם פנים לכיתה אז וולדמורט לא הציק להארי..

וארא כי בֹוא אל בשלח של סנייפ, כי דמבלדור יתרו (התרה) בסנייפ במשפטים על תרומה בצווי (תצוה) כי יש לישא (כי תשא) את הכסף ולקהל (ויקהל) אותו, ולאחר מכן לפקוד אותו (פקודי).

לאחר מכן לקרוא (ויקרא) לכל הצוות ולצוות (צו) אותם לשנות ולתת שם (שמיני) ולזרוע את הכסף (תזריע) ולצרור אותו (מצורע, משמעות שונה), אחרי מות עשרת אוכלי המוות שהם ממש לא קדושים כי אי אפשר לומר לסנייפ אמור: "בהר בחוקותי" פן תשלח למדבר פן הוא נשא את הכל...

המשך (אולי) יבוא!!!

זה אומר שהוא מאוד מפורסם

לפני איזה 6-5 שנים זה היה הבר מצווה שלי פרשת שמות

זה היה פרשה ממש ארוכה

במיוחד חמישי