פורום חשבתם שיהיה טוב?! (עמוד 26)

יש אצלנו עוד חדרים פנויים, ופרטיות בשפע.

אצלנו?

בשיא הרצינות.

שבכלל זה דבריהם

או שלא כל הדיינים לובשים פראק?

כולם

ככל שהרשע משתלט על ידי "כולם" של שונאים על "כולם" של טובי בני אדם.

כך מבינים יותר את החשיבות של ההתנתקות מהרשע. וכך מתקרבים לגאולה.

לא במובן של פעולה מכאיבה. אלא במובן של פעולה בעלת משמעות, שעבורה משקיעים, גם עם המחיר

לאדם לעשות משפט צדק.

כמו שכתוב "שופך דם האדם - באדם דמו יישפך".

כמו אלו למשל, שכתבתי להם שהם רוצחים - ואני דיברתי בסגנון הרגיל שלהם, ובדין אמת וצדק שהם סירבו לשתף איתו פעולה - ומחקו את דבריי. זהו עוון שאין למעלה ממנו, כמו שכתוב בדברי חז"ל על קין כשאמר לו הקב"ה "אי הבל אחיך"

בשביל האינטרסים שלהם
לא שונה מהרשעים שחדרו ןהשתלטו לפה

קיצור שולחן ערוך סימן קפ"א הלכות טוען ונטען ועדות

סעיף ב'
"... ואסור לדון בפני דיינים גויים ובערכאות שלהם אפילו בדין שדנים כדיני ישראל. ואפילו נתרצו שני בעלי דינים לדון בפניהם, אסור. ואפילו נתקשרו בקניין על זה, או שכתבו כן בשטר - אינו כלום.

וכל הבא לידון בפניהם - הרי זה רשע וכאילו חרף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו, עליו השלום.

ואפילו בדבר המותר למעבד דינא לנפשיה, כאשר יתבאר אם ירצה ה', בסעיף ט' - מכל מקום אסור לעשותו על ידי גוי. ואפילו אינו דן לפני גוי,

אלא שכופהו על ידי גוי, שיעמוד עימו לדין ישראל - ראוי למותחו על העמוד"

סעיף ג'
"הייתה ידם תקיפה ובעל דינו גבר אלם (=אלים), יתבענו לדיני ישראל תחילה. אם לא רצה לבוא, נוטל רשות מבית דין ומציל בדיניהם"

שם קיצור שולחן ערוך סימן קפ"א הלכות טוען ונטען ועדות

סעיף ד'
"מי שתובעים אותו ממון, שהוא מוחזק בו, אסור לו לבקש צדדים להישמט כדי שיתרצה הלה, לעשות עימו פשרה וימחל לו על השאר. ואם עבר ועשה כן - אינו יוצא ידי שמיים, עד שיתן את שלו"

סעיף ה'
"אסור לבעל דין לספר עניין המשפט לפני הדיון שלא בפני בעל דין חבירו. ולא יקדים את עצמו לבוא לפני הדיין קודם לחבירו, שלא יהא נחשד, שמקדים כדי לסדר טענותיו שלא בפני חבירו"

ספר החינוך על תרי"ג מצוות
מצווה ע"ד, פרשת משפטים
"ע"ד. שלא לשמוע טענת בעל דין שלא בפני בעל דין חבירו.
שלא ישמע הדיין טענת האחד שלא בפני בעל דינו, שנאמר "לא תישא שמע שווא". נועם, לפי שבני אדם ידברו דברי שווא שלא בפני בעל דינם, וצווה (וי"ו בשורו"ק, וי"ו בקמ"ץ) הדיין על זה כדי שלא יכניס בנפשו כזביו של אחד מהם. וכן בא במכילתא שאזהרה זו של "לא תישא" וגומר על זה נאמרה. ועוד אמרו שם, שהיא אזהרה גם לבעל הדין שלא יטעון גם הוא טענותיו לדיין שלא בפני בעל דינו, ואפילו ירצה לשמוע אותן הדיין, ועל זה נאמר גם כן "מדבר שקר תרחק". ועוד אמרו זיכרונם לברכה, שזה הלאו כולל מספר לשון הרע, ומקבלו, ומעיד עדות שקר.

שורש המצווה ידוע, כי השקר נתעב ונאלח בעיני הכל, אין דבר מאוס ממנו, והמארה והקללה בבית כל אוהביו, מפני שה' אל אמת, וכל אשר איתו אמת. ואין הברכה מצויה וחלה אלא במתדמים אליו במעשיהם, להיותם אמיתיים כמו שהוא אל אמת, ולהיותם מרחמים כמו שידוע שהוא רחום, ולהיותם גומלי חסדים כמו שהוא רב החסד. אבל כל מי שמעשיו בהפך מידותיו הטובות והם בעלי השקר, שהם בהפך מידותיו ממש, כמו כן תנוח עליהם לעולם מה שהוא הפך מידותיו. הופך מידת הברכה שהיא בו - היא המארה והקללה. והפך השמחה והשלום והתענוג שהם איתו - הוא הדאגה והקטטה והצער כל אלה "חלק אדם רשע מאלוהים" ועל כן הזהירתנו התורה להרחיק מן השקר הרבה, כמו שכתוב "מדבר שקר תרחק""

יותר מהפתיע

לבוש בנים - לקראת נישואין וזוגיות

 

פק"ל סרגל 💁🏻‍♂️

תעמוד בשער עם כיסא

אז להביא אוטובוס? 🤔

זה מדמה את המדרגות ענק שיש באוטובוס 😅

תחברי מודל למבחן צניעות

יאאקק 

לנהל אולפנה כנראה שלא תוכל

אך ג'ק🥰

Why is the rum *always* gone

🍻!Yo ho ho and a bottle of rum

(א ואני מחפשים דרך לגרום לי להרגע והוא החליט שלשתות בירה יעזור)

וזה עזר?
קחי רסקיו..
כי משקה אלכוהלי גורם לאנגובר.
ואינלי מושג מה זה משקה אלכוהולי מבוסס רום🙄

וזה עם אחוזים כל כך נמוכים של אלכוהול שזה לא משפיע יותר מעייפות
אבל זה היה טעים וזה מה שחשוב

אבל.זה הרגיע אותך?

מוזר לי לכתוב לך פה חחחחח

אני איתך חיים בלב
בהצלחה
יהיה טוב ממש

את כותבת פה אותו דבר כמו שם! זה מוזר

ישוב טוב ושתהני ותאהבי אותו 🏡

ירושלמית? בהצלחה! נשמע ממש מרגש

אל תתנשאי על אחרים

כבוד עצמי זה חיובי וגאווה זה שלילי ואני שואלת מה ההבדל בינהם?
בפועל

ותראי, כשאני מתנשאת ואני מרגישה את זה אני יודעת שזאת גאווה
אבל אני שואלת על בושה שהיא אולי גאווה
או סתם תחושת כבוד עצמי כזאת לא להיות קל דעת אלא יותר מאופק ובשליטה.. אני יודעת שזה טוב אבל לפעמים זה מתנשא גם, לא?

שגורמת לרצון לתת יותר מעצמך יכולה להיות שלילי. למשל בהסגברה, או במקרה אדם נותן יותר ממה שהוא מסוגל בגלל שהואמ עריך את עצמו  יותר ממה שהוא באמת.

זה כמו השאלה
איך יודעים שיש אלוהים
זה כמו השאלה
האם אלוהים הוא... כך וכך
זה כמו השאלה
האם לפי הדת זה.... נכון שכך וכך
כמו השאלה
האם מבחינה הלכתית נכון כך וכך
כמו עוד הרבה שאלות שנוגעות להבנה מהותית.

הרמב"ם שואל את אחת השאלות האלה בספר הראשון של 'משנה תורה', בספר המדע, בהלכות דעות. הוא שואל איך תיתכן הבחירה החופשית. והוא אומר - 'דע שתשובת דבר זה ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים' אבל אנחנו יודעים ומאמינים שזה כך, ובכך הוא סותם את הכולל על הצורך שלו להסביר את השאלה שהוא עצמו העלה. הראב"ד אומר שהרמב"ם 'לא נהג בזה מנהג החכמים', כי עכשיו לאנשים יהיה קושיא גדולה על האמונה, והראב"ד מתרץ שם במקום תירוץ משלו פותר את הבעיה בשני משפטים. עכשיו, מה באמת היה דחוף לרמב"ם לכתוב שהתשובה ארוכה מיני ים. אתה יכול לכתוב שיש בחירה כי זה הגיוני ואין סיבה לחשוב שאין. אתה גם ממילא מה הוספת כשאמרתי שהתשובה ארוכה מיני ים. הרי בהלכות טהרות לא הייתה לא בעיה לכתוב שכל העניינים האלה הם מכלל המצוות של ה'חוקים' שמעבר לטעם, אלא הם גזירת מלך. דווקא כאן כל כך קשה?

אלא הוא רצה שתדעי את זה בדיוק - כל שאלה מהותית - את לא תקבלי תשובה לפני שתקפצי למים. לאו דווקא במובן של לעשות דבר כזה או אחר, אבל להבין, שזה מחייב אותך להיכנס "לעולם חדש". כמו אם אתה קורא ספר מז'אנר חדש. אתה צריך לדעת שאתה הולך לקרוא משהו "מסוג אחר" - אם זה לא משהו שמתאים לך - פשוט אל תיכנס. ואם אתה רוצה להבין בזה - אתה חייב להיכנס לזה ממש. לא חצי כאן חצי שם.

זה לא אומר שהשאלה לא נכונה. אבל זה אומר, שאם את רוצה תשובה - בראש ובראשונה את צריכה לדעת איפה את מחפשת אותה.

וגם אני, אין לי כוונה לענות, לפני שאני יודע מה השני מוכן לשמוע, ואם בכלל הוא מבין מה פירוש ההתחייבות לשמוע.

אני לא מדבר על הטיפשים שחושבים ש'להקשיב' זה איזו דרישה של 'פריקה'. אני מדבר על אנשים שמסוגלים להבין ש'להקשיב' - זה להפנות תשומת לב. זה ערך שכולל בתוכו את כל ההתחייבויות, בדיוק כפי שאמר רבן יוחנן בן זכאי - שכששאל את תלמידיו - איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם. וכל אחד ענה תשובה. ורבי אלעזר בן ערך אמר "לב טוב". ואמר רבן יוחנן בן זכאי -"רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדברים, שבכלל דבריו דבריכם"

כל הדברים האלו לא באים בחינם.
זה הרבה עבודה.
בתלונה של בני ישראל "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם" - אמרו חז"ל "חינם מן המצוות". ולכן היו שם גם מאנשים ראשים בישראל כמו שכתוב, ש"דאגו" לעם שלא יצטרכו "לעבוד". אלא יהיו "חופשיים".

סבתא שלי, עליה השלום. הייתה מלאה בשמחת חיים. אבל אמרתי לאימא שלי: "תראי שאף פעם לא רואים אותה מספרת בדיחות".

השמחה שלה לא הייתה מאיזה פינה נחמדה פה, פינה נחמדה שם. השמחה שלה הייתה אמיתית, בהבנה מלאה של החיים.

בדיחות - זה כמו "ליקוטים". "ליקוטי שמחה". לא שאדם עוסק בנושא שהוא לא מכיר, וכשיש קושיא ההוא "סותם את החור" עם משהו מאולתר, או, כמו חסיד שוטה טיפוסי קליני, אוזר כגבר חלציו לחפש ראיות והסברים משום מקום
אני חושב שגם הערכה גבוהה של עצמך - חשבתם שיהיה טוב?!

כל הרבנים הגדולים, הזהירו לא להסתמך על ליקוטי הלכות. אלא ללמוד את ההלכות בצורה שיטתית, כמערכת.

הגר"א כותב, בזמן הזה שאין סומכים אלא על ראיות ופילפולא, ופסקי הלכות זה רק כשלא ברורה ההלכה. אבל לעתיד ילמדו "הלכה למשה מסיני בלי קושיא ופלפול כלל" - הלכה למשה מסיני זה מבטא את השלמות השיטתית של ההלכות.

ההבדל - ידוע לכל מי שעוסק בכל נושא שהוא - שיודע את ההבדל בין הצורה השיטתית, למשהו פה משהו שם. המשמעות היא לא שאין משמעות למארג של פרטים - אדרבה, כמו שאמרנו אפילו ה"הלכה למשה מסיני" לעתיד לבוא, תהיה מארג של פרטים - אבל שיטתי, ולא בחיפוש מחיפוש.

יחזקאל פרק יג
א וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר. ב בֶּן-אָדָם, הִנָּבֵא אֶל-נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבָּאִים; וְאָמַרְתָּ לִנְבִיאֵי מִלִּבָּם, שִׁמְעוּ דְּבַר-יְהוָה. ג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הוֹי עַל-הַנְּבִיאִים הַנְּבָלִים, אֲשֶׁר הֹלְכִים אַחַר רוּחָם, וּלְבִלְתִּי רָאוּ. ד כְּשֻׁעָלִים, בָּחֳרָבוֹת--נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל, הָיוּ. ה לֹא עֲלִיתֶם בַּפְּרָצוֹת, וַתִּגְדְּרוּ גָדֵר עַל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, לַעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה, בְּיוֹם יְהוָה. ו חָזוּ שָׁוְא, וְקֶסֶם כָּזָב--הָאֹמְרִים נְאֻם-יְהוָה, וַיהוָה לֹא שְׁלָחָם; וְיִחֲלוּ, לְקַיֵּם דָּבָר. ז הֲלוֹא מַחֲזֵה-שָׁוְא חֲזִיתֶם, וּמִקְסַם כָּזָב אֲמַרְתֶּם; וְאֹמְרִים, נְאֻם-יְהוָה, וַאֲנִי, לֹא דִבַּרְתִּי. {ס}
ח לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, יַעַן דַּבֶּרְכֶם שָׁוְא, וַחֲזִיתֶם כָּזָב--לָכֵן הִנְנִי אֲלֵיכֶם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. ט וְהָיְתָה יָדִי, אֶל-הַנְּבִיאִים הַחֹזִים שָׁוְא וְהַקֹּסְמִים כָּזָב, בְּסוֹד עַמִּי לֹא-יִהְיוּ וּבִכְתָב בֵּית-יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ, וְאֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה. י יַעַן וּבְיַעַן הִטְעוּ אֶת-עַמִּי, לֵאמֹר שָׁלוֹם--וְאֵין שָׁלוֹם; וְהוּא בֹּנֶה חַיִץ, וְהִנָּם טָחִים אֹתוֹ תָּפֵל. יא אֱמֹר אֶל-טָחֵי תָפֵל, וְיִפֹּל; הָיָה גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף, וְאַתֵּנָה אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ תִּפֹּלְנָה, וְרוּחַ סְעָרוֹת, תְּבַקֵּעַ. יב וְהִנֵּה, נָפַל הַקִּיר: הֲלוֹא יֵאָמֵר אֲלֵיכֶם, אַיֵּה הַטִּיחַ אֲשֶׁר טַחְתֶּם. {ס}
יג לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, וּבִקַּעְתִּי רוּחַ-סְעָרוֹת, בַּחֲמָתִי; וְגֶשֶׁם שֹׁטֵף בְּאַפִּי יִהְיֶה, וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ בְּחֵמָה לְכָלָה. יד וְהָרַסְתִּי אֶת-הַקִּיר אֲשֶׁר-טַחְתֶּם תָּפֵל, וְהִגַּעְתִּיהוּ אֶל-הָאָרֶץ--וְנִגְלָה יְסֹדוֹ; וְנָפְלָה וּכְלִיתֶם בְּתוֹכָהּ, וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי יְהוָה. טו וְכִלֵּיתִי אֶת-חֲמָתִי בַּקִּיר, וּבַטָּחִים אֹתוֹ תָּפֵל; וְאֹמַר לָכֶם אֵין הַקִּיר, וְאֵין הַטָּחִים אֹתוֹ. טז נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, הַנִּבְּאִים אֶל-יְרוּשָׁלִַם, וְהַחֹזִים לָהּ, חֲזוֹן שָׁלֹם; וְאֵין שָׁלֹם, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. {פ}
יז וְאַתָּה בֶן-אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ אֶל-בְּנוֹת עַמְּךָ, הַמִּתְנַבְּאוֹת, מִלִּבְּהֶן; וְהִנָּבֵא, עֲלֵיהֶן. יח וְאָמַרְתָּ כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הוֹי לִמְתַפְּרוֹת כְּסָתוֹת עַל כָּל-אַצִּילֵי יָדַי וְעֹשׂוֹת הַמִּסְפָּחוֹת עַל-רֹאשׁ כָּל-קוֹמָה--לְצוֹדֵד נְפָשׁוֹת; הַנְּפָשׁוֹת תְּצוֹדֵדְנָה לְעַמִּי, וּנְפָשׁוֹת לָכֶנָה תְחַיֶּינָה. יט וַתְּחַלֶּלְנָה אֹתִי אֶל-עַמִּי, בְּשַׁעֲלֵי שְׂעֹרִים וּבִפְתוֹתֵי לֶחֶם, לְהָמִית נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא-תְמוּתֶנָה, וּלְחַיּוֹת נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא-תִחְיֶינָה: בְּכַזֶּבְכֶם--לְעַמִּי, שֹׁמְעֵי כָזָב. {ס}
כ לָכֵן כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנְנִי אֶל-כִּסְּתוֹתֵיכֶנָה אֲשֶׁר אַתֵּנָה מְצֹדְדוֹת שָׁם אֶת-הַנְּפָשׁוֹת לְפֹרְחוֹת, וְקָרַעְתִּי אֹתָם, מֵעַל זְרוֹעֹתֵיכֶם; וְשִׁלַּחְתִּי, אֶת-הַנְּפָשׁוֹת, אֲשֶׁר אַתֶּם מְצֹדְדוֹת אֶת-נְפָשִׁים, לְפֹרְחֹת. כא וְקָרַעְתִּי אֶת-מִסְפְּחֹתֵיכֶם, וְהִצַּלְתִּי אֶת-עַמִּי מִיֶּדְכֶן, וְלֹא-יִהְיוּ עוֹד בְּיֶדְכֶן, לִמְצוּדָה; וִידַעְתֶּן, כִּי-אֲנִי יְהוָה. כב יַעַן הַכְאוֹת לֵב-צַדִּיק שֶׁקֶר, וַאֲנִי לֹא הִכְאַבְתִּיו, וּלְחַזֵּק יְדֵי רָשָׁע, לְבִלְתִּי-שׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָע לְהַחֲיֹתוֹ. כג לָכֵן, שָׁוְא לֹא תֶחֱזֶינָה, וְקֶסֶם, לֹא-תִקְסַמְנָה עוֹד; וְהִצַּלְתִּי אֶת-עַמִּי מִיֶּדְכֶן, וִידַעְתֶּן כִּי-אֲנִי יְהוָה

יחזקאל פרק יד
א וַיָּבוֹא אֵלַי אֲנָשִׁים, מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֵּשְׁבוּ, לְפָנָי. {פ}
ב וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר. ג בֶּן-אָדָם, הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הֶעֱלוּ גִלּוּלֵיהֶם עַל-לִבָּם, וּמִכְשׁוֹל עֲו‍ֹנָם, נָתְנוּ נֹכַח פְּנֵיהֶם: הַאִדָּרֹשׁ אִדָּרֵשׁ, לָהֶם. {ס}
ד לָכֵן דַּבֵּר-אוֹתָם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַעֲלֶה אֶת-גִּלּוּלָיו אֶל-לִבּוֹ וּמִכְשׁוֹל עֲו‍ֹנוֹ יָשִׂים נֹכַח פָּנָיו, וּבָא, אֶל-הַנָּבִיא: אֲנִי יְהוָה, נַעֲנֵיתִי לוֹ בה (בָא)--בְּרֹב גִּלּוּלָיו. ה לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל, בְּלִבָּם, אֲשֶׁר נָזֹרוּ מֵעָלַי, בְּגִלּוּלֵיהֶם כֻּלָּם. {ס}
ו לָכֵן אֱמֹר אֶל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ, מֵעַל גִּלּוּלֵיכֶם; וּמֵעַל כָּל-תּוֹעֲבֹתֵיכֶם, הָשִׁיבוּ פְנֵיכֶם. ז כִּי אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמֵהַגֵּר אֲשֶׁר-יָגוּר בְּיִשְׂרָאֵל, וְיִנָּזֵר מֵאַחֲרַי וְיַעַל גִּלּוּלָיו אֶל-לִבּוֹ, וּמִכְשׁוֹל עֲו‍ֹנוֹ יָשִׂים נֹכַח פָּנָיו; וּבָא אֶל-הַנָּבִיא, לִדְרָשׁ-לוֹ בִי--אֲנִי יְהוָה, נַעֲנֶה-לּוֹ בִּי. ח וְנָתַתִּי פָנַי בָּאִישׁ הַהוּא, וַהֲשִׂמֹתִיהוּ לְאוֹת וְלִמְשָׁלִים, וְהִכְרַתִּיו, מִתּוֹךְ עַמִּי; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה. {ס}
ט וְהַנָּבִיא כִי-יְפֻתֶּה, וְדִבֶּר דָּבָר--אֲנִי יְהוָה פִּתֵּיתִי, אֵת הַנָּבִיא הַהוּא; וְנָטִיתִי אֶת-יָדִי, עָלָיו, וְהִשְׁמַדְתִּיו, מִתּוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל. י וְנָשְׂאוּ, עֲו‍ֹנָם: כַּעֲו‍ֹן, הַדֹּרֵשׁ--כַּעֲו‍ֹן הַנָּבִיא, יִהְיֶה. יא לְמַעַן לֹא-יִתְעוּ עוֹד בֵּית-יִשְׂרָאֵל, מֵאַחֲרַי, וְלֹא-יִטַּמְּאוּ עוֹד, בְּכָל-פִּשְׁעֵיהֶם; וְהָיוּ-לִי לְעָם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים--נְאֻם, אֲדֹנָי יְהוִה.

מסופר על מורה אחד. שאמר לתלמידים שלו כך: "יש מורים - שילמדו אתכם להבין את המילים בתנ"ך. יש מורים - שילמדו אתכם להוציא משמעות רלוונטית לנושא כזה או אחר מתוך הפרק. יש מורים - שילמדו אתכם להעמיק בשיטתו של פרשן פלוני או אלמוני. ויש מורים שילמדו אתכם לערוך השוואות בין הפרשנים, כך שתוכלו להבין מערכת של משמעויות באותו נושא. אצלי - סיים המורה, ואמר - אצלי אתם תיהפכו בעצמכם לפרשנים"

האם זה כבוד עצמי, ביחס לעצמך. או גאווה - שאז זה ביחס לאחרים.
גאווה היא ההיפך מכבוד עצמי, אם יש לך כבוד עצמי, אז אתה מרגיש שווה ביחס לעצמך, בלי קשר לאחרים. אם אין לך כבוד עצמי אז תהיה מוכרח להרגיש שווה על ידי זה שאתה יותר טוב מהאחרים, וכיון שאין לך כבוד עצמי, אז תצטרך לרמוס אחרים בשביל להרגיש שווה.
וזה בעצם מה שפסידונית כתבה שתלוי אם זה גורם לך לרמוס אחרים ( גם במחשבה כמובן. לא רק בהתייחסות)

החכם פה שתמיד טרח להסביר שאין צורך ואסור שיהיה מגזרים לדעתו. ועכשיו הוא מתחיל "להאשים" מי שאומר שהוא לא מחוייב למגזר.

(עיין מה שכתבתי בעניין "תפסו את הגנב")

זה בדיוק דוגמה לכבוד עצמי שהוא בלי קשר לאחרים. הרי את לא תרצי לחם חסד גם אם אף אחד בעולם כולל הנותן לא ידע את זה. רק כלפי עצמך, את מרגישה שזה אכן בזוי

ובדברים אחרים כמו שכתבתי פה?
לרצות לתת להם זאת גאווה? לא הבנתי - חשבתם שיהיה טוב?!

או שאת משווה את זה לכך שאת לא כמו כל שאר הקלי דעת שמסתובבים בעולמנו ואת יותר שקולה מהם?

נראה לי גם וגם
מה קורה בכל אחת מהאופציות? למרות שאני כבר מנחשת

פתחת בכבוד עצמי בעלמא שאינו שייך להיפוכים של גאוה-ביזיון,

וסיימת בביזיון שהפוך לגאווה.

זו דוגמא מצויינת לצורת ההטעיות פה בפורומים. (שמישהו כותב משהו אחד, ואם אומרים לו שזה לא יכול להיות, אז הוא אומר: אבל הנה, בוא תראה שאני בעצמי כתבתי גם ההפך. - יופי, אז אם ככה אתה לא רק כתבת סתם דבר לא הגיוני, אלא שיקרת ממש. נפלא (נפלא= מופרש, מובדל))

לא כתבתי שהוא מטעה, אלא כתבתי שזה דומה לצורת ההטעיות.)

נ..ב. ההודעה הנוכחית היא כללית לעורר תשומת לב לדברי חכמה

לדעת ששם הוא משליט חוקים עקרוניים שימנעו מלחמה צודקת הוגנת. מזה צריך להתחמק בהתאם,

וה' יהיה בעזרת מי שנזקק ודרוש לו וישמור רגלו מלכד

גאווה זו מידה רעה שגורמת לאדם להתנשא על אחרים.

אני לא אוכל תעודות.

או כמו שאמר אחד החברים שלי-יש ערים שהרבנות שם כל כך בעייתית שגם אם אני לא אוכל צוהר זה עדיף

|לא מודע לפוליטיקה ומה זה אומר תעודת כשרות של צוהר|

 

זה כאילו מוטל בספק על אותו משקל של הגיורים של צוהר?

הרב יעקב אריאל (נשיא צהר לשעבר...) אמר שזה לא כשר...

ואחרי שיעבור קצת זמן מכל החפירות של כולם אז בודקים אם הוא צריך עזרה במשהו...

חוץ מזה שזה התפקיד שלו לעזור לנו לא ההפך

לפחות את עוזרת לו ללמוד להתמודד עם ההערות החופרות שעומדות להגיע אליו

זה לא היה החלום הראשון

החלום שלי היה לפתוח חנות לטאקט וחנות לכוחות אם אני לא טועה

צריך פשוט לחתוך חלק מהפרקים

זה הבוז שלא לכל מי ששונה ממנו (למשל, יהודים דתיים, דתיים באופן כללי, אנשים ממדעי הרוח, פסיכולוגים, פסיכיאטרים). שמשולב עם חוסר האכפתיות שלו לאנשים אחרים (למשל, באיזשהו שלב הוא גר במין מעונות סטודנטים והיו שם שניים שהיה חשוב להם שקט, ולכן רצו שהדלת של החדר שלהם תמיד תהיה סגורה, בוקר הוא היה משועמם  אז הוא גנב את הדלת ודאג שהאשמה תיפול על כמה אחרים שגנבו דלת אחרת ואז "כולם התנפלו על אלה שגנבו את הדלת הראשונה והיכו אותם ועינו אותם עד שלבסוף בכאב ובקושי רב, עלה בידם לשכנע את תוקפיהם שהם גנבו רק דלת אחת גם אם זה נשמע בלתי מתקבל על הדעת. אני הקשבתי לכל זה, בשמחה רבה")

מי הרשה לך לכתוב כאן??

כנראה שזו טעות שלו...

בטח נתקלת כבר בתגובות האלו. קבלת פנים אופיינית ואין צורך להתרגש. ברוך הבא!

זו תמיד את הנחמדה שמבהירה את העסק ? 

כן! זו היא!

רק חבל על הפרנסה של השומר המסכן. 

ונראלך שיש רק שומר אחד?!

ירמיה ט"ו פסוק י"ב

"הירוע ברזל - ברזל מצפון ונחושת?"

פירוש המצודת דויד:
"הירוע. וכי אפשר שהברזל מהחרבות שלך ישבר ברזל החרבות שבא מצפון שהברזל חזק מאוד ונחושת מעורב בו המחזיק עוד יותר, וכן נאמר הולכי רכיל נחושת וברזל"

(יש מחלוקת הפרשנים לגבי הכוונה המדוייקת על מה זה נסוב. יש גם דעות לגבי המילים עצמם, אבל העיקרון אותו עיקרון)

דמי תשלום לחברות בקבוצה יש להעביר אליי עוד הערב בכדי שוועדת הקבלה תאשר הימצאותך במרחב זה.

כל טוב,
הוועד.

ואם אפשר גם מה המחיר למנוי המשתלם ביותר ומה הוא כולל.

עזוב אותך תשלח ארוחה דשנה במקום אני מכריזה עליך כמלך הפורום אדוננו ומורנו לעולם ועד

לא ידעתי שהדרך להביא אותך לפה זה כסף

אני לא שבה אני עפה מפההה

ואין בי כלים להכיל את אורכם הרב

@נגר

שמעתי שאנשים מתלהבים ממנו אבל זה נשמע כמו טרנד חולף, אני לא מאמין שזה יתפוס. 

זה היה הקול של מיונז

חזרנו לאולפנה 🥳 - חשבתם שיהיה טוב?!

תדמייני שתצליחי.

אם הייתי מסתדרת בלימודים אולי הייתי מדמיינת שאני גם מצליחה... אבל אם אני לא מוכנה ללימודים אז מה בדיוק אני אצליח...?😔

שיעורים פרטיים, משו דומה?

קשה לי ממש להתרכז, וגם כשאני מצליחה אין לי תנאים הכי נוחים... אני רוב הזמן לומדת מהפלאפון... על המיטה או על הספה בסלון
אם הייתי משקיעה בהשתתפות פעילה בשיעורים ותרגול לאורך השנה הייתי בסדר... אבל גם לזה לא הייתה לי מספיק משמעת עצמית
וכן השתדלתי דווקא

ויוכל לעזור לך?
על הספה בסלון זה סבבה, אם אין אפחד בבית..
ויש לך אפשרות לסגור את האינטרנט כשאת לומדת מהפלאפון? או שאת צריכה את האינטרנט?

🙈
אני סתם חסרת אישיות

ממש לא חסרת אישיות.
התרגלנו לעבור מדבר לדבר ולא להיות מרוכזים בכלום..

השאלה כללית מדי תמקדי

שאנשים לא מבינים אותי?
מצד אחד זה יתרון לא להסתמך על אחרים ולפעמים זה יוצר פער גדול מדי... לפי מה שמפריע בזה אני אנסה להשתנות...

זה גם אוכל את הבטן או את הראש.

 

או אפשרות אחרת להוציא את זה, בכתיבה לדוגמא... דרך הבעה אחרת ע"י כישרון כלשהו?

פסיכולוג עזר לי מאוד וכמה חברים מאוד מאוד קרובים שהרגשתי בנוח לשתף אותם. אבל לפעמים היה פער של חודשים או שנים מהרגע שבו החלטתי לשתף ועד ששיתפתי. 
העיקר הוא שהשיתוף יבוא מהחלטה ולא מהתפוצצות. הוא לא חייב להיות מיד כשמרגישים שצריך לשתף.

מנסה לראות איך אנשים בלי הבעיה מתנהגים ומנסה לחקות אותם.

לא, לא, הוא לא בן 14 או 18. הוא רק מתחיל את חייו. ההריון הוא זה שהיה ארוך שלא כדרך הטבע!

ברור שלא תיזכרי נכון!
זה סטרס מטורף!

כי זה סה"כ ארנב 😏
תגידי, 14 שנה? לא היו לך מחשבות לעזוב את זה? זה היה כזה קריטי? נראלי משהו שהייתי מפסיק מזמן 😅

הגעתי עד נקודה מסויימת כשהתחלתי (אמצע או קצת אחרי לדעתי) ואז הפסקתי כי לא זוכרת (נמאס לי / נגמרה הסבלנות / הגיע משהו שלא הותיר לי פנאי ? משהו...)
הוא נשאר לא-גמור בשקית שנים רבות, עד שיחסית לאחרונה נזכרתי בו ואז התקדמתי קצת-קצת פעם בכמה זמן כשהתחשק לי והיה זמן וכח - עד שסיימתי.

אחותי תשמח שאני אלך איתה
אני מנסה לשכנע את עצמי ללמוד, וכבר ניסיתי להחליט שאני לומדת מליון פעמים וזה לא...
זה כולה מבחן, סך הכל שעה ללמוד ואני עוברת אותו, ההתחלה הכי קשה אבל ברגע שאני אתרכז לשתי דקות אני אבין והשאר ילך יותר בקלות
נו אני צריכה בעיטה בתחת להתחיל ללמוד

תשאירי את הפלאפון לשעה לאחותך

אני רק מסתכלת על המילים ונהיה לי חושך בעיניים
אני באמת מנסה עכשיו תודה!
ולא אני לא אהיה רגועה אם הפלאפון יהיה אצלה😅

ותוכיחי לנו ובעיקר לעצמך שאת יכולה. גם ממש חבל להפסיד בגלל עצלות ב"להתחיל" כמו שתארת את זה.
(ואני אלך לישון וכנ"ל גם אחרת לא אקבל מדבקה ללוח המשותף וזה יהיה פדיחה. לילה טוב!)

ושינה בלי "בעיות" בשביל הבת שלי (בעיות = מים, סיפור, בודד לי, משעמם לי, אני לא עייפה, מים... כאשר כל הנ"ל קיבל מענה מספק ומה שבאמת נדרש הוא להסכים לעצום את העיניים ולחכות קצת לשינה.)

הבת שלך?!?! בת כמה היא?🥰

ב"ה
אם את מופתעת אז לא קראת פה יותר מדי לפני שהתחלת לכתוב (נראה לי שהיא אחד הנושאים הכי שכיחים בהודעות שלי)

כן יש מצב חחח

ויכול להיות שלא.

אבל במקרה הזה היה פה עוד גורם אז ידעתי שזה לא
(לא חשוב...)

קיוויתי שלא תשאלו את זה
לא עשיתי ברחתי לאנשהו נפטרתי מהייסורי מצפון ועשיתי כיף חיים
עזבו זה העניין שלי אל תנסו להציל אותי מעצמי...


אבל אני אסנגר על עצמי שקשה לי ללמוד כי החומר מבולגן ואין לי מחשב נייד
אבל זה לגמרי אשמתי. פסדר לא נורא נעביר

בהצלחה כשתעשי אותו

אבל היום משום מה האוטובוס לא עשה מסלול מלא וטוב שלא הייתי צריכה לנסוע היום
אגב-זה לא ממש עזר לי שזה כתוב כי החליפו גם חברה

לא שינו
פשוט משבשים ומקלקלים בשיטתיות את כל הכבישים והמסלולים והדרכים. זה עיקר המאמץ שלהם כמו שכתוב "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר. הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבונים"

לכן כתוב "הציבי לך ציונים, שימי לך תמרורים, שיתי ליבך למסילה דרך הלכת. שובי בתולת ישראל, דובי אל ערייך אלה".

ויש כאן משחק מילים כי קודם כתוב "קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה. מאנה להינחם על בניה כי איננו"

ו"תמרור" פה, זה פעם אחת מלשון 'מרר' ופעם אחת מלשון 'תמר' (עמוד גבוה וזקוף כמו תמר).

ולכן בהתחלה כתוב "ושבו בנים לגבולם", כי אמנם יש מרירות, אבל שבים לגבולם. אבל גבול זה כללי, ואחר כך מדובר על "שובי אל ערייך אלה" ולכן יש גם "ציונים" ו"תמרורים", כי יש מקומות מדוייקים ואין שום בלבול. וכן כתוב "וחידשו ערי חורב שוממות דור ודור" (****נבואה שנתקיימה)

איזה באסה!
זה לפחות מסלול חכם יותר?

התחנה ליד הבית שלי היא האחרונה בתוך העיר והאוטובוס השני בכלל לא עובר ליד הבית שלי
וגם שינו את השעות ואם אני ארצה שוב לנסוע לעלי אני אצטרך לצאת שעה קודם מהבית כי אני לא סומכת על הכבישים בארץ שלא יהיו פקוקים

זה כל כך מעצבן!!
מדינה סוציאלית עלק..

תודה תודה 😁😌

בטח גם @חן, תכתוב לי ברכה יפה כמו שכתבתי לה

אל דאגה

יא אללה
הכל אינטרסים

שנה הבאה אצטט נוסחאות

@געגוע.. תלמד ממנו
אולי ככה תצדיק את המסוק

זכות להיוולד באותו חודש כמוני
זה אומר שקיבלת כמה איכויות

ואני מאחלת לך
שתעשה תמיד את מה שמשמח ומספק אותך
שתאהב את עצמך ואת החיים שלך
שתמצא מהר גם מישי לאהוב
וביחד תבנו בית עם ילדים לרוב

זהו? אתה כבר מרוצה מהברכה?
או שאני צריכה להוסיף עוד שורה..

קיצור
כל האור והטוב 🥳

תודה! 🌹

אז הנה קח עוד שורה
לא מאמינה ששכחתי לאחל שתגדל גם בתורה 🥳

אבל כבר אמר איזה חכם שעדיף מאוחר מלא בכלל🕛
אז מזל טוב מפה עד החלל!🔭
יהי רצון שבלימודים לא תרגיש אומלל📚🤹
או חלילה תדרוך על נדל🦂
שלא יתנו לך נכשל💯
ובקיצור, הרבה הצלחה עם כל החשמלל⚡

שתלך מוקדם לישון🛌
ולא תתקוף אותך באסה של ימי ראשון📅
ובמהרה ישמע אצלך קול שמחה וששון🤵👰

שתפגוש באישה מקסימה ונהדרת👸
ותקימו ביחד בית לתפארת!🏡
עם ילדים מתוקים וצדיקים כתמר👭👬
ושפשוט תמיד תהיה מאושר!😁

@חדשכאן

אמו על כל האיחולים והברכות 🙏🏻

שחן, תלמד איך עושים את זה

@חן,

שתהיה השנה הקרובה מהנה ומעולה
מוצלחת ורגועה
ועוד הרבה שנים בשמחה, הנאה, בריאות ואושר

וכן למר היקר

אמן

טימון:
"כשהעולם מפנה לך את גבו, הפנה אתה את גבך לעולם!"

וגם אם כן אני לא עוקבת אחרי שמות

בתקופה שהייתי חיה על יוטיוב גיליתי מלא יוטיוברים מרתקים
פרינס אי אי הוא יותר סגנון של רעיונות חדשים ורוח
הבאתי לך פה סרטון שלו כי יש לו סרטונים מזה מעוררי השראה ונראה לי שאת צריכה קצת כמו כולנו חחח