מה צריך לעשות?
* להגיע לבית אל לפני שיוטל שטח צבאי סגור על האזור.
* אם אתה נמצא במרחק גדול מידי- ליצור קשר, ולהצטרף לפעילות של היציאה לצמתים.
* להתעורר!!
אז חבר'ה, אתם יכולים לעזור לשכונה. יודעים מה צריך לעשות, אז פשוט- לעשות!
מי שרוצה פרטים, יכול להתקשר למוקד 07222804000
מי שרוצה להצטרף לשירות הs.m.s בשעת אמת- 0546758830
בס"ד
בס"ד
ושכדי להאבק חייבים להגיע לשכונת האולפנה..!! די כבר!
בשביל להלחם על שכונת האולפנה כל מה שצריך הוא פשוט לגרום לכוחות להתמודד עם בלאגנים בכמה שיותר מקומות שונים..
לגרום לכוחות להתרוצץ ממקום למקום..אם בכל מקום יהיו 50 איש ולא 500 איש במקום אחד יהיה הרבה יותר קשה לפנות..
כמובן שאין לקחת את דבריי ברצינות אני רק אדם קטן ואני לא קורא לעשות שום דבר בניגוד לחוק..
אנחנו כבר 5 שנים אחרי ההמצאה של ערבות הדדית. וזה לא עובד.
נכון זה גורם כאב ראש, אבל זה לא עצר עדיין שום פינוי.
מה גם שהרעיון הומצא אחרי שהמשטרה פיתחה שיטה של "עקיצות". מקסימום הריסה עם מינימום כוחות במינימום זמן. וכל זה כדי להימנע מעימות עם הרבה אנשים.
באולפנא המשחק שונה, אז תצאו מהראש הזה.
אתה רוצה לעצור? חייבים להגיע למקום.
או שאתה גם סובר שאין סיכוי לנצח אז כל מה שנשאר זה לגרום להם כאב ראש.
לפני זמן קצר מאוד - בחוות גלעד.
ולפני קצת יותר מחצי שנה - ברמת מגרון, רמת גלעד, מצפה יצהר ועוד שניים שברחו לי כרגע מהראש.
והרבה מאוד תוכניות-פינוי שנעצרו עוד לפני שהגיעו לשטח, כי לא היה מספיק תקציב וכוחות עבור אותו פינוי שיכלול גם תג-מחיר/ ערבות-הדדית..
באולפנה - זה לא שונה בהרבה..
זה רק צריך להתרחש בו זמנית עם הפינוי ובצורה הרבה יותר נרחבת - בהרבה נקודות.
לא שאני קוראת לפעילות כזו חס ושלום - אני רק מתארת מציאות הזויה.
חוות גלעד היה מרוכז באזור החווה, רמת גלעד היה גם באזור הרמה ובבסיס שבו היו הכוחות. מצפה יצהר לא זכור לי פינוי שהתחיל ונפסק.
מה שכן זה טוב שהמערכת צריכה כוחות לכל יהודה ושומרון ולא רק באזור עצמו(הזוי שכשיש פינוי בשומרון צריך להציב גם כוחות בחברון).
אבל במגה פינויים זה לא מה שיעצור. צריך לקרוא לכולם להגיע למקום עצמו. מי שלא יכול(לא נתקע בצומת הT ,עפרה או אפילו חיזמה) תפאדל שיהנה.
שוב חייבים לחשוב בראש של איך עוצרים, לא איך משגעים את השכל.
יותר בקלות.
אם תהיה פרישה מטורפת של כוחות על בלאגנים בכל מקום ומכל צורה -
הפעילים בשטח עצמו - יעבדו הרבה פחות קשה.
מראש הם מחלקים גזרות ותפקידים(יעני מעגלים).
בזמן אמת לא ימשכו מהמעגל הפנימי שום כוחות בשביל מחמודי המסכן שנשרפה לו השדה או אפילו בשביל מאיר לוי שחוזר מהעבודה ותקוע בכניסה לעיר. מראש יש מוגדרים לתפקיד, ואם הם לא מצליחים מושכים קודם שוטרים שלא כלולים במעגלים. הם לא מטומטמים.
וכמה כל אחד מאיתנו יכול לעשות.
אנחנו לא מזלזלים ביכולות שלהם ובשכל..
אנחנו רק יודעים שכל אחד מאיתנו יכול לעשות הרבה - וצריך אותו!
עוצמה יכולה לעצור.
היקף גורם כאב ראש.
שנזכה לנצח.
הם יצליחו ,גם אם זה יהיה במחיר של פציעת אנשים, ויקח להם אולי כמה שעות יותר אבל הם יצליחו.
השאלה היא איך לגרום לצערת להעדיף לוותר על הפינויים העתידיים, וזה יוכרע ככל שיהיה יותר קשה לבצע את המשימה, והשטח שיבער כתוצאה של הפינוי.
אתה צודק שהמציאו את תג מחיר וערבות הדדית אחרי תופעת העקיצות, ועכן זה עצר את אותם העקיצות.
אחד הייתרונות הגדולים של 'ערבות הדדית' זה שיש אנשים שלא יכולים להיות עכשיו שבוע בבית אל ואף לא בטוח שבשעה שהציונים יקבעו אליה את הפינויי, הם יוכלו לבוא מטעמי עבודה וכו', ואז אותם אנשים יכולים בזמן שנח להם, לצאת ולהפגין איפה שבא להם. וככה אתה מרוויח את אותם אנשים שגם יצאו.
והייתרון הגדול, זה שאנחנו מחליטים איפה ומתי יהיה הבלגאן, ולא לפי מה שנח לציונים.
נכון שכאן זה שונה מאד כי זה פינוי גלוי וגדול עם היערכות גדולה, אך עדיין רוב הכוחות יהיו מכוונים לפינוי עצמו, ויהיה הרבה יותר קל לעשות נזקים והתשת כוחות במקומות האחרים.
עוד נקודה, ללכת מכות ראש בראש עם שוטרים זה מתיש מהר מאד, ולאנשים אין כח לזה, ולעמת זאת להפגין בצמתים, או לצאת לטיולים בהרי יו"ש קרוב לכפרים זה הרבה יותר קל..
אני מאמין שבכל מקרה יש לנתניהו קו אדום שאותו הוא לא יהיה מוכן לעבור כדי להרוס את הבתים.
לפי ההנחה הזאת אני מאמין שאם נצליח לעמוד בכל מה שהם מתכננים עד שנגיע לקו האדום, נצליח לעצור את הפינוי.
מי שחושב שאי אפשר לעצור פינויים חי בסרט שההתיישבות תחזיק מעמד.
אתה מוזמן להתחיל לארוז.
אני ינסה להרחיב כשיהיה לי זמן.
הכל תלוי בקב"ה ובזמן האחרון שמעתי יותר מדי אמירות כאלה של "ה כל תלוי בנו" הפינוי ייעצר רק אם אנחנו נעשה" וכו' הפינוי ייעצר רק אם אנחנו נתפלל מספיק!!! כמובן שאני לא שולל כל מיני פעולות שהוזכרו למעלה. אני חושב שצורת המאבק בחוות גלעד,מצפה יצהר ועוד זאת הדרך הנכונה אבל חשוב לזכור תמיד שההצלחה או הכישלון הן בידי השי"ת בלבד!!!
אני לא יודעת אם יש לביבי קו אדום, ואם יש לו אז אני לא יודעת איפה הוא,
כי אדם שיש לו קו אדום לא יכול להרשות לעצמו לפנות 100 ילדים מהבית.
כי אדם שיש לו קו אדום יברר של מי האדמות האלה לפני שהוא אומר לבג"ץ לפנות.
כי לאדם שיש לו קו אדום, במיוחד אם הוא ראש ממשלה של מדינה יהודית לא יתן שיהודים לא יוכלו לחיות בארץ שלהם, שה' הבטיח להם אותה בכל מקום ישרצו.
אני לא מבינה אותו... הוא ימין או שמאל? שיבחר וילך עם זה עד הסוף!
אין שום קטע לדבר על א"י השלמה שבפועל הוא עושה בדיוק ההפך.
מתי נקים ממשלה ימנית, ימנית בכל ההגדרות, ימנית בדעות וימנית במעשים?!
מתי כבר ילמדו לקח שלתת לערבים עוד שטחים זא לא מה שיעשה לנו שלום איתם. אלא זה רק יחמיר.
שהם רואים שאנחנו מקפלית ת'זנב על כל בקשה שלהם הם יבקשו עוד ועוד, ויאימו. חייבים להילחם איתם, ולהראות להם מי אנחנו באמת!!!
להם יש מליון מדינות, לנו... אם יקחו לנו את המדינה הזאת לא יהיה לנו לאן ללכת!
צאו מהסרט שיהיה פעם שלום עם הערבים!!!
בס"ד
זה למשוך יותר משטרע למקומות אחרים באזור ואז כך המשטרע לא תתעסק רק בבית אל אלא יהיה לה גם לה התעסקות באזורים נוספים ברחבי יו"ש
שמי שלא הולך על הכיוון של ערבות הדדית, חלוקת פלאיירים או חלוקת עוגות לחיילים, כל אחד לפי עניינו- שפוט יבוא לשכונה!
ב"ה
מרבית האנשים משתדלים לסגל אורח חיים שיהווה חזית במערכה בצורה המשמעותית ביותר עבורו.
ז"א: ילד יכול ללכת לפרק שוטר בפינוי [כמובן, ברמה התיאורטית בלבד.] ואז לחזור חזרה לביתו שנמצא בישוב קטן, מבודד שחולש על שטחים מרובים, ושנמצא בעימות תמידי עם הערבים הסמוכים.
ישנם אירועים חד פעמיים שודרשים יציאה מהשגרה ההיומיומית. השאלה היא, מהי אותה שגרה.
בציפיית הישועה.
בס"ד! הרב כהנא צדק!
כוחות גדולים של מג"ב פשטו על הבית של שרי ועמישב ושברו את דלת הכניסה!! כולם לצאת לשם עכשיו במהירות!!!!!!!!!!!
לאחרונה, ובעצם כבר תקופה ארוכה מועלים טיעונים ודעות הקוראים 'לא להגיע להפגנות שמועצת יש"ע מארגנת', וזאת טעות חמורה ביותר!
הפרס הכי טוב שאתם יכולים לתת למועצת יש"ע זה שלא תגיעו לאירועים שלהם, הם לא רוצים אתכם שם, ומימלא האזרח התמים כן יגיע לאירועים שלהם
לפני ההפגנה שהתקיימה בכנסת, נפתח כאן אשכול שהתקיים בו דיון האם להגיע לאותה הפגנה, כתבתי באשכול "שמי שיגיע לאירוע יקבע איך הוא יראה ואיזה מסר יצא ממנו, וכך היה, לאירוע הגיעו בני נוער רבים שלא הסתפקו בדיבורים המתייפים, הם ירדו לצומת מול כיכר אגרנט וחסמו אותה לסירוגין, תחנוניהם של מוטי יוגב, ועוד כל מיני מתחסדים שדרשו מהם לעלות למדרכה ולהתנהג על פי ההנחיות שלהם לא הועילו. בשלב מסויים קצין משטרה אמר ליוגב שאם החברה לא מתפנים מהכביש, הוא יפסיק להם את ההפגנה, יוגב עלה לבמה התחנן לצעירים ואמר להם את דבריו של קצין המשטרה, וגם זה לא עזר!, מי שבאמת שלט שם היו הצעירים שעשו את מה שהם הבינו שצריך לעשות!
ההמשך ידוע, ההמונים הלכו לאחר ההפגנה לכנסת, וחסמו את הכניסה הראשית, בקיצור, ציפצפו על מועצת יש"ע!. אלו שהגיעו הם קבעו את הטון, לא הדיבורים ולא הקישקושים! לא יוגב ולא דיין!. נסו אתם לחשוב מה היה קורה אלמלאי הייתה קריאה רחבה של כל מי שמאס במועצת יש"ע להגיע להפגנה ולתת את הטון הנכון! היה יכול להיות פי עשר ממה שהיה שם, ותמיד במקרים כאלו חלק גדול מהתמימים שמגיעים לאירועים מצטרפים, ומועצת יש"ע נדחקת לצד בבושת פנים, בגלל שבמקרים כאלו אוטומטית הסיקור ניתן מיד לצד הנכון- למחאה החריפה
לסיכום, מי שרוצה לתת למועצת יש"ע את מה שהיא רוצה, אז שלא יגיע להפגנות שלהם, הם לא רוצים אותנו שם, ובמילא להפגנות שלהם יגיע ציבור גדול. אך מי שמבין את הפוטנציאל הטמון בהפגנות האלה יכול לקחת את ההפגנה מהמקום הכי לא נכון למקום ההכי נכון, זה תלוי אך ורק בכם!
בס"ד
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=390&rc=21&Order=&filter=&page=1&orderby=
יש שם שלושה עמודים, תחפש/י בינהם את מה שאת/ה חושב/ת שמתאים לך
בע"ה עוד כמה ימים הגרסה הראשונה שלו תהיה מוכנה.
( עוד בערך חודש, אחרי שבייני"ש ממלכתי יעבור עליו, תצא גם הגרסה המורחבת... 
)
קריקטורה של " שילה " בעיתון מעריב מל' ניסן תשמ"ב ה23 באפריל 1982 מזמן הרס ימית ע"י ממשלת הבגידה של מנחם בגין אבי אבות מחריבי היישובים. 
שילכו לעזאזאל.
במה צריך שם עזרה חוץ מהנוכחות אני מתכוון בדברים הטכנים צריך עזרה?
על המאמץ
יש ימים ויש ימימם....
יאזקו אותך המתיישבים ויוציאו עליך מודעות "שורפי אסמי התבואה"
תענוג.
בס''ד
אבל יש גם את הטמבלים של 'באהבה ננצח' ו-'התקשורת תאכל אותנו' והם היו מעדיפים שתישאר מחוץ לטווח שלהם.
עכשיו כבר אין כ''כ מה לעשות,
להעלות מודעות-כולם כבר שמעו על המתנחלים הקיצוניים שהורסים את השלום(תקפו אותי באוטובוס רק בגלל שלבשתי חולצה שקשורה למאבק{היה כיף להוציא את התסכול על קבוצה של שמאלנים עלובים}).
לנסות להעביר חוקים בכנסת-היה נסיון כושל רק לפני שבוע.
להפגין-תפגין בכיף בכל מקום בארץ.
עוד רעיונות?!
יישר כח על הרצון לעזור ובהצלחה
אחד הדברים זה לראות אנשים שבאים לחזק.
פשוט להיות שם.זה אחד הדברים המעודדים!
ב"ה
שאף על פי שהם עשו את טעות חייהם וקנו בית שהסתבר בדיעבד שלא היה חוקי במאת האחוזים, יש אנשים שמתעקשים שהם יקבלו פיצוי אחרי שיפנו את ביתם?
מי שמופיע רוח גדולה - כדאי לבוא ולהצטרף אל הרוח הזו.
מי שיש לו צרות אישיות - שילך לפסיכולוג.
בציפיית הישועה.
אז ככה:
בימים אלו עובדים על עמידה בצמתים בכל רחבי הארץ. שזה אומר: שביום ראשון הקרוב בשעה 17:30 יוצאים לצומת הקרובה אליך עם שלטים שישלחו אליך מהמטה. להצטרפות- 0542104070.
בעקרון לא כל שעות היום יש מה לעשות שם, ולכן בימים האלו עדיף העבודה בצמתים ולהגיע שבוע הבא- כשבאמת יצטרכו אותכם! אשרייכם ישרואל!
בסופו של דבר הלכתי לשם היום ואנשים שם פשוט תותחים הם ממש שמחים לראות עוד אנשים שבאים לעזור ולתמוך... בקשר לעעשייה במקום הדבר היחיד שהיה לעשות שם (כשאני הייתי) זה לבנות סוכה למסיבת עיתונאים שהייתה בערב אח"כ(אז אם אתם רואים אותה תדעו שאני בניתי 
) ויש שם גם בית מדרש שהוא ממש ריק אז בואו למלות אותו...
סך הכל היה ממש כיף ושווה מאוד לבוא לבקר ולתמוך!!! כולם מוזמנים!!! אה והכי חשוב יש ליד בית אל 2 מעיינות מפנקים אז עוד סיבה לבוא...
ואל תדאג מזה שהבית מדרש ריק- פשוט יש איזה 5-6 בתי מדרש אחרים מלאים....
ומה שחשוב זה אחרי כל ההצגה הזאת לפחות נישארתה מספיק שפוי כדי לזכור שהמקומות הבאמת חשובים הם ה-2 מעיינות בבית אל אם כי לפי הספירה שלי יש הרבה יותר מ-2 מעיינות- השאלה היא מה אתה מגדיר כ"לייד בית אל"...
1. לא כ"כ הבנתי אם כתבת את זה בציניות שאתה לא מוכן לתמוך במגורשים אז תבהיר את עצמך בבקשה פשוט קשה לי להאמין שיש אנשים שלא מוכנים לתמוך באנשים שזורקים אותם מהבית...
2. איזה הצגה?
3. אם להיות יותר ספציפים אז אין שמות למעיינות האלו אחד זה המעיין של נוער בית אל ואין לו שם והשני נבנה לפני חודש יש שם 3 ברכות בערך מטר ורבע וגם לו אין שם...
אני מגיע לשם כל יום והם רק שמחים שבאים ועוזרים לנו ותפסיקו להוציא שם רע על כל מי שהוא לא מרמת מגרון
ב"ה
אני כבר לא יודעת איפה זה בכלל. אל תאמין לכל כינוי דבילי בפורום באינטרנט.
ברור שהתושבים שמחים, זה נראה שלמישהו אכפת מהצרות שלהם.
אבל שוב: אם יש להם בעיה ברמה הפרטית, הם מוזמנים ללכת לפסיכולוג. אין שום סיבה שמי שהיא לא בת שירות תבוא לעודד אותם.
בציפיית הישועה.
"אוהל שבתוכו שולחנות, הכל מוקף שלטים. התרוצצות של עסקנים שמלהגים בפלאפון. אווירת מפגש חברתי ומבחוץ כיתות אולפנה שהובאו באוטובוסים על מנת ליצור תפאורה עממית-המונית.
הכל חוזר על עצמו. למעט תחושת ההתגייסות וההשתתפות של הציבור.
הציבור נשאר בבית.
ציבור המתנחלים ותומכיהם ברחבי הארץ, 7 שנים אחרי, עדיין מוכה ורצוץ.
יושבי האוהל אולי הופתעו מהפארסה בכנסת אך הציבור- לא קיווה ולא התאכזב.
טעות היא לחשוב שאנשים לא הגיעו כי לא אכפת להם.
לכולם אכפת. כולם חרדים לגורלה של ההתיישבות ביהודה ושומרון,
אך הם מבינים כי יתכן ועשייה זו נזקה רב בתועלתה מאחר והיא מושתתת על אסטרטגיה של השפעה מבפנים.
והם גמרו אומר לא לחזור לכפר מימון."
מתוך האתר ציוני דרך:
dereh.net
בציפיית הישועה.
רק במיקרוסקופ מצויין ניתן להבחין בהבדלים שבין אנשי מגרון/עמונה/בית אל/מועצת יש"ע וכו' וכו'.
יצהר מובילה קו שונה וגם אנשי המאחזים הנכחדים, אבל בגדול רוב הציבור תומך או בפינוי מרצון או בהתנגדות פאסיבית.
אין כמעט מי שמוכן ליותר מזה (לא שזה יעזור אבל ברעיון).
ב"ה
ההבדלים בין טהור לטמא, בין אור לחושך ובין ישראל לעמים כ"כ מטושטשים שאחרת - א"א להבחין בינהם.
אכן, רוב הציבור תומך בהסכמים למינהם.
וזו בעיה.
מה אתה בא לומר?
בציפיית הישועה.
עיינו שם ותרוו נחת.
ב"ה
השבוע התראיין אביחי בוארון, יו"ר הועד של עמונה ל'בשבע' והציג עמדה נחרצת, ואמר אמירות שזה זמן רב לא שמענו.
האם הוא יעמוד מאחורי דבריו, או שיסטה גם הוא אל מדרון ההסכמים? האם גם שם יצליחו מועצת יש"ע לסבן את ההכרזות היפות?
http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11968
- "המצב הוא לא טוב, כי מקבלי ההחלטות התרגלו לכך שתכלית הכל היא משא ומתן עם ראשי המתיישבים, ומה שנשאר לעשות זה לקבוע את תג המחיר. כשהמערכת רוצה לפרק - קרוואן, בית, יישוב - היא שואלת מה ניקח ומה היא תיתן בתמורה, עד כדי כך שהעיקרון המקודש של ההתיישבות, דהיינו שלא מפנים יישוב, התמוסס לחלוטין, וזה קרה בסיוענו האדיב".
- "התחושה של רבים היום בהתיישבות, שאנחנו נמצאים – ואולי זה נשמע קיצוני – במעין "שעת השמד", כלומר: צריך לעמוד על קוצו של פרינציפ, כי העקרונות נשברו ואנחנו סוחרים בהם שוב ושוב. לכן המדינה כבר לא סופרת אותנו: היום זה בית במאחז, אחר כך עשרות קרוואנים במגרון, אחר כך חמישה בניינים בבית אל, ואחר כך יישוב שלם של חמישים משפחות כמו עמונה. משם זה ימשיך לעפרה, שם כמעט כל בתי היישוב נמצאים על קרקע פרטית, ואחר כך לכוכב השחר, בו כל בתי היישוב נמצאים על צו תפיסה צבאי. כך תפורק כל ההתיישבות, ושאף אחד לא יגיד לי זה לא יקרה. זה מה שאמרו גם בגבעת האולפנה. לכן כמתיישבים אנחנו צריכים דווקא ברגע הזה, לנטוש את מדיניות המשא ומתן שדן במה הורסים וכמה מקבלים בתמורה. העיקרון צריך להיות – לא הורסים. עכשיו בואו נראה באילו תנאים לא הורסים".
- "כיוון שזו מעין שעת השמד, אנחנו צריכים לעלות על בריקדות אפילו על שרוך נעל. על כל קרוואן. ברור ש-850 דירות זה יותר טוב משלושים, אבל זה לא יותר טוב - כי נהרסות פה 30 דירות. וזה לפני ששואלים איך ומתי יבנו את ה-850. יש ערך משמעותי להצהרה, למה שהציבור קולט מאיתנו. אנחנו כל הזמן עושים חשבון 'מה זה ייתן לי', אבל אם יש לנו אמת אנחנו צריכים ללכת איתה! תחשוב מה הערכים שלך. אני לא רוצה 850 יחידות, פשוט לא רוצה, רק את ה-30 יחידות האלה אני רוצה! למה? ככה. כי לא הורסים יישוב בארץ ישראל. ואז הציבור הכללי רואה ומבין שאנחנו לא דוסים, תסלחי לי על הביטוי, שעושים מסחרה על העקרונות שלהם, אלא יש להם עקרונות ברזל".
- "צריך לעשות את המחאה הכי משוגעת, ואז לבוא לשולחן המשא ומתן ולומר – עמונה לא זזה אפילו סנטימטר. זו אסטרטגיה של מאבק, ככה משיגים הישגים. צריך לנהל מאבק לשם מאבק, כאילו אין שולחן משא ומתן. אז הממסד כבר יבקש לנהל משא ומתן ואנחנו נבוא ממקום הרבה יותר חזק. נודיע ששום בית לא זז, רוצים להרוס? אין בעיה, תקבלו עוד מחאה כזו".
- "לצערי, המחאות הציבוריות נוהלו על ידי מועצת יש"ע, מתוך ראייה פרגמטית ומבלי לתת ביטוי לאמוציות הציבוריות. במקרים מסוימים ההנהגה הרשמית אפילו דיכאה מחאות אותנטיות שפרצו מהשטח, ובכל מקרה ניסתה להשתלט על כל מחאה אותנטית, לדוגמה מאהל המחאה בשבוע האחרון או המקרה המובהק של כפר מימון. הציבור ככלל לא מאמין למחאה שקשורה במערכות הישנות, קרי מועצת יש"ע ואמנה. ואני אומר את זה מתוך הערכה לזמביש ודני דיין. הם בטוחים שהם עושים את הטוב ביותר לטובת ההתיישבות אבל זו לצערי המציאות האובייקטיבית. זה מצער שאלו הם פני הדברים, אבל אנשי אמנה ויש"ע קנו את משבר האמון הזה בכסף מלא". ויש לבוארון גם הצעת אלטרנטיבה: "נכון להיום, מי שצריכים להוביל את המחאה הם ראשי המועצות שמונו לאחר ההתנתקות, ואנשי השטח ביישובים השונים. רק הם יכולים להיכנס לחלל המנהיגותי הזה ולהוביל את ההתיישבות בדרך הנכונה".
בציפיית הישועה.
הסיפור הוא שערוץ 7 עשו כאילו הוא לגמרי המיינסטרים,
כשזה בעצם עיתון של כצלה, שלא ממש מתעסק עכשיו בנורות צבע.
חייב להיות פה איזה אינטרס
אבל אני מניח שמבחינתך הוא עדיין בגדר מקדש השם........
בס"ד! הרב כהנא צדק!
אנשימוס, לכבוד יום הולדתי אני מקדישה לכם מאמר של הרב כהנא...
תקראו עד הסוף לדעתי זה אחד המאמרים.....
גדלות
היהדות היא דת של הבנה. רבותינו מדברים על שני סוגי אנשים: החכם והנבון. הראשון נתקל בעובדה כלשהי, לומד אותה ועושה אותה לחלק מלקסיקון הדעת האישי שלו. השני נתקל באותה עובדה, לומד אותה ואז מסיק ממנה לקח נוסף. יהדות היא דת בשביל ה"נבון", בעל התפיסה, האנאליטי, אלו שלומדים לקחים מלקחים קודמים. כל המציאות הפיזית של החיים נבראה כדי שנלמד ממנה אמת רעיונית, וכל פרט בפולחן היהודי בא ללמדנו אמת יותר עמוקה מזו שמופיעה על פני השטח של המעשה עצמו.
מכל הלקחים – ויש המון כאלו – שניתן ללמוד מחג החנוכה, אולי החשוב ביותר הוא זה של "רבים ביד מעטים". המושג של ה"מעטים" שהגיעו לגדלות כזאת היא עצם הבסיס לקיום היהודי, והמפתח לנס הנפלא של הישגיו. זהו מושג שנושא עמו אמיתות רבות.
המושג של ה"מעטים" הוא מושג שמאפשר לאנשים לעמוד מול האויב הגדול ביותר: הבדידות. רבים מתעוררים יום אחד עם הגדלות והדחף לעשות את מה שצריך לעשות. הם מסתכלים על העולם, ורואים שקר ורשע, וזועקים את מחאותיהם. אבל כשהם יוצאים להילחם, ורואים את המספרים העצומים של הרוב שעומדים מולם, הם מוכים בתחושת חוסר אונים, ובהרגשה שאינם מסוגלים להתגבר על עוצמה שמספריה גדולים כל כך.
נופלת עליהם ההרגשה הנוראית של הבדידות, וטבעו של חיית האדם הוא להיות חיה חברתית. הוא אינו רוצה להיות לבד; הוא אינו רוצה להיות מבודד; הוא אינו רוצה את החובה להיות שונה. לאדם יש צורך גדול להיות מקובל בין בני מעמדו, ולהרגיש שהוא חלק מקבוצה; היותו של אדם מנודה, מוחרם ודחוי הוא עונש גדול מדי עבור אנשים רבים.
יותר גרוע: עולים בליבו ספקות. "האם באמת ייתכן שהרעיון שלי נכון, על אף ההתנגדות הגורפת כל כך? האין זה גאווה מהסוג הגרוע ביותר שמביאה אותי לחשוב שאני צודק בעוד שרבים כל כך – כולל מומחים והוגים גדולים – חולקים עלי?" מכרסם בו הספק; חוסר ודאות אישית; הטלת ספק באמונותיו של עצמו. אין אויב גדול יותר ואין דבר שמשחית יותר בעלי אומץ מהקושי להיות שונה. וברגע שאדם מתחיל להטיל ספק במטרה שהציב לעצמו, הוא כבר בדרך לאבדון, והמטרה שלו נמצאת במסלול שסופו כשלון.
המושג ה"חנוכתי" של ה"מעטים" היא דרישה מהיהודי לגדלות ולברזל. כן, מפחיד להיות לבד; כן, לעמוד מול פני ציבור רועש גדול של הרוב ולזעוק את האמת שלך, זו חוויה מפחידה; כן, כדי שאדם יעמוד מבודד ונלעג מפני שיש לו האומץ לומר: "אני צודק וכולכם טועים", דורש תעוזה וגדלות שיש לאנשים מעטים מדי. אבל מאז ומעולם, מעשים היסטוריים גדולים נעשו ע"י ה"מעטים". זה בדיוק הסיבה לכך שמאז ומעולם, שינויים, תנועות ומעשים בעלי ערך היו יצירי כפיהם של ה"מעטים". בדיוק בשל העובדה שדרושים כח רצון ומשמעת מדהימים כל כך, וברזל חזק כל כך, כדי לשחות מול הזרם ולטפס במעלה ההר, תמיד בעלייה – לכן מעטים כל כך אכן משיגים את הגדלות הזאת.
חנוכה רק מדגישה שוב את היסוד של היהדות: "הן עם לבדד ישכון". "כי אתם המעט מכל העמים...". היא מזכירה לנו את שרשינו: אנו בניו של אדם שנקרא "אברהם העברי", מן העבר השני. כל העולם עמד מעבר אחד, והוא לבדו עמד בעבר השני והכריז את האמת. האמת היתה רק שלו, והאחרים צעקו כלפיו את זעמם ואת לחשיהם. הוא לא הושפע מכך, ואף פעם לא נשבר. הוא לא הושפע מזעמו של הרוב, ולא נשבר ע"י המבחן של העמידה לבד. אנחנו בניו, עם שבחר בדרך לעצמו מפני שהוא ידע את האמת ודבק באותה אמת אל פני הבדידות המייסרת ולמרות מאמציהם של הרבים למחוק את ה"מעטים".
אם נבחן את העוצמה האמיתית; אם נדון בגדלות ממשית; אם נדבר על עמים בעלי עוצמה ואמפיריות – אין ספק שהעם היהודי, בהרימו על נס את דגל ה"מעטים", הוא החזק והגדול ובעל האמפיריות העצומות. אנשים שעומדים מול הרבים מפני שיש רשע ושקר בעולם; אנשים שאינם יראים מהמספרים העצומים של המתנגדים, ומהבדידות, ומהרדיפה המתמשכת שהיא גורלה של כל קבוצה שמסרבת להיות כמו כולם; מעל לכל, אנשים המשוכנעים שהרעיון שלהם ינצח – אלו תולדותיהם של ה"מעטים", היהודים, וה"מעטים" בתוך אותם מעטים שעמדו על כך שלעולם לא נוותר על עוצמה זו ועל גדלות זו.
ואולי דבר אחרון זה, אמונת האדם בעצמו ובאמונותיו, מתוך בטחון עצמי, הוא זה שמוביל לכך שהוא משוכנע שהוא ינצח. אף פעם אין ספק בליבם של ה"מעטים", שלא רק שהם צודקים, אלא גם שבסופו של דבר הם ינצחו. עם שהוא כל כך משוכנע שהאמת איתו, ושמוכן לעמוד מול עולם שלם שחולק עליו – אי אפשר שהניצחון יחמוק מידיו. נס חנוכה היה תולדה הכרחית מוודאות זו, ובמידה מסויימת, נסים אינם קורים באופן ניסי. הם קורים מפני שה"מעטים" מתעלמים מכל ההגיון של מספרים ועוצמה; אינם חושבים, כמו אנשים "נורמליים", שמספרים ועוצמה הם הגורמים שקובעים בסופו של דבר את ההיסטוריה. הם קורים מפי שה"מעטים" מתעלמים משברון הלב של כשלון זמני ומן המכות המהממות של תבוסה. הם מתרוממים מעל לבוגדנות ומעל להתמעטות תומכיהם. ה"מעטים" הם אנשים העשויים כל כך מברזל עד שהנצחון בהכרח יהיה שלהם, מפני שהם רוצים בכך, והם נותנים את עצמם בהקדשה מוחלטת לאותו נצחון. הם בהכרח ינצחו, מפני שאין דבר בעולם יותר חשוב להם מאותו נצחון, והכל מחוויר בחוסר חשיבות לעומתו. פשוט לא איכפת להם מתוצאות לוואי, ואפילו עצם חייהם הם רק אמצעי, כלי נשק במאבקם לגדלות. אי אפשר להביס אנשים כאלה, והם אף פעם אינם מובסים.
ויחד עם היכולת הזאת לסבול בדידות, להתעלם מהמספרים ומן העוצמה של היריב ולאזור את עצמם בבטחון מוחלט במטרתם ובהצלחתה, יש עוד תנאי מוקדם לגדלות ולחברות בשורות ה"מעטים". זהו היכולת להתעלות מעל קטנוניות וקטנות מוחין. מי שהם ה"רבים" אינם בהכרח הגדולים, ולהיות "מעטים" אין פירושו להיות קטנים. אדרבה, ה"מעטים" הם אלו שמגיעים לגדלות, וה"רבים" הם אלו שיורדים לקטנות.
מהי קטנות מוחין? זוהי חוסר היכולת לתפוס מהי נצחיות ולהבין מה באמת חשוב. זהו חוסר היכולת לראות מעבר למוחשי ולקונקרטי. זהו שבר בחזון ובנבואה, נטייה להסתכל על עובדה מסויימת ולא לראות את זו שאחריה ושאחרי אחריה ושאחרי... קטנות היא נקיטת סולם ערכים שמעניק לדבר החולף את העדיפות העליונה, ושדוחה את נצחיותה של הגדלות מפני שאי אפשר לנגוע בה ולחוש אותה, או מפני שאי אפשר להגדיר לה שער חליפין מוחשי או חומרי, או מפני שהיא דורשת יותר מדי מאמץ והקרבה בלי התמורה הכספית או המעמדית שמעניקים סיפוק מיידי.
קטנות היא תכונה של רבים. היא שייכת לאלו שהעולם שלהם מוגבל ע"י ביתם הממושכן וע"י הצורך שלהם להשיג את כל אותם חפצים חומרים בחיים שיתנו להם את ההנאות החולפות של עושר, כבוד ונוחות.
קטנות היא תחומו של האדם ששופט כל מעשה לפי קנה המידה: מה יחשוב העולם על כך? מה זה יאמר לגבי מעמדי שלי וקיומי האישי? כמה זה יעלה לי?
קטנות היא הדבר שמניע הורים לעצב את חיי ילדיהם לאורכו של שביל הנוחות, כך שערכו של תואר אוניברסיטאי עולה על הכל. זהו ה"קליין קעפעל", המוח הקטן, שאינו מסוגל להבין את הצורך שיש לפעמים לצעירים להקריב את הקריירות שלהם ואת ההזדמנות שלהם להתעשר, עבור מטרה ואידיאל. זהו אדם המסתכל על החיים דרך מיקרוסקופ.
גדלות היא היכולת לתפוס מה חשוב ומה לא חשוב, מהו נצחי ומהו ארעי. גדלות שואפת להרים, לא לבקעות, ומבינה כמה קצר הוא נר החיים, וכמה חשוב להשתמש בו להאיר את העולם. גדלות היא מנת חלקם של ה"מעטים" מפני שהיא נקנית רק ע"י הקדשה עצמית, כאב והקרבה. רק ה"נבון" מבין אותה, לא מי שהוא "חכם" בלבד. זה הדבר שמרים את האדם מהאנושי למרומי הגבהים הכמעט אלוקיים. היא מובנת ע"י ה"מעטים" שלהם אנחנו חבים את עצם העובדה של הקיום היהודי, ושבראו את ההיסטוריה בצלמם היחידאי.
מזל טוב,
כ"חניקית גדולה שלי!
(השנה לא היה לי תקציב לספריי... )
בס"ד! הרב כהנא צדק!
אווף מה אני יעשה במעצר בית בלי זההה ??????
סתםםם 
לונורא , אני ירשום לך את זה בתור חוב... .
;)
חחח ובקשר לחנוכה הקשר זה המעט מול רבים וזה...
זה שהרוב נראה לנו עצום ודבר שאי אפשר להביס אבל בעצם דווקא המיעוט שמחולל את המהפכה הוא בלתי מובס...
כמו בחנוכה...
מזל טוב וזה.. 
וממש ממש מחזק....
(זה ארוך מדי אי אפשר לקרוא אפשר בפעם הבאה יותר קצרים?)
אורייןבס"ד! הרב כהנא צדק!
תודה על המזלטוביםם
חגיי מזל טוב!
וחגי מזל טוב
תודה על המאמר.
אגב, איפה המקור של המאמר?
המקור:אורייןאחרונהבס"ד! הרב כהנא צדק!
זה כהן ונביא כרך ב'...
http://www.rabbikahane.org/ArticleView.aspx?id=135
אחת התמונות הקשות שזכורות לי ,
זאת התמונה בסוף הכתבה הערבית ,
של המ"פ שלנו , איתן , נכווה מבקתב .
שחררו עכשיו את המחבלים שזרקו את הבקת"ב ,
בגלל פגמים במשפט , עם סיבה כזו אומללה,
פשוט ביזיון!!
איתן לוי מסר את נפשו , כדי לעזור לנו בכפר שלנו ,
וככה משחררים את המחבלים האלה!!
פשוט בזיון !!
ביום חמישי, 14 يونيو, 2012 | 12:52
סילוואן, ירושלים (SILWANIC) -
ברור לכל משקיף על מה שקורה לגודל של הפרות ואת ההפרות הישראליות של זכויות הפלסטינים, בעיקר ילדים, תעלה אתמול סביר היה שחרורו של 5 צעירים פלסטינים מסילוואן הם וחלילה Shyoukhi ו Suhaib רוגבי, האני Shweiki והילד לואי רוגבי 16 שנים והילד מוחמד נאסר אבו נאב 16 שנים אחרי המאסר שלהם במשך יותר מ שנה וחצי ללא נוכחות של יסוד מהותי כמו בתהליך של חקירה מאסר כלל הרבה ליקויים ואי סדרים שבוצעו על ידי משטרת ישראל נגד צעירים שלא לדבר על סתירות בין עדויות מסופק על ידי המשטרה נגד הצעירים, מה שגרם לשופט בבית המשפט המחוזי למתוח ביקורת על המשטרה בשל מאוד לגודל בניגוד השיטה באופן הכללים הפשוטים החוק הזה חייב להיות מלווה בתהליך של חקירה ואיסוף ראיות ציין לשפוט את מה שקורה דומה לתהליך של הבימוי על ידי חוקרים של הנאשם על מנת להרשיע אותם, אבל הוא גם הצביע על סתירה בין האמור את הקלטות אודיו של תהליך החקירה הכלול המסמכים שהוגשו לבית המשפט.
איפה הצעירים הואשמו ביידוי אבנים ובקבוקי תבערה לעבר ניידת משטרה ובנייה של המתיישבים וגרימת כוויות לאחר חייל ישראלי ירה בו בקבוק תבערה.
מעצרם המתמשך של הבנים, שם הוא יושן באותו זמן 14 שנה במשך יותר מחודשיים ואז הוצאתם מביתם והוריהם במשך שנה וחצי, שלא לדבר על סבל יומיומי, שעבר על ידי העם במשך כל התקופה הזאת ועל ההשפעה הישירה של אשר הוקמה על ידי מעצר בית על הישגים לימודיים של נערים שלהם בעתיד.
או אנשים צעירים מחזיקים זמן רב לא רק את החופש שלהם איבדו במשך שנה וחצי, אבל כבודם של הסוהרים Amthenha במשך כל תקופת המאסר לאור הפרות שבוצעו הזכות של אסיר כל Palestinian באשמת לאומי מבלי לקחת בחשבון את הזכויות הבסיסיות ביותר כמו האדם, גם בתקופת מאסרו.
מעוותים את התמונה.
תתבישו לכם עיתון הארץ!!
נגיע בעז"ה אחרי הבגרות בלשון הבעל"ר(הבאה עלינו לרעה)
בס''ד
זה לא ברור מאליו?!
(נכתב בצ-י-נ-י-ו-ת-!-!)
אורייןלכן הם גם שונאים ערבים כמונו... ;)
פשוט גדולללללללללללללללל.
פשוט גדול !! ערבים , או דרוזים , לא משנה איזה סוג ערבים, העיפו בכוח רב ועם המון פצועים , סודנים מהכפר שלהם , כפר מנדא . התמונות שהביאו ברוטר מהאתר הערבי לא מראות שום סימן למתינות או לדיבורים עדינים . יש שם תמונה אחת של סכין מוכתמת בדם , עם שברי חרסינה או משהו כזה , ברור שמילים לא היו נפוצות שם אלא אלימות קשה .
ואז שלחו 150 שוטרים לחלץ את הסודנים שלא יפגעו , והמשטרע פינתה אותם משם והעלתה אותם על אוטובוסים מחשש לחייהם.
נחשו איך דווח על זה בעיתון הארץ ? בעקבות חילוקי דעות בכפר מנדא , בחרו הסודנים להתפנות בהסכמה.
http://www.haaretz.co.il/news/
האמת מאתר רוטר , עם התמונות של אתר ערבי, מול השקרים של ממלכת הצביעות של הארץ , תחשבו על זה בפעם הבאה של אתם קוראים שם כתבה , פשוט העולם , היקום המקביל של הארץ . להגן על מחבלים בכל טיפת דיו שיוצאת להם מהעט, מהמקלדת !!
(מתוך מדרש תנחומא. יש את זה ב'כה עשו חכמינו' בגרסה מותאמת לילדים).
מעשה בכהן אחד שהיה רואה את הנגעים. מטה ידו, בקש לצאת לחוצה לארץ.
קרא לאשתו אמר לה: בשביל שבני אדם רגילין לבא אצלי לראות את הנגעים, קשה עלי לצאת מעליהם. אלא בואי ואני מלמדך שתהא רואה את הנגעים.
אם ראית שערו של אדם שיבש המעין שלו, תהא יודעת שלקה. לפי שכל שער ושער, ברא לו הקדוש ברוך הוא מעין בפני עצמו שיהא שותה ממנו.
יבש המעין, יבש השער.
אמרה לו אשתו: ומה אם כל שער ושער, ברא לו הקדוש ברוך הוא מעין בפני עצמו שיהא שותה ממנו. אתה שאתה בן אדם, כמה שערות יש בך, ובניך מתפרנסין על ידך, לא כל שכן שיזמן לך הקדוש ברוך הוא פרנסה. לפיכך לא הניחה אותו לצאת חוצה לארץ.
אבל נראה לך שכתבתי סתם? בטח שיש אני לא הייתי אבל סיפרו לי שהיה 20 חברה שעשו רעש ושלטים וכו...
המון צפירות עידוד מהמכוניות והיו כמה שמאלנים שטרחו לבוא לקלל אבל קצת ממש...
על הפינויים הקרובים שהולכים להיות..צריך שיהיו כמה שיותר
היה ממש חזק חבל שלא באת!!
שבעקבות הרצח יוצאים להפגין ????
איזה רצח
לא כתוב שזה סודני עשה את זה אבל בטח זה קשור!
אבל אפשר בינתים פרטים על ההפגנה?
אביה7
השמועות מספרות שערבי רצח.
בשירותים בתחנה המרכזית.
ה' ירחם על מה שקורה לאחינו התל-אביבים..
המשטרה חוקרת על רקע פלילי - אם היה חשש אפילו פצפון שזה היה ערבי היו אומרים שזה על רקע לאומני...
מקווה שלא יהיו בסוף פאדיחות... 
המשטרה תמיד טוענת שזה פלילי.
וגם עם יהודי רצח-
מאוד חשוב לבוא ולהפגין על מה שהולך בדרום תל אביב.
.
בינתיים שהממשלה מגרשת 1500 דרום סודנים- נכנסים 50,000
לא סיבה מספיק טובה?
ואם יהודי רצח אז גם צריך להפגין כי רצח זה רצח לא משנה אם זה סודני או יהודי
המשטרה לא פעם ולא פעמיים מדווחת בכוונה על אירועים על רקע לאוני כ'פליליים', ולעתים אף ממציאה שקרים גסים, כמו למשל במקרה הרצחו של הרב פלמר הי"ד, הכל כדי להמנע מלומר את האמת.
אני פשוט בהלם מהצגת הדברים שלך בצורה כזו.
אם אתה רוצה להפגין על כל רצח, לא משנה אם זה יהודי רצח או סודאני- היית נמצא כל היום בהפגנות ל"ע...
אבל אם מפגינים על רצח שיהודי עשה זה לא פדיחות
