ומצאתי שיר שלהם שנכתב בשנת תרס"ג שנוגע גם לימינו:
קמנו, שבנו, צעירי אונים
קמנו, שבנו, אנחנו בריונים.
לגאול את ארצנו בסער מלמה.
תובעים את נחלתנו ביד רמה.
בדם ואש יהודה נפלה
בדם ואש יהודה תקום!
מלחמה לדרור, לארצנו מלחמה
ואם מת הדרור- תחי הנקמה
אם משפט אין בארץ תשפוט החרב
ולו נפול כחול מזכויותינו לא נרף.
בדם ואש יהודה נפלה
בדם ואש יהודה תקום!
שניזכה...
בס"ד
לא משנה מה הדעה הפוליטית חייבים להתאחד
www.koolanu.org.il
כנס ותחתמו !
לפני שש שנים, כ"ח בניסן ה'תשס"ב, בשעת בוקר מוקדמת, היה אבינעם בדרכו לישיבת הר המור. מוג לב, רשע מבני ישמעאל פוצץ עצמו באוטובוס שאבינעם נסע בו, ואבינעם הי"ד עלה בסערת אש השמימה.
לזכרו של אבינעם הי"ד, יצא הספר "עין בעין יראו", עם שיחות ליום הזיכרון, יום העצמאות ויום ירושלים, מפי הרמי"ם וראשי ישיבת הר המור.
קצת על אבינעם, מתוך הספדו של הרב ציון טוויל -
... כשמדובר על אבינעם הי"ד אנו יודעים כי לא מדובר על חשבון פרטי של שכר ועונש, אלא על אותו החשבון האלוהי העליון, חשבון נוקב, עד כמה שהלקחה של נשמה מופלאה שכזו על קידוש השם, מכפרת ומרוממת את כולנו.
אני זוכר את אבינעם בישיבה מיומו הראשון, כיצד בנה את עצמו בעשר אצבעותיו. אותו החן והענוה, אותה ההקשבה המופלאה, ההתקדמות האיטית ממדרגה למדרגה. בכל שיעור להתבונן, לחשוב ולחתור לאמת על פי מה שנאמר בשיעור, לשאול לפעמים אולי אפשר גם להבין אחרת, וכל זאת בצניעות וביישנות.
אחד הזכרונות האחרונים שלי מאבינעם הוא מביקורו בפורים האחרון (ה'תשס"ב) בנצרים, בסך הכל חודש לפני התעלותו לגנזי מרומים. בנצרים חוגגים את פורים בי"ד באדר ואבינעם בא לבקר אותנו יחד עם קבוצת בחורים מירושלים. על מנת שלא להתחייב בפורים בי"ד חזרו הבחורים לירושלים בהסעה באמצע הלילה. רקדנו ושמחנו, וכשהחבר'ה עלו לאוטובוס שעמד לנסוע בחזרה, אבינעם טרח לחפש את אשתי ולהודות לה על שטרחה בשבילם. לא שהיא טרחה במיוחד, אך אבינעם באצילותו תמיד ידע להכיר טובה, בחיוך, בביישנות ובצניעות.
כל כך סמלי הוא שאבינעם נהרג בהשכמת הבוקר. אותה הזריזות לדבר מצוה, אותו הרצון ללמוד ולהתפלל בירושלים. ההכנה לתורה, למדונו רבותינו, חשובה לא פחות מלימוד תורה. היחס לתורה הוא כמו כבוד תורה הקודם ללימוד תורה, כדברי הגמרא במגילה (ב' ע"ב). אבינעם השכים בבוקר, כדוגמת אברהם אבינו - "וישכם אברהם בבוקר" (בראשית, כ"ב, ג') - כל כך מלא השתוקקות לתורה ולתפילה. זו הייתה דרכו ביומו האחרון, והיא החותמת של חייו.
אבינעם, תחסר לנו מאוד. סיכמנו כי בזמן אלול תגיע לנצרים, ללוות ולחזק את הקבוצה החדשה האמורה להגיע בעז"ה. הפעם האחרונה בה נפגשנו היתה בפסח בביתו של הרב עודד ולנסקי, ושם אמרת לי כי אין לך מה לתת לבחורים החדשים. אמרת:'מי אני ומה אני?', ואני עניתי לך, 'רק תבוא ותלמד, וכולם יראו וילמדו מאישיותך'! ידעתי עד כמה הוא מסוגל לתת לתלמידים הצעירים בני שיעור א', ידעתי למי לפנות להזמין לחזק אותנו.
גדולים צדיקים במותם יותר מבחייהם. בעולם-הזה יכולת פעולתם של הצדיקים מוגבלת, אך יכולת השפעתם הסגולית מן השמיים גדולה יותר. הגמרא בסוף ברכות (ס"ד ע"א) אומרת כי "תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שנאמר:' ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון' (תהלים פ"ד, ח')". אחד הפירושים הוא, שבזה הצדיקים נשארים בתוכיות נשמתינו, בזה שאנו למדים ממעשיהם, זה מרומם אותנו, וזה גם מרומם אותם, ומתוך כך מברכים ומרוממים אותנו. זכרונו של אבינעם ישאר בתוכנו ומתוך כך נלך ונתקדם עד ביאת מקיץ נרדמים, במהרה בימינו אמן.
**
הסתלקותו של אבינעם הייתה בסך הכל חצי שנה אחרי פטירתו של תלמיד הישיבה, נעם וינברגר ז"ל. ושבר על שבר הושברנו, וחודשיים לאחר הירצחו של אבינעם, נחרדנו לשמע הבשורה המרה על הירצחם של אברהם יצחק ואביטל ולנסקי הי"ד, בנו וכלתו של מו"ר הרב עודד ולנסקי שליט"א (ר"מ בישיבת הר המור), ע"י בני עוולה ליד עלי, כ"ז במנחם אב.
ובזעקה לבורא עולם, שברחמיו ירפא שברנו, ויחיש לגאלנו גאולה שלימה במהרה בימינו, אמן.
 בשעה 2:45 החל המבצע המאורגן והחשאי, לפתע הסתערו עשרות יס"מניקים מג"בניקים שוטרים וחיילים אל עבר כיבוש היעד- בית הכנסת חזון דוד. 2 שוטרות נכנסו לביתן השמירה בשער ולקחו לשומר את הקשר כדי שלא ידווח. מג"בניקים חסמו את השערים של קרית ארבע ולא נתנו לצאת או להכנס. בזמן הזה החל לעבוד שופל בהחרבת בית הכנסת. לאחר סיום ההריסה פרסו הכוחות שרשרת אנושית מסביב לשטח בית הכנסת על מנת לשמור על ציוד בית הכנסת כדי להחרימו. ממש בבחינת- הרצחת וגם ירשת?! התאספו המון אנשים למנין ותיקין על הכביש. מחכים שכוחות ההרס ילכו כדי שנוכל לבנות את בית הכנסת מחדש יותר גדול ויותר יפה! בין מפקדי הגירוש וההרס היה גלעד שאער- אחד מהמתפללים הקבועים במניין במערת המכפלה שלא התבייש והיה שותף ואף פיקד על הרס בית הכנסת. כמו כן, היה שם מפקד מג"ב איו"ש אבן פז, בידוע ברשעותו ואכזריותו, הוא פיקד על הרבה גרושים, באחד ממבצעי הגרוש בחומש נתן פקודה להרביץ ולהחרים מצלמות, הוא בעצמו לקח מצלמות הוציא את כרטיסי הזכרון ולעינים המשתאות של בעלי המצלמה שבר את כרטיסי הזכרון. "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"! |
בס"ד,היום מוצאי שבת קודש אור לכ"ט ניסן התשס"ח.
ה-"על הניסים" שאתם הולכים לקרוא,נכתב קצת ברצינות וקצת ב"מילי דשטותא" נא לקחת בערבון מוגבל.
מגילת העצמאות-על הניסים.
על הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשואות,שעשית לאבותינו בימים ההם,וזה משפיע על הזמן הזה.
בימי לח"י אצ"ל הגנה,הרב גורן ובניו. כשעמדה מלכות בריטניה הרשעה לכלות מחתרותינו, וכשעמדו ועדיין עומדים
עלינו ערביינו החביבים ואחינו השמאלנים להכריתנו ולהשכיח זכרון הרב קוק מלכנו,וזכרון ארצנו.
ואתה ברחמיך הרבים,איחדת מחתרותינו עם שמאלנינו,ואידתם לצבא רב עוצמה וכח.
שהשתמש נכון בכוחו-בימים ההם,
ושכח איך ללחום-בזמן הזה.
ועל כן,מודים אנו על העבר וכואבים ומכים על חטא ההוה. על מדינתנו הקלוקלת,ועל אחינו החטאים והטועים.
וכאן,במעמד נרחב זה,בעוד עם ישראל צופה בנו בצפיה וחרדה,נקבל אנו אנשי הציבור הדתי* עלינו ועל ציבורינו:
מדינה קלוקלת-תיפול!
מהרסיך ומחריביך ממך יצאו..
כל מי שיכול ללכת לשם, באים לשם חבר'ה כבר להתחיל לבנות מחדש.(0525802619)
לא נשתוק לתחילת החרבת הארץץץ!! המערכה מתחילה וכדאי לכם להתגיס לפני "יום פקודה". להתעורר. להקדים תרופה למכה! גם אני עולה לרכס!(רמת מגרון)
לאוהבי ארץ ישראל שלום!
שאלת הריבונות על ארץ ישראל כפי שעומדת בסדר היום הלאומי והבינלאומי, עברה בירורים רבים עד שב"ה הגיעה הכרה בריבונותו של עם ישראל על ארץ ישראל ובאמצעות הכרה זו ב"ה זכה עם ישראל להקמת המדינה, ובעצם לצמיחת מרכז החיים האדיר של עם ישראל בדורנו על כל תחומיו (כלכלה, תורה, צבא וכו').
לפני 40 שנה הגיעה שאלה זו למבחן נוסף של קומה נוספת בחייו של עם ישראל כאשר זכינו בנסי ניסים לנפילת חבלי ארץ הסטוריים לתחומי המדינה. בסופו של תהליך זכה עם ישראל בזכות התעוררות שהיתה אז, לתנופת התיישבות ובנייה בחבלים אלו על אף הלחצים הקשים מאומות העולם כנגד מגמה זו. מלפני כ-20 שנה החל לצערנו תהליך של עזיבת אותה אמירה לאומית גדולה והכרה בריבונותנו על חבלים הסטוריים אלו תוך התחמקות מאותו ויכוח ציבורי, לאומי ובינלאומי. המשמעות המעשית של נסיגה זו היתה קבלת הגבלה על הקמת יישובים חדשים ביהודה ושומרון. מאז ועד היום המשיכה והחריפה אותה מגמה ואף החלה מגמת חורבן.
חשוב לדעת!! מלפני כשנה ישנם צווים האוסרים הרחבה כלשהיא (אפי' מרפסת) בתוספת עונש פלילי של שנתיים מאסר!! חנק מוחלט!!
במקביל כמובן, מצבו הרוחני של עם ישראל התדרדר והחוסר אונים שולט בכל, בייחוד לאחר מלחמת לבנון השניה. כנגד מגמות אלו אנו חושבים שניתן וחובה עלינו לנסות להרים בחזרה את אותה אמירה לאומית ולרומם את עם ישראל.
מטרת המהלך היא: הכרה לאומית בחבלים אלו ובפועל: דרישה לחידוש תנופת ההתיישבות מבחינה מעשית. הביטוי המעשי של אמירה זו הינו עליית גרעיני התיישבות ברוב עם ובגאון מתוך אמירה ברורה.
תכנית הרכסים: כשמה היא, תכנית אשר מטרת לתפוס רכסי התישבות ביהודה ושומרון, אשר עד עתה לא היתה בהם התישבות יהודית. זה אומר שכל כמה חבר'ה תופסים רכס, לדוגמא בין חוות גלעד ליצהר ומתיישבים בכמה נקודות באותו רכס. התוכנית עיקרה לצאת למרחבים-יותר ממה שהיה עד עכשיו (שבות עמי, הרחיבי...)- קרי להתפרס על שטח רחב יותר, ולא להישאר בצימצום הקיים היום.
בעז"ה ביום העצמאות התשס"ח- ג' באייר התשס"ח נצא למרחבים!
רכס מעלות חלחול (גבעה 1013)- בין חברון לכרמי צור.
רכס העיטם- מצפון לאפרת.
רכס סלע- בין חוות גלעד ליצהר.
רכס קול ציון- ליד עדי עד.
רכס אורות (קידה)- באיזור קידה. (בנות בלבד!)
רכס מבשרת אדומים (E1)- בין מעלה אדומים לירושלים. (המשטרה תאכלס בקרוב את המבנה שלה שם- כהכנה לישוב היהודי שיקום במקום)
רמת מגרון- באיזור מגרון.
גבעת האנטנות- ליד מעלה חבר.
כמו כן יחוזקו המאחזים הקיימים-
נצר – בין אלון שבות לאלעזר.
גבעת האור – ליד בית אל.
שבות עמי- ליד קדומים.
מעוז אסתר – ליד כוכב השחר.
מאחז הגיבורים- חברון.
מה בדיוק יהיה? לא יתנו לעלות? יפנו מיד? יפנו אחרי שבוע? תשובות ברורות –
יש רק אחד שיודע... על כל פנים, ישנם השערות וההערכות בהתאם. מאחר שקיים
חשש סביר שהנקודות לא ישארו במקומם, ההערכות הלוגיסטית ליום העלייה היא
בהתאם.
(ישנם הרבה אופציות: הצטרפות לעלייה הראשונה, יום, שבוע, ניסיון, לכן תמיד שווה לשמוע...)
כדי שהתכנית תצא לפועל צריך כמה דברים, גם כח אדם וגם כסף, ציוד, אוכל וכו'. לשם כך יש שני מעגלים. מעגל ראשון זה החבר'ה והמשפחות שעולים לרכסים ונמצאים בשטח. המעגל השני זה אנשים שאחראים להביא למעגל הראשון אוכל, שתיה, ציוד וכו'. ועל כן אתם מתבקשים לעזור כל אחד כפי ענינו ויכולתו, אם במעגל ראשון ואם במעגל השני. רק כך נוכל להתקדם לעבר הגאולה השלימה.
"עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה!"
נוער למען ארץ ישראל – נאמני ארץ ישראל.
בעז"ה בנחישות!
מאמר שפורסם בכנס בנות בירושלים. כ'ח אדר א' התשס'ח.
ברוך ה', למרות ההערכות הפסימיות (נוסח: "למה לבנות אם גם ככה הם הורסים...") זכינו וכיום ישנם 4 נקודות התיישבות חדשות המאוישות באופן קבוע 24 שעות ביממה. (חומש, שבות עמי, גבעת האור, מעוז אסתר.) ועוד 8 גרעיני התיישבות שממשיכים לפעול ולעלות שוב ושוב.
להערכתנו, הישג זה התאפשר בעיקר הודות לשני גורמים:
· ההיקף הרחב של הפעילות. (הקמת נקודות רבות ככל האפשר)
· נחישותם ומסירות נפשם של גרעיני ההתיישבות.
הצלחות אלו הוכיחו לכל המסתפקים בדבר, שגם כיום, למרות התנגדות אומות העולם והממשלה ניתן, במידה ומתאמצים מספיק, להמשיך ולהרחיב את גבולנו בגאון ובגלוי.
הישגים אלו מוכיחים שנחישות גדולה, שמגובה בציבור רחב יכולה להביא תוצאות.מעודדים מהישגים אלו נמשיך בעז"ה ובאימוץ מירב ומיטב הכוחות למשימות הבאות:
· חיזוק ופיתוח הנקודות הקיימות.
· הקמת עוד נקודות התיישבות חדשות בסמוך ליישובי אם.
· עריכת מסעות וטיולים בכל מרחבי יהודה ושומרון כמבוא להמשך כיבוש והתיישבות.
· התיישבות ברכסי ארץ חדשים.
ברצוננו להכפיל ולשלש את הישגי העבר הן בכמות והן באיכות.
אם בשלב הקודם זכינו לפרוץ את גדרות היישובים הקיימים ולהקים נקודות בסמוך להם, כעת אנו נושאים את עינינו למרחבי יהודה ושומרון כולם, שרובם עדיין שוממים מיהודים.
גולת הכותרת של מבצע ההתיישבות הבא היא העלייה לרכסי ארץ חדשים.
אנו מאמינים שכשם שהקב"ה נתן כוח לרע כך הוא נותן כוח גם לטוב. זה כנגד זה ברא אלוקים. ואם לכוחות ההרס יש את החוצפה לנסות לגרש אותנו מכל יו"ש, ודאי יש בעמנו את הכוחות ליישב את כל מרחבי יו"ש.
בשלב הראשון , יתיישבו בכל רכס מספר גרעיני רווקים שיחד יכבשו את הרכס ע"י שהות בשטח, ע"י טיולים במרחב, ע"י הקמת עדרי צאן שירעו בין נקודה לנקודה וע"י בנייה ופיתוח. גרעינים אלו יסללו את הדרך למשפחות שיבואו אחריהם ויהפכו בעז"ה רכסים שוממים אלו לאשכולות יישובים פורחים.
יש ששואלים איך אנחנו יכולים ליישם משימות כ"כ קשות. את התשובה קשה לנסח במילים. טוב יותר ללכת ולראות איך נאחזים בחומש, בשבות עמי, במעוז אסתר ובגבעת האור. נקודות אלו מלמדות אותנו שיעור חשוב, שתחילתו וסופו מילה אחת: "נחישות".
מנקודות אלו אנו למדים שאם מתמידים במאמץ מבלי ליפול לפח הייאוש ניתן בעזרת נחישות רבה ליישב נקודות התיישבות. הקדוש ברוך הוא נתן לנו את הארץ הזאת לרישתה, וודאי לא היה נותן לנו מתנה כ"כ יפה רק כדי לקחת אותה מאיתנו.
"עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה"
נ.ב.
מילה למזלזלים:
ישנם החושבים שהעובדה שחלק מגרעיני ההתיישבות טרם הצליחו להאחז בשטח מעידה שכל העניין הוא בגדר "משחקי ילדים".
לאלה נאמר- כוונתנו רצינית ביותר. אנו רוצים בהמשך כיבוש הארץ ובחידוש תנופת התיישבות. אולם אנו יודעים שהדרך ארוכה וקשה.
מי שחשב שהוא יעלה על גבעה ותוך 5 דקות יצוצו שם ווילות עם גג אדום, לא יודע היכן הוא חי.
לעת הזאת- רק מי שידע להמשיך למרות הקשיים, הכישלונות, הביזיונות והבדידות רק הוא יכול לזכות ולראות בהצלחה המיוחלת.
מי שחושב שבעזרת זלזול וייאוש הוא יוכל לבנות את ארץ ישראל, גם הוא טועה.
נקראים כל אותם אנשים שחושבים שהעסק עוד לא מושלם ומוזמנים בזה להצטרף ולתרום את כל כוחם, בהצלחות ובכשלנות, בשמחות ובקשיים עד שנזכה לראות בנחמת ציון במהרה בימינו.
מלכות יהודית-תיכון!
וכך,בשילוב דרכי עשיה מכל מין וסוג-אפשר החזרה בתשובה,אפשר מאחזים,ואפשר כל דרך שיש הצועדים בה,
בכל הדרכים הללו ובעזרתם,נוכל בעזרתו יתברך ובהישתדלותנו,עוד בשנה הבאה-
לקרוא הלל בברכה,בשמחה ושירה,ריקודים וצהלה,עם מנגל וחברים,ועם כלל ישראל
במלכות ישראל,המכוננת על פי ההלכה -
-אמן!
כמה מעניין שאת זה לא מפרסמים בראש חוצות... ושפתאום הרב "המקובל האלוקי" הופך להיות סתם ר'.
(עיין ערך הטוקבקים שמתחת לכתבה)
אני רוצה ביום העצמאות ללכת עם החברה שלי לאחד מהמאחזים
הבנתי שיש עלייה למגרון שם הייו הרבה אנשים משפחות וכיף
מצד שני גם בחומש אומרים לבוא והייה מנגלים וכיף וטיולים באזור
מה לבחור לאן אתם באים?
השבוע החריבו הפושעים במדים את מאחז מעוז אסתר ובכלל זה את בית הכנסת 'שירת יונדב' ( ע"ש יונדב הירשפלד הי"ד שנרצח בטבח במרכז הרב) שנחנך בפסח. כבר באותו יום, החלו הצעירים השוהים במקום להקים את המאחז מחדש - הובא אוהל ובית הכנסת קם מחדש (רק גג נותר לשים, פחות או יותר).
ובכן, דוקא בעקבות ההרס שנזרע - חשוב להראות שאיננו מתיאישים ואדרבה - נוסיף ונבנה ונתיישב!!!
על כן - כל מי שיכול - שיבוא ל'מעוז אסתר' לשבת - זה חשוב מאד מאד!!!
http://www.eretzil.org/?itemid=125
מי שיכול להגיע למקום, שיגיע בדחיפות!
כרגע הגיעו כוחות לגרש 2 משפחות הגרות במעוז אסתר, כרגע הם הורסים את בית הכנסת "שירת יונדב" על שם יונדב הירשפלד הי"ד.
מעוז אסתר עלתה לקרקע בחנוכה, בית הכנסת בגודל 80 מטר רבוע עשוי מגבס, נחנך לאחרונה בהשתתפות אביו של יהונדב , הרב ליאור הרב אלרן ומאות אנשים.
בס"ד
שר 'הביטחון' - שופך הדמים - אהוד ברק הורה להסיר מחסום שבין בית אל לרמאללה.
איך נשתקו כשר בממשלת ישראל מתיר את דמינו, עד מתי נלך כצאן לטבח !!!
אמנם על ברק אני לא כל כך מתפלא!!! ידוע שהוא רוצה בדם יהודים שפוך רח"ל,
אך אני מתפלא על כך שהציבור הממלכתי הזמין אותו לכתיבת אותיות בספר תורה לעילוי נשמת הנרצחים הי"ד ממרכז הרב.
הרי הוא בעצמו אשם בכך שתלמידי מרכז הרב נרצחו ! ! ! אז מדוע מזמינים רוצחים שפלים לכתיבת אותיות בס"ת?!?!
האם לא מצאו מישהו להזמין קצת פחות רשע מברק???
אבל גם על הממלכתים אני לא מתפלא, גם אם יתקעו להם פטיש בראש הם יישארו אוהבי שמאלנים.....
גם אם נכה את הממלכתיים באלות הם ישארו מפגרים! ......
דוגמת אפי איתם שפתחו לו את הראש בעמונה וזה לא עזר......
