ב"ה

מרבית האנשים משתדלים לסגל אורח חיים שיהווה חזית במערכה בצורה המשמעותית ביותר עבורו.

ז"א: ילד יכול ללכת לפרק שוטר בפינוי [כמובן, ברמה התיאורטית בלבד.] ואז לחזור חזרה לביתו שנמצא בישוב קטן, מבודד שחולש על שטחים מרובים, ושנמצא בעימות תמידי עם הערבים הסמוכים.

ישנם אירועים חד פעמיים שודרשים יציאה מהשגרה ההיומיומית. השאלה היא, מהי אותה שגרה.

בציפיית הישועה.

אף פעם לא חשבתי שיהודים לא נוסעים משם.

אשמח למידע

אחרי החתימה - גלנט בשיא החוצפה סירב לבצע את מה שנחתם, בטענות שאי אפשר לפגוע בשיקול הדעת של המפקד והושגה פשרה שאם הפינוי משיקולים בטחוניים - זה נשאר בסמכות אלוף הפיקוד. לכן בצו ההרס של בית ענות, הוא כתב את הטענה האבסורדית ש: "המקום פוגע בשלום תושבי האזור".

אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)