מכלאו בבואנוס איירס טוען יהודה כהן לסיפור מצמרר • לדבריו, בעשור האחרון שימש סוכן סמוי של השב"כ וסיפק חומרי מודיעין קריטיים על המתחולל בלב ליבו של הימין הקיצוני • כשהלחצים הנפשיים הכריעו אותו הפסיק את פעילותו, למרות התנגדותו של השב"כ • התוצאה, לטענתו, היתה כתב אישום בגין עבירת אונס, שבגללו נמלט לארגנטינה, שם נתפס ונכלא עקב בקשת הסגרה בינלאומית שהוציאה נגדו מדינת ישראל • עורכי דינו טוענים כי התיק נגדו קלוש וכי נראה שהוא נרדף על רקע סירובו להמשיך לעבוד עם השב"כ • המדינה, מצידה, מודה כי הארגון הוא שהעביר למשטרה את החשדות בדבר מעורבותו של כהן בביצוע עבירת האונס
נעמה לנסקי
כהן בבואנוס איירס לפני מעצרו ובקשת ההסגרה
כלא מרקוס פז בארגנטינה שבו מוחזק כהן
הלווייתו של ארז לבנון בפברואר 2007. מותו שבר את כהן | צילום: אוריאל סיני
יותר מתשעה חודשים כלוא אזרח ישראלי בכלא פדרלי סמוך לבואנוס איירס שבארגנטינה. הישראלי, יהודה כהן, נעצר בבואנוס איירס לאחר שישראל הוציאה נגדו צו מעצר בינלאומי ברמת דחיפות גבוהה ביותר, במטרה להביא להסגרתו המיידית לידיה. כהן, כך עולה מבקשת ההסגרה, ברח מהארץ בחשאי בעיצומו של משפט שניהלה נגדו המדינה בגין עבירות אינוס ומעשים מגונים, שביצע לכאורה בנערה מתחת לגיל 16 לפני שבע שנים.
אבל הסיפור מסובך הרבה יותר. בעוד ישראל רוצה את כהן בידיה ומיד, הוא מצידו מתנגד לבקשת ההסגרה ועומד לבקש מקלט מדיני בארגנטינה, כיוון שלטענתו הוא נרדף בישראל. בשורה ארוכה של מסמכים משפטיים, עדויות ועתירות שהגישו עורכי דינו לבתי המשפט, כהן טוען ששימש במשך שנים רבות סוכן סמוי של השב"כ. כשהתעקש להפסיק את פעילותו, למורת רוחו של השב"כ, התוצאה, לטענתו, היתה כתב אישום בגין עבירות מין.
לפי גרסתו של כהן הוא נשתל על ידי השב"כ בלב ליבו של הימין הקיצוני ביהודה ושומרון, ומשם פעל בחשאי בעשור האחרון באופן יומיומי. כלפי חוץ היה כהן פעיל בולט של הימין הקיצוני בבת עין, בחברון ובקריית ארבע, הקים מאחזים בלתי חוקיים, התעמת עם כוחות הביטחון והטיל מורא על האוכלוסייה הפלשתינית. אך מתחת לכל אלה, טוענים כהן ועורכי דינו, הסתתר סוכן מקצועי ומיומן היטב, שמאחוריו שורה ארוכה של מפעילים המנווטים את דרכו ואוספים באמצעותו חומרי מודיעין קריטיים ושולטים בעומק השטח.
לאחר שנים רבות של חיים בזהות כפולה הכוללת העמדת פנים וטוויית קורים של שקרים מתוקף תפקידו כסוכן, "הוא נשחק ונשבר", אומר עורך דינו הפלילי של כהן, מוטי אדטו, "יהודה כהן ביקש לעזוב את השירות ולא איפשרו לו. כשהוא התעקש ולא ויתר, גם בשב"כ התעקשו ולא ויתרו. התחילו לחקור כל דבר אפשרי בעברו, עד שהגיעו למתלוננת שמסרה עדויות סותרות, בעייתיות ורצופות סימני שאלה, ועל סמך זה הגישו כתב אישום הזוי מאוד. ניסו בדרך הזו להחזיר אותו לשירות בצורה 'אלימה'. באותה תקופה הוא היה מעורב במספר מבצעים גדולים, והם לא יכלו לוותר עליו בשום אופן. להבנתי, יהודה היה קשור בפעולות הביטחוניות הגדולות ביותר באזור יהודה ושומרון".
חקירות וכתב אישום על עבירות מין הם הדרך להחזיר סוכן לפעילות?
"מסתבר שכן. הם רצו לשבור אותו. הבעיה היא שהם שברו אותו יותר מדי".
"ניצלו את התמימות שלי"
בשיחות שהתקיימו בשבועות האחרונים עם יהודה כהן מבית הכלא מרקוס פז, אישר כהן את כל הפרטים. "אני נלחם נגד מערכת כשאין לי בעצם את הכלים להתגונן נגדה", הוא אומר, "בנוגע לתיק עבירות המין, חשוב לי להגיד שכמו כל דבר שעשיתי בחיים שלי בתקופה שהייתי סוכן, אז גם על הקשר איתה דיווחתי בזמן אמת ומה שהיה בינינו היה פחות ממה שנטען בכתב האישום והיה בהסכמה. כמו הרבה אחרים היא היתה יעד שלי, הייתי צריך להביא עליה מידע, ובנוסף היה בינינו קשר קצר. למה השב"כ נזכר חמש שנים אחרי שדיווחתי על מה שהיה איתה להעביר את המידע למשטרה, ואיך זה קרה דווקא אחרי שהודעתי שאני לא ממשיך לעבוד בשבילם?".
למי דיווחת על הקשר ביניכם?
"לאורך כל תפקידי כסוכן דיווחתי למפעילים שלי על כל דבר בחיי. ככה זה עובד. גם על מה שהיה איתה דיווחתי לפני שבע שנים. מעבר לזה ניהלו אחריי מעקבים כל הזמן והעבירו אותי בדיקות פוליגרף תקופתיות. בבדיקות היתה שאלה קבועה: האם יש עבירה פלילית חמורה מעבר למה שסיפרת לנו? אם אני עונה 'לא' ויוצא דובר שקר, נכשלתי בבדיקה ואני לא יכול להמשיך לעבוד. לא יכולתי לשקר להם".
כהן, בן 34, התגורר בצעירותו בצפון. בניגוד לעמדת משפחתו הדתית החליט להתגייס לצה"ל ושירת ביחידה קרבית. בתום שירותו הצבאי קיבל, לדבריו, הצעה לעבוד עבור השב"כ. "ניצלו את התמימות שלי ואת האידיאולוגיה שלי. ידעו שיחמיא לי, חייל בודד לקראת שחרור, לקבל הצעה מהשב"כ להיות סוכן שלהם".
איך התבצע הגיוס?
"הוזמנתי לפגישה שהתקיימה במשרד של המ"פ שלי, ומשם החל התהליך. תהליך פסיכולוגי - דיברו איתי על כמה שאני חשוב להם, על היכולות שלי, על הכישורים שלי. החמיאו לי מאוד, ניפחו את האגו המאוד קטן שלי. הם דיברו איתי על האפשרות שלי לתרום תרומה משמעותית למדינה. משם המשכנו הלאה. משנת 1999 עברתי הכשרות שהכינו אותי לתפקיד, ובתוך כך התחלתי לחדור לתוך האוכלוסייה הזו, לעורר את אמונם, להשקיט כל חשד שהתעורר כלפיי".
כהן חי במשך השנים בבת עין ובחוות משפחת דריבן שבחברון, וכן נישא ונולדו לו שלוש בנות. לאחר שהוגש נגדו כתב האישום, לפני כשנתיים, נפרד מאשתו והחל לחשוף בהדרגה את זהותו האמיתית, לכאורה, בשלב ראשון מול עורכי דינו ובתי המשפט. בתחילת השנה הגיש תביעה אזרחית נגד המדינה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בבקשה לקבלת פיצויים מהשב"כ על תקופת העבודה עבור הארגון. עורך דינו האזרחי, גיל ישראלי, מספר שנפגש איתו לפני כשנתיים: "הוא התחיל לספר לי את כל קורותיו, עד שזה הבשיל לכתב התביעה נגד המדינה, שאני עומד מאחוריו לחלוטין". לפי כתב התביעה, כהן גויס בפועל לשורות השב"כ באמצע שנת 2000 ושירת עבורו עד אמצע שנת 2008. הוא קיבל שכר חודשי בסך אלפי שקלים, שניתנו לו במזומן בלבד ונפרשו למספר תשלומים קטנים במהלך החודש, כדי שלא לעורר חשד אצל המקורבים לו. לפי כתב התביעה, כהן "נדרש לבצע חקירות בכיסוי עבור שירות הביטחון הכללי, אשר עניינן פעילות של אנשים, אשר ככל הנראה נחשדו כמי שפועלים נגד הרשויות מטעם הימין הקיצוני".
לצורך פעילותו, מתואר בכתב התביעה, נדרש כהן לדאוג לסיפור כיסוי כלפי הסביבה, ולכן התבקש להקים מעון לנוער במצוקה, שאליו נאספו נערים ונערות רבים. מהשב"כ נמסר כי "התביעה תתברר בבית הדין, שם תובא גם תגובתנו המפורטת לטענות".
"הם היו צריכים אותי כדי לאסוף מידע משמעותי וחשוב למדינה על כל פעילי הימין: על פעילות חתרנית, פעולות נקמה, התארגנויות", מספר כהן, "בכל התקופה שקדמה להתנתקות הייתי פעיל מאוד. למשל היה חשש גדול לקראת פינוי חומש, ובסופו של דבר הכל עבר בקלות יחסית. כל זה בזכות המידע הרב שהיה לשב"כ ולמשטרה, שחלקו אני סיפקתי. הם ביצעו מעצרים מראש, שלטו בשטח בזכות המידע והכל עבר בקלות".
באילו אירועים נוספים היית מעורב?
"הייתי מעורב מאוד בהקמת מאחזים באזור יהודה: בית דוד, כל המאחזים ליד אפרת, מעלה רחבעם, חוות סקאלי, בת עין ג'. אחרי הרצח של נתי עוזרי (ממקימי מאחז גבעה 26 שנרצח על ידי פלשתינים; נ"ל) התחברתי לאלמנתו ולכל מי שסבב אותה, כי זה היה מוקד של בעירה והייתי צריך להיות באזור ולדווח. כל זה בלי לעורר חשד אצל האוכלוסייה הכי חשדנית שיש.
"חלק מהמשימות שלי היו להקליט אנשים. הסתובבתי כל הזמן עם מכשיר הקלטה. אחרי כל פעילות הייתי צריך לחזור על כל מה שהתרחש בפני המפעילים שלי ובהמשך גם לעבור פוליגרף. רק תביני באיזה לחץ הייתי ואיך לא יכולתי להסתיר מהם כלום, שום דבר".
בתחילת שנת 2007, לפי כתב התביעה: "בעקבות לחצים נפשיים טופל כהן אצל פסיכיאטר מטעם השב"כ ונפגש עימו מספר פעמים, משך כשלושה חודשים. לאחריהם הופסק הטיפול, כאשר השב"כ סירב לקבל את המלצת הפסיכיאטר להפחתת היקף הפעילות של כהן".
כהן מספר כי חש שחיקה מתמשכת ועמוקה והחל לגלות קשיים משמעותיים מבחינה נפשית. "היום, שנתיים אחרי שהפסקתי לעבוד כסוכן, אני עדיין מחפש את יהודה האמיתי. אני עדיין לא יודע מי אני. חייתי כל כך הרבה זמן בשקר ובזהות כפולה שאני באמת כבר לא יודע מי אני. חייתי בפחד תמידי, מצד אחד יכול לחדור מחבל אלי הביתה כי אני חלק מהקבוצה הכי קיצונית במדינה, ומצד שני אני יכול להיחשף כסוכן על ידי הכי קרובים אלי. עד היום אני חרד, עד היום השינה שלי חלשה מאוד ואני מתעורר מכל רשרוש".
מה ששבר את כהן באופן סופי היה הירצחו של חברו, ארז לבנון, תושב בת עין שנדקר למוות ליד כפר בית אומר בתחילת שנת 2007. "קיבלתי הודעה על כך שארז לבנון נעדר", משחזר כהן, "שעה וחצי לאחר מכן מצאנו את הגופה, מבותרת. אני מצד אחד נלחמתי מול המשטרה עם החברים של לבנון כדי שלא ייקחו את הגופה לנתיחה, ומצד שני ידעתי שאני צריך להעביר מידע על כל מי שהיה לידי. המוות שלו היה קשה מאוד. אני הזהרתי מפני רצח קרב באותה תקופה. יצאתי מהאזור, נסעתי לכיוון המרכז כדי לנשום, אבל החזירו אותי, הכריחו אותי לעבוד, להעביר מידע. מבחינתי, אז כלו כל הקיצין וביקשתי להפסיק. ישבתי עם המפעילים שלי והם אמרו לי, 'אם אתה לא תעשה את זה, מי יחליף אותך? יותר קל לנו להכניס סוכן סמוי אל תוך חמאס מאשר אל ארגוני הימין הקיצוני'. התאמתי להם כמו כפפה ליד. אבל למרות שהסברתי להם מה עובר עלי, התגובות שלהם המשיכו להיות 'אתה יכול, אתה מסוגל'. ראש מחלקה בשירות אמר לי שאני הסוכן שהחזיק מעמד הכי הרבה זמן בשטח בלי להיחשף, ובגלל זה הם לא יכולים לוותר עלי. אבל לא יכולתי יותר, נפגשתי עם הפסיכיאטר של השירות ועם רכז השטח האזורי ואמרתי להם שדי. הם ידעו שאני לא יכול יותר". בשב"כ מסרבים להתייחס לקשריו של כהן עם השירות.
שוקע אל תוך דיכאון
בחודש יולי 2008 נעצר כהן בשל החשדות לעבירות המין. הוא נחקר במשטרה ובהליך מהיר הוגש נגדו שבוע לאחר מכן כתב אישום והוא הושם במעצר בית. עם זאת איפשרו לצה"ל לגייסו ל־40 יום במהלך מעצר הבית לשירות מילואים קרבי במסגרת מבצע עופרת יצוקה. כהן אף נפצע במהלך השירות בכף ידו, אושפז בבית חולים והחל בתהליך שיקום, שנפסק עקב בריחתו לארגנטינה. יש לציין, שכעת בבית הכלא הוא אינו זוכה לטיפול.
בתחילתו של ההליך, עו"ד אדטו, שייצג את כהן בתיקים נוספים בעבר, עדיין לא ידע דבר על טענתו של כהן כי היה סוכן. "באחד הדיונים ניגש אלי במסדרון בית המשפט אחד הפרקליטים ושאל אותי, 'מה עם סוכן השב"כ שלך?'", מספר אדטו, "שאלתי, 'על מי אתה מדבר?', והוא אמר לי, 'יהודה כהן'. עד אז לא חשדתי בדבר. ידעתי שהוא מפעיל מוסד לנוער במצוקה, ידעתי שהוא מכיר את כולם מבת עין בפרט ומיהודה ושומרון בכלל, שהוא מקים מאחזים לא חוקיים על בסיס קבוע. אני הבנתי מזמן שכוחו רב מאוד. היום כבר אין לי שום ספק שהיה סוכן שב"כ, וקיבלתי לזה אינספור חיזוקים".
מתי הוא הודה וסיפר לך שהיה סוכן?
"במהלך התנהלות התיק הפלילי של עבירות המין. כשניסיתי להרכיב את ההגנה בדקתי מידע, נפגשתי עם אנשים והתחילה להצטייר בפניי תמונה של אדם שהוא סוכן שב"כ. בהמשך נפגשתי גם עם יוצאי המחלקה היהודית בשב"כ, שיהודה נמנה עימם, ואז הוא גם הודה וסיפר לי הכל.
"במהלך הדיונים בבית המשפט טען יהודה שביצע סדרה שלמה של פעולות במסגרת עבודתו כסוכן, שחלקן עשויות להיחשב פליליות, כאשר הפרקליטות הכחישה את הטענות האלה. סיפרנו עליהן כדי להמחיש את המציאות, להמחיש את היקף ואת סוג הפעולות שנדרש לבצע כחלק מעבודתו השוטפת. שם הוא הבין שאין לו יכולת להתגונן. כל קו ההגנה שלו לא יכול להתקיים. הרי ככל שהוא יספר יותר, עשויים להיפתח לו תיקים פליליים נוספים על עבירות שביצע במסגרת פעילותו. על כן, אפילו אם ייצא זכאי בתיק עבירות המין, ייצא שכרו בהפסדו. מאותו הרגע ראיתי שהוא שוקע לתוך מצב של דיכאון".
מתי גילית שברח מהארץ?
"הוא לא הגיע לאחד הדיונים המהותיים בתיק, שהתנהל בבית המשפט העליון. האדם שהיה ערב לו הודיע לנו יומיים לאחר מכן שהוא לא מצליח ליצור איתו קשר. באותו הזמן הוא כנראה כבר לא היה בגבולות ישראל".
חודשים ארוכים נחקרו נסיבות בריחתו של כהן. הוא תיעתע במשטרה בקלות רבה מדי; הוא הפר את מעצר הבית שבו היה נתון בלי לעורר כל חשד, חמק מתחת לאפם של שוטרי נתב"ג והמאבטחים בנמל התעופה ללא כל קושי ועלה על הטיסה הראשונה בדרכו לדרום אמריקה. חודשים ניסו לעלות על עקבותיו, עד שבחודש נובמבר האחרון הצליחה המשטרה לפצח את חידת היעלמותו, וכהן אותר בארגנטינה.
על פי בקשת ההסגרה, בזמן שהיה נתון במעצר בית גידל כהן זקן, צילם תמונת פספורט של עצמו והגיש בקשה למשרד הפנים להנפיק עבורו דרכון חדש, לכאורה תוך כדי התחזות לאחיו. משרד הפנים, שלא ידע כי מדובר בכהן ולא באחיו, הנפיק את הדרכון החדש, ובעזרתו עזב כהן את הארץ בטיסה לספרד. כהן, אגב, מכחיש בתוקף שזו הדרך שבה ברח מהארץ ומספר: "ברחתי מהארץ בשיטות שלמדתי בשב"כ", ולא מפרט מעבר לכך. בשל כל אלה, בקשת הסגרתו של כהן לידי ישראל, המסווגת כדחופה, מנומקת ברצון למצות את העמדתו לדין בגין עבירות המין, אך גם בשל החשדות לעיוות דין, הפרת צו בית משפט, התחזות ושימוש במסמך מזויף.
בכלא הארגנטיני
באמצע חודש נובמבר, לאחר שהגיע לידי המשטרה והאינטרפול מידע שלפיו כהן נמצא בארגנטינה, הוצאה בקשת הסגרה בינלאומית. הארגנטינאים איתרו את כהן במהירות. שמונה ימים בלבד לאחר הוצאתה של הבקשה פשטו כוחות של המשטרה המקומית, בסיוע גורמי האינטרפול, על המסעדה הכשרה שניהל כהן עם שותף מקומי בשכונת פלורס שבבואנוס איירס. "סגרו את הרחוב מכל הצדדים, כל הסביבה של המסעדה נוקתה כשביצעו את המעצר שלי", מספר כהן, "אני מעריך שהיו שם יותר מ־50 שוטרים כדי לעצור אותי. הם כנראה קיבלו מידע שאני מסוכן וחמוש, ואני מניח שהאינטרפול בישראל יידע את הארגנטינאים על העבר שלי בשירותי הביטחון. המעצר הזה הפתיע אותי. חשבתי שירדו ממני בארץ, שהחליטו להניח לי לנפשי".
כהן נחקר לילה שלם בתחנת משטרה בבואנוס איירס ולאחר מכן הועבר לכלא מרקוס פז, לאגף שבו חיים האסירים בדרגת המסוכנות הגבוהה ביותר ותחת השמירה ההדוקה ביותר. "15 יום הייתי בלי אוכל. חייתי רק על מים וסוכר. לא רק בגלל הכשרות. לאכול עם כולם וללכת להתקלח היו סכנת חיים מבחינתי. האסירים שם מאורגנים בקבוצות שמנהלות את העניינים ואני, כאסיר חדש, הייתי בסכנה ממשית. בייחוד נזהרתי בהתחלה מלחשוף את הזהות האמיתית שלי, כי יש הרבה מאוד שנאת יהודים וישראלים פה. זה לא היה מועיל לי, בלשון המעטה. בהמשך הסוהרים עשו לי קבלת פנים של מכות. הרי אונס זו העבירה הכי בזויה וגרועה מבחינתם, כמו בכל העולם".
כהן הועבר בתוך תקופה קצרה לאגף אחר, שבו כלואים עצורים ואסירים בעלי עבר ביטחוני; אנשי צבא, שוטרים ואנשי גרילה שביצעו פשעים. "האסירים סביבי מגיעים מכל דרום אמריקה", מספר כהן, "ונשפטים על כל העבירות, מרצח עם, דרך רצח רגיל ושוד ועד בעיקר עבירות סמים ושותפות בקרטלי סמים. זה הכי נפוץ. האוכלוסייה מאוד אנטישמית, אני מסתובב כל הזמן עם סכינים מאולתרים כדי שאוכל להתגונן מולם. אני חגורה שחורה בהישרדות וראו כבר שאם תוקפים אותי אני מחזיר, אז קצת נזהרים ממני. אבל חטפתי פה לא פעם מאסירים ומסוהרים, מכות יבשות. האסירים כאן משתמשים בסמים מאולתרים וכשהם מתמסטלים הם הופכים עוד יותר אלימים ומסוכנים. זה כלא שהיו בו הרבה רציחות. במקום הזה תמורת 200 דולר יכולים להעלים אותי. אני חייב להשתחרר מפה".
עורך דינו הארגנטינאי דניאל מצא מספר: "אנחנו פועלים באופן אקטיבי כדי להבטיח את שלומו של כהן. אנחנו מראיינים באופן אישי את הסוהרים ומנהלי הכלא ושולחים בקשות בכתב כדי שיכבדו את זכויותיו, באופן מיוחד את אלו הקשורות בהיותו יהודי דתי. מכיוון שהוא אוכל רק אוכל כשר, יש אישור למקורביו לספק לו אוכל מתאים, והוא אינו אוכל את האוכל הרגיל של הכלא. כמו כן מאשרים לו להכניס לתאו בכלא כמה חפצים הקשורים בשמירת המצוות היהודיות, ויש לו אישור לשמור שבת".
עם זאת, עורכי דינו המקומיים של כהן מספרים כי הגישו "בשתי הזדמנויות בקשות שכהן ישוחרר מהכלא, ובשני המקרים הבקשות נדחו". הסיבה לכך נעוצה בפרטי בקשת ההסגרה לישראל: "כיוון שכהן נמלט מישראל בעודו תחת מעצר בית", נכתב שם, "יש סיכון חמור מפני בריחה נוספת בטיסה". מסיבה זו התבקשו השלטונות הארגנטינאים "להשאיר את כהן במעצר עד השלמת תהליך ההסגרה לישראל".
עו"ד מצא מספר כי "היה לכהן ביקור אחד בלבד של הקונסול הישראלי, אך הוא לא הציע שום סוג של שיתוף פעולה או סיוע. לטעמי", מוסיף עו"ד מצא, "בולט מן המסמכים ששלחה ישראל כי תיאור המקרים שמיוחסים לכהן מלא באי דיוקים בתאריכים, במקומות ובאופן תיאור התרחשות האירועים וקיימים תיאורים סותרים של המתלוננת, ומהם נראה כי היא אינה אמינה".
לבקשת עורכי דינו הארגנטינאים של כהן, עו"ד מצא ושותפיו עו"ד פרדריקו גאסיטי ועו"ד מיגל אנגל אינקאוסטי, פנתה אמו של כהן בתחילת השנה אל עורך הדין הישראלי מנחם רובינשטיין, כדי שזה יבחן את כל חומרי הראיות נגד כהן. רובינשטיין הגיש חוות דעת מפורטת וארוכה לעורכי הדין הארגנטינאים, שלפיה "נראה כי כהן נרדף בישראל על ידי רשויות הביטחון על רקע סירובו להמשיך לעבוד עם השב"כ". רובינשטיין הגיע למסקנה כי "קיימת חשיבות רבה למתן מקלט מדיני עד לבירור ההליכים הפליליים והסדרת העניינים עם שירות הביטחון הכללי, וזאת לצורך שמירה על הביטחון האישי שלו ושל משפחתו". בשב"כ, לעומת זאת, "דוחים מכל וכל את טענותיו של כהן בדבר תפירת תיק".
בשיחה עימו בשבוע שעבר אמר עורך הדין רובינשטיין כי "התיק נגד כהן קלוש ביותר. כל הפרשה הזו חושפת יותר מטפח ממערכת היחסים שבין שירות הביטחון הכללי לבין אנשים שהופעלו על ידו ונמלכו בדעתם בשלב כלשהו. הפועל היוצא הוא כתב האישום ההזוי הזה. הלוא כל עוד היה ממשיך לספק את הסחורה וממשיך לעבוד בשבילם, התיק הזה לא היה קורה. לשב"כ משימות מאוד קשות וחשובות, ונוצרו לו אתגרים עם פעילי הימין הקיצוני. הוא מוכרח להיות עם יד על הדופק, בייחוד כשיש הידרדרות משמעותית במה שקורה בשטחי ההתנחלויות, ולכן הוא היה צריך אדם כמו יהודה כהן. קשה מאוד לגייס סוכן שיחדור למקומות האלה, ועוד יותר קשה לוותר על סוכן שעובד בשטח ומזרים מידע. אבל לא נותנים את הדעת על תהליך השחיקה. זו טלטלה נפשית מאוד קשה להיות ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. אנשים נשחקים מהמתח, מהפעילויות, זו עבודה לא קלה. היו צריכים להניח לו".
אתה טוען למעשה שקיים גורם לא ענייני בתיק הזה.
"34 שנים וחצי אני עורך דין פלילי, וראיתי מעט תיקים שהוגשו לבית המשפט על סמך ראיות כמו אלה. אם הייתי תובע, לא הייתי מגיש כתב אישום על סמך חומר הראיות הקיים. קשה להתנתק מהמחשבה שיש קשר בין הדברים. בעיניי הכל מאוד ברור, וברור בעיניי גם שעבד עבור השב"כ. אם כל מה שהוא טוען לא נכון, למה שבתיק אונס יוצאו תעודות חיסיון הנוגעות לביטחון המדינה? בבית המשפט בא כוחה של המדינה לא הכחיש אפילו לרגע אחד שכהן היה סוכן של השב"כ".
למה לטעמך הוא זכאי לקבלת מקלט מדיני בארגנטינה?
"בדיוק מכיוון שיש פה גורמים לא ענייניים. רוצים או להחזיר אותו לשירות או להראות לו שיש מקל ויש גזר. במדינה דמוקרטית זה לא צריך להיות קיים. האיש נרדף לא בגלל מה שעשה אלא בגלל הסירוב שלו לחזור אל השב"כ. זו לא סיבה למתן מקלט מדיני? כרגע הוא לא רוצה לחזור לישראל. הוא חושש מהעוצמה של השב"כ, כפי שבאה לידי ביטוי בהגשת כתב האישום נגדו".
"אני מקווה שהם יצטרכו עכשיו לתת תשובות", אומר כהן בשקט, "אני רוצה לסיים את הפרק הזה בחיים שלי ולהתחיל חיים חדשים. להתחיל לתפקד כמו אדם רגיל ולא כמו אדם עם זהות כפולה".
אתה יודע, אין לי כלים לקבוע בוודאות אם היית באמת סוכן שב"כ וודאי שאין לי את הכלים לפסוק אם ביצעת או לא את העבירות שמייחסים לך. איך אתה יכול לשכנע אותי?
"כל עורך דין שקרא את כתב האישום וחומרי החקירה טען שזה תיק שייסגר. לכל היותר היו מגיעים איתי להסדר טיעון. אין לי ספק. אני חף מפשע. בגלל תיק כזה לא בורחים מהארץ ומפרים מעצר בית, ובגלל תיק כזה בטח שלא נחשפים כמו שאני עושה עכשיו. בחשיפה הזו שלי אני מוסיף עוד סיכונים, עוד אנשים שיחפשו את ראשי, אבל אין לי ברירה. מי שנחשף עד היום כסוכן של השב"כ הוקע מהחברה שלו. אצלי זה עוד יותר קיצוני - אצלי הקשר עם פעילי הימין היה מאוד רציף, ועכשיו, מי שיקרא את הכתבה הזו יבין את המעורבות שלי בהרבה מאוד אירועים. זה משהו שעשוי לעלות לי אפילו בחיי. בחשיפה הזו אני גם בעצם נפרד, לפחות לתקופה ארוכה, מהמדינה שלי. מדינה ששירתי אותה מתוך אידיאולוגיה.
"מכל הסיבות, אין לי מה לחפש כרגע בארץ. חוץ ממה שגורמים בימין עלולים לעשות לי, אני מפחד מהלחץ שיכולים להפעיל עלי מכיוון השב"כ. הם יודעים עלי יותר מדי, יודעים איך לנווט אותי, לשחק ברגשות שלי. אני חושש מאוד. השאיפה שלי היא שהכל ייגמר. שיסירו את בקשת ההסגרה, שאשתחרר מהכלא, שאוכל להתחיל לחיות כאדם חופשי".
naamal@israelhayom.co.il
* * *
תגובות
משרד ראש הממשלה: "מר כהן אכן הגיש תביעה נגד השב"כ לבית הדין לעבודה"
ממשטרת מחוז ש"י נמסר בתגובה: "הנ"ל נחקר בחשד לביצוע מעשים מגונים, ובתום החקירה הועבר התיק לטיפול הפרקליטות".
מדוברות משרד ראש הממשלה נמסר בשם שירות הביטחון הכללי: "מר כהן אכן הגיש תביעה נגד שירות הביטחון הכללי לבית הדין לעבודה ותביעה זו תתברר, מטבע הדברים, בבית הדין, שם תובא גם תגובת שב"כ המפורטת לטענותיו של מר כהן.
"באשר לטענותיו של מר כהן בדבר תפירת תיק על ידי שירות הביטחון הכללי, שב"כ דוחה מכל וכל את טענותיו אלו. מדובר בטענות שקריות וחסרות כל בסיס של נאשם בעבירות חמורות שנמלט לחו"ל.
"יובהר כי כאשר התברר לשב"כ שקיימים חשדות חמורים בדבר מעורבותו של מר כהן בביצוע עבירות פליליות, הועבר המידע מהשב"כ למשטרה, וזו פתחה בחקירה שבסופה הוגש נגד מר כהן כתב אישום חמור בגין עבירות מין. מעבר לכך, אין בכוונת שירות הביטחון הכללי להתייחס לקשריו של מר כהן עם השירות".
מדוברות משרד המשפטים נמסר כי "פרקליטות מחוז ירושלים הגישה לבית המשפט המחוזי את כתב האישום נגד יהודה כהן לאחר בחינת תיק החקירה, וממנו עלה כי קיימת תשתית ראייתית להגשת כתב אישום". בשם המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים נמסר כי "ככלל, המחלקה אינה מתייחסת לנושא בקשות הסגרה, בין שהועברו ובין שלאו, ואין בכך כדי לאשר או להכחיש את הנטען".
מדוברות משרד החוץ נמסר: ''משרד החוץ מעניק טיפול קונסולרי לכל העצירים והאסירים בחו''ל המעוניינים בכך, ואולם, מטעמים מובנים של צנעת הפרט, משרד החוץ אינו נוהג להתייחס באמצעי התקשורת לסוגיות ספציפיות הנוגעות לעצירים ואסירים ישראלים בחו''ל''.
