פורום ארץ מולדת (עמוד 11)

שידוך לחבר'ה של ארץ ישראל - ארץ מולדת

את רוצה שידוך?

יום טוב.

כן, אני ישמח אם יש לך

וואי זה יפהה!

המשפחות בסרוגה. כי כל הזמן יש שם מגב.

זה מה שמישהו משם אמר לי שבוע שעבר

לצורך העניין נדבר על נקמה ממלכתית (שלא לדבר על פרטית כמו שהם עושים לפעמים). אפילו לזה העם פשוט לא מחובר בעליל ולדעתי לעולם גם לא יהיה. רציתי לשמוע איך הם מתכוונים לעשות זאת

לדוד לא היה שום סיכוי מול גולית ובכל זאת הוא נלחם בו. למה? כי עד כמה שהוא הבין זה מה שה' רצה ממנו באותו רגע.

וה' באמת עזר לו והוא ניצח כנגד כל הסיכויים.

אנחנו למיטב הבנתנו חושבים שזה מה שה' רוצה ממנו ואנחנו מסבירים ומסבירים. ה' יהיה איתנו. ואולי כנגד כל הסיכויים נצליח!

דבר ראשון - אתה באמת חושב שלא מגיע לערבים על כל פיגוע לחטוף בראש??(זה לא נקמה זה פשוט כדי שהם לא יעיזו לעשות יותר כלום)

דבר שני - נראלי שהעם מחובר לזה אם זה לא נעשה בצורה פרטית(תג מחיר)...

דבר שלישי - מי אמר לך שכל הגבעוניסטים בעד נקמה פרטית?

קודם כל לגבי נקמה פרטית יש דבר מאוד מהותי שאתה לא מבין, תג מחיר ברוב המקרים הוא לא באמת נגד ערבים... (זה סתם בונוס) הוא נגד הציונים... 

לגבי נקמה ממלכתית, צריך לגרום למלחמה כוללת, לכמה שיותר הסלמה בשטח מצד הערבים מה שקוראים "להבעיר את המזרח התיכון" ואז זה יבוא לבד.

ועוד נקודה שבעיני היא המשמעותית ביותר. לענ"ד עיקר העיניין זה ישוב הארץ, ואם מחמת פעילות כזאתי נגד הערבים חבר'ה יקבלו הרחקות מנהליות או ישבו בכלא... לא נתקדם הרבה במאבק על הארץ, ולכן לדעתי זה פשוט לא שווה בפועל. כמובן שצריך לעמוד בזקיפות קומה, וגם להלחם בפועל כשצריך, אבל מתוך שיקול דעת של מה העיקר ומה הטפל

שסתם פעולות נגד ערבים בעיקר מבזבזות את כוח האדם שלכם בכלא ולא תורמות בצורה משמעותית.

אבל לגבי מה שאמרת על הנקמה הממלכתית - אתה באמת חושב שלגרום לערבים בארץ להתעצבן יגרום ליהודים לשנות את הגישה? היו פה כבר 2 איתיפאדות, מאות יהודים נרצחו והיהודים נשארו בדעתם. לגרום לערבים פה להתעצבן לא יגרום לדבר מלבד עוד הרוגים יהודים, כי היהודים נטועים עמוק מאוד בגישות המזוכיסטיות שלהם ולא יפעלו לשנות את המצב לעולם. זו דעתי. במצב הזה עדיף למזער נזקים.

איכזבת...

הלגיטמציה גוברת בהתאם לתקופה, כן אני חושב שיהיה קו גבול שיחצה שיגרום לשינוי תפיסה ממשי. וכמובן שזה לא רק היתעררותא דלתתא, בלי התעוררות גדולה מהשמיים אין שום סיכוי, אבל אנחנו את ההשתדלות שלנו חייבים לעשות, את ההתעוררתא דלתתא שלנו

שתזכה להקים בית לתפארת עם ישראל.

ולענייננו -

א. הלגיטימציה גוברת בהתאם לתקופה? אני לא חושב, זה נראה כאילו זה מתקדם דווקא לכיוון ההפוך (בימינו כל תנועת ימין ברת קיימא מבחינה מספרית לא תומכת בדברים כאלה).

ב. זה אולי היה נכון אם נקמות כאלה היו גורמות להתפרעויות ערביות שהם גם א. רחבות היקף וב. לא קטלניות. הסעיף הראשון די קורה כל הזמן (התפרעויות עם הרבה משתתפים בכפרים ביו"ש די נפוצות) הבעיה היא שזה מוביל גם לפיגועים קטלניים ליהודים, שיהודים נהרגים בהם.

אז אתה באמת חושב שאין דרך לגרום לעם ישראל לפעול לפי השיטות שאתה רוצה בלי שיהודים יהרגו? זה מזכיר לי קצת את הסוגייה של "תנו לנו אחד מכם ונהרוג את כולכם" שההלכה היא שכולם יהרגו... ולכן נראה שדבר כזה אסור. ברור שהאשמה היא של המדינה (שאמורה להיות מסוגלת להגן על היהודים שלה גם כשהם נלחמים באוייבים) אבל יש אחריות בזה גם לך, שבמצב הנתון שהמדינה לא מגנה כמו שצריך - אתה כן מסכן את היהודים האלה.

נ.ב. ברור לי שהערבים יעשו פיגועים אם תהיה תגובה הולמת ואם לאו, אבל כל הרעיון אצלך הוא להגביר את המרד שלהם.

יישר כח לכם!!!!!!

גבעה עם משפחות וחברה ביצהר.

גאולת ציון בגוש שילה אבל יש שם בעיקר בנות

מעוז אסתר ליד כוכב השחר, יש שם חברה מהישיבה הקטנה בכוכש

לפי כמה כסף שקיבלנו

קודם כל למה אתה באמת שואף. אם אתה שואף למדינת הלכה מלאה של תורה, אז קודם תעשה בירור עם עצמך - האם המדינה הנוכחית היא מצע טוב לזה או שמא יש להקים משהו אחר? האם אנחנו בתקופה של תחילת גאולה ממש או לא עד כדי כך? ואיך בעצם עובר המסלול לגאולה שאתה רואה בדמיונך [או יותר נכון ע"פ פרשנותך {ופרשנות רבותיך} לתורה] - מה בכלל קורה? כפייה על העם של חוקי התורה בכוח או קבלה של העם מרצון של הדבר?

לדעתו של בנאדם בקירוב הגאולה הכללית יש 2 חלקים - מה שחכם ומה שצודק, והיחס ביניהם. אדם יכול לדוגמה לחשוב שהדבר הצודק לעשות הוא לגרש מהארץ את כל האויבים כי כך דרך התורה, אבל מה שחכם הוא לחכות עד שהדבר ייתאפשר כי כרגע הוא לא, ולסבור שהתורה אומרת במקרה הזה שהחכם מתגבר על הצודק. הוא כמובן יכול גם לחשוב הפוך - אם הוא ימין קיצוני בטחוני אך נגד גירוש האויבים משום דרכו המוסרית הוא יכול להגיד שהחכם זה לגרש את האויבים אך זה לא יהיה בסדר לעשות זה כי זה לא צודק.

אז קודם כל - תחשוב מה אתה רואה כחכם ומה כצודק, ומה היחס ביניהם. אם אכן לאחר חשיבה הגעת למסקנה שמה שצריך לעשות לפי זה כולל בזמננו זה את ארבעת הדברים שאמרת - לדעתי אין אחד שיותר טוב מהשני (בפרופורציה הנכונה ביניהם) תחשוב למה אתה מתחבר יותר ובמה אתה בא יותר לידי ביטוי (אם אתה תהיה עילוי גדול בתורה זה יהיה בזבוז בשבילך לשבת בגבעה, ולעומת זאת אם יש לך יותר יוזמה, מסירות ותשוקה לארץ בצורה חזקה ייתכן שבישיבה תעזור פחות מאשר ביישוב ארצנו הקדושה).

רק הכי חשוב שתחשוב על זה באופן כנה וטהור ותנסה להתנתק מדברים חיצוניים כמו רושם על הסביבה ולחץ חברתי, או מצפון פנימי מחוץ לתורה וכדו', אני בטוח שכל גבעון יגיד לך שעדיף ציוני דתי/חרדי שכנה עם עצמו מאשר נע"ג שרק חושב שהוא מגניב ולכן הוא עושה את זה. אותו דבר יגיד לך החרדי והדתי הלאומי, שעדיף נע"ג כנה מאשר ציוני דתי/חרדי שעושה רק בגלל אחרים (לא אומר שכולם מצליחים בכל ציבור שהוא אבל זו צריכה להיות השאיפה). אלוקים אוהב כנות.

בהצלחה בחשיבה ובעשייה  בע"ה

[אף אחד מהדוגמאות שנתתי לא משקפת את דעתי בשום נושא, אלו רק דוגמאות].

אומר ריה"ל בספר הכוזרי (שהוא כידוע מספרי היסוד באמונה) בסיכום הספר: "'אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד - כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו' - כלומר שירושלם לא תבנה אלא אם ישתוקקו ישראל אליה בתכלית ההשתוקקות עד שיחוננו את אבניה ועפרותיה" וכן "רוצה לומר כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף"

והובא באריכות באינספור מקומות בחז"ל, בראשונים ובאחרונים, רק כן ביתר בהירות.

א"כ פשוט, כי כדי להגיע לארץ ישראל ובליבה ירושלים ובית המקדש, צריך לעורר בקרבנו השתוקקות ורצון בוער לארץ הקודש וביהמ"ק, באופן שע"י הרצון נגיע למעשים (רצו עבדיך, ואת עפרה יחננו - בפועל. ובפירוש בדבריו: "כשיכספו... עד שיחננו").

בקיצור, ללמוד על חשיבות ומעלת א"י וביהמ"ק באופן שמעלה אש קודש בקרבנו, ומתוך כך להגיע אלינו לגבעות ליישב בפועל ממש בע"ה 

לארץ ישראל ולבית המקדש, בעיקר ע"י לימוד חשיבותם ולימוד גודל ועוצמת המצב המתוקן לעומת המצב היום,

ועל ידי הרצון (שנוצר מהלימוד) - להגיע לפעול, לירש וליישב את ארץ הקודש

ברור שבפועל לא כל ערבי שונא את עם ישראל בכל נימי נפשו (אם הייתי ערבי כנראה שהייתי שונא, הרי מבחינתם גנבו להם את הארץ וכל זה, אבל בכל זאת עובדה שרואים בעין שיש קצת ערבים שהם תומכים בלהיות במדינה עם היהודים).

"הבעיה היא" שהתורה מגדירה אויב באופן קולקטיביסטי - כלומר שגם אם ערבי בפני עצמו לא שונא את עם ישראל יש לו אחריות למעשי עמו (ובכל זאת רוב עמו כן תומך טרור, אחרת הייתה הפיכה כלפי השלטונות הפלסטיניים [שאפילו הערבים הישראלים לא אומרים שצריך להפיל, הסתכל על חברי הכנסת שלהם]), כל עוד הוא לא הוציא את עצמו מהכלל באופן אקטיבי והצהיר בקול שהוא רוצה לשמור 7 מצוות ולחיות תחת התנאים שעם ישראל יקבע לגבי גר תושב.

אגב, לשמור 7 מצוות זה כולל מצוות דינים ועל פי דין תורה כמובן שלמחבל יש דין מוות (העונש על כל אחת מ7 מצוות זה מוות) - אז כל כפר שלא מוציא להורג מחבל שאצלו/מחבל ששוחרר מהכלא וחזר אליו (ולסברות מסויימות אפילו זורקי אבנים) נחשב כפר של אוייבים שיש להם אחריות לפי התורה על מעשי "היחידים". אני מניח שאת מספר הכפרים שמקיימים את התנאי הבסיסי הזה אפשר לספור על יד אחת, וכל עוד ערבי גר בהם זה לא נחשב התנערות מהם (הוא לא שם חוט אדום בחלון, נכון?).

כך שנדירים הערבים שהם *באמת* בעד מדינת ישראל. האלה השקטים הם לא כל כך בעד (במיוחד לא לפי התנאים של גר תושב, שכוללים איסור לקבוע לעצמם חוקים דתיים משל עצמם) אלא פשוט לא רוצים לעשות פיגועים כי זה לא שווה להם (הגיוני סה"כ), אבל התורה קבעה שכדי להתנער מאחריות על האחרים בעמם הם צריכים לעשות קצת יותר מלהיות בשקט. עד אז - הם עלולים לסבול במסגרת המלחמה של עם ישראל עם הפלסטינים ועם הערבים באזורנו.

**אין באמור קריאה לאף אחד לעשות שום דבר, במיוחד לא לעבור על החוק בשום צורה**

רק בשביל לחדד את ההבדל

והם לא מחבלים בעצמם, כך שחזקה עליהם שהם שומרים 7 מצוות או לפחות לא מצפצפים עליהן (הם גם לא דורשים זכויות לאומיות בארץ). אלא אם הם עובדי עבודה זרה ואז באמת אין להם מקום בארצנו ונקווה שהשלטון יפנים זאת יום אחד.

להקים מערכת דין וענישה עצמאית למחבלים, נגד חוקי מדינת ישראל, ולשלם על כך בישיבה ממושכת בכלא?

הם בדרך כלל מצליחים... כולנו יודעים בעולם הפשע אצלם כמה חיסולים יש ואותו דבר על כבוד המשפחה.. אם הם יכולים להרוג בסכסוך חמולות הם יכולים להרוג גם למטרות טובות יותר.

בנוסף אני בטוח שמדינת ישראל לא תתאמץ מדי לחקור רצח של מחבל מורשע.

בגלל שהוא לא עושה משהו שרוב גדול של העם שלנו, כולל נציגיו הנבחרים, מתנגד שהוא יעשה.

ב. אם תציב את זה כדרישה הלכתית, של מצוות דינים, בלי לקשור אותה למושג אויב, אז בכל מדינה בעולם יש רוצחים, ובחלק גדול של העולם אין עונש מוות לרוצחים. [או לפחות לחלק מהם]. כך שמצבם של הערבים מהבחינה הזו לא שונה מרוב האנושות.

ג. מבחינה עובדתית, עד כמה שאני מבין מהנתונים, מספר הערבים אזרחי ישראל שנרצחים בסכסוכים פנימיים הוא פחות מ100 לשנה, מתוך למעלה ממיליון וחצי. כך שאחוז קטנטן מהערבים מתעסק בדברים האלה. וכנראה שרוב הרוצחים נתפסים בסופו של דבר. 

א. רוב העם שלנו לא מתנגד שהוא יעשה (ירצח מחבלים? מי מתנגד שהוא יעשה דבר כזה? דחילאק...) מה גם שמה שקובע הוא התורה בסופו של דבר.

ב. זה נכון שכרגע גם העולם לא מתוקן בנושא הזה, ההבדל הוא שאמנם ברור שבעדיפות ראשונה עלינו לתקן את העולם שיחזור בתשובה - אך לעולם גם יש סיכוי להיות מתוקן בזה, כי הם כן רוצים להעניש רוצחים אלא שהם לא יודעים שמוות הוא העונש בחוק הראוי לכך.

ההבדל בינם לבין הערבים הוא שהערבים אפילו לא חושבים שצריך להעניש את המחבלים מתוכם בכלל! וכיצד אתה מתכוון להסביר להם שהעונש הראוי למחבל הוא מוות כשהם אלה שמשלמים לו בכלא? הייתי מצפה שאם יש להם כוונה להעניש אותו בכלל הם לפחות היו עושים עליו חרם כשיחזור או מציקים לו קצת; וזה ממש לא המצב. אם הם היו עושים זאת - היה אפשר לומר שגליא דעתן בזה שהם לפחות רוצים להיות מתוקנים. אך נראה שזה לא המצב.

ג. אני מסופק מאוד אם אכן רובם נתפסים בסופו של דבר, ואפילו אם כן - אני חוזר ואומר שרוב הסיכויים שהמדינה באמת לא תרצה לחקור לעומק רצח של מחבל מורשע, מה גם שאם כל הכפר שלו ירצה לרצוח אותו ולא יעזרו למשטרה - היא לא תצליח אפילו אם תרצה.

כי זה תנאי לישיבתם פה, ואנחנו לא מצווים לרדוף אחרי גויים שאינם בני נוח בכל העולם. (כל זה כשתקום מדינת התורה כמובן, לא כרגע ח"ו)

גם אם הציבור די סלחן [ולפעמים קצת אוהד] ביחס למי שפגע במחבל מיד אחרי פיגוע, פעולה ענישה שיטתית ומתוכננת בידי אזרחים, היא לא דבר מקובל. 

העמדה של רשויות החוק בעניין היא עוד יותר נחרצת. 

בסופו של דבר המושג אוייב קשור ליחס בין העמים, ותמוה שבמצב שבו נציגיו הנבחרים של עם ישראל אוסרים אלה לעשות משהו, והם שומעים בקולם, הם יגודרו כאויב.

ב. בדקת מה ערביי אום אל פאחם חושבים? עשית לפחות סקר?

אני חושב שצריך הרבה זהירות כשבאים לחרוץ את גורלו של מישהו כאויב.

וגם במצב של מיעוט אלים ורוב ניטרלי, לא נראה לי שהם נחשבים אוייב [לכל הפחות, אם לא הוצבה דרישה ברורה כלפי הרוב למגר את התופעה, והם לא עמדו בה].

אין לי תשובה ברורה לגבי על מי מוטלת החובה של מצוות דינים, במצב שיש מערכת משפט שלא לגמרי ממלאת את הדרישות ההלכתיות, אבל נראה לי שאם נאמר שכל יחיד צריך להעניש במצב כזה, התוצאה תהיה מערב פרוע, והדבר מנוגד לתכלית המצווה.

ג. החשבון שלי הוא כזה. ע"פ נתונים שראיתי, מכמה אלפי רציחות שהיו מאז קום המדינה. נשארו כמה מאות מקרים בלתי מפוענחים [פחות מ10%). בהתחשב בזה שחלק ניכר מהרציחות הם סכסוכים בין ערבים,  נראה לי שמשמעות העניין שרוב הרציחות בין ערבים מפוענחות.

[ייתכן שיש להוסיף קצת למספר מקרי הרצח תיקים שנסגרו כהתאבדות וכדו' שלא בצדק, ולהוריד קצת ממספר המפוענחים בגלל הרשעות שגויות, ועדיין נראה לי שזה לא יהפוך את התמונה.]

לגבי המוטיבציה לחקור - לא נראה לי שאתה צודק. השווה לסיפורים של יורם שקולניק, אלאור עזריה, השוטרים הנוקמים מנהריה, ועוד.

אל תגיד לי שאתה לא רוצה "מערב פרוע" שבו הערבים יהרגו את הרוצחים שלהם בעצמם. מובן שזה מה שאנחנו רוצים, וזו מצווה ממש. בפשטות מצוות דינים מוטלת על כל ציבור וציבור. 

וסליחה, אני לא קונה את זה ש"פעולת ענישה שיטתית ומתוכננת בידי אזרחים, היא לא דבר מקובל. ". אצל הערבים זה דבר מאוד מקובל. אתה באמת חושב שכל אחת יכולה שם לצאת עם יהודי פתאום? או שאם מישהו יגנוב ממישהו אחר כל החמולה הנפגעת תשאר שקטה?

ב. אינני יודע מה ערביי אום אם פאחם חושבים (וזאת למרות שההלוויה למחבל האחרון שגר שם עשוייה לתת אינדיקציה לכך), אלא שהתורה אומרת בדיוק את הדבר שמשנה את כל התמונה - והוא שכדי לא להחשב חלק מהקולקטיב הפוגע בעם ישראל לא מספיק רק "לחשוב" על עם ישראל דברים טובים, אלא צריך אקטיבית גם לקבל 7 מצוות כולל מצוות דינים. ואם הוא לא רוצה למלא אחר התנאים האלה - הוא יכול לעזוב את הארץ ולא להסתבך עם היאהוד בכלל. כל עוד הוא גם נשאר פה וגם לא מתנתק מהעם שלו באופן אקטיבי - הוא עלול לסבול במסגרת כך, גם אם הוא לא אויב לגמרי בעצמו.

ג. זו שאלה של אמצעים. למה כשהמוסד רוצה לרצוח מישהו בלי שידעו הוא מצליח? כי יש לו את האמצעים. כך אם הערבים היו באמת משקיעים ברציחה של אותו מחבל (אולי עם אותם רובי צלפים איכותיים שנתפסים ב"אזור הצפון" מפעם לפעם?) לא היו מגלים.

ובקשר למוטיבציה לחקור - אתה באמת חושב שיש אותה מוטיבציה כשיהודים רוצחים מחבלים לעומת ערבים? עיין לדוגמה בעובדה שאלאור עזריה רצח מחבל פלסטיני וכל הארץ געשה, לעומת העובדה שהרשות הפלסטינית רוצחת ומענה חמאסניקים מדי יום ביומו ולאיש לא אכפת. יהודים אוהבים להתעסק בעצמם, מה לעשות.

מבחינה מחשבתית אני חושב שהיום בלי המדינה הציונית אנחנו והערבים היינו יכולים להתסדר יופי. אבל אין לגרוע מדין התורה התיאורטי במקרה של מלחמה מול ציבור קולקטיבי.

אנחנו דנים אם התורה היא קולקטיביסטית או לא. הטענה שלי (שאתה מוזמן לא להסכים איתה) שהתרה קולקטיביסטית כל עוד אתה לא פועל אקטיבית להתנתק מהקולקטיב אליו אתה שייך/ לשפר את קיום 7 המצוות של הקולקטיב ע"י מיצוי דין על העוברים עליו.

מידי פעם עולים לשבתות

שהגבעה היא רק של בנות כנראה בשנה הקרובה. אם את רוצה להגיע, אני יגיד לך באישי למי לפנות.

אני מארחות - ארץ מולדת

דיברתי עם מישהו מאורחות שבוע שעבר

הוא אמר שהם חושבים כמה חברה לעזוב את הישיבה ולהיות שם קבוע

אסביר- דבר ראשון הם לא סטלנים. הם חבר'ה קדושים ודי רציניים, הם נוער, כמובן, אחרי ולפני הכל. אבל הם לא גבעת סטלה ממש לא.

הגבעונים של ארחות אידיאלסטים אחד אחד. מהיכרות אישית.

דבר שני- מרן רה"י אסר את השהות במעוז אסתר בזמן לימודי הישיבה, ע"מ שלא לפגוע בסדרי הלימוד (בהתייעצות עם רבנים אגב, ביניהם (ובראשם) הגר"ד ליאור שליט"א)

(אמנם, צריך לזכור שבעקרון- כל הישיבה לא אוהבת שאחרים בוחשים לה בקדירה כך שזה אמור להיות בלי קשר מצדכן להסכמים איתם, למרות שאני מהתומכים הגדולים בהעברת הגבעה לבנות- כיוון שסיימתי את שנות לימודיי בארחות- אין לי יותר מדי זכות דיבור.)

מה שכן- שבסוף השנה היו כמה שיחות ממרן והיו חבר'ה ששקלו ללכת לישיבה אחרת ולהמשיך את הנוכחות בגבעה, לא נראה לי שזה יהיה יותר משניים-שלשה. ובע"ה כבר לא תהיינה גיחות מארחות לגבעה.

זה פלוס מינוס הסיפור.