פורום ארץ מולדת (עמוד 195)

הפנקס הוכיח – צה"ל מרגל אחר תושבי יצהר

יהודה פרל | ט״ו בשבט ה׳תשע״ב (08/02/2012)

פקל חסמים. מעקב אחר תושבי יצהר (הקול היהודי)

מזה מספר חודשים, מתמקם בשעות הערב המאוחרות ג'יפ ובו מספר לוחמים בצומת יצהר בשומרון. לעתים מדובר בשוטרי מג"ב ולעתים בחיילי צה"ל. פנקס שהותירו אחריהם מספר חיילים בשבוע שעבר מלמד על רישום שיטתי של כל כלי רכב שנכנס ויוצא מהיישוב.

לפני כשבוע, בשעות הערב, נראו שני חיילי צה"ל עומדים בצומת העלייה לישוב יצהר בשומרון. התופעה אינה נדירה, מידי ערב מתמקם ג'יפ סיור בצומת העלייה לישוב. לעתים מדובר בחיילי צה"ל ולעתים בשוטרי מג"ב. רוב הרכבים עוברים ללא הטרדה, אך חלקם מתבקשים למסור פרטים, בטרם יורשו להמשיך לביתם.

אדם שנכח בצומת לאחר שהחיילים עזבו את המקום, גילה פנקס שהותירו בשטח. לתדהמתו גילה כי בפנקס נרשמו כל הרכבים שנכנסו ויצאו מהיישוב במשך הערב והלילה.

בראש העמוד נרשם "פקל חסמים 1\23 התחלה 21:20". מתחת התקבצה לה רשימה של מספרי רישוי של רכבים ובמקביל לכל מספר נרשם 'נכנס'\'יצא' לפי העניין ואת השעה המדוברת.

"אירוע זה לא חריג, ולא קורה בפעם הראשונה" אומרים ביצהר. "העובדה שצה"ל עסוק בריגול אחר תושבי היישוב, גורמת לאיבוד מעט האמון שעוד נותר לתושבים בצה"ל".

דובר צה"ל טרם הגיב לכתבה. תגובתו תפורסם מיד לכשתתקבל.

: פקל חסמים. מעקב אחר תושבי יצהר (הקול היהודי)

: מעקב האחר הרכבים הנכנסים והיוצאים מיצהר (הקול היהודי)

"הכול טוב ויפה" אמרו הבת והחתן, "אבל למה עם המרפק"? "האם אתם מרמזים לי בשאלתכם, שאתם מגיעים בידיים ריקות"?! תמהה החותנת...

להשביע את החותנת
נפשו של נתניהו יוצאת לרגע המיוחל, שבו יכריזו המחבלים בהסכמת הממשלה, על הקמת מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים. ואולי בכך יזכה גם לעמוד באוסלו ולקבל "פרס נובל לשלום" כמו רבין וערפאת ימ"ש. ולכן מוכרחים "להמשיך את השיחות".
אבל יש בעיה: לבוא בידיים ריקות, אי אפשר. אסור לבייש את רוצח ילדי מעלות. גם להסכים למתנה המבוקשת של "הקפאת הבנייה" אין ביבי יכול, כי יש צרות בקואליציה. והרי לא יעלה על הדעת לזלזל במחווה של מכחיש השואה, שמוכן בטובו הגדול לפגוש את נציגי ראש הממשלה. והוא עוד עלול לכעוס. אז מה עושים כדי להשביע את החותנת? איפה מוצאים איזו נוסחה ל"צעדים בוני אמון"?!
התייעץ ראש הממשלה עם שר הביטחון, ושיגרו יחד הודעה לראיס. ראה ותהנה יקירנו צמא הדם. הנה אנו משלחים את קלגסינו כל יום־יומיים בשלוש לפנות בוקר, להרוס התנחלויות של היאהוד על הגבעות שאנו מייעדים עבור המדינה שלך. תראה איזה יופי! לבושי השחורים זורקים באכזריות את התינוקות ממיטותיהם אל הכפור שבחוץ, הילדים מייללים בבכי והאמהות צורחות. האם זו לא מתנה יפה עבורך?

′יא חביבי′, איך זה נראה לך?

"לא" אומר אבו מאזן, אין שיחות. מצטער! ההתנחלויות מחסום לשלום!

"אתה יודע מה"? אומר לו ביבי. "במהלך ההרס, נשתדל גם להרביץ לנוער, והפועלים הערבים יגנבו את הרכוש של המגורשים, ולא זו בלבד אלא שנאסור את הצעירים ונאשים אותם בריגול. איך זה נראה לך יא חביבי"?
"לא" אומר אבו מאזן, אין שיחות. מצטער! הפסקת הבנייה מיד!
ביבי לא מתייאש ומאמץ את מוחו: "שמע יא חביבי, אין מצב שתפסיק לדבר אתנו על השלום. אתה יודע מה, יש לי עצה, שמעת על ′מגרון′? אמנם זהו יישוב שהמדינה הקימה, ובית המשפט המחוזי כבר קבע שהערבים לא ישבו שם מעולם, וכבר ברור ש′העליון′ טעה בגדול כשפסק שיש להרוס שם את הבתים, אבל רק בשבילך יא ווליד, אני בכל זאת אלחם בהם עם המרפקים ואחריב את היישוב. אז עכשיו אתה כבר מוכן להמשיך לדבר עם השליח שלי מר יצחק מולכו? ואולי, אולי, אולי תסכים לפגוש גם אותי"?
לא מפות, רק עקרונות
"לא" אומר אבו מאזן, אין שיחות. מצטער! מה עם הגבולות? איפה המפות?
ביבי כוסס את ציפורניו בעצבנות. "איך משכנעים את נשיא פלסטין להיפגש אתנו. מה אני נותן לו. הרי חבריי ′נאמני הליכוד′ יהרגו אותי אם אשרטט עכשיו את המפות של פלסטין"?
ופתאום אורו עיניו. "שמע אדון מולכו. בפגישה הבאה אתה לא ממש ′משרטט מפות′, אתה מציג רק ′עקרונות טריטוריאליים′, שכל מה שמעבר לגדר ההפרדה - הכול פלסטין. לא, לא, תבין, לא מפות, רק עקרונות".
ובלשכת ראש הממשלה בירושלים תוהו ובוהו, והשותפים החרדים עסוקים בתקציבים, וליברמן ב"שימוע", והליכודניקים בפריימריס, ו"הבית היהודי" מסוכסך. ואין אף אחד שילחש באזנו של ביבי: "ככל שאתה בונה אמון עם המחבל מרמאללה, כך אתה הורס אמון ובוגד בעם ישראל, בתורת ישראל, וכמובן בארץ ישראל".